הצגת המקור של הדף "נר"

{{פירוש נוסף|נוכחי=נר כמקור אור|אחר=משמעויות אחרות|ראו=[[נר (פירושונים)]]}}
[[קובץ:נר.jpg|ממוזער|261x261 פיקסלים]]
[[קובץ:Fotothek df ps 0000370 002 Kinder ^ Kinderbeschäftigungen ^ lesend.jpg|ממוזער|250px|[[קריאה]] לאור הנר]]
[[קובץ:Tealight!.jpg|שמאל|ממוזער| [[נרונים|נרון]] מחמם קומקום תה]]
'''נֵר''' הוא אמצעי [[תאורה]] המורכב מ[[פתילה]] בתוך חומר [[דלק]] מוצק או נוזלי, בדרך כלל [[שעווה]], [[פרפין]] או [[שמן]].

לפני המצאת ה[[נורה חשמלית|נורה החשמלית]] היה הנר מקור ה[[אור]] העיקרי. כיום עדיין משתמשים באור הנר לשם יצירת אווירה חמה, רגועה או [[רומנטיקה|רומנטית]]. לעיתים משתמשים בנרות גם בעת [[הפסקת חשמל]]. כמו כן, בדתות מסוימות הדלקת נרות היא חלק מטקס פולחני או מסורת דתית.

==בעירת הנר==

נרות מיוצרים מ[[פרפין]] ([[תוצר לוואי]] של [[זיקוק]] [[שמן]]), [[סטארין]], [[דונג דבורים]], עצי דונג ([[דקליים|דקל]], [[סויה]] ועוד) או [[חלב נרות]]. חום ה[[גפרור]] המשמש להדלקת הנר מתיך ומאדה כמות קטנה של חומר דלק. לאחר ההתאדות, הדלק מגיב עם [[חמצן]] באטמוספירה ויוצר [[להבה]]. הלהבה מספקת חום אשר דואג לכך שהנר ימשיך לבעור, באמצעות תגובת שרשרת המקיימת את עצמה: חום הלהבה מתיך את הדלק שנמצא בראש הנר, הדלק הנוזלי זורם מעלה באמצעות כוח ה[[נימיות]] ושם מתאדה ומשמר את להבת הנר.

בעירת הדלק מתרחשת במספר אזורים נפרדים (כפי שמעידים הצבעים השונים הנראים בלהבת הנר). באזורים שצבעם כחול, [[מימן]] מופרד מהדלק ונשרף תוך יצירת [[אדי מים]]. באזורים הבהירים שצבעם נוטה יותר לצהוב מתרחש [[חימצון]] של [[פחמן]] אשר יוצר [[פחמן דו-חמצני]].

[[נוסחה כימית]] אפשרית עבור בעירת הנר, כאשר מדובר בנר [[שעווה]], היא <math>C_{25}H_{52} + O_2 \rightarrow CO_2 + H_2O </math> כאשר <math>C_{25}H_{52}</math> היא הנוסחה הכימית למולקולה נפוצה שנמצאת בנרות עשויים פרפין, <math>\ O_2</math> הוא חמצן מהאוויר, <math>\ CO_2</math> הוא פחמן דו-חמצני ו-<math>\ H_2O</math> היא הנוסחה ל[[מים]]. הנוסחה המאוזנת היא <math>C_{25}H_{52} + 38O_2 \rightarrow 25CO_2 + 26H_2O </math>.

כאשר [[מסה|מסת]] הדלק המוצק מומסת, הנר מתקצר באורכו. חלקי הפתיל אשר כבר אינם משחררים את הדלק הנוזלי נאכלים על ידי הלהבה. בעירת הפתיל מגבילה את אורכו החשוף של הפתיל, וכך שומרת על [[טמפרטורה|טמפרטורת]] הבעירה וקצב צריכת הדלק קבועים. פתילים מסוימים דורשים קיצוץ ידני באמצעות [[מספריים]] או מכשירים ייעודיים, בדרך כלל לאורך של כ-0.7 ס"מ, על מנת לשמור על בעירה איטית ויציבה ולמניעת פליטת [[עשן]].[[קובץ:Ceramic oil lamp.jpg|210px|ממוזער|שמאל|[[מנורת שמן]]]]

==הנר ביהדות==

בשפת ה[[תנ"ך]] והמשנה 'נר' נקרא הכלי שמחזיק בתוכו את חומר הבעירה של ה[[אש]]. ואילו הכלי מרובה הקנים שבקצוותם נרות נקרא 'מנורה'.

