הצגת המקור של הדף "פולמוס לביבה – אוזן המן"

{{תמונות מרובות
|סיומת=לביבות תפוחי אדומה (מימין) ואוזני המן ממולאות [[זרעי פרג]] (משמאל)
|תמונה1=Potato pancakes.jpg
|תמונה2=Homemade hamantaschen2.jpg
|רוחב=170
}}
'''פולמוס לביבה – אוזן המן''' (ב[[אנגלית]]: '''Latke–Hamantash Debate''') הוא [[פולמוס]] [[הומור]]יסטי בין [[אקדמאי]]ם ש[[פלפול|התפלפלו]] על החשיבות היחסית והמשמעות של שני מאכלים מהמסורת ה[[יהדות|יהודית]] – ה[[לביבה]], שנהוג לאכול בחג ה[[חנוכה]], ו[[אוזן המן]], שנהוג לאכול ב[[פורים]]. [[סימפוזיון|סימפוזיונים]] שכללו [[דיבייט]] בנושא החלו ב[[אוניברסיטת שיקגו]] בשנת [[1946]], ומאז הם מתקיימים כל שנה באוניברסיטה זו וב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] אחרות ב[[ארצות הברית]]. בשנת 2006 פורסמה אסופה שכוללת תמלילי טיעונים מהמחלוקת, שמעולם לא הוכרעה.

== היסטוריה ==
הדיבייט הראשון לגבי הערך היחסי של הלביבה ושל אוזן המן נערך באוניברסיטת שיקגו בשנת 1946, במרכז של [[הלל (ארגון)|ארגון הלל]]. הרב מוריס פקרסקי ארגן את האירוע, יחד עם ה[[אנתרופולוג]] סול טקס, שגם תרם לאירוע לביבות מעשי ידיו, וה[[היסטוריון]] [[לואיס גוטשאלק]] {{אנ|Louis R. Gottschalk}}. לפי ה[[סוציולוג]] [[דניאל בל]] המקור לאירוע הוא קבוצת לימוד של [[דוקטורנט]]ים יחד עם פקרסקי. הוא והפילוסוף הנרי פינץ' היו הראשונים להשתתף בעימות, שבו כל אחד מהם נדרש להציג את הטיעון עבור שני הצדדים. רות פרדמן קרני, שערכה את האסופה על הפולמוס, טענה שהמניע לקיום האירוע היה קשור ברצון של התלמידים והמרצים באוניברסיטה לתת מקום לקשרים בין יהודים באוניברסיטה וההכרה ב"אווירה הצוננת בשיקגו עבור חברי פקולטה וסטודנטים יהודים".{{הערה|Ruth Fredman Cernea, "Intoduction", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), p. XIX}} המארגנים קיוו שהאירוע יאפשר מקום מפגש לסטודנטים יהודים, למפגש בין סטודנטים לחברי סגל ולמפגש בין חברי הסגל עצמם. קרני כתבה שבתקופה בה החלה המסורת, "סטודנטים יהודים בבתי ספר להשכלה גבוהה נפגשו רק באופן נדיר עם חברי פקולטה שהיו יהודים באופן נראה לעין. חברי הפקולטה היו יכולים להיות 'אתנים' בבתיהם, אבל בקמפוס, האינטראקציה עם סטודנטים הייתה תחומה לענייני השכלה בלבד".{{הערה|Ruth Fredman Cernea, "Intoduction", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), p. XX}} בניגוד לכך, האירוע התקיים באווירה חמימה וביתית, ובסיומו נערכה קבלת פנים שבמסגרתה יכולים היו הסטודנטים וחברי הסגל לטעום מה[[מקור ראשוני|מקורות הראשוניים]] לדיון, הלביבה ואוזן המן.

