הצגת המקור של הדף "פאול ניגלי"

{{מדען
|שם=פאול ניגלי
|שם בשפת המקור=Paul Niggli
|תאריך לידה=[[26 ביוני]] [[1888]]
|תאריך פטירה=[[13 בינואר]] [[1953]]
|תמונה=
|כיתוב=
|תרומות עיקריות=עבודתו בתחום [[קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן]]
|ענף מדעי=[[קריסטלוגרפיה]]
|הערות=
|מדינה=[[שווייץ]]}}

'''פאול ניגלי''' (ב[[גרמנית]]: Paul Niggli) {{כ}} ([[26 ביוני]] [[1888]] – [[13 בינואר]] [[1953]]) [[קריסטלוגרף]] [[שווייץ|שווייצרי]] שהיה מחלוצי ה[[קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן]].

==ביוגרפיה==
ניגלי נולד בעיירה [[צופינגן]] (Zofingen) שב[[הקנטונים של שווייץ|קנטון]] [[ארגאו]]. הוא למד תחילה בבתי ספר בעיר ובאראו (Aarau), בירת הקנטון. בין 1907 ל-1911 הוא למד ב[[המכון הטכנולוגי של ציריך|מכון הטכנולוגי של ציריך]] שב[[ציריך]] ([[אלברט איינשטיין]] היה אחד ממוריו), וסיים את לימודיו כמהנדס. תקופה קצרה שימש כאסיסטנט במכון הפיזיוכימי שב[[אוניברסיטת קרלסרוהה]], וחזר לשווייץ על מנת ללמוד ב[[אוניברסיטת ציריך]] שם קיבל את ה[[דוקטורט]]. בשנים 1913-1912 עסק במחקר במעבדה הגאופיזית במכון קארנגי ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]]. ב-1913 הוא הכין את ה[[הביליטציה]] ([[פוסט דוקטורט]] במדינות דוברות גרמנית) במכון הטכנולוגי, ושנה אחר כך גם באוניברסיטת ציריך, וקיבל תואר [[פריבט-דוצנט]]. בין השנים 1920-1915 הוא לימד באוניברסיטאות [[אוניברסיטת לייפציג|לייפציג]] ו[[אוניברסיטת טיבינגן|טיבינגן]].

ב-1920, בהיותו בן 32 בלבד, הוא התמנה למדען הראשי במכון למינרלוגיה ופטרוגרפיה (''Institut für Mineralogie und Petrographie'') ועבד במכון עד 1949. באותה שנה (1920) הוא קיבל מינוי כפרופסור ל[[מינרלוגיה]] במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH - Eidgenössische Technische Hochschule) ובאוניברסיטת ציריך (בין שני המוסדות יש קשר וסגל משותף) במקום אולריך גרובנמן (Ulrich Grubenmann), המורה שלו למינרלוגיה במכון שפרש. ניגלי שימש בתפקיד במשך 32 שנים עד סמוך למותו. בין השנים 1928 ל-1931 הוא שימש כ[[רקטור]] במכון הטכנולוגי של ציריך, ובשנים 1942-1940 היה רקטור באוניברסיטת ציריך. כמו כן שימש ניגלי כנשיא הוועדה הגאוטכנולוגית של שווייץ ושירת כחבר בוועדה הגאולוגית של שווייץ.

==עבודתו==
פאול ניגלי פרסם כ-200 מאמרים וכתב כ-15 ספרים בעיקר בתחום [[מדעי כדור הארץ]] וגם בתחומים משיקים. עיקר מחקריו היו בתחום ה[[קריסטלוגרפיה]] והמושגים הבסיסיים של [[מבנה גבישי|המבנה הגבישי]], יישום [[סטריאוכימיה]] ל[[גביש]]ים ו[[מינרל]]ים, חקר עופרות מתכת, ניתוח הרכבים כימיים של [[מגמה]], [[סלע יסוד|סלעי יסוד]] ו[[סלע מותמר|סלעים מותמרים]], הקשרים בין מינרלים נלווים, ומחקר ה[[שלג]] ו[[מפולת שלגים|מפולות שלגים]]. המטרה אליה שאף כל חייו הייתה מיזוג התחומים השונים של [[מדעי כדור הארץ]]. 

על שמו "ערכי ניגלי" (Niggli-Werte) – שיטות חישוב בתחום הפטרוכימיה, ו"נוסחת ניגלי" - <math>\mathrm{{}^{n}_\infty\lbrace[AB{}^{v}_{x/y}]^m\rbrace\!\,}</math>.