=== בהלכה ===
==== נרות שבת ויום טוב ====
{{הפניה לערך מורחב|נרות שבת ויום טוב}}
[[קובץ:Candleburning.jpg|שמאל|ממוזער|150px|נר]]
במשנה מסכת שבת פרק [[במה מדליקין]]{{הערה|[[S:שבת דף כ:|שבת דף כ:]]}} מופיעה בהתייחסות למצוות הדלקת [[נרות שבת ויום טוב|נר שבת]], רשימה של חומרי בעירה שונים ומספר סוגי פתילות שמקורן במיני [[צומח|צמחים]] שונים, כאשר הדלקת נר השבת צריכה להיות בשמן ופתילה באיכות ראויה, כנפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[S:שולחן ערוך אורח חיים רסד|אורח חיים סימן רסד סעיפים א ג]]}}: "אין עושין פתילה לנר של שבת, בין נר שעל השלחן בין כל נר שמדליק ב[[בית מגורים|בית]], מדבר שהאור אינו נאחז בו אלא נסרך סביביו והשלהבת קופצת כגון: צמר ושער וכיוצא בהם, אלא מדבר שהאור נתלה בו, כגון: פשתה נפוצה ובגד שש וצמר גפן ו[[קנבוס]] וכיוצא בהן... אין מדליקין נר לשבת אלא משמן הנמשך אחר הפתילה, ולפיכך אין מדליקין בזפת ולא בשעוה, ולא בשמן העשוי מצמר גפן, ולא באליה ולא בחלב..." נר השעווה המוצק מופיע בספרות ה[[גאונים]], בתשובת [[רב שרירא גאון]] שפסל אותו לנר שבת,{{הערה|שערי תשובה סימנים רלב, רלה. מובא בבית יוסף אורח חיים סימן רסד}} וכן נזכר ברש"י שהתיר אותו להדלקה. וב[[פסקי הרא"ש]] מצוין, שבתקופתו, ימי הביניים, נהוג היה באשכנז וצרפת להדליק נרות שבת בנרות שעווה.{{הערה|ראו בית יוסף שם}}

על פי ה[[הלכה]] היהודית, יש להדליק נר בערבי [[שבת]] ו[[יום טוב]]. נוהגים להדליק בערב שבת שני נרות, לסמל את שני לשונות הציווי שנאמרו בהקשר לשבת: "זכור" ו"שמור".{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן רסג סעיף א}} יש שנהגו להדליק שבעה נרות כמספר ימות השבוע, יש שנהגו להדליק עשרה נרות כמספר [[עשרת הדיברות]] שב[[לוחות הברית]].{{הערה|משנה ברורה סימן רסג ס"ק ו}} כיום נפוץ המנהג, להוסיף נר עבור כל ילד המצטרף למשפחה.{{הערה|לקוטי מהרי"ח חלק ב סדר התנהגות ערב דף יג עמוד ב, משנה ברורה הו' דרשו שם הערה 10}}

==== נר הבדלה ====
במוצאי שבת מברכים על ראיית נר [[הבדלה]], ובמוצאי יום הכיפורים מברכים על ראיית "נר ששבת" כלומר נר שנשאר דולק מערב יום הכיפורים.

לגבי נר הבדלה נאמר בהלכה: "מצווה מן המובחר לברך על אבוקה", כלומר שלכתחילה רצוי שיהיה זה נר בעל שתי פתילות ויותר.{{הערה|1=[[s:שולחן ערוך אורח חיים רחצ|שולחן ערוך אורח חיים סימן רחצ סעי' ב]]}} בימינו נמכרים בחנויות נרות ייעודיים הנקראים 'נרות הבדלה'.

