הצגת המקור של הדף "סריניוואסה רמנוג'אן"

{{להשלים|כל הערך = כן|נושא=מדעי הטבע}}
{{מדען
|שם=סריניוואסה רמנוג'אן
|שם בשפת המקור=ஸ்ரீனிவாஸ ராமானுஜன்
|תאריך לידה=[[22 בדצמבר]] [[1887]]
|תאריך פטירה=[[26 באפריל]] [[1920]]
|תמונה=[[קובץ:Srinivasa_Ramanujan_-_OPC_-_1.jpg |200px|סריניוואסה רמנוג'אן]]
|כיתוב=סריניוואסה רמנוג'אן
|תרומות עיקריות=ניתוח [[תורת המספרים]], עיבוד נוסחאות המשתמשות ב[[קבוע מתמטי|קבועים מתמטים]] כמו [[פאי]], [[מספר ראשוני|מספרים ראשוניים]] ו[[פונקציית החלוקה (תורת המספרים)|פונקציית החלוקה]].
|ענף מדעי=[[מתמטיקה]]
|הערות=
|מדינה=[[הודו]], [[אנגליה]]}}
'''סרִינִיוַאסה אִִיאנגאַר רַמנוּג'אַן''' ('''ஸ்ரீனிவாஸ ஐயங்கார் ராமானுஜன்''';{{כ}} [[22 בדצמבר]] [[1887]] - [[26 באפריל]] [[1920]]) היה [[מתמטיקאי]] [[הודו|הודי]], מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים, שחי בזמן [[הראג' הבריטי|השלטון הבריטי בהודו]]. על אף שלא עבר הכשרה פורמלית ב[[מתמטיקה עיונית]], הוא תרם ל[[אנליזה מתמטית]], [[תורת המספרים]], [[טור (מתמטיקה)|טורים]], [[שבר משולב|שברים משולבים]], כולל פתרונות לבעיות שעד אז נחשבו לבלתי פתירות. בשנת 1913, לאחר חיפוש מתמטיקאים שיכירו בערך תגליותיו, התיידד עם המתמטיקאי הבריטי [[גודפרי הרולד הארדי]]. לאחר שהארדי זיהה את תגליותיו של רמנוג'אן, הוא ארגן את הגעתו לבריטניה. במהלך חייו הקצרים רמנוג'אן גילה באופן בלתי תלוי כ-3,900 תגליות מתמטיות, רובן זהויות ומשוואות<ref>{{Cite book|title=Ramanujan's Notebooks, Part 5|url=https://archive.org/details/ramanujansnotebo00bern|last=Berndt|first=Bruce C.|date=12 December 1997|publisher=Springer Science & Business Media|isbn=9780387949413|pages=[https://archive.org/details/ramanujansnotebo00bern/page/n18 4]}}</ref>.

==ביוגרפיה==

רמנוג'אן נולד במשפחה [[ברהמן|ברהמנית]]־[[טמילים|טמילית]] אדוקה, בעיר אירודו, ב[[נשיאות מדראס]] שב[[דרום הודו]]. הוא התבלט במתמטיקה עוד מנעוריו. בגיל עשר זכה בציון הגבוה ביותר במחוז בבחינת המתמטיקה ונודע בזכרונו יוצא הדופן. בגיל 16 התגלגל לידיו הספר ״תוצאות יסודיות במתמטיקה עיונית״ מאת ג'ס קר, שהשפיע מאוד על עבודתו. בתיכון החל ללמוד לבדו ולחקור בעצמו (בעיקר מחקר על שערוך נומרי של [[קבוע אוילר]] ועל תכונות של [[מספרי ברנולי]]). על סמך הישגיו זכה במלגת לימודים במכללה, אך רמנוג'אן התעניין במתמטיקה בלבד, מה שהביא אותו להיכשל בשאר המקצועות. הוא עבר למדרס ([[צ'נאי]]), ניסה ללמוד במכללות שונות, סבל מבעיות בריאותיות והמשיך במחקרו העצמאי.

