הצגת המקור של הדף "עיטם לבן-ראש"

{{מיון
|שם=עיטם לבן-ראש
|תמונה=[[קובץ:Resting (28251086673).jpg|250px]]
|ממלכה=[[בעלי חיים]]
|מערכה=[[מיתרניים]]
|מחלקה=[[עופות]]
|סדרה=[[דורסי יום]]
|משפחה=[[נציים]]
|סוג=[[עיטם]]
|מין='''עיטם לבן-ראש'''
|שם מדעי=Haliaeetus leucocephalus
|טקסונום=[[ליניאוס]], [[1766]]
|תפוצה=[[קובץ:Distribution H. leucocephalus-he.png|250px]]
}}
[[קובץ:BaldEagleWingFeatherSketch-he.png|ממוזער|שמאל|240px|נוצות העיטם לבן-הראש לפי סוגיהן]]
'''עֵיטָם לְבֶן-רֹאשׁ''' ([[שם מדעי]]: '''''Haliaeetus leucocephalus'''''; ידוע גם בתור "עיט קירח", "עיט קירח אמריקאי" או בשמו השגוי "הנשר האמריקאי") הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] מ[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[עיטם]], שתפוצתו ב[[אמריקה הצפונית]]. הוא נחשב ל[[ציפור לאומית|ציפור הלאומית]] של [[ארצות הברית]] ומופיע ב[[סמל ארצות הברית|סמלה הלאומי]]. מין זה היה על סף [[הכחדה]] בארצות הברית בסוף [[המאה ה-20]], אולם כעת מצבו יציב והוא הוסר מרשימת המינים ב[[סכנת הכחדה]] של [[הממשל הפדרלי של ארצות הברית]]. [[עיט]] זה הוא [[עופות דורסים|עוף דורס]] הנמנה עם [[סדרה (טקסונומיה)|סדרת]] [[דורסי יום|דורסי היום]]. שמו המדעי מתאר אותו היטב: Haliaeetus פירושו "עיט ים", כלומר עיטם, ו-leucocephalus פירושו "ראש לבן". שם נוסף לעיטם זה הוא "עיטם קירח", שם שמקורו בשמו האנגלי של העיטם: Bald Eagle. שמות אלו שגויים, שכן לעיטם יש נוצות לבנות על ראשו, על צווארו ועל זנבו. מקור שם זה הוא במילה האנגלית העתיקה "''Piebald''" שמתייחסת לנוצות הראש והזנב הלבנות.

== אנטומיה ומאפיינים כלליים ==
גובהו של העיטם לבן-הראש הוא מטר אחד בקירוב. [[נקבה|נקבות]] בוגרות הן בעלות מוטת כנפיים של 2.1 [[מטר]]ים לערך, בעוד המוטה המקבילה אצל ה[[זכר]]ים היא שני מטרים. משקלן הממוצע של הנקבות הוא 5.8 ק"ג, ושל הזכרים – 4.1 ק"ג{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=Bald Eagle (Haliaeetus leucocephalus)|אתר=Birds.com|תאריך=9 בפברואר 2009|כתובת=https://www.birds.com/species/a-b/bald-eagle/}}|כיוון=שמאל}}. העיטמים לבני-הראש הקטנים ביותר נמצאים ב[[פלורידה]], שם המשקל של מרביתם אינו עולה על 2.3 ק"ג ומוטת הכנפיים על 1.8 מטרים. לעומתם, העיטמים לבני-הראש הגדולים ביותר נמצאים ב[[אלסקה]], שם ניתן לצפות בנקבות גדולות שמשקלן עשוי לעלות על שבעה ק"ג ומוטת כנפיהן עשויה להגיע ל-2.4 מטרים. גודל ה[[מוח]] של העיטמים הוא בערך 16 ס"מ מעוקבים.

בניגוד לרושם שמתקבל באשר לעיטם בשל גודלו ומראהו, [[עצם|עצמותיו]] חלולות. עובדה זו מביאה לכך שמשקלו היחסי של [[שלד]] העיטם מהווה רק כחמישה עד שישה אחוזים ממשקל גופו (כרבע ק"ג){{הערה|למידע נוסף, ראו [http://people.eku.edu/ritchisong/RITCHISO//skeleton.html אתר המציג תמונות מפורטות של שלד העיטם].}}. מקורו, [[טופר|טפריו]] ונוצותיו של העיטם עשויים מ[[קרטין]]. [[כנף|כנפיו]] ארוכות ורחבות, ומכאן שהן מתאימות ל[[דאייה]].

בסך הכול, העיטם מכוסה בלמעלה מ-7,100 [[נוצה|נוצות]] לערך{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://sora.unm.edu/sites/default/files/journals/wilson/v067n02/p0142-p0142.pdf|כותרת=Number of feathers and weights of various systems in a Bald Eagle}}|כיוון=שמאל}}. נוצות גופו חומות ומנוקדות, בעוד הנוצות הלבנות המבדילות את ראשו וזנבו מתחילות לגדול רק שנתיים עד שלוש שנים לאחר מכן, לפני ההגעה ל[[בגרות מינית|בגרות המינית]]. את צבעיו המיוחדים, הכוללים ניגוד חריף בין צבע הראש והזנב לצבע הגוף, משיג העיטם רק בגיל ארבע עד חמש שנים לערך. ניתן להבחין בינו לבין ה[[עיט זהוב|עיט הזהוב]] בכך שנוצותיו של העיט הזהוב מכסות חלק מרגליו, בעוד שעל רגליו של העיטם לבן-הראש לא צומחות נוצות. בנוסף, העיטם לבן-הראש הצעיר הוא בעל נוצות בהירות יותר באזור הזרוע העליונה, ובייחוד באזור בית-השחי. נוצותיו קלות משקל ועם זאת הן חזקות וגמישות למדי. תפקידן לגונן על העיטם מפני חום וקור; האוויר הכלוא בין שכבות הנוצות מתפקד כמבודד. תפקיד נוסף של הנוצות הוא בטקס החיזור.

[[מקור]]ו של העיטם מכופף בקצהו, ולכן הוא מתאים לקריעת בשר מטרפו. [[לסת]]ו העליונה חופפת במעט את זו התחתונה, ובכך הן יוצרות אפקט הדומה לזה של [[מספריים]]. מבנה זה מאפשר לעיטם לחתוך [[עור]] עבה במיוחד. מקורו של העיטם לבן-הראש משמש אותו ככלי "נשק" חזק, אולם הוא משתמש בו גם לפעולות הדורשות עדינות – טיפוח נוצותיו של בן זוגו והעברת כמויות קטנות של מזון ל[[גוזל]], לפני שהוא מסוגל להאכיל את עצמו.

מכיוון שבין הזכרים והנקבות לא קיימים הבדלים בצבעי הנוצות, קביעת ה[[זוויג]] של פרט מסוים נעשית על פי גודלו, או על פי בדיקת [[לפרוסקופיה]]. נתונים שעובדו על ידי מארק סטולמאסטר{{הערה|Stalmaster, M.V. (1987). The Bald Eagle. Universe Books, New York.|כיוון=שמאל}} הצביעו על כך שההבדלים הברורים ביותר בין הזכר והנקבה מתבטאים בשני מאפיינים: עומק המקור (D) ואורך הטפרים (L). נתונים אלו עובדו לכדי נוסחה, שעל ידי הצבת הנתונים לעיל ב[[מילימטר]]ים ניתן לקבוע את זוויג הפרט (S): <math>\ S = (D \cdot 0.392) + (L \cdot 0.34) - 27.694</math>. אם התוצאה של חישוב זה חיובית, העיטם הוא ממין נקבה, ואם שלילית – זכר.

