הצגת המקור של הדף "סכנה סייסמית"

{{אין לבלבל עם|סיכון סייסמי}}
'''סכנה סיסמית''' (ב[[אנגלית]]: '''Seismic Hazard''') היא ה[[הסתברות]] שתאוצת קרקע מרמה מסוימת ומעלה, כתוצאה מ[[רעידת אדמה]], תתרחש באתר נתון, בתוך פרק זמן נתון<ref>Tesfamariam, S., Goda, K., 2013 (Eds.). [https://www.researchgate.net/publication/257875881_Handbook_of_Seismic_Risk_Analysis_and_Management_of_Civil_Infrastructure_Systems Handbook of Seismic Risk Analysis and Management of Civil Infrastructure Systems]. Woodhead & Elsevier (from now on Tesfamariam & Goda, 2013), p. [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/B9780857092687500128 307]</ref>.

נתוני הסכנה הסייסמית, דהיינו נתוני תאוצות הקרקע המקסימלית הצפויות באתרים השונים בעת רעידת אדמה בגודל נתון, משמשים בעיקר לקביעת תקנים לבנייה עמידה כנגד רעידות אדמה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://eq.gsi.gov.il/heb/hazards/docs/413heb-5.pdf|הכותב=Klar, A., Meirova, T., Zaslavsky, Y., and Shapira , A., 2011|כותרת=Spectral Acceleration Maps for Use in SI 413 Amendment No. 5|אתר=The Geophysical Institute of Israel and The Technion – Israel Institute of Technology - The National Building Research Institute: Appendix  A}}</ref>(ראו להלן).

== הסכנה הסייסמית ==

כאמור לעיל, הסכנה סיסמית היא ההסתברות שתאוצת קרקע מסוימת, כתוצאה מרעידת אדמה, תתרחש באתר נתון, בתוך פרק זמן נתון. ב[[מדינות המערב]], לרבות ב[[קליפורניה]]{{ביאור|קליפורניה מהווה דוגמה לכל העולם בכל הקשור להיערכותה כנגד רעידות אדמה.}}, מקובל, שהסכנה הסייסמית שכנגדה מתכוננים היא תאוצת הקרקע שההסתברות להתרחשותה לפחות פעם אחת ב-50 שנה היא 10%<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://data.usgs.gov/datacatalog/data/USGS:59762cf4e4b0ec1a488785fd|הכותב=Petersen, M.D., et al.|כותרת=Peak ground acceleration with a 10% probability of exceedance in 50 years.|אתר=U.S.G.S., 2018}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/regulations_high_risk_buildings_earthquake_p0849/he/Emergency_cyber_p0849_2015.pdf|כותרת=תקינה לתכן מבנים בעלי סיכון גבוה לסביבה ולאוכלוסייה לרעידת אדמה - סקר ספרות יולי 2015 עמ' 31|אתר=המשרד לאיכות הסביבה}}</ref>. קרי; כתוצאה מרעידת אדמה שזמן המחזור הוודאי שלה הוא 500 שנה. על כן, גם התקן הישראלי לבנייה עמידה בפני רעידות אדמה מתבסס על [[תאוצה#תאוצת קרקע (מקסימלית)|תאוצות קרקע (מקסימליות)]] שיתרחשו בכל אתר במדינה, ברעידת אדמה העונה להגדרה זו, ואשר מוקדה הפוטנציאלי הוא בנקודה הקרובה ביותר האפשרית לאתר. המקור העיקרי, אם לא היחיד, לרעידות אדמה הרסניות באזורנו הוא [[הבקע הסורי-אפריקני|הבקע הסורי אפריקאי]]/[[בקע ים המלח]] וגם "[[העתק]] יגוּר" המהווה סעיף שלו, ואשר משתרע לאורך [[עמק יזרעאל]] בואכה [[מפרץ חיפה]] וממשיך אל תוך [[הים התיכון]]. על פי חישובים גאו-סטטיסטיים המתבססים על נתונים היסטוריים של רעידות אדמה באזור ארץ ישראל, גודל או [[סולם מגניטודה לפי מומנט|מגניטודת]] רעידת האדמה העונה להגדרה המוזכרת בתחילת פרק זה הוא כ־6.3 ב[[סולם ריכטר]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ari Ben-Menahem, 1991|שם=Four thousand years of seismicity along the Dead Sea Rift|כתב עת=JGR - Sold Earth|כרך=96: pp. 20195-20216|קישור=https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1029/91JB01936}}</ref>. על כן, הסכנה הסייסמית בכל אתר ואתר במדינה, מוגדרת כהסתברות לתאוצת הקרקע המקסימלית שתתרחש באתר מרעידת אדמה בגודל זה במקום הקרוב ביותר לאתר בבקע הסורי אפריקאי או בהעתק היגוּר ובתקופה של 50 שנה. הדרך לחשב את תאוצת הקרקע המקסימלית (להלן: Peak Ground Accellaration :PGA) היא באמצעות משוואת [[ניחות]] של תאוצות קרקע, המקובלת בכל העולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/research_psha/he/documents_research_psha.pdf|הכותב=עמוס שירן וחבריו, 2021|כותרת=אנליזה הסתברותית להערכת הסיכון הסיסמי (PSHA (המבוססת על משוואת ניחות פיסיקלית הניתנת להתאמה לתנאים המקומיים בישראל|אתר=משרד הבינוי והשיכון וועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה.}}</ref>. אלא שמשוואה שכזו תקפה רק בהנחה שהאתר ממוקם על סלע אם צפוף{{אנ|Bedrock}} שאינו גורם כלל להגברת תאוצות הקרקע באתר. על כן, ה־PGA הצפויה באתר לפי משוואה זו היא סטנדרטית, וכדי להגיע למסקנה בדבר ה־PGA האמיתית שצפויה באתר יש לחשב או למדוד (תלוי בנסיבות) את ההגברה הצפויה של תאוצות הקרקע באתר{{ביאור|הגברה של תאוצות הקרקע באתר עלולה להתרחש בדר"כ ובעיקר עקב הרכב מסוים של תצורות הסלע במקום. הגברה כזו קרויה [[תגובת אתר סייסמית]].}}.

