הצגת המקור של הדף "צופון"

{{מיון
|שם=צופון
|תמונה=[[קובץ:Tarsipes rostratus 325231884.jpg|250px]]
|ממלכה=[[בעלי חיים]]
|מערכה=[[מיתרניים]]
|מחלקה=[[יונקים]]
|תת-מחלקה=[[חיות כיס|כיסאים]]
|על-סדרה=[[חיות כיס אוסטרליות|כיסאים אוסטרלים]]
|סדרה=[[קנגוראים]]
|תת-סדרה=[[דמויי-קוסקוס]]
|משפחה='''צופוניים'''
|סוג='''צופון'''
|מין='''צופון'''
|שם מדעי=Tarsipes rostratus
|תפוצה=[[קובץ:Honey Possum area.png|250px|תפוצתו של הצופון ביבשת אוסטרליה]]
}}
'''צוּפוֹן''' או '''פוסום הדבש''' ([[שם מדעי]]: '''Tarsipes rostratus''') הוא [[חיות כיס אוסטרליות|יונק-כיס]] קטנטן ויוצא דופן בסדרת ה[[קנגוראים]], המהווה [[סוג ומין יחיד|מין יחיד בסוגו]] ובמשפחתו, ו[[אנדמיות (טקסונומיה)|אנדמי]] ל[[אוסטרליה (יבשת)|יבשת אוסטרליה]]. הוא קרוב מבחינה חיצונית ואקולוגית ל[[פוסומים מנוצי-זנב|פוסומים המנוצים]] ול[[פוסומים ננסיים|פוסומים הננסיים]],{{הערה|שם=פאונה|ELEANOR M. RUSSELL & MARILYN B. RENFREE, [https://www.dcceew.gov.au/sites/default/files/env/pages/a117ced5-9a94-4586-afdb-1f333618e1e3/files/33-ind.pdf {{כ}} TARSIPEDIDAE], Fauna of Australia, Volume 1b - Mammalia (1989).}} ותואר מדעית לראשונה בשנת [[1842]]. הצופון הוא יונק קטן בגודל [[עכבר הבית|עכבר]] עם מבנה גוף קטן ושטוח, [[זנב]] מסולסל ו[[חוטם]] [[זרבובית|זרבובי]] צר באופן חריג.{{הערה|שם=תמציתי|fact sheet, [https://www.uwa.edu.au/study/-/media/Faculties/Science/Docs/Features-of-the-honey-possum.pdf {{כ}} Features of the honey possum], The University of Western Australia.}} [[פרווה|פרוותו]] הגסה צבועה ב[[חום (צבע)|חום]]-[[אפור]], ב[[כתום]] וב[[לבן]], ועטויה בשלושה פסים כהים אופקיים.{{הערה|שם=לבן|Yengin Loay, [https://animaldiversity.org/accounts/Tarsipes_rostratus/ {{כ}} honey possum], Animal Diversity Web}} אורכו הכולל מהראש עד הזנב 14–18 ס"מ, ומשקלו 7–16 גרם בממוצע, כשהנקבות [[דו-צורתיות זוויגית|גדולות מן הזכרים]]. בהיותו היונק הקרקעי היחיד בעולם ש[[יונקי צוף|ניזון מצוף]] ומ[[אבקה (בוטניקה)|אבקה]],{{הערה|שם=תזונה ופרחים|Ann. Missouri Bot. Gard. [https://www.biodiversitylibrary.org/page/16168346#page/845/mode/1up {{כ}}pollen loads of Honey possums (Ttarsipes spenserae) and nonflying mammal pollination in southwestern Australia.] Annals of the Missouri Botanical Garden (1979).}} לצופון תכונות פיזיות מיוחדות שנועדו לסייע באיתור וביניקת ה[[צוף]] הנוזלי:{{הערה|שם=צוף ואבקה|K.C. RICHARDSON 1, R.D. WOOLLER2 and B.G. COLLINS. [https://researchrepository.murdoch.edu.au/id/eprint/32914/1/diet-of-the-honey-possum.pdf {{כ}} THE DIET OF THE HONEY POSSUM TARSIPES ROSTRATUS]. PROCEEDINGS OF THE NUTRITION SOCIETY OF AUSTRALIA, VOLUME 9, NINTH ANNUAL CONFERENCE ARMIDALE, NSW NOVEMBER 1984. }} חושים חדים, חוטם ארוך וצר, [[לשון (איבר)|לשון]] ארוכה ושעירה, [[מסרק]]ים משוננים ב[[חך]], [[שרירי הלעיסה|שרירי לעיסה]] מופחתים ו[[שן|שיניים]] מנוונות.{{הערה|שם=סקירה פיזיולוגית|Bradshaw, Don, and Felicity Bradshaw. [https://link.springer.com/article/10.1007/s00360-011-0632-9 {{כ}} "The physiology of the honey possum, Tarsipes rostratus, a small marsupial with a suite of highly specialised characters: a review."]Journal of comparative physiology B 182.4 (2012): 469-489.}} הודות לזנבו הארוך, הגמיש והחזק ולכריות ההדבקה בכפות רגליו, לצופון יכולת טיפוס טובה שמאפשרת לו להתרוצץ במהירות [[חיות שוכנות עצים|על עצים ושיחים]] בחיפוש אחר [[פרח]]ים.

