הצגת המקור של הדף "צונמי"

{{פירוש נוסף|ראו=צונמי (שיר)}}
[[קובץ:2004 Indonesia Tsunami.gif|שמאל|ממוזער|250px|אנימציה של התפשטות גלי [[רעידת האדמה והצונמי באוקיינוס ההודי (2004)|הצונמי ברעידת האדמה בדרום אסיה בסוף 2004]]]]
[[קובץ:Tsunami.svg|שמאל|ממוזער|250px|איור המתאר היווצרות צונמי בעקבות רעידת אדמה.
{{ש}}
'''מקרא:''' 1. [[העתק]]; 2. [[גאות]]; 3. התרוממות [[טקטוניקת הלוחות|לוח]]; 4. [[מוקד רעידת אדמה]]; 5. [[גאות ושפל|שפל]]; 6. שקיעת לוח; 7. [[משרעת]]; 8. [[אורך גל]]; 9. חפיפת גלים ראשוניים; 10. הפחתת מהירות]]
[[קובץ:Tsunami-kueste.01.vm.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סכמה של צונמי שמגיע אל החוף]]
[[קובץ:Tsunami sign on Tel Aviv beach.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שלט מילוט מצונמי בחוף תל אביב]]
'''צוּנַמי''' (מ[[יפנית]] '''津波''' – גל בנמל, "צו"=[[נמל]] ו"נאמי"=[[גלי ים|גל]], ב[[עברית]]: '''נחשול רעש''') הוא תופעה של גלי ים גדולים המתפרצים בעוצמה רבה אל תוך [[חוף|חופי ים]]. צונמים בדרך כלל מתרחשים בשל [[התפרצות געשית|התפרצויות געשיות]] ו[[רעידות אדמה]], ובמקרים נדירים יותר אף בשל [[פיצוץ תת-מימי|פיצוצים תת-מימיים]], [[המלטת קרח|המלטות קרח]] ו[[אירועי התנגשות]]. לעומת [[גל (מים)|גלי מים]], שנוצרים כתוצאה מכוח המשיכה של [[הירח]] ו[[השמש]], צונמים נוצרים בשל אובייקט גדול המחליף או המרעיד את המים.

==סיבות אפשריות להיווצרות גלי צונמי==
[[קובץ:2004-tsunami.jpg|ממוזער|250px|שמאל|ראשית התהוותו של [[רעידת האדמה והצונמי באוקיינוס ההודי (2004)|הצונמי בתאילנד, ב-2004]]]]
גלי צונמי נוצרים בעיקר אחרי [[רעידת אדמה]] במעמקי ה[[אוקיינוס]]. קצהו של [[לוח טקטוני|הלוח הטקטוני]] העליון "נדחס" במשך זמן רב כלפי מטה, עקב לחץ שנגרם כתוצאה מחדירת הלוח שכנגדו. כאשר קצהו של הלוח העליון, הדרוך בדומה לקפיץ, משתחרר בבת אחת ונע בעוצמה מלמטה למעלה, הוא חובט במי הים במהירות עצומה; פעולה זו גורמת לשחרור [[אנרגיה]] רבה, המזעזעת את המים ויוצרת [[גלים סייסמיים]] חזקים מאוד מהמרכז החוצה, הנעים במהירות שבין 400 ל-1,000 קמ"ש. לעיתים, הרעידות הסייסמיות שיוצרים נחשולים אלה מגיעות בצרורות, כך שגלי צונמי עוצמתיים יכולים לבוא זה אחר זה, בהפרש של דקות זה מזה.

גורם נוסף, פחות שכיח, העלול לגרום לגלי צונמי, הוא מפולות תת-מימיות. במקרה כזה הר או רכס תת-מימי מתמוטט במעמקי האוקיינוס וגורם לדחיקה של המים בעוצמה אדירה.

