הצגת המקור של הדף "נילס בוהר"

{{מדען
| שם = נילס הנריק דויד בוהר
| שם בשפת המקור = Niels Henrik David Bohr
| תאריך לידה = [[7 באוקטובר]] [[1885]]
| תאריך פטירה = [[18 בנובמבר]] [[1962]]
| תמונה = [[קובץ:Niels Bohr.jpg|מרכז|200px|נילס בוהר]]
| כיתוב = בוהר בסביבות 1922
| תרומות עיקריות = [[פרשנות קופנהגן]]{{ש}}[[מודל האטום של בוהר]]{{ש}}[[קומפלמנטריות]]
| ענף מדעי = [[פיזיקה]]
| מדינה = {{דגל|דנמרק||+}}
}}
'''נילס הנריק דויד בוהר''' (ב[[דנית]]: '''Niels Henrik David Bohr''', הגייה דנית: {{יפא|[ˈne̝ls ˈpoɐ̯ˀ]}}, בעברית נהגה "בּוֹר"; [[7 באוקטובר]] [[1885]] – [[18 בנובמבר]] [[1962]]) היה [[פיזיקאי]] [[יהדות דנמרק|יהודי-דני]], חתן [[פרס נובל לפיזיקה]] ([[1922]]), ואחד הפיזיקאים המשפיעים ביותר ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]]. תרם רבות להבנת [[מבנה האטום]] והיה מאבות [[מכניקת הקוונטים]]. בוהר היה גם [[כדורגלן]] מצטיין.

== קורות חיים ==
[[קובץ:Solvay conference 1927.jpg|ממוזער|שמאל|[[כנס סולווה]] ב[[בריסל]], אוקטובר [[1927]]. נילס בוהר יושב מצד מימין בשורה האמצעית, ליד [[מקס בורן]]]]
[[קובץ:Niels Bohr Albert Einstein by Ehrenfest.jpg|ממוזער|שמאל|נילס בוהר עם [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]], 1925]]
[[קובץ:Niels Bohr 1958.jpg|ממוזער|שמאל|נילס בוהר עת ביקר ב[[מכון ויצמן למדע]] בשנת 1958]]
[[קובץ:Niels Bohr Institute 2.jpg|ממוזער|שמאל|מכון נילס בוהר, 2005, [[אוניברסיטת קופנהגן]]]]
בוהר נולד ב[[קופנהגן]] שבדנמרק, השני משלושת ילדיהם של [[כריסטיאן בוהר]] (1858–1911), [[פיזיולוגיה|פיזיולוג]] בעל שם עולמי, והלן אדלר (1860–1930), בתם של [[דוד ברוך אדלר]] (1826–1878), [[בנקאי]] [[יהדות דנמרק|יהודי דני]] אמיד ובעל השפעה וחבר פרלמנט ליברלי, וג'ני רפאל (1830–1902), בת למשפחת בנקאים [[יהדות בריטניה|יהודית-בריטית]] ממוצא [[יהדות ספרד|ספרדי]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Jeffrey Strickland|כותרת=The Men of Manhattan: Creators of the Nuclear Era|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=U1FEAwAAQBAJ&printsec=frontcover&dq=The+Men+of+Manhattan:+Creators+of+the+Nuclear+Era&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjswar3jJPVAhVIXBoKHUChBe8Q6AEIIDAA#v=onepage&q=The%20Men%20of%20Manhattan%3A%20Creators%20of%20the%20Nuclear%20Era&f=false|תאריך=2011|עמודים=33|שפה=אנגלית}}}} בוהר [[טבילה לנצרות|הוטבל]] וגדל כנוצרי [[לותרני]], כמו אביו.{{הערה|[http://hollowverse.com/niels-bohr/ Niels Bohr's Religion and Political Views], באתר The Hollowverse}}

בוהר הצעיר עסק לא רק ב[[פיזיקה]] אלא גם ב[[כדורגל]], והוא ואחיו [[הארלד בוהר|הארלד]], הצעיר ממנו בשנה וחצי, היו כדורגלנים מצטיינים, ושיחקו בקבוצת Akademisk Boldklub, אחת הקבוצות הטובות בדנמרק של תחילת המאה ה-20, נילס בתפקיד ה[[שוער]]{{הערה|{{מעריב|מאיר סומפולינסקי|אנשי מדע גדולים - כדורגלנים מצטיינים|19580112|42}} הארלד אף שיחק בנבחרת דנמרק וזכה במסגרתה במדליה באולימפיאדת לונדון ב-1908.}}

בוהר למד [[פיזיקה]] ב[[אוניברסיטת קופנהגן]], וב־[[1911]] קיבל תואר דוקטור. באותה שנה עבר ל[[אוניברסיטת קיימברידג']] לעבוד עם [[ג'יי ג'יי תומסון]], אבל לא הסתדר עמו ועבר תוך זמן קצר ל[[אוניברסיטת מנצ'סטר]] לעבוד עם [[ארנסט רתרפורד]], שחקר את מבנה האטום.

