הצגת המקור של הדף "נוקליד"

'''נוקליד''' (Nuclide) הוא מונח ב[[פיזיקה גרעינית]] לאפיון [[אטום]] בעזרת הרכב ה[[גרעין האטום|גרעין]] שלו על פי מספר ה[[פרוטון|פרוטונים]] וה[[נייטרון|נייטרונים]] המצויים בו. כל נוקליד הוא [[איזוטופ]] של [[יסוד כימי]] מסוים. המונח נוקליד נטבע בשנת 1947 והוא אינו זהה למונח "[[איזוטופ]]", במשמעותו הכללית. נוקליד הוא מונח שמתייחס לאטום כלשהו בעל מספר אטומי ומסה, ואיזוטופ הוא מונח המתאר אטומים בעלי מספר אטומי זהה אך מסה שונה.

כדי לתאר בקצרה את הנוקליד, כותבים את [[מספר מסה|מספר המסה]] (מספר [[נוקליאון|הנוקליאונים]]) בפינה השמאלית העליונה ואת [[מספר אטומי|המספר האטומי]] (מספר הפרוטונים) בפינה השמאלית התחתונה של ה[[כתיב כימי|סימול הכימי]]. לדוגמה: <chem>^12_6 C</chem> עבור ה[[איזוטופ]] הנפוץ ביותר של [[פחמן]]. בשנים קודמות, מספר המסה היה נכתב בפינה הימנית העליונה. ניתן להשמיט את המספר האטומי, כיוון שהוא מוגדר באופן ייחודי על ידי הסימול הכימי של היסוד.

מגוון הנוקלידים של [[יסוד כימי]] מסוים בעל אותו מספר פרוטונים (מספר אטומי), אבל עם מספרי נייטרונים שונים נקראים האיזוטופים של היסוד. לפני שהמונח נוקליד התקבל באופן בינלאומי (בערך בשנת 1950), השתמשו במונח "איזוטופ" כדי לתאר סוגים שונים של גרעינים, כלומר, נוקלידים. נוקלידים עם אותו מספר מסה אבל עם מספר אטומי שונה נקראים איזובארים (איזובאר = שווה במשקל). איזוטונים הם נוקלידים עם מספר נייטרונים שווה ומספר פרוטונים שונה.

איזומרים גרעיניים הם גרעיני אטומים של נוקליד מסוים בעלי מספרי פרוטונים ומסה שווים, הנבדלים בתכולת ה[[אנרגיה]] ומתקיימים לטווח זמן ארוך. נוקלידים לא יציבים הם [[רדיואקטיביות|רדיואקטיביים]] ומכונים רדיונוקלידים.

{| class="wikitable"
 !כינוי
 !תכונות
 !דוגמאות
 !הערות
|-
 |איזוטופ
 |מספר פרוטונים שווה
 |<chem>^12_6 C</chem> <chem>^13_6C</chem>
 |
|-
 |איזוטון
 |מספר נייטרונים שווה
 |<chem>^13_6 C</chem> <chem>^14_7 N</chem>
 |
|-
 |איזובאר
 |מספר מסה שווה
 |<chem>^17_7 N</chem> <chem>^17_8 O</chem> <chem>^17_9 F</chem>
 |ראו [[קרינת בטא]]
|-
 |גרעין מראה
 |החלפה בין מספר הפרוטונים למספר הנייטרונים
 |<chem>^3_1 H</chem> <chem>^3_2 He</chem>
|-
 |איזומר גרעיני
 |מצבי אנרגיה שונים
 |<chem>^99_43 Tc</chem>
 |מתקיימים לטווח זמן ארוך או יציבים
|}

בטבע קיימים כ-270 גרעינים יציבים ו-70 לא יציבים (רדיואקטיביים). הרדיואיזוטופים הטבעיים הם אלה שזמן [[מחצית חיים|מחצית החיים]] שלהם הוא לפחות באותו גודל כמו גיל [[כדור הארץ]] (4.6X10<sup>9</sup> שנים) (או שחייבים להיות להם חומרי מוצא המתקיימים לטווח הארוך). לדוגמה, <sup>238</sup>U שהוא האיזוטופ (T<sub>1/2</sub>=4.5X10<sup>9</sup> שנים) של [[אורניום]] קיים בטבע, אבל גם <sup>226</sup>Ra שהוא האיזוטופ (T<sub>1/2</sub> = 1602 שנים) של [[רדיום]] קיים בטבע כיוון שהוא צאצא של <sup>238</sup>U. למעלה מאלף נוקלידים סונתזו באופן מלאכותי.

ניתן לראות רשימה של הנוקלידים הידועים בטבלאות הנוקלידים (ראו קישורים חיצוניים).

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.nndc.bnl.gov/nudat2/ טבלת הנוקלידים]
*[http://atom.kaeri.re.kr/ton/ פרטים על הנוקלידים]
*[http://www.webelements.com/ הטבלה המחזורית עם פרטי הנוקלידים]
*[https://web.archive.org/web/20070125013433/http://139.191.191.201/Nucleonica/unc.aspx טבלת הנוקלידים העולמית מהאתר נוקלאוניקה]
* {{בריטניקה}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:פיזיקה גרעינית]]
[[קטגוריה:איזוטופים]]