== תת-מינים ==
המין עיטם לבן-ראש נחלק לשני [[תת-מין|תת-מינים]]: ''H. l. washingtoniensis'' ו-''H. l. leucocephalus''. תפוצתו של התת-מין הראשון צפונית מזו של התת-מין השני. הגבול בין תפוצותיהם עובר בערך ב[[קו רוחב|קו הרוחב]] 38° צפון, כלומר בסביבות קו הרוחב של [[סן פרנסיסקו]]. עם זאת, העיטם הצפוני גולש דרומה מתחום תפוצתו, בהופיעו מעט דרומה מ[[כף האטראס]] (Cape Hatteras). התת-מין הצפוני נקרא על שמו של [[ג'ורג' וושינגטון]], והוא גדול יותר מהתת-מין הדרומי. למעשה, כאשר התגלה התת-מין הצפוני על ידי חוקר הטבע [[ג'ון ג'יימס אודובון]], הוא מצא פרט גדול יותר מאלו שקיימים כיום בארצות הברית, והוא כנראה היה דומה יותר לפרטים שחיים באלסקה. אף על פי כן, ההבדלים ביניהם הם כנראה תוצאה של האזור הגאוגרפי שבו הם חיים, והם עוקבים אחר [[כלל ברגמן]]. מסיבה זאת, יש המפקפקים בחלוקה המוזכרת לשני תת-מינים, ומטילים ספק בקיומו של בסיס [[ביולוגיה|ביולוגי]] לחלוקה זו{{הערה|Amadon 1983, Palmer et al. 1988 in Buehler 2000|כיוון=שמאל}}.

העיטם לבן-הראש וה[[עיטם לבן-זנב|עיטם לבן-הזנב]] ה[[אירואסיה|אירואסיאתי]] הם מינים [[מונופילטיות|מונופילטיים]] שכנראה התפצלו מעיטמים אחרים בתחילת תקופת ה[[מיוקן]] לכל המאוחר. ההבדלים המורפולוגיים ביניהם קלים – מין אחד הוא בעל ראש לבן והשני בעל ראש מעט כהה יותר. הפיצול בין המינים התרחש כנראה בצפון [[האוקיינוס השקט]], ומשם התפשט האחד מערבה לכיוון אירואסיה והשני מזרחה לכיוון [[צפון אמריקה]]. בדומה למין הצפוני השלישי, [[עיטם ענק|העיטם הענק]], שני מינים אלו הם בעלי טפרים, מקור ועיניים צהובים בבגרותם.

== התנהגות ==
בסביבה טבעית, [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] של עיטמים לבני ראש נעה בין 20 ל-25 שנים. העיטם המבוגר ביותר שנצפה בטבע היה בן 28 שנים,{{הערה|Philip F. Schempf, [https://sora.unm.edu/node/52140 https://sora.unm.edu/node/52140] Journal:
Journal of Field Ornithology Volume: 68 Issue: 1, 1997|כיוון=שמאל}} בעוד שמשך החיים המרבי שנצפה ב[[בעלי חיים בשבייה|שבי]] היה 36 שנים. העיטמים לרוב [[ציוץ ציפורים|מצייצים]], וקריאותיהם צווחניות. חוש ה[[ראייה]] שלהם חזק יותר משל ה[[אדם]], והם מסוגלים לראות בחדות הגדולה פי ארבעה עד שישה מהחדות שבה רואה האדם, יתרון משמעותי לעוף המחפש טרף. טיב חוש ה[[שמיעה]] שלהם דומה לזה של האדם, אך חושי ה[[חוש הטעם|טעם]] וה[[חוש הריח|ריח]] שלהם מפותחים במידה מועטה. בזמן תעופה רגילה, העיטם לבן-הראש מגיע למהירות הנעה בין 30 ל-90 קילומטרים בשעה. עם זאת, בפעמים המעטות שבהן הוא צולל, הוא עשוי להגיע למהירות גבוהה יותר. העיטמים לבני-הראש יודעים לשחות – הם מניעים את כנפיהם בתנועה הדומה ל[[שחיית פרפר]].

העיטם הוא [[בעלי חיים|בעל חיים]] טריטוריאלי, והוא יגן על [[טריטוריה (בעלי חיים)|הטריטוריה]] שלו באגרסיביות ברדיוס של שני קילומטרים לערך מה[[קן]], במיוחד במהלך עונת ה[[רבייה]]. על מנת להגן על הטריטוריה שלו, העיטם עשוי לפצוח במספר התנהגויות, שהעיקריות שבהן הן השמעת קולות וניהול מרדף אחר העופות הפולשים לתחומו. במקרה שהפולש הוא עיטם לבן-ראש אחר, נמצא כי הזכרים רודפים אחרי הפולשים וכי הנקבות רודפות אחרי הפולשות. במהלך ה[[דגירה]] על ה[[ביצה|ביצים]], אחד מההורים תמיד ידגור עליהן, והשני יהיה בקרבת האזור וישגיח כי לא נכנסים פולשים.

החל מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] מספר העיטמים גדל באופן משמעותי, וכך לעיטמים קשה יותר למצוא טריטוריה שקטה משלהם. בשל כך, נצפו קרבות אוויריים רבים יותר בין עיטמים שהתחרו על טריטוריה{{הערה|[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/04/16/AR2006041600614.html "כל כך הרבה עיטמים, כל כך מעט מקום לקנן"], כתבה בעיתון [[וושינגטון פוסט]]}}. קרבות אלו מסתיימים לא פעם בפציעה של אחד העיטמים, וב-[[2006]] נמדד גידול במספר העיטמים המגיעים פצועים למרכזי טיפול מיוחדים בעקבות קרבות בשל תחרות על טריטוריה. עם זאת, מומחים מעריכים כי העיטמים לבני-הראש לא מיצו את הטריטוריות האפשריות לקינון ברחבי ארצות הברית, וכי כעת הם נלחמים על טריטוריות "סוג א'"{{הערה|[http://news.nationalgeographic.com/news/2006/05/0503_060503_bald_eagle.html כתבה בנשיונל ג'יאוגרפיק]}}.

== תזונה ==
[[קובץ:Haliaeetus leucocephalus-whale-USFWS.jpg|ממוזער|שמאל|220px|עיטם לבן-ראש הניזון מפגר של [[לווייתנאים|לווייתן]]]]
[[קובץ:Bald Eagle Canada.jpg|ממוזער|240px|שמאל|עיטם לבן-ראש עומד על ענף ב[[קנדה]] ומחפש אחר [[דגים]] לציד.]]
[[קובץ:Haliaeetus_leucocephalusPoing3.jpg|ממוזער|240px|שמאל|עיטם לבן-ראש דואה]]
[[קובץ:Bald eagle in its nest.jpg|ממוזער|שמאל|280px|עיטם לבן-ראש מקנן]]
[[קובץ:Haliaeetus leucocephalus1.jpg|ממוזער|שמאל|260px|שני גוזלי עיטם לבן-ראש]]
[[קובץ:Haliaeetus leucocephalus MHNT.ZOO.2010.11.96.5.jpg|ממוזער| ''Haliaeetus leucocephalus'']]
תזונתו של העיטם לבן-הראש מורכבת בעיקרה מ[[דגים]] – 70 עד 90 אחוזים ממזונו הוא מינים שונים של דגים, שהוא תופס לאחר שהוא צולל לכיוון המים ולופת את הדג באמצעות טפריו. יתר מזונו מורכב מבעלי חיים שונים, בהם [[עופות מים]], [[מכרסמים]] ו[[יונקים]], שהוא מוצא חיים או מתים. כך למשל, בקינים ב[[אינדיאנה]] נמצא כי העיטם ניזון בין היתר מ[[קרפיון|קרפיונים]], מ[[שפמנון|שפמנונים]], מדגי [[בס (דג)|בס]], מ[[ברכייה|ברכיות]], מ[[סנאי שועל]], מ[[דביבון|דביבונים]] ומ[[צבים]] שונים. בזמן האכילה, העיטם מחזיק את הדג ברגלו האחת, עומד על ענף ברגלו השנייה, וקורע את הבשר בעזרת מקורו הכפוף. טפריו חזקים מאוד, עד כי במקרה אחד נצפה עיטם לבן-ראש שנשא בטפריו נבלת עופר של [[אייל פרדי שחור-זנב]] במשקל של 6.8 קילוגרמים{{הערה|Martin, 1987|כיוון=שמאל}}. עם זאת, זהו מקרה יוצא דופן – כוח ההרמה הממוצע של העיטם עומד על שני קילוגרמים לערך, ולרוב הוא יתקשה בהרמתו של מזון כבד יותר. לפעמים העיטמים אוכלים בקבוצות, אולם הם משתפים פעולה בעת הציד רק לעיתים רחוקות.