ב-[[1916]] חזר בוהר לקופנהגן והתמנה לפרופסור לפיזיקה באוניברסיטה שם. הוא המשיך בפיתוח מכניקת הקוונטים, ועמד בראש [[פרשנות קופנהגן|אסכולת קופנהגן]] שדגלה בפירוש הסתברותי למכניקת הקוונטים. על תרומותו להבנת מבנה האטום ומכניקת הקוונטים הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה ב-1922.

בראשית [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ניסה בוהר להמשיך בעבודתו חרף הכיבוש הנאצי. משום שאמו הייתה יהודיה, הוברח בוהר ל[[שוודיה]] ב-[[29 בספטמבר]] [[1943]] ([[ערב ראש השנה]]) במסגרת [[הצלת יהודי דנמרק]].{{הערה|{{על המשמר||יהודי דאניה|19431101|27}}}}{{הערה|בתחילת 1946 תוארו קורותיו של בוהר כך: "כאשר דאניה נכבשה על ידי הנאצים הכריחו את פרופ' בוהר לעבוד עבורם. אך הוא סיכל את עצתם. ... בסתיו 1943, כאשר הנאצים הוציאו פקודה לאסור את כל יהודי דאניה הוברח בוהר מדאניה על ידי האומות המאוחדות בסיועה של תנועת המחתרת הדאנית." - {{דבר||אנשי מדע יהודים שחקרו ומוסיפים לחקור את כח האטום|19460221|25}}}} [[פרדריק לינדמן]] הזמין את בוהר לבריטניה, וב-[[6 באוקטובר]] נחת בוהר בסקוטלנד, והצטרף למאמץ הבריטי לפיתוח [[נשק גרעיני]]. ב-[[9 בדצמבר]] הגיע ל[[ארצות הברית]], והצטרף לצוות ב[[מעבדות לוס-אלאמוס]] שעבד על פיתוח [[פצצת אטום]] במסגרת [[פרויקט מנהטן]]. ב-[[26 באוגוסט]] [[1944]] נפגש בוהר עם [[נשיא ארצות הברית]], [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]], והציע לו לחלוק את סודות הנשק הגרעיני עם [[ברית המועצות]], שלחמה אף היא נגד [[גרמניה הנאצית]], אך עמדתו לא התקבלה.

ב-[[25 באוגוסט]] [[1945]], עם תום [[מלחמת העולם השנייה]], חזר בוהר לקופנהגן, ונבחר מחדש לנשיא האקדמיה הדנית לאמנויות ולמדעים. באוקטובר 1947 העניק לו [[פרדריק התשיעי, מלך דנמרק]], את אות [[מסדר הפיל]]. בשנת [[1952]], עם ההחלטה על הקמת [[CERN]], הציע בוהר שמכון המחקר החדש יוקם בקופנהגן, אך לבסוף השתכנע לתמוך במיקום שנבחר בסופו של דבר, [[ז'נבה]]. קבוצת התאוריה של CERN שכנה בקופנהגן עד הקמת מתקני הקבע שלה בז'נבה בשנת [[1957]].

בוהר מת ב-[[18 בנובמבר]] [[1962]] ב[[קופנהגן]]. בנו של בוהר, [[אגה בוהר]], הלך בדרכי אביו והיה גם הוא פיזיקאי נודע. גם הוא התמנה למנהל המכון לפיזיקה עיונית, וגם הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה ב-[[1975]]. בכך הפכה משפחת בוהר לאחת המעטות שבהן הורה ובנו או בתו זכו בפרס נובל (כמו [[מארי קירי]] ובתה [[אירן ז'וליו-קירי]] שזכו בפרסי נובל לכימיה, וכן [[ג'יי ג'יי תומסון]] ובנו [[ג'ורג' פג'ט תומסון]] שזכו בפרסי נובל לפיזיקה, ו[[ויליאם הנרי בראג]] ובנו [[ויליאם לורנס בראג]] שזכו על עבודתם המשותפת בפרס נובל לפיזיקה ב-1915, בהיות הבן בן 25 בלבד).

