הצגת המקור של הדף "ספיוליט"

{{מינרל
|שם=ספיוליט
|תמונה=[[קובץ:Mineraly.sk - sepiolit.jpg|מרכז|250px]]
|כיתוב=דוגמת ספיוליט מוויצודנה (Východná) ב[[ז'ילינה (מחוז)|מחוז ז'ילינה]] שב[[סלובקיה]]
|הרכב כימי=Mg<sub>4</sub>Si<sub>6</sub>O<sub>15</sub>(OH)<sub>2</sub>•6H<sub>2</sub>O
|מערך קריסטלוגרפי=[[אורתורומבי]]
|צורת הגביש=לעיתים נדירות סיבים לאורך [001] עד שני ס"מ אורך, בדרך כלל גושי, חרסיתי או כמסה חסרת צורה.
|צבע=לבן, לבן אפרפר, לבן עם כתמי צבע צהבהבים או אדמדמים, ירוק כחלחל
|ברק=עמום, אדמתי
|שקיפות=אטום
|פצילות=טובה בכיוון אחד (011){{הערה|1=M.F. Brigatti, E. Galan and B.K.G Theng, ''Structures and Mineralogy of Clay Minerals'' Page 65, Handbook of clay science, Vol I: Developments in clay science, Faïza Bergaya, B. K. G. Theng, Gerhard Lagaly editors, Elsevier, 2006, {{ISBN|9780080441832}}}}
|שבירה=דמוית קונכייה
|קשיות=2 ב[[סולם מוס]]
|משקל סגולי=2. דגימות יבשות נקבוביות צפות על פני מים
|מקדם שבירה=
|שרטוט=לבן
|מידע נוסף=
|מינרלים נלווים=[[אופאל]], [[סרפנטין]], [[מגנזיט]] ו[[דולומיט (מינרל)|דולומיט]]
|סוגים=
|פירוט סוגים=
}}
'''ספיוליט''' הוא [[מינרל]] [[פילוסיליקטים|פילוסיליקטי]] ([[סיליקט]] במבנה בצורת לוחיות), אחד מסוגי [[מינרלי חרסית|מינרלי החרסית]].

==תכונות==
===הרכב וקריסטלוגרפיה===
[[כתיב כימי|נוסחת המבנה הכימי]] של הספיוליט היא [[מגנזיום|Mg]]<sub>4</sub>[[צורן|Si]]<sub>6</sub>[[חמצן|O]]<sub>15</sub>([[הידרוקסיל|OH]])<sub>2</sub>•6[[מים|H<sub>2</sub>O]]. זיהומים נפוצים כוללים [[אלומיניום]], [[סידן]], [[ברזל]], [[ניקל]]{{הערה|1=אתר Mindat}} ואף [[פלואור]].{{הערה|1=[http://www.clays.org/journal/archive/volume%2038/38-1- 63.pdf Structural Fluorine In Sepiolite ]}}

הספיוליט מתגבש במערכת ה[[אורתורומבי]]ת, [[חבורת סימטריות נקודתית]] " אורתורומבית דיפירימידלית" (<math>2/m\ 2/m\ 2/m</math>) ו[[חבורת סימטריות מרחבית]] ''Pncn'' או ''Pnan''. הפרמטרים של [[תא יחידה|תא היחידה]] הם: [[אנגסטרם|Å]]{{כ}}a=5.21{{כ}}, b=26.73Å{{כ}} ו-c=13.50Å.{{הערה|1=[http://rruff.geo.arizona.edu/doclib/hom/sepiolite.pdf פרויקט RRUFF]}}

הספיוליט משויך לקבוצה של מינרלי חרסית המכילה בנוסף אליו את ה[[פליגורסקיט]].

המבנה הפנימי של הספיוליט, כמו של המינרלים האחרים בקבוצת המינרלים הפילוסיליקטיים, הוא של לוחיות זעירות ברוחב של מספר [[אנגסטרם]]. כל לוחית בנויה משני סוגי שכבות:

הסוג הראשון הוא שכבה של [[ארבעון|ארבעונים]] של [[סיליקה]] (SiO<sub>4</sub>). שלושה מתוך ארבעת [[אטום|אטומי]] ה[[חמצן]] שבסיליקה נמצאים במישור השכבה ומתחברים לאטומי חמצן של הארבעונים האחרים באותה שכבה ויוצרים בכך רשת של [[משושה|משושים]]. אטום החמצן הרביעי בסיליקה המהווה את הקודקוד הרביעי של הארבעון מתקשר עם השכבה הבאה, כאשר כל אטומי החמצן "מצביעים" באותו כיוון.