ספרו "Geometrische Kristallographie des Diskontinuum", שיצא לאור ב-1919, היה הספר הראשון בו הייתה גישה שיטתית למחקר המבנים של הגבישים תוך שימוש ב[[קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן]], והתבססות על מערכת 230 [[חבורה סימטריות מרחבית|החבורות הסימטריות המרחביות]]. בספר זה הוא תיאר את הדרכים האפשריות להעתקה של אובייקט בחלל באמצעות פעולות סימטריה. מטרתו הייתה להפוך את התאוריה המופשטת של החבורות הסימטריות המרחביות לכלי מעשי לניתוח מבני הגבישים, והוא כלל בו טבלאות של קואורדינטות של גבישים שונים. בחסותו של ניגלי נערך בציריך ב-1930 כנס שמטרתו הייתה הכנת טבלאות תקניות שיהיו מקובלות על כל הקריסטלוגרפים, יוזמה אותה הובילו [[פאול פטר אוואלד]] ו[[ג'ון דזמונד ברנל]]. תוך כדי הכנס התברר כי ניגלי מהווה את המכשול העיקרי בפני החלטה. בשלב מסוים הוא פלט "רבותי, אתם גונבים את הספר שלי". התברר כי הוא חש שהיוזמה בעצם מעתיקה את תוכן ספרו מ-1919. בסופו של דבר הצליח [[ויליאם אסטבורי]] לשכנע אותו להסיר את התנגדותו. והטבלאות יצאו בסופו של דבר לאור ב-1935 בעריכת [[קרל הרמן]].

בין 1921 ל-1940 שימש ניגלי כ[[עורך ראשי]] של כתב העת Zeitschrift für Krystallographie (ז'ורנל לקריסטלוגרפיה). כתב העת נוסד על ידי [[פאול גרות]] ב[[שטרסבורג]] ב-1877 כ-Zeitschrift für Krystallographie und Mineralogie (ז'ורנל לקריסטלוגרפיה ומינרלוגיה), והשם שונה על מנת להדגיש שכתב העת עוסק בקריסטלוגרפיה בלבד ב-1924. כתב העת דגל במדיניות של פרסום מאמרים בתחום בשפת המקור של הכותבים, ולמרות שהשפה העיקרית בו הייתה [[גרמנית]], התפרסמו בו מאמרים גם ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]. עובדה זו הפכה את כתב העת בעריכתו של ניגלי לכתב העת החשוב ביותר בתחום הקריסטלוגרפיה בתקופה שקדמה ל[[מלחמת העולם השנייה]]. כתב העת הפסיק את הופעתו בזמן המלחמה. בתקופה בה שימש ניגלי כעורך יצאו 46 כרכים של כתב העת. לאחר המלחמה יזם [[פאול פטר אוואלד]], שהיה בין עורכי המשנה של ה-Zeitschrift für Krystallographie, הקמת כתב עת בינלאומי חדש (שיצא בסוף לאור בשם "[[אקטה קריסטלוגרפיקה]]") במסגרת של ארגון בינלאומי חדש, [[האיגוד הבינלאומי לקריסטלוגרפיה]]. ניגלי הוזמן לשמש במערכת כתב עת זה.

==מחוות והוקרות==
*ב-1947 זכה ניגלי ב[[מדליית רובלינג]] של [[החברה המינרלוגית של אמריקה]].
*ניגלי זכה לתוארי כבוד מאוניברסיטאות [[ז'נבה]], [[בודפשט]], [[סופיה]] ו[[שטוטגרט]] והיה חבר בכ-20 ארגונים מדעיים ובכלל זה החברה הגאולוגית של אמריקה והחברה המינרלוגית של אמריקה.
*קרן פאול ניגלי מחלקת מדליות למדענים שווייצריים בולטים בתחום המינרלוגיה שגילם פחות מ-35 ובעל סיכוי רב לקריירה אקדמית.
*על שמו קרוי רכס קמט (wrinkle ridge) על [[הירח]] שאורכו 50 קילומטרים המכונה '''דורסום ניגלי''' (Dorsum Niggli). השם ניתן ב-1976.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{פרופילי מדענים}}
* [http://www.minsocam.org/msa/collectors_corner/arc/roebling7.htm נאומי קבלת מדליית רובלינג באתר החברה המינרלוגית של אמריקה, הכוללים גם פרטי ביוגרפיה]
* [https://web.archive.org/web/20080308054628/http://www.ethbib.ethz.ch/aktuell/galerie/niggli/ דף לזכרו של ניגלי במכון הטכנולוגי של ציריך] {{גרמנית}}
* {{בריטניקה}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:ניגלי, פאול}}
[[קטגוריה:קריסטלוגרפים]]
[[קטגוריה:בוגרי המכון הטכנולוגי של ציריך]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת ציריך]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת לייפציג]]
[[קטגוריה:שווייצרים שנולדו ב-1888]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1953]]