הפילוסוף [[טד כהן]] {{אנ|Ted Cohen (philosopher)}} הנחה את האירוע בשיקגו במשך כ-25 שנה, עד מותו בשנת 2014. במהלך השנים, אירועים דומים התקיימו גם באוניברסיטאות אחרות, כגון [[MIT]],{{הערה|[https://hillel.mit.edu/content/latke-vs-hamentaschen-great-debate-2011 Latke vs. Hamentaschen: The Geat Debate 2011], Hillel MIT}} [[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס]]{{הערה|[https://www.slideshare.net/hrobbins01/latke-hamentaschen-debate Latke Hamantash Academic Debate at Johns Hopkins University], December 2010}} ולפחות 16 מוסדות אחרים להשכלה גבוהה.

== חוקי הדיבייט ==
לפי קרני, על המציגים באירוע לקיים את הכללים הבאים, "בהלימה למעמד האינטלקטואלי של המוסד":{{הערה|שם=קרני_22|Ruth Fredman Cernea, "Intoduction", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), p. XXII}}
# על כל המציגים להיות בעלי תואר [[דוקטור לפילוסופיה]], או תואר מקביל בתחומם;
# על הטיעונים להיות מוצגים בהתאם לגישה ה[[תאוריה|תאורטית]] של המציגים ול[[ז'רגון]] של ה[[דיסציפלינה]] שלהם;
# כל סימפוזיון חייב לכלול לפחות מציג אחד שאינו יהודי.

במקרים מסוימים מציגים באירוע השתמשו ב[[חופש אקדמי|חופש האקדמי]] שלהם כדי לטעון לטובת מאכל יהודי מסורתי אחר, כמו [[קניש]], [[כעך|בייגל]] או [[דג מלוח (מאכל)|דג מלוח]].{{הערה|שם=קרני_22}}

== טיעונים בולטים ==
{{אזהרה כללית|פרק זה מכיל טיעונים שנאמרו בהומור ומסתמכים על טענות שאינן אמת.}}
[[קובץ:LatkeFry.JPG|ממוזער|טיגון לאטקעס. ב"[[אודה]] ללביבה" שיבח אדוארד סטניקייביץ, פרופסור לספרות סלאבית, את ריח השמן, אך דוברים אחרים התמקדו בסכנות הבריאות וסכנת ה[[צרבת]] שבמאכל המטוגן.]]

טד כהן טען ב-1976 ש"[[פילוסופיה]] אמיתית" מובילה לבחירה בלביבה על פני אוזן המן. לפי כהן "אוזן המן היא דבר טוב מאוד. הלביבה, עם זאת, היא דבר מושלם". הטיעון של כהן התייחס ל[[אסתטיקה|פילוסופיה של האסתטיקה]] של [[שלמה מיימון]], שלטענת כהן פורסמה תחת ה[[שם עט|פסבדונים]] "[[עמנואל קאנט]]". אוזן המן היא עניין של "[[ביקורת כוח השיפוט#תורת היופי ומשפט הטעם הטהור|טעם טהור]]". הלביבה, לעומת זאת, אינה נלמדת באופן [[אמפיריציזם|אמפירי]] – "היא מולדת אצל כל [[גרגרנות|פרסר]] רציונלי". טענה זו וטיעונים נוספים מה[[מטאפיזיקה]] של ה[[הוויה (פילוסופיה)|הוויה]] מובילה את כהן למסקנה ש"עולם בלי אוזני המן יהיה עולם אומלל... אבל עולם בלי לביבות הוא בלתי ניתן למחשבה".{{הערה|Ted Cohen, "[https://press.uchicago.edu/Misc/Chicago/100235.html Consolations of the Latke]"}}

[[קובץ:Mohn hamantaschen.jpg|ממוזער|אוזן המן - שימרה את ערכיה של המסורת היודו-בודהיסטית במשך מאות שנים.]]