כמנהג המקום באותה עת, רמנוג'אן נישא בגיל 21 לג'אנאקי אמאל בת ה־10, שעברה לגור עמו כעבור שנתיים. רמנוג'אן התקיים מהוראת מתמטיקה והחל לפרסם ב-Journal of the Indian Mathematical Society. בעקבות מאמר מחקר מבריק משנת [[1910]] על [[מספרי ברנולי]], הוא זכה בהכרה, ונודע כאשף מתמטי באזור מדרס. במרץ [[1912]], לאחר שבקשותיו ל[[מלגה (חינוך)|מלגות]] נדחו, החל לעבוד כחשבונאי ("מחשב אנושי") ב[[נמל מדרס]]. מעסיקו, החשבונאי הראשי, שהתעניין במתמטיקה אקדמית, הפך לתומך שלו במהלך חייו. בעקבות מכתב שכלל מספר תוצאות מפתיעות (לרבות חקר של [[בעיית ברוקר]]) ונשלח למתמטיקאי הבריטי [[גודפרי הרולד הארדי]] על ידי מהנדס בריטי שעבד בהודו, הארדי, שזיהה מיד את [[גאון|גאונותו]] יוצאת הדופן של רמנוג'אן, הפך למנחה שלו. כשנשאל הארדי על ידי [[פאול ארדש]] מה הייתה תרומתו החשובה ביותר למתמטיקה, ענה ללא היסוס "גילויו של רמנוג'אן". על אהבתו של רמנוג'אן ל[[המספרים הטבעיים|מספרים הטבעיים]] ניתן ללמוד מהדברים שאמר עליו הארדי:{{ציטוט|אנגלית=|מירכאות=כן|תוכן=רמנוג'אן היה מסוגל לזכור את תכונותיהם הייחודיות של מספרים באופן ממש לא טבעי. [[ג'ון אדנזור ליטלווד|ליטלווד]] אמר שכל מספר טבעי היה ידידו האישי של רמנוג'אן. אני זוכר שנסעתי לבקרו במיטת חוליו בפאטני; נסעתי במונית שמספרה [[1729 (מספר)|1729]], והערתי שזה מספר משעמם למדי, ושאני מקווה שזה איננו סימן רע. 'לא', הוא ענה, 'זה [[מספר מעניין]] מאוד; זה המספר הקטן ביותר שניתן לבטאו כסכום של שתי חזקות שלישיות בשתי דרכים שונות', ואכן:
<math>1729=1^3+12^3=9^3+10^3</math>
|מקור=}}

בגיל 26 רמנוג'אן הגיע לבריטניה בהזמנתו של הארדי וקיבל בה משרה אקדמית. הוא לא הסתגל לחיים בבריטניה וחווה משברים נפשיים רבים בעודו ב[[אנגליה]] ואף ניסה [[התאבדות|להתאבד]] על ידי עמידה במסלולה של רכבת נוסעת (הוא ניצל הודות לערנותו של אחד מעובדי הרכבת). הוא גם לא הסתגל להרגלים הנראים כמובנים מאליהם לאזרח [[תרבות המערב|מערבי]], כגון נעילת נעליים, וכן למאכלים ולקוד ההתנהגות האירופאי. רמנוג'אן יצא לחופשה בהודו בעידודו של הארדי. אך כששב ממנה נפטר, ככל הנראה [[מחלה|ממחלת]] [[מעיים]], והוא בן 32.

==עבודתו==

רמנוג'אן עבד בעיקר בניתוח [[תורת המספרים]] והתפרסם בשל נוסחאות רבות המשתמשות ב[[קבוע מתמטי|קבועים מתמטיים]] כגון [[פאי]], [[מספר ראשוני|מספרים ראשוניים]] ו[[פונקציית החלוקה (תורת המספרים)|פונקציית החלוקה]]. לעיתים קרובות הוא קבע את נוסחאותיו ללא הוכחה, ורק מאוחר יותר הן הוכחו כנכונות על ידי מתמטיקאים אחרים. הוא היה גאון מתמטי, בעל [[חשיבה ויזואלית]], אשר הגדיר בעיות מתמטיות ופתר אותן ללא כל שלבי ביניים, וללא שימוש בשיטות חשיבה סדרתיות וחלוקת בעיותיו לשלבים לוגיים נפרדים ופשוטים יותר.

== אזכורים בתרבות ==
על סיפור חייו הופק בשנת [[2015]] הסרט הבריטי "[[האיש שידע אינסוף]]".

הוא מוזכר בסרט [[סיפורו של ויל האנטינג]].

== לקריאה נוספת ==
* [[בנו ארבל]], '''קיצור תולדות המתמטיקה''', [[מכון מופ"ת]], 2005, עמ' 326–331.
* [[מרכוס דו סוטוי]], '''המוזיקה של המספרים הראשוניים''', [[ספרי עליית הגג]], 2006, עמ' 196–218.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{פרופילי מדענים}}
* {{הידען|לירן זיידמן|ראמאנוג'אן|ramanujan-0711093|7 בנובמבר 2009}}
* {{ynet|דווידה קסטלווקי, [[סיינטיפיק אמריקן]]|תעלומה מתמטית בת כמאה שנה הגיעה לפתרונה|4086635|24 ביוני 2011}}
* {{מטח|אראלה טלנברג לרר|רמנוג'אן סריניוואסה (1887- 1920) - הילד שמספרים היו חבריו הטובים|14343|}}
* {{סיינטיפיק אמריקן|אריאל בלייכר|האורקל|האורקל|17 באוגוסט 2014}}
* {{דוידסון|אילן קוסטה| נער החידות מאירודו|sciencehistory/נער-החידות-מאירודו|22 בדצמבר 2018}}
* {{בריטניקה}}
* {{Find a Grave}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:רמנוג'אן, סריניוואסה}}
[[קטגוריה:סריניוואסה רמנוג'אן|*]]
[[קטגוריה:מתמטיקאים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]
[[קטגוריה:מתמטיקאים הודים]]
[[קטגוריה:חוקרי תורת המספרים]]
[[קטגוריה:עמיתי החברה המלכותית]]
[[קטגוריה:אישים טמילים]]
[[קטגוריה:צמחונים הודים]]
[[קטגוריה:אישים שניסו לשים קץ לחייהם וכשלו]]
[[קטגוריה:ילידי 1887]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1920]]