שיטה נוספת שבה משיג העיטם את מזונו היא [[חומסנות|גנבה מחיות אחרות]], לרוב מעופות דורסים. התנהגות זו שכיחה יותר בקרב צעירים ונדירה יותר בקרב הבוגרים, שכן אלה מסוגלים לדאוג למזון בעצמם יותר בקלות. על מנת לגנוב את הטרף, העיטם רודף אחרי העוף הדורס שהוא רוצה לגנוב ממנו את הטרף. על פי רוב, מרדף זה מספיק לו על מנת שהעוף הנרדף ישמוט את טרפו מרגליו, אולם במקרה שלא, העיטם עשוי לנסות את כוחו ולהיאבק בעוף השני. התנהגות זו שיוותה לעיטם כמה תכונות שליליות כמו [[עצלנות]], שהיוו את אחד מנימוקיו של [[בנג'מין פרנקלין]] מדוע מוטעית הבחירה בעיטם לבן-הראש כסמל{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Christopher Klein|כותרת=Did Benjamin Franklin propose the turkey as the national symbol?|אתר=|תאריך=21 בנובמבר 2016|כתובת=https://www.history.com/news/did-benjamin-franklin-propose-the-turkey-as-the-national-symbol}}|כיוון=שמאל}}.

העיטם לבן-הראש הוא בעל [[זפק]] – כיס מיוחד ב[[ושט|וושט]] לאחסון מזון. הזפק נועד לאחסון חלקים ממזונו של העיטם שהוא אינו יכול לעכל, כמו [[עצם|עצמות]], [[פרווה]] ו[[קשקש]]ים. כך למשל, כאשר העיטם טורף [[ארנבון]] קטן, עצמותיו ופרוותו נכנסות לזפק. אז, הן עוברות תהליך של עיכול למחצה וערבוב עם [[רוק (ביולוגיה)|רוק]]. לאחר מכן, העיטם פולט את הגוש המוצק והבלתי ניתן לעיכול דרך מקורו. גושים אלו מסייעים לחוקרים בבדיקה של בעלי החיים שמהם ניזון העיטם. בהיותו טורף [[אופורטוניזם|אופורטוניסט]], לזפק של העיטם יש תפקיד נוסף: הוא משמש לאגירת מזון כאשר העיטם אינו זקוק למזון. עיטם יכול להסתמך על המזון הנמצא בזפק מלא למשך חמישה עד שבעה ימים.

== דפוסי נדידה ==
{{הפניה לערך מורחב|נדידת עופות}}
בנדידתם, העיטמים לבני-הראש עפים במהירות ממוצעת של 50 קילומטרים לשעה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://journeynorth.org/1997/critters/eagle/AnswerEagle.html|כותרת=Bald Eagle Facts|אתר=|תאריך_וידוא=2024-02-16}}|כיוון=שמאל}}. על מנת לחסוך באנרגיה, הם נוהגים לחוג במעגלים באזורי אוויר חם ועל ידי כך לעוף גבוה למעלה, ואז הם דואים למרחק רב עד זרם האוויר החם הבא. העיטמים נוטים לנדוד בקבוצות. אורכה של שיירת עיטמים נודדים עשוי להגיע לאורך של 30 עד 50 קילומטרים, כאשר המרחק בין פרט לפרט עשוי להגיע ל-800 מטרים.
דפוסי הנדידה של העיטמים לבני-הראש מורכבים למדי. הם תלויים במספר רב של גורמים, כמו גיל העיטם (צעיר לעומת בוגר), אתר הרבייה (צפוני לעומת דרומי, חופי לעומת פנים-יבשתי), חומרת ה[[אקלים]] באתר הרבייה (בעיקר ב[[חורף]], אולם במקרים קיצוניים גם ב[[קיץ]]) וזמינות המזון במשך השנה. הם אינם נודדים יחד עם צאצאיהם. אלו מתחילים לנדוד מוקדם יותר, והדרך שבה הם מוצאים את דרכם אינה ברורה.

נדידתם [[דרום|דרומה]] מתרחשת בעונת ה[[סתיו]], כאשר מקורות המזון שלהם מתחילים להידלדל, ובייחוד כאשר ה[[אגם|אגמים]] וה[[נהר]]ות קופאים. לכן, העיטם נודד למקומות שיש בהם מקור מים גדול או לאזורי החופים. זמני הגירה דרומה אלו הם היחידים במחזור השנה שבהם מסוגל העיטם לחיות לצד עיטמים אחרים, שכן בתקופות אלו העיטמים תרים אחר מזון ומתקבצים במקומות מסוימים שבהם המזון נמצא בשפע. הנדידה דרומה איטית יותר מהנדידה בכיוון ההפוך, והעיטמים עשויים לעצור במקום מסוים במשך הנדידה ולשהות שם למשך שבוע. ב[[אביב]], בסביבות החודשים [[פברואר]] ו[[מרץ]], העיטמים נודדים צפונה במהירות על מנת לקנן.

העיטמים לבני-הראש אינם [[נדידת בעלי חיים|בעלי חיים נודדים]] מובהקים. כך, הם נודדים לשם מציאת המזון, ואינם מרחיקים לכת אם מצאו מקום שבו קיים מספיק מזון. כמו כן, לא כל העיטמים נודדים. לדוגמה, בדרך כלל העיטמים לבני-הראש שדרים ב[[פלורידה]] נמצאים שם במשך כל השנה, ורק [[מזג אוויר]] קשה במיוחד גורם להם לנדוד ממקומם.

=== חיזור ורבייה ===
[[עונת הרבייה]] של העיטמים לבני-הראש נמשכת בין החודשים מרץ וספטמבר. הליך ה[[חיזור]] כולל קריאות מיוחדות וכן כמה תצוגות אקרובטיות באוויר, כמו סיבובים באוויר ומרדפים. מנהג החיזור המיוחד לעיטמים אלו נקרא "roller coaster", כלומר "רכבת הרים". בתצוגה מרהיבה זו, שנועדה למשוך את הנקבה, הזכר עף לגובה רב, משלב את כנפיו זו בזו, וצולל מטה במהירות עצומה. ממש לפני הפגיעה באדמה, העיטם עוצר, ואז ניגש לביצוע המשימה בשנית. שמו של המנהג ניתן לו בשל כך שרצף הטיסות מעלה ומטה מזכיר את המסלול שעושה [[רכבת הרים]] במהירות גבוהה. לאחר שחברוּ זה לזה, מבצעים הזכר והנקבה טקס נוסף ששמו "cartwheeling". תצוגה זו מיוחדת גם כן – צמד העיטמים נוסק לגובה רב, משלב את הטפרים שלו בשלה וצולל לכיוון האדמה, בדומה להליך "רכבת ההרים". לפני הפגיעה בקרקע, העיטמים מתנתקים זה מזה, ומבצעים את הטקס הזה שוב. על התזמון להיות מושלם, אחרת צפויה לעיטמים פגיעה קשה.