==אפיון הגלים==
בשני המקרים שתוארו לעיל הגלים מסוגלים לעבור אלפי קילומטרים ממקום ההתרחשות מבלי לאבד כמעט מעוצמתם. ככל שהגלים מתקרבים לחוף, עומק האוקיינוס פוחת במהירות, וכתוצאה מזה גובה הגל – שאינו נראה בלב האוקיינוס מהיותו תחת פני המים – גדל לממדים נצפים. בהגיע גל ההדף למדף היבשתי הרדוד, מתפתח נחשול ענק המתנפץ לעבר החוף; גל המים "עבה", מאחוריו ועל גביו פני הים עולים, ולכן הצונמי חודר ליבשה, ככל ש[[גובה פני הים]] עולה. גל ענק זה מכה בחוף בעוצמה רבה, ואף שמהירותו יכולה להיות קטנה יחסית (כמה עשרות קמ"ש בלבד) הוא מחריב את כל העומד בדרכו בטווח שבין מאות מטרים לאלפי מטרים מקו החוף, בהתאם לתלילות החוף.

אורך גל צונמי אופייני, ממקום ההתרחשות הסייסמית, הוא מאות קילומטרים, ותלוי באופי ההפרעה היוצרת אותו. בשל עומק האוקיינוס במקום בו הוא נוצר, יכול גובהו להגיע לסדר גודל של מטר אחד, כך שבלב ים הוא כמעט לא יורגש; היו מקרים שבהם צונמי עז עבר מתחת לסירות של דייגים יפניים שדגו בלב ים, שנדהמו לגלות – כששבו לביתם בתום הדיג – שכפרם נמחה כליל מעל פני האדמה. עוצמת גלי הצונמי ומהירותם יכולות להיות שונות ממקום למקום, לפי פרמטרים שונים, כמו צורת ומידת תלילות החוף. לעיתים, בחוף אחורי של אי נוצר אפקט צליפה שמגביר את גובהם וחוזקם של הגלים. באופן כללי ניתן לומר, שאם היחס בין עומק [[קרקעית הים]] במקום בו נוצר הגל לבין נקודה כלשהי בחוף הוא <math> x^4 </math>, אזי מהירותו באותה נקודה תהיה פי <math> x^2 </math> קטנה יותר ממהירותו ההתחלתית וגובהו פי <math> x </math> מגובהו ההתחלתי ([[חוק גרין]]).

==התרעה ומחקר==
מאפיין מקדים לבואו של צונמי – היכול לתת שהות של עשרות שניות – הוא נסיגה מהירה של המים מהחוף וחשיפת קרקעית הים, שכן הגל המתקרב נבנה כלפי מעלה מן המים שהוא שואב. לעיתים, אפקט זה חזק כל כך, עד שמעגני סירות שלמים מתרוקנים בבת אחת מכל מימיהם עד כדי כך שהסירות נופלות על הקרקעית הבוצית. כך קרה בעת [[רעידת האדמה והצונמי באוקיינוס ההודי (2004)|הצונמי הגדול ששטף את חופי האגן ההודי ב-2004]], שבמהלכו [[טילי סמית']], ילדה אנגליה בת 10 שלמדה על גלי צונמי בבית הספר, ראתה את הים נסוג במהירות והתריעה בבהלה על הגל המגיע; בעשותה כן הצילה עשרות נופשים שהיו בקרבתה. יש המתפתים להיכנס לים ש"התייבש" לפתע כדי לאסוף את שלל המציאות שהותירו המים הנסוגים, אך מעשה זה מהווה [[מלכודת]] מוות לאוספים, שכן הנחשול מכה בשיא העוצמה בכל הנמצא בדרכו לחוף.

