הצגת המקור של הדף "סטילביט"

{{מינרל
|שם=סטילביט
|תמונה=[[קובץ:Stilbite et apophyllite (Inde).jpg|מרכז|250px|]]
|כיתוב=סטילביט (לבן) בתצורת אלומת שיבולים יחד עם [[אפופיליט]] (ירוק)
|הרכב כימי=<div style="direction: ltr;">
NaCa<sub>2</sub>Al<sub>5</sub>Si<sub>13</sub>O<sub>36</sub>•14H<sub>2</sub>O
</div>
|מערך קריסטלוגרפי=[[מונוקליני]]
|צורת הגביש=הגבישים שטוחים דקים באורך עד 14 ס"מ המתקבצים ביחד למבנה דמוי אלומת שיבולים, כמו כן מקבצים סיביים, קורנים או כדוריים.
|צבע=לבן קרם או ורוד, לעיתים עם כתמים בצהוב או אדום, חום בהיר עד חום כהה
|ברק=זגוגי עד פנינתי במיוחד על משטחי הפצילות
|שקיפות=שקוף עד שקוף למחצה
|פצילות=מושלמת בכיוון אחד ({010}) במקביל לפינקואיד הבולט
|שבירה=בלתי שווה
|קשיות=4-3.5 ב[[סולם מוס]]
|משקל סגולי=2.2-2.1
|מקדם שבירה=
|שרטוט=לבן
|מידע נוסף=[[גבישים תאומים]] חודרים (עד יצירת צורת צלב) נפוצים מאוד על {001}.
|מינרלים נלווים=[[אפופיליט]], [[קלציט]], [[קוורץ]], [[בבינגטוניט]], [[פרהניט]], [[נתרוליט]], [[היולנדיט]] ו[[זאוליט]]ים אחרים
|סוגים=סטילביט-Ca{{ש}}
סטילביט-Na
|פירוט סוגים=
}}
[[קובץ:Faroe stamp 229 geology - desmine.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בול מ[[איי פארו]] המציג גביש של סטילביט תחת השם החלופי דסמין]]

'''סטילביט''' הוא מונח המתאר שני סוגים של [[מינרל]]ים [[טקטוסיליקטים|טקטוסיליקטיים]] ([[סיליקט]]ים במבנה מרחבי) [[מים|מיוממים]] המכילים הרכבים שונים של [[סידן]], [[נתרן]] ו[[אלומיניום]], והשייכים ל[[זאוליט|קבוצת הזאוליטים]].

==תכונות==
===הרכב כימי וקריסטלוגרפיה===
הסטילביט מופיע בטבע בשתי צורות שכל אחת הוכרה כמינרל בפני עצמו על ידי [[האגודה הבינלאומית למינרלוגיה]] על פי סוג ה[[קטיון]] הבולט.
*'''סטילביט-Ca'''{{כ}} - NaCa<sub>2</sub>Al<sub>5</sub>Si<sub>13</sub>O<sub>36</sub>•14H<sub>2</sub>O, סוג עשיר ב[[סידן]] שחלקו הקטן מוחלף ב[[נתרן]]. זהו הסוג הנפוץ ביותר. הוא מוכר גם בשמות אחרים כדוגמת אדפולרסיט ודסמין.
*'''סטילביט-Na'''{{כ}} – Na<sub>3</sub>Ca<sub>3</sub>Al<sub>8</sub>Si<sub>28</sub>O<sub>72</sub>•nH<sub>2</sub>O, סוג עשיר ב[[נתרן]].

כאמור, הסטילביט משתייך לקבוצת המינרלים הגדולה של ה[[זאוליט]]ים. בקבוצה זו ישנם שלושה סוגי מבנים, והסטילביט משתייך לזאוליטים במבנה הקרוי '''בעלי יריעה'''.