בעבר הסברה הרווחת הייתה כי העיטמים לבני-הראש הם עופות [[מונוגמיה|מונוגמיים]], כלומר חיים עם בן זוגם במשך כל חייהם. עם זאת, ראיות חדשות מצביעות על כך שחלק קטן מהעיטמים נפרדים מבני זוגם, אולם עדיין ברור כי העיטמים אינם מחליפים בן זוג אלא רק בנסיבות מיוחדות. נסיבות הפרידה משתנות, אולם ידוע בבירור כי עיטמים שאינם מצליחים להתרבות בהצלחה נוהגים להיפרד אחד מהשני. פרטים שנפרדו מבן זוגם אינם נשארים בודדים ביתר חייהם, אלא עשויים "להינשא" מחדש לעיטמים אחרים. באופן דומה, עיטמים שבן זוגם מת אינם ממשיכים לחיות את חייהם בגפם, אלא מחפשים בן זוג חדש לחיים.

את קיניהם בונים העיטמים לבני-הראש על ענפים, לרוב של [[עץ|עצים]] הסמוכים למקורות מים. כאשר אין בנמצא עצים, הקן נבנה על צוקים, על סלעים או על פני האדמה. קיני העיטמים גדולים למדי, אורכם יכול להגיע לשני מטרים וחצי, גובהם – למטר אחד, ומשקלם עשוי להגיע למשקל אדיר של 5.6 קילוגרמים. עיטמים מזדווגים נוטים לבחור את אזור הרבייה שלהם סמוך למקום לידתם, או סמוך למקום רבייתם של עיטמים נוספים.

גודל ה[[תטולה]] נע בין [[ביצה]] אחת לשלוש, המוטלות בהפרש של שניים עד ארבעה ימים. צבע הביצים הוא לבן חיוור, משקלן נע בין 120 ל-130 גרמים, אורכן הוא 6–8 סנטימטרים ורוחבן 5–6 ס"מ. שני ה[[זוויג]]ים דוגרים על הביצים במשך 35 ימים, ובעוד האחד דוגר עליהן, השני מחזק את הקן או מחפש מזון. הגוזלים גדלים במהירות: משקלם בעת הבקיעה הוא 90 גרמים לערך, ותוך תקופה של חודשיים הם מגיעים למשקל ממוצע של 4 קילוגרמים אצל הזכרים ו-5.1 קילוגרמים אצל הנקבות. הם מתחילים להאכיל את עצמם בגיל 6–7 שבועות. הזכרים מפתחים את יכולת ה[[תעופה (בעלי חיים)|תעופה]] שלהם בהגיעם לגיל 78 ימים בערך, והנקבות עושות כן ימים בודדים אחריהם, אולם רק לעיתים רחוקות כל שלושת הגוזלים מגיעים לשלב ה[[פרחון]]. עיטם לבן-ראש מגיע ל[[בגרות מינית]] בגיל 4–5 שנים.

מחקרים שונים מיפו את אחוזי ההישרדות של העיטמים הצעירים כמו גם של הבוגרים. באופן כללי, החלק היחסי של הגוזלים ששרדו את שנת חייהם הראשונה עומד על כ-70 אחוזים בממוצע, אולם הוא משתנה בין האוכלוסיות. כך למשל, אחוז ההישרדות באוכלוסיית העיטמים שב[[אלסקה]] הוא כ-50 אחוזים בלבד{{הערה|Hodges et al. 1987|כיוון=שמאל}}, בעוד שב[[מונטנה]] הוא עומד על כ-91 אחוזים{{הערה|McClelland et al. 1996|כיוון=שמאל}}. אחוז ההישרדות של פרטים בוגרים גבוה יותר, והשוואת מחקרים מצביעה על כך שהוא נמוך יותר באוכלוסיות שפרטיהן נודדים.

== בית גידול, תפוצה ותנודות היסטוריות ==
העיטם לרוב מקנן על [[עץ]] שהוא מהגבוהים ומהגדולים בסביבתו{{הערה|Grubb 1980, Anthony et al. 1982, Anthony and Isaacs 1989|כיוון=שמאל}}, ואת קינו הוא בונה על ענף גדול, או בין שני ענפים גדולים. הבסיס שהקן נבנה עליו קובע במידת מה את צורתו של הקן. בתורו אחרי אזור מתאים לבניית קן, הגורמים העיקריים בהחלטת העיטם באשר למקום הקן הם כמות המזון באזור וצפיפות העיטמים בו. מרחק הקן מהמים נע בין מאות בודדות של מטרים לקילומטר וחצי, ולרוב יש לעיטם ראות ברורה מהקן למקור המים. בנוסף, גורם חשוב נוסף לעיטם לבן-הראש הוא עמדות טובות על העצים שבסביבה. עמדות אלו משמשות את העיטמים במספר תפקידים, בהם עריכת תצפיות והסתערות על הטרף מעמדת התצפית (משום כך חשוב לעיטם שבסביבת הקן תהיה ראות טובה) וכן הגנה על הטריטוריה. כמו כן, העיטם עשוי לנוח בעמדות אלו, להתחמם באור השמש או להתייבש. גודל טריטוריות הקינון משתנה. מחקרים שונים מציגים תוצאות שונות בהתאם למקום בו נערכו. כך למשל נמצא כי ב[[מינסוטה]] גודל הטריטוריה הממוצע הוא [[קילומטר רבוע]] אחד{{הערה|Mahaffy and Frenzel 1987|כיוון=שמאל}}, ב[[ססקצ'ואן]] – ארבעה קילומטרים רבועים{{הערה|Gerrard et al. 1992b|כיוון=שמאל}} וב[[אלסקה]] – חמישה קילומטרים רבועים{{הערה|Hodges and Robards 1982 in Buehler 2000|כיוון=שמאל}}. מדד נוסף המשמש לבדיקת צפיפות הטריטוריות של העיטמים הוא המרחק בין קן לקן.

[[קובץ:Bald eagle nest tree.jpg|ממוזער|שמאל|270px|עיטם לבן-ראש ליד קינו שעל העץ]]
תפוצתו הטבעית של העיטם לבן-הראש מכסה את מרבית אזורי [[צפון אמריקה]], בהם רוב [[קנדה]], [[ארצות הברית]] כולה וצפון [[מקסיקו]]. כיום, ריכוזי האוכלוסייה הגדולים נמצאים באלסקה ובקנדה. בצד זה, תפוצתו של העיטם משתנה בהתאם לעונת השנה: במדינות הדרומיות, אזורי הרבייה והחריפה של העיטמים חופפים. עם זאת, העיטמים שאזורי הרבייה שלהם נמצאים במדינות הצפוניות, נודדים דרומה כאשר מאגרי המים קופאים, ונוהגים לחלוק עם עיטמים אחרים את אזור המחיה שלהם בזמנים אלו. העיטם מסוגל לחיות ברוב [[בית גידול|בתי הגידול]] השונים הנמצאים באזורים אלו החל מזרועות [[נהר]] שבהם זרימת ה[[מים]] איטית, דרך [[מדבר סונורה]] וכלה ב[[יער]]ות הנשירים של [[קוויבק]] ו[[ניו אינגלנד]]. העיטם עשוי ל[[נדידת ציפורים|נדוד]], אולם ייתכנו מקרים בהם הוא יבלה את החורף במקום שבו בילה את תקופת הרבייה.

