הצגת המקור של הדף "נחושת"

{{מקורות|רמה=מחפש|נושא=מדעי הטבע}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[יסוד כימי]]|אחר=צבע|ראו=[[נחושת (צבע)]]}}
{{יסוד כימי
| שם = נחושת
| שכן מימין = [[אבץ]]
| שכן משמאל = [[ניקל]]
| שכן מלמעלה =
| שכן מלמטה = [[כסף (יסוד)|Ag]]
| תמונת טבלה מחזורית = [[קובץ:Cu-TableImage.png|250px]]
| צבע רקע = #ffc0c0
| מספר אטומי = [[29 (מספר)|29]]
| סמל כימי = Cu
| סדרה כימית = [[מתכת מעבר|מתכות מעבר]]
| צפיפות = 8,920
| מראה = אדום-כתמתם מתכתי
| תמונה = [[קובץ:NatCopper.jpg|280px]]
| משקל אטומי = 63.546
| רדיוס ואן דר ולס = 140
| רמות אנרגיה = 2, 8, 18, 1
| מצב צבירה = מוצק
| יחידות לטמפרטורה = K
| טמפרטורת היתוך = 1,357.55
| טמפרטורת היתוך צלזיוס = 1,084.4
| טמפרטורת רתיחה = 2,840.15
| טמפרטורת רתיחה צלזיוס = 2,567
| אלקטרושליליות = 1.9
| קיבולת חום סגולית = 380
| מוליכות חשמלית = 59.6 10<sup>6</sup>
| מוליכות תרמית = 401
| לחץ אדים = 0.0505
| טמפרטורת אדים = 1,358
| מהירות הקול = 3,570
| טמפרטורת מהירות הקול = 293.15
| אנרגיית יינון ראשונה = 745.5
| אנרגיית יינון שנייה = 1,957.9
| אנרגיית יינון שלישית = 3,555
| אנרגיית יינון רביעית = 5,536
}}
[[קובץ:CopperMineralUSGOV.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחושת בטבע]]
'''נְחוֹשֶׁת''' ([[לטינית]]: '''Cuprum''') הוא [[יסוד כימי]] [[מתכת]]י ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] '''Cu''' ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 29.

במקרא מוזכרת גם בצורת המשנֶה '''נְחוּשָׁה'''. במכתבי [[אל עמארנה]]: '''nuhִustum'''; בכנענית: '''נחשת'''; ב[[ארמית]]: '''נְחָשׁ''', '''נְחָשָׁא''' וב[[ערבית]]: '''נֻחַאס''' ('''نُحَاس''').

==תכונות==
הנחושת היא [[מתכת]] מבריקה בצבע אדום-כתום, בעלת [[מוליכות חום]] ו[[מוליכות חשמלית]] גבוהה. היא נמצאת בטבלה המחזורית בין ניקל ואבץ, ובאותה עמודה עם כסף וזהב. הנחושת היא מתכת אצילה למחצה, המאופיינת בפעילות כימית נמוכה, ועמידה בפני השפעות ה[[אטמוספירה]]. חשיפה ממושכת לאוויר רטוב גורמת להיווצרות שיכבה ירקרקה של קרבונטים ([[פטינה]]) המגנה על המתכת מפני חמצון נוסף. נחושת מופיעה בטבע בעיקר כעפרה (תרכובת, בדרך כלל עם [[גפרית]]) ובמקרים נדירים כמתכת טהורה.

==שימושים==
נחושת היא אחת מהמתכות הנמצאות בשימוש נרחב מאוד של האנושות. השימוש העיקרי של נחושת החל מסוף [[המאה ה-19]] הוא להולכת [[חשמל]], ומכינים ממנה כבלי הולכת חשמל, שנמצאים בין השאר ב[[מנוע]]ים, [[שנאי]]ם, [[אלקטרומגנט]]ים ו[[מעגל מודפס|מעגלים מודפסים]], בשל המוליכות החשמלית הגבוהה שלה (המתכת היחידה שלה מוליכות גבוהה מעט יותר היא [[כסף (יסוד)|כסף]], שמחירה גבוה בהרבה).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://iw.eferrit.com/טבלה-של-התנגדות-חשמל-מוליכות/|הכותב=אן מארי הלמנסטין|כותרת=טבלה של התנגדות חשמל מוליכות|אתר=Eferrit}}</ref>

כמו כן, בשל מוליכות ה[[חום (פיזיקה)|חום]] הגבוהה שלה נעשה בה שימוש בפתרונות קירור בתעשיית המחשבים והאלקטרוניקה.