משוואת ניחות מקובלת שעל פיה מקובל לחשב את ה-PGA הצפוי בכל ישוב במדינה היא:

<math>log A R= 0.43+0.23*(M-6)-log(R)-0.0027*R</math><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Joyner, W., B., Boor, D., M., 1988|שם=Measurment, Characterization, and Prediction of Strong Ground Motion. pp. 16-18.|כתב עת=Proceedings of Earthquake Engineering & Soil Dynamics II
GT Div/ASCE, Park City, Utah.|שנת הוצאה=|קישור=https://www.daveboore.com/pubs_online/joyner_boore_park_city_1988.pdf}}</ref>.

כאשר: '''A<small>R</small>''' היא תאוצת הקרקע המקסימלית במרחק '''R''' קילומטרים מהמוקד, '''ו-M''' היא מגניטודת רעידת האדמה בסולם ריכטר. משוואת ניחות זו תקפה אך ורק לרעידות אדמה הגדולות ממגניטודה 6 בסולם ריכטר. לדוגמה: אם נניח שבעיר מסוימת המרוחקת כ־70 קילומטר ממוקד אפשרי בבקע ים המלח/הירדן, מתקבלת על פי משוואה זו PGA של 0.1g (כלומר 1 מ' לשנייה בריבוע) ועל פי החישובים או המדידות הגאולוגיות/הנדסיות, [[מגבר#גאולוגיה של רעידות אדמה|מקדם ההגברה]] בעיר הוא 10, אזי בעיר הזו תאוצת הקרקע המקסימלית שצפויה ברעידת אדמה בגודל של כ־6.3 בסולם ריכטר, שמוקדה במקום הקרוב ביותר האפשרי לעיר היא 1g (פי 10 מהתאוצה הסטנדרטית הצפויה, היינו כ־10 מ' לשנייה בריבוע) - תאוצת קרקע הרסנית ביותר. כלומר, הסכנה הסייסמית בעיר זו בהסתברות של 10% לתקופה של 50 שנה היא 1g.