בעבר היה העיטם מחזה נפוץ בכל היבשת. מומחים מעריכים כי מספר העיטמים לבני-הראש ב-48 המדינות התחתונות של ארצות הברית היה בין 25,000 ל-75,000 בזמן הבחירה בו כסמל הלאומי ב-[[1782]]. עם זאת, הוא נפגע קשות בעקבות פיזור חומר ה[[הדברה]] [[די די טי]] (DDT) באמצע [[המאה ה-20]]. חומר ההדברה עצמו אינו קטלני לעיטם, אולם הוא כנראה גרם לו להיות [[עקרות|עקר]] או שגרם ל[[ביצה|ביצים]] להיות לא בריאות – העיטם היה אוכל טרף שהצטבר בגופו די די טי, וכשהיה מטיל ביצים, הן היו שבירות מדי על-מנת לשאת את משקלו של עיטם בוגר שדגר עליהן. גם באלסקה התרחשו תנודות ניכרות. בין השנים [[1917]] ו-[[1953]] פעלה באלסקה תוכנית שכללה מתן פרסים לציידי עיטמים. תוכנית זו הביאה לירידה במספר העיטמים. עם זאת, הצטרפותה של אלסקה לארצות הברית ב-[[1959]] הביאה להחלת האמנות שהיו בתוקף דאז שהגנו על העיטם. החלתן הביאה במשך השנים לשיפור ניכר במצבו, ומומחים מעריכים כי האוכלוסיות של ימינו באלסקה מגיעות לגודלן של האוכלוסיות ההיסטוריות.

ב-[[1963]] עמד מספר זוגות העיטמים{{ביאור|המספרים בפסקה זו מציינים את מספר זוגות העיטמים הבוגרים שמחזיקים בשטח קינון. העיטמים הצעירים, כלומר אלו שגילם קטן מארבע שנים, לא נספרו, ומכאן שסך העיטמים באותה תקופה עולה על המספר הנקוב. המספרים מתייחסים לשטחי 48 המדינות התחתונות של ארצות הברית.}} על 417, אולם עם חלוף הזמן הוא עלה בקצב שהלך וגדל. כך, ב-[[1974]] היו כ-791 זוגות, ב-[[1981]] היו כ-1,188 זוגות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://reason.org/wp-content/uploads/2013/12/bald_eagle_profile.pdf|כותרת=Bald eagle}}|כיוון=שמאל}}, ותוך 13 שנים מספר הזוגות הגיע לכ-4,452. כיום, ניתן למצוא את העיטם לבן-הראש בריכוזים הולכים וגדלים בארצות הברית ובקנדה, ובמיוחד ליד מקורות מים גדולים. ב[[מאי]] [[2006]] העריך [[שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית]] את מספר הזוגות המקננים בכ-7,066, כלומר גידול של למעלה מ-1,500 אחוזים בתקופה של ארבעה עשורים לערך. לפי הערכות של שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית, חיים ב[[אלסקה]] בין 50,000 ל-70,000 עיטמים לבני ראש{{ביאור|מספר זה מתייחס למספר העיטמים הכולל, ולא למספר הזוגות המקננים.}}. הערכות אלו אינן מדויקות, שכן אלסקה משתרעת על גבי שטח עצום, שאינו מפותח ברובו הגדול. עם זאת, האומדנים מתבססים על גודל השטחים שבהם נצפו עיטמים לבני ראש. לפיכך, הריכוז הגדול ביותר של עיטמים אלו נמצא באלסקה.

== איומים וסכנות ==
[[קובץ:Haliaeetus leucocephalus2.jpg|ממוזער|שמאל|250px|עיטם לבן ראש בנחיתה]]
בעבר, הסכנות שנשקפו לעיטמים לבני-הראש כללו ירי בלתי חוקי, איסוף [[ביצה|ביצים]] ואובדן [[בית גידול|בתי גידול]]. הסכנה המרכזית הנשקפת כיום לעיטם לבן-הראש היא אובדן של בתי גידול מתאימים. מחקרים מראים כי אובדן בתי הגידול משפיע על מגוון הפעילויות שמבצע העיטם, כמו קינון באזורי החופים, ישיבה על ענפים או חיפוש אחר מזון. בנוסף, ההתפתחות האנושית עלולה להגביל את התפתחותן של אוכלוסיות העיטמים באזורים מסוימים בעתיד, בעיקר בשל צמצום אזורי המחיה.

מספר מחקרים ניסו לבדוק ולהעריך את השפעת הפעילות של ה[[אדם]] בסביבות העיטמים עליהם. באופן כללי, העיטם לבן-הראש משתדל להימנע ככל הניתן מקרבה לאדם. הוא אינו נוהג לקנן באזורים שבהם האדם נגע{{הערה|Fraser et al. 1985 in Buehler 2000|כיוון=שמאל}}, ואף אינו נוהג לחפש אחר מזון או לנוח באזורים דוגמת אלו. מחקרים אלו מצאו גם כי העיטמים עלולים לנטוש אזורים מסוימים בעקבות פעילות עקבית של האדם באזור או בשל הפרעות חוזרות ונשנות. לעניין זה, הפרעה היא אחת ממגוון פעילויות שבהן האדם מעורב: החל בנוכחות ישירה, דרך פעילויות פנאי של האדם ([[ציד]], הליכה, [[דיג]], [[שיט]], [[צפרות]], רכבי שטח), פעילויות מחקר, רעשים ממקורות שונים, פעילויות [[חקלאות|חקלאיות]] וכלה ב[[בנייה]]. כאמור, הפרעות מסוג זה עשויות להשפיע על העיטמים באופנים שונים, שנעים בין עזיבה רגעית לנטישה תמידית. כמו כן, נמצא כי מעבר של כלי תעופה במרחק של קילומטר בודד מהעיטם ולמשך זמן של דקה לערך יפריע לעיטם, מה שיתבטא בסימני חרדה, בהשמעת קולות ובעצבנות{{הערה|Fraser et al. 1985, Watson 1993|כיוון=שמאל}}.

בד בבד, [[רעלן|רעלנים]] טבעיים או מעשי ידי אדם עדיין מהווים סכנה לעיטמים לבני-הראש. במהלך החורפים בשנים [[1995]]–[[1997]], חמישים וחמישה עיטמים נמצאו מתים, ונראה שפרטים נוספים מתו אך לא נמצאו. הרעלן שהיה מעורב במקרים אלו לא זוהה במחקר שביצע בולר בשנת [[2000]]. בנוסף, זיהומים מרעלנים כמו DDE או DDD עדיין מונעים מעיטמים להתרבות בהצלחה. גם האסון ה[[אקולוגיה|אקולוגי]] בזמן הדליפה הגדולה של ה[[נפט]] מהמכלית [[אקסון ואלדז]] ב-[[1989]] השפיע על העיטמים. לפי הערכות, באירוע זה מתו 247 עיטמים באופן ישיר, וכן התחוללו השפעות משניות, כמו ירידה בריבוי של העיטמים בשנים הראשונות לאחר האסון. סיבות נוספות המביאות למותם של עיטמים הן [[התחשמלות]] כתוצאה ממגע וקרבה לכבלים ועמודים המוליכים [[חשמל]], או מוות כתוצאה מהרעלת [[עופרת]] לאחר אכילת בעלי חיים שנורו בקליעי עופרת.

באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] התגלתה מחלה חדשה שפוגעת בעיטמים לבני-הראש, כמו גם בעופות מים אחרים. המחלה נקראת Avian Vacuolar Myelinopathy (מחלת [[מיאלין]] של העופות), או בקיצור AVM, והיא פוגעת במיאלין (חומר שומני מבודד ששומר על הולכה עצבית תקינה) של המוח וב[[חוט השדרה]] של עופות נגועים. המחלה גורמת נזק עצבי שמביא לקשיים תנועתיים חמורים: תעופתם של העיטמים לוקה בחוסר [[קואורדינציה]] והיא אינה יציבה; בהליכתם הם מותחים את כנפיהם ונראים כבני אדם שיכורים; בזמן השחייה, הם עלולים לגרור את אחת הכנפיים או הרגליים, ואף לשחות במהופך. כמו כן, עיטמים נגועים נצפו עפים ומתרסקים לתוך סלעים. המחלה אינה נפוצה מאוד, ונכון ל-[[2007]] היא התגלתה במדינות [[ארקנסו]], [[צפון קרוליינה]], [[דרום קרוליינה]] ו[[טקסס]] בלבד. בעיטמים פוגעות מחלות נוספות, כמו [[שפעת העופות]] ו[[קדחת מערב הנילוס]], אולם מספר העיטמים שחלו במחלות אלו קטן ביותר.