הצופון מצוי בדרום-[[אוסטרליה המערבית|מערב אוסטרליה]]{{הערה|שם=אדום|Friend, T., Morris, K., Burbidge, A. & McKenzie, N. 2016. [https://www.iucnredlist.org/species/40583/21958924 {{כ}} Tarsipes rostratus], [[הרשימה האדומה של IUCN|IUCN Red List of Threatened Species]]. }} ובית הגידול שלו מורכב מ[[חורש ים-תיכוני]] פתוח ודליל ו[[בתה|כיסי סבך]] צפופים עם קהילת צמחים ייחודית המכונה [[קוונגאן]].{{הערה|שם=מסעות קוונגאן|Paula Deegan. [https://heartlandjourneys.com.au/about-us/ancient-wonderland/kwongan/ {{כ}}What is Kwongan?] Gondwana Link.}} הוא תר אחר צוף ואבקה בעיקר ב[[פעילי לילה|שעות הלילה]] וה[[פעיל דמדומים|דמדומים]], וברוב היום ספון במקלט בצמחייה. המין אינו [[טריטוריה (בעלי חיים)|טריטוריאלי]], אך עשוי להגן על שטחים קטנים עשירים בפרחים מפני בני מינו. הצופון זקוק ל[[אנרגיה]] רבה כדי לשמור על חום גופו, ובשל קצב [[חילוף חומרים|חילוף החומרים]] המהיר שלו, הוא נאלץ לצרוך מדי יום כמות רבה של צוף במשקל דומה למשקל גופו.{{הערה|שם=מטבוליזם|Cooper, Christine Elizabeth, and Ariovaldo P. Cruz-Neto.[https://link.springer.com/article/10.1007/s00360-009-0358-0 {{כ}}"Metabolic, hygric and ventilatory physiology of a hypermetabolic marsupial, the honey possum (Tarsipes rostratus)."] Journal of Comparative Physiology B 179.6 (2009): 773-781.}} בתגובה לקור או למחסור במזון, הצופון נכנס ל[[תרדמה]] זמנית כדי לחסוך באנרגיה. הרבייה שלו מתרחשת בעיקר בעונת ה[[גשם|גשמים]] השופעת במזון, אך כשהתנאים הסביבתיים טובים הוא מסוגל להתרבות ברציפות לאורך השנה. סגנון הרבייה ה[[פוליגמיה|פוליגמי]] שלו הוביל לתכונות ביולוגיות חריגות אצל הזכרים, כמו [[אשך|אשכים]] גדולים במידה חריגה ו[[תא זרע|תאי זרע]] הגדולים ביותר במחלקת היונקים כולה.{{הערה|שם=תמציתי}} הצופונית ממליטה בכל פעם [[שגר]] של 2–3 ולדות זעירים הגדלים בכיס במשך 3 חודשים, ומסוגלת להמליט עד שלוש פעמים בשנה. [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] של הצופון קצרה מאוד ואינה עולה על שנתיים, ואוכלוסייתו חווה תנודות חדות בגודלה בהתאם לזמינות המזון בעונות השנה.{{הערה|שם=פאונה}}

לבית הגידול של הצופון נשקפות סכנות בדמות [[שרפת יער|שרפות בר]], [[חקלאות]], [[בירוא יערות]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]],{{הערה|שם=שימורקוונגאן|Coates, David J., et al. [https://www.researchgate.net/profile/David-Coates-7/publication/281102852_Conservation_of_the_kwongan_flora_threats_and_challenges_In_Lambers_H_Ed_Plant_life_on_the_sandplains_in_southwest_Australia_a_global_biodiversity_hotspot_University_Of_Western_Australia_Press/links/55d5312e08aef1574e97609e/Conservation-of-the-kwongan-flora-threats-and-challenges-In-Lambers-H-Ed-Plant-life-on-the-sandplains-in-southwest-Australia-a-global-biodiversity-hotspot-University-Of-Western-Australia-Press.pdf {{כ}}"Conservation of the kwongan flora: threats and challenges."] Plant life on the sandplains in southwest Australia, a global biodiversity hotspot. (Ed. H Lambers) pp (2014): 263-284.}} וכן מ[[מינים פולשים]] של בעלי חיים וצמחים שהובאו על ידי האדם לאוסטרליה.{{הערה|שם=פולשים|Luque GM, Bellard C, Bertelsmeier C, Bonnaud E, Genovesi P, Simberloff D, Courchamp, F (2013) Alien species: Monster fern makes IUCN invader list.[http://www.iucngisd.org/gisd/100_worst.php {{כ}}100 of the World's Worst Invasive Alien Species]. GLOBAL INVASIVE SPECIES DATABASE.}} [[מצב שימור|מצב השימור]] שלו נחשב ליציב, והוא מצוי במספר רב של [[אזור מוגן|אזורים מוגנים]]. לצופון חשיבות אקולוגית בתור [[האבקה|מאביק]] משמעותי ולעיתים אף בלעדי של מספר צמחים,{{הערה|שם=האבקת קוונגאן|DeGruyter Open, Warsaw, Poland. [https://www.researchgate.net/publication/276919653_Pollination_syndromes_in_southwestern_Australia {{כ}}"Pollination syndromes in southwestern Australia."] PLANT LIFE OF SOUTHWESTERN AUSTRALIA, Adaptations for Survival (pp.126-152) Chapter:8.}} והאנטומיה והתזונה הייחודיות שלו הן מושא ל[[מחקר]]ים רבים.

==ההיסטוריה של מחקר הצופון==
===גילוי וסיווג מדעי===
{{חלונית
|כותרת = התיאור הראשוני של הצופון
|תוכן="היונק שאנו מצביעים עליו בפני חוקרי הטבע ושאיש עדיין לא דיבר אודותיו, שייך לפי גודלו לקטגוריה של היונקים הקטנים…הוא מעורר עניין בשל השילוב הבלתי-צפוי לחלוטין של התכונות הפיזיות שלו שחלקן סותרות זו לזו…מבחינה חיצונית הוא דומה במידה מסוימת ל[[חדף]], אבל הגולגולת שלו מוארכת מאוד וכל כך ייחודית שאם היינו בוחנים אותה בנפרד, היינו מתפתים לשייך אותו למשפחות [[דובי נמלים]] מה[[דלשינאים]]...בנוסחת השיניים החריגה ובמבנה עצמות הגולגולת יש לו גם [[אנלוגיה]] מסוימת עם [[חדפי פיל]], [[קיפודניים|קיפודי נמלים]] וה[[נומבט]] שחי אף הוא באותו אזור…מבנה האצבעות והכפות דומה לאלו של ה[[קופיפים]], ה[[גלגויים]] וה[[למורים צמריים|למורים הננסים]], אך הפרווה הגסה, הכיס והסינדיקטליה באצבעות הרגל הופכים אותו בבירור ל[[יונק כיס]] הקשור לקבוצת [[דמויי-קוסקוס]] בסדרת ה[[קנגוראים]]...מכלול התכונות המוזרות שלו מקשה על סיווגו...כדי למקם אותו בסדרת הקנגוראים, יש להקים עבורו לכל הפחות לא רק סוג נפרד אלא אף משפחה נפרדת..."