חופי ים החשופים לצונמי נמצאים בעיקר בדרום [[מזרח אסיה]] וכן בים הקריבי. במקומות מועדים לפורענות, כדוגמת חופי [[יפן]], הוקמו חומות הגנה בגובה של כעשרים מטר, להגנה מפני גלי צונמי. ישנו מרכז [[התרעה]] אמריקני לגלי צונמי ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]], שמאתר רעידות אדמה באוקיינוס, ומתריע על צפי לצונמי מבעוד מועד לאזורים העלולים להיפגע, לפי מיקום האירוע הסייסמי. בעקבות הצונמי הגדול בדרום מזרח אסיה ב-2004, הוחלט על הקמת מרכז התרעה דומה גם באוקיינוס ההודי.

אחרי הצונמי של 2004 נערכו מחקרים על עמידות בתים בפני גלי צונמי. התברר שהבתים העמידים ביותר לצונמי הם מבני [[בטון]] מזוין על עמודים, כי העמודים מאפשרים לאנרגיית המים לעבור ביניהם כמעט מבלי לספוג אותה.

'''{{ש}}הסבר על המכניקה של יצירת הצונמי. באזור [[טקטוניקת הלוחות#סגירת אוקיינוס - אוקיינוס|סגירת לוחות]], שני לוחות טקטונים נלחצים אחד כלפי השני.'''
<gallery widths="160px" heights="120px">
קובץ:Eq-gen1.svg|א. הלוח הטקטוני משמאל (האפור) נע ונכנס מתחת ללוח הטקטוני הימני (החום)
קובץ:Eq-gen2.svg|ב. קצה הלוח הטקטוני הימני העליון "נדחס" במשך זמן רב כלפי מטה ומתקמר בשל הלחץ שמופעל עליו
קובץ:Eq-gen3.svg|ג. קצה הלוח הטקטוני העליון משתחרר בבת אחת בעוצמה אדירה ו"חובט" במים כלפי מעלה
קובץ:Eq-gen4.svg|ד. עקב החבטה נוצרים גלים סייסמיים, שמתפשטים לכל הכיוונים במהירות גבוהה
</gallery>

==מגה-צונמי==
גלי מגה-צונמי הם גלי ים עצומים בסדרי גודל של מאות מטרים, שנובעים מאחת משתי הסיבות הבאות:
* התמוטטות חלק מ[[אי]] או מקטע חוף של [[יבשה]] אל תוך הים
* צניחת [[מטאוריט]] ענק אל מימיו של האוקיינוס

המגה-צונמי החזק ביותר שתועד עד כה הגיע לגובה של 524 מטרים, והוא אירע ב-[[9 ביולי]] [[1958]] ב[[מפרץ ליטויה]] (Lituya Bay) ב[[אלסקה]], לאחר רעידת אדמה שם בעוצמה של 8.3 ב[[סולם מגניטודה לפי מומנט]].{{הערה|[http://geology.com/records/biggest-tsunami.shtml World's Tallest Tsunami]. ''Geology.com''|כיוון=שמאל}}

==היסטוריית גלי צונמי==
*על פי אחת התאוריות, בסביבות 1450 לפנה"ס, בעקבות התפוצצות האי [[סנטוריני]] ב[[הים האגאי|ים האגאי]], התפרץ גל צונמי אדיר ששטף והחריב את כל [[התרבות המינואית]] באי [[כרתים]], כ-110 ק"מ דרומית לסנטוריני.{{מקור}}
*[[תוקידידס]], בחיבורו "[[תולדות המלחמה הפלופונסית]]", מתאר גלי צונמי ב[[אטיקה]] בעקבות רעידת אדמה בשנה השישית של [[המלחמה הפלופונזית|המלחמה]]:
{{ציטוט|תוכן=סמוך לאותו זמן עצמו, בעוד רעידות האדמה נמשכות, נסוג הים על יד [[אביה (אי)|אורוביאי]]. אחר כך חזר ועלה בנחשולים גדולים ושטף חלק מן העיר, שהפכו לים. בשיטפון הזה נספו כל אותם אנשים שלא הספיקו להימלט אל המקומות הגבוהים...וסיבתו של דבר זה, לדעתי, היא, שבמקום שהרעש היה חזק ביותר, שם נהדף הים לאחור וכשחזר לפתע שוב למקומו בכוח גדול גרם לשיטפון. אך בלי רעידת אדמה מן הנמנע הוא, לדעתי, שדבר כזה יתרחש|מקור= תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס, תרגום א. א. הלוי, ספר שלישי 89}}
*ישנן עדויות של ההיסטוריון הערבי [[אבן אל עטיר]] שב-[[1033]] וב-[[1068]], פקדו את חופי [[יפו]] גלי צונמי שגרמו בכל אחד מהמקרים לאלפי הרוגים. הגל של 1033 תואר כגל בגובה של 30–40 מטרים שהופיע בשעת אחר הצהריים אל חופי יפו, בעקבות רעש סייסמי חזק באזור [[קפריסין]].