נילס בוהר היה ידיד ל[[ישראל|מדינת ישראל]],{{הערה|{{דבר|נחום פונדק|מורה המאה העשרים|1958/05/30|23}}}} ביקר בה פעמים אחדות{{הערה|{{חרות||הגיע מומחה האטום פר' נילס בור|19531103|65}}{{ש}}{{דבר|נחום פונדק|גדולי המדע האטומי בישראל|19580530|141}}}} והיה בקשר עם מדעני [[הטכניון]] ו[[מכון ויצמן למדע]], שהעניקו לו [[תואר כבוד]].{{הערה|{{חרות||פרופ' נילס בוהר - דוקטור כבוד בטכניון|19590323|56}}}}

==עבודתו המדעית==
עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת קופנהגן ב־[[1911]] עסקה באלקטרונים שבמתכות.

בהיותו באוניברסיטת מנצ'סטר, המשיך בוהר לפתח את התאוריה של רתרפורד על האטום הגרעיני, לפיה האטום בנוי מ[[גרעין האטום|גרעין]] חיובי אשר מוקף ב[[אלקטרון|אלקטרונים]] הנעים סביבו. בעיה חמורה במודל זה הייתה שכמו כל גוף טעון מואץ, האלקטרונים המסתובבים היו אמורים לפלוט אנרגיה, ומסלוליהם היו אמורים להיות ספירלות המתכנסות פנימה, אל תוך הגרעין. המודל גם לא נתן הסבר לספקטרום האנרגיה של אטום ה[[מימן]]. על מנת לפתור בעיות אלה, הציע בוהר ב-[[1913]] [[מודל האטום של בוהר|תאוריה קוונטית]], בדומה ל[[מקס פלאנק|פלאנק]] ול[[אלברט איינשטיין|איינשטיין]] לפניו. הוא הניח שהאלקטרונים יכולים לנוע רק במסלולים שבהם ה[[תנע זוויתי|תנע הזוויתי]] שלהם יהיה כפולה שלמה של יחידה יסודית - <math>\hbar</math>, [[קבוע פלאנק]] מחולק ב-2π. הנחה זו הספיקה כדי שהמודל ייתן את ספקטרום האנרגיה המצופה. לפי המודל, הדרך היחידה של אלקטרון לאבד או לקבל אנרגיה היא לעבור ממסלול למסלול. ב־[[1922]] הוענק לו [[פרס נובל לפיזיקה]] על עבודתו זו (בשנת [[1975]] זכה גם בנו, [[אגה בוהר]], בפרס נובל בפיזיקה).

כמי שעמד בראש [[אסכולת קופנהגן]] שדגלה בפירוש הסתברותי למכניקת הקוונטים, היה בוהר בר פלוגתא חריף של ידידו הקרוב [[אלברט איינשטיין]], שטען באופן ציורי ש"[[אלוהים אינו משחק בקוביה]]". בוהר השיב לו: "תפסיק לומר לאלוהים מה לעשות עם הקוביות שלו". הפרשנות של אסכולת קופנהגן תרמה לתורת הקוונטים את מושג הקומפלמנטריות שטבע בוהר, ועל פיו תכונות של עצם קוונטי שאיננו יכולים לקבוע במדויק בו-זמנית (כמו מהירות ומיקום של אלקטרון, או האם פוטון הוא גל או [[חלקיק]]), מתקיימות בו בעצם בו-זמנית כתכונות משלימות. כאשר נשאל בוהר האם אין בהגדרה זו כדי לערער על מהותו של המדע כחתירה לידיעה ודאית, הוא ענה (באופן מבודח מעט אך ייצג את דעתו של בוהר על מהות החקירה המדעית), "אמת וודאות גם הם מושגים משלימים".

