הצגת המקור של הדף "ספודומן"

{{מינרל
|שם=ספודומן
|תמונה=[[קובץ:Spodumene.jpg|מרכז|250px|]]
|כיתוב=גביש קונזיט חסר צבע כמעט (שמאל למעלה), קונזיט חתוך בגוון ורוד בהיר (ימין למעלה) וגביש הידניט ירקרק (מתחתם)
|הרכב כימי=LiAl(SiO<sub>3</sub>)<sub>2</sub>
|מערך קריסטלוגרפי=[[מונוקליני]]
|צורת הגביש=הגבישים פריזמתיים שטוחים ומוארכים המסתיימים בכיפה. פני הגביש אינן חלקות ועליהן קווקווים במקביל לציר הראשי. הגבישים מסוגלים להגיע לגדלים יוצאי דופן ונתגלו גבישים באורך של עד 12.8 מטרים במשקל 54 טון. בדרך כלל כמסה חסרת צורה.
|צבע=רב גוני: לבן, חסר צבע, אפור, ורוד, לילך, סגול, צהוב וירוק
|ברק=זגוגי. פנינתי על מישורי הפצילות
|שקיפות=שקוף עד שקוף למחצה
|פצילות=טובה בשני כיוונים בזוויות של 87º ו-93º
|שבירה=שבבים עד דמוי קונכייה
|קשיות=7-6.5 ב[[סולם מוס]]
|משקל סגולי=3.23-3.03
|מקדם שבירה=
|שרטוט=לבן
|מידע נוסף=[[טנאברסנציה|טנאברסנטי]], קיימת [[תופעת עין החתול]], קונזיט לעיתים [[קרינה פלואורסצנטית|פלואורסצנטי]] בקרינת [[על סגול]].
|מינרלים נלווים=[[קוורץ]], [[לפידוליט]], [[טורמלין]], [[טופז]], [[פטאליט]], [[איקריפטיט]], [[בריל]] ו[[אלביט (מינרל)|אלביט]]
|סוגים=[[#קונזיט|קונזיט]]{{ש}}
[[#הידניט|הידניט]]
|פירוט סוגים=בגוון סגול או לילך{{ש}}
בגוון ירוק
}}
'''ספודומן''' הוא [[מינרל]] [[אינוסיליקטים|אינוסיליקטי]] ([[סיליקט]] במבנה בצורת שרשרת) של [[ליתיום]] ו[[אלומיניום]], השייך לקבוצת ה[[פירוקסן]] (תת קבוצת קלינופירוקסן), והמשמש כמקור לליתיום ולעיתים כ[[אבן חן]].

==תכונות==
===הרכב===
[[כתיב כימי|נוסחת המבנה הכימי]] של הספודומן היא [[ליתיום|Li]][[אלומיניום|Al]] ([[צורן|Si]][[חמצן|O]]<sub>3</sub>)<sub>2</sub>. הגוונים הייחודים לסוגים המשמשים כאבני חן מקורם בזיהומים בכמויות זעירות, [[מגנזיום]] בקונזיט ו[[כרום]] בהידניט.

===קריסטלוגרפיה===
הספודומן מתגבש במערכת ה[[מונוקליני]]ת, [[חבורת סימטריות נקודתית]] "מונוקלינית רגילה" <math>2/m\ </math>, ו[[חבורת סימטריות מרחבית]] ''C2/c''. הפרמטרים של [[תא יחידה|תא היחידה]] הם: [[אנגסטרם|Å]]{{כ}}a=9.46{{כ}}, b=8.39Å{{כ}}, c=5.22Å, וגודלה של זווית β הוא 110.17°.

===תכונות פיזיקליות===
הספודומן מופיע בטבע בדרך כלל כמסה חסרת צורה. הגבישים פריזמתיים שטוחים ומוארכים המסתיימים בכיפה. פני הגביש מחוספסים ומופיעים עליהם נקבים וסימנים בצורת משולש, וכמו כן משורטטים עליהם קווקווים במקביל לציר הראשי. הגבישים מסוגלים להגיע לגדלים יוצאי דופן ונתגלו גבישים באורך של עד 12.8 מטרים במשקל 54 טון,{{הערה|1=פרויקט rruff}} ואפילו בגודל של 14.3 מטרים מאזור [[הגבעות השחורות]] של [[דרום דקוטה]].{{הערה|1= Robert Louis Bonewitz, 2005, ''Rock and Gem'', London, Dorling Kindersley}} תופעת [[גבישים תאומים]] קיימת במינרל. לספודומן יש [[פצילות]] טובה בשני כיוונים בזוויות של 87º ו-93º (פצילות אופיינית לקבוצת הפירוקסן), והוא נשבר בצורה בלתי שווה עד דמוית [[קונכייה]]. ה[[קשיות]] של המינרל בינונית, 7-6.5 ב[[סולם מוס]], ו[[משקל סגולי|משקלו הסגולי]] הממוצע 3.2 גרם לסמ"ק.