==== נרות מנורת המקדש ====
{{הפניה לערך מורחב|הדלקת הנרות במקדש}}
מצווה מן התורה להדליק ב[[בית המקדש]] (וקודם לכן, ב[[אוהל מועד]]) את שבעת נרות [[המנורה]] מדי ערב, ולהטיב אותם מדי בוקר,{{הערה|לדעת [[הרמב"ם]] ({{רמב"ם|תמידין ומוספים|ג|י|יב|ללא=שם|ספר=עבודה}}) מצוות הדלקת המנורה כוללת גם הדלקה בבוקר מלבד ההדלקה בערב.}} כפי שמתואר בפסוקים: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי אדני תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי אדני תָּמִיד." ({{תנ"ך|ויקרא|כד|ב|ד|קצר=כן}}).

על פי ה[[מדרש]], מטרת הדלקת הנרות לא הייתה תאורת המקום, אלא עדות לכך שה[[שכינה]] שורה ב[[עם ישראל|ישראל]].{{הערה|{{בבלי|מנחות|פו|ב}}}} טעם נוסף המוזכר ב[[ספר החינוך]] הוא לפאר ולכבד את בית המקדש.{{הערה|{{ספר החינוך|צח}}}}

==== נרות חנוכה ====
{{הפניה לערך מורחב|הדלקת נרות חנוכה}}
בחג ה[[חנוכה]] ישנה [[מצווה מדרבנן]] [[הצתה|להדליק]] נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי [[פרסום הנס|לפרסם]] את [[מרד החשמונאים|ניצחון המכבים]] ו[[נס פך השמן]].{{הערה|{{רמב"ם|מגילה וחנוכה|ג|א|ספר=זמנים}}}}

מעיקר הדין מוטלת על כל בית בישראל החובה להדליק נר אחד בכל יום מימי חנוכה,{{הערה|{{רמב"ם|מגילה וחנוכה|ד|א|ספר=זמנים}}}} אך נהגו [[הידור מצווה|להדר במצווה]], ולהדליק נרות בסדר עולה כפי מספר ימי החג.{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרעא|ב}}}} את הנרות מדליקים בבית במקום הנראה כלפי חוץ (כמו פתח הבית או חלון הפונה אל הרחוב) או לפחות הנראה לבני הבית בשביל לפרסם את הנס.{{הערה|{{רמב"ם|מגילה וחנוכה|ד|ז|ספר=זמנים}}}} מקובל להדליק את הנרות ב[[חנוכייה]].

==== נרות ביום כיפורים ====
בחלק מהעדות נוהגים להדליק לפני כניסת יום כיפור בנוסף לנר יום טוב (המוזכר למעלה), גם נר לכל אחד מבני הבית, סגולה לשמירה. מנגד מנהג זה נפוץ בימים נוספים בשנה בעיתות צרה.

==== נר נשמה ====
{{הפניה לערך מורחב|נר נשמה}}
נוהגים להדליק נר נשמה לציון זכרו של אדם ש[[מוות|נפטר]] כ[[סגולה (יהדות)|סגולה]] ל[[עילוי נשמה|עילוי נשמתו]] ב[[יום השנה (יהדות)|יום השנה]] ("יארצייט") לפטירתו בבית וליד הקבר, נהוג גם להדליק נר נשמה בבית האבל במהלך שבעת ימי ה[[אבלות (יהדות)|אבלות]], ויש שנוהגים להדליק בכל השנה הראשונה לפטירת הקרוב.

מועד נוסף בו מדליקים את נר הנשמה הוא [[יום כיפור]]. יש הנוהגים להדליק נר נשמה בכל תאריך בו נאמרת תפילת [[יזכור]] ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]] (יום כיפור, [[שמיני עצרת]], שביעי של [[פסח]], [[שבועות]]).