==יחסו לפרויקט הגרעין==

בשנת [[1941]], בעת הכיבוש הנאצי של דנמרק, ביקר אצל בוהר תלמידו לשעבר, [[ורנר הייזנברג]], שעמד באותה עת בראש [[פרויקט הגרעין של גרמניה הנאצית|התוכנית הגרמנית לפיתוח נשק גרעיני]], ובוהר שמע ממנו על התוכניות הגרמניות בתחום זה (המחזה "קופנהגן", שהוצג גם בישראל, עוסק בשאלה מה היה יכול לקרות במפגש דרמטי זה). לאחר שהסתיימה המלחמה נפוצה הטענה שהייזנברג חיבל במכוון בתוכנית האטום של גרמניה. במכתב לרוברט יונק, מחבר הספר על הפצצה האטומית "שבעתיים כאור החמה" ("Brighter Than a Thousand Suns"), טען הייזנברג כי ניסה לסכם עם בוהר שהמדענים משני הצדדים יפעלו יחדיו על מנת לסכל פיתוח פצצה. בוהר, שזכר היטב כמה נלהב היה הייזנברג מהאפשרות שארצו תפתח פצצה אטומית, כתב לו מכתבים שבהם תהה על טענות אלו, אך מעולם לא שלח אותם. בעקבות המחזה "קופנהגן" החליטה משפחת בוהר להקדים את פרסום המכתבים מעזבונו של בוהר, והם פורסמו במרשתת{{הערה|[https://www.nbarchive.dk/collections/bohr-heisenberg/ שחרור מסמכים המתייחסים לפגישת בוהר-הייזנברג 1941]}} לפני מספר שנים. בדומה לאיינשטיין ראה גם בוהר סכנה בפצצת האטום, וגם הוא כתב לנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]] ול[[ראש ממשלת בריטניה]], [[וינסטון צ'רצ'יל]], והביע את דאגתו בעניין זה.

לאחר המלחמה חזר לקופנהגן ונאבק כדי להביא לפיקוח ול[[פירוק נשק גרעיני|פירוק הנשק הגרעיני]] בעולם ולרתימתו למטרות שלום. הוא לא נטש מאבק זה עד יומו האחרון. זכה בפרס מטעם [[קרן פורד]] עבור "[[הכוח הגרעיני]] למטרות שלום", וכן נבחר לנשיאות הוועדה המלכותית הדנית לכוח גרעיני.

== מדליות הנצחה והוקרה ==

בוהר זכה לאותות הוקרה רבים. על שמו קרויים [[מכון נילס בוהר]] בקופנהגן וב-1997 נקרא על שמו ה[[יסוד טרנס-אורני]] מס' 107 - [[בוהריום]]. כמו כן, קרויים שניים מ[[כוחות היסוד|קבועי היסוד]] של הטבע על שמו: [[המגנטון של בוהר]], שהוא היחס בין מטען ה[[אלקטרון]] וה[[מסה]] שלו, ו[[רדיוס בוהר]], שהוא הרדיוס של מסלול האלקטרון ב[[אטום]] [[מימן]] כשהוא שרוי במצב האנרגיה הנמוך ביותר שלו. בנוסף, על שמו קרויים מגוון תהליכים בפיזיקה וכימיה, אובייקטים ונושאים אחרים. כמחווה להנצחת הישגיו המדעיים, מוענקים על ידי ארגונים ומוסדות שונים בעולם מדליות הנושאות את שמו:

=== מדליית הזהב הבינלאומית ע"ש נילס בוהר (1955) ===

[[מדליית הזהב הבין-לאומית ע"ש נילס בוהר]] {{אנ|Niels Bohr International Gold Medal}} היא פרס [[הנדסה]] בין-לאומי, שמוענק החל משנת [[1955]] על "עבודה מצטיינת של [[מהנדס]] או פיזיקאי לצורך הפקת תועלת מ[[אנרגיה גרעינית|אנרגיה אטומית]]". ה[[מדליה]] נוסדה, מנוהלת ומוענקת על ידי [[איגוד המהנדסים הדני]] (Danish Society of Engineersm, בדנית: Ingeniørforeningen i Danmark, ר"ת: IDA) בשיתוף מכון נילס בוהר ו[[האקדמיה המלכותית הדנית למדעים ואמנויות]] (Royal Danish Academy of Sciences and Letters) ו[[קרן קרלסברג]] שתרמה 100,000 [[אירו]] שמגיעים עם מדליית [[זהב]]. עיצוב המדליה, מלפנים - דימוי פרופיל נילס בוהר וסביבו הכיתוב נילס בוהר [[1885]] – [[1985]], מאחור - דימוי האטום עם כיתוב [[לטינית|לטיני]] סביבו “contraire sunt complementa” שפרושו "ניגודים משלימים". המדליה מוענקת על ידי [[מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק]] ו[[הנריק, נסיך דנמרק]] באירוע מיוחד ב[[אקדמיה לקרלסברג]] (Carlsberg Academy) בקופנהגן. המדליה הוענקה 10 פעמים בין 1955 ל־[[1982]] ושוב בשנת [[2013]]. המקבל הראשון היה נילס בוהר עצמו שקיבל את המדליה בקשר ליום הולדתו ה-70. נכון לשנת [[2019]], זוכי המדליה הם:

