הצגת המקור של הדף "נטיף"

[[קובץ:ZakifNatif_kiss.JPG|שמאל|ממוזער|250px|זקיף ונטיף נפגשים ב[[מערת אבשלום|מערת שורק]]]]
'''נָטִיף''' ('''סְטָלַקְטִיט''') הוא סוג של [[ספלאותם]], עמוד היורד מתקרה של [[מערה]] כלפי מטה. נטיפים נמצאים באזורים [[קרסט|קרסטיים]]. מערות בהן יש הרבה נטיפים נקראות [[מערת נטיפים|מערות נטיפים]].

==היווצרות הנטיף==
[[מים]] ממיסים [[פחמן דו-חמצני]] (CO<sub>2</sub>) ומחלחלים דרך סדק במשטח [[סלעי גיר|גיר]] ([[סידן פחמתי]], CaCO<sub>3</sub>) וחודרים לתוכו תוך תגובה בינו לבין המים והפחמן הדו-חמצני ליצירת סידן מימן-פחמתי (Ca(HCO<sub>3</sub>)<sub>2</sub>) על פי [[כתיב כימי|המשוואה הכימית]]:

<math>\ \mathrm {CaCO_3+H_2O+CO_2 \rightarrow Ca(HCO_3)_2} </math>

הסידן מימן-פחמתי הנוצר מתמוסס במים ומחלחל איתם דרך הסלע. התמיסה מגיעה לבקע בתקרת המערה ומתרחשת התגובה ההפוכה: סידן מימן פחמתי מתפרק למים, פחמן דו-חמצני וגיר. הפחמן הדו-חמצני משתחרר ל[[אוויר]], ומשקע של גיר (אשר אינו מסיס) מצטבר על תקרת המערה. במהלך אלפי שנים מצטברים משקעי הגיר הזעירים לנטיפי גיר ארוכים היורדים מתקרת המערה לעבר תחתיתה.

קצב הגדילה הממוצע של נטיפים הוא 0.13 מ"מ בשנה אך במקרים של מים הזורמים במהירות ועשירים בסידן, פחמה ופחמן דו-חמצני, הקצב יכול להגיע עד ל-3 מ"מ בשנה.

כאשר קצב הטפטוף גדול, הריאקציה מתרחשת לאחר נשירת טיפת המים לקרקע, ולכן משקע הגיר נוצר על רצפת המערה. הצורה הנוצרת מהצטברות של גיר על הרצפה, מול הסדק, נקראת [[זקיף]].

ריכוז גבוה של [[פחמן דו-חמצני]] מפר את [[שיווי משקל כימי|שיווי המשקל הכימי]], וגורם לנוסחה להתהפך - ולהרוס את הנטיפים, וניתן לראות זאת במערות הנתונות לזרם רב של מבקרים (ב[[מערת אבשלום]] בישראל, לדוגמה, ישנה הגבלה על מספר האנשים הרשאים להיכנס בבת אחת).
 
מאחר ש[[אבק]] בדרך כלל מכיל כמויות רבות של גיר, נוצרת תופעה נדירה של נטיפים במערות שאינן עשויות מגיר.

== חקר נטיפים ==
[[קובץ:Stalactite from inside.jpg|טקסט=חתך רוחב של נטיף|ממוזער|חתך רוחב של נטיף]]
נטיף מורכב משכבות שנוצרו זו מעל זו לאורך זמן, וחתך רוחב שלו מציג תמונה של טבעות גידול, בדומה ל[[עץ#טבעות העץ|טבעות גידול שנתיות בעצים]]. ניתן לתארך את גיל החומר ממנו בנוי הנטיף באמצעות מדידת רמת ההתפרקות של היסוד ה[[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]] [[אורניום]], הנמצא בריכוזים מזעריים ב[[קלציט]] (המינרל הנפוץ במערות הקרסטיות), ל[[תוריום]]. ככל שהיחס בין תוריום 230 לאורניום 234 גבוה יותר, שכבת הגידול עתיקה יותר.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://smnh.tau.ac.il/learn/caves-sediments/|כותרת=השימוש בחקר מערות נטיפים להבנת שינויי האקלים {{!}} מוזיאון הטבע|אתר=מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-10-06}}</ref>

מעובי השכבות בטבעות הגידול ניתן להסיק על משטר הגשמים בעת היווצרותן, כאשר שכבות עבות מעידות על כמות גבוהה ורציפה של [[משקעים אטמוספיריים|משקעים]] ואילו שכבות דקות עשויות להעיד על תנאי יובש ו[[בצורת]]. ההרכב ה[[איזוטופ|איזוטופי]] של ה[[חמצן]] בטבעות הגידול מעיד על תנאי האקלים ששררו בזמן היווצרות הנטיף, מקור הגשמים, כמותם והטמפרטורה. מההרכב האיזוטופי של ה[[פחמן]] בטבעות הגידול ניתן להסיק על סוג הצמחייה שהיה מעל המערה בעת ההיווצרות.<ref name=":0" />

עם זאת, היווצרות נטיפים וזקיפים במערות מושפעת מגורמים נוספים, כגון הכימיה של [[מי תהום|מי התהום]] והגאוגרפיה של האזור, לכן לא ניתן להסיק מתיעוד של מערה אחת על שינויי אקלים. לשם כך יש צורך להצליב ממצאים מכמה שיותר מערות באזור נרחב ככל האפשר ומידע נוסף ממקורות שונים.<ref name=":0" />

נטיפים הם ערך טבע מוגן על פי חוק בישראל.{{ערך טבע מוגן}}

== סוגים נוספים ==
[[קובץ:Ледяные сталактиты.jpg|טקסט=נטיפי קרח|ממוזער|נטיפי קרח]]
נטיפים במערות קרסטיות הם הנפוצים ביותר. עם זאת, נטיפים יכולים להיווצר גם מחומרים אחרים ובמבנים מעשה ידי אדם כגון [[מכרה|מכרות]] או [[גשר|גשרים]]. נטיפים אלו נוצרים על פי רוב בדרכים כימיות שונות מאשר נטיפים במערות קרסטיות:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldatlas.com/articles/different-types-of-stalactite-formations.html|כותרת=Different Types Of Stalactite Formations|אתר=WorldAtlas|תאריך=2017-08-01|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-10-06}}</ref>

* נטיפי בטון - נוצרים כאשר מים מחלחלים דרך סדקים או חורים במבני [[בטון]] וממיסים בדרכם מינרלים כגון סידן ו[[מגנזיום]].
* נטיפי קרח - נטיפים עונתיים או קבועים, בהתאם לתנאי הסביבה. נוצרים במערות בהן הטמפרטורה נמוכה במיוחד או מתחת ל[[קרח ים]].
* נטיפי לבה - נוצרים ב[[צינור לבה|צינורות לבה]] או במערות לבה. 

==ראו גם==
* [[זקיף]]
* [[מערת אבשלום]]
* [[מערות שקוציאן]]
* [[מערת נטיפים]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Speleothems|שם ויקישיתוף=נטיפים}}
* {{ynet|ynet|אריאל: מערת הנטיפים הסודית|3356455|25 בינואר 2007}}
*[https://fbcdn-sphotos-e-a.akamaihd.net/hphotos-ak-ash3/942910_478392078911611_1898550652_n.jpg כתבה בידיעות אחרונות על פגיעה במערת נטיפים. (בפייסבוק של ירוק עכשיו)]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:ספלאולוגיה]]
[[קטגוריה:גאולוגיה]]