הספודומן מתפרק בקלות למינרלים אחרים (בעיקר [[פצלת השדה|פצלות השדה]] ו[[נציץ|נציצים]]) ול[[מינרלי חרסית]]. [[מוסקוביט]] ירוק, תוצר ו[[פסאודומורפיזם|פסאודומורף]] של ספודומן מכונה "פיניט". לעיתים הספודודמן בגביש מתפרק חלקית בלבד, והתוצאה היא גבישים מיוחדים.

===תכונות אופטיות===
אופטית המינרל הוא [[שבירה כפולה|דו-צירי]] חיובי. [[מקדם שבירה|מקדמי השבירה]] של הספודומן הם: nα=1.648-1.661{{כ}}, nβ=1.655-1.670{{כ}} ו-nγ=1.662-1.679. גבישי הספודומן שקופים עד שקופים למחצה, וצבעם רב גוני, לבן, חסר [[צבע]], אפור, ורוד, לילך, סגול (קונזיט), צהוב (טריפאן) וירוק (הידניט), חסר צבע בשקף מנוסר. הספודומן ניחן ב[[פליאוכרואיזם]] (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) חזק, בייחוד בסוג קונזיט, כאשר מסתכלים על הגביש מלמטה או מלמעלה ואז מכיוונים אחרים. הוא נראה סגול עד ירוק מזווית אחת, וחסר צבע מזווית שנייה. הספודומן הוא [[טנאברסנציה|טנאברסנטי]], כלומר הוא משנה צבע בעת חשיפה לשמש וקיימת בו [[תופעת עין החתול]]. המינרל [[קרינה פלואורסצנטית|פלואורסצנטי]]. בקרינת [[על סגול]]  בגלים קצרים הוא פולט קרינה בגוונים לבן וכחול, ובגלים ארוכים הוא פולט קרינה בגוון כתום עד כתום אדום.

==גילוי ומקור השם==
המינרל נתגלה לראשונה ב-[[1800]] ב[[פגמטיט]]ים שחוצים כ[[דייק]] את הסלעים בחלקו הצפוני של האי אוטו (Utö) ב[[סטוקהולם (מחוז)|מחוז סטוקהולם]] שב[[שוודיה]]. מקור השם ב[[יוונית]], "ספּוֹדוּמנוס" (σποδυμενος), שפירושו "בגוון אפר", והוא ניתן למינרל בשל הגוון האופייני של החומר שמעובד לשימוש בתעשייה. הסוגים המשמשים כאבני חן נתגלו מאוחר יותר, ההידניט ב-[[1879]] והקונזיט רק ב-[[1902]].

==שימושים==
לספודומן יש שני שימושים עיקריים, כאחד המקורות החשובים ל[[ליתיום]], וכ[[אבן חן]].

===מקור לליתיום===
הליתיום הוא [[מתכת]] המשמשת ב[[סוללה חשמלית|סוללות חשמליות]], ב[[תרופות נוגדות דיכאון]], ב[[עדשה|עדשות]], ב[[חומר קרמי|קרמיקה]] וב[[סגסוגת|סגסוגות]] עם מתכות אחרות ליצירת חלקים ל[[מטוס|מטוסים]]. הליתיום ממוצה מתוך הספדומן על ידי המסה ב[[חומצה]].