נחושת היא [[חומר גלם]] ב[[פיסול]] (לדוגמה, [[פסל החירות]] מכיל 81.3 טון נחושת), וכן בעשיית [[כלי נשיפה]].

נחושת משמשת לייצור סגסוגות מתכת, כגון [[פליז]] ו[[ארד]] (ברונזה).

בעבר שימשה הנחושת בעיקר להכנת כלים ואבזרי קישוט, וגם כיום יש [[מטבע]]ות, כלים, חלקי ריהוט, וגם [[צנרת|צינורות]] העשויים מנחושת.

[[יון|יוני]] נחושת יכולים להיות אנטי ביוטיים. שימוש הקשור לכך הוא שילוב גרגירים של נחושת בטקסטיל, ואז עיבוד ה[[טקסטיל]] למוצר מוגמר, הנותן הגנה מפני [[פתוגן|פתוגנים]].{{הערה|{{וואלה|עמית לגו|חברה ישראלית טוענת: "פיתחנו את המסכות העמידות ביותר לנגיף הקורונה"|3350134|2 באפריל 2020}}}}

==היסטוריה==
[[קובץ:Mishmar-Some Items.png|מרכז|ממוזער|500px|כלי נחושת בני 6000 שנה ממטמון נחל משמר]]
קיימים [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] המעידים על שימוש אנושי בנחושת מעל 5,000 שנה. ידוע על גילוי עפרות נחושת ב[[קפריסין]] כ-5,000 שנה [[לפני זמננו]]. [[האימפריה הרומית|הרומאים]], אחרי שכבשו את האי, כינו את המתכת Cyprium (מתכת קפריסין), ושם זה קוצר בהמשך ל-Cuprum. מרכזי הפקה ידועים נוספים של נחושת בתקופות קדומות, מלבד קפריסין, היו גם [[הרמה האיראנית]], [[הרי אדום]], [[חצי האי סיני]] ואזורי [[הערבה]] ו[[מדבר יהודה]] ב[[ארץ ישראל]].

ה[[שומר]]ים השתמשו בנחושת והכינו ממנה חפצים לפני כ-5,000 שנה. גם ה[[מצרים העתיקה|מצרים]] הכינו באותה תקופה חפצים מנחושת. באחת ה[[פירמידות במצרים|פירמידות]] נמצאה צנרת מנחושת בת כ-5,000 שנים.

השימוש ב[[ארד]] (סגסוגת של נחושת ו[[בדיל]], הקרויה גם ברונזה) החל כנראה במצרים. המצרים גילו שהוספת כמות קטנה של בדיל לנחושת מקלה על מלאכת ה[[חישול]]. [[סגסוגת|סגסוגות]] ארד נמצאו במצרים כמעט באותה תקופה שבה נמצאה נחושת. השימוש בארד התפשט בין תרבויות במהירות רבה והוא מקור השם ל"[[תקופת הברונזה]]".

ב[[סין (אזור)|סין]] החלו להשתמש בנחושת כ-4,250 שנה לפני זמננו, ולפני כ-3,200 שנה כבר יוצר בסין ארד באיכות גבוהה.

ה[[יוון העתיקה|יוונים]] והרומאים השתמשו רבות גם ב[[פליז]], סגסוגת של נחושת ו[[אבץ]].

כיום מפיקים את מרבית הנחושת ב[[צ'ילה]], ב[[ארצות הברית]], ב[[אינדונזיה]] וב[[פרו]]. בעבר נכרו [[מכרות נחושת תמנע|מחצבי נחושת גם בישראל]].