{| class="wikitable sortable" border="1"
! תאריך
! מקום
! סיבות להיווצרות הצונמי
! אבדות בנפש
! תיאור האירוע
! סוג הצונמי
! ערך מורחב
|-
| [[1 בנובמבר]] [[1755]]
| [[ליסבון]], [[פורטוגל]]
| רעידת אדמה
| 100,000
| תושבי העיר ששרדו רצו לחוף כי חשבו ששם יהיו בטוחים מפני רעידות נוספות שעלולות לפקוד את האזור, ומפני שריפות שהתחוללו. חצי שעה לאחר רעידת האדמה פקד גל צונמי את חופי ליסבון.
| צונמי
| [[רעידת האדמה בליסבון (1755)]]
|-
| [[7 באפריל]] [[1771]]
| [[איי יאיאמה]], [[אוקינאווה (מחוז)|אוקינאווה]], [[יפן]]
| [[רעידת אדמה תת-ימית]]
| 12,000
|
| צונמי
|
|-
| [[21 במאי]] [[1792]]
| [[שימברה]], [[מחוז היגו]], [[יפן]]
| רעידת אדמה תת-ימית
| 15,000
| ב[[הר געש]] [[אונזן]] באי [[קיושו]] בדרום [[יפן]] התמוטטה כיפת הלבה בחלקו הימני של ההר וסחפה איתה חלק מהעיר [[שימברה]] כולה לתוך מי [[מפרץ אריאקה]]. הדבר גרם למגה צונמי עם גלים בגובה של יותר מ-100 מטר שפגעו ב[[מחוז היגו]] בצד השני של מפרץ אריאקה ואז חזרו בחזרה והכו את העיר שימברה.
| מגה צונמי
|
|-
| [[2 באפריל]] [[1868]]
| [[הוואי]]
| [[רעידת אדמה]] במגניטודה 7.5 ב[[סולם מגניטודה לפי מומנט]]
| 46 הרוגים
| רעידת האדמה גרמה ל[[מפולת]] הר הגעש [[מאונה לואה]]. זמן קצר אחר כך פקד צונמי את חופי [[הוואי]] ופגע ישירות בכפרים מקומיים.
| צונמי
|
|-
| [[1883]]
| [[סומטרה]]
| התפרצות [[הר געש]] [[קרקטואה]]
| 36,000
| הר הגעש [[קרקטואה]] השוכן ב[[מצר סונדה]] התפרץ, ויצר צונמי ענק ששטף את חופי ה[[אי]] [[סומטרה]].
| צונמי
|
|-
| [[15 ביוני]] [[1896]]
| צפון [[יפן]]
| רעידת אדמה תת-ימית במגניטודה 8.5 ב[[סולם מגניטודה לפי מומנט]]
| 20,000
| בשעה 19:32 (זמן מקומי) אירעה רעידת אדמה במגניטודה 8.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט מתחת למים שגררה אחריה גלי צונמי בגובה 39 מטר שפקדו את צפון יפן.
| צונמי
|
|-
|[[28 בדצמבר]] [[1908]]
|[[מסינה]] שב[[סיציליה]]
|רעידת אדמה במגניטודה 7.2
|100,000 (מרעידת האדמה והצונמי ביחד){{הערה|[http://fohn.net/biggest-tsunami/biggest-tsunami-4.html Biggest Tsunami Countdown #4: The 1908 Messina-Reggio Earthquake]. ''Biggest Tsunami Countdown''|כיוון=שמאל}}
|בשעה 5:21 פגעה רעידת אדמה בעיר, ואחריה הגיעו גלים בגובה של כ-10 מטר
|צונמי
|-
| [[1 בספטמבר]] [[1923]]
| [[יפן]]
| רעידת אדמה
| 100,000
| רעידת אדמה חזקה באזור [[קאנטו]] והחריבה את [[טוקיו]], [[יוקוהמה]] וערים נוספות באזור. רעידת אדמה זו גרמה לגל צונמי בגובה 12 מטר שהציף את אזור החוף המזרחי של יפן.
| צונמי
|
|-
| [[18 בספטמבר]] [[1929]]
| [[ניופאונדלנד (דומיניון)|ניופאונדלנד]], [[קנדה]]
| רעידת אדמה במגניטודה 7.2
| 29 הרוגים
| מקור רעידת האדמה ברכסי [[גראנד באנקס]] התת-ימיים.
| צונמי
|
|-
| [[3 במרץ]] [[1933]]
| [[יפן]]
