הצגת המקור של הדף "סיבוב כדור הארץ"

[[קובץ:Earth_rotation.gif|ממוזער|אנימציה של סיבוב כדור הארץ סביב צירו]]
[[קובץ:Earth_Rotation_(Nepal,_Himalayas).jpg|ממוזער|[[צילום בחשיפה ארוכה]] של [[שמי הלילה]] הצפוניים מעל הרי ה[[הימלאיה]] ה[[נפאל]]יים מציג את הנתיבים הנראים של הכוכבים בזמן סיבוב כדור הארץ.]]
'''סיבוב כדור הארץ''' הוא מושג המתייחס ל[[סיבוב]] של [[כדור הארץ]] מסביב ל[[ציר סיבוב|צירו]], ולשינויים בכיוון הציר ביחס למרחב. כדור הארץ מסתובב [[מזרח]]ה, ובמבט מ[[כוכב הצפון]], הוא מסתובב [[כיוון השעון|נגד כיוון השעון]].

[[הקוטב הצפוני#הקוטב הגאוגרפי הצפוני|הקוטב הצפוני הגאוגרפי]] הוא הנקודה ב[[חצי כדור הארץ הצפוני]], שבה ציר הסיבוב של כדור הארץ ניצב לפני השטח שלו. נקודה זו נבדלת מ[[הקוטב הצפוני#הקוטב המגנטי הצפוני|הקוטב הצפוני המגנטי]]. באופן דומה, [[הקוטב הדרומי]] הוא הנקודה השנייה שבה ציר הסיבוב של כדור הארץ ניצב לפני השטח שלו, והוא נמצא ב[[אנטארקטיקה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.nationalgeographic.org/encyclopedia/north-pole/|הכותב=National Geographic Society|כותרת=North Pole|אתר=National Geographic Society|תאריך=2011-01-21|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-07}}</ref>

ביחס לכוכבים רחוקים כדור הארץ משלים סיבוב אחד כל 23 שעות, 56 דקות ו-4 שניות (בערך). סיבוב זה בשילוב עם סיבוב כדור הארץ סביב השמש גורם לכך שמנקודת מבט של אדם העומד על כדור הארץ, השמש סובבת את כדור הארץ ומשלימה סיבוב אחד ב-24 שעות בערך. מחזור סיבוב זה נקרא [[יממה שמשית]].

מהירות הסיבוב של כדור הארץ קטנה עם הזמן, ובהתאם ה[[יממה]] הייתה [[אורך היממה|קצרה יותר בעבר]] והיא צפויה להתארך בעתיד. ההאטה נובעת מהשפעות ה[[גאות ושפל|גאות והשפל]] של ה[[הירח|ירח]] על סיבוב כדור הארץ. [[שעון אטומי|שעונים אטומיים]] מראים שהיממה המודרנית ארוכה יותר בכ-1.7 מילישניות מאורך היממה לפני מאה שנים.<ref>{{צ-ספר|שם=Time: From Earth Rotation to Atomic Physics|קישור=https://books.google.co.il/books?id=fjFVW3-LGigC&redir_esc=y|מו"ל=Wiley|שנת הוצאה=2009-09-18|ISBN=978-3-527-62795-0|מחבר=Dennis D. McCarthy, Kenneth P. Seidelmann|שפה=en}}</ref> בהתאם לכך, מבוצעות התאמות במדד [[זמן אוניברסלי מתואם|UTC]] באמצעות שימוש ב[[דקה מעוברת|שניות מעוברות]]. לפי רישומים אסטרונומיים היסטוריים, מאז [[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה ה-8 לפני הספירה]] אורכה של היממה גדל בכ-2.3 מילישניות בכל מאה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=F Richard Stephenson|שם=Historical eclipses and Earth's rotation|כתב עת=Astronomy & Geophysics|כרך=44|שנת הוצאה=2003|קישור=https://academic.oup.com/astrogeo/article/44/2/2.22/278981}}</ref> מדענים דיווחו כי בשנת 2020 כדור הארץ התחיל להסתובב מהר יותר, לאחר האטה עקבית בעשורים שלפני כן.<ref>{{הטלגרף|Sarah Knapton|The Earth is spinning faster now than at any time in the past half century|news/2021/01/04/earth-spinning-faster-now-time-past-half-century/|4 January 2021}}</ref>

== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של האסטרונומיה}}
בתקופת [[יוון העתיקה]], חלק מ[[האסכולה הפיתגוראית|האסכולות הפיתגוראיות]] האמינו בסיבוב כדור הארץ ולא בסיבוב של השמים בשעות היום. דומה כי הראשון מביניהם היא [[פילולאוס]] ([[380-389 לפנה"ס|385]]–[[470 לפנה"ס]]), אך גישתו הייתה סבוכה וכללה סיבוב יומי המנוגד לתנועת כדור הארץ, סביב "אש מרכזית".<ref>{{צ-מאמר|שם=The Counter-Earth|קישור=https://www.journals.uchicago.edu/doi/10.1086/368583|כתב עת=Osiris|שנת הוצאה=1954-01-01|עמ=267–294|כרך=11|doi=10.1086/368583|מחבר=George Bosworth Burch}}</ref>

תמונה קונבנציונלית יותר הוצעה על ידי [[היקטס]], [[הרקלידס]] ו[[אקפנטוס]] ב[[המאה ה-4 לפנה"ס|מאה ה-4 לפנה"ס]]. הם הניחו כי כדור הארץ מסתובב אבל לא טענו כי הוא [[המודל ההליוצנטרי|מסתובב מסביב לשמש]]. ב[[המאה ה-3 לפנה"ס|מאה ה-3 לפנה"ס]], [[אריסטרכוס מסאמוס]] דן במקומה המרכזי של השמש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://earthobservatory.nasa.gov/features/OrbitsHistory|כותרת=Planetary Motion: The History of an Idea That Launched the Scientific Revolution|אתר=earthobservatory.nasa.gov|תאריך=2009-07-07|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-16}}</ref>

אולם, במאה ה-4 לפנה"ס ביקר [[אריסטו]] את רעיונותיו של פילולאוס, בהיותם מבוססים על [[תאוריה]] ולא על [[תצפית (מדע)|תצפית]]. אריסטו [[מיסוד|מיסד]] את הרעיון שלפיו קיימת [[ספירה (גאומטריה)|ספירה]] של [[כוכב שבת|כוכבי שבת]] המסתובבים סביב כדור הארץ.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://classics.mit.edu/Aristotle/heavens.2.ii.html|כותרת=The Internet Classics Archive {{!}} On the Heavens by Aristotle|אתר=classics.mit.edu|תאריך_וידוא=2021-11-16}}</ref> 

===המודל של תלמי===
[[קובץ:המערכת של תלמי.png|שמאל|ממוזער|250px|המודל הגאוצנטרי של תלמי]]
רעיון זה היה מקובל על דעת רוב המשכילים בדורות הבאים, בפרט על ידי [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]] שהיה אסטרונום מהולל ממוצא יווני בן המאה ה-2 לספירה מ[[מצרים העתיקה]]. דעתו בנושא זה התבססה על כך שכוכבים חייבים להסתובב סביב כוכבים אחרים במעגלים מושלמים. נוסף על כך, הוסיף תלמי לפי חכמי יוון העתיקה שהארץ היא מרכז היקום. ההנחה באותה התקופה הייתה שאלגנטיות בשרטוטים ובדרכי הוכחה מתמטיות היא זאת המובילה אל האמת (מה שלא תמיד נכון, למשל במקרה הזה). באותה התקופה היו ידועים רק 5 כוכבי לכת והם: [[כוכב חמה|חמה]], [[נוגה]], [[מאדים]], [[שבתאי]] ו[[צדק (כוכב לכת)|צדק]] לצד [[השמש]], ה[[ירח]] וה[[כוכב]]ים שבשמיים), שבאותה התקופה נחשבו כ"פשוט" מקיפים את כדור הארץ במעגלים עגולים ולא תו יותר. שיטה זאת הייתה מאוד בעייתית, מפני שלא תאמה כלל את החישובים שנערכו. תלמי כאסטרונום בכיר באותה התקופה היה צריך להציע פתרון לבעיה.{{הערה|שם=גריבין-28|{{צ-ספר|מחבר=ג'ון גריבין|שם=היסטוריה של המדע|מו"ל=ידיעות ספרים/ספרי חמד/ספרי עליית הגג|שנת הוצאה=2006|עמ=28}}}}