===ממצאים ארכאולוגיים===
[[קובץ:Minoan copper ingot from Zakros, Crete.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטיל נחושת שנמצא ב[[כרתים]]]]
* תליון נחושת המתוארך ל-[[האלף ה-9 לפנה"ס|8700 לפנה"ס]] נמצא באזור צפון [[עיראק]] של היום.
* ישנן עדויות לטיהור נחושת מתחמוצות נחושת ([[מלכיט]] לדוגמה) מלפני 7,000 שנים. לשם השוואה, ב[[זהב]] החלו להשתמש, ככל הנראה, בשנת 4000 לפנה"ס.
* במערת המטמון ב[[נחל משמר]], שב[[מדבר יהודה]], נמצא ב-[[1961]] מטמון ("[[מטמון נחל משמר]]") ובו 429 כלי נחושת ברמת גימור גבוהה שנוצרו לפני כ-6,000 שנים. זה האוסף הגדול ביותר של חפצים עתיקים מנחושת שנתגלה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]].
* ב[[אירופה]] התגלתה גופה שהשתמרה בקרח משנת 3,200 לפנה"ס, שזכתה לכינוי "[[אצי, איש הקרח]]". על אצי נמצא [[גרזן]] עם חוד נחושת (99.7% טהור). רמות גבוהות של [[ארסן]] בשערו מצביעות על מעורבותו בייצור הנחושת.

==תרכובות==
[[קובץ:CuSO4_5H2O.jpg|שמאל|ממוזער|250px|CuSO<sub>4</sub> · 5H<sub>2</sub>O]]
לנחושת יש שתי דרגות [[חמצון חיזור|חמצון]] נפוצות - 2+ ו-1+. היציבה והנפוצה יותר מבין השתיים היא 2+, שיוצרת [[מלח (כימיה)|מלחים]] פרה-מגנטיים (תשעה אלקטרונים בקליפה 3d) בצבע [[כחול]] או כחול-[[ירוק]]. תרכובות נחושת בדרגת החמצון 1+ הן [[דיאמגנטיות]] (קליפה d מלאה- כל האלקטרונים מזווגים) וחסרות צבע. בתנאים מיוחדים קיימת גם דרגת החמצון 3+.

[[נחושת פחמתית]] (<chem>CuCO3</chem>) היא מלח ירקרק, המופיע לעיתים קרובות על ציפויי נחושת בכלים וחפצים אחרים. [[נחושת גופרתית]] (<chem>CuSO4</chem>) היא מלח כחול שמשתמשים בו לעיתים קרובות במעבדות כקוטל פטריות. [[נחושת דו-כלורית]], מלח בצבע חום בהיר, משמשת כ[[זרז]] למשל בייצור [[אצטאלדהיד]] מ[[אתן]].
קיימות שתי תחמוצות נחושת יציבות - CuO ו-<chem>Cu2O</chem>. תחמוצות אלו מהוות חומר התחלתי בייצור <chem>YBa2Cu3O7-\delta</chem> שהוא חומר בסיס בייצור [[מוליכות-על|מוליכי-על]].

==תפקיד ביולוגי==
נחושת היא [[מינרל (תזונה)|מינרל]] ב[[אורגניזם|עולם החי]] וה[[צומח]], והיא מצויה [[יסוד קורט|בכמות זעירה]] אך חיונית לתהליכים ביולוגיים חשובים.

[[אטום|אטומי]] נחושת מופיעים במרכזם של [[אנזים|אנזימים]] ו[[חלבון|חלבונים]] אחרים בעלי חשיבות עליונה: '''[[ציטוכרום]] C [[אוקסידאז]]''' (קולט ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] הסופי בתהליך ה[[נשימה]] ה[[תא]]ית), '''המוציאנין{{אנ|Hemocyanin}}''' (החלבון נושא ה[[חמצן]] השכיח ביותר באורגניזמים, אחרי [[המוגלובין]]. משמש לנשיאת חמצן ב[[רכיכות]] ובכמה סוגי [[סרטנאים|סרטנים]]), '''[[סופראוקסיד דיסמוטאז]]''' ('''SOD''', משמש לביטול השפעת ה[[רעל]]ים בתהליך הנשימה התאית; ראו ערך '''[[אנארובי]]''' לפרטים נוספים) ועוד.

===השפעות בריאותיות===
מנה של 30 מיליגרם נחושת לכל קילוגרם ממשקל הגוף עלולה להיות קטלנית לבני אדם. הרמה הבטוחה של נחושת במי שתייה היא עד 2-1.5 [[מיליגרם]] ל[[ליטר]].

