הצגת המקור של הדף "פקטוליט"

{{מינרל
|שם=פקטוליט
|תמונה=[[קובץ:Museum für Naturkunde Berlin February 2008 0083.JPG|מרכז|250px|]]
|כיתוב=פקטוליט, צולם ב-2008 ב[[המוזיאון להיסטוריה של הטבע (ברלין)|מוזיאון להיסטוריה של הטבע]] ב[[ברלין]]
|הרכב כימי=(NaCa<sub>2</sub>Si<sub>3</sub>O<sub>8</sub>(OH
|מערך קריסטלוגרפי=[[טריקליני]]
|צורת הגביש=המינרל מופיע בדרך כלל כמקבצים סיביים, עמודיים או מחטיים הקורנים ממרכז משותף באורך עד 15 ס"מ או כמסה דמוית אשכול ענבים או חסרת צורה. גבישים בודדים נדירים מאוד, צורתם פריזמה מוארכת.
|צבע=לבן או חסר צבע, ורדרד, צהבהב, אפור ואף כחול חיוור עד כחול עמוק בסוג לרימר.
|ברק=זגוגי עד משיי
|שקיפות=שקוף, שקוף למחצה עד אטום
|פצילות=מושלמת בשני כיוונים שהזווית ביניהם קרובה לישרה
|שבירה=לשבבים
|קשיות=5-4.5 ב[[סולם מוס]]
|משקל סגולי=2.9-2.7
|מקדם שבירה=
|שרטוט=לבן
|מידע נוסף=קיימת במינרל תופעת [[טריבולומנסציה]] (פליטת אור כשהמינרל נשבר)
|מינרלים נלווים=[[קלציט]], [[דטוליט]], [[פרהניט]], [[סרפנטין]], [[זאוליט]]ים, [[סוגיליט]], [[פלואוריט]],[[סודליט]] ורבים אחרים.
|סוגים=[[#לרימר|לרימר]]
|פירוט סוגים=באיכות של אבן חן בגוון כחול חיוור עד כחול עמוק
}}
[[קובץ:Spheroidal crystal of Pectolite.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצורה כדורית של גבישי פקטוליט. מקור: מילינגטון ב[[ניו ג'רזי]] שב[[ארצות הברית]]]]

'''פקטוליט''' הוא [[מינרל]] [[אינוסיליקטים|אינוסיליקטי]] ([[סיליקט]] במבנה בצורת שרשרת) של [[נתרן]], [[סידן]] ו[[הידרוקסיד]], השייך לקבוצת הפירוקסנואידים.

==תכונות==
===הרכב===
[[כתיב כימי|נוסחת המבנה הכימי]] של הפקטוליט היא ([[נתרן|Na]][[סידן|Ca]]<sub>2</sub>[[צורן|Si]]<sub>3</sub>[[חמצן|O]]<sub>8</sub>([[הידרוקסיד|OH]]. המינרל יוצר [[תמיסה מוצקה]] עם המינרל סרדניט ((Na(Mn<sup>++</sup>Ca)<sub>2</sub>Si<sub>3</sub>O<sub>8</sub>(OH).
===קריסטלוגרפיה===
הפקטוליט מתגבש במערכת ה[[טריקליני]]ת, [[חבורת סימטריות נקודתית]] "טריקלינית רגילה" (או גם טריקלינית-פינקואידית) (<math>\overline{1}</math>) ו[[חבורת סימטריות מרחבית]] "<math>P\overline{1}</math>". הפרמטרים של [[תא יחידה|תא היחידה]] הם : [[אנגסטרם|Å]]{{כ}}{{כ}}a=7.99{{כ}}, b=7.04Å{{כ}}, c=7.02Å, וגודל הזוויות הן α=90.52°{{כ}}, β=95.21°{{כ}} ו-γ=102.53°. ככל מינרל אינוסילקטי בנוי הפקטוליט משרשרת של [[ארבעון|ארבעונים]] של [[סיליקה]]. יש לפקטוליט [[פולימורפיזם (מדע החומרים)|פולימורף]] (או מדויק יותר, פוליטייפ{{הערה|1=[http://reference.iucr.org/dictionary/Polytypism הגדרת המונח במילון של ה-IUCr]}}) [[מונוקליני]] טבעי נדיר שקיבל תחילה את הכינוי "פאראפקטוליט", במקביל לכינוי שקיבל פולימורף דומה של [[וולאסטוניט]], אבל בעקבות המלצות ה-[[IMA]] ב-1962 לגבי הוולאסטוניט, שונה גם שם הפולימורף של הפקטוליט ל"פקטוליט-M2abc".