ההצעה של תלמי כוללת כמה תיקונים:
* תיקון ראשון לתפיסה המקובלת (עד אז התבססה על מקורות עתיקי יומין כבר בתקופת תלמי) – כוכבי הלכת עצמם חגו סביב נקודה אחרת (שנקרא לה Om, ראו שרטוט) שחגה בעצמה במעגל מושלם סביב כדור הארץ (ראו שרטוט – נקודה בשם '[[כדור הארץ|ארץ]]'). בנוסף תלמי הוסיף מעגל חדש (מעין מעגל בתוך גלגל, ראו נקודה O) שמקיפה גם היא את הארץ – נקרא בשם [[אפיציקל]] (Epicycle).{{הערה|שם=גריבין-28}}
* תיקון נוסף שכנראה תלמי בעצמו פיתח מאד היה שספרות הבדולח הגדולות (כאן, בדולח = "בלתי נראה"), שהם המעגלים שמהווים את מקור האנרגיה שמסובבת את כל שאר המעגלים המושלמים, לא חגים סביב כדור הארץ עצמו אלא סביב 2 נקודות הקרובות יחסית לכדור הארץ בשם "[[נקודות אקוונט]]" (equant = נקודת מִשְׁוֵה). המעגל הסובב סביב נקודות האקוונט נקרא בשם [[דפרנט]] (deferent).{{הערה|שם=גריבין-28}}
* בנוסף אמר תלמי שהמהירות הזוויתית תישאר גם היא קבועה ביחס לנקודת האקוונט. תוספת זו שיפרה באופן משמעותי את ההתאמה של המודל אל הנתונים.
כדי להסביר את תופעת ה[[ליקוי מאורות|ליקוי]] של כוכבי הלכת, הוא הניח שהגלגל הראשי של כל כוכב לכת סובב באופן שהמעגל הגדול שהוא מתאר שוכן במישור, המצוי בזווית קטנה מסוימת ל[[מישור המילקה]] (שבו נעה השמש). הגלגל המשני, לעומת זאת, נע במישור הנטוי בזווית הפוכה, כך שמישור התנועה שלו מקביל למישור המילקה. תלמי גם חשב כי כדור הארץ היה נהרס בידי סופות לו הסתובב בעצמו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.muslimobserver.com/the-earths-rotation/|כותרת=The Earth’s Rotation - The Muslim Observer {{!}} Muslim News {{!}} Muslim in America {{!}} TMO|אתר=The Muslim Observer {{!}} Muslim News {{!}} Muslim in America {{!}}  TMO|תאריך=2014-06-19|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-11-16}}</ref>

תלמי עיצב את המודל הגאוצנטרי לפרטיו, והעניק לו בסיס מתמטי. את עבודתו סיכם תלמי בספרו "[[אלמגסט]]" ("הגדול ביותר"). בכרך הראשון של "אלמגסט" תיאר תלמי את המודל, והציג כמה נימוקים לזכות העובדה שהארץ, כמרכז היקום, אינה יכולה לנוע. למשל, "ידוע" שכל הגופים נופלים אל מרכז היקום. אילו הייתה הארץ מרוחקת מן המרכז, היו הגופים נופלים הצידה במקום הישר אל מרכז הארץ – ומכאן שהארץ שוכנת לבטח במרכז. תלמי גם הראה (בצורה שגויה) שהארץ אינה יכולה להסתובב על צירה אחת ל-24 שעות: אם זו הייתה האמת, גופים שהושלכו אל-על היו נופלים במרחק רב, כאשר הארץ הייתה ממהרת במרוצתה ומתרחקת מהם. שאר הכרכים עסקו, כל אחד, בהיבט אסטרונומי אחר של מערכת השמש.

אף על פי שהמודל שלו היה מסובך עד מאוד, ההתאמה המצוינת בין תחזיות המודל למציאות העניקה לו [[כוח ניבוי]] ושכנעה את קוראיו של תלמי שתנועת הגלגלים תואמת את העקרונות האפלטוניים של תנועה בלתי משתנה. בגלל אופייה ה[[אנציקלופדיה|אנציקלופדי]] של העבודה, השפעתה הייתה מהירה ומכרעת. המודל של תלמי התקבל על דעת כל המלומדים בני דורו, והפך לתיאור המדעי של מערכת השמש עבור המאות הבאות. נדרשו מכשירי מדידה מדויקים הרבה יותר על מנת לחשוף את הפגמים במודל של תלמי, מכשירי מדידה שייבנו רק אחרי למעלה מאלף שנה.

===הוגים נוספים===
בשנת [[499]], ה[[אסטרונום]] [[הודים|ההודי]] [[אריאבהטה]] כתב כי הארץ הכדורית מסתובבת סביב הציר היומי שלה, וכי תנועת [[כוכב|כוכבי השבת]] בשמיים היא תנועה יחסית הנגרמת על ידי סיבוב הארץ. הוא טען ל[[אנלוגיה]] הבאה: "כשם שאדם ב[[סירה]] המתקדמת לכיוון אחד רואה את העצמים הדוממים על הגדה כאילו הם נעים לכיוון ההפוך, כך אדם ב[[סרי לנקה|לנקה]] רואה את כוכבי השבת כאילו הם מתקדמים [[מערב]]ה".<ref>{{צ-ספר|שם=Mathematics in India|קישור=https://books.google.co.il/books?id=DHvThPNp9yMC&pg=PA71&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Princeton University Press|שנת הוצאה=2009-01-18|ISBN=978-0-691-12067-6|מחבר=Kim Plofker|שפה=en}}</ref>

ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]], כמה אסטרונומים [[אסלאם|מוסלמים]] הסכימו לרעיון שלפיו כדור הארץ סובב סביב צירו. לפי [[אל-בירוני]], היה זה [[אבו סייד אל-סיג'זי]] (נפטר בסביבות שנת [[1020]]) שהמציא [[אצטרולב]] שנקרא "א-זוראקי", והיה מבוסס על הרעיון שרווח בקרב כמה מבני דורו שלפיו "התנועה שאנו רואים היא בגלל תנועת כדור הארץ ולא בגלל זו של השמים". על החדשנות של תפיסתו זו ניתן ללמוד מציטוט מ[[המאה ה-13]]: "לפי הגאומטריקנים [או המהנדסים] ("מוהנדיסין" במקור), הארץ מצויה בתנועה מעגלית קבועה, ומה שנראה לנו כתנועה של השמים הוא למעשה תנועה של הארץ ולא של הכוכבים".<ref>{{צ-ספר|שם=Religion, Learning and Science in the 'Abbasid Period|קישור=https://books.google.co.il/books?id=cJuDafHpk3oC&redir_esc=y|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2006-11-02|ISBN=978-0-521-02887-5|מחבר=M. J. L. Young, J. D. Latham, R. B. Serjeant|שפה=en}}</ref>

אי אילו חיבורים נכתבו על מנת לדון בהיתכנות תפיסה זו, כניסיונות [[הפרכה|להפריך]] או להביע ספקות בטיעוניו של תלמי כנגדה. במצפי הכוכבים ב[[מראגה]] וב[[סמרקנד]], סיבוב כדור הארץ נידון בידי טוסי (נולד ב-[[1201]]) וקושג'י (נולד ב-[[1403]]). הטיעונים שבהם השתמשו, וההוכחות שהביאו, דומים לאלו שהובאו לימים על ידי [[ניקולאוס קופרניקוס|קופרניקוס]].<ref>{{צ-מאמר|שם=[Tdotu]ūsī and Copernicus: The Earth's Motion in Context|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/science-in-context/article/abs/tdotuusi-and-copernicus-the-earths-motion-in-context/5C1FCB3528509213BD5CB1B32CBD1D72|כתב עת=Science in Context|שנת הוצאה=2001-06|עמ=145–163|כרך=14|doi=10.1017/S0269889701000060|מחבר=F. Jamil Ragep}}</ref>

===תומאס אקווינס===
באירופה של [[ימי הביניים]] קיבל [[תומאס אקווינס]] את השקפתו של אריסטו.<ref>{{צ-מאמר|שם=THE IMPACT OF ARISTOTLE ON MEDIEVAL THOUGHT|קישור=https://www.jstor.org/stable/43816130|כתב עת=Blackfriars|שנת הוצאה=1961|עמ=96–102|כרך=42|מחבר=R. A. Markus}}</ref> אקווינס היה תומך נלהב של [[תלמי (אסטרונום)|המודל האסטרונמי של תלמי]], וסייע למזג אותה עם התאולוגיה הכנסייתית. 

אקווינס אימץ גם פרשנות חדשה של העקרונות שקבע אפלטון: השמים הם נצחיים, בעוד שה[[חטא]] והשינוי מוגבלים לארץ. "[[מניע ראשוני|המניע הראשוני]]", הגלגל המניע את כל הגלגלים, הוא מעתה האל הנוצרי; ומחוץ לגלגל זה ממוקם [[גן העדן]]. המודל של תלמי היה נחשב קשה להבנה ומסובך, אבל מכיוון שהוא נתמך באופן מוחלט על ידי המוסדות הכנסייתיים, איש לא העלה בדעתו לערער עליו. תמיכה דומה הביעו במודל הגאוצנטרי הביעו גם [[ז'אן בורידן]] ו[[ניקול אוראם]] ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]], אם כי לא בהתלהבות יתרה.