[[מחלת וילסון]] היא [[מחלה תורשתית]] שגורמת לגוף לצבור נחושת. אם החולה אינו מקבל טיפול, עלול להיגרם נזק ל[[כבד]] ול[[מוח]]. בנוסף לכך, מחקרים מצאו קשר בין [[מחלת נפש|מחלות נפש]] כמו [[סכיזופרניה]] לבין רמות גבוהות של נחושת בגוף. לא ידוע עדיין אם הנחושת היא זו שגורמת למחלת הנפש, או שהמחלה היא זו שגורמת לגוף לצבור נחושת או שיש גורם אחר הגורם לגוף לצבור נחושת ואותו הגורם שגורם לגוף לצבור נחושת גורם גם למחלת הנפש.

== הפקת נחושת ==
הנחושת מופקת בעולם ממרבצים שהם תערובת של תרכובות הנחושת וחומרים אחרים. מתוך 165 תרכובות נחושת המצויות במרבצים, רק כ-12 הן בעלות חשיבות להפקת הנחושת:

{| class="wikitable"
! colspan="4" |עפרות נחושת{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=נחמיה נאה|שם=כימיה לבתי הספר התיכון מפעלים כימיים בישראל|מו"ל=המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע, רחובות|שנת הוצאה=1987}}}}
|-
!התרכובת
!הרכב
!צפיפות (גרם/סמ"ק)
!% הנחושת
|-
| colspan="4" |'''תרכובות מכילות חמצן'''
|-
|[[קופריט]]
|<math>\ \mathrm {Cu_2O}</math>
|6.0
|88.8
|-
|טנוריט
|<math>\ \mathrm {CuO}</math>
|5.8-6.3
|79.8
|-
|[[מלכיט]]
|<math>\ \mathrm {CuCO_3 \centerdot Cu(OH)_2}</math>
|3.9-4.0
|57.3
|-
|[[כריזוקולה]]
|<math>\ \mathrm {CuSiO_3 \centerdot 2H_2O}</math>
|2.0-2.4
|36.0
|-
|ברוכנטיט
|<math>\ \mathrm {CuSO_4 \centerdot 3Cu(OH)_2}</math>
|3.39
|56.2
|-
|אטקמיט
|<math>\ \mathrm {CuCl_2 \centerdot 3Cu(OH)_2}</math>
|3.75-3.77
|59.4
|-
| colspan="4" |'''תרכובות מכילות גופרית'''
|-
|[[כלקופיריט]]
|<math>\ \mathrm {CuFeS_2}</math>
|4.2-4.3
|34.5
|-
|בורניט
|<math>\ \mathrm {Cu_5FeS_4}</math>
|4.9-5.4
|63.3
|-
|כלכוציט
|<math>\ \mathrm {Cu_2S}</math>
|5.5-5.8
|79.8
|-
|קובליט
|<math>\ \mathrm {CuS}</math>
|4.9-5
|66.4
|-
|אנרגיט
|<math>\ \mathrm {3Cu_2S \centerdot As_2S_5}</math>
|4.43-4.45
|48.3
|-
|טטרהדריט
|<math>\ \mathrm {3Cu_2S \centerdot Sb_2S_3}</math>
|4.7-5.0
|52.1
|-
| colspan="4" |
* ב[[בקעת תמנע|תמנע]] מצויים בעיקר העפרות מלכיט וכריזוקולה.
|}
כריית עפרות הנחושת נעשית בדרך כלל ממכרות פתוחים. הן נאספות לאחר חשיפתן באמצעות פיצוצים מבוקרים. לאחר האיסוף, מובלות העופרות למפעלי הזיקוק.

תהליך הזיקוק מתחיל בריכוז עפרות נחושת. סדרה של פטישים הולמים בעפרות והופכות אותן לחלקיקים קטנים יותר, כך שניתן יהיה לסלק את הכמויות הגדולות של אדמה הנמצאת בהן. לאחר מכן, חלקיקי העפרות מעורבבים עם מים ליצירת בלילה מרוכזת (הצפה flotation). החומר מועבר ל[[מטחנה]] סיבובית (Rod Mill) אשר שוברת את העפרות לחתיכות קטנות עוד יותר (גריסה). בסיום תהליך זה, העפרות עוברות למטחנת כדור (Ball Mill) המייצרת מהעפרות חלקיקי חומר בעלי קוטר של כ-0.25 מ"מ.