בהקשר זה של סכנה סייסמית, קיימת בציבוריות הישראלית אמירה, שאחת ל-100 שנים בממוצע, מתרחשת רעידת אדמה הרסנית באזור ארץ ישראל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5618304,00.html|הכותב=אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש|כותרת="רעידת אדמה הרסנית בארץ בכל 100 שנה, האחרונה ב-1927"|אתר=Y-net, 03.11.19}}</ref>. ההסבר לכך הוא, שראשית מדובר בממוצע גס מאד; כי למשל, מבט על 500 השנים האחרונות, מציג 4 רעידות אדמה הרסניות באזור, בשנים: 1927<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Avni, R., et al., 2002|שם=Erroneous Interpretation of Historical Documents Related to the Epicenter of the 1927 Jericho Earthquake in the Holy Land|כתב עת=Journal of Seismology|כרך=6: pp. 469-476|קישור=https://www.researchgate.net/publication/226058395_Erroneous_interpretation_of_historical_documents_related_to_the_epicenter_of_the_1927_Jericho_earthquake_in_the_Holy_Land}}</ref>, 1837<ref>Ambraseys, N.N., 1997. [https://www.researchgate.net/publication/50300964_The_earthquake_of_1_January_1837_in_Southern_Lebanon_and_N_orthern_Israel The Earthquake of 1 January 1837 in] [https://www.researchgate.net/publication/50300964_The_earthquake_of_1_January_1837_in_Southern_Lebanon_and_N_orthern_Israel Southern Lebanon and Northern Israel]. Annali di Geoﬁsica XL, 923–935</ref>, 1759<ref>{{צ-מאמר|מחבר=N. N. Ambraseys, Muawia Barazangi|שם=The 1759 Earthquake in the Bekaa Valley: Implications for Earthquake Hazard Assessment in the Eastern Mediterranean Region|כתב עת=JGR - Solid Earth|כרך=94: pp. 4007-4013|קישור=https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1029/JB094iB04p04007}}</ref>, והרביעית בשנת 1546<ref>{{צ-מאמר|מחבר=N. Ambraseys, Iaakov Karcz, 2007.|שם=The earthquake of 1546 in the Holy Landz|כתב עת=Terra Nova|כרך=4: pp. 254 - 263|קישור=https://www.researchgate.net/publication/230184174_The_earthquake_of_1546_in_the_Holy_Landz}}</ref>. בנוסף, מאמר מדעי משנת [[1983 במדע|1983]] מציג עקומת שכיחות של רעידות אדמה בעמק הירדן, שבה, על פי המחקר, רעידת אדמה בגודל +M=6 מתרחשת לפחות אחת ל-100 שנים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Shapira, A., 1983|שם=Potential Earthquake Risk Estimations by Application
of a Simulation Process|כתב עת=Tectonophysics|כרך=95: p. 83|קישור=https://www-sciencedirect-com.bengurionu.idm.oclc.org/science/article/pii/0040195183902603}}</ref>{{ביאור|לצפייה בעקומת השכיחות ראו, [https://www-sciencedirect-com.bengurionu.idm.oclc.org/science/article/pii/0040195183902603 כאן בעמ' 83 - יש לגלגל למטה].}}.