===המהפכה הקופרניקאית===
{{הפניה לערך מורחב|המהפכה הקופרניקאית}}
[[קובץ:Nikolaus Kopernikus.jpg|ממוזער|טקסט=ניקולאוס קופרניקוס|ניקולאוס קופרניקוס]]
בשנת [[1514]] פרסם [[ניקולאוס קופרניקוס]] שהיה עוזר כומר [[פולנים|פולני]] עם השכלה שרכש ב[[הרנסאנס האיטלקי|איטליה]], את החוברת [[קומנטריולוס]]  זו הוא חוברת קצרה כתובה בכתב יד, בה תיאר גרסה מוקדמת של [[המודל ההליוצנטרי|התיאוריה ההליוצנטרית]] המהפכנית שלו על היקום - השלב הראשון ב[[המהפכה הקופרניקאית|מהפכה הקופרניקאית]]. לאחר היסוסים רבים, ועם עזרתו של [[גיאורג יואכים רטיקוס]] ופיתוח ארוך נוסף של התיאוריה, פרסם קופרניקוס את הגרסה המעובדת והשלמה יותר בשנת [[1543]] ביצירתו הבולטת והמפורסמת [[על הקפות כיפות השמיים]]. לפי פרופסור [[צבי מזא"ה]] קופרנירוס ניסה להתאים את המודל של תלמי לשני עקרונות יסוד שתיאר [[אריסטו]] - תנועה בקצב קבוע של גרמי השמיים וכן תנועה מסביב למרכז קבוע. ובכך בעצם סלל את הדרך לתאוריות והסברים שהרסו את המודל הגאוצנרטי של אריסטו, וכן גרמו בהמשך לדחיית היבטים נוספים בתאוריות של אריסטו כמו [[הפיזיקה של אריסטו|הפיזיקה האריסטורטלית]] ושיטת ההנמקות שלו ביחס למדע.{{הערה|שם=מאזה| פרופ׳ [[צבי מזא"ה]], [https://www.youtube.com/watch?v=nTZ3Z8v2z0E על הסיבובים של כדורי השמים: גלגוליה של המהפכה הקופרניקאית], הרצאה, [[אוניברסיטת תל אביב]], המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב, 12.01.22, יוטיוב}}

כתבי קופרניקוס היו מהפכניים במספר צורות מבחינה אסטרונומית וקוסמולוגית:{{הערה|שם=מאזה}}<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.hofesh.org.il/articles/science/astronomy3/astronomy_3.html|הכותב=דן מלר בעקבות הרצאות של צבי מזא"ה|כותרת=המהפיכה הקופרניקאית|אתר=hofesh|תאריך=מרץ 2004}}</ref>
# למסלולים של גופים אסטרונומיים אין מרכז אחד ששייך לכולם.
# מרכז הארץ אינו מרכז [[היקום]], אלא רק המרכז של מסת הארץ ושל מסלול [[הירח]].
# כל כוכבי הלכת מסתובבים במסלול סביב השמש, ולכן השמש היא "מרכז היקום" (קופרניקוס לא היה בטוח האם השמש נעה או לא, כשהוא טוען כי מרכז היקום הוא "בשמש, או לידה", כמובן כיום ברור שקביעה זו אינה נכונה שכן כל מערכת השמש נעה סביב מרכז [[שביל החלב|גלקסיית שביל החלב]] שנעה בעצמה אל עבר גלקסיות אחרות).
# המרחק בין הארץ לשמש, ביחס למרחק בין הארץ ל[[כוכב]]י השבת, הוא קטן מאד.
# התנועה היומית של השמש היא [[אשליה אופטית|למראית עין בלבד]], והיא נראית כנעה בגלל הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו.
# הארץ סובבת סביב השמש, כמו שאר כוכבי הלכת, כך שכל התנועות-לכאורה של השמש במהלך השנה הן למעשה תנועה של הארץ. היבט חשוב נוסף הוא שינוי ההגדרה של מהו כוכב לכת - זהו כוכב שנע סביב השמש (לא סביב כדור הארץ), וכדור הארץ בעצמו הוא אחד מאותם כוכבי לכת. 
# התנועה לאחור לכאורה של כוכבי הלכת היא [[אשליה אופטית]], שנובעת מתנועת כדור הארץ ביחס לתנועת כוכבי הלכת, כפי שהיא נתפסת מנקודת מבטו של הצופה.{{הערה|שם=מאזה}} 

כתבי קופרניקוס הם מהפכניים גם מבחינת משמעות [[דת ומדע|המדע והדת]]. הכתבים הפכו את כל הידע האנושי שהיה קיים בנושא מאז ימי אריסטו במשך מאות שנים, והסבירו שהכל היה שגוי. הכתבים היו מהפכניים גם מבחינת משמעות האדם. המסקנה העולה מהם היא ש[[אדם|בני האדם]], לכאורה היצורים הנבחרים, כבר לא במרכז. כדור הארץ הוא רק אחד מתוך שישה כוכבי לכת שהיו ידועים באותו זמן.{{הערה|שם=מאזה}}

ככל הנראה קופרניקוס ומפיקי הספר חששו מתגובת [[הכנסייה הקתולית|הכנסייה]]. קופרינקוס עצמו דחה את הוצאה הספר במשך עשרות שנים, והוא פורסם רק כאשר קופרניקוס היה על ערש דוואי. אנדריאס אוסיאנדר, תאולוג [[לותרניזם|לותרני]] שפיקח על הוצאתו, פרסם הקדמה [[זיוף (פעולה)|מזויפת]] שנועדה להגן על הספר מפני תגובת הכנסייה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.encyclopedia.com/people/science-and-technology/astronomy-biographies/nicholas-copernicus|הכותב=צוות האתר|כותרת="Copernicus, Nicholas." Complete Dictionary of Scientific Biography|אתר=Encyclopedia.com|תאריך=מאי 2018}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=• Alexandre Koyré|שם=The Astronomical Revolution: Copernicus – Kepler – Borelli.|מקום הוצאה=Ithaca, NY|מו"ל=Cornell University Press|שנת הוצאה=1973|עמ=35,90|ISBN=978-0-8014-0504-4}}</ref> היות הקדמה זו זיוף התגלה ופורסם בידי [[יוהנס קפלר|קפלר]] ב-[[1609]].<ref name=":4">{{צ-ספר|מחבר=John Louis Emil Dreyer,|שם=A History of Astronomy from Thales to Kepler|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Dover Publications|שנת הוצאה=(1953) [1906]|קישור=https://archive.org/details/historyofplaneta00dreyuoft}}</ref>

קופרניקוס טען כי כל המסלולים במערכת השמש הם מעגליים, דבר שאינו מדויק, שכן הם אליפטיים, ולפיכך המודל שלו היה לא מדויק ולא יכול היה לחזות אירועים אסטרונומיים בצורה טובה מזה של תלמי, שהיה מקובל אז. הוא גם סבר שמערכת השמש קטנה בהרבה מגודלה הממשי, כמו שחשבו רוב האסטרונומים בתקופתו. ובכל זאת, למודל שלו הייתה השפעה מכרעת על מדענים רבים שבאו בעקבותיו דוגמת גליליי, טיכו ברהה ויוהאנס קפלר, אשר אימצו ושיפרו אותו.

[[טיכו ברהה]], אשר השיג תצפיות מדויקות (שעליהן ביסס [[יוהאנס קפלר|קפלר]] את [[חוקי קפלר|חוקי התנועה הפלנטרית]]), השתמש בעבודתו של קופרניקוס כבסיס למערכת המניחה קיומו של כדור ארץ סטציונרי. בשנת [[1600]], [[ויליאם גילברט]] תמך בחוזקה ברעיון של סיבוב כדור הארץ במסגרת חיבורו על ה[[מגנטיות]] של כדור הארץ, ובכך השפיע על רבים מבני דורו.<ref>{{צ-ספר|שם=The Reception of Copernicus’ Heliocentric Theory|קישור=https://books.google.co.il/books?id=tAWp34_GYLAC&pg=PA208&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Springer Science & Business Media|שנת הוצאה=1972|ISBN=978-90-277-0311-8|מחבר=International Union of the History and Philosophy of Science Nicolas Copernicus Committee Symposium, Colloquium Copernicanum 1973, Toruń Pologne, International Union of History and Philosophy of Sci|שפה=en}}</ref> אלה שלא תמכו במוצהר או דחו את הרעיון של תנועת הארץ מסביב לשמש, כונו בשם "סמי-קופרניאנים". כמאה שנים לאחר קופרניקוס, ריצ'יולי הטיל ספק במודל הארץ המסתובבת לאור מחסור בתצפיות ניסיוניות של הטיות מזרחה עבור גופים נופלים.<ref>{{צ-מאמר|שם=126 Arguments Concerning the Motion of the Earth, as presented by Giovanni Battista Riccioli in his 1651 Almagestum Novum|קישור=http://arxiv.org/abs/1103.2057|כתב עת=arXiv:1103.2057 [physics]|שנת הוצאה=2011-03-14|מחבר=Christopher M. Graney}}</ref> הטיות שכאלה יכונו לימים [[כוח קוריוליס]]. ואמנם, תרומותיהם של קפלר, [[גלילאו גליליי|גלילאו]] ו[[אייזק ניוטון|ניוטון]] סייעו לצבירת תמיכה בתאוריה של סיבוב כדור הארץ.