לאחר השלמת פירוק ראשוני של העפרות, [[ריאגנט]]ים כימיים (Chemical Reagents) מעורבבים יחד עם הבלילה, וגורמים לאיחוי הנחושת בצורה טובה יותר. בסוף תהליך זה מקבלים תערובת המכילה בערך 25-35% נחושת. משם נשלחת התערובת לטיפול נוסף בחומרים כימיים ובחום. תהליך זה נקרא "התכה", ובו מסירים בצורה פיזית את חומרי ה[[פסולת]]. התוצאה המותכת היא מתכת נחושת טהורה ב-99%.

בשלב זה הנחושת עדיין מלוכלכת, 99% נחושת והשאר 1% מזהמים כגון [[חמצן]], [[גופרית]] ו[[ברזל]] שעדיין צריך להסיר אותם. הנחושת עוברת אז שוב לחימום בתוך תנור זיקוק. לאחר ההתכה מוזרם בכוח אוויר לנחושת המותכת, אשר גורם לחמצון (oxidizes) של הזיהומים ומאפשר הסרתם בצורה קלה יותר. לאחר מכן נלקחת דוגמה לבדיקה על ידי מפעיל תנור ההתכה, אשר קובע אם רמת המזהמים מקובלת, כלומר: אם הנחושת היא בניקיון של כ-99.5% טהורה. הנחושת המותכת נוצקת לתוך אנודות חשמל (Electrical Anodes) גדולות, אשר משמשות בתהליך הזיקוק האלקטרוליטי. לאחר השלמת תהליך זיקוק אלקטרוליטי, מתקבלת נחושת נקייה בכ-99.95% עד 99.99% טהורה.

במהלך תהליך זיקוק הנחושת וכתוצרי לוואי, נוצרות מתכות יקרות כגון זהב וכסף (בכמות קטנה), דבר המאפשר מקור הכנסה נוסף עבור בתי הזיקוק. אמנם המתכות היקרות הן תוצרים חיוביים, אבל בתהליך נוצרים מזהמים שונים הפוגעים באיכות הסביבה. רמת הזיהום הנמוכה היא אחת הסיבות ש[[מיחזור]] נחושת טוב יותר מאשר הפקת נחושת מחדש מעפרות או ממחצבים טבעיים.

==נחושת בישראל==
[[קובץ:The old mine a Timna.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מכרות נחושת תמנע]] (1980)]]
{{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[בקעת תמנע]], [[מכרות נחושת תמנע]]}}
בתנ"ך מוזכרת ישראל כארץ שבה יש מחצבי נחושת: אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת.{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|ח|ט}}.}} בישראל התגלו מרבצי נחושת באזור [[בקעת תמנע|תמנע]], לא רחוק מקיבוץ [[יטבתה]] שבערבה.
האזור נקרא "מכרות תמנע". ב-1951 הוקמה חברת [[מכרות נחושת תמנע]] וה[[כרייה]] המסחרית החלה ב-1959. במכרה הועסקו כ-1,200 עובדים תושבי [[אילת]]. הכרייה הופסקה ב-1983 בגלל צניחת מחירי הנחושת בעולם. ב-2007 החלה כרייה נסיונית על ידי חברה [[מקסיקו|מקסיקנית]].{{הערה|{{mako|כרמל לוצאטי|הבהלה לנחושת: מסע אל בטן האדמה|6aaec27e671ad11004|news-channel2/Weekend-Newscast|15 בנובמבר 2008}}}} מאז חידוש הכרייה במכרה נהרגו במקום שני פועלים, מיכאל גלי וחיים ברמן.

==איזוטופים של נחושת==
לנחושת שני איזוטופים יציבים,
<sup>63</sup>Cu (שכיחות כ-69%)
ו-<sup>65</sup>Cu (שכיחות כ-31%),
ואיזוטופים בלתי-יציבים רבים אשר זמן [[מחצית חיים|מחצית החיים]] שלהם קצר (עד מספר שניות) ולכן אינם מצויים בטבע.