הסטילביט מתגבש במערכת ה[[מונוקליני]]ת, [[חבורת סימטריות נקודתית]] "מונוקלינית רגילה" <math>2/m\ </math>, ו[[חבורת סימטריות מרחבית]] ''C 2/m''. הפרמטרים של [[תא יחידה|תא היחידה]] הם: [[אנגסטרם|Å]]{{כ}}a=13.595-13.657{{כ}}, b=18.197-18.309Å{{כ}} ו-c=17.775-17.8420Å, וגודלה של זווית β הוא 90.05°-90.91°.{{הערה|1= פרויקט rruff}}

===תכונות פיזיקליות===
הגבישים של הסטילביט שטוחים ודקים באורך עד 14 ס"מ המתקבצים ביחד למבנה דמוי אלומת שיבולים, כמו כן מקבצים סיביים, קורנים או כדוריים. מבנה אלומת השיבולים ייחודי לסטילביט ול[[סטלריט]] (CaAl<sub>2</sub>Si<sub>7</sub>O<sub>18</sub>•7H<sub>2</sub>O), זאוליט קרוב, אבל נדיר. תופעת [[גבישים תאומים]] נפוצה בסטילביט, בצורת תאומי חדירה היוצרים לעיתים צורת צלב. לסטילביט יש [[פצילות]] מושלמת בכיוון אחד ({010}) במקביל לפינקואיד הבולט. ה[[קשיות]] של המינרל נמוכה, 4-3.5 ב[[סולם מוס]], ו[[משקל סגולי|משקלו הסגולי]] הממוצע 2.15 גרם לסמ"ק.

===תכונות אופטיות===
אופטית המינרל הוא [[שבירה כפולה|דו-צירי]]  . [[מקדם שבירה]] של הסטילביט הם:nα=1.479-1.492 {{כ}}, nβ=1.485-1.5{{כ}} ו-nγ=1.489-1.5059.{{הערה|1=אתר Webmineral}} גבישי הסטילביט הם שקופים עד שקופים למחצה. צבעם לבן קרם או ורוד, לעיתים עם כתמים בצהוב או אדום, חום בהיר עד חום כהה. בשקף מנוסר הסטילביט הוא חסר צבע. הברק של הסטילביט הוא זגוגי עד פנינתי (במיוחד על משטחי הפצילות), ה[[נפיצה]] שלו חלשה.

==גילוי ומקור השם==
הסטילביט נתגלה ב-[[1756]] על ידי ה[[מינרלוג]] ה[[שוודיה|שוודי]] הברון [[אקסל פרדריק קרונשטט]] (Axel Fredrik Cronstedt ), ותואר לראשונה בספרות ב-[[1796]] על ידי המינרלוג וה[[קריסטלוגרף]] ה[[צרפתים|צרפתי]] [[רנה ז'יסט אאיאי]]{{הערה|1=ויקיפדיה בגרמנית}} המפרט כי הוא קיבל דוגמיות מ[[איסלנד]] מאנדראסברג (Andreasberg) ב[[הרי הרץ]] שב[[גרמניה]] מ[[הרי האלפים]] ב[[צרפת]] (Alpes Dauphinoises) ומ[[נורווגיה]], אבל אין מידע מוחלט היכן המקום בו נתגלה המינרל לראשונה. סטילביט-Na נתגלה לראשונה בכף פולה (Capo Pula) בסמוך לעיירה פולה (Pula) ב[[קליארי (נפה)|נפת קליארי]] ב[[מחוזות איטליה|מחוז]] העצמאי [[סרדיניה]] שב[[איטליה]], והוכר כמינרל נפרד ב-1998.

מקור שם המינרל ב[[יוונית]] "סטילבין" שפירושו "להבריק" או "סטילבה" שפירושו "מראה" בהתייחס לברק הזגוגי עד פנינתי של המינרל.{{הערה|1=אתר Mindat}}

שמות נוספים של המינרל:
*'''אדלפורסיט''' (באנגלית Aedelforsite) סוג של סטילביט-Ca הקרוי על שם המקום בו נתגלה, מכרה אדלפורש (Ädelfors) ב[[חבלי שוודיה|פרובינציית]] [[סמולנד]] שב[[שוודיה]]
*'''דסמין''' (במקור הגרמני Desmin) – סוג של סטילביט-Ca. שם זה שמשמעותו "חבילה" הוצע למינרל כאשר הוא הופרד מ[[היולנדיט]] ב-[[1818]] ועדיין מקובל כשמו של המינרל ב[[גרמניה]].
*'''אפידסמין''' (באנגלית Epidesmine) – שם מיושן לסטילביט בתצורה אורתורומבית