=== בחינות אמפיריות ===
סיבוב כדור הארץ הוא אחת הסיבות לכך לכך כדור הארץ אינו [[כדור (גאומטריה)|כדור גאומטרי]] מושלם, שכן הוא גורם לכך ש[[קו המשווה]] בולט בעוד שהקטבים הגאוגרפיים [[פחיסות|פחוסים]]. בחיבורו [[עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע|פרינקיפיה מתמטיקה]] [[כוח ניבוי|חזה]] [[אייזק ניוטון|ניוטון]] שפחיסות זו תהיה ביחס של 1:230, כשהוא מסתמך על מדידות מטוטלת שבוצעו על ידי ריצ'ר ב-[[1673]] כאישוש לשינוי בכבידה, אף כי מדידות ראשוניות של אורכי [[מרידיאן]] על ידי פיקאר ו[[ג'ובאני דומניקו קאסיני|קאסיני]] בסוף [[המאה ה-17]] הצביעו לכאורה בדיוק את הדבר ההפוך.<ref>{{צ-ספר|שם=Newton's Principia : the mathematical principles of natural philosophy / by Sir Isaac Newton ; translated into English by Andrew Motte ; to which is added Newton's system of the world ; with a portrait taken from the bust in the Royal Observatory at Greenwich|קישור=http://archive.org/details/100878576|מו"ל=New-York : Published by Daniel Adee|שנת הוצאה=[c1846]|מחבר=Isaac Newton}}</ref> עם זאת, מדידות שביצעו [[פייר לואי מופרטואי|מופרטואי]] והמשלחת הגאודזית הצרפתית ב[[שנות ה-30 של המאה ה-18]], הוכיחו כי כדור הארץ פחוס, ובכך אוששו תפיסותיהם של ניוטון וקופרניקוס.<ref>{{צ-ספר|שם=The Newton Wars and the Beginning of the French Enlightenment|קישור=https://books.google.co.il/books?id=BBusxgu8-AAC&pg=PA234&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=University of Chicago Press|שנת הוצאה=2008-09-15|ISBN=978-0-226-74947-1|מחבר=J. B. Shank|שפה=en}}</ref>

אם נצמיד [[מערכת ייחוס]] מסתובבת ומאיצה לכדור הארץ, נראה כי גוף המבצע תנועה חופשית ינוע לאורך מסלול החורג מזה המצופה במקרה של מערכת יחוס מקובעת. הדבר מיוחס ל[[כוח קוריוליס|אפקט קוריוליס]], הגורם להסטה מזרחה של גופים נופלים ביחס לאנך הנפרש מתחת לנקודת תחילת התנועה שלהם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://scijinks.gov/coriolis/|כותרת=What Is the Coriolis Effect? {{!}} NOAA SciJinks – All About Weather|אתר=scijinks.gov|תאריך_וידוא=2021-11-16}}</ref> מאותה הסיבה, [[קליע]]ים הנורים לכיוון דרום יסטו ימינה ביחס לכיוון שיגורם וקליעים הנורים לכיוון צפון יסטו שמאלה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.lapua.com/ballistics-app-tips-the-coriolis-effect/|כותרת=Ballistics App Tips: The Coriolis effect|אתר=Lapua|תאריך=2020-07-24|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-11-16}}</ref> אפקט קוריוליס נצפה לרוב בקנה מידה [[מטאורולוגיה|מטאורולוגי]], שבו הוא אחראי על הכיוונים ההפוכים של סופות [[טורנדו]] ב[[חצי הכדור הצפוני]] או הדרומי (נגד [[כיוון השעון]] ועם כיוון השעון, בהתאמה).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.scientificamerican.com/article/fact-or-fiction-south-of-equator-tornadoes-spin-in-opposite-direction/|הכותב=Robynne Boyd|כותרת=Fact or Fiction?: South of the Equator Toilets Flush and Tornadoes Spin in the Opposite Direction|אתר=Scientific American|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-16}}</ref>

[[רוברט הוק]] ניסה אף הוא לאשש את הסטייה מזרחה של גוף הנופל מגובה של 8.2 מטרים, וכשל בכך. זאת בעקבות הצעתו של ניוטון משנת [[1679]]. רק בסוף [[המאה ה-18]] ובתחילת [[המאה ה-19]] התקבלו תוצאות חד משמעיות במסגרת מדידות שערכו ג'ובאני בטיסטה גולילמיני ב[[בולוניה]], פרידריך בנצנברג ב[[המבורג]] ופרדיננד רייך ב[[פרייבורג]]. השלושה השתמשו במגדלים גבוהים יותר שמהם הפילו את הגופים, ושחררו אותם בזהירות רבה יותר. כך למשל הם מדדו כי כדור שנפל מגובה 158.5 מטרים חרג בשיעור של 27.4 מילימטר מה[[אנך]], בהשוואה לתוצאה מחושבת של 28.1 מילימטר - כלומר, בדיוק גבוה למדי.<ref>{{צ-מאמר|שם=Robert Hooke's conical pendulum from the modern viewpoint of amplitude equations and its optical analogues|קישור=https://royalsocietypublishing.org/doi/10.1098/rspa.2005.1587|כתב עת=Proceedings of the Royal Society A: Mathematical, Physical and Engineering Sciences|שנת הוצאה=2006-02-08|עמ=531–540|כרך=462|doi=10.1098/rspa.2005.1587|מחבר=Germain Rousseaux, Pierre Coullet, Jean-Marc Gilli}}</ref>

הבחינה המפורסמת ביותר של סיבוב כדור הארץ היא ב[[ניסוי]] [[מטוטלת פוקו]], שיזם לראשונה הפיזיקאי [[לאון פוקו]] ב-[[1851]]. מערכת הניסוי הורכבה מכדור [[פליז]] ממולא ב[[עופרת]] שנתלה מהגג של [[הפנתאון של פריז]]. לנוכח סיבוב כדור הארץ מתחת למטוטלת המתנודדת, מישור התנודות של המטוטלת משתנה בעצמו בקצב שתלוי בתורו בקו הרוחב שבו הניסוי מתרחש. כך למשל, בקו הרוחב של [[פריז]] נחזה ונצפה כי שיעור ההסטה עומד על 11 מעלות (עם סיבוב השעון) לשעה. מטוטלות פוקו שכאלה מוצבות גם במוזיאונים ברחבי העולם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/science/Foucault-pendulum|כותרת=Foucault pendulum {{!}} physics {{!}} Britannica|אתר=www.britannica.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-16}}</ref>

== מחזורי סיבוב ==
=== יממה שמשית ===
{{הפניה לערך מורחב|יממה שמשית}}
[[קובץ:EpicEarth-Globespin(2016May29).gif|ממוזער|סיבוב כדור הארץ כפי שצולם על ידי [[לוויין]] המחקר האמריקאי [[Deep Space Climate Observatory]] ב-[[29 במאי]] 2016, מספר שבועות לפני [[נקודת היפוך|נקודת ההיפוך]].]]
יממה שמשית נמדדת על פי [[זמן סיבוב עצמי|זמן הסיבוב העצמי]] של כדור הארץ ביחס לשמש, כלומר הזמן שעובר בין שתי [[מצהר|צהירות]] רצופות של השמש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.space.gov.il/inspiration/150|כותרת=יממה|אתר=סוכנות החלל הישראלית|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-11-07}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.timeanddate.com/astronomy/solar-noon.html|כותרת=What Is Solar Noon?|אתר=www.timeanddate.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-07}}</ref> מדידת הזמן תלויה במסלול התנועה של כדור הארץ ולכן מושפעת משינויים ב[[וקטור האקסצנטריות|אקסצנטריות]] המסלול וב[[נטיית מסלול|נטייתו]]. שני הפרמטרים הללו משתנים בתקופות זמן של אלפי שנים, וכתוצאה מכך קיים גם שינוי שנתי ביממה השמשית.<ref>{{צ-ספר|שם=Mathematical Astronomy Morsels|קישור=https://books.google.co.il/books?id=rXbvAAAAMAAJ&redir_esc=y|מו"ל=Willmann-Bell|שנת הוצאה=1997|ISBN=978-0-943396-51-4|מחבר=Jean Meeus, J. M. A. Danby|שפה=en|עמ=345-346}}</ref>

בדרך כלל, יממה שמשית ארוכה יותר מהיממה השמשית הממוצעת בשתי תקופות בשנה, וקצרה יותר בשתי התקופות הנותרות. היממה השמשית נוטה להיות ארוכה יותר כאשר השמש נמצאת ב[[אפהליון ופריהליון|פריהליון]], ונעה לאורך [[מישור המילקה]] בזווית גדולה מהרגיל. בתקופה הזו היממה השמשית מתארכת בכ-10 שניות. לעומת זאת, כאשר השמש נמצאת ב[[אפסיד|אפהליון]], היממה השמשית מתקצרת בכ-10 שניות. [[נקודת היפוך|נקודות ההיפוך]] הן נקודות הזמן שבהן היממה היא הארוכה ביותר, כאשר השמש נעה בזווית גדולה מהרגיל ביחס ל[[קו המשווה השמימי]]. לעומת זאת, בזמן [[נקודת השוויון]], היממה השמשית קצרה בכ-20 שניות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://socratic.org/questions/if-perihelion-and-aphelion-refer-to-the-nearest-and-farthest-point-from-the-sun-|כותרת=If perihelion and aphelion refer to the nearest and farthest point from the sun, respectively, and according to physics, Earth orbits faster when it is nearer the sun than when it is farther. Does this affect the length of day on the earth? {{!}} Socratic|אתר=Socratic.org|תאריך_וידוא=2021-11-07}}</ref>

שילוב של כמה מן הגורמים המצוינים מעלה גורם לכך שבתקופות שונות של השנה אורך היממה השמשית משתנה. ב-[[22 בדצמבר]], השילוב של מיקום השמש בפריהליון עם נקודת ההיפוך גורם להתארכות היממה בכ-30 שניות במצטבר. בנקודת ההיפוך השנייה - בסביבות [[19 ביוני]], השמש נמצאת באפהליון, ולכן האפקט מתבטל חלקית והיממה ארוכה ב-13 שניות בלבד. ההשפעה של נקודות השוויון באה לידי ביטוי ב-[[26 במרץ]] וב-[[16 בספטמבר]], כאשר היממה השמשית מתקצרת בכ-20 שניות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.pierpaoloricci.it/dati/giornosolarevero_eng.htm|כותרת=www.pierpaoloricci.it/dati/giorno solare vero VERSIONE EN|אתר=www.pierpaoloricci.it|תאריך_וידוא=2021-11-07}}</ref>