== שימור ומצב משפטי ==
מצבם של העיטמים בסופה של המחצית הראשונה ובתחילתה של המחצית השנייה של [[המאה ה-20]] היה בכי רע. בשל דאגה עמוקה לציפור הלאומית, נחקקו והותקנו בארצות הברית מספר רב של חוקים ואמנות על מנת לבלום את הירידה במספר העיטמים ולשקם את אוכלוסייתם. תחילה, ביולי [[1928]] נחקק חוק המספק הגנה על עופות נודדים (MBTA), ביניהם העיטם לבן-הראש.

לאחר מכן, נכנסה לתוקפה ב-[[1940]] אמנה מיוחדת שמטרתה להגן על העיטם לבן-הראש. כפי שנכתב בה, הסיבה לחקיקת האמנה נובעת בין היתר מחשיבותו של העיטם:
<div style="direction: ltr;">
{{ציטוט|תוכן='''the symbolic representation of a new nation under a new government in a new world... [It] is no longer a mere bird of biological interest but a symbol of the American ideals of freedom...'''|מקור=16 U.S.C. s 668 (enacting clause of Eagle Protection Act, June 8, 1940).|מרכאות=כן|אנגלית=כן}}
</div>
[[קובץ:Bald-eagle-USA-status and numbers-he.png|ממוזער|שמאל|350px|מספר זוגות העיטמים לבני-הראש במדינות ארצות הברית{{ביאור|מספר הזוגות המקננים במדינות ארצות הברית (למעט אלסקה, שם המספר מתייחס למספר העיטמים הכולל המוערך, ולא למספר הזוגות). הנתונים נלקחו מאתר השירות האמריקאי לדגים ולחיות בר. הנתונים מתייחסים לשנים 1999 עד 2005, כל מדינה בהתאם לשנת הסקר האחרון שערכה בתקופה זו.}}, וכן מצב השימור הספציפי במדינות השונות. לחצו על התמונה להגדלה.]]
אמנה זו אסרה על מגוון פעולות שעלולות לפגוע בעיטם, בהן קנייה ומכירה של עיטמים לבני ראש וכן רדיפה, ירי, הרעלה, פציעה, הריגה, לכידה או הפרעה לעיטמים. על מנת לתת לה תוקף, החליט [[הקונגרס האמריקאי]] על עונשים כבדים לעוברים על הקבוע בה. האמנה תוקנה מספר פעמים בשנים [[1959]], [[1962]], [[1972]] ו-[[1978]], ובאחד התיקונים הוכלל גם ה[[עיט זהוב|עיט הזהוב]] תחת חסותה. ההגנה שמספקת אמנה זו חופפת בחלקה את זו של החוק להגנת העופות הנודדים. מלבד האמנה האמורה, העיטם לבן-הראש הוכרז רשמית כמין ב[[סכנת הכחדה]] על כל המשתמע מכך, כחלק מחוק שנחקק ב-[[1967]] וקדם במעט לחקיקה נרחבת בתחום החיות הנמצאות בסכנת הכחדה (ESA), שיצאה לפועל בשנת [[1973]]. העיטם לבן-הראש הוא אחד מהמינים שזכה להגנה מטעם חוקים אלו. חוקים אלו הם מחמירים ביותר, והעובר עליהם במודע עלול לקבל [[קנס]] על סך 25,000 [[דולר אמריקני|דולרים]]. לאור השיפור הניכר במצבו, ב-[[1995]] הנמיך השירות האמריקאי לדגים ולחיות בר את רמת הסיכון שיוחסה לעיטם במסגרת החוק להגנה על חיות נכחדות וחיות בסיכון, ומאז הוא מסווג כמין שמאוים בסכנת הכחדה, ולא כמין שממש נמצא בה. בנוסף, ב-[[1 במאי]] [[2007]] החליט [[הסנאט של ארצות הברית]] להפוך את [[20 ביוני]] ל"יום העיטם האמריקאי", החלטה שמעניקה דחיפה נוספת לשימור העיטמים לבני-הראש{{הערה|[https://www.eagles.org/u-s-senate-passes-american-eagle-day/ כתבה] ב-Eagles.org}}.

ה-MBTA, האמנה למען העיטם לבן-הראש, וה-ESA – משתלבים יחד ליצירת הגנה פדרלית חזקה מאוד על העיטם. חוקים ואמנות אלו חלים על הרוב המכריע של מדינות ארצות הברית. ביתר המדינות, מצב העיטמים טוב למדי, ולכן לא ננקטו שם אמצעי הגנה כה חמורים. בצד האמצעים הפדרליים, מדינות רבות מחזיקות בחקיקה פנימית המגינה על העיטמים, כל אחת בהתאם למצב העיטמים שנמצאים אצלה. בצד ההגנה החוקית החזקה, גברה המודעות לשמירה על העיטמים לבני-הראש. כך למשל, החל מאמצע [[שנות ה-90]] מתקיים אחת לשנה אירוע שמטרתו הגברת המודעות לצורך בשימור של העיטמים לבני-הראש. בנוסף, בשל רגישותו הגבוהה של העיטם, במיוחד בתקופת הקינון, בסביבות הטריטוריות של העיטמים מוצבים בתקופה זו שלטים גדולים המתריעים בפני המטיילים על הנזק שהם עלולים לגרום.

מאמצי השימור וההגנה על העיטמים לבני-הראש הם מהמצליחים ביותר ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]]. אוכלוסיות העיטמים השתקמו באופן יוצא מן הכלל, וחל גידול עצום במספר הפרטים המקננים ובשיעור הילודה. בעקבות השיפור הניכר במצבו, העיטם לבן-הראש הוסר כליל מרשימת המינים המאוימים בסכנת הכחדה, ולפיכך לא חל עליו החוק שנחקק ב-[[1973]] שסיפק לו הגנה מסיבית. עם זאת, המומחים חלוקים בדעתם האם נכון היה להסיר את ההגנה המקיפה מעל העיטם{{הערה|[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/02/13/AR2006021302048.html "Ready to test their wings?"], כתבה ב[[וושינגטון פוסט]]}}. הצלחתו המרשימה של העיטם בתהליך השיקום, שהתבטאה בגידול ממאות בודדות של פרטים מקננים לכדי אלפים רבים, הפכה אותו לסיפור הצלחה בקרב ה[[אורניתולוגיה|אורניתולוגים]].

== גידול בשבייה ==
על מנת להחזיק בעיטמים לבני ראש בשבייה, יש להחזיק באישורים מיוחדים לכך. אישורים אלו ניתנים רק למוסדות חינוכיים ציבוריים, והעיטמים המוצגים שם הם רק פרטים בעלי פציעה תמידית שאינם מסוגלים לחזור לסביבתם הטבעית. תנאי ההחזקה של העיטמים כוללים כלובים הולמים מתאימים, וצוות מקצועי המנוסה בטיפול בעיטמים. החזקה בעיטמים לבני ראש לצורך ספורט ה[[בזיירות]] (ציד בעזרת עופות טרף, בעיקר בזים) אסורה ב[[ארצות הברית]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.fws.gov/pacific/eagle/permit_types/exhibition_live.html|כותרת=Eagle Permits - Exhibition of a Live Eagle Permit|תאריך_וידוא=2021-07-04|אתר=www.fws.gov}}|כיוון=שמאל}}. אם הוא מטופל כראוי, תוחלת חייו בשבייה עשויה להיות גבוהה מאוד. עם זאת, גם בתנאים טובים הוא מתרבה אך בקושי כשאינו בסביבתו הטבעית{{הערה|Maestrelli, John R.; Stanley N. Wiemeyer (March 1975). "[http://elibrary.unm.edu/sora/Wilson/v087n01/p0045-p0053.pdf Breeding Bald Eagles in Captivity]". The Wilson Bulletin 87 (I). Retrieved on 2007-08-19.|כיוון=שמאל}}. ב[[קנדה]], יש צורך ברישיון על מנת להחזיק בעיטם לבן-הראש לצורכי בזיירות.

