הצגת המקור של הדף "פרומון"

'''פֶרוֹמוֹן''' (פֵּ"א רפה) הוא [[כימיקל]] [[נדיפות (כימיה)|נדיף]] המופרש על ידי [[אורגניזם|יצור חי]] במטרה להשפיע על ה[[התנהגות|התנהגות החברתית]] או ה[[מיניות|מינית]] של פרטים בני אותו ה[[מין (טקסונומיה)|מין]].{{הערה|{{Cite news|url=https://www.medicinenet.com/script/main/art.asp?articlekey=12896|title=Definition of Pheromone|newspaper=MedicineNet|language=en|access-date=2018-11-08}}}}
[[קובץ:Bombykol.svg|שמאל|ממוזער|250px|בומביקול, הפרומון הראשון שהתגלה]]
[[חוש הריח]] ניחן ברגישות שונה למולקולות שונות במינים שונים של [[בעלי חיים]]. מינים רבים של [[חרקים]] ו[[מכרסמים]] נעזרים בחוש הריח כחוש עיקרי, כשם שה[[אדם]] נעזר ב[[מערכת הראייה]]. [[איבר יעקובסון]], המנוון בבני אדם, משמש כאיבר הרחה נוסף במגוון מינים, הנעזרים בו לזיהוי מולקולות איתות המופרשות על ידי בני מינם - הפרומונים. מולקולות אלה משפיעות באופן ניכר על מידת המשיכה המינית ברבים ממינים אלה.

== אטימולוגיה ==
המילה "פרומון" היא [[הלחם בסיסים|הלחם]] של שתי מילים שמקורן בשפה ה[[יוונית]]: ה[[פועל (בלשנות)|פועל]] φέρω (קרי: Fero - פֶרוֹ, ב[[הטעמה|מלעיל]]) שמשמעותו: להביא, לשאת, והמושג "[[הורמון]]", שמקורו במילה ὁρμή (קרי: Ormi - אוֹרְמִי, במלרע) - שם פעולה שמשמעותו: הַמְּרַצָּה.

== הפרומונים בחרקים ==
[[קובץ:Bug aggregation.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חרקים מתקבצים יחדיו הודות לפעילות פרומונית]]
המונח פרומון [[תחדיש|נטבע]] בשנת [[1959]] על ידי [[אדולף בוטנאנדט]], שמחקריו על [[הורמון|הורמוני]] [[מיניות|מין]] זיכו אותו ב[[פרס נובל לכימיה]] לשנת [[1939]]. בוטנאנדט גילה כי התנהגותו המינית של ה[[עשים|עש]] [[טוואי המשי]], מושפעת על ידי [[תרכובת אורגנית]] מסוימת המופרשת על ידי נקבת טוואי המשי. עשים זכרים נמשכו אל עבר נקבה שהפרישה את התרכובת והחלו לרקד סביבה תוך רפרוף נרגש בכנפיהם. למולקולת התרכובת קרא [[בומביקול]] ([[:en:Bombykol|Bombykol]]) על שמו המדעי של סוג העש - Bombyx.

בשנת [[1978]] התגלה כי נקבת טוואי המשי משחררת פרומון נוסף, שכונה בומביקל (Bombykal), עבורו ניחן הטוואי הזכר ב[[קולטן|קולטני]] ריח ייעודיים. בומביקל מדכא את תגובת רפרוף הכנפיים של הזכר שמעורר הבומביקול.{{הערה|1=[http://dx.doi.org/10.1007/BF00439702 A new pheromone of the silkworm moth Bombyx mori - Springer]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} נמצא כי בלוטות הנקבה מכילות כ-0.16 מיקרו[[גרם]] (<math>^{1.6\cdot10^{-7}}</math> גרם) בומביקול וכ-15 ננוגרם בומביקל. ה[[מול|משקל המולקולרי]] של בומביקול הוא כ-238 גרם ל[[מול]], מכאן שנקבת העש מצוידת בכ-<math>\ _{4\cdot10^{14}}</math> מולקולות של בומביקול. זאת כאשר זכר טוואי המשי מסוגל כנראה לקלוט גם מולקולת בומביקול בודדת במחושיו הרגישים. מולקולות הפרומון מפורקות בזריזות על גבי [[מחוש]]י העש, ככל הנראה במטרה לשמור על רגישותו למולקולות פרומון חדשות שיאותתו על מיקום הנקבה. [[מחצית חיים|מחצית]] המולקולות מפורקות תוך כחצי דקה על מחושי הנקבה ותוך כשתי דקות וחצי על מחושי הזכר.{{הערה|1=[http://dx.doi.org/10.1007/BF01990456 Sex pheromone conversion and degradation in antennae of the silkworm mothBombyx mori L. - Springer]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}