ההיסטוריון [[ברנרד וייזנברגר]] {{אנ|Bernard Weisberger}} טען בשנת 1961, גם כן בזכות הלביבה. וייזנברגר ציטט מ"הספרות הנחבאת בשבחה של הלביבה, כפי שנכתבה על ידי הפטריוטים והליברלים האמריקאים". הוא חתם את טיעונו בתקווה ש"כוחות ה[[צנזורה]] יתירו לדקלם בעל פה את הבית הנשכח – או, הקבור בעודו בחיים – שחותם באמת את [[המנון ארצות הברית|הדגל זרוע הכוכבים]]: {{ציטוטון|מי יתן שיגיע המועד בקרוב / שהלביבות ישגשגו / וכל ביס יענגנו כי טוב}}".{{הערה|Bernard A. Weisenberger, "Freedom, Latkes, and American Letters: An Original Contribution to Knowledge", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), p. 11}}

הפילוסוף וה[[מסאי (כותב מסות)|מסאי]] [[אלן בלום]] טען ב-1981 שאוזן ההמן והלביבה, כמו היהדות עצמה, נוצרו מאחדות הניגודים. האחדות הזו התקיימה ב[[מן]], שממנו נוצרו שני המאכלים, והופרדה כשם שהופרדו היום מהלילה והגבר מהאישה. בלום טען שבילדותו ב[[אינדיאנפוליס]] הוגשו לו מטעמים של [[מנישביץ]], ושפעולה זו הייתה חלק מ[[קנוניה|קונספירציה]] של רבנים [[יהדות רפורמית|רפורמים]], שניסו לשכנע את היהודים שניתן להחזיר את האחדות המקורית. ניסיון זה נעשה תחת ההשפעה של [[גאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]], שיצר את הרושם המוטעה שניתן לאחד באופן [[דיאלקטיקה|דיאלקטי]] בין התזה (לביבה) והאנטיתזה (אוזן המן). בנוסף הוא האשים את ה[[אימפריאליזם]] של ה[[מתמטיקאי]]ם ואת ה[[כלכלן|כלכלנים]] – [[מטריאליזם|מטריאליסטיים]] וולוגרים – שמנסים לשכנע שניתן לחיות רק על לביבות בלי להכיר בערבוב הייחודי ליהודים בין חומר לרוח. כל אלה עוקבים אחרי [[משיח שקר|משיח השקר]], [[זיגמונד פרויד]], שללא ספק קיבל תשלום ממנישביץ. בלום קרא להמשך הדיון בלי השליטה של מנישביץ וטען שהלביבה היא סמל לשלמות של אלוהים בעוד אוזן המן היא סמל למשולש: [[אלוהים]], [[תורה]] ו[[יהודים|העם היהודי]].{{הערה|Allan Bloom, "Restoring the Jeiwsh Canon", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), pp. 12-15}} [[מילטון פרידמן]] הציג ב-1963 טיעון מנוגד, שנועד להראות שלכלכלנים יש כלים מתאימים לענות על השאלה. הוא ביקר את חוסר היכולת של אחרים לנתק את המדע ה[[פוזיטיביזם|פוזטיביסטי]] מ[[אתיקה נורמטיבית|טיעונים נורמטיביים]]. לפתרון השאלה הוא הציע את הנוסחה <math>L=qH2/3</math>, כאשר <math>q</math> מייצג את ה[[קבוע מתמטי|קבוע]] הפרידמני.{{הערה|Milton Friedman, "The Latke and the Hamatash at the Fifty-Yard Line", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), pp. 71-72}} נשיא [[אוניברסיטת פרינסטון]] [[הרולד שפירו]] {{אנ|Harold Tafler Shapiro}}, גם הוא כלכלן, מצא ב-1997 עניין דווקא במסה "[[תרבות ללא נחת]]" של פרויד. בניגוד לבלום, שפירו לא ראה את פרויד כמשיח שקר, אלא כמי שגילה את ההקבלה בין אוזן המן המשולשת לבין השילוש ה[[אדיפוס|אדיפלי]].{{הערה|Harold T. Shapiro, "The Hamantash and the Foundation of Civilization; or, The Edible Triangle, The Oedipal Triangle, and the Interpretation of History", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), pp. 185-188}}

[[קובץ:CassandraAusten-JaneAusten(c.1810) hires.jpg|ממוזער|[[ג'יין אוסטן]], מחברת "על אהבה ולביבה".]]