{| class="wikitable" style="font-size:95%; white-space:nowrap"
! rowspan="2" | סמל
! <div style="direction: ltr;">Z([[פרוטון|p]])</div>
! <div style="direction: ltr;">N ([[נייטרון|n]])</div>
! {{ש}}מסה [[איזוטופ]]ית (u){{ש}}
! rowspan="2" | זמן מחצית חיים
! rowspan="2" | ספין גרעיני
! rowspan="2" | [[שכיחות (סטטיסטיקה)|שכיחות]] האיזוטופ{{ש}}(כ[[מול#יחידות נוספות|שבר מולרי]] מהיסוד)
! rowspan="2" | טווח השינוי הטבעי{{ש}}(כשבר מולרי מהיסוד)
|-
! colspan="3" | התרגשות אנרגטית
|-
| <sup>52</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 23
| 51.99718(28)#
|
| (3+)#
|
|
|-
| <sup>53</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 24
| 52.98555(28)#
| style="text-align:left;direction:ltr;" | <300 ns
| (3/2-)#
|
|
|-
| <sup>54</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 25
| 53.97671(23)#
| style="text-align:left;direction:ltr;" | <75 ns
| (3+)#
|
|
|-
| <sup>55</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 26
| 54.96605(32)#
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 40# ms [>200 ns]
| 3/2-#
|
|
|-
| <sup>56</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 27
| 55.95856(15)#
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 93(3) ms
| (4+)
|
|
|-
| <sup>57</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 28
| 56.949211(17)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 196.3(7) ms
| 3/2-
|
|
|-
| <sup>58</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 29
| 57.9445385(17)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 3.204(7) s
| 1+
|
|
|-
| <sup>59</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 30
| 58.9394980(8)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 81.5(5) s
| 3/2-
|
|
|-
| <sup>60</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 31
| 59.9373650(18)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 23.7(4) min
| 2+
|
|
|-
| <sup>61</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 32
| 60.9334578(11)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 3.333(5) h
| 3/2-
|
|
|-
| <sup>62</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 33
| 61.932584(4)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 9.673(8) min
| 1+
|
|
|-
| <sup>63</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 34
| 62.9295975(6)
| יציב
| 3/2-
| 0.6915(15)
| 0.68983-0.69338
|-
| <sup>64</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 35
| 63.9297642(6)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 12.700(2) h
| 1+
|
|
|-
| <sup>65</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 36
| 64.9277895(7)
| יציב
| 3/2-
| 0.3085(15)
| 0.30662-0.31017
|-
| <sup>66</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 37
| 65.9288688(7)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 5.120(14) min
| 1+
|
|
|-
| <sup>67</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 38
| 66.9277303(13)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 61.83(12) h
| 3/2-
|
|
|-
| <sup>68</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 39
| 67.9296109(17)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 31.1(15) s
| 1+
|
|
|-
| <sup>68m</sup>Cu
| colspan="3" style="text-indent:2em;direction:ltr;" | 721.6(7) keV
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 3.75(5) min
| (6-)
|
|
|-
| <sup>69</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 40
| 68.9294293(15)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 2.85(15) min
| 3/2-
|
|
|-
| <sup>69m</sup>Cu
| colspan="3" style="text-indent:2em;direction:ltr;" | 2741.8(10) keV
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 360(30) ns
| (13/2+)
|
|
|-
| <sup>70</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 41
| 69.9323923(17)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 44.5(2) s
| (6-)
|
|
|-
| <sup>70m1</sup>Cu
| colspan="3" style="text-indent:2em;direction:ltr;" | 101.1(3) keV
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 33(2) s
| (3-)
|
|
|-
| <sup>70m2</sup>Cu
| colspan="3" style="text-indent:2em;direction:ltr;" | 242.6(5) keV
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 6.6(2) s
| 1+
|
|
|-
| <sup>71</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 42
| 70.9326768(16)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 19.4(14) s
| (3/2-)
|
|
|-
| <sup>71m</sup>Cu
| colspan="3" style="text-indent:2em;direction:ltr;" | 2756(10) keV
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 271(13) ns
| (19/2-)
|
|
|-
| <sup>72</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 43
| 71.9358203(15)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 6.6(1) s
| (1+)
|
|
|-
| <sup>72m</sup>Cu
| colspan="3" style="text-indent:2em;direction:ltr;" | 270(3) keV
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 1.76(3) µs
| (4-)
|
|
|-
| <sup>73</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 44
| 72.936675(4)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 4.2(3) s
| (3/2-)
|
|
|-
| <sup>74</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 45
| 73.939875(7)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 1.594(10) s
| (1+,3+)
|
|
|-
| <sup>75</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 46
| 74.94190(105)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 1.224(3) s
| (3/2-)#
|
|
|-
| <sup>76</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 47
| 75.945275(7)
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 641(6) ms
| (3,5)
|
|
|-
| <sup>76m</sup>Cu
| colspan="3" style="text-indent:2em;direction:ltr;" | 0(200)# keV
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 1.27(30) s
| (1,3)
|
|
|-
| <sup>77</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 48
| 76.94785(43)#
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 469(8) ms
| 3/2-#
|
|
|-
| <sup>78</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 49
| 77.95196(43)#
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 342(11) ms
|
|
|
|-
| <sup>79</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 50
| 78.95456(54)#
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 188(25) ms
| 3/2-#
|
|
|-
| <sup>80</sup>Cu
| style="text-align:left" | 29
| style="text-align:left" | 51
| 79.96087(64)#
| style="text-align:left;direction:ltr;" | 100# ms [>300 ns]
|
|
|
|}

