הצגת המקור של הדף "עקרון ד'אלמבר"

[[קובץ:Alembert.jpg|ממוזער|שמאל|[[ז'אן לה רון ד'אלמבר|ז'אן ד'אלמבר]]]]

'''עקרון ד'אָלֶמְבֶּר''' (D'Alembert), הידוע גם כ'''עקרון לגרנז'-ד'אלמבר''' (Lagrange–d'Alembert), הוא משפט על [[חוקי התנועה של ניוטון|חוקי התנועה]] הבסיסיים של [[מכניקה קלאסית|המכניקה הקלאסית]]. המשפט קרוי על שם מגלו, ה[[פיזיקאי]] ה[[צרפתי]] [[ז'אן לה רון ד'אלמבר]]. העיקרון קובע כי סכום ההפרשים בין ה[[כוח (פיזיקה)|כוחות]] הפועלים על ה[[מערכת פיזיקלית|מערכת]] לבין הנגזרת הזמנית של ה[[תנע]], לאורך כל [[העתק (פיזיקה)|העתקה]] וירטואלית המצייתת לאילוצי המערכת{{הבהרה}}, הוא אפס<ref>{{צ-ספר|שם=The variational principles of mechanics|קישור=https://archive.org/details/variationalprinc00lanc/page/92/mode/2up|מו"ל=University of Toronto Press|שנת הוצאה=1964|מחבר=Cornelius Lanczos|מקום הוצאה=Toronto|עמ=92}}</ref>. לפיכך, עקרון ד'אלמבר הוא:

:<math>\sum_{i} ( \mathbf {F}_{i} - m_i \mathbf{a}_i )\cdot \delta \mathbf r_i = 0,</math>

:{|
|-
| <math>\mathbf {F}_i</math> || הם הכוחות המופעלים על המערכת,
|-
| <math>\delta \mathbf r_i</math> || הם ההעתקים הווירטואליים המצייתים לאילוצי המערכת,
|-
| <math> m_i \scriptstyle</math> || הם מסות החלקיקים במערכת,
|-
| <math>\mathbf a_i</math> || הם תאוצות החלקיקים במערכת,
|-
| <math>m_i \mathbf a_i</math>  || ביחד מייצגים את הנגזרת הזמנית של התנע,
|-
| <math>i</math> || הוא מספר טבעי המייצג משתנים השייכים לחלקיקים שונים.
|}

משפט זה הוא המקביל הדינמי ל[[משפט העבודה הווירטואלית]] והוא כללי יותר מ[[עקרון המילטון]], שכן הוא אינו מוגבל למערכות [[הולונומיות]]. [[אילוצים הולונומים|הגבלה הולונומית]] היא הגבלה התלויה רק בקואורדינטות ובזמן.

== הוכחה ==

העתקה וירטואלית היא שינוי הקונפיגורציה של המערכת, כך שבניגוד להעתקה אמיתית של המערכת, הנעשית בזמן dt, העתקה וירטואלית נעשית מידית.
כידוע מ[[חוקי ניוטון]], סכום הכוחות על חלקיק שווים לנגזרת הזמנית של התנע שלו:

<math>F_i-\dot {p_i}=0</math>

ומכאן נקבל מידית:

<math>\sum_i (F_i-\dot {p_i})\delta {r_i}=0</math>

== קבלת משוואת אוילר לגרנז' ==

נבדיל בין כוחות ממשיים <math>{F_i}^{(a)}</math> לכוחות אילוצים <math>f_i</math>:

<math>\sum_i ({F_i}^{(a)}-\dot {p_i})\delta {r_i}+ \sum_i f_i\delta {r_i}=0</math>

כאשר האיבר השני אשר עוסק בעבודה וירטואלית אשר מתבצעת על ידי כוחות אילוצים, חייב להתאפס. לדוגמה חלקיק המוגבל לנוע על משטח- כוחות האילוצים פועלים בהכרח בניצב למישור, בעוד ההעתקים הווירטואליים חייבים להיות משיקים לו. הטיפול שלנו לא מתייחס למערכות בהן פועלים כוחות כגון [[חיכוך]] לאורך המשטח. למרות זאת במקרים מסוימים, כמו [[גלגול ללא החלקה]], התנאי של אי קיום עבודה עדיין מתקיים.

אנו רוצים עכשיו לאפס בנפרד את המקדים של כל ההעתקות הווירטואליות, אך קיום האילוצים במערכת כופה תלות בין הקוארדינטות השונות. לכן נרצה לעבור ל[[קואורדינטות מוכללות]], בלתי תלויות אחת בשנייה.

נתאר את מעבר הקוארדינטות בעזרת מערכת משוואות:

<math>r_i=r_i(q_1,q_2,...,q_n,t)</math>

באופן כללי מספר הקוארדינטות המוכללות שונה ממספר הקוארדינטות הממשיות (כל אילוץ מוריד את מספר הקוארדינטות המוכללות הבלתי תלויות).<br />
ההעתקה הווירטואלית <math>\delta {r_i}</math> קשורה להעתקה הווירטואלית <math>\delta {q_i}</math> על ידי:

<math>\delta {r_i}=\sum_j \frac{\partial r_i}{\partial q_j} \delta {q_j}</math>

על ידי קשר זה נוכל להגדיר את הכוחות המוכללים <math>Q_j</math>

<math>\sum_i F_i \delta {r_i}=\sum_{i,j} F_i \frac{\partial r_i}{\partial q_j} \delta {q_j} = \sum_j Q_j \delta {q_j}</math>

<math>Q_j=\sum_i F_i \frac{\partial r_i}{\partial q_j}</math>

שים לב כי היחידות הפיזיקליות של הכוחות המוכללים אינם חייבים להיות של כוח. המגבלה היחידה עליהם היא שהמכפלה שלהם עם הקוארדינטה המוכללת תהיה בעלת יחידות של עבודה.