רבים מהמשתתפים בדיבייט התייחסו בטיעוניהם ליחס של סופרים ופילוסופים ידועים למאכלים שבמרכז הדיון. לורנס שרמן טען ב-1965 שגילויים חדשים מכתב יד של [[שייקספיר]] מראים על אהדתו הרבה לאוזני המן וכוללים רפרנסים למילוי [[זרעי פרג|פרג]]. הוא ציטט במהלך טיעונו מ[[סונטה]] שבה סוגד שייקספיר ל"זרע הפרג הנצחי" וטוען בגנותה של הלביבה שמביאה את אוכליה ל[[צרבת]] ולמוות כ[[מרטיר]]ים של עודף [[שמן בישול|שמן]].{{הערה|Lawrence Sherman, "The Hamantash in Shakespeare", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), pp. 21-24}} בדומה לשרמן, [[סטיוארט טייב]] {{אנ|Stuart Tave}} התייחס ב-1982 למקורות ספרותיים, אך טייב שאב את השראתו מספרה של [[ג'יין אוסטן]] "על אהבה ולביבה" (המשכון של "[[גאווה ודעה קדומה]]"), והסביר שאכילת אוזן המן היא פחות אסתטית מאכילת לביבה.{{הערה|Stuart Tave, "Jane Austen's ''Love and Latkes''", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), pp. 25-28}} בעוד ששרמן וטייב דיברו על ההתייחסות המפורשת של אושיות ספרותיות למאכלים, ההיסטוריונית [[חנה הולבורן גריי]] {{אנ|Hanna Holborn Gray}}, שהשתתפה בדיון בשנת 1991, העדיפה, בהשראת [[ליאו שטראוס]], להתייחס דווקא לחשיבותה של השתיקה. שטראוס כתב ש"השתיקה של אדם חכם היא תמיד משמעותית", והולבורן מסיקה מהשתיקה של [[ניקולו מקיאוולי]] לגבי לביבות ואוזני המן ש"מקיאוולי לא רק היה יהודי, כמו כל האנשים החכמים הוא היה בעד הלביבה".{{הערה|Hannah Holborn Gray, "The Latke's Role in the Reinaissance", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), p. 33}} [[מרתה נוסבאום]] לא סיפקה ב-1997 טיעון משלה, ובמקום זאת הקריאה קטע מהמחזה "[[נשות טרויה|הבשלניות של טרויה]]" של [[אוריפידס]], שבו [[הקובה]] [[קינה|מקוננת]] על אובדן הלביבות ואוזני ההמן.{{הערה|Martha Nussbau,, "Euripides' ''The Cooks of Troy'', Hecuba's Lament", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), pp. 173-176}}

הטיעון של [[אליהוא כ"ץ]] וג'ייקוב פלדמן משנת 1958 התמקד דווקא בניסיון של [[צ'ארלס דרווין]]. לטענתם, הרעיון של [[הישרדות הכשירים ביותר]] היה טבעי לדרווין, משום שהוא ערך את מסעו על גבי [[אה"מ ביגל|אוניית הבייגל של הוד מלכותו]], שבה הסיפונים חלקלקים והחור באמצע מאיים. באמצעות תרשימים דקדקניים, הם מראים שמסקנותיו היו שונות אם היה יוצא למסעו על גבי סירת לביבה (כמו זו של [[האקלברי פין]]) או ספינת אוזן המן (שדומה ל[[תיבת נח]]).{{הערה|Elihu Katz and Jacob L. Feldman, "The Voyage on the Bagel", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), pp. 67-70}} בדומה לכ"ץ ופלדמן, גם [[שלום שוורץ (פסיכולוג)|שלום שוורץ]] התייחס בשנת 1968 להשוואה בין העולם של ה[[בייגל]], שמייצג העדר קווים ישרים ונקודות החלטה ועל כן הוא לא מהווה בסיס יציב ולא מקנה תחושת כיוון, העולם ה[[אליטיזם|אליטיסטי]] של אוזן ההמן והעולם העתידי של הלביבה, שמייצג [[דמוקרטיה השתתפותית]].{{הערה|Shalom Schwartz, "Hamantash, Bagel, or Latke", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), pp. 73-75}} כמו כ"ץ ופלדמן, גם ההיסטוריונית [[ברברה מריה סטפורד]] {{אנ|Barbara Maria Stafford}} התייחסה במאמרה "הפיתוי הבל-יתואר של אוזן ההמן" משנת 1994 לתגליות של דרווין. לפי סטפורד, בהשוואה לאוזן המן, הלביבה היא "שטוחה, מינימליסטית, חיוורת וחסרת כריזמה".{{הערה|Barbara Maria Stafford, "The Ineffable Alure of Hamantashen", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), pp. 88-90}}