הסוג השני הוא שכבה הבנויה מ[[תמניון|תמניונים]] (גופים בעלי שמונה מישורים) שבמרכזם [[מגנזיום]] המוקפים באטומים של חמצן או בקבוצת ה[[הידרוקסיל]] (OH).

בספיוליט שכבה אחת של תמניונים מקושרת משני צדדיה לשתי שכבות של ארבעונים, מצב המכונה חרסית של 2:1. בין הלוחיות מפרידה שכבת ביניים המכילה מים. גביש המינרל בנוי מלוחיות הנערמות זו על גבי זו וביניהן יש שכבות ביניים.

עם זאת, יש לספיוליט מבנה ייחודי שבה ארבע לוחיות מצויות בצדדים ואחת במרכז ועקב כך נוצרות תעלות מקבילות לאורך הגביש ונוצר המבנה הסיבי המוארך האופייני לספיוליט. האורך הממוצע של החלקיקים המוארכים הזעירים של הספיוליט נע בין 1μm ל-2μm והוא כולל תעלות שקוטרן 3.6Å ואורכן 10.6Å.

===תכונות פיזיקליות===
הגבישים של הספיוליט מופיעים לעיתים נדירות בצורת סיבים לאורך [001] שאורכם עד שני ס"מ אורך, אבל צורת המינרל היא בדרך כלל גושית, חרסיתית או כמסה חסרת צורה. לספיוליט יש [[פצילות]] טובה בכיוון אחד (011). ה[[קשיות]] של המינרל נמוכה, 2 ב[[סולם מוס]]. [[משקל סגולי|משקלו הסגולי]] הממוצע אף הוא נמוך, 2 גרם לסמ"ק. הסיבה לכך הוא המבנה הנקבובי שמשקף את המבנה הגבישי של תעלות מקבילות. לספיוליט יש את שטח הפנים הגדול ביותר מבין כל מינרלי החרסית, כ-300 מ"ר לגרם. עובדה זו מסבירה מדוע דגימות יבשות נקבוביות של ספיוליט יכולות לצוף על פני מים. וכן את יכולת ספיגת המים של המינרל המגיעה לכמות השווה למשקלו.

===תכונות אופטיות===
אופטית המינרל הוא [[שבירה כפולה|דו-צירי]] שלילי. [[מקדם שבירה|מקדמי השבירה]] של הספיוליט הם: nα=1.520{{כ}}, nβ=1.520{{כ}} ו-nγ=1.530-1.548.{{הערה|1=[http://www.mindat.org/min-3621.html Sepiolite Mindat]}} גבישי הספיוליט שקופים למחצה, צבעם בדרך כלל הוא בגוונים של לבן, לבן אפרפר, לבן עם כתמי צבע צהבהבים או אדמדמים, או ירוק כחלחל. הברק של הספיוליט הוא אדמתי עד עמום. הספיוליט ניחן ב[[פליאוכרואיזם]] (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו). הגוון של המינרל מזווית אחת (X) הוא חסר צבע עד צהוב חיוור מאוד וזהוב מזוויות אחרות (Y ו-Z).

==גילוי ומקור השם==
המינרל נתגלה לראשונה ב-[[1847]] בבטולינו (Bettolino) שליד העיירה בלדיסרו קנבסה (Baldissero Canavese) ב[[נפת טורינו]] שב[[מחוזות איטליה|מחוז]] [[פיימונטה]] שבצפון [[איטליה]]. מקור השם מ[[יוונית]] ספיון – [[דיונונים|דיונון]]. ה[[מינרלוג]] ה[[גרמנים|גרמני]] [[ארנסט פרידריך גלוקר]] (Ernst Friedrich Glocker{{כ}}; 1858-1793) נתן למינרל את שמו בשל הדמיון שבין המינרל הקל והנקבובי לעצם של הדיונון. אבל המינרל היה מוכר עוד קודם לכן כחומר ששימש לגילוף חפצים, שעקב היותו קל ונקבובי היה מסוגל לצוף על פני המים ולכן קיבל את הכינוי "מרשאום" (''Meerschaum'' [[גרמנית]] - "קצף-ים").