===תכונות פיזיקליות===
המינרל מופיע בדרך כלל כמקבצים סיביים, עמודיים או [[מחטיים]] הקורנים ממרכז משותף באורך עד 15 ס"מ או כמסה דמוית אשכול ענבים או חסרת צורה. גבישים בודדים נדירים מאוד, צורתם פריזמה מוארכת. קיימת במינרל תופעת [[גבישים תאומים]] מהסוג "תאומי מגע". לפקטוליט יש [[פצילות]] מושלמת בשני כיוונים שהזווית ביניהם קרובה לישרה, עקב כך נשבר המינרל לשבבים לבנים חדים. שבבים אלו דמוי מחטים הם נוקשים וחדים מאוד וטיפול בלתי זהיר במינרל עלול לגרום לחדירתם מתחת לעור. מהרגע שחדרו מתחת לעור הם בלתי נראים, וכיוון שהם נוטים להישבר קשה מאוד להסירם והם גורמים לכאבים עזים. לכן מומלץ לשטוף ידיים בזרם חזק לאחר המגע במינרל מבלי לשפשפם. ה[[קשיות]] של המינרל נמוכה-בינונית, 5-4.5 ב[[סולם מוס]], ו[[משקל סגולי|משקלו הסגולי]] הממוצע 2.84 גרם לסמ"ק. המינרל מתמוסס ב[[חומצת מלח]].

===תכונות אופטיות===
אופטית המינרל הוא [[שבירה כפולה|דו-צירי]] חיובי. [[מקדם שבירה|מקדמי השבירה]] של הפקטוליט הם: nα=1.594-1.610{{כ}}, nβ=1.603-1.614{{כ}} ו-nγ=1.631-1.642. השקיפות של גבישי הפקטוליט נעה משקיפות מלאה דרך שקיפות למחצה ועד אטומה, צבעם בדרך לבן או חסר [[צבע]], צהבהב, אפור ואף כחול חיוור עד כחול בהיר בסוג [[#לרימר|לרימר]]. בשקף מנוסר הפקטוליט חסר צבע. בחשיפה ממושכת לאוויר נוטה המינרל לקבל גוון חום עד שחור בשל [[חמצון-חיזור|חמצון]]. הברק של הפקטוליט הוא זגוגי עד משיי. ה[[נפיצה]] של המינרל נעה בין חלשה לחזקה מאוד. המינרל [[קרינה פלואורסצנטית|פלואורסצנטי]]. בקרינת [[על סגול]] בגלים קצרים הוא פולט קרינה בגוון [[ורוד]], ובגלים ארוכים הוא פולט קרינה בגוון [[צהוב]] או כתום-ורוד. הפקטוליט ניחן בתכונת ה[[טריבולומנסציה]] (פליטת אור כשהמינרל נשבר).

==גילוי ומקור השם==
המינרל נתגלה לראשונה ב-[[1828]] בהר באלדו (Baldo) ב[[טרנטו (נפה)|נפת טרנטו]] שב[[מחוזות איטליה|מחוז]] [[טרנטינו - אלטו אדיג'ה]] שב[[איטליה]]. מקור השם מ[[יוונית]] "פקטוס" שפרושו "מהודק היטב" בהתייחס למבנהו.

הפולימורף הטבעי "פקטוליט-M2abc" נתגלה במכרה ראושרמלה (Rauschermühle) בסמוך לכפר נידרקירכן (Niederkirchen) ב[[מדינות גרמניה|מדינת]] [[ריינלנד-פפאלץ]] שב[[גרמניה]], וקיבל את שמו הנוכחי ב-1978.

==שימושים==
השימוש העיקרי בפקטוליט הוא כמינרל פופולרי לאספנים בשל הצורות המעניינות בהם הוא מופיע ככדורים או כסיבים מוארכים הקורנים ממרכז משותף, אם כי נדרשת זהירות יתר במגע עם דגימות אלו בשל הנטייה של המינרל להתפצל לשבבים לבנים חדים. שבבים אלו דמוי מחטים הם נוקשים וחדים מאוד וטיפול בלתי זהיר במינרל עלול לגרום לחדירתם מתחת לעור. מהרגע שחדרו מתחת לעור הם בלתי נראים, וכיוון שהם נוטים להישבר קשה מאוד להסירם והם גורמים לכאבים עזים.