|
| 3,069 הרוגים
|
| צונמי
|
|-
| [[7 בדצמבר]] [[1944]]
| יפן
| רעידת אדמה תת-ימית במגניטודה 8.0 בסולם מגניטודה לפי מומנט
| 1,223 הרוגים
| רעידת האדמה אירעה כ-20 ק"מ מחצי ה[[אי שימה]].
| צונמי
|
|-
| [[21 בדצמבר]] [[1946]]
| יפן
| רעידת אדמה
| 1,400 הרוגים
| בעקבות רעידת אדמה חזקה גלי צונמי הכו בחופה המערבי של יפן.
| צונמי
|
|-
| [[1 באפריל]] [[1946]]
| [[הוואי]] ו[[אלסקה]]
|
| 159 הרוגים באלסקה ו-5 הרוגים בהוואי
| גלי צונמי בגובה 30 מטרים פקדו את חופי אלסקה והוואי שב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]]. האנשים לא האמינו לצפירת האזעקה המתריעה מפני הצונמי מכיוון שחשבו שזו מתיחה של 1 באפריל.
| צונמי
|
|-
| [[9 ביולי]] [[1958]]
| [[מפרץ לטויה]] [[אלסקה]]
| רעידת אדמה במגניטודה 8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט
| 4 הרוגים
| בשעות הערב הרעידה רעידת אדמה במגניטודה 8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט את מפרץ לטויה. כתוצאה מכך חלק מההר היוצא למפרץ התמוטט וגרם למגה צונמי שהכה בעוצמה במפרץ. גובה הצונמי היה 524 מטר וזה היה המגה צונמי הגבוה ביותר שתועד במאה ה-20. באותו הזמן היו שלוש סירות במפרץ ורק אחת מהן הצליחה לעלות על הגל ולעבור אותו כששתי האחרות נסחפו לים. עצים, אבנים ועוד שהיו ביבשה הועפו לגובה של חצי קילומטר.
| מגה צונמי
|
|-
| [[22 במאי]] [[1960]]
| [[צ'ילה]], כל איי האוקיינוס השקט, [[אוסטרליה]] ויפן
| רעידת אדמה במגניטודה 9.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט
| אלפים
| רעידת אדמה זו היא רעידת האדמה החזקה ביותר שתועדה. היא גרמה לצונמי בגובה של 25 מטרים שחצה את כל האוקיינוס השקט והכה כמעט את כל איי האוקיינוס השקט, אוסטרליה והגיע עד מזרח יפן.
| צונמי
|
|-
| [[27 במרץ]] [[1964]]
| החוף המערבי של צפון אמריקה
| מפולת בעקבות רעידת אדמה
| 122 הרוגים
| הצונמי נגרם בעקבות מפולת שנגרמה מרעידת אדמה שנקראה מאוחר יותר רעידת האדמה של יום שישי הטוב ופגע ב[[אלסקה]], [[קולומביה הבריטית]], [[וושינגטון (מדינה)|וושינגטון]], [[אורגון]] ו[[קליפורניה]]. עיקר הנזק היה באלסקה, קולומביה הבריטית וקליפורניה.
| צונמי
|
|-
| [[16 באוגוסט]] [[1976]]
| [[מינדנאו]], [[הפיליפינים]]
| רעידת אדמה
| 5,000 הרוגים ו-93,500 נותרו ללא קורת גג{{הערה|{{מעריב||נחשול מים שהתנשא לגובה 10 מטר גרף|19760819|32}}}}
| הצונמי הגיע למרחק של 700 קילומטרים ממוקד הרעש והכה גם אזורים אחרים.
| צונמי
|
|-
| [[12 בדצמבר]] [[1979]]
| [[אקוודור]] ו [[קולומביה]]
| רעידת אדמה במגניטודה 7.9 בסולם מגניטודה לפי מומנט
| 259 הרוגים, 798 פצועים ו-95 נעדרים
|
| צונמי
|
|-
| [[6 במאי]] [[1983]]
| [[הים היפני]]
| רעידת אדמה במגניטודה 7.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט
|