==== שימושים נוספים בנרות ====
בלילה שלפני חג ה[[פסח]] משתמשים בנר לצורך [[בדיקת חמץ]], מפני שבאמצעותו ניתן לראות היטב 'בחורים ובסדקים'.{{הערה|[[משנה]] [[מסכת פסחים]] א, א; [[תלמוד בבלי]] פסחים ח, א.}} בנוסף דרשו חכמים מן הפסוקים שחיפוש טוב נעשה באמצעות נר, ככתוב: {{הדגשה|אחפש את ירושלים '''בנרות'''.|צפניה א יב|ספר צפניה, פרק א', י"ב}}.

=== הנר במחשבה היהודית ===
==== בדברי חז"ל ====
ב{{בבלי|שבת|כג|ב}} נאמר "הרגיל בנר הווין לו בנים תלמידי חכמים", כלומר מי שרגיל בנר מצווה (חנוכה, שבת) זוכה שבניו יהיו תלמידי חכמים ומחבבין המצוות.

הנר מסמל את נשמת האדם כנאמר: "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" ({{תנ"ך|משלי|כ|כז|קצר=כן}}), ואת הארת המצוות: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר" ({{תנ"ך|משלי|ו|כג|קצר=כן}}).

==== משמעות הנר בחסידות ====
החסידות מקבילה בין החלקים השונים של הנר לחלקים שונים של ההוויה, כשהכלי בו השמן נמצא מסמל את ה[[מציאות]] - המרחב בו הדברים מתרחשים, הפתילה שמקשרת בין האש והשמן מקבילה ל[[נשמה]] שמקשרת בין ה[[עולמות (קבלה)|עולמות]], והשמן מסמל את המצווה שהיא החומר שעל ידי הפתילה הופך לאש המסמלת את הארת הגילוי האלוהי המאיר באדם ובמציאות. מהותו של האדם היא לקחת את הדברים בעולם ולעשות בהם שינוי שיאיר בעולם ובאדם - כמו השמן הנהפך לאש.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|שם="כי נר מצווה ותורה אור" - האדם והאור במחשבת החסידות.|כתב עת=|קישור=https://drive.google.com/file/d/1-tQDK__oKySF4apvgmZBC5eIpl0jAF4-/view?}}</ref>

== הנרות בדתות השונות ==
===קוואנזה===
משתמשים בנרות גם בחגיגות ה[[קוואנזה]] - חג ה[[אפרו-אמריקאים]] הנמשך מ-[[26 בדצמבר]] עד [[1 בינואר]].

===בנורוז - ראש השנה הפרסי===
ב[[נורוז]], בראש השנה [[ממלכת פרס|הפרסי]] נהוג להניח על השולחן נר למרות שהוא אינו חלק מ[[הפת סין]].

==מדידה==
[[קובץ:Candle-calendar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נר בעל סימונים למדידת זמן]]
ניתן להשתמש בנרות למדידת [[זמן]], אם כי דיוק המדידה מוטל בספק, היות שגם עבור סט נרות כמעט זהה בממדיו, משך הבעירה תלוי מאוד ב[[אורך]] המדויק של הפתיל.

ישנם [[נצרות|נוצרים]] הנוהגים להדליק נרות בימים שלפני [[חג המולד]] כדי למדוד כמה זמן נותר עד לחג.

כמות האור הנפלט מלהבת נר 'טיפוסי' שימשה בעבר להגדרת עוצמת אור ([[קנדלה]]).

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Candle|שם ויקישיתוף=נר|ויקימילון=נר}}
* [http://www.youtube.com/watch?v=U9PZizBDBZw&feature=c4-overview-vl&list=PLB3DF6E045C1F0FE6 Amazing Fire Illusion!] - [[אשליה אופטית]] שנוצרה תוך שימוש בנרות {{וידאו}}
* [http://hebrew-academy.org.il/2010/11/14/הנר-בקצה-המנהרה/ על מילה 'נר'], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]
* [https://www.youtube.com/watch?v=7fFf-gtesH4 Giant LARD Candle] - דרכים שונות להכנת נרות מציוד ומצרכים שנמצאים במטבח {{באנגלית}} {{סרטונים}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007283367505171|נרות}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:נרות|*]]
[[קטגוריה:אש]]
[[קטגוריה:תאורה]]
[[קטגוריה:סמלים יהודיים]]