=== ערכי תאוצות הקרקע המקסימלית בישראל והתקן לבנייה עמידה בפני רעידות אדמה ===
ערכים אלה מחושבים לגבי כל ישוב במדינה, ומהווים חלק בלתי נפרד מתקן 413 לבנייה עמידה בפני רעידות אדמה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sii.org.il/he/דפי-לובי/כללי/תקינה/דף-תקן/?id=7dc4df43-7c94-4326-8727-b2e656104b64_HE|כותרת=ת"י 413, תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה: כללים כלליים - עומסים סייסמיים ודרישות תכן לבניינים|אתר=מתי - מכון התקנים הישראלי}}</ref>. ערכים אלה מפורסמים בתקן, המהווה חוק<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/pages/resistance_buildings_earthquakes|כותרת=עמידות מבנים ברעידות אדמה - כולל קישור לאתר מכון התקנים הישראלי|אתר=ממשלת ישראל מינהל התכנון}}</ref>{{ביאור|בחוק התכנון והבניה בסעיף 70א מופיעה הגדרה לתקן לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה - הרי הוא ת"י 413.}}, המחייב את המהנדסים והיזמים, לבנות את המבנים כך שיעמדו נגד [[תאוצה#תאוצת קרקע מקסימלית|תאוצות הקרקע המקסימליות]] המפורסמות בתקן. התקן מתייחס לשלושה סוגים של מבנים על פי רגישויותיהם המבניות ו/או פוטנציאל הנזק הסביבתי שבהם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://eq.gsi.gov.il/heb/hazards/docs/413heb-5.pdf|הכותב=Klar, A., Meirova, T., Zaslavsky, Y., and Shapira , A., 2011|כותרת=Spectral Acceleration Maps for Use in SI 413 Amendment No. 5|אתר=The Geophysical Institute of Israel and The Technion – Israel Institute of Technology - The National Building Research Institute: 74p.}}</ref>: '''א'''. מבנים רגילים (לרבות מבני מגורים) שחייבים להיבנות על פי תאוצת הקרקע המקסימלית הצפויה באתרם ברעידת אדמה שההסתברות להתרחשותה לפחות פעם אחת ב-50 שנה היא 10% (רעידת אדמה שזמן החזרה ה[[תאוריה|תאורטי]] שלה הוא 475 שנים){{ביאור|לצפייה במפה הרלוונטית לקבוצה זו, ראו [https://www.sii.org.il/media/1972/475.jpg כאן].}}; '''ב'''. מבנים מיוחדים שחייבים להיבנות על פי תאוצת הקרקע המקסימלית הצפויה באתרם ברעידת אדמה שההסתברות להתרחשותה לפחות פעם אחת ב-50 שנה היא 5% (רע"א שזמן החזרה התאורטי שלה הוא 975 שנים){{ביאור|לצפייה במפה הרלוונטית לקבוצה זו, ראו [https://www.sii.org.il/media/1955/975.jpg כאן].}}; '''ג'''. מבנים מיוחדים ורגישים במיוחד שחייבים להיבנות על פי תאוצת הקרקע המקסימלית הצפויה באתרם ברעידת אדמה שההסתברות להתרחשותה לפחות פעם אחת ב-50 שנה היא 2% (רע"א שזמן החזרה התאורטי שלה הוא 2475 שנים){{ביאור|לצפייה במפה הרלוונטית לקבוצה זו, ראו [https://www.sii.org.il/media/1956/2475.jpg כאן].}}{{ביאור|קיים יחס הפוך, בין ההסתברות להתרחשות תאוצת קרקע נתונה מרע"א בגודל נתון, לבין עוצמת התאוצה הזו. ככל שההסתברות להתרחשות רע"א קטנה יותר (מדובר ברע"א גדולה יותר) ואז תאוצת הקרקע המקסימלית הצפויה בה, גדולה יותר.}}.

סיווגים '''ב''' ו-'''ג''' המוזכרים בפסקה הקודמת מתייחסים למתחמים/מתקנים בסיכון גבוה, הנקבעים על ידי ה[[רגולטור]], כגון: [[תעשייה כימית בישראל|תעשיות כימיה]], [[גז]] ו[[דלק]], [[בסיס צבאי|מתקנים צבאיים]], [[סכר]]ים, תעשייה המשתמשת ב[[חומר נפץ|חומרים נפיצים]], [[רעלים|רעלנים]], [[רדיואקטיביות|רדיואקטיביים]], ומתקנים נוספים המהווים [[סיכון]] ל[[אוכלוסייה]] ולסביבה, וקובעים דרישות [[נורמה|ואמות מידה]] מחמירות יותר מאשר למתקנים בסיכון "רגיל" (סיווג '''א''' בפסקה הנ"ל)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/regulations_high_risk_buildings_earthquake_p0849/he/Emergency_cyber_p0849_2015.pdf|כותרת=תקינה לתכן מבנים בעלי סיכון גבוה לסביבה ולאוכלוסייה לרעידת אדמה - סקר ספרות יולי 2015 עמ' 4|אתר=המשרד לאיכות הסביבה.}}</ref>.