סוג מיוחד ונדיר של פקטוליט שיש לו גוון כחול בהיר המכונה "לרימר" (או גם לורימר) משמש כאבן חן יקרה.

===לרימר===
[[קובץ:Larimar 2(République Dominicaine).jpg|שמאל|ממוזער|250px|לרימר]]
הלרימר (או גם לורימר) הוא סוג נדיר של פקטוליט או [[סלע]] המורכב בעיקר מהמינרל פקטוליט, המצוי אך ורק ב[[הרפובליקה הדומיניקנית|רפובליקה הדומיניקנית]] שב[[האיים הקריביים|איים הקריביים]]. צבעו נע מלבן, כחול בהיר, כחול-ירקרק ועד לכחול עמוק. הגוון שצבעו כחול עמוק ידוע כ"כחול געשי". למרות שהמינרל פקטוליט הוא מינרל נפוץ (ראו בהמשך), באף מקום פרט לאתר הבודד ברפובליקה הדומיניקנית הוא אינו מופיע בגוון כחול. הגוון הכחול הוא תוצאה של [[יון|יוני]] [[קובלט]] המחליפים את יוני ה[[סידן]].

====היסטוריה====
ב-22 בנובמבר 1916 ביקש האב מיגל דומינגו פוארטס לורן (Miguel Domingo Fuertes Loren), הכומר של קהילת באראהונה (Barahona), רשות ממשרד המכרות של הרפובליקה הדומיניקנית להקים מכרה שתפקידו לחקור ולנצל סלע כחול מסוים שגילה. כיון שאיש לא ידע על מה [[מדבר]] הכומר, הבקשה נעלמה בנבכי הבירוקרטיה וגילוי האבן הכחולה נדחה.

היה זה רק ב-1974, כאשר ניצוץ כחול על החוף למרגלות רכס הרי באהורוקו (Bahoruco) לכד את תשומת לבם של נורמן רילינג (Norman Rilling), אמריקני מתנדב מ[[חיל השלום]] ומקומי בשם מיגל מנדס (Miguel Méndez) והם התכופפו לבחון את מקורו על מנת "לגלות מחדש" את הלרימר. המקומיים שהאמינו שהאבן הגיעה מהים כינו את אבן החן "אבן כחולה". מיגל מנדס החליט לכנות את האבן על ידי תחילת שמה של בתו (לריסה) והמילה בספרדית לים (''mar'') וטבע את המונח "לרימר". במהרה התברר כי האבנים שנתגלו בחוף הוא תוצאה של סחף והאבנים נשטפו לחוף על ידי הנהר באהורוקו. חיפוש במעלה הנהר גילה את המקור האמיתי של האבנים, [[מחשוף (גאולוגיה)|מחשוף]] סלעי בשם "לוס צ'ופדרוס" (''Los Chupaderos''), האתר היחיד בעולם, נכון ל-2009, בו יש לרימר.

"לוס צ'ופדרוס" – הוא מחשוף סלעי, כעשרה קילומטרים דרומית מערבית לעיר באראהונה, באזור הדרומי מערבי של הרפובליקה הדומיניקנית. צלע ההר מנוקב כיום בכ-2,000 פירים אנכיים. ההר מוקף ביערות ופסולת מכרות בגוון כחול.

====גאולוגיה====
[[סלע יסוד|סלעים געשיים]], [[אנדזיט]] ו[[בזלת]] שנוצרו בתקופת ה[[מיוקן]] התפרצו בתוך [[אבן גיר|סלעי הגיר]] של החוף הדרומי של האי. סלעים אלו הכילו חללים שהתמלאו מאוחר יותר במגוון מינרלים כולל בפקטוליט הכחול. מילוי זה היה אירוע שניוני בתוך הזרמים הגעשיים וה[[דייק]]ים. כאשר סלעים אלו עברו [[בליה]] נסחפו גושי הפקטוליט במדרון והגיעו עד לחוף. הנהר באהורוקו סחף את המשקעים נושאי הפקטוליט לים. זרם המים שגלגל את האבנים על קרקעית הנחל ליטש את הלרימר הכחול וגרם לאבנים אלו לבלוט בינות לחצץ הכהה שעל קרקעית הזרם.

====שימוש בתכשיטנות====
תכשיטים בהם משובץ לרימר נמכרים ברפובליקה הדומיניקנית, ובמקומות נוספים באיים הקריביים. לרוב משבצים את הלרימר בתכשיטים מ[[כסף (יסוד)|כסף]], ובמקרים נדירים יותר בזהב.