== בתרבות ==
=== בתרבות האינדיאנים ===
[[קובץ:Matô-Tope 1.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ציור של [[קארל בודמר]] מ-[[1833]]–[[1834]] המתאר אינדיאני, שעל ראשו במרכז ניתן להבחין בנוצה של עיטם לבן-ראש.]]
העיטם לבן-הראש והעיט הזהוב הם עופות בעלי משמעות [[דת]]ית ורוחנית בקרב שבטים [[אינדיאנים|אינדיאניים]] רבים. נוצותיו של העיטם לבן-הראש, ואף איברים אחרים שלו, מרכזיים במספר טקסים שמבצעים האינדיאנים. כמו כן משמשות נוצות העיטם להבעת כבוד והערכה להישגים נאים ותכונות טובות, כמו אומץ או מנהיגות יוצאים מן הכלל. בנוסף, האינדיאנים רואים בעיטם לבן-הראש כשליח קדוש המקשר ביניהם לבין עולם הרוחות. חשיבות נוצותיו כה גדולה, עד כי לעיתים הם משווים אותה ל[[צלב]] ול[[תנ"ך]] בעולם המערבי.

יחסם המיוחד של האינדיאנים לעיטם לבן-הראש ולעיט הזהוב, מתבטא גם באופן בו הם מטפלים בעיטם שבו הם נתקלים. ראשית, הם לעולם לא יפגעו בעיטם. אם ייתקלו בעיטם, הם יבצעו טקס מיוחד על מנת להעניק לו את הכבוד הראוי לו על פי אמונתם. אם ייאלצו לתלוש מהעיטם נוצות, הם מחויבים לעשות זאת כך שלא יפגעו בעיטם או ביכולת התעופה שלו. מכיוון שהעיטמים נחשבים לשליחי הבורא, חלקיהם של העיטמים נמצאים בכל טקס דתי של [[כנסיית הילידים האמריקנים]] (Native American Church).

לנוצות העיטם לבן-הראש מספר משמעויות נוספות בתרבות הילידים האמריקנים. כך למשל, כל חבר במשפחה אינדיאנית הוא בעל נוצה המייצגת אותו. כאשר צעירי המשפחה עוזבים את הבית, ההורים משאירים את הנוצות בבית המשפחה ועל ידי כך שומרים באופן סמלי על האחדות המשפחתית. כמו כן, לנוצות מיוחסות סגולות רפואיות, המסוגלות לרפא הן פגיעות פיזיות והן מחלות נפש.

עם זאת, העיטם זוכה להגנה מלאה מצד החוק לשמירה על עופות נודדים ומצד האמנה לשמירה על העיטם לבן-הראש ועל העיט הזהוב. כך, השימוש של האינדיאנים בנוצות העיטם ובאיבריו מוגבל, והם מקבלים אותם בכל זאת בעקבות החלטה שהתקבלה בנושא. עם זאת, ההחלטה נוגעת רק לשבטים אינדיאנים המוכרים על ידי הרשויות הפדרליות, ומנגנון "הקצבת" העיטמים של הממשל לוקה במספר חסרונות, שהעיקרי שבהם הוא אספקה איטית של חלקי עיטמים ושל נוצותיהם לשבטים. חיסרון זה הוביל לכך שהשבטים שמקבלים את מבוקשם מתנגדים לצירוף שבטים נוספים למנגנון זה, מחשש שצירופם רק יגדיל את משך ההמתנה עד לקבלת החלקים הרצויים של העיטמים.

=== הציפור הלאומית של ארצות הברית ===
העיטם לבן-הראש הוא ה[[ציפור לאומית|ציפור הלאומית]] של ארצות הברית. הוא אחד הסמלים המוכרים של המדינה, ומופיע על מרבית החותמות הרשמיות שלה, וביניהן [[סמל ארצות הברית|סמלה של ארצות הברית]] ו[[חותם נשיא ארצות הברית]]. חשיבותו הלאומית מקורה ב-[[20 ביוני]] [[1782]], כאשר [[הקונגרס הקונטיננטלי]] אימץ את העיצוב הנוכחי של [[החותם הגדול של ארצות הברית]], הכולל עיטם לבן-ראש המחזיק חיצים וענף זית בעזרת טפריו. מדינות אחדות עשו זאת עוד לפני כן ב-[[1778]].

ב-[[1784]], לאחר תום [[מלחמת העצמאות של ארצות הברית]], כתב [[בנג'מין פרנקלין]] מכתב לבתו מ[[פריז]], ובו מתח ביקורת על הבחירה בעיטם{{הערה|[http://www.smithsonianmag.com/arts-culture/american-myths-benjamin-franklins-turkey-and-the-presidential-seal-6623414/?no-ist American Myths: Benjamin Franklin’s Turkey and the Presidential Seal], אתר ה[[סמית'סוניאן]], 25 בינואר 2015|כיוון=שמאל}}, וטען ב[[סרקזם]] כי טבעו של [[תרנגול הודו|תרנגול ההודו]] מתאים יותר (תרגום חופשי):
{|width="100%" style="text-align:right;"
|-
|
{| class="wikitable"
|-
|
אני עצמי הייתי מעדיף שהעיט הקירח לא היה נבחר לייצג את ארצנו. זהו עוף בעל מוסר מפוקפק. הוא אינו מרוויח את מחייתו ביושר. תוכל לראותו נח על עץ מת על יד הנהר, שם, עצל מכדי לדוג בעצמו, הוא צופה בעמלו של ה[[שלך]]; כאשר עוף חרוץ זה תופס לו לבסוף דג, ובעודו נושאו לקינו להאכלת זוגתו וילדיו, עט עליו העיט הקירח ולוקח את מזונו.

על אף כל רמאויותיו, לעולם לא יהיה במצב טוב, אלא כאותם ברנשים החיים משוד וגזל, יהיה הוא עני ולרוב עלוב במיוחד. נוסף על כך הוא גם פחדן: ה[[טירניים|טירן]], שאינו גדול מדרור, תוקפו באומץ לב ומגרשו מאזור מגוריו. לפיכך, אין הוא מתאים בשום אופן להיות סמל לארצנו האמיצה והישרה, שגירשה את כל הטירנים{{ביאור|[[משחק מילים]] המבוסס על משמעותה הכפולה של המילה "טיראן", המשמשת כסמל ל[[עריצות]] בעקבות ה[[טיראניה]] היוונית, וכן כשמה של ציפור שיר ממשפחת הטירניים.}} משטחה.

מבחינה זו, איני מוטרד מכך שדמות העוף אינה ידועה כדמותו של עיט קירח, כי אם דומה לדמותו של תרנגול הודו. למען האמת, תרנגול הודו הוא עוף מכובד בהרבה, ועם זאת הוא יליד אמריקה... ומלבד זאת, על אף שהוא מעט טיפשי ויהיר בהופעתו, תרנגול הודו הוא עוף אמיץ, ולא יהסס לתקוף [[גרנדיר]] מחיל המשמר הבריטי, שהרשה לעצמו לפלוש לחוות התרנגול, לבוש במעילו האדום.
|}
|align="right" valign="middle" |[[קובץ:Seal Of The President Of The Unites States Of America.svg|ממוזער|ימין|חותם נשיא ארצות הברית ובמרכזו עיטם לבן-ראש]]
|}
למרות התנגדותו של פרנקלין נותר העיטם לבן-הראש בסמלה של ארצות הברית. ניתן למצוא אותו הן על חותמות לאומיות והן על גבי מספר [[מטבע]]ות, כאשר ראשו נוטה לצד הרגל המחזיקה בענפי הזית. בין השנים [[1916]] ו-[[1945]] התנוסס על הדגל הנשיאותי עיטם המביט ברגלו השמאלית, שמחזיקה בחיצים. בשילוב עם מלחמות העולם שהתרחשו בטווח שנים זה, התפתחה [[אגדה אורבנית]] לפיה העיטם מביט לכיוון ענפי הזית בעיתות שלום, ולכיוון החיצים בעיתות מלחמה{{הערה|[http://www.snopes.com/history/american/turnhead.asp מידע נוסף על האגדה האורבנית]}}.