|בשעה 11:59 הורגשה רעידת אדמה במגניטודה 7.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט באזור הים היפני, כ-100 קילומטר מזרחית מהעיר [[נושירו]].
| צונמי
|
|-
| [[12 ביולי]] [[1993]]
| [[הוקאידו]] ו[[אוקושירי]], [[יפן]]
|
| 250 הרוגים
| גל צונמי עבר לאורך החוף של יפן. מיד הועברה התרעה ברדיו של יפן אך זה היה מאוחר מדי לאוקושרי. כפר קטן ליד מוקד הרעש שנסחף כולו לים בעקבות גלים בגובה 30 מטרים. סך הכול 13 גלים פגעו בכפר מכיוונים שונים, חלקם גלים שחזרו בחזרה והכו שוב. 250 אנשים נהרגו מתוכם 197 תושבי אוקושירי.
| צונמי
|
|-
| [[7 ביולי]] [[1998]]
| [[פפואה גינאה החדשה]]
| רעידת אדמה במגניטודה 7 בסולם מגניטודה לפי מומנט
| אלפים
| גלי צונמי בגובה 7 מטרים הכו בחוף. מכיוון שמוקד הרעש היה קרוב לחוף, מערך ההתרעה הסייסמולוגי לא הספיק להתריע על כך.
| צונמי
|
|-
| [[26 בדצמבר]] [[2004]]
| [[הודו]], [[סרי לנקה]], [[תאילנד]] ו[[אינדונזיה]]
| רעידת אדמה במגניטודה 9.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט באוקיינוס ההודי
| 280,000 הרוגים, מאות אלפי פצועים וכ-5 מיליון ללא קורת גג
| בעקבות רעידת אדמה באוקיינוס ההודי, הכו גלי צונמי בגובה של עד 36 מטר בחופי כמה מדינות בדרום [[אסיה]]. גרמו להרוגים, פצועים והרסו תשתיות רבות. גלים מרעידה זו גם פגעו בחופי מזרח [[אפריקה]] אבל גרמו שם לנזקים קטנים יחסית. אסון זה מוערך כאחד מאסונות הטבע הגדולים של המאות האחרונות.
| צונמי
| [[רעידת האדמה והצונמי באוקיינוס ההודי (2004)]]
|-
| [[17 ביולי]] [[2006]]
| [[ג'אווה]], [[אינדונזיה]]
| רעידת אדמה במגניטודה 7.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט
| בין 700 ל-1,000 הרוגים וכ-45,000 בני אדם איבדו את בתיהם
| צונמי בגובה 2 מטרים פגע בחופי אינדונזיה.
| צונמי
|
|-
| [[15 בנובמבר]] [[2006]]
| [[יפן]]
| רעידת אדמה במגניטודה 8.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט
|
| גלי צונמי בגובה חצי מטר עד שני מטר הכו בחופי יפן בעקבות רעידת אדמה במגניטודה 8.1. מקור הרעש הוא ב[[האיים הקוריליים|איים הקוריליים]] שנמצאים כ-1,000 קילומטר צפונית מערבית ליפן.
| צונמי
|
|-
| [[2 באפריל]] [[2007]]
| [[איי שלמה]], [[יפן]], [[אוסטרליה]] ו[[הוואי]]
| רעידת אדמה תת-ימית
|
|בשעה 7:35 בבוקר התרחשה רעידת אדמה בחלק המזרחי של האוקיינוס השקט, 40 קילומטר צפונית מ[[איי שלמה]] גרמה לצונמי עם גלים בגובה 17 מטר.
| צונמי
|
|-
| [[29 בספטמבר]] [[2009]]
| [[סמואה]]
| רעידת אדמה במגניטודה 8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט בדרום האוקיינוס השקט
| 113 הרוגים ועשרות נעדרים
| גלי צונמי פקדו את אזור סמואה. גל הצונמי הגיע לגובה בין ארבעה לשישה מטרים.
| צונמי
|
|-
| [[11 במרץ]] [[2011]]
| [[יפן]]
| רעידת אדמה במגניטודה 9.0 בסולם מגניטודה לפי מומנט בדרום האוקיינוס השקט.
| 15,891 הרוגים
6,152 פצועים