הייצור העולמי של ליתיום מספודומן הוא סביב 80,000 טון לשנה, בעיקר מהפגמטיט של גרינבושס (Greenbushes) שב[[אוסטרליה המערבית]], וכן ממקורות [[הרפובליקה העממית של סין|סיניים]] ו[[צ'ילה|צ'יליאניים]]. עתודות הליתיום במכרה טאליסון (Talison) בגרינבושס מוערכות ב-13 מיליון טון.{{הערה|1=[http://www.byport.com.au/index.htm?page=/bpa.html Spodumene]}}

עם זאת, הספודומן הופך למקור חשוב פחות של ליתיום משום שניתן להפיק [[ליתיום כלורידי]] ישירות מהאגמים ה[[אלקלי]]ים המלוחים בצ'ילה, סין ו[[ארגנטינה]]. ליתיום כלורידי מותמר ל[[ליתיום פחמתי]] ול[[ליתיום הידרוקסידי]] ב[[תגובה כימית]] עם [[נתרן פחמתי]] ו[[סידן הידרוקסידי]] בהתאמה.

===אבן חן===
גבישי ספודומן מפותחים מבוקשים על ידי אספני מינרלים, ובנוסף נעשה שימוש בשני סוגים של ספודומן כאבן חן בתעשיית התכשיטים, הקונזיט בעל הגוון הוורוד-סגול, וההידניט הירקרק. מכיוון שהמינרל ניחן ב[[פליאוכרואיזם]] (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) חזק, חייב חותך האבן להקפיד על חיתוך שיציג את הצבע הבולט ביותר. חיתוך האבן קשה גם בגלל הפצילות הטובה של המינרל וקשיותו הבינונית.

====קונזיט====
[[קובץ:Kunzite Nouristan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קונזיט. שימו לב להתחלפות הצבעים ולקווקווים האופייניים]]
קונזיט, סוג של ספודומן, הוא אבן חן בגוון ורוד עד [[צבע לילך]] (סגול בהיר), כשמקור הצבע בכמויות זעירות של [[מנגן]]. חלק (אם כי לא תמיד) מאבני הקונזיט עוברות חימום במטרה לשפר את צבען. לעיתים קרובות נוהגים גם ל[[רדיואקטיביות|הקרין]] את האבנים לאותה מטרה. צבעם של רוב אבני הקונזיט דוהה בחשיפה ממושכת לשמש עד כדי איבוד הצבע לחלוטין, אבל התהליך הוא איטי ואורך שנים אחדות. הקונזיט נתגלה ב-[[1902]] וקרוי על שמו של [[ג'ורג' פרדריק קונז]] (George Frederick Kunz{{כ}}; 1932-1856), התכשיטן הראשי של חברת [[טיפאני]] ומינרלוג ידוע. את הקונזיט ניתן למצוא ב[[ברזיל]], [[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[חבר המדינות]], [[מקסיקו]], [[שוודיה]], [[אוסטרליה המערבית]], [[אפגניסטן]] ו[[פקיסטן]].

====הידניט====
הידניט, סוג של ספודומן, הוא אבן חן בגוון ירוק בהיר עד צהוב ירקרק, כשמקור הצבע בכמויות זעירות של [[כרום]]. ההידניט נתגלה ב-[[1879]] בסמוך ליישוב הזעיר וייט פליינס (White Plains) במחוז אלכסנדר (Alexander) ב[[צפון קרולינה]]. ההידניט קרוי על שמו של הגאולוג ויליאם ארל הידן (William Earl Hidden{{כ}}; 1918-1853) ששלח את הדוגמאות הראשונות לבדיקה, אם כי למען הדיוק ההיסטורי לא הוא גילה את המינרל אלא בחור בשם לקי (Lackey). הידן רכש את השטח שבו נתגלתה האבן והפעיל בשנות ה-80 וה-90 של [[המאה ה-19]] חברה בשם "חברת כריית האזמרגד וההידניט" שהפיקה [[אזמרגד]]ים ואבני הידניט. שם העיירה שבקרבתה נתגלתה האבן שונה מאז והיא קרויה כיום הידנייט (Hiddenite) על שם האבן. המינרלוג ג'ורג' פרדריק קונז, שהוזכר בפסקה הקודמת, תיאר ב-1892 את ההידניט כ"תמיד שקוף, וצבעו נע מחסר צבע (נדיר) לצהוב בהיר, לירוק צהבהב ועד לצהוב עמוק של אזמרגד ירוק". קונז ציין שגודלם של הגבישים המפותחים ביותר של הידניט היה 68 מ"מ ומשקלם 5.5 [[קרט (יחידת משקל)|קרט]]. אבל רוב האבנים שנחצבו היו קטנות, ההידניט במשקל 2 קרט שבאוסף אוגוסטוס ק. המלין (Augustus C. Hamlin) נחשב בין היפים ביותר שבאבנים הגדולות יותר.