בתוכנית הטלוויזיה "[[החבובות (סדרת טלוויזיה)|החבובות]]", "[[החבובות - דמויות#סם העיט|סם העיט]]" הוא עיטם לבן-ראש פטריוטי ואליטיסט הרוצה לצנזר הופעות או להפוך את המופע לתרבותי יותר.

בעונה ה-40 של הסדרה היפנית [[סופר סנטאי]], "Doubutsu Sentai Zyuohger", העיטם לבן-הראש הוא הנושא של הריינג'ר האדום של העונה,"Zyuoh Eagle".

== גלריה ==
<div style="text-align: center;">
<gallery mode="packed-hover" heights="150">
קובץ:Bald Eagle Portrait.jpg|תקריב ראשו של עיטם לבן-ראש
קובץ:Haliaeetus leucocephalus.jpg|עיטם לבן-ראש בממלכת בעלי החיים של דיסני
קובץ:Eagle-moon-web-2.jpg|עיטם לבן-ראש על רקע הירח
קובץ:Haliaeetus leucocephalus (aka).jpg|תקריב על ראשו של עיטם לבן-ראש
קובץ:Eagle and American Flag by Bubbels.jpg|עיטם לבן-ראש על רקע [[דגל ארצות הברית]]
קובץ:USQuarter1a.jpg|צדו האחורי של [[קוורטר (מטבע אמריקני)|קוורטר]], מטבע אמריקאי של רבע [[דולר אמריקני|דולר]]
קובץ:2010-bald-eagle-with-fish.jpg|עיטם לבן-ראש בתעופה
קובץ:Haliaeetus leucocephalus in flight over KSC.jpg|עיטם לבן-ראש במעופו
</gallery>
</div>

== לקריאה נוספת ==
<div style="direction: ltr;">
* Amadon, D. 1983. The Bald Eagle and its relatives. pp. 1–4 in Biology and management of Bald Eagles and Osprey (D.M. Bird, et.). Harpell Press, Ste. Anne de Bellevue, Quebec.
* Buehler, D. A. 2000. Bald Eagle (Haliaeetus leucocephalus). In The Birds of North America, No. 506 (A. Poole and F. Gill, eds.). The Birds of North America, Inc., Philadelphia, PA
* Fraser, J. D., L. D. Frenzel, and J. E. Mathisen. 1985. The impact of human disturbance on breeding bald eagles in north-central Minnesota. J. Wildlife Management 49:585-592.
* Gerrard, J.M., A.R. Harmata, and P.N. Gerrard. 1992b. Home range and activity of a pair of Bald Eagles breeding in northern Saskatchewan. J. Raptor Res. 26:229-234.
* Hodges, J.I., and F.C. Robards. 1982. Observations of 3.850 Bald Eagle nests in southeast Alaska. pp. 37–46 in A symposium and workshop on raptor management and biology in Alaska and western Canada (W.N. Ladd and P.F. * Schempt, eds. U.S. Fish and Wildl. Serv., Anchorage, AK.)
* Hodges, J.I., E.L. Boeker, and A.J. Hansen. 1987. Movements of radio-tagged Bald Eagles, Haliaeetus leucocephalus, in and from southwestern Alaska, Can. Field Nat. 101:136-140.
* Mahaffy, M.S. and L. D. Frenzel. 1987. Elicited territorial responses of northern Bald Eagles near active nests. J. Wildl. Manage. 51:551-554.
* Martin, T E. 1987. Food as a limit on breeding birds: a life-history perspective. Annu. Rev. Ecol. Syst. 18:453-487.
* McClelland BR, McClelland PT, Yates RE, Caton EL, McFadzen ME, 1996. Fledging and migration of juvenile Bald Eagles from Glacier National Park, Montana. J. Raptor Research 30, 79-89.
* Palmer, R. S., editor. 1988. Handbook of North American birds. Vol. 4. [Diurnal raptors, part 1]. Yale University Press, New Haven, CT. vii + 433 pp.
* Schempf, P. 1997. Bald eagle longevity record from southeastern Alaska. Journal of Field Ornithology 68
* Stalmaster, M.V. 1987. The Bald Eagle. Universe Books, New York.
* Watson, J.W. 1993. Responses of nesting Bald Eagles to helicopter surveys. Wildl. Soc. Bull. 21:171-178.
</div>

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Haliaeetus leucocephalus|שם ויקישיתוף=עיטם לבן-ראש|ויקימינים=Haliaeetus leucocephalus|שם ויקימינים=עיטם לבן-ראש}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{בריטניקה}}
* [http://www.baldeagleinfo.com/ עיטם לבן-הראש האמריקאי] {{אנגלית}}
* [http://www.mbr-pwrc.usgs.gov/id/framlst/i3520id.html מידע נוסף אודות עיטם לבן-הראש] {{באנגלית}}
* [http://www.midwesteagles.com/ תמונות של עיטמים לבני ראש]
* {{סרטונים}} עיטם לבן-ראש בארכיון הסרטונים של [[AP]]:
** [http://www.aparchive.com/metadata/c0004580/722367bf663a64ebefecc7ea4f6d72d7 עיטם לבן-ראש תופס דג ומאכיל גוזלים, 1969]
** [http://www.aparchive.com/metadata/DV-Bald-Eagle-FF-/88fb965522b46911358d208b1d2313d2 מסירים את העיטם מרשימת המינים בסכנת הכחדה, ארצות הברית, 28 ביוני 2007]
** [http://www.aparchive.com/metadata/USA-American-bald-eagle/aaefd421ef5362c7bc464f544b957886 עיטם פצוע מסייע בהסברה על שמירת המין, טנסי, 1996]
** [http://www.aparchive.com/metadata/USA-Bald-eagle-released-back-into-wild/0b7d7b1fb8866cab850a0cfc398a310c עיטם שנפצע וטופל משוחרר לטבע, וירג'יניה, 1998]
** [http://www.aparchive.com/metadata/USA-FLORIDA-BALD-EAGLE-BORN-AT-WILDLIFE-SANCTURAY/2c1388b06fdaf63c109789be8f0f63bc גוזל של עיטם בוקע בשמורה, פלורידה, 1999]
** [http://www.aparchive.com/metadata/Features-US-Bald-Eagles/1278c6e0b72a7498e2c9b7896756d369 חוקרים מציבים מצלמות מעל קן של עיטם, וירג'יניה, 2002]
** [http://www.aparchive.com/metadata/-HZ-US-Eagle-Feathers/529068294bd44e6b1a973d1c0add7e9 מחקר באמצעות ניתוחים שלאחר המוות במרכז הלאומי לעיטם, קולורדו, 2011 |]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}

{{-}}

== ביאורים ==
{{ביאורים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ערך מומלץ}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:פארק לאומי ילוסטון: בעלי חיים]]
[[קטגוריה:ארצות הברית: סמלים לאומיים]]
[[קטגוריה:עיטם]]
[[קטגוריה:ארצות הברית: עופות]]
[[קטגוריה:קנדה: עופות]]
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס לינאוס]]
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1766]]