פרומונים ממלאים תפקידי איתות נוספים מלבד משיכה מינית. אצל [[חרקים]] מסוימים, הפרשת פרומונים גורמת להתקבצות מספר רב של פרטים יחדיו (לדוגמה, בשינת החורף של [[מושית השבע]]). לאור בררנות החרקים לפרומונים הייחודיים להם והשפעתם על אורח חייהם, נעשה שימוש בפרומונים לצורך [[הדברה ביולוגית]] של חרקים.{{הערה|1=[http://www.trifolio-m.de/info_service/workshops/Proceedings_Brasil_2.pdf סקירה על הדברה ביולוגית של מזיקים בעזרת פרומונים ואמצעים אחרים]{{קישור שבור|22.12.2023}}}}
===פרומונים אצל נמלים===
[[קובץ:Leptogenys.jpg|שמאל|ממוזער|150px|נמלים הולכות בשביל מסומן בפרומונים]]
הפרומונים ממלאים תפקיד חשוב בחייהם של [[נמלים]], המאותתות זו לזו באמצעות הפרשת פרומונים. הנמלים קולטות את הפרומונים באמצעות [[מחוש]]יהן הרגישים. התפקיד העיקרי של הפרומונים הוא לתאם את העבודה של נמלים מ[[קן נמלים|מושבה]] אחת. ה[[מלכת נמלים|מלכה]], למשל, מפרישה פרומון המכונה "פרומון המלכה", שגורם לנמלים האחרות בקן לזהות אותה ולהגן עליה. פרומון זה גם הופך את הנמלים האחרות ל[[עקרות]], ומשמר את המלכה כנמלה היחידה המתרבה בקן.

לפרומונים גם תפקיד חשוב נוסף אצל נמלים מ[[מין (טקסונומיה)|מינים]] מסוימים. נמלה המוצאת [[מזון]] מסמנת את המסלול המוביל אליו בפרומונים המושכים נמלים אחרות. כשנמלים נוספות מצטרפות גוברת כמות הפרומונים, ומקור המזון מושך עוד ועוד נמלים. כך נוצר "שביל הנמלים" המפורסם.

===פרומונים אצל דבורים===
{{ערך מורחב|תקשורת בין דבורים}}

== הפרומונים במכרסמים ==
התנהגות ה[[יונקים]] בכלל וה[[מכרסמים]] בפרט מורכבת מזו של [[חרקים]]. אחד הניסויים הידועים בוצע ב[[אוגר]]ים:
אוגר זכר הורדם והוכנס לכלוב, שבו שהה אוגר זכר אחר. האוגר השני ניסה לנשוך את האוגר המורדם, דחף אותו והפגין את חוסר רצונו להימצא עמו באותו כלוב.
לאחר מכן, הוציאו את האוגר המורדם מן הכלוב ומרחו עליו מעט הפרשות של אוגרת נקבה. כעת האוגר השני קיבל אותו לכלוב ואף ניסה להזדווג עמו.
לבסוף, הצליחו החוקרים לבודד את ה[[חלבון]] "אפרודיזין", שאחראי לתגובה זו. החלבון מורכב מיחידת נשא ומולקולה קטנה הקשורה אליה - והיא ככל הנראה מולקולת הפרומון.

== הפרומונים בבני אדם ==
מחקרים שונים בשלושים השנים האחרונות הצביעו על כך, שגם בני [[אדם]] מגיבים לפרומונים מסוימים, אם כי באופן מתון יותר מאשר חרקים ומכרסמים. איבר יעקובסון, המעורב בהרחת פרומונים בבעלי חיים אחרים, מתנוון במהלך ההתפתחות ה[[עובר]]ית האנושית. טרם נמצא כל חיבור [[עצב]]י בין האיבר האנושי המנוון לבין [[מערכת העצבים המרכזית]], על אף מחקרים מדוקדקים ונשנים למציאת קשר ביניהם.{{הערה|1=http://dx.doi.org/10.1038/nature05404}} כמו כן נמצא כי ה[[גן (ביולוגיה)|גנים]] ה[[קוד גנטי|נושאים]] את המידע הדרוש לייצור [[קולטן|קולטני]] הפרומונים באיבר יעקובסון התנוונו כבר לפני שנים רבות במהלך ה[[אבולוציה]] האנושית.

