הצגת המקור של הדף "נוזל"

[[קובץ:Flowingtap.jpg|ממוזער|250px|[[מים]] הנוזלים מ[[ברז]]]]
[[קובץ:WaterAndFlourSuspensionLiquid.jpg|ממוזער|נוזלים מקבלים את צורת כלי הקיבול שלהם]]
'''נוזל''' הוא [[מצב צבירה]] בו נפח החומר נקבע על-פי תנאי ה[[טמפרטורה]] וה[[לחץ]] בהם הנוזל שרוי, ואשר צורתו בצדדיו נקבעת לרוב לפי צורת הכלי בו הוא נתון.

מים, [[בנזין]] ו[[חלב]] הם דוגמאות לנוזלים מוכרים מחיי היומיום של בני האדם.

אם נוזל נמצא במנוחה בשדה אחיד של [[כוח המשיכה]] או בתאוצה קבועה, הלחץ ה[[הידרוסטטיקה|הידרוסטטי]] <math>\ p</math> בכל נקודה לאורך ציר הגובה של הנוזל נקבע לפי [[חוק פסקל]]:
:<math>\ \rho gh=p
</math>
כאשר <math>\rho</math> היא [[צפיפות החומר|צפיפות]] הנוזל או [[מסה סגולית|המסה הסגולית]] שלו, כלומר ה[[מסה]] ליחידת [[נפח]] (בהנחה כי היא קבועה), <math>\ h</math> הוא עומק הנקודה תחת פני הנוזל ו-<math>\ g</math>היא [[תאוצת הכובד]] באותו מקום או התאוצה באותו המקום. ביטוי זה נותן את הלחץ ההידרוסטטי בלבד, בכל נקודה בתוך הנוזל. יש להתחשב בלחץ האוויר השורר באותו מקום כדי לקבל את הלחץ הכולל (למשל, ב[[גובה פני הים]] לחץ האוויר הוא [[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירה]] אחת).

לנוזלים יש [[מתח פנים]], (מושג המתאר את התנהגות פני השטח של נוזלים כיריעה אלסטית ומושפע מכוח המשיכה ההדדי בין מולקולות החומר שעל פני הנוזל), ו[[נימיות]]. לרוב הם מתפשטים כאשר הם מחוממים, ומתכווצים בקירור. החריג הבולט והחשוב ביותר בטבע מבחינה זו הוא המים. בגובה פני הים המים מתכווצים תוך כדי ירידת הטמפרטורה שלהם עד ל-C° {{כ}}4 ואז מתפשטים (הנפח שלהם ליחידת מסה גדל) עד ל-C° {{כ}}0 ומכאן חוזרים ומתפשטים בתור מוצק ([[האנומליה של המים]]). עצמים הטבולים בנוזל נתונים להשפעה של כושר [[ציפה (פיזיקה)|ציפה]] (buoyancy).

נוזלים הופכים ל[[גז]] ב[[נקודת הרתיחה]] האופיינית להם, התלויה בלחץ האוויר, וב[[נקודת התכה|נקודת הקיפאון]] הופכים ל[[מוצק]]. לדוגמה, נקודת הרתיחה במקומות גבוהים יורדת, משום שבמקומות אלה לחץ האוויר נמוך יותר. מאותה סיבה, ב[[סיר בישול#סוגי סירים|סיר לחץ]] בו מתבצע הבישול על פי רוב בלחץ של 4 אטמוספירות, טמפרטורת הרתיחה עולה, מה שמקצר את זמן הבישול.

בתהליך [[זיקוק]] נוזלים יכולים להיפרד אחד מן השני, מאחר שהם מתאדים כל אחד לפי נקודת ההרתחה שלו. [[קוהזיה]] בין מולקולות של נוזל אינה מספקת כדי למנוע מפני השטח הגלויים מלהתאדות.

מחקר התכונות של נוזלים היה רווח במאות ה-17 וה-18, בייחוד ב[[איטליה]] וב[[צרפת]]. במדינות אלה התפתחו ענפי ההידרוסטטיקה וה[[הידרודינמיקה]] המתארים את [[משוואת המצב|משוואות המצב]] של נוזל ואת תנועתו. ידועה במיוחד תרומתם של [[משפחת ברנולי]] לפיתוח [[מכניקת הזורמים|תורת הנוזלים]]. למחקר זה היו גם השלכות מעשיות חשובות מאוד: [[בוכנה הידראולית|הבוכנה ההידראולית]], שכיום רוב המכונות הגדולות ו[[צמ"ה|הציוד המכני ההנדסי]] משתמשים בהן מבוססות על עקרון שימור הלחץ בנוזל ניוטוני (נוזל אי-דחיס וחסר צמיגות). הבוכנה ההידראולית היא אחד הכלים היעילים ביותר הקיימים להפקת כוח גדול באמצעות הפעלת כוח קטן ([[יתרון מכני]]).

כאשר החלו מחקרים [[תרמודינמיקה|תרמודינמיים]] על ה[[גז]] התגלה הקשר שבין שני מצבי הצבירה והחלה להתפתח תורה אטומיסטית המסבירה את תכונות הגז ונוזל באמצעות ההנחה שהם מורכבים מ[[מולקולה|מולקולות]].<ref>{{צ-ספר|שם=Introduction to Liquid State Physics|קישור=https://doi.org/10.1142/4717|מו"ל=WORLD SCIENTIFIC|שנת הוצאה=2002-08|ISBN=978-981-02-4639-6|מחבר=N H March, M P Tosi|שפה=en}}</ref>

==ראו גם==
* מצבי צבירה אחרים של החומר: [[מוצק]], [[גז]], [[פלזמה (מצב צבירה)|פלזמה]], [[נוזל-על]], [[עיבוי בוז-איינשטיין]] ועוד
* [[התאדות]]
* [[הידרוסטטיקה]]
* [[הידרודינמיקה]]
* [[משוואת ברנולי]]
* [[צמיגות]]
* [[הידראוליקה]]
* [[משורה]] – כלי המשמש למדידת [[נפח]] של נוזלים

==לקריאה נוספת==
* יעקב פרלמן, '''פיזיקה להנאתך''', פרוינד, 1995

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Liquid|שם ויקישיתוף=נוזל|ויקימילון=נוזל|ויקימילון 2=נוזלי}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007531569605171|נוזלים – Liquids}}
{{-}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מצבי צבירה]]
[[קטגוריה:הידרודינמיקה]]