===בתרבות===
בספר [[שמות]] בני ישראל מצווים על בניית [[המשכן]], שמכיל כמות גדולה של נחושת. כשבנה שלמה המלך את [[בית המקדש]], הוא הקים בפתחו שני עמודי נחושת כבירים בשם [[יכין ובועז]].

נחושת נקשרה לאלה היוונית [[אפרודיטה]] ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]]. ב[[אלכימיה]], סמל הנחושת זהה לסמלה של אפרודיטה, המקובל כיום כסמל המין הנשי. הקשר של אפרודיטה (ובעקבותיה המין הנשי כולו) לנחושת נוצר בשל השימוש בנחושת להכנת [[מראה|מראות]] שנחשבו אביזר טיפוח נשי. כך נבנה ה[[כיור (כלי המקדש)|כיור]] ב[[המשכן|משכן]] מ"נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"({{תנ"ך|שמות|לח|ח}}). לפי המיתולוגיה נולדה ונוס מקצף הגלים לחוף [[קפריסין]], האי היה מזוהה עם האלה, וקפריסין הייתה מקור עיקרי לעפרות נחושת בתקופה ההלניסטית. כך, למשל, נותן קיניריס, מלכה האגדי של קפריסין, למלך היוונים [[אגממנון]] את שריון הנחושת "מגן גיבורים עוטר לאדם ועשוי לתפארה" בצאתו ל[[מלחמת טרויה]]:
{{ציטוט|תוכן=ואגממנון הריע בקולו ויצו לארגאים{{ש}}
כי יתאזרו; וילבש גם הוא כלי הנחושת הנוצצה.{{ש}}
אחרי כן בא ועיטר סביב לחזה השריון{{ש}}
אשר נתן לו קיניריס תשורה של אורחים.|מקור= [[הומרוס]], [[איליאדה]]: שיר 11 שורות 15–20, תרגום [[שאול טשרניחובסקי]]|מירכאות=כן}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=נחשת}}
* [http://www.webelements.com/webelements/elements/text/Cu/index.html נחושת], באתר Webelements {{אנגלית}}
* {{דוידסון|מאיר ברק|מה הדומה והשונה בין ברזל ונחושת?|askexpert/chemistry/מה-הדומה-והשונה-בין-ברזל-ונחושת-תמאר|24 פברואר 2010}}
* {{TheMarker|דפנה מאור|שוד הנחושת הגדול: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת היקרה - ולמה זה צריך להדאיג אותנו|00000183-9d3c-d88b-a9cb-ff7cbb800000|4 באוקטובר 2022}}
* [http://youtu.be/WNYemuiAOfU סרט של ה-BBC] על הפקת נחושת ב[[זמביה]] על ידי תאגיד הענק השווייצרי [[גלנקור]]
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007562861205171|נחושת}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{הטבלה המחזורית|Cu}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:נחושת|*]]
[[קטגוריה:יסודות כימיים]]
[[קטגוריה:מתכות מעבר]]