|מקור ='''ז'יל ורו ופול ז'רווה''', מתוך המגזין לזואולוגיה, אנטומיה השוואתית ופלאונטולוגיה ([[1842]]){{הערה|שם=פול ז'רווה|1=PAUL GERVAIS et JULES VERREAUX.[https://www.biodiversitylibrary.org/item/124278#page/27/mode/1up {{כ}} DESCRIPTION DU TARSIPES ROSTRATUS], MAGASIN UE ZOOLOGIE ET DE PALEONTOLOGIE, DEUXIÈME SÉRIE. — QUATRIÈME ANNEE, ANNÉE 1842. PARIS.}}
|רוחב = 27.4%
}}
'''בית ורו''' (Maison Verreaux) הייתה חברה צרפתית ל[[אספנות]] ומסחר בפריטי [[ידיעת הטבע]] שהוקמה ב[[פריז]] בשנת [[1803]] על ידי פייר ז'אק ורו;{{הערה|שם=בית וורו|1=Daszkiewicz, Piotr. [https://www.persee.fr/doc/jatba_0183-5173_1997_num_39_2_3619 {{כ}} "La maison Verreaux au XIXe siècle à Paris, plaque tournante des collections naturalistes mondiales."] Journal d'agriculture traditionnelle et de botanique appliquée 39.2 (1997): 111-129.}} החברה עסקה גם במימון משלחות אספנות לכל היבשות והייתה ספקית משמעותית של דגימות בעלי חיים וצמחים עבור גדולי המוזיאונים באירופה ובאמריקה באותה תקופה. החנות המרכזית של החברה ב[[פלאס דה ווז']] בפריז, שימשה כמקום מפגש לאספנים, חוקרי טבע, אוצרים, זואולוגים ובוטנאים מכל רחבי העולם וכמקום ראשוני לקטלוג מיני בעלי חיים, ואף נתנה שירותי [[פחלוץ]] למוזיאונים. שניים מבני משפחת ורו - האחים ז'אן בטיסט אדוארד וז'יל פייר - השתתפו או הובילו בעצמם משלחות איסוף ל[[דרום אפריקה]], [[דרום-מזרח אסיה]] ו[[אוסטרליה]] והתפרסמו בתור חוקרי טבע ואורניתולוגים.{{הערה|שם=בית וורו}} לאחר הקמת מושבת [[נהר סוואן]] ב[[מערב אוסטרליה]] בשנת [[1829]], החלו להישלח ממנה לאירופה דגימות בעלי חיים וצמחים על ידי המתיישבים ופקידי הממשל הקולוניאליסטי שהיו נלהבים מהמגוון הביולוגי הלא מוכר, ואלה התגלגלו לידי מוזיאונים, אספנים וסוחרים.{{הערה|שם=היסטוריה זואולוגית|Serventy, Dominic Louis. "History of zoology in Western Australia." Journal of the Royal Society of Western Australia 62 (1979): 33-43.}}

בפברואר [[1838]], במהלך הרכישות הסטנדרטיות של סחורה לחנות של בית ורו,{{הערה|שם=פיליסיטיבראדשו|1=Felicity Bradshaw. [https://www.researchgate.net/publication/239949246_Article_destine_Au_Courrier_de_la_Nature {{כ}} Article destiné Au Courrier de la Nature]. University of Western Australia (2012).}} הזדמן ל[[ז'יל ורו]] {{אנ|Jules Verreaux}} לקנות אוסף שהובא מ[[נהר סוואן]] באוסטרליה, אותו צירף לאוספים הגדולים מכל היבשות שהיו בחנות.{{הערה|שם=רכישה|1=François de BEAUFORT, [https://ia803106.us.archive.org/23/items/biostor-240571/biostor-240571.pdf {{כ}} CATALOGUE DES TYPES DE MAMMIFÈRES DU MUSÉUM NATIONAL D’HISTOIRE NATURELLE, PARIS VI. Monotremata. — VII. Marsupialia.] BULLETIN DU MUSÉUM NATIONAL D’HISTOIRE NATURELLE ANNÉE 1966.}}{{הערה|שם=אגודהזואולוגית|1=William Yarrell, [https://www.biodiversitylibrary.org/page/2324276#page/439/mode/1up {{כ}} PROCEEDINGS OF LEARNED SOCIETIES. ZOOLOGICAL SOCIETY.] THE ANNALS AND MAGAZINE OF NATURAL HISTORY. Jan. 11, 1842. }} כ-4 שנים לאחר מכן, ז'יל צורף ל[[המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע (פריז)|מוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע בפריז]] על תקן "חוקר טבע נודד" והביא עימו תשורה למוזיאון בדמות אוסף ניכר של דגימות בעלי חיים מהחנות המשפחתית;{{הערה|שם=וורו|1=O.Desmcrs,[https://www.biodiversitylibrary.org/item/51063#page/381/mode/1up {{כ}} Voyage de U. Jules terreaux à la Nouvelle-Hollande.] REVUE ZOOLOGiaUE, LA SOCIÉTÉ CUVIERIENNE. Année 1842.}} במהלך הבחינה והקטלוג של האוסף שנתרם, ז'יל ורו והזואולוג [[פול ז'רווה]] {{אנ|Paul Gervais}} מצאו קולקציית דגימות של יצור מוזר וייחודי דמוי [[חדף]] שנאספה בנהר סוואן במערב אוסטרליה; היצור שלא היה מוכר עדיין למדע עורר את התעניינותם של השניים בשל תכונותיו הפיזיות המוזרות ובפרט עקב גולגולתו החריגה בצורתה ([[קובץ:Tarsipes rostratus, Gervais Paul 2.jpg|70px]]). לאחר שחקרו את היצור לעומק מבחינה אנטומית, ז'יל וז'רווה כתבו תיאור מפורט והעניקו לו את ה[[שם מדעי|שם המדעי]]: טַרְסִיפְּס רוֹסְטְרַטוּס (''Tarsipes rostratus'') שציין חלק מתכונותיו הפיזיות; בתיאור המדעי, ורו וז'רווה הביעו שוב ושוב את התפלאותם מהתכונות הפיזיות החריגות של היצור החדש.{{הערה|שם=פול ז'רווה}} בנסיעתו ל[[לונדון]], פול ז'רווה הציג את הממצאים על היונק החדש בצירוף מדידות גוף ואיורים לזואולוג [[ג'ון אדוארד גריי]] לצורך חוות דעת; היונק הייחודי עורר את סקרנותו של גריי שהביע עניין רב לקבל דגימה שלו עבור ה[[המוזיאון להיסטוריה של הטבע (לונדון)|מוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון]].