{{טורים
|רוחב=20em
|תוכן=
* נילס בוהר 1955
* [[ג'ון קוקרופט]] 1958
* [[ג'ורג' דה הוושי]] 1961
* [[פיוטר קפיצה]] 1965
* [[איזידור אייזק רבי]] 1967
* [[ורנר הייזנברג]] 1970
* [[ריצ'רד פיינמן]] 1973
* [[הנס בתה]] 1976
* [[צ'ארלס טאונס]] 1979
* [[ג'ון וילר]] 1982
* [[אלן אספה]] 2013
* [[ג'נס קהלט נורסקוב]] 2018<ref>[https://www.nbi.ku.dk/english/namely_names/2018/leading-danish-researcher-receives-niels-bohr-medal/ Leading Danish researcher receives Niels Bohr medal], University of Copenhagen, Niels Bohr Institute, 08 October 2018.</ref>
}}

=== מדליית [[אונסק"ו]] ע"ש נילס בוהר ===

[[מדליית אונסק"ו ע"ש נילס בוהר]] {{אנ|UNESCO Niels Bohr Medal}} הוטבעה לראשונה בשנת [[1985]] לציון 100 שנה להולדתו של הפיזיקאי הגרעיני הדני נילס בוהר. מדליית אונסק"ו מוענקת ליחידים או ארגונים כאות הכרה באלה שתרמו תרומה יוצאת מן הכלל לפיזיקה באמצעות מחקר שיש לו או יכול להשפיע באופן משמעותי על העולם. המדליה מזהב ועיצוב המדליה; מלפנים – דימוי נילס בוהר מופיע בפרופיל 6 פעמים וכיתוב UNESCO 1985, 1962 NILES BOHR 1885 מאחור - דימוי האטום שצויר על ידי נילס בוהר בעצמו עם חתימתו, הנוסחה E2-E1=hy2 המייצגת אלקטרונים ביחס למימן וכיתוב לטיני “Contraria sunt complementa”(ההפכים משלימים). נכון לשנת 2019, מקבלי המדליה הם''':'''<ref>UNESCO. Org, [http://portal.unesco.org/en/ev.php-URL_ID=26457&URL_DO=DO_TOPIC&URL_SECTION=201.html Niels Bohr (1885-1962)], 3 December 2013.</ref>
{{טורים
|רוחב=20em
|תוכן=
'''1998'''

* [[ויטאלי גינזבורג]]
* [[וולטר קוהן]]
'''2005'''

* [[מרטין ריס]]
* [[הרוויג שופר]]
* [[פיטר צולר]]
'''2010'''

* [[ג'ון פנדרי]]
* [[טים ברנרס-לי]]
* [[קיפ תורן]]
'''2013'''

* [[אלן אספה]]
* [[CERN]] ([[רולף-דיטר הייאר]] קיבל בשם המרכז)
* [[ג'ימי ויילס]]
}}

=== מדליית הכבוד של מכון נילס בוהר ===

[[מכון נילס בוהר#מדליית הכבוד|מדליית הכבוד]] של מכון נילס בוהר הוקמה בשנת [[2010]] לציון 125 שנה להולדתו של נילס בוהר. המדליה מוענקת מדי שנה לחוקר מצטיין במיוחד הפועל ברוחו של נילס בוהר.

==ראו גם==
* [[מודל האטום של בוהר]]
* [[אסכולת קופנהגן]]
* [[עקרון ההתאמה של בוהר]]
* [https://www.nbi.ku.dk/english/ אתר] [[מכון נילס בוהר]] ב[[אוניברסיטת קופנהגן]]