==שימושים==
===שימושים היסטוריים===
[[קובץ:Pipa di Meerschaum.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מקטרת ממרשאום]]
כאמור, הספיוליט היה מוכר לפני שזוהה כמינרל ב-1847 כחומר ששימש לגילוף חפצים, בשם "מרשאום" או בשמו הצרפתי המקביל "אקום דה מר" (écume de mer). רוב תפוקת המרשאום העולמית מגיעה מ[[אסיה הקטנה]], בעיקר ממישור [[אסקישהיר]] ב[[טורקיה]] שבין [[אנקרה]] ל[[איסטנבול]]. המינרל מצוי במשקעים של סחף נהרות, אותם כורים בצורה נרחבת. נטען כי באזור יש 4,000 פירים המובילים למנהרות אופקיות שבהם חוצבים את המרשאום. האתרים העיקריים הם Sepetçi Ocağı ו- Kemikçi Ocağı, כ-30 קילומטרים דרומית מזרחית לאסקישהיר. המינרל מצוי בלוויית [[מגנזיט]], כשהמקור לשני המינרלים היא [[סרפנטין|קבוצת הסרפנטין]]. מרשאום שזה עתה נחצב הוא רך, אך הוא מתקשה בהשפעת חום השמש או בייבוש.

מקומות נוספים בהם מוצאים מרשאום, אם כי בכמויות קטנות הם ב[[יוון]], ב[[תבאי]] ובאיים [[אביה (אי)|אביה]] ו[[סאמוס]]; כמו כן, בתוך סרפנטין בהרובשיץ (Hrubschitz) בסמוך ל[[קורמאו]] (Kromau) שב[[מוראביה]] שב[[צ'כיה]]. כמות מוגבלת מצויה גם במספר מקומות ב[[צרפת]] ב[[ספרד]], וב[[מרוקו]]. ב[[ארצות הברית]] הוא מצוי בתוך סרפנטין ב[[פנסילבניה]] (בנוטינגהאם (Nottingham) במחוז צ'סטר (Chester) וב[[קרוליינה הדרומית]] ו[[יוטה]].

במרשאום נעשה לעיתים שימוש כתחליף ל[[סטיאטיט]] או כחלק מהחומר המטהר המכונה אדמת פולר (fuller's earth) וכחומר לבנייה; אבל השימוש העיקרי הוא לגילוף [[מקטרת|מקטרות]] או [[פומית לסיגריה|פומיות]] ל[[סיגריה|סיגריות]]. כתוצאה מעישון משנות מקטרות ממרשאום את צבען, לגוונים של צהוב, כתום ואדום מהבסיס כלפי מעלה. כאשר מכינים את המרשאום לגילוף עבור מקטרת נוהגים לגרד את הגבשושיות הקטנות שעל פני האבן, לייבש אותה, ואז לשייפה ולהבריקה באמצעות [[שעווה]]. במצב זה נוהגים לגלף את המקטרת, לשייף באמצעות [[נייר זכוכית]] לחמם בשעווה או [[סטארין]], ואז להבריק.

יצור חפצים ממרשאום התבצע במרכזי ייצור כדוגמת [[וינה]]. עם זאת, מאז [[שנות השבעים של המאה ה-20]] אסרה [[טורקיה]] על יצוא מרשאום, בכוונה להקים תעשיית מרשאום מקומית. היצרנים הידועים המקוריים של חפצי מרשאום נעלמו. כיום, מקטורת מרשאום שלא מיצרנים טורקיים מיוצרים ממרשאום דחוס או ממרשאום אפריקני שאיכותו ירודה לעומת המרשאום מטורקיה. חיקויים עשויים מגבס ומחומרים אחרים.

המינרל הלבן הרך והקל המופק בלנגבאנשייטן (Långbanshyttan) ב[[ורמלנד|וורלנד]] הידוע כ"אפרודיטה" (Aphrodite מ[[יוונית]] "קצף-ים") הוא סוג של מרשאום.

===שימושים מודרניים===
לספיוליט יש כושר ספיחה וספיגה מעולים בשל שטח הפנים הנרחב והנקבוביות הרבה שלו. המינרל מסוגל לספוח גזים וריחות רעים ולספוג מים ונוזלים אחרים בכמות הקרובה למשקלו. המינרל אינו מתנפח בעת ספיגת מים ואינו מתפרק גם כשהוא רווי לחלוטין. בתרחיף יש לספיוליט [[צמיגות]] גבוהה היציבה גם בריכוזים גבוהים של [[מלח בישול|מלח]], תנאים הגורמים לתרחיפים אחרים של מינרלי חרסית, כדוגמת [[בנטוניט]] להתגבש.