{{הערה|שם=גריי|1=J. E. Gray, [https://www.biodiversitylibrary.org/page/2312445#page/53/mode/1up {{כ}} Description of two new species of Mammalia discovered in Australia by Captain George Grey, Governor of South Australia.] THE ANNALS AND MAGAZINE OF NATURAL HISTORY. (1824).}} בהמלצתו של גריי, ז'רווה הוזמן למפגש [[האגודה הזואולוגית של לונדון]] ב-11 בינואר 1842 במהלכה הציג את היונק החדש והציע להקים עבורו סוג ומשפחה נפרדים.{{הערה|שם=אגודהזואולוגית}}

===סאגת השמות המדעיים===
בצירוף מקרים יוצא דופן, גריי קיבל דגימה של היונק החדש שבועיים בלבד לאחר הצגתו על ידי ז'רווה במפגש האגודה הזואולוגית.{{הערה|שם=גריי}} הדגימה שנאספה באזור [[מפרץ המלך ג'ורג' (אוסטרליה המערבית)|מפרץ המלך ג'ורג']] בדרום-מערב אוסטרליה נשלחה עם תיאור קצר על ידי מושל [[אוסטרליה הדרומית]] [[ג'ורג' גריי (ניו זילנד)|ג'ורג' גריי]] שהיה חובב טבע נלהב והאמין שמדובר בנציג הראשון של משפחת [[אוכלי חרקים|אוכלי החרקים]] באוסטרליה.{{הערה|שם=גריי}}
{{תמונות מרובות
| כיוון=אנכי
| כותרת='''הדגימות הראשונות של הצופון:'''
| רוחב=220
| תמונה1 = A stuffed specimen of Tarsipes (Gervais and Verreaux).jpg
| חלופי1 = הדגימות של ורו
| תמונה2 = A stuffed specimen of Tarsipes (Gray).jpg
| חלופי2 = הדגימה של גריי
| הערה2 = '''למעלה''': קולקציית הדגימות של ורו.{{ש}}'''למטה:''' הדגימה של גריי.
|יישור=ימין
}}
לאחר שבדק את הדגימה, ג'ון אדוארד גריי סבר שהיא מייצגת מין נוסף ולבקשת המושל גריי קרא לו טַרְסִיפְּס סְפֶּנְסֶרַה (''Tarsipes spenserae'') כמחווה לאשתו אלייזה ספנסר.{{הערה|שם=גריי}} מכיוון שהאגודה הזואולוגית טרם פרסמה רשמית את הממצאים של ורו וז'רווה אודות היונק החדש, טכנית, הסוג עוד לא היה קיים; למרות זאת, גריי בחר למען ההגינות להשתמש בשם המדעי שניתן לסוג על ידי ורו וז'רווה (טַרְסִיפְּס) ולא להציע שם חדש. ז'רווה שעדיין שהה בלונדון והוזמן על ידי גריי לבחון את הדגימה, הטיל ספק בכך שמדובר במין שני בסוג;{{הערה|שם=פול ז'רווה}} גריי לעומת זאת התעקש שמדובר במין חדש ושלח תיאור של מין שני לאגודה הזואולוגית.{{הערה|שם=גריי}}

מסיבות לא ברורות, התיאור של גריי פורסם רשמית בכתב העת הבריטי "דברי הימים ומגזין ההיסטוריה של הטבע" {{אנ|Journal of Natural History}} כבר ב-8 במרץ 1842 בעוד שהתיאור של ורו וז'רווה הופיע שם רק ביוני 1842, כך שנוצר מצב אבסורדי בו יש עדיפות מדעית לשם של גריי על פי עקרון קדימות המאמרים של [[International Code of Zoological Nomenclature|הקוד הבינלאומי למינוח זואולוגי]].{{הערה|שם=מאהוני|1=Mahoney, J. A.[https://www.publish.csiro.au/AM/AM81006 {{כ}} "The specific name of the honey possum (Marsupialia: Tarsipedidae: Tarsipes rostratus Gervais & Verreaux, 1842)."] Australian Mammalogy 4.2 (1981): 135-138.}} במשך 150 השנים הבאות, זואולוגים שעסקו בחקר הצופון לא הגיעו להכרעה בנושא כשחלקם בוחרים את השם של ורו וז'רווה וחלקם את השם של גריי. הזואולוג האמריקני תאודור שרמן פאלמר {{אנ|Theodore Sherman Palmer}}, קיבע עוד יותר את השם של גריי כשם החוקי באינדקס סוגי היונקים (Index generum mammalium) מ-[[1904]], תוך שהוא מציין בהערה שהסיבה לכך היא עקרון קדימות המאמרים.