==שימושים==
למינרל יש שני שימושים נפוצים: עבור אספני מינרלים, וכ[[מסננת מולקולרית]] להפרדת [[מולקולה|מולקולות]]. הסטילביט, כמו שאר הזאוליטים, בנוי כך שהחללים המולקולריים מתחברים ויוצרים תעלות. הגודל המקסימלי של מולקולות או יונים היכולים לחדור לנקבוביות של הסטילביט נקבע על פי קוטר התעלות, ורק מולקולות בגדלים וצורות מסוימים יכולים לעבור. הסטילביט משמש לסינון [[פחמימן|פחמימנים]] ב[[זיקוק נפט]].

==מקור ותפוצה==
הסטילביט מצוי בדרך כלל בחללים דמוי השקד שב[[בזלת]] ובסלעים דומים כדוגמת [[אנדזיט]] יחד עם זאוליטים רבים אחרים, ולעיתים ב[[גרניט]] וב[[גנייס]], ולעיתים רחוקות ב[[עורק (גאולוגיה)|עורק]]ים הידרותרמיים. נוצר במשקעים של מעיינות חמים, וכחומר מגבש בכמה [[אבן חול|אבני חול]] ו[[קונגלומרט (גאולוגיה)|קונגלומרט]]ים.

הסטילביט הוא אחד מסוגי הזאוליטים הנפוצים. הסטילביט מצוי בשפע בסלע הוולקניים של [[איסלנד]], [[איי פארו]], [[האי סקאי]], [[מפרץ פאנדי]] ב[[נובה סקוטיה]], מסביב לגונדה (Gunnedah) וטמבר ספרינגס (Tambar Springs) ב[[ניו סאות' ויילס]] שב[[אוסטרליה]], ובצפון [[ניו ג'רזי]] וב[[צפון קרולינה]] שב[[ארצות הברית]]. גבישים בגוון ורוד-סלמון יחד עם גבישי [[אפופיליט]] בגוון ירוק חיוור מצויים ב[[מדרגות דקאן]] בסמוך ל[[מומביי]] ו[[פונה]] במדינת [[מהאראשטרה]] שב[[הודו]], מקבצים דמויי אלומת שיבולים מצפים את ה[[קלציט]] של ברופיורד (Berufjord) בסמוך לדזופיווגר (Djupivogr) באיסלנד; גבישים בצורת אלומות בגוון חום מצויים בסמוך לעיירה פטרסון (Paterson) ב[[ניו ג'רזי]] שב[[ארצות הברית]] וגבישים בגוון אדום [[לבנה (בנייה)|לבנה]] מצויים באולד קילפטריק (Old Kilpatrick) שב[[סקוטלנד]].{{הערה|1=לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat. }}

==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
*Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman ''Rock Forming Minerals 4: framework silicates '', 1963, Pages 377-385.
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Stilbite|שם ויקישיתוף=סטילביט}}
*[http://www.mindat.org/min-3785.html אתר Mindat]
*[http://www.galleries.com/minerals/silicate/stilbite/stilbite.htm אתר Mineral Galleries]
* {{בריטניקה}}

===סטילביט-Ca===
*[http://webmineral.com/data/Stilbite-Ca.shtml אתר WebMineral]
*[http://www.mindat.org/min-7313.html אתר Mindat]
*[http://rruff.geo.arizona.edu/doclib/hom/stilbiteca.pdf פרויקט rruff]

===סטילביט-Na===
*[http://webmineral.com/data/Stilbite-Na.shtml אתר WebMineral]
*[http://www.mindat.org/min-7314.html אתר Mindat]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:זאוליטים]]
[[קטגוריה:טקטוסיליקטים]]
[[קטגוריה:מינרלים סיליקטיים]]
[[קטגוריה:מינרלים]]