== בעולם ==
[[קובץ:2014 pga2pct50yrs (vector).svg|שמאל|ממוזער|מפת של תאוצות קרקע מקסימליות בארצות הברית, עם הסתברות של 2% לפעם אחת לפחות ב-50 שנה (לרע"א שזמן המחזור שלה הוא 2,475 שנים - רע"א גדולה מאד)]]
[[קובץ:RogersCrkNorthHayward.gif|ימין|ממוזער|מפת עוצמות סייסמיות עבור רעידת אדמה היפותטית, במגניטודה 7.1 בחלק הצפוני של אזור העתק הייוורד{{אנ|Hayward Fault Zone}}, והרחבה צפונית המשוערת שלו, לאזור ההעתק של רודג'רס קריק{{ביאור|העתק רודג'רס קריק הוא למעשה ההמשך הצפוני של העתק הייוורד. לצפייה במפת ההעתקים הללו, ראו [https://en.wikipedia.org/wiki/Hayward_Fault_Zone#/media/File:Major_California_faults_and_ages_of_volcanics.png כאן].}}]]
בארצות הברית קיימות מפות הדומות למפות שקיימות בישראל עבור התקן לבנייה עמידה בפני רעידות אדמה, ואשר הוזכרו והוצגו בקישורים שבביאורים בפרק הקודם. קיימת אף מפה "עולמית"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globalquakemodel.org/product/global-seismic-hazard-map|כותרת=Global Seismic Hazard Map|אתר= GEM: Global Earthquake Model, 2023}}</ref>{{ביאור|הרפרנס למפה זו הוא: Johnson, K., et al., 2023. Global Earthquake Model (GEM) Seismic Hazard Map (version 2023.1 - June 2023). ניתן להוריד אותה בקישור שצמוד לביאור זה.}} לעניין זה (ראו גם פריט רלוונטי בפרק "קישורים חיצוניים" להלן):

המפה עבור רעידת האדמה ההיפוטית במגניטודה 7.1 (מימין) היא אמנם מפת [[עוצמה סייסמית|עוצמות סייסמיות]], אך קיים [[מתאם]] בין העוצמה הסייסמית שנצפתה באתר לבין [[תאוצה#תאוצת קרקע (מקסימלית)|תאוצות הקרקע המקסימלית]] שהתרחשה בו<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gutenberg, B. & Richter, C. F.|שם=Earthquake Magnitude, Intensity, Energy, and Acceleration|כתב עת=Bulletin of the Seismological Society of America|כרך=32|שנת הוצאה=1942|עמ=p. 171|קישור=https://authors.library.caltech.edu/records/8b061-5hz79}}</ref>{{ביאור|הידע אודות מיתאם זה אף שופר מאד מאז באמצעות ידע אמפירי שהצטבר באזורים השונים בעולם, עד כדי ניסוח משוואות אמפיריות שמציגות את המתאם לכל אזור סייסמי בנפרד<ref>{{צ-מאמר|מחבר=J. R. Murphy & L. J. O'Brien|שם=The Correlation of Peak ground Acceleration Amplitude with Seismic Intensity and other Physical Parameters|כתב עת=Bulletin of the Seismological Society of America.|כרך=67|שנת הוצאה=1977: pp. 877–915|קישור=https://pubs.geoscienceworld.org/ssa/bssa/article-abstract/67/3/877/117758/The-correlation-of-peak-ground-acceleration?redirectedFrom=fulltext}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://pubs.usgs.gov/publication/70021541|כותרת=Relationships Between Peak Ground Acceleration, Peak Ground Velocity, and Modified Mercalli Intensity in California|אתר=U.S.G.S.}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Y. M. Wu, et al., 2003|שם=Relationship between Peak Ground Acceleration, Peak Ground Velocity, and Intensity in Taiwan|כתב עת=Bulletin of the Seismological Society of America:|כרך=93 p.p. 386-396.|קישור=https://www.researchgate.net/publication/252425988_Relationship_between_Peak_Ground_Acceleration_Peak_Ground_Velocity_and_Intensity_in_Taiwan}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=M., Trifunac & A., G., Brady. 1975|שם=On the Correlation of Seismic Intensity Scale with the Peaks of Recorded Strong Ground Motion|כתב עת=Bulletin of the Seismological Society of America :|כרך=65: pp. 139-162|קישור=https://www.researchgate.net/publication/247033184_On_the_correlation_of_seismic_intensity_scale_with_the_peaks_of_recorded_strong_ground_motion}}</ref>.}}. על כן ניתן להתייחס למפה זו כאל מפת תאוצות קרקע מקסימליות. מפת תאוצות הקרקע המקסימליות החזויות של ארצות הברית (משמאל) שיתרחשו בהסתברות של 2% לפחות פעם אחת ב-50 שנה, הינה עבור מבנים מיוחדים ורגישים במיוחד, שהוראת החוק היא לבנות אותם כך שיעמדו בתאוצות קרקע של רעידת אדמה גדולה במיוחד<ref>Petersen, M.D., Harmsen, S.C., Jaiswal, K., Rukstales, K.S., Luco, N., Haller, K.M., Mueller, C.S., and Shumway, A.M., 2018, [https://data.usgs.gov/datacatalog/data/USGS:59727294e4b0ec1a4885eed3 Peak ground acceleration with a 2% probability of exceedance in 50 years]: U.S. Geological Survey data release</ref>.
[[קובץ:Hawaii 1998 0p2s 2p50.png|מרכז|ממוזער|מפת הסכנה הסייסמית מתנודת הקרקע עבור [[הוואי]], המבוססת על [[הסתברות]] של 2% לחרוג מ-0.2'''g''' תאוצה ספקטרלית, ב-5 [[הרץ]], בתוך לפחות 50 שנה]]