{{הערה|שם=פאלמר|1=Palmer, T. S. [https://www.biodiversitylibrary.org/item/88553#page/672/mode/1up {{כ}} Tarsipes rostratus], Index generum mammalium: a list of the genera and families of mammals (1904).}}

הסאגה הסתיימה רק בשנת [[1981]], אז הזואולוג האוסטרלי ג'ק מאהוני חקר לעומק את הנושא וגילה שהתיאור של ורו וז'רווה התפרסם באופן רשמי ב-3 במרץ 1842 בכתב עת צרפתי של "החברה הפילומטית של פריז" {{צר|Société Philomathique de Paris}} ובכך קדם ב-5 ימים לפרסום הרשמי בכתב העת הבריטי;{{הערה|שם=מאהוני}} בעקבות זאת הוחזר לצופון השם המדעי המקורי של ורו וז'רווה ואילו השם של גריי הפך ל[[שם נרדף (טקסונומיה)|שם נרדף]]. דגימת הצופון המפוחלצת של ורו וז'רווה ששימשה כ[[טיפוס (ביולוגיה)|הולוטייפ]] עבור המין נמצאת כיום באוסף [[המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע (פריז)|המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע]] ב[[פריז]].{{הערה|שם=עולם הפוסומים|1=Susan Stocklmayer & Don Bradshaw:[https://www.wanaturalists.org.au/reports/world-honey-possums-2/ {{כ}} The World of Honey Possums.] Western Australian Naturalists' Club.}}

=== [[אתולוגיה]] מוקדמת ===
האירופאי הראשון שחקר את הצופון תקופה ניכרת היה האספן הזואולוגי [[ג'ון גילברט]] {{אנ|John Gilbert (naturalist)}};{{הערה|שם=גולד|1=Gould John. [https://www.biodiversitylibrary.org/page/49738067#page/75/mode/1up {{כ}}TARSIPES ROSTRATUS - Long-nosed Tarsipes.] The mammals of Australia, VOL I (1863).}} גילברט ומעסיקו [[ג'ון גולד]] נשלחו ב-[[1838]] ליבשת החדשה במימון האגודה הזואולוגית של לונדון כדי להשיג מידע רב ככל האפשר על [[החי של אוסטרליה]]. לאחר שהות קצרה ב[[טסמניה]], השניים הגיעו ליבשת והתפצלו: גולד נסע לתור את מזרח היבשת וגילברט נסע מערבה; הוא ביקר פעמיים במושבת נהר סוואן בדרום-מערב היבשת: פעם ראשונה בין מרץ 1839 לינואר 1840 ופעם שנייה בין יולי 1842 לספטמבר 1843. במהלך הביקורים הממושכים שלו, גילברט התיידד עם האבוריג'ינים המקומיים ואסף בעזרתם אלפי דגימות של בעלי חיים וצמחים.{{הערה|שם=היסטוריה זואולוגית}} בעת ביקורו השני של גילברט במושבה, לגולד הגיעו התיאורים מאירופה של ז'רווה וגריי על ה"טַרְסִיפְּס" הייחודי והוא היה להוט להשיג מידע אודותיו; גולד כתב לגילברט להקדיש תשומת לב מיוחדת בחיפוש אחר דגימות שלו,{{הערה|שם=גולד}} ובעקבות זאת, גילברט הציע לאבוריג'ינים תמלוגים גבוהים תמורת לכידת פרטים חיים עד שהצליח להשיג לבסוף ארבעה צופונים. בספרו "היונקים של אוסטרליה" שפורסם ב-[[1863]], גולד הביא תיאור של הצופון מפי גילברט שסיפק הצצה מכלי ראשון לתכונות הייחודיות של היונק הזעיר ונחשב לתיאור המקיף ביותר אודותיו במשך 70 השנים הבאות:{{הערה|שם=גולד}}
{|class="wikitable"
|[[קובץ:EB1911 Marsupialia - Long-snouted Phalanger.jpg|שמאל|180 פיקסלים]]הטרסיפס מצוי בדרך כלל בכל בתי הגידול המתאימים בנהר סוואן ומפרץ המלך ג'ורג', אולם מן הקושי להשיג אותו ומהסיבה שהצלחתי לרכוש ארבעה פרטים בלבד על אף התמלוגים הגבוהים שהצעתי לילידים - נראה שהוא די נדיר. נקבה אחת מהארבעה שרכשתי המשיכה לחיות ברשותי במשך כמה חודשים, והיא הפכה במהרה למאולפת עד כדי כך שהרשתה לעצמה לעמוד על ידי ולקבל ליטופים מבלי להראות שום חשש או לנסות לברוח. מין זה הוא בהחלט יונק לילי: ישן ברוב שעות היום ופעיל מאוד בלילה; כאשר היצור הזה נחוש בדעתו לתפוס [[זבובים]], הוא יושב בשקט בפינת ה[[כלוב]] שלו וצופה בשקיקה בתנועות הזבובים שהתעופפו מסביב כאילו הוא נמשך על ידי מגנט. כאשר הזבוב היה בהישג ידו הוא דילג במהירות כברק ותפס את הזבוב במהירות ללא פספוס המטרה. לאחר מכן הטרסיפס אכל את הזבוב בשעות הפנאי שלו תוך כדי שהוא יושב זקוף והזבוב אחוז בחוזקה בכפותיו, כשהוא נמנע מלאכול את הראש, הכנפיים והרגליים. האוכל המלאכותי שנתתי לו היה [[לחם]] טבול וספוג ב[[מי סוכר]], והפוסום צרך את הנוזל באמצעות לשונו הארוכה בדומה ל[[דבשניים]] המכניסים את מקורם לתוך הפרחים. כל בוקר הלחם היה נקי לחלוטין לאחר שהלחות המתוקה התנקזה ממנו בעקבות החדרה חוזרת ונשנית של הלשון. באמצעות טבילת קצה אצבעי בסוכר הייתי יכול למשוך את הטרסיפס מחלק אחד של הכלוב למשנהו; בהזדמנות זאת היה ניתן לצפות בקלות על המבנה הגמיש, החזק והיפה של הלשון, אשר לעיתים קרובות ראיתיה כשהיא בולטת כמעט שני סנטימטר מעבר לאף. קצוות הלשון היו משוננים מעט. הזנב גמיש וחזק, והוא נמצא בשימוש רב כאשר החיה מטפסת. העיניים הקטנות שלו בולטות מאוד על רקע הפנים, והן ממוקמות קרוב מאוד אחת לשנייה. התנוחה הרגילה של האוזניים זקופה בדרך כלל. כאשר חיה זאת ישנה, היא נחה על החלק התחתון של הגב, כשהאף הארוך שלה נכפף לבין הרגליים הקדמיות, והזנב מכופף ופונה לעבר הגחון. ('''ג'ון גילברט''', היונקים של אוסטרליה, [[1863]]{{הערה|שם=גולד}})