=== יממה שמשית ממוצעת ===
יממה שמשית ממוצעת מוגדרת לפי האורך הממוצע של היממה השמשית האמיתית במהלך שנה שלמה, והיא שווה ל-86400 [[שניית שמש|שניות שמש]]. כל שניית שמש ארוכה במקצת משניית [[מערכת היחידות הבין-לאומית|SI]], מכיוון שבעקבות תופעות [[גאות ושפל]] יממת השמש הממוצעת הנוכחית ארוכה יותר מאורכה של יממת שמש במהלך [[המאה ה-19]] - שבה נקבע גודלן של יחידות המידה הסטנדרטיות. בשנת 1972 הוצע השימוש ב[[דקה מעוברת|שניות מעוברות]] לקביעת אורכה של יממה שמשית, ומאז אורכה של היממה השמשית ארוך בכ-2 מילישניות מ-86400 שניות SI.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hpiers.obspm.fr/eoppc/eop/eopc04_05/eopc04.62-now|כותרת=International Earth Rotation and Reference Systems Service: Earth Orientation Parameters|תאריך=22 בספטמבר 2018}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=The Physical Basis of the Leap Second|קישור=https://iopscience.iop.org/article/10.1088/0004-6256/136/5/1906/pdf|מחבר=Dennis D. McCarthy, Christine Hackman, and Robert A. Nelson}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20150312003149/http://tycho.usno.navy.mil/leapsec.html|כותרת=Leap Seconds}}</ref>

בשנת 1895 בחר {{קישור שפה|אנגלית|Simon Newcomb|סיימון ניוקומב}} את אורך השנייה השמשית הממוצעת בין 1750 ל-1892 להיות יחידת הזמן שבה השתמש בטבלאות השמש שלו. הטבלאות הללו שימשו לחישוב ה[[אפמריס|אפמרידים]] בעולם בין השנים 1900 ו-1983, ולכן השנייה הזו נודעה גם בשם "שניית האפמריס". בשנת 1967 שניית ה-SI השתוותה לשניית האפמריס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://adsabs.harvard.edu/full/1907PA.....15..133B|כותרת=1907PA.....15..133B Page 133|אתר=adsabs.harvard.edu|תאריך_וידוא=2021-11-13}}</ref>

=== יממה כוכבית ויממה צדדית ===
[[קובץ:Sidereal_day_(prograde).png|ממוזער|בכדור הארץ, [[יממה כוכבית|היממה הכוכבית]] קצרה יותר [[יממה שמשית|מהיממה השמשית]]. בזמן המסומן בתרשים ב-1, [[השמש]] נמצאת מעל לראשו של אדם העומד בנקודה האדומה. בזמן 2, כוכב הלכת הספיק להסתובב ב-360° והושלמה יממה כוכבית, אך השמש לא נמצאת מעל לנקודה האדומה, ולא הושלמה יממה שמשית. רק מעט מאוחר יותר, בזמן 3, השמש שוב תימצא מעל לנקודה האדומה, ותושלם יממה שמשית.]]
מחזור הסיבוב של כדור הארץ ביחס ל[[מערכת הייחוס השמימית הבינלאומית]], ששמו הוא "ה[[יממה כוכבית|יממה הכוכבית]]" של כדור הארץ, עומד על 86164.098903691 שניות של המחזור השמשי הממוצע (UT1) (שהוא 23 שעות, 56 דקות, 4.098903691 שניות = 0.99726966323716 יממה שמשית ממוצעת).<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://hpiers.obspm.fr/eop-pc/models/constants.html|כותרת=USEFUL CONSTANTS|אתר=hpiers.obspm.fr|תאריך_וידוא=2021-11-14}}</ref> מחזור הסיבוב של כדור הארץ ביחס ל[[נקודת השוויון האביבית הנוקפת]], ששמו הוא "[[יממה צדדית|היממה הצדדית]]", עומד על 86164.09053083288 שניות של המחזור השמשי הממוצע (UT1) (שהוא 23 שעות, 56 דקות, 4.09053083288 שניות = 0.99726956632908 יממה שמשית ממוצעת). אשר על כן, יממה צדדית קצרה בכ-8.4 מילי-שניות מיממה כוכבית.<ref>{{צ-ספר|שם=Explanatory supplement to the Astronomical almanac|קישור=https://www.worldcat.org/title/explanatory-supplement-to-the-astronomical-almanac/oclc/27204584|מו"ל=University Science Books|שנת הוצאה=1992|מקום הוצאה=Mill Valley, Calif.|ISBN=978-0-935702-68-2|oclc=27204584|מחבר=P. Kenneth Seidelmann, United States Naval Observatory, Nautical Almanac Office, Great Britain|שפה=English}}</ref>

הן היממה הכוכבית הן היממה הצדדית קצרות מיממה שמשית ממוצעת ב-3 דקות ו-56 שניות. הדבר נובע מסיבוב "עודף" של כדור הארץ סביב [[השמש]] (ביחס למערכת הייחוס השמימית; בסך הכל ישנם 366.25 סיבובים בשנה). תיעוד משכי היממה השמשית הממוצעת בשניות SI, זמינים עבור התקופות [[1623]]–[[2005]] ו-[[1962]]–2005.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20070813203913/http://hpiers.obspm.fr/eop-pc/earthor/ut1lod/figure3.html|כותרת=Excess to 86400s of the duration day, 1995-1997|אתר=web.archive.org|תאריך=2007-08-13|תאריך_וידוא=2021-11-14}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20081003083543/http://hpiers.obspm.fr/eop-pc/earthor/ut1lod/lod-1623.html|כותרת=Excess of the Duration of the Day to 86400s and Angular Velocity of the Earth's Rotation Since 1623}}</ref>

בין השנים [[1999]] ל-[[2010]], הפער בין יממה שמשית ממוצעת לבין 86400 שניות סטנדרטיות הצטבר לכדי 0.25 מילי-שניות עד שנייה אחת בשנה. את הפער הזה יש להוסיף הן ליממה הכוכבית הן ליממה הצדדית במונחי הזמן השמשי הממוצע, על מנת לקבל את אורכיהן במערכת היחידות הבין-לאומית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Victor J. Slabinski|שם=When Did the Mean Solar Day Equal 86,400 SI Seconds?|כרך=45|שנת הוצאה=2014-05-01|עמ=300.02|קישור=https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/2014DDA....4530002S}}</ref>

=== מהירות זוויתית ===
[[קובץ:Earth_rotation_tangential_speed.svg|ממוזער|תרשים של קו רוחב ביחס למהירות המשיקית. הקו המקווקו מציג את מיקומו של [[מרכז החלל קנדי]]. הקו המנוקד מציין את [[שיוט (תעופה)|מהירות השיוט]] הטיפוסית של מטוסי נוסעים.]][[קובץ:Comparison of Earth farthest points.svg|ממוזער|השוואה בין הנקודה הגבוהה ביותר על פני כדור הארץ (בירוק) עם הנקודה הרחוקה ביותר מציר הסיבוב שלו (ורוד), ועם הנקודה הרחוקה ביותר ממרכז כדור הארץ (בסגול). התרשים לא בקנה מידה.]]מהירותו הזוויתית של סיבוב כדור הארץ ביחס לחלל האינרציאלי היא 10<sup>−5</sup>×(0.0000001 ± 7.2921150) רדיאנים לשנייה סטנדרטית אחת. כפל ב-180 מעלות לפאי רדיאנים וב-86,400 שניות ליממה, מניב תוצאה של 360.9856 מעלות ליממה. משמע, שכדור הארץ מסתובב על פני יותר מ-360 מעלות ביחס לכוכבי השבת, במהלך יממה שמשית אחת.<ref name=":0" />

הכפלת ערך זה (במונחי רדיאנים לשנייה) ברדיוס המשווני של כדור הארץ, העומד על 6,378,137 מטרים, מניבה ערך של 465.10 מטרים לשנייה (1674.4 קמ"ש) עבור המהירות המשוונית. מקורות שונים טוענים כי מהירות כדור הארץ מעט קטנה יותר, ועומדת על 1669.8 קמ"ש.<ref>{{צ-ספר|שם=Allen's Astrophysical Quantities|קישור=https://books.google.co.il/books?id=w8PK2XFLLH8C&pg=PA244&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Springer Science & Business Media|שנת הוצאה=2000|ISBN=978-0-387-98746-0|מחבר=Clabon Walter Allen, Arthur N. Cox|שפה=en}}</ref> הדבר מתקבל מחלוקה של היקף כדור הארץ (ב[[קו המשווה]]) ל-24 שעות. אולם, השימוש ביממה שמשית הוא מוטעה. זו חייבת להיות היממה הצדדית, כך שיחידת הזמן המתאימה תהיה שעה צדדית. ניתן לאמת זאת על ידי הכפלה של מספר היממות הצדדיות במשך יממה שמשית ממוצעת אחת, שאורכו 1.002737909350795, והתוצאה במונחי שעות שמשיות ממוצעות היא מהירות משוונית של 1674.4 קמ"ש.<ref>{{צ-ספר|שם=The Cambridge planetary handbook|קישור=http://archive.org/details/cambridgeplaneta00baki|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=1999|ISBN=978-0-521-63280-5|מחבר=Michael E. Bakich}}</ref>