== מפות סכנה סייסמית אינטראקטיביות מיוחדות הקיימות בישראל ==

[[קובץ:תגובת אתר מול תקן בנייה.jpg|ממוזער|עקומת [[תאוצה ספקטרלית|תאוצה ספקטראלית]] של אתר היפותטי, על רקע עקומת התקן. בדוגמה זו: התאוצה באתר, כתוצאה ממעבר הגלים הסייסמיים שבתחום התדרים שבין 0.6Hz ל-3.2Hz באתר{{ביאור|"עקומת האתר" הינה מעל ל"עקומת התקן" בתחום שבין זמני המחזור 1.75 שניות ל- 3.1 שניות. התדר הרלוונטי הוא ה[[מנה]] מ-1 חלקי זמן המחזור.}}, הינה מעל לזו שהתקן מחייב, וצפויה באתר זה [[תגובת אתר סייסמית]] ובהתאם נזקים חריגים ברעידת אדמה.]]באתר [[המכון הגיאולוגי לישראל]] קיים פרק שנקרא מפות סיכוני רעידות אדמה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/pages/hazards-maps|כותרת=מפות סיכוני רעידות אדמה|אתר=המכון הגיאולוגי לישראל}}</ref>{{ביאור|למעשה מדובר במפות סכנה מרעידות אדמה ולא מפות סיכונים, מכיוון שמדובר בהן בהסתברויות, בין אם ידועות ובין אם לאו, להתרחשות אירועים ממקור סייסמי. אפילו בכתובת ה-URL של הפרק, מופיע המונח Hazard ולא Risk.}}. בפרק זה מוצגות מפות שניתן למצוא כמותן גם במדינות רבות אחרות בעולם המערבי. ביניהם: מפות [[העתק]]ים פעילים, מפות אזורי סכנות ל[[מפולת|גלישת מדרונות]], סכנות ל[[התנזלות קרקע|התנזלות]] ולהצפה מ[[צונמי]] וסכנות להגברות שָתִית חריגות{{ביאור|שתית על פי מונחי [[האקדמיה ללשון העברית]] היא קרקע שמתחת לקרקע העלית, ובדר"כ הכוונה לסלע שמתחת לאדמה/חול וכיו"ב שמכסות את יחידת הסלע העליונה של הקרום באתר.}}.