|}
הזואולוג הבא לאחר גולד וגילברט שניסה לחקור את אורח חייו של הצופון היה אליס לה גייט טרוטון;{{הערה|שם=אליס טרוטון|1=Ellis Le G. Troughton, [https://www.biodiversitylibrary.org/item/119358#page/210/mode/1up {{כ}} THE "HONEY MOUSE," TARSIPES SPENSERAE GRAY.] THE AUSTRALIAN ZOOLOGIST, Vol. 3.— 1922-1924. }} בסוף [[1921]], טרוטון יצא מ[[סידני]] למסע [[אספנות]] בדרום-מערב אוסטרליה מטעם המוזיאון האוסטרלי והיה להוט לתפוס צופון חי לאחר שדגימה מפוחלצת שלו התגלגלה לידיו בהיותו בסידני. הוא הגיע באמצעות אנשי קשר שלו למפרץ המלך ג'ורג' באזור העיר [[אלבני (אוסטרליה המערבית)|אלבני]] והתאכסן אצל תושב מקומי בשם דייוויד מורגן שממנו הגיעה הדגימה המפוחלצת; במשך מספר שבועות טרוטון חיפש צופונים ללא הצלחה על פני עשרות קילומטרים ובמקביל התוודע לכינוי של הצופון בפי המקומיים - "עכבר הדבש" - שהוכנס על ידו לשימוש נרחב בספרות המדעית.{{הערה|שם=אליס טרוטון}} לפני עזיבתו לסידני דרך נמל אלבני, טרוטון קיבל במפתיע כתריסר דגימות שניצודו על ידי חתול מתושב מקומי אחר בשם יו לישמן מהעיירה נאנארופ ליד אלבני. בהמשך, לאחר שחזר לסידני, טרוטון קיבל משלוח נוסף של כ-20 דגימות מדייוויד מורגן והלה אף הצליח לבסוף ללכוד צופונים ולגדל אותם בשבי לתקופה קצרה. לבקשתו של טרוטון, מורגן רשם הערות שונות הנוגעות לצופונים בשבי והביא להם סוגי מזון מגוונים. בכתביו, טרוטון הביע שמחה גלויה מיכולתו להרחיב במעט את הידע המדעי על הצופון מאז התיאור של גולד וצירף את הערותיו של מורגן:{{הערה|שם=אליס טרוטון}}
{|class="wikitable"
|[[קובץ:Australian zoologist vol 3 p 152 illustration.png|שמאל|180 פיקסלים|איור של "עכבר דבש" מכתביו של טרוטון.]]הצלחנו ללכוד ולגדל שני זוגות של עכברי דבש בזמנים שונים, וכל אחד מהם מת לאחר 5–6 שבועות בשבי. הם קיבלו כל טיפול אפשרי, היו מלאי חיים, לא ביישנים ואכלו מהמזון שסופק להם. המוות המצער שלהם למרות הטיפול המסור גרם לנו לדכדוך ולהחלטה להפסיק ללכוד אותם. לגבי האוכל, סיפקנו להם [[דבש]] דבורים שאותו הם זללו בהנאה מרובה באמצעות הלשון. לצד הדבש הנחנו להם קערה עם מים מתוקים, והם נהגו ללקק דבש ומים לסירוגין. ניסינו לתת להם חלב ותפוחים טריים ורקובים אולם הם לא נגעו בהם כלל. קטפנו להם מדי יום כמות גדולה של פרחים מקומיים שעליהם הם טיפסו בחדווה ומצצו מתוכם את הצוף. הם חיטטו בקרביים של הפרח באובססיביות ונראה שהם צורכים מתוכו חומר כלשהו החיוני להם, אולי שרף או אבקה. מכיוון שנראה לנו שהם מתקיימים אך ורק על דבש ואבקה מפרחים, המשמעות היא שנדרשים אלפי פרחים מדי יום כדי להאכיל עכבר אחד ולכן זה יהיה בלתי אפשרי לספק להם מזון בשבי. עכברי הדבש פעילים כנראה בלילה כמו האופוסומים, בהתחשב בכך שראינו אותם אוכלים בעיקר בשעות הדמדומים. בטבע הם כנראה חיים במושבות או בזוגות, והתנועה שלהם מוכתבת מהפריחה המקומית. בתוך הכלוב שבו החזקנו אותם, עכברי הדבש היו לולייניים מאוד, ונתלו על זנבותיהם במקרה הצורך או השתמשו בזנב לשיווי משקל. הזריזות שלהם בתנועה היא נפלאה, ונדמה שהענף החלש ביותר נושא אותם די בקלות. כשהם ישנים הם מתכווצים לצורת כדור. ('''דייוויד מורגן''', יונקי אוסטרליה, [[1921]]{{הערה|שם=אליס טרוטון}})
|}
חרף דיווחי האבוריג'ינים המקומיים על התזונה הייחודית של המין שצוטטו בספרות המדעית כבר ב-1846,{{הערה|שם=וורטהאוס|1=G. R. WATERHOUSE. [https://www.biodiversitylibrary.org/item/272451#page/352/mode/1up {{כ}} Tarsipes rostratus.] Natural history of mammals. Volume 1. Marsupialia and pouch animals (1846).}} ההנחה שהצופון ניזון מצוף ואבקת פרחים בלבד נחשבה ללא סבירה באותה תקופה, שכן לא היה עדיין תקדים בעולם של יונק קרקעי עם תזונה כזאת. כל הזואולוגים שעסקו בחקר המין האמינו שהוא ניזון גם מ[[חרקים]] בדומה ל[[פוסומים ננסיים|פוסומים הננסיים]] ובהסתמך על נוכחות השיניים המנוונות בלסתותיו ועל תצפיות בשבי.{{הערה|שם=מידעזרווה|1=Gervais, Paul.[https://www.biodiversitylibrary.org/item/119978#page/419/mode/1up {{כ}} Histoire naturelle des mammifères: avec l'indication de leurs moeurs, et de leurs rapports avec les arts, le commerce et l'agriculture.] Vol. 2. L. Curmer, 1845.}} על אף שתיאר בהרחבה את ההתאמות המורפולוגיות של הצופון ליניקת צוף מפרחים, טרוטון עצמו היה בטוח שחרקים רכים חיוניים עבור הצופון וטען שהיעדרם הוביל למוות בשבי.{{הערה|שם=אליס טרוטון}} רק מחקרים מעמיקים יותר שנעשו באמצע [[המאה ה-20]] על ידי אוניברסיטאות אוסטרליות, גילו את העובדה יוצאת הדופן שהצופון מתקיים על פרחים באופן מוחלט.