[[קובץ:Portrait of Niccolò Machiavelli.jpg|ממוזער|ניקולו מקיאוולי, שתיקתו מעידה על יהדותו וכמו כל אדם חכם הוא היה בעד הלביבה.]]

חלק מהדוברים בדיבייט בחרו להתייחס לנושאים אקטואליים שעומדים בראש סדר היום הציבורי. כך למשל, [[הרברט קלמן]] {{אנ|Herbert Kelman}}, פרופסור ל[[אתיקה]], התייחס ב-1968 ל"משבר המוסרי של התקופה, שבמסגרתו ההישרדות של הערכים היהודו-בודהיסטיים עצמם נמצאת בסכנה". הוא סיכם את טיעונו בהבעת תודה לאוזן ההמן, שסיפקה לאנושות את צרכיה המוסריים במשך מאות שנים.{{הערה|Hannah Holborn Gray, "The Latke vs. the Hamantash in an Age of (M)oral Crisis", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), pp. 47-54}}

מספר דוברות דנו בשאלה מנקודת מבט [[פמיניזם|פמיניסטית]]. [[ג'ודית שפירו]] {{אנ|Judith Shapiro}} התמקדה בשנת 1990 בביקורת פמיניסטית-[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]]. בביקורתה, היא דחתה כל קשר בין הצורה של אוזן המן ל[[אנטומיה]] הנשית וטענה שאם אנו רוצים לצאת מנקודת המוצא של הגישה היהודית המסורתית, ההזדהות עם המדוכא, עלינו לבחור בלביבה. היא הסבירה שהתמה המרכזית בעבודתה הבאה היא "הטרנספורמציה של הלביבה מ[[מטאפורה]] של ה[[אחר (פילוסופיה)|אחר]] הכללי ל[[מטונימיה]] של [[צדק חברתי]]".{{הערה|Judith Shapiro, "Latke vs. Hamantash: A Feminist Critique", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), pp. 116-120}} ב-1994 רובין לידנר טענה מנגד, שללביבות היה בבירור חלק מרכזי בדיכוי ששימר את היסודות ה[[פטריארכיה|פטריארכלים]] ביותר ביהדות, ושהיפוך היוצרות בטיעון של שפירו אפשרי רק בגלל "המשיגנעס ה[[פוסט-סטרוקטורליזם|פוסט-סטרוקטורלים]]". לדעת לידנר, יש להתייחס לנטל המעשי שב[[טיגון]] לביבות, אשר נופל ברוב המקרים על נשים, ו[[הדרה|מדיר]] אותן הלכה למעשה מהקהילה בזמן החג.{{הערה|Robin Leidner, "A Reply to Judith Shapiro", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), pp. 116-120}} [[ונדי דוניגר]] {{אנ|Wendy Doniger}} הציגה בשנת 1999 ניתוח [[מיתולוגיה|מיתולוגי]]-פמיניסטי. לפי דוניגר, ניתוח הסימבוליזם המיני של הלביבה חושף את ההיסטוריה של הרס ה[[ציוויליזציה]] ה[[מטריארכיה|מטריארכלית]] הקדומה, שהתמקדה בקדושת אוזן המן, על ידי "גברים חזירים, [[שובניזם|שוביניסטים]] [[שפות הודו-אירופיות|אינדו-אירופאים]]", שהחליפו את המאכל הקדוש בלביבה.{{הערה|Wendy Doniger, "The Archetypal Hamantash: A Feminist Mythology", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), p. 189}}