איכות האבן נקבעת על פי צבעו. בתחתית הסקאלה מצוי הלרימר הלבן הנחשב באיכות נמוכה, ובקצה הסקאלה הלרימר בגוון כחול געשי. תכשיטים יקרים מנצלים אבנים בגוון שנע מכחול-שמיים ועד כחול געשי, לעיתים קרובות תוך שילוב ביניהם. גוונים ירוקים מוכרים גם הם, אבל הם מורידים מאיכות האבן אלא אם כן מדובר בירוק עז. תכלילים אדומים בלרימר מעידים על כמויות זעירות של [[ברזל]].

==מקור ותפוצה==
הפקטוליט הוא מינרל עיקרי ב[[סיאניט]] [[נפלין|נפליני]], כמו כן תוצר של פעילות הידרותרמית בחללים ב[[בזלת|בזלות]] ובסלעי [[דיאבז]], בסלעי [[סרפטיניט]] וב[[פרידוטיט]]. הפקטוליט מופיע כמעט תמיד יחד עם [[זאוליט]]ים.

הפקטוליט הוא מינרל נפוץ מאוד. מקומות בהם ניתן למצוא את המינרל כוללים את הר באלדו (Baldo) ב[[טרנטו (נפה)|נפת טרנטו]] שב[[מחוזות איטליה|מחוז]] [[טרנטינו - אלטו אדיג'ה]] שב[[איטליה]] (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה); [[חצי האי קולה]] ב[[רוסיה]]; לנדאפלוט (Lendalfoot) באיירשייר (Ayrshire) שב[[סקוטלנד]]; ברגן היל (Bergen Hill) במחוז הדסון (Hudson), במילינגטון שבמחוז מוריס שב[[ניו ג'רזי]], ובמגנט קוב (Magnet Cove) שבמחוז גרלנד (Garland) שב[[ארקנסו]] שב[[ארצות הברית]]; ואת [[הר סנט-אילר]] באזור מונטרז'י (Montérégie) שבדרום [[פרובינציות קנדה|הפרובינציה]] של [[קוויבק]] שב[[קנדה]].{{הערה|1=לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat. }}

שני סוגים של פקטוליט מצויים כל אחד רק במקום אחד בעולם. הפולימורף הטבעי "פקטוליט-M2abc" מצוי רק במכרה ראושרמלה (Rauschermühle) בסמוך לכפר נידרקירכן (Niederkirchen) ב[[מדינות גרמניה|מדינת]] [[ריינלנד-פפאלץ]] שב[[גרמניה]], והלרימר מצוי כאמור אך ורק ב"לוס צ'ופדרוס", כעשרה קילומטרים דרומית מערבית לעיר באראהונה, באזור הדרומי מערבי של [[הרפובליקה הדומיניקנית]].

==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
*Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman (1978) Rock-forming minerals, (2nd edition), vol. 2A, single-chain silicates, 564-574
* Hammer, V.M.F., Libowitzky, E., and Rossman, G.R. (1998) Single-crystal IR spectroscopy of very strong hydrogen bonds in pectolite, NCa2[Si3O4(OH)], and serandite, NaMn2[Si3O4(OH)]. American Mineralogist: 83: 569-576
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Pectolite|שם ויקישיתוף=פקטוליט}}
*[http://webmineral.com/data/Pectolite.shtml אתר WebMineral]
*[http://www.mindat.org/show.php?id=3141&ld=1&pho= אתר Mindat]
*[https://web.archive.org/web/20050925004352/http://mineral.galleries.com/minerals/silicate/pectolit/pectolit.htm אתר Mineral Galleries]
*[http://rruff.geo.arizona.edu/doclib/hom/pectolite.pdf פרויקט rruff]
*[http://www.minerals.net/mineral/silicate/ino/pectolit/pectolit.htm אתר Mineral and Gemstone Kingdom]
*[http://www.minsocam.org/ammin/AM61/AM61_229.pdf Y. Takeuchi, K. Yasuhiro, and T. Yamanaka, ''Crystal chemistry of the serandite-pectolite series and related minerals''], מקור: American Mineralogist{{כ}}, 61 עמ' 237-229, 1976
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אבני חן]]
[[קטגוריה:אינוסיליקטים]]
[[קטגוריה:מינרלים סיליקטיים]]
[[קטגוריה:מינרלים]]