==אטימולוגיה, טקסונומיה ופילוגנטיקה==
[[שם מדעי|השם המדעי]] שניתן לצופון על ידי ז'יל ורו ופול ז'רווה הוא '''טַרְסִיפֶּס רוֹסְטְרַטוּס''' (''Tarsipes rostratus'').{{הערה|שם=פול ז'רווה}} מקורו ב[[יוונית עתיקה]], והוא מציין שני מאפיינים גופניים בולטים אצלו: טַרְסִיפֶּס פירושו "רגלי-קופיף", ונועד לציין את הדמיון בין רגליו הקטנות עטויות הרפידות של הצופון לרגלי ה[[קופיף]] מדרום-מזרח אסיה; רוֹסְטְרַטוּס פירושו "מקור", בהתייחסו לחוטם המחודד והזרבובי של הצופון המזכיר את [[מקור]] הציפור.{{הערה|שם=פול ז'רווה}}{{הערה|שם=בוש|1=[https://www.bushheritage.org.au/species/honey-possum {{כ}}Honey Possums]. Bush Heritage Australia.}}

כשהאירופאים התיישבו בתחילת [[המאה ה-19]] בחוף המערבי של אוסטרליה והחלו לחקור את עולם החי שבו, הם הבחינו ביונק עכברי עם זנב מסולסל המלקק צוף מפרחים והעניקו לו את השם העממי: '''עכבר הדבש''' (Honey mouse), שנועד לציין את גודלו הקטן ותזונתו הנוזלית המתוקה;{{הערה|שם=הקרןהעולמיתלשימור|1=David Waterhouse, [https://www.wwf.org.au/news/blogs/searching-for-honey-possums {{כ}} Searching for Honey Possums]. WWF, 18 May 2022.}} במהלך המאה ה-20, מרבית הכיסאים האוסטרלים שוכני העצים והשיחים, ועכבר הדבש בכללם, קובצו על ידי הזואולוגים לקבוצה לא-טקסונומית המכונה "[[פוסומים]]", בשל הדמיון בין זנבם הגמיש לזנב ה[[אופוסום]] האמריקני. אף על פי שהמין אינו ניזון כלל מ[[דבש]] אלא מ[[צוף]] פרחים,{{הערה|שם=תמציתי}} טעות זו השתרשה והונצחה בשמו הרשמי ב[[אנגלית]]: '''פוסום הדבש''' (Honey possum). [[האקדמיה ללשון העברית]] נתנה לו שם מדויק יותר, '''צוּפוֹן''',{{הערה|כיוון=ימין|{{מילון אקדמיה|128|55312_1}}}} שנגזר ממזונו העיקרי של כיסאי זה, בדומה למקור שמה של ה[[צופית (סוג)|צופית]]. הילידים המקומיים במערב אוסטרליה - בני שבט נונגאר (Noongar) האבוריג'יני - קראו לו '''נְיוּאָרִילִי-פִּירָן-קָאר''' (Nyuarily-Piiran-Qar) שמשמעותו בשפתם "זה שדוחק את עצמו לתוך הפרחים",{{הערה|שם=משמעותנולבנגר|1=THE LEEUWIN GROUP, [https://theleeuwingroup.org.au/_data/papers/Heritage%20listing%20for%20The%20Kwongkan%20(Southwest%20Australia).pdf {{כ}} PROPOSED NATIONAL HERITAGE LISTING FOR THE KWONGKAN (SOUTHWEST AUSTRALIA)]}} וכינוי זה נמצא בשימוש נרחב בשפה האנגלית בצורה [[אונומטופיה|תצלילית]] משובשת דוגמת: '''נֶגוֹל-בּוֹן-גּוֹר''' (Ngool-boon-goor) או פשוט '''נוֹלְבְּנְגֶר''' (Noolbenger).{{הערה|שם=אנתרובנקסיה|1=Ken Macintyre and Barb Dobson. [https://anthropologyfromtheshed.com/project/the-consumption-of-banksia-nectar-in-traditional-noongar-society/{{כ}}The consumption of Banksia nectar in traditional noongar society.] Anthropology From The Shed.}} כינויים אחרים פחות נפוצים הם טייט או ג'ין-פי באבוריג'ינית ועכבר סרוג או טרסיפס ארוך-חוטם באנגלית.{{הערה|שם=גולד}}

על בסיס תכונות אנטומיות ומורפולוגיות חריגות, הצופון מוגדר כמין [[סוג ומין יחיד|יחידי בסוגו]] ובמשפחתו - משפחת ה'''צופוניים''' (Tarsipedidae).{{הערה|שם=תמציתי}} נוסחת השיניים, ה[[דיאפאוזה]], הכיס המפותח וה[[סינדקטיליה]] באצבעות, מצביעות בבירור על השתייכותו לסדרת ה[[קנגוראים]] עם קרבה רבה למשפחות הכיסאים של תת-סדרת [[דמויי-קוסקוס|דמויי הקוסקוס]]:{{הערה|שם=פאונה}} [[פוסומים מנוצי זנב|פוסומים מנוצים]], [[פוסומים ננסיים]], [[פוסומים זנבות-טבעת|פוסומים טבעתיים]], [[כיסנאיים]] ו[[קוסקוסיים]]. עם זאת, בשל תכונותיו החריגות, הקשר של הצופון לכיסאים אחרים אינו ברור דיו, עד כדי כך שהזואולוגים הראשונים שחקרו אותו האמינו שהוא וה[[נומבט]] מייצגים בכלל "[[מאובן מעבר|חוליה חסרה]]" בין [[חיות כיס|יונקי הכיס]] ל[[יונקי הביב]].{{הערה|שם=קראפט צופנומבט|1=Gerard Krefft. [https://www.biodiversitylibrary.org/item/228743#page/43/mode/1up {{כ}}Genus: Tarsipes.] The mammals of Australia : illustrated by Miss Harriett Scott, and Mrs. Helena Forde, for the Council of Education; with a short account of all the species hitherto described. (1871).}}

