הצגת המקור של הדף "סידן פחמתי"


{{תרכובת
| תמונה = [[קובץ:Calcium carbonate.jpg|250px]]
| שמות נוספים = קלציום קרבונט
| מראה = אבקה או גרגרים לבנים
| טמפרטורת היתוך = 1,339
| טמפרטורת רתיחה = 
| צפיפות = 2.7 ×10<sup>3</sup>
| מסיסות = 0.0013 [[גרם]] ב-100 [[גרם]] מים
|כתיב כימי=[[סידן|Ca]][[פחמן|C]][[חמצן|O<sub>3</sub>]]}}

'''סידן פחמתי''' (בלועזית: '''קלציום קרבונט''', '''Calcium carbonate'''), הידוע גם בשם '''פחמת ה[[סידן]]''' - [[מלח (כימיה)|מלח]], ש[[נוסחה כימית|נוסחתו הכימית]] היא''' CaCO<sub>3</sub>'''. נפוץ כ[[מינרל]] המופיע בעיקר ב[[סלע משקע|סלעי משקע]].

==הימצאות בטבע==
הסידן הפחמתי הוא [[מינרל]] הנוצר ב[[טבע]] על ידי [[בעלי חיים]] בתהליך הקרוי [[ביומינרליזציה]]. למינרל זה שישה [[פולימורפיזם (מדע החומרים)|פולימורפים]] ידועים שהנפוץ והיציב שבהם הוא ה[[קלציט]] (המינרל הבונה את [[אבן גיר|אבן הגיר]]). בנוסף קיימים עוד שני פולימורפים גבישיים נטולי מים, [[ארגוניט]] ווטריט, שני פולימורפים גבישיים המכילים מים בתוך המבנה הגבישי, מונוהידרוקלציט ואיקאיט ופולימורפ אחד אמורפי המכיל מולקולת מים בתוך המבנה הנקרא [[קלציום קרבונט אמורפי]]. יציבות הפולימורפים היא בסדר הפוך לסדר כתיבתם כך ש[[קלציום קרבונט אמורפי]] הוא הכי פחות יציב ו[[קלציט]] הוא היציב ביותר. השימוש הנפוץ ביותר בסידן הפחמתי הוא אצל מערכת ה[[רכיכות]] במבנה הקרוי [[קונכייה]].

[[סלע משקע|סלעי המשקע]] הסידניים - [[אבן גיר|גיר]], [[קירטון]] ו[[דולומיט]] (שהוא שילוב של סידן פחמתי ו[[מגנזיום]] פחמתי) - נוצרים ב[[ים|ימים]] עקב שקיעתם של צדפים מתים לקרקעית ודחיסתם בעקבות ה[[לחץ]] האדיר שמפעילה עליהם שכבת המים. סלע נוסף שהוא פולימורף של הסידן הפחמתי הוא ה[[שיש]], הנוצר כתוצאה מ[[התמרה]] של סלעי משקע בהשפעה של [[חום (פיזיקה)|חום]] ו[[לחץ]].

==תכונות==
בדומה לשאר ה[[קרבונט|קרבונטים]], בתגובה עם [[חומצה|חומצות]] חזקות הסידן הפחמתי משחרר [[פחמן דו-חמצני]], וזוהי התגובה שבודקת את נוכחותו בסלעים, כך למשל תגובת אבן גיר עם [[חומצת מימן כלורי]]:  

<chem>CaCO3{(s)} + 2HCl{(aq)} -> CaCl2{(aq)} + H2O{(l)} +CO2{(g)}</chem>  

[[פירוליזה|בחימום]] (למעל ל-840 מעלות צלזיוס) הוא מתפרק לפחמן דו-חמצני (CO<sub>2</sub>) ולתחמוצת הסידן (CaO). בתגובה עם [[מים]] בעלי אחוז גבוה של פחמן דו-חמצני בתוכם, הוא הופך לביקרבונט הסידן, שהוא מסיס במים: <chem>CaCO3{} + CO2{} + H2O{} -> Ca(HCO3)2</chem>. 
תגובה זו היא המנגנון לשחיקה של סלעי קלציט וליצירה של [[מערה|מערות]], וכן אחת הסיבות להיווצרותם של [[מים קשים]].

==שימושים==
לסידן הפחמתי שימוש נרחב ב[[תעשיית הבנייה]], בין כחומר בנייה בפני עצמו (שיש) ובין כאחד הרכיבים להכנת [[מלט]] ו[[בטון]]. שימוש נוסף הוא ליצירת [[תערובת ארמסטרונג]] המשמשת ליצירת [[נפץ (צעצוע)|נפצים]]. כמו כן, באחת הצורות של סידן פחמתי, [[קירטון]], הנקרא בטעות בפי הרוב "[[גיר]]" משתמשים לשם כתיבה על לוחות במוסדות לימוד שונים. 

===שימושים בעולם העתיק===
בתקופה ה[[תקופת האבן החדשה|נאוליתית קדם קרמית ב]] ([[תקופת האבן החדשה|PPNB]]) רווח השימוש בסידן פחמתי ליצירת שכבת ריצוף במבנים. בצפון [[אגן הים התיכון]] רוצפו רק מבני פולחן ובאזור ארץ ישראל רוצפו גם מבנים פרטיים. הסידן הפחמתי הופק משריפת אבני גיר בטמפרטורה גבוהה למשך זמן רב. לאחר 1,500 שנה הופסקה עשיית הרצפות והיא התחדשה לאחר מכן רק בתקופה הרומית.

בישראל ובעבר הירדן ניתן לראות רצפות טיח מסוג זה באתרי תקופה זו: [[יריחו]], [[יפתחאל (אתר ארכאולוגי)|יפתחאל]], [[ביסמון]], [[ביידא (ירדן)|ביידא]], [[עין ע'זאל (אתר ארכאולוגי)|עין ע'זאל]], [[באג'ה]] וב[[כפר החורש]] שם נמצאה [[כבשן]] סיד.

== ראו גם ==
* [[ג'סו]]
* [[סידן פחמתי אמורפי]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:פחמות]]
[[קטגוריה:סידן: תרכובות]]