מייחד את המפות בפרק זה, משאר המפות המוצגות במדינות השונות, הן המפות ה[[אינטראקטיביות]] שלהלן:
* מפות סיכונים (כאמור צ"ל סכנות) אזוריות ברזולוציה גבוהה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/pages/high-resolution-mapping|כותרת=מיפוי ברזולוציה גבוהה של סיכוני רעידות אדמה|אתר=המכון הגיאולוגי לישראל, 05.09.2022}}</ref>.
* מפות סיכונים אינטראקטיביות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/pages/interactive-danger-assesment-maps|כותרת=מפות סיכונים אינטראקטיביות|אתר=המכון הגיאולוגי לישראל, 20.06.2021}}</ref>.
בפרקים הללו, מוצגות מפות אינטראקטיביות של אזורים ואתרים שצפויה בהם [[תגובת אתר סייסמית]]. המעיין במפה יכול להתמקד באזור/אתר כלשהו, ו"להקליק עליו, ואז לקבל ב"חלון" נפרד את עקומת התאוצה הספקטראלית של אותו אתר, על רקע עקומת התקן לבנייה עמידה בפני רעידת אדמה. ככל שעקומת התאוצה הספקטראלית של האתר הינה מעל לעקומת התקן, הרי שבתחום התדרים שבהם עקומת האתר הינה מעל לעקומת התקן, אזי מבנה באתר זה, אף שבנוי על פי התקינה, יסבול מנזקים חריגים. מובאת בזאת משמאל, עקומת תאוצה ספקטראלית היפותטית, על רקע עקומת תאוצת התקן, שממחישה הסבר זה.

רכיבים אינטראקטיביים קיימים גם בחלק מהמפות האחרות:
* במפת הרגישות להַגְבָּרוֹת בתאוצת הקרקע, הקלקה על אזור כלשהו, פותחת חלונית עם נתון הגברה/ללא הגברה, וכשההגברה הצפויה היא כתוצאה מיחידת סלע בלתי צפופה המונחת על יחידת סלע צפופה, הדבר מצוין בחלונית; כך גם כשההגברה מוגברת במיוחד עקב היות האזור בתוך אגן צר; במקרים שאין הגברה כי האזור "יושב" על סלע צפוף, הדבר מצוין בחלונית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://egozi.gsi.gov.il/Webapps/Hazards/Amplification_Israel/|כותרת=Ground Condition Amplification|אתר=המכון הגיאולוגי לישראל, 20.06.2021}}</ref>.
* במפת הסכנות להתנזלות, "הקלקה" על אזור רלוונטי במפה, פותחת חלונית עם נתון על עומק מי התהום שם, וסוג הסלע בתת-הקרקע (בדרך כלל חול)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://egozi.gsi.gov.il/webapps/Hazards/LiquefactionHazards_Israel/|כותרת=Liquefaction Susceptibility|אתר=המכון הגיאולוגי לישראל, 20.06.2021}}</ref>{{ביאור|הסכנה להתנזלות תלויה בסוג הסלע (צריך להיות גרגרי/גרנולרי) ועומק רדוד של מי התהום המציפים את המרווח בין הגרגרים המרכיבים את הסלע, אשר מופרדים כתוצאה מרעידת הסלע.}}.
* במפת סכנה להצפה מצונמי, הקלקה על האזור המסוכן, פותח חלונית עם שם האזור, וציון שהמקום מוגדר ככזה בהתחשב באפשרות הגרועה ביותר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://egozi.gsi.gov.il/WebApps/Hazards/TsunamiHazards_Israel/|כותרת=Tsunami exposure|אתר=המכון הגיאולוגי לישראל, 20.06.2021}}</ref>.
בכל המפות קיימת אפשרות להתמקד (Zoom in) באזור/באתר הרצוי.

== סיכון סייסמי ==
הקוראים מופנים לאזהרה בראש ערך זה, שאין לבלבל את הסכנה הסייסמית עם סיכון סייסמי (Seismic risk). אודות סיכון סייסמי ראו ב[[סיכון סייסמי|קישור זה]].

== ראו גם ==
*[[סולם סייסמי]]
*[[עוצמה סייסמית]]
*[[חיזוי רעידות אדמה]]
*[[סייסמולוגיה]]

== קישורים חיצוניים ==
* [https://web.archive.org/web/20041128014129/http://www.seismo.ethz.ch/gshap/ התוכנית העולמית להערכת סיכונים סיסמיים]
* [http://www.inrisk.ubc.ca/ פרויקט מחקר סיכוני תשתית באוניברסיטת קולומביה הבריטית, ונקובר, קנדה]
== ביאורים ==
{{ביאורים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:רעידת אדמה]]
[[קטגוריה:אסונות טבע]]