==לקריאה נוספת==
* [[פליקס דותן]], '''אל הכוכבים – מאטומים עד חורים שחורים''', [[הוצאת מאגנס]], 2001, פרק 7 עמ' 129–178.
* טוביאס הירטר, '''עידן האי־ודאות – איך גילו גדולי הפיזיקאים את עולם הקוונטים 1895–1945''', [[ספרי עליית הגג]] ו[[ידיעות ספרים]], 2023.
<div style="direction: ltr;">
*Bohr, N. (1913). [http://www.nba-old.nbi.dk/pdffiles/trilogypart1.pdf On the Constitution of Atoms and Molecules], ''Philosophical Magazine'', Series 6, Vol. 26. pg. 1-25. [http://www.nba-old.nbi.dk/pdffiles/trilogypart2.pdf חלק 2] [http://www.nba-old.nbi.dk/pdffiles/trilogypart3.pdf חלק 3]
*Bohr, N., ''Causality and Complementarity: Epistemological Lessons of Studies in Atomic Physics'', 1999 Ox Bow Press: {{ISBN|1-881987-13-2}}, the 1949–50 Gifford lectures
*Bohr, N., ''Atomic Physics and Human Knowledge'' (1958), Wiley Interscience, 1987 Ox Bow Press: {{ISBN|0-91802452-8}}, seven essays written from 1933 to 1957
* ''Niels Bohr: The Man, His Science, and the World They Changed'', by Ruth Moore; {{ISBN|0-262-63101-6}}
* ''Niels Bohr's Times, In Physics, Philosophy and Polity'', by Abraham Pais; {{ISBN|0-19-852049-2}}
* ''Suspended In Language: Niels Bohr's Life, Discoveries, And The Century He Shaped'' by Jim Ottaviani (graphic novel); {{ISBN|0-9660106-5-5}}
* ''Harmony and Unity : The Life of Niel's Bohr'', by Niels Blaedel; {{ISBN|0-910239-14-2}}
* ''Niels Bohr: A Centenary Volume,'' edited by A. P French and P.J. Kennedy. {{ISBN|0-674-62415-7}}
*''Copenhagen'' Michael Frayn {{ISBN|0-413-72490-5}}
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=נילס בוהר|ויקישיתוף=Niels Henrik David Bohr|שם ויקישיתוף=נילס בוהר}}
{{פרופילי מדענים}}
* [https://www.nbarchive.dk/ ארכיון מסמכים של נילס בוהר]
* {{דודל|niels-bohrs-127th-birthday|יום הולדתו ה-127 של בוהר}}, 7 באוקטובר 2012
* [https://nobel.anumuseum.org.il/persona/בוהר-נילס/ נילס בוהר], אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר [https://www.anumuseum.org.il/he/ בית התפוצות]
* {{דבר|אמיל פוירשטיין|אורחים בישראל - פרופסור נילס בוהר|19580522|33}}
* [https://bohrmedal.com/ אתר] מדליית הזהב הבינלאומית ע"ש נילס בוהר ('''באנגלית''')
* {{בריטניקה}}
* {{סופר פרויקט גוטנברג}}
* {{Find a Grave}}
* {{ynet|יפתח דיבון|המדען שגילה את ההבדל בין חלקיקים קוונטיים לכדורגל|environment-science/article/hk850v3ek|7 באוקטובר 2021}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007463157205171|נילס בוהר (1885-1962)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{פרס נובל לפיזיקה}}

{{בקרת זהויות}}

<!-- [[רדיוס בוהר]] -->

{{מיון רגיל:בוהר, נילס}}
[[קטגוריה:נילס בוהר|*]]
[[קטגוריה:פיזיקאים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לפיזיקה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל יהודים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל דנים]]
[[קטגוריה:ניצולי השואה: דנמרק]]
[[קטגוריה:כדורגלנים דנים]]
[[קטגוריה:כדורגלנים יהודים]]
[[קטגוריה:שוערי כדורגל דנים]]
[[קטגוריה:שוערי כדורגל יהודים]]
[[קטגוריה:כדורגלני אקדמיסק בולדקלוב]]
[[קטגוריה:קופנהגן: כדורגלנים]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת קופנהגן]]
[[קטגוריה:פיזיקאים דנים]]
[[קטגוריה:פיזיקאים יהודים]]
[[קטגוריה:מדענים יהודים דנים]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית קופלי]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת מנצ'סטר]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם יסודות כימיים]]
[[קטגוריה:אבירי מסדר הפיל]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם יחידות מידה]]
[[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית יוז]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית מקס פלאנק]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית הזהב הבין-לאומית ע"ש נילס בוהר]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו בשטרות כסף דניים]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית פרנקלין]]
[[קטגוריה:דנים שנולדו ב-1885]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1962]]