[[קובץ:Shakespeare.jpg|ממוזער|שייקספיר - כתב יד מוקדם מדגים את חיבתו לאוזני המן.]]

דוברים אחרים התייחסו לשאלה מהפרספקטיבה של [[מדעי הטבע]]. ה[[קוסמולוגיה|קוסמולוג]] [[אדוארד קולב]] {{אנ|Edward Kolb}} דיבר בשנת 1992 על ההיסטוריה של שאלת היחס בין הלביבה לבין אוזן המן בהיסטוריה של המדע מאז [[המהפכה המדעית]]. הוא דן על החוק הראשון של המכניקה של [[גלילאו גליליי]] - "[[ליברה|פאונד]] של לביבות שוקל אותו הדבר כמו פאונד של אוזן המן" - ועל האופן בו התאוריה של [[אלברט איינשטיין]] שינתה את ההבנה שלנו לגבי השאלה. הוא הציע שכדי לפתור את השאלה אחת ולתמיד, ייעשה שימוש ב[[מאיץ חלקיקים|מאיץ החלקיקים]] ב[[פרמילאב]] על מנת לגרום, באמצעות אנרגיית [[אשמה (רגש)|אשמה]], להתנגשות של שני המאכלים במהירות מסחררת.{{הערה|Edward Kolb, "The Scientific Method and the Latke-Hamantash Issue", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), pp. 144-149}} הרעיון להשתמש במאיץ חלקיקים בכדי להפגיש לביבה ואוזן המן התקבל, ובשנת 2011 ה[[פיזיקאי]] [[אלן אדמס]] {{אנ|Allan Adams}} הביא עדויות לטובת הלביבה מ[[מאיץ LHC]]{{כ}} (ראשי תבות של Latke Hamantash Collider).{{הערה|Elijah T. '11, "[https://mitadmissions.org/blogs/entry/the_great_debate/ The Great Debate]", MIT Admissions website, March 8 2011}} [[לאון לדרמן]] התייחס גם כן ל[[פיזיקה גרעינית]], אך לטענתו הדיון של הלביבה ואוזן המן הוא חסר [[לוגיקה|היגיון]], משום שהוא מתעלם מכך ששני המאכלים הם משלימים: "הקומפלמנטריות היסודית של אוזן ההמן עם קודקודיה ושל לביבה עשויה היטב עם ההיעדר של הקודקודים היא זהה בדיוק ל[[דואליות גל-חלקיק|קומפלמנטריות של חלקיקים וגלים]], [[שקילות המסה והאנרגיה|אנרגיה וחומר]], [[סיימון ושוסטר]]".{{הערה|Leon Lederman, "Paired Matter, Edible and Inedible", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), p. 151}}

דיקן בית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו, [[ג'פרי סטון]] {{אנ|Geoffrey R. Stone}}, ניתח ב-1993 את ההקשרים המשפטיים של השאלה והצביע למשל על האופן שבו גישת ה[[נפרד אבל שווה]] בדרום, שבמסגרתה הוגשו רק אוזני המן ולא לביבות, הובילה ל[[פסק דין ניו יורק טיימס נגד סאליבן]].{{הערה|Geoffrey R. Stone, "The Rights and Wrongs of Latkes", in ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006), p. 162}}