שימושי המינרל:
*'''חול לחתולים וחיות מחמד''' – יכולת ספיגת הנוזלים והריחות של הספיוליט מונעת ריחות והתרבות [[חיידק]]ים.
*'''ספיגת נוזלים''' – הספיוליט משמש להתמודדות עם נזילות ודליפות של נוזלים בתעשייה.
*'''טיפול בפסולת''' – על ידי ספיגת חומרים רעילים ומסוכנים.
*'''טיפול בחומרים כימיים''' – הספיוליט יכול לספוח חומרים כדוגמת עודף של [[קוטל חרקים]].
*'''סופג לחות''' – ספיוליט סופג [[לחות]] עודפת ומונע את השפעות הלוואי של הלחות: [[התעבות]], [[קורוזיה]], התרבות [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] וריחות רעים.
*'''תוסף למזון לבעלי חיים''' – ספיוליט רשום כ[[מספר E|E-562]] כחומר מונע התגיישות ונוהגים להוסיפו למזון ל[[חזיר הבית|חזירים]] ו[[מעלי גירה]].
*'''דשנים''' – ספיוליט מוסיף יציבות לתרחיף של [[דשן]] נוזלי.
*'''חומרי בנייה''' – הוספת ספיוליט לטיח לבטון, לצבעים ול[[גריז (חומר)|גריז]] מגדיל את עמידותם לבליה ומקל על השימוש בהם.
*'''בוץ קידוח''' – כאמור איכות הספיוליט מאפשרת שימוש בו למטרת יצירת [[בוץ קידוח]] עבור תעשיות ה[[נפט]] וה[[גז]] בתנאים שבהם החומר המקובל למטרה זו, ה[[בנטוניט]], נוטה להתפרק.

===סכנות בריאותיות===
בשל האופי הסיבי של המינרל, יש לשאיפת האבק הנוצר ממנו השפעה כשל [[אזבסט]] והוא עלול לגרום לתופעות כדוגמת [[סיליקוזיס]]. האתר International Programme on Chemical Safety המופיע בפסקת הקישורים החיצוניים מפרט את הכמויות באוויר של ספיוליט שנחשבות מתחת לסף סכנה בריאותית.

==מקור ותפוצה==
ספיוליט הוא מינרל חרסית המצוי יחד עם [[סרפנטין]] שיכול לשקוע במים מלוחים אלקליים בסביבות צחיחות.

הספיוליט הוא מינרל נפוץ, אבל לא בכמויות גדולות. מקומות בהם ניתן למצוא את המינרל באיכות טובה כוללים את [[אסקישהיר]] ב[[טורקיה]]; ולאקאס (Vallecas) בסמוך ל[[מדריד]] וקבאנס (Cabañas) בסמוך ל[[טולדו]] שב[[ספרד]]; נוגססואק (Nugssuaq) ב[[גרינלנד]], סמוך ל[[אגם אמבוסלי]] ב[[קניה]]; סמוך ל[[אגם נטרון]] ב[[טנזניה]]; מאמפנדרנדווה ב[[מדגסקר]]; ב[[הר סנט-אילר]] שבדרום [[פרובינציות קנדה|הפרובינציה]] של [[קוויבק]] שב[[קנדה]]; בגוברנור (Gouverneur) במחוז סנט לורנס ב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] ובאש מידאוז (Ash Meadows) מחוז ניי (Nye) ב[[נבדה]] שב[[ארצות הברית]]; מסרו מרקדו (Cerro Mercado) במדינת [[דורנגו]] שב[[מקסיקו]]; ומקוזאו [[טוצ'יגי (מחוז)|מחוז טוצ'יגי]] שב[[יפן]].{{הערה|1=לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat. }}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Sepiolite |שם ויקישיתוף=ספיוליט}}
* [http://webmineral.com/data/Sepiolite.shtml אתר WebMineral]
* [http://www.ima-eu.org/fileadmin/downloads/publications/factsheets/Sepiolite_mineral_fact_sheet__EN_.pdf  מידע על שימושים תעשייתיים בספיוליט] ארגון יצרני המינרלים התעשייתיים של אירופה
* [http://www.inchem.org/documents/ehc/ehc/ehc53.htm International Programme on Chemical Safety - Asbestos And Other Natural Mineral Fibres] פירוט של ההשפעות הבריאותיות של מינרלים סיביים, בהם הספיוליט.
* [http://www.clays.org/journal/archive/volume%205/5-1-136.pdf New Data On Sepiolite And Attapulgite] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20101120220134/http://clays.org/journal/archive/volume%205/5-1-136.pdf |date=2010-11-20 }}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:מינרלי חרסית]]
[[קטגוריה:פילוסיליקטים]]
[[קטגוריה:מינרלים סיליקטיים]]
[[קטגוריה:מינרלי מגנזיום]]
[[קטגוריה:מינרלים]]