עם זאת, קיים מגוון רחב של עדויות התומכות בכך ש[[קולטן|קולטנים]] ב[[אף]] האנושי מסוגלים לזהות מספר פרומונים. כך למשל, נמצא כי [[תינוק]]ות בני יומם נמשכים לריח ה[[שד (איבר)|שד]] האמהי.{{הערה|1=[http://dx.doi.org/10.1080/08035250119715 Breast odour as the only maternal stimulus elicits crawling towards the odour source - Varendi - 2007 - Acta Paediatrica - Wiley Online Library]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} בנוסף, נמצא כי [[תרכובת|תרכובות]] מסוימות המופרשות ב[[זיעה#בלוטות הזיעה|בלוטות הזיעה האפוקריניות]] ה[[אישה|נשיות]] מסייעות להשגת תיאום במועדי ה[[ביוץ]] בין נשים שנחשפו להן{{הערה|1=http://dx.doi.org/10.1038/32408}} ([[אפקט מקלינטוק]] השנוי במחלוקת). לזיעה גברית נמצאה השפעה מרגיעה מסוימת על נשים,{{הערה|1=[http://www.nature.com/news/2003/030527/full/030527-2.html Male sweat relaxes women : Nature News]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}{{הערה|1=[http://www.nature.com/news/2005/050704/full/050704-6.html Ovulating women favour dominant men's smell : Nature News]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} המעידה על איתות פרומוני בין המינים.

יש לציין כי פרומונים מעוררים תחושה ריחנית כמו כל מולקולה אחרת הנקלטת ב[[רירית האף]], בקולטנים המשמשים את חוש הריח. יחודם הוא בתפקידי האיתות הכימי שהם ממלאים בתקשורת בין פרטים מאותו מין. השפעתם על ההתנהגות מקבילה לזו של אופני איתות אחרים, כגון [[יופי|מראה חיצוני]], [[גוון (צליל)|גוון]] ה[[קול]] ו[[מישוש|ליטוף]] ה[[גוף האדם|גוף]]. בהתאם לייעוד הביולוגי של מנגנוני איתות אלה, השפעתם ההתנהגותית מוגבלת ואין בנמצא "שיקוי קסם" שישעבד גבר או אישה לניחוחם.

== תגובה הדדית בין הורמונים ופרומונים ==
צוות חוקרים שוודי-צרפתי בחנו את הרגישות של [[עש|עשים]] ממין ''[[Agrotis ipsilon]]'' {{אנ|Agrotis ipsilon}} לפרומונים של נקבות מאותו המין . מחקר זה{{הערה|Anton, S., & Gadenne, C. (1999). Effect of juvenile hormone on the central nervous processing of sex pheromone in an insect. Proceedings of the National Academy of Sciences, 96(10), 5764-5767.}} התפרסם בכתב העת [[PNAS]], והפך לקלאסי בתחום.

במחקר הראו החוקרים שהרגישות עולה עם הגיל, אך מה שמווסת את העלייה ברגישות הוא שחרור של [[הורמון]] הנפוץ ב[[חרקים]] הנקרא [[הורמון נעורים]] {{אנ|juvenile hormone}}. הורמון זה מופץ גם הוא יותר ויותר עם העלייה בגיל מ[[בלוטה אנדוקרינית|בלוטות אנדוקריוניות]] בשם [[corpora allata]] {{אנ|Corpus allatum}}. כאשר הסירו החוקרים את הבלוטות במוח העש אשר מפרישות הורמון זה, הרגישות לא עלתה. אך כאשר נתנו החוקרים הורמון סינתטי לעשים חסרי הבלוטות הרגישות עלתה שוב. בנוסף, כאשר ניתן הורמון נעורים סינתטי לעשים מאוד צעירים, הם הפגינו רגישות הדומה לעשים בוגרים יותר.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.pherobase.com אוסף נתונים לגבי פרומונים של חרקים]
* [https://web.archive.org/web/20070225134825/http://www-pherolist.slu.se/pherolist.php אוסף נתונים לגבי פרומוני מין]
*{{דשי|632066|האם יש פרומון מין לבני אדם?}}
* {{ynet|[[דבורה בלום]], [[סיינטיפיק אמריקן]]|ניחוח המחשבות: התקשורת הכימית של בני האדם|4190755|17 בפברואר 2012}}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:תרכובות ביוכימיות]]
[[קטגוריה:ריח]]