2,584 נעדרים
| גלי צונמי פקדו את אזור חופה המזרחי של יפן. גובה גל הצונמי הגיע ל-10 מטרים. הרעש העוצמתי התרחש בשעה 14:46 (שעון יפן) סמוך לחופים והגיע עד לטוקיו, אף שהעיר מרוחקת יותר מ-130 ק"מ ממוקד הרעש. כתוצאה מרעידת האדמה העוצמתית רעדו בניינים בטוקיו, הרס רב נזרע והחלו הצפות ודליקות. כעבור זמן קצר החלו להגיע גלי צונמי בגובה ארבעה מטרים לחופי סנדאי והם הלכו והתעצמו. הצונמי פגע בתחנת הכוח הגרעינית ב[[פוקושימה]] וגרם למה שנחשב לתאונה הגרעינית החמורה ביותר מאז אסון צ'רנוביל.
| צונמי
| [[רעידת האדמה והצונמי בסנדאי (2011)]]
|-
|[[28 בספטמבר]] [[2018]]
|[[אינדונזיה]]
|רעידת אדמה במגניטודה 7.5 בסולם מגניטודה באזור דונגלה ההררי
|2045 הרוגים, 5,000 נעדרים, יותר מ-80,000 בני אדם איבדו את בתיהם באסון, 10,000 נפצעו.{{הערה|{{ערוץ 7|גיא כהן|אינדונזיה: 2,045 נהרגו, 5,000 נעדרים|383894|11 באוקטובר 2018}}}}
| בעקבות הרעידה הכו גלי צונמי בגובה 5 מטר ביישובים פאלו, דונגלה וממוג'ו.
|צונמי
|[[רעידת האדמה והצונמי בסולאווסי (2018)]]