בנוסף למקור שבצפון קרולינה נמצא הידניט ב[[ברזיל]] ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] וב[[מדגסקר]], אבל רק האבנים שבצפון קרולינה הם באיכות של אבני חן. ספודומן ירוק נתגלה גם ב[[אפגניסטן]] וב[[פקיסטן]], אך קיים ויכוח בין ה[[גמולוגיה|גמולוגים]] האם נכון לכנותו הידניט וכן הועלו טענות שהצבע הוא תוצאה מלאכותית של הקרנה.

==מקור ותפוצה==
הספודומן קיים בסלעי [[גרניט]] ו[[פגמטיט]]ים עשירים בליתיום, כמו כן בסלעי [[אפליט]] וב[[גנייס]].

הספודומן הוא מינרל נפוץ למדי. מקומות בהם ניתן למצוא את המינרל כוללים את אוטו (Utö) ב[[סטוקהולם (מחוז)|מחוז סטוקהולם]] שב[[שוודיה]] (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה); ובסמוך לקורטן (Kuortane), ב[[פינלנד]]; במכרה הרדינג (Harding) במחוז טאוס (Taos) שב[[ארצות הברית]]; ברספלנדור (Resplendor) שבמדינת [[מינאס ז'ראיס]] ב[[ברזיל]]; בנוריסטן שבמחוז לוגהם ב[[אפגניסטן]]; בביקיטה (Bikita) ב[[זימבבווה]]; ובמקומות רבים נוספים. גבישים מפותחים גדולים מאוד נמצאו במכרה אטה (Etta) סמוך לקיסטון (Keystone) במחוז פנינגטון (Pennington) ובמקומות נוספים ב[[הגבעות השחורות|גבעות השחורות]] של [[דרום דקוטה]] שבארצות הברית ובאגם ברניק ב[[מניטובה]] שב[[קנדה]]. הידניט מצוי בסמוך להידנייט (Hiddenite) במחוז אלכסנדר (Alexander) ב[[צפון קרולינה]] (המקום בו נתגלה ההידניט). קונזיט מצוי יחד עם [[טורמלין]] באזור פאלה (Pala) במחוז סן דייגו (San Diego) שב[[קליפורניה]].{{הערה|1=לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat. }}

==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
* Anthony, John W., Bideaux, Richard A., Bladh, Kenneth W., and Nichols, Monte C. (1990): Handbook of Mineralogy: Mineral Data Publishing, Tucson, Arizona  
* Hurlbut, Cornelius S.; Klein, Cornelis, 1985, Manual of Mineralogy, 20th ed., {{ISBN|0-471-80580-7}}
*Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman (1978) Rock-forming minerals, (2nd edition), vol. 2A, single-chain silicates, 527-544
* Kunz, George Frederick (1892) Gems and Precious Stones of North America. The Scientific Publishing Company, New York NY
* Palache, C., Davidson, S. C., and Goranson, E.A. (1930) The Hiddenite deposit in Alexander County, N.Carolina.  American Mineralogist Vol 15 No. 8 p. 280
* Webster, R. (2000). ''Gems: Their sources, descriptions and identification'' (5th ed.), pp. 186-190. Great Britain: Butterworth-Heinemann.
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Spodumene|שם ויקישיתוף=ספודומן}}
*[http://webmineral.com/data/Spodumene.shtml אתר WebMineral]
*[http://www.mindat.org/min-3733.html אתר Mindat]
*[http://www.galleries.com/minerals/silicate/spodumen/spodumen.htm אתר Mineral Galleries]
*[http://rruff.geo.arizona.edu/doclib/hom/spodumene.pdf פרויקט rruff]
*[http://www.minerals.net/mineral/silicate/ino/pyroxene/spodumen/spodumen.htm אתר Mineral and Gemstone Kingdom]
* {{בריטניקה}}

*[http://www.minsocam.org/ammin/AM58/AM58_594.pdf Cameron, M., S. Shigeho, C.T. Prewitt & J.J. Papike '' High temperature crystal chemistry of acmite, diopside, hedenbergite, jadeite, spodumene and ureyite''], מקור: American Mineralogist{{כ}}, 1973, כרך 58 עמ' 618-594

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קבוצת הפירוקסן]]
[[קטגוריה:אבני חן]]
[[קטגוריה:אינוסיליקטים]]
[[קטגוריה:מינרלים סיליקטיים]]
[[קטגוריה:מינרלים]]