בדיבייט שנערך ב[[אוניברסיטת הרווארד]] בשנת 2007 הציגו [[אלן דרשוביץ]] ו[[סטיבן פינקר]] עמדות מנוגדות. דרשוביץ טען שהלביבות מחמירות את התלות של ארצות הברית בנפט. בנוסף, הוא טען שלביבות, בניגוד לאוזני המן, הן [[התמכרות|ממכרות]]. הוא הציע תוכנית [[גמילה מסמים|גמילה]] שמבוססת על אכילת [[סופגניה|סופגניות]]. מנגד, פינקר נשא הרצאה מלווה ב[[מצגת שקפים|שקפים]], שבה הוא הסביר מדוע לביבות תואמות ל[[דקדוק אוניברסלי]] ול[[טבע האדם]], על בסיס הטענה שהמעבר מ"לביבה" ביחיד ל"לביבות" ברבים הוא טבעי יותר מהמעבר מ"אוזן המן" ל"אוזני המן".{{הערה|Lulu Zhou, "[https://www.thecrimson.com/article/2007/3/2/latkes-vs-hamantashen-the-promised-food/ Latkes vs. Hamantashen: The Promised Food]", The Harvard Crimson, March 2 2007}}

בעוד שכללי הדיון והנימוס האקדמיים נשמרו על פי רוב במהלך הסימפוזיונים, באירוע שהתקיים ב[[המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס|מכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס]] בשנת 2008 בחר חוקר [[מדע המדינה]] [[סטיבן ואן אוורה]] {{אנ|Stephen Van Evera}} להשתמש בכלים של פסיכולוגיית המונים. הוא השווה אוזן המן ל[[אוסאמה בן לאדן]], בוגדנות ותבוסתנות, ובסופו של דבר גרם לקהל הצופים לקרוא קריאות קצובות בזכות הלביבה וארצות הברית ("{{משמאל לימין|USA! USA! latke! latke! USA!}}").{{הערה|Yair Rosenberg, "[https://www.tabletmag.com/sections/news/articles/judaisms-epic-food-fight Judaism’s Epic Food Fight]", Tablet, February 20 2013}}{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=T94n-hOT2BI#t=6m30s סטודנטים ב-MIT מריעים ללאטקע ולארצות הברית במהלך הרצאתו של סטיבן ואן אוורה בשנת 2013], באתר [[יוטיוב]] {{וידאו}}|כיוון=ימין}}

== לקריאה נוספת ==
{{ltr|1=
* ''[https://archive.org/details/greatlatkehamant0000unse The Great Latke-Hamantash Debate]'', edited by Ruth Fredman Cernea, (The University of Chicago Press: 2006)
}}

==קישורים חיצוניים ==
{{ltr|1=
* Yair Rosenberg, "[https://www.tabletmag.com/sections/news/articles/judaisms-epic-food-fight Judaism’s Epic Food Fight]", Tablet, February 20 2013
}}
* הקלטות וידאו של האירוע באוניברסיטת שיקגו ([https://www.youtube.com/watch?v=pzuySKyOTxE 2008], [https://www.youtube.com/watch?v=rUOlG8NLZ0w 2013], [https://www.youtube.com/watch?v=IToL23WIMXE 2014], [https://www.youtube.com/watch?v=fKsIYXvA1RE 2015], [https://www.youtube.com/watch?v=Ut7wEN0zwwg 2016], [https://www.youtube.com/watch?v=xAhu0gV9r9M 2017], [https://www.youtube.com/watch?v=wIEnEYu8aVM 2018], [https://www.youtube.com/watch?v=f9MujDe3RrI 2019]) וב-MIT{{כ}} ([https://www.youtube.com/watch?v=g1540mYlkfE 2005]) באתר [[יוטיוב]] {{וידאו}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:אוניברסיטת שיקגו]]
[[קטגוריה:חנוכה]]
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:יהדות ארצות הברית]]
[[קטגוריה:מחלוקות ופולמוסים ביהדות]]
[[קטגוריה:הומור יהודי]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית אתר רשמי אינה מתאימה להוספה אוטומטית]]