המהירות המשיקית של כדור הארץ בנקודה מסוימת ניתנת לקירוב על ידי כפל של המהירות בקו המשווה, ב[[קוסינוס]] של [[קו רוחב|קו הרוחב]]. כך לדוגמה, [[מרכז החלל קנדי]] ממוקם בקו רוחב 28.59° צפ', מה שמניב מהירות של 1470.2 קמ"ש בחישוב זה. מסיבה זו, קו רוחב הוא שיקול מהותי בבחירת מיקומו של מרכז החלל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.livescience.com/32721-why-are-rockets-launched-from-florida.html|הכותב=Karen Rowan, Live Science Staff|כותרת=Why Do Rockets Launch from Florida?|אתר=livescience.com|תאריך=2020-05-30|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-14}}</ref>

הפסגה של הר הגעש קאיאמבה {{אנ|Cayambe (volcano)}} ב[[אקוודור]], היא הנקודה שבה פני השטח של כדור הארץ הם הרחוקים ביותר מצירו. לכן, זו גם הנקודה המהירה ביותר בעת סיבוב כדור הארץ.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://everything.explained.today/Cayambe_(volcano)/|כותרת=Cayambe (volcano) explained|אתר=everything.explained.today|תאריך_וידוא=2021-11-14}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.summitpost.org/distance-to-the-center-of-the-earth/849764|כותרת=Distance to the Center of the Earth : Articles : SummitPost|אתר=www.summitpost.org|תאריך_וידוא=2021-11-14}}</ref>

== שינויים ==
[[קובץ:AxialTiltObliquity.png|ממוזער|הטיית צירו של כדור הארץ עומדת כיום על כ-23.4°. היא נעה בין 22.1° לבין 24.5° במחזור של 41,000 שנה, וכעת מצויה בירידה.]]

=== בציר הסיבוב ===
{{ערך מורחב|נטיית ציר הסיבוב}}

ציר הסיבוב של כדור הארץ נע ביחס לכוכבי שבת (החלל האינרציאלי). רכיבי התנועה שלו מכונים [[נקיפה|פרצסיה]] ו[[נוטציה (פיזיקה)|נוטציה]]. ציר זה נע גם ביחס ל[[קרום כדור הארץ]], מה שמכונה [[תנועה קוטבית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sciencedirect.com/topics/earth-and-planetary-sciences/earth-orientation|כותרת=Earth Orientation - an overview {{!}} ScienceDirect Topics|אתר=www.sciencedirect.com|תאריך_וידוא=2021-11-17}}</ref>

פרצסיה היא הסיבוב של ציר הסיבוב, הנגרם בעיקרו בגלל מומנטי כוח חיצוניים שמקורם בכבידה של [[השמש]], [[הירח]] וגופים נוספים. תנועה קוטבית מתרחשת בעיקר לאור נוטציות חופשיות של [[גלעין כדור הארץ]] ותופעת התנודדות צ'נדלר.<ref>{{צ-מאמר|שם=Chandler Wobble and Free Core Nutation: Theory and Features|קישור=https://www.koreascience.or.kr/article/JAKO201912761598715.page|כתב עת=Journal of Astronomy and Space Sciences|שנת הוצאה=2019|עמ=11–20|כרך=36|doi=10.5140/JASS.2019.36.1.11|מחבר=Sung-Ho Na, Kyoung-Min Roh, Jungho Cho, Sung-Moon Yoo}}</ref>

=== במהירות הסיבובית ===

{{ערך מורחב|אורך היממה}}
במשך מיליוני שנים, סיבוב כדור הארץ הואט בצורה משמעותית על ידי תאוצה שנגרמה מ[[גאות ושפל]] דרך אינטראקציות כבידתיות עם הירח. לכן, [[תנע זוויתי]] הועבר בצורה איטית לירח בקצב שפרופורציונלי ל-<math>r^{-6}</math>, כאשר <math>r</math> הוא רדיוס המסלול הירחי. תהליך זה הגדיל מאוד את אורך היממה עד שהגיע לערכו הנוכחי, וכמו כן הוביל ל[[נעילת גאות]] בין הירח לבין כדור הארץ.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://courses.lumenlearning.com/physics/chapter/10-5-angular-momentum-and-its-conservation/|כותרת=Angular Momentum and Its Conservation {{!}} Physics|אתר=courses.lumenlearning.com|תאריך_וידוא=2021-11-17}}</ref>

ההאטה הסיבובית האיטית מתועדת בצורה אמפירית על ידי הערכה של אורכי היממות באמצעות תצפיות מ{{קישור שפה|2=Rhythmite|3=ריתמיט|4=ריתמיטים}} ומ[[סטרומטוליט]]ים. איסוף התצפיות הללו יחד הראה כי היממה התארכה באופן הדרגתי מ-21 שעות (לפני כ-600 מיליון שנים) עד לערך הנוכחי של 24 שעות. על ידי ספירה של השכבות המיקרוסקופיות הנוצרות בשעת גאות, ניתן להעריך את תדירות הגאות (וכן את אורכי היממות), בדומה ל[[תיארוך באמצעות טבעות עצים|ספירת טבעות בגזעי עצים]].<ref>{{צ-ספר|שם=Periodic Growth Features in Fossil Organisms and the Length of the Day and Month|קישור=https://doi.org/10.1007/978-3-642-67097-8_12|מו"ל=Springer|שנת הוצאה=1978|מקום הוצאה=Berlin, Heidelberg|ISBN=978-3-642-67097-8|עמ=154–196|מחבר=C. T. Scrutton|שפה=en}}</ref>
[[קובץ:Simulated evolution of Earth's day length over time.png|ממוזער|סימולציה של תולדות אורך היממה, המציגה את אירוע הייצוב התהודתי לאורך תקופת הפרקמבריון.]]

==== ייצוב תהודתי ====
הקצב הנוכחי של ההאטה על ידי גאות ושפל גבוה בצורה אנומלית. הדבר מצביע על כך שמהירותו הסיבובית של כדור הארץ ירדה בצורה איטית יותר בעבר. ממצאים אמפיריים מראים בצורה משוערת ירידה חדה בהאטה הסיבובית לפני כ-600 מיליון שנים. מודלים שונים גורסים כי יממה ארצית ארכה 21 שעות לאורך מרבית תקופת ה[[פרקמבריון]].<ref>{{צ-מאמר|שם=A constant daylength during the precambrian era?|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0301926887900738|כתב עת=Precambrian Research|שנת הוצאה=1987-09-01|עמ=95–105|כרך=37|doi=10.1016/0301-9268(87)90073-8|מחבר=Kevin Zahnle, James C. G Walker}}</ref> אורך יממה זה מתאים למחצית משך התהודה היומית של גאות ושפל המונעת מסיבות תרמיות. עבור אורך יממה זה, [[מומנט כוח|מומנט הכוח]] הירחי שגורם להאטה ניתן לקיזוז עם מומנט הכוח המאיץ שנגרם על ידי גאות אטמוספירית, כך שבסך הכל אין מומנט כוח חיצוני ונשמר מחזור סיבוב קבוע. אפקט הייצוב הזה היה יכול להישבר באמצעות שינוי פתאומי בטמפרטורה הגלובלית. סימולציות חישוביות מהעת האחרונה תומכות בהיפותזה הזו, ומציעות כי עידן הקרח המרינואני או הסטורטיאני שברו את הקונפיגורציה היציבה הזו לפני כ-600 מיליון שנים. התוצאות מהסימולציה מתאימות בצורה טובה למדי לנתונים פלאו-רוטציוניים קיימים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Analysis of a Precambrian resonance-stabilized day length|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/2016GL068912|כתב עת=Geophysical Research Letters|שנת הוצאה=2016|עמ=5716–5724|כרך=43|doi=10.1002/2016GL068912|מחבר=Benjamin C. Bartlett, David J. Stevenson}}</ref>
[[קובץ:Deviation of day length from SI day.svg|ממוזער|חריגות של אורך היממה ביחס לאורך היממה הנגזר מ[[מערכת היחידות הבין-לאומית]]]]

==== אירועים גלובליים ====
אירועים בקנה מידה גדול בדורנו, כגון [[רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי (2004)|רעידת האדמה באוקיינוס ההודי ב-2004]], גרמו לאורך היממה להתקצר ב-3 מיקרו-שניות בכך שהם הקטינו את [[מומנט התמד|מומנט ההתמד]] של כדור הארץ. התקופה שלאחר עידן הקרח האחרון משנה אף היא את התפלגות המסה של כדור הארץ, ולכן משפיעה על מומנט ההתמד שלו כמו גם על שימור התנע הזוויתי וזמן המחזור של סיבוב הכדור.<ref>{{צ-מאמר|שם=Pleistocene deglaciation and the Earth's rotation: a new analysis|קישור=https://doi.org/10.1111/j.1365-246X.1984.tb01920.x|כתב עת=Geophysical Journal International|שנת הוצאה=1984-03|עמ=753–791|כרך=76|doi=10.1111/j.1365-246x.1984.tb01920.x|מחבר=Patrick Wu, W. R. Peltier}}</ref>