|}

==צונמי בישראל==
[[קובץ:שלט התרעת צונאמי במרינה שבהרצליה.jpg|ממוזער|שלט התרעת צונמי במרינה שבהרצליה]]

מחקר שנערך על ידי [[גאולוג]]ים מ[[אוניברסיטת חיפה]] בחופי [[קיסריה]] חשף באמצעות קידוחים תת-ימיים עדויות לארבעה אירועי צונמי שפקדו את החוף בעבר: בסביבות שנת 1500 לפני הספירה, 100–200 לספירה, 500–600 לספירה ו-1100–1200 לספירה.{{הערה|{{nrg||מחקר: סיכוי סביר שגלי צונמי יפגעו בישראל|958/103|25 באוקטובר 2009|1|1}}}}

המחקר העלה שקיים סיכוי סביר לפגיעת גלי צונמי ב[[חופי ישראל]] ב-50 השנים הקרובות. על פי הערכות, במקרה כזה תינתן התרעה של בין רבע שעה לשעתיים, תלוי במיקום רעידת האדמה.

ועדת ההיגוי לעניין רעידות אדמה שאחראית על הנושא בישראל, הגישה לממשלה ב-2014 דו"ח המפרט את הנזקים הצפויים במקרה של צונמי: פגיעה ב[[תחנת כוח|תחנות הכוח]] של [[חברת החשמל]], נזק למבנים לאורך החוף, הצפת נחלים וכן השבתת [[מתקן התפלה חדרה|מתקני התפלה]].{{הערה|[[יוסי מזרחי (עיתונאי)|יוסי מזרחי]], [http://www.mako.co.il/news-israel/local-q3_2014/q3_2014/Article-0a0ada071549841004.htm האם ישראל בסכנת צונמי?], באתר [http://www.mako.co.il/ מאקו], 24 בספטמבר 2014}}

<gallery>
קובץ:TsunamiHazardZone.jpg|תמרור המזהיר מפני גלי צונמי עליו כתוב "במקרה של רעידת אדמה לך למקום גבוה"
קובץ:2004-tsunami.jpg|גלי צונמי בחוף תאילנד
קובץ:2004 Indian Ocean earthquake Maldives tsunami wave.jpg|גלי [[רעידת האדמה והצונמי באוקיינוס ההודי (2004)|הצונמי של 2004]] מכים בחופי [[האוקיינוס ההודי]]
קובץ:2011年311東日本大震災殘景2 Scene after Tōhoku earthquake of Japan.JPG|ספינה הפוכה לאחר הצונמי ביפן 2011
קובץ:US Navy 110318-M-HU778-007 An aerial view of Ishinomaki, Japan, a week after a 9.0 magnitude earthquake and subsequent tsunami devastated the area.jpg|לאחר הצונמי במינטו, יפן 2011
</gallery>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Tsunamis|ויקימילון=צונמי|ויקימסע=צונמי}}
* [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/kimat2000/9402039.html גלי ים וצונמי], באתר סנונית
* [http://ready.org.il/2012/02/tsunami-warning-system-in-israel/ מערכת התרעה מפני צונמי בישראל], Ready.org.il
* {{דוידסון|מאיר ברק|מה ההבדל בין גלי ים וצונמי והאם מהירות הגל קבועה?|askexpert/earth_sci/מה-ההבדל-בין-גלי-ים-וצונמי-והאם-מהירות-הגל-קבועה-שי|1 בספטמבר 2009}}
* {{דוידסון|ארז גרטי|כיצד נוצר צונמי?|maagarmada/earth_sci/כיצד-נוצר-צונמי|28 ביוני 2011}}
* {{הארץ|צפריר רינת|"הארץ" מסביר: מהו צונמי געשי ומדוע הוא כל כך מסוכן?|1.6769409|23 בדצמבר 2018}}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:צונמי|*]]
[[קטגוריה:אוקיינוגרפיה]]
[[קטגוריה:אסונות טבע]]
[[קטגוריה:רעידת אדמה]]
[[קטגוריה:שיטפונות]]