עוד איבר במשוואה עוסק בעבודה הנעשית על ידי הכוחות המדומים. באופן דומה לכוחות המוכללים:

<math display="block">
\sum_i \dot p_i \delta r_i =\sum_{i,j} m\ddot{r_i} \frac{\partial r_i}{\partial q_j} \delta {q_j}
=\sum_{i,j} \frac{d}{dt}(m\dot{r_i} \frac{\partial r_i}{\partial q_j}) \delta {q_j} - \sum_{i,j} m\dot{r_i} \frac{d}{dt}(\frac{\partial r_i}{\partial q_j}) \delta {q_j}

</math>

נוכל לבטא את המהירויות:

<math>v_i=\frac{dr_i}{dt}=\sum_j \frac{\partial r_i}{\partial q_j} \dot {q_j} + \frac{\partial r_i}{\partial t}</math>

נזכור כי <math>r_i</math> אינם תלויים באופן מפורש ב <math>\dot q_j</math> ולכן:

<math>\frac{\partial v_i}{\partial \dot {q_j}}=\frac{\partial r_i}{\partial q_j}</math>

בנוסף לכך:

<math display="block">\frac{d}{dt} \frac{\partial r_i}{\partial q_j}= \sum_k \frac{\partial^2 r_i}{\partial q_j \partial q_k} \dot q_k + \frac{\partial^2 r_i}{\partial q_j \partial t}=
\frac{\partial}{\partial q_j} \frac{dr_i}{dt}
</math>

נציב ביטוים אלו באיבר התנע ונפתח:

<math display="block">
\sum_i \dot p_i \delta r_i = \sum_{i,j} \frac{d}{dt}(m\dot{r_i} \frac{\partial r_i}{\partial q_j}) \delta {q_j} -
\sum_{i,j} m\dot{r_i} \frac{d}{dt}(\frac{\partial r_i}{\partial q_j}) \delta {q_j}=
\sum_{i,j} \frac{d}{dt}(mv_i \frac{\partial v_i}{\partial \dot {q_j}}) \delta {q_j} -
\sum_{i,j} mv_i \frac{\partial v_i}{\partial q_j} \delta {q_j}=
\sum_{i,j} \frac{d}{dt}(\frac{1}{2}m \frac{\partial {v_i}^2}{\partial \dot {q_j}}) \delta {q_j} -
\sum_{i,j} \frac{1}{2}m \frac{\partial {v_i}^2}{\partial q_j} \delta {q_j}=

</math>

<math>=\frac{d}{dt}(\frac{\partial T}{\partial \dot {q_j}}) \delta {q_j} -
 \frac{\partial T}{\partial q_j} \delta {q_j}</math>

כאשר T היא [[אנרגיה קינטית|האנרגיה הקינטית]] מבוטאת בקואורדינטות המוכללות.

אם הכוח במערכת הוא משמר, ניתן להגדיר [[אנרגיה פוטנציאלית]] סקלרית אשר מקיימת:

<math>F_i=-\frac{\partial V}{\partial r_i}</math>

לכן ב[[קואורדינטות מוכללות]] איבר הכוחות נראה כך:

<math>\sum_{i,j} -\frac{\partial V}{\partial r_i} \frac{\partial r_i}{\partial q_j} \delta {q_j}=
\sum_{j} -\frac{\partial V}{\partial q_j} \delta {q_j}
</math>

והכוח המוכלל ניתן על ידי:

<math>Q_i=-\frac{\partial V}{\partial q_j}</math>

נסכום את האיברים:

<math>\sum_{j} (\frac{\partial (T-V)}{\partial q_j}-\frac{d}{dt} \frac{\partial T}{\partial \dot {q_j}}) \delta {q_j}=0</math>

כאשר <math>\delta {q_j}</math> הם העתקים וירטואליים שרירותיים. לכן מתקיים לכל איבר בסכום:

<math>\frac{\partial (T-V)}{\partial q_j}-\frac{d}{dt} \frac{\partial T}{\partial \dot {q_j}}=0</math>

ברוב הבעיות האנרגיה הפוטנציאלית אינה תלויה ב<math>\dot q_i</math>.
לכן על ידי הוספת איבר שמתאפס נוכל לבטא מחדש את המשוואה כ:

<math>\frac{\partial (T-V)}{\partial q_j}-\frac{d}{dt} \frac{\partial (T-V)}{\partial \dot {q_j}}=0</math>

נגדיר את פונקציית הלגרנז'יאן כ

<math>L=T-V</math>

ובכך קיבלנו את [[לגראנז'יאן|משוואת אוילר לגרנז']]:

<math>\frac{\partial L}{\partial q_j}-\frac{d}{dt} \frac{\partial L}{\partial \dot {q_j}}=0</math>
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

==קישורים חיצוניים==
* {{בריטניקה}}

[[קטגוריה:מכניקה]]
[[קטגוריה:משפטים פיזיקליים]]