אורך היממה עשוי להיות מושפע גם על ידי מבנים שיצר המין האנושי. למשל, מדעני [[נאס"א]] חישבו כי המים שנאגרו על שפת [[סכר שלושת הערוצים]] הגדילו את משך היממה ב-0.06 מיקרו-שניות כתוצאה מהסטה של מסה לאזור הסכר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpl.nasa.gov/news/nasa-details-earthquake-effects-on-the-earth|הכותב=https://jpl.nasa.gov|כותרת=NASA Details Earthquake Effects on the Earth|אתר=NASA Jet Propulsion Laboratory (JPL)|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-11-17}}</ref>

=== מדידה ===
{{ערך מורחב|זמן אוניברסלי}}

הניטור העיקרי של סיבוב כדור הארץ מתבצע באמצעות [[אינטרפרומטריה|אינטרפרומטר]] המתואם עם מערכות [[GPS]], SLR וטכניקות לווייניות גאודזיות נוספות. אלה, מספקים נקודת ייחוס מדויקת ומוחלטת עבור קביעת [[זמן אוניברסלי|הזמן האוניברסלי]], ה[[נקיפה]] וה[[נוטציה (פיזיקה)|נוטציה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hpiers.obspm.fr/eop-pc/techniques/techniques.html|כותרת=The Coordinated Use of Observing Techniques}}</ref> הערך המוחלט של סיבוב כדור הארץ, כולל הזמן האוניברסלי והנוטציה, ניתן למדידה מתוך תצפיות חלל גאודטיות, כגון האינטרפרומטר ומערכת ניווט הלייזר הירחית, שנגזרותיהן (המכונות יתרת אורך היממה וקצבי הנוטציה) ניתנות לקבלה מתוך תצפיות לווייניות.<ref>{{צ-מאמר|שם=Contribution of Multi-GNSS Constellation to SLR-Derived Terrestrial Reference Frame|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/2017GL076850|כתב עת=Geophysical Research Letters|שנת הוצאה=2018|עמ=2339–2348|כרך=45|doi=10.1002/2017GL076850|מחבר=K. Sośnica, G. Bury, R. Zajdel}}</ref>

=== תצפיות עתיקות ===
ישנן תצפיות של [[ליקוי חמה|ליקויי חמה]] ו[[ליקוי ירח|ירח]] אשר תועדו על ידי אסטרונומים בבליים וסינים החל מ[[המאה ה-8 לפנה"ס]], כמו גם מהתקופה המוסלמית בימי הביניים. ניתן להשתמש בתצפיות אלה על מנת לקבוע שינויים בסיבוב כדור הארץ במהלך 27 המאות האחרונות באופן הבא: באמצעות מדידות עכשוויות של [[גרם שמיים|גרמי השמיים]] אפשר לחשב בדיוק גבוהה את [[הזמן האטומי הבין-לאומי|הזמן האבסולוטי]] של הליקויים בעבר הרחוק. אם אורך היממה היה קבוע, היה ניתן להסיק מזמן זה את המקום והשעה ביממה בה התרחשו הליקויים. אולם כיון שאורך היממה מתקצר הליקויים התרחשו בפועל בזמן ובמקום שונה מהתחזית של חישוב כזה. שינוי באורך היממה העומד על מספר מילי-שניות במאה שנים מתבטא בשינוי של מספר מאיות השנייה לאורך אלפי שנים. שינוי זה בתורו גורם להזזה של היממה במספר שניות כל שנה. מה שמתבטא בהזזה של מספר שעות במשך אלפי שנים. הזזה זו גורמת גם להזזה במקום של אלפי קילומטרים. ההזזה בזמן ובמקום תואמת את המדידות העתיקות. התאמה זו מספקת אישוש נוסף לטענה שכדור הארץ הסתובב מהר יותר בעבר, ואף מאפשרת להעריך את קצב הסיבוב שלו לאורך השנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.science.org/content/article/ancient-eclipses-show-earth-s-rotation-slowing|כותרת=Ancient eclipses show Earth's rotation is slowing|אתר=www.science.org|שפה=en|doi=10.1126/science.aal0469|תאריך_וידוא=2021-11-17}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Measurement of the Earth's rotation: 720 BC to AD 2015|קישור=https://royalsocietypublishing.org/doi/10.1098/rspa.2016.0404|כתב עת=Proceedings of the Royal Society A: Mathematical, Physical and Engineering Sciences|שנת הוצאה=2016-12-31|עמ=20160404|כרך=472|doi=10.1098/rspa.2016.0404|מחבר=F. R. Stephenson, L. V. Morrison, C. Y. Hohenkerk}}</ref>

=== השתנות ציקלית ===
בכל 25–30 שנים, סיבוב כדור הארץ מאט באופן זמני במילי-שניות בודדות ליממה, והדבר קורה למשך כחמש שנים. [[2017]] הייתה השנה הרביעית ברציפות בה סיבוב כדור הארץ הואט. הסיבה להשתנות זו טרם התבררה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.forbes.com/sites/trevornace/2017/11/20/earths-rotation-is-mysteriously-slowing-down-experts-predict-uptick-in-2018-earthquakes/|הכותב=Trevor Nace|כותרת=Earth's Rotation Is Mysteriously Slowing Down: Experts Predict Uptick In 2018 Earthquakes|אתר=Forbes|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-17}}</ref>

== מקור התנועה הסיבובית==
{{הפניה לערך מורחב|התפתחות מערכת השמש}}
[[קובץ:Protoplanetary-disk.jpg|שמאל|ממוזער|עיבוד אמן של [[דיסקה קדם-פלנטרית|הדיסקה הקדם-פלנטרית]].]]
הסיבוב הראשוני של כדור הארץ, מיד לאחר היווצרותו, היה שריד של ה[[תנע זוויתי|תנע הזוויתי]] של ה[[ענן מולקולרי|ענן המולקולרי]] שהתלכד ליצירת [[מערכת השמש]]. הענן הקדמון היה מורכב מ[[מימן]] ומ[[הליום]] שנוצרו ב[[המפץ הגדול|מפץ הגדול]], וכן מ[[יסוד כימי|יסודות]] כבדים יותר שנוצרו ב[[נוקליאוסינתזה]] ונפלטו ב[[סופרנובה|סופרנובות]]. מכיוון שה[[אבק קוסמי|אבק הבין-כוכבי]] הוא [[הומוגניות והטרוגניות|הטרוגני]], כל אסימטריה שנוצרה בתהליך הצטברות החומר שינתה את התנע הזוויתי של כוכב הלכת בסופו של דבר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://curious.astro.cornell.edu/56-our-solar-system/planets-and-dwarf-planets/general-questions/218-why-do-planets-rotate-intermediate|כותרת=Why do planets rotate? (Intermediate) - Curious About Astronomy? Ask an Astronomer|אתר=curious.astro.cornell.edu|תאריך_וידוא=2021-11-07}}</ref>

על פי [[השערת ההתנגשות הענקית]], [[הירח]] נוצר משברים שנוצרו בעת התנגשות בין [[כדור הארץ]] לבין גוף המכונה [[תיאה (כוכב לכת משוער)|תיאה]] [[לפני מיליארד שנים|לפני כ-4.5 מיליארד שנים]]. עקב התנגשות זו קצב הסיבוב הראשוני המדובר השתנה באחת כתוצאה מההתנגשות. ככל הנראה, אורך היממה לאחר הפגיעה היה חמש שעות, ולא היה תלוי במהירות הסיבוב של כדור הארץ ובהטייתו לפני הפגיעה. לאחר מכן, השפעות [[כוח גאות]] גרמו להאטה בקצב הסיבוב.<ref>{{צ-מאמר|שם=Origin of the Moon-The Collision Hypothesis|קישור=https://www.annualreviews.org/doi/10.1146/annurev.ea.15.050187.001415|כתב עת=Annual Review of Earth and Planetary Sciences|שנת הוצאה=1987-05-01|עמ=271–315|כרך=15|doi=10.1146/annurev.ea.15.050187.001415|מחבר=D J Stevenson}}</ref>

==השפעות==
סיבוב כדור הארץ גורם לכך [[מערכת ייחוס|שבמערכת הייחוס]] של פני כדור הארץ (זאת אומרת מנקודת המבט של אדם העומד על כדור הארץ), כל [[גרם שמיים|גרמי השמיים]] נעים ממזרח למערב. תנועה זאת של [[השמש]] מחוללת את מחזור ה[[יממה שמשית|יממה]] שמשפיע באופן קריטי כמעט על כל התהליכים על פני כדור הארץ לרבות ה[[חיים]] וה[[אקלים]] עליו. גם לתנועת ה[[ירח]] במערכת ייחוס זאת יש השפעה מסוימת המתבטאת ב[[גאות ושפל]]. לתנועת יתר גרמי השמיים אין השפעה מוחשית אך היא משפיעה על הדרך שבה אנו צופים בהם. בני האדם שמו לב לתנועה זאת לפני שנים רבות ו[[חוקי קפלר|ניתוח התנועה]] של [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] התבסס גם על הבנת תנועה זאת.

כל ההשפעות האלה קשורת לתנועה (הסיבובית) היחסית של כדור הארץ ויתר גרמי השמיים, והיו זהות גם אם כדור הארץ לא היה מסתובב סביב צירו ובמקום זה יתר גרמי השמיים היו מסותבבים סביבו. אולם יש גם השפעות עדינות יותר לעצם העובדה שכדור הארץ הוא זה שמסתובב ולא שאר העולם. באופן יותר מדויק, יש השפעות לכך שמערכת הייחוס של כדור הארץ אינה [[מערכת ייחוס אינרציאלית|אינרציאלית]].
===כוחות פיזיקאליים===
במערכת הייחוס של פני כדור הארץ, השפעות אלה מתבטאות ב[[כוח מדומה|כוח ד'אלמבר]]. ניתן לחלק כוח זה לשני חלקים:
* [[כוח צנטריפוגלי|הכוח הצנטריפוגלי]]
* [[כוח קוריוליס]]
הכוח הצנטריפוגלי מתבטא בשינוי קל ב[[תאוצת הכובד]]. שינוי זה מקטין את תאוצת הכובד על [[קו המשווה]] בכ-3 [[פרומיל]] אך לא משנה אותה [[קוטב (כדור הארץ)|בקטבים]]. הבדל זה גרם להתרחבות כדור הארץ באזור קו המשווה מה שמוביל ל[[פחיסות]]ו. פחיסות זאת מגדילה עוד יותר את ההבדל בין תאוצת הכובד בקו המשווה לבין תאוצת הכובד בקטבים כך שהוא עומד על כ[[אחוז]] אחד. [[פחיסות כדור הארץ]] והכוח הצנטריפוגלי הם הגורמים העיקריים להבדלים בתאוצת הכובד במקומות שוניים על פני כדור הארץ (ב[[גובה פני הים]]). פחיסות כדור הארץ היא גם הגורם ל[[נקיפת ציר כדור הארץ]].

[[כוח קוריוליס]] פועל רק על גופים נעים. הכוח נהיה משמעותי רק במהיריות גבוהות או [[מערכת מורכבת|במערכות מורכבות]]. ההשפעה המשמעותית ביותר של כוח קוריוליס היא תפקידו בצורת [[סופה טרופית|סופות טרופיות]]. אך לכוח זה השפעות רבות נוספת הן על [[מזג אוויר|מזג האוויר]] והן על תנועת [[פגז]]י [[ארטילריה]], [[כלי טיס]] ו[[חללית|חלליות]].

כאשר מנתחים את השפעת סיבוב כדור הארץ על חלליות, בדרך כלל נוח יותר לעשות זאת במערכת ייחוס אינרציאלית ולא במערכת הייחוס של כדור הארץ. כך שבמקום להתייחס לכוחות ד'אלמבר מתייחסים באופן ישיר לסיבוב כדור הארץ. כך למשל מסבירים את בחירת המקום והכיוון של שיגור לוויינים: כשמשגרים לווין מעדיפים לשגר אותו בקרבת קו המשווה ולכיוון מזרח כך שמהירות הסיבוב של כדור הארץ מתחברת למהירות שיגור הלווין וחוסכת מאנרגיית השיגור. לפי [[עיקרון השקילות]], ניתן להסביר חיסכון זה גם במערכת הייחוס של כדור הארץ באמצעות כוחות ד'אלמבר.{{הערה|[https://www.youtube.com/shorts/NdWFCygzr8k סרטון] של [[Veritasium]] המסביר את בחירת כיוון ומקום השיגור של לוויינים}}{{הערה|סיבוב כדור הארץ אינו השיקול היחיד לבחירת אתר השיגור וכיונו. ולעיתים יש צורך לשגר לוינים בכוון המנוגד. זה המצב כש[[ישראל]] משגרת לוויינים. ראו [https://www.space.gov.il/node/131072 כתבה] באתר [[סוכנות החלל הישראלית]]}}

===השפעות ביולוגיות===
סיבוב כדור הארץ על צירו יוצר מחזוריות של [[יום]] ו[[לילה]] בת 24 שעות, שמשפיעה על רוב האורגניזמים החיים. ההשפעה מתרחשת דרך מנגוננים רבים כולל שינויים ב[[מטבוליזם]], ב[[פיזיולוגיה|פיזיולוגה]] וב[[התנהגות]] של היצורים החיים {{הערה|שם=McClung|McClung, C. R. (2006). [https://academic.oup.com/plcell/article-abstract/18/4/792/6114862 Plant circadian rhythms]. The Plant Cell, 18(4), 792-803.
https://doi.org/10.1105/tpc.106.040980}}. 

ברוב היצורים החיים [[אבולוציה|התפתחו]] [[שעון צירקדי|מקצבים צירקדיאניים]] - סוג של [[שעון ביולוגי|שעונים ביולוגיים]] פנימיים המסונכרנים עם מחזור היום והלילה. מנגנון כזה התפתח בקרב [[חיידקים]], [[פטריות]], [[צומח|צמחים]] ו[[בעלי חיים]]. האורגניזמים לא רק מגיבים מגיבים לזריחת השמש, אלא צופים את עלות השחר ומתאימים את הביולוגיה שלהם בהתאם{{הערה|שם=McClung}}. בבעלי חיים מקצבים אלה מווסתים פעילויות פיזיולוגיות והתנהגותיות רבות כולל: [[שינה|מחזורי שינה-ערות]], הפרשת [[הורמון|הורמונים]] (כמו [[מלטונין]] ו[[קורטיזול]]), טמפרטורת הגוף (ביונקים), [[לחץ דם]], רמת תאבון. בצמחים התפתחו מערכות תגובה למחזור האור והחושך: ויסות קצב ה[[פוטוסינתזה]], תנועת עלי הצמח בעקבות השמש ([[טרופיזם|הליוטרופיזם]]), פתיחה וסגירה של עלים ופרחים בזמנים מסוימים. 

חלוקת היממה ליום ולילה יוצרת הבדלים בתאורה ובטמפרטורה וכך נוצרות [[גומחה אקולוגית|נישות אקולוגיות]] שונות במקצת באותו אזור גאוגרפי. הדבר יוצר התמחות בקרב בעלי חיים - חיות יום (דיורנליות) הפעילות בשעות האור, [[פעילי לילה|חיות לילה]] (נוקטורנליות) הפעילות בשעות החושך, ו[[פעיל דמדומים|חיות בין-ערביים]] (קרפוסקולריות) הפעילות בזמן ה[[דמדומים]]. 

סיבוב כדור הארץ משפיע על תזמון נדידות עונתיות של בעלי חיים רבים, כולל ציפורים נודדות, דגים נודדים ופרפרים נודדים. בנוסף סיבוב כדור הארץ משפיע על [[רבייה|התנהגות רבייתית]]- [[פרח|פריחה]] של צמחים רבים מתרחשת בזמנים מסויימים של היום, הטלת ביצים וחיזור אצל בעלי חיים רבים מתוזמנים לפי שעות היום.

==סיבוב כדור הארץ בתרבות==
סיבוב כדור הארץ על צירו, מוזכר תדיר ביצירות מודרניות והפך להיות נקודה ברורה מאליה, למרות שבעבר נחשב לנקודת השקפה לא שגרתית ולא מקובלת. 

שירים מודרניים רבים מתייחסים לסיבוב כדור הארץ על צירו כדי להביע רעיונות שונים  - כסמל להמשכיות החיים או הטבע למרות שינוי אישי גדול, ביטוי לכך שהזמן חולף וכי לא ניתן לעצור את הזמן, כדי לתאר שינוי פנימי חזק או כדי לתאר התפעמות מהטבע או אחדות אנושית או של כל תושבי הכדור יחד. דוגמאות לכך הן בשיר "טי שרט" של להקת [[ג'יין בורדו]],  [[אני חיה לי מיום ליום]] שכתב [[חנוך לוין]] ושרה [[ריטה]], [[Fireflies (שיר)|Fireflies]] של  [[Owl City]], "If the Earth is Spinning" של [[פריס הילטון]] ויצירות רבות נוספות. 

בספר [[מסביב לעולם בשמונים יום]] מ-[[1872]] מתאר [[ז'ול ורן]], את מסעם של הג'נטלמן הבריטי פֿילְיַאס פֿוֹג ומשרתו הצרפתי, זַ'אן פַּספַּרטוּ. העובדה כי הם מקיפים את העולם לכיוון מזרח, יחד עם עובדת סיבוב כדור הארץ על צירו, מתגלה בסופו של הסיפור כפרט חשוב מאד.

== ראו גם ==
* [[התפתחות מערכת השמש]]
* [[היסטוריה של כדור הארץ]]
* [[מודל הארץ ככדור]]
* [[מטוטלת פוקו]]
* [[כוח קוריוליס]]
* [[נטיית ציר הסיבוב]]
* [[גאודזיה]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://solarsystem.nasa.gov/basics/chapter2-1/ Basics of Space Flight], באתר [[נאס"א]] {{אנגלית}}
* [http://curious.astro.cornell.edu/56-our-solar-system/planets-and-dwarf-planets/general-questions/218-why-do-planets-rotate-intermediate מדוע כוכבי לכת מסתובבים?] באתר Ask an Astronomer {{אנגלית}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007567853605171|כדור הארץ (כוכב), סיבוב}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אסטרופיזיקה]]
[[קטגוריה:השמש]]
[[קטגוריה:זמן]]
[[קטגוריה:כדור הארץ]]
[[קטגוריה:מדעי כדור הארץ]]
[[קטגוריה:מכניקה]]
[[קטגוריה:מערכת השמש]]