מיקומו המדויק של הצופון ב[[עץ פילוגנטי|עץ הפילוגנטי]] בתוך דמויי הקוסקוס נחשב במידה רבה לחידה טקסונומית:{{הערה|שם=פילוגנטיקהכיסאים|1=May-Collado, Laura J., C. William Kilpatrick, and Ingi Agnarsson. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4349131/ {{כ}} "Mammals from ‘down under’: a multi-gene species-level phylogeny of marsupial mammals (Mammalia, Metatheria)."] PeerJ 3 (2015): e805.}} מאפיינים אקולוגיים וחיצוניים מקשרים אותו הן לעל-משפחת פלנגרואידים (קוסקוסיים ופוסומים ננסיים) והן לעל-משפחת מקרופודואידים ([[קנגוריים]] ו[[קנגוריים חולדתיים]]); מבנה השלד, [[ריצוף DNA|רצפי ה-DNA]] והחלבונים בדמו מציגים קרבה לעל-משפחת הפטאורידים (כיסנאיים, פוסומים טבעתיים ופוסומים מנוצים);{{הערה|שם=מיקוםפילוגנטיפוסומים|1=Kavanagh, John R., et al. [https://link.springer.com/article/10.1023/B:JOMM.0000047338.85206.57 {{כ}} "Relationships among families of Diprotodontia (Marsupialia) and the phylogenetic position of the autapomorphic honey possum (Tarsipes rostratus)."] Journal of Mammalian Evolution 11.3 (2004): 207-222.}} ואילו נתונים [[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגיים]] ו[[סרולוגיה|סרולוגיים]], כמו גם מספר ה[[כרומוזומים]] יוצא הדופן והרכב הזרע הייחודי שדומה ל[[בנדיקוטיים]] ו[[נמיות כיס]], מצדיקים בכלל הקצאת על-משפחה נפרדת עבורו - טרסיפסואידים.{{הערה|שם=פאונה}} אם לא די בכך, ניתוחים [[פילוגנטיקה|פילוגנטיים]] מסוימים מצאו לצופון קרוב אחר מפתיע דווקא ביבשת [[אמריקה הדרומית]]: [[מוניטו דל מונטה]] - כיסאי דמוי אופוסום קטן שאנדמי ל[[צ'ילה]] ונחשב פילוגנטית לכיסאי אוסטרלי.{{הערה|שם=מין מפתח קוונגאן|1=Bradshaw, Don. [https://www.researchgate.net/profile/Don-Bradshaw/publication/264979003_THE_HONEY_POSSUM_TARSIPES_ROSTRATUS_A_KEYSTONE_SPECIES_IN_THE_KWONGAN_ORIGINS_AND_DISTRIBUTION_OF_THE_HONEY_POSSUM/links/53faa56d0cf27c365cf039da/THE-HONEY-POSSUM-TARSIPES-ROSTRATUS-A-KEYSTONE-SPECIES-IN-THE-KWONGAN-ORIGINS-AND-DISTRIBUTION-OF-THE-HONEY-POSSUM.pdf {{כ}} "7E. THE HONEY POSSUM, TARSIPES ROSTRATUS, A KEYSTONE SPECIES IN THE KWONGAN."] (2014).}} התאוריה גורסת כי הצופון והמוניטו חלקו אב-קדמון משותף אוכל-חרקים שחי ביבשת העל [[גונדוונה]] בטרם [[נדידת היבשות|היפרדות היבשות]], ולאחר ההפרדה התפתחו בנפרד לצורות שונות ביבשות החדשות.{{הערה|שם=עולם הפוסומים}} מבנה הגולגולת והמשנן המנוון של הצופון אם כן, אינו מהווה שריד ליונק-קדום פרימטיבי, אלא מצביע דווקא על מעבר מאכילת חרקים להתמחות ביניקת תזונה נוזלית:{{הערה|שם=אליס טרוטון}} הופעתו של ה[[קוונגאן]] - קהילת צמחים ייחודית בדרום-מערב אוסטרליה - עם פריחה בכל עונות השנה של מיני [[הדסיים]] ו[[פרוטאיים]], יצרה [[גומחה אקולוגית]] נדירה שבה יש זמינות קבועה של צוף ואבקה, והצופון פיתח התאמות מורפולוגיות חריגות שמייתרות את הצורך בלעיסת המזון כדי למלא את הנישה הפנויה.{{הערה|שם=התאמהלצוף|1=John Rourke & Delbert Wiens. [https://www.biodiversitylibrary.org/page/28006621#page/7/mode/1up {{כ}}Convergent floral evolution in south African and Australian proteaceae and its possible bearing on pollination by nonflying Mammals.] Journal of the RoyalAnnals of the Missouri Botanical Garden.}} אם זאת, יש מחקרים השוללים את הקרבה הפילוגנטית למוניטו{{הערה|שם=מוניטושלילי|1=Nilsson, Maria A., et al. [https://journals.plos.org/plosbiology/article?id=10.1371/journal.pbio.1000436 {{כ}}"Tracking marsupial evolution using archaic genomic retroposon insertions."] PLoS biology 8.7 (2010): e1000436.}} והשאלה בדבר מיקומו הנכון של הצופון בעץ הפילוגנטי של יונקי הכיס עודנה פתוחה.{{הערה|שם=עץפילוגנטי|1=Cardillo, Marcel, et al. [https://www.cambridge.org/core/journals/journal-of-zoology/article/abs/specieslevel-phylogenetic-supertree-of-marsupials/474A56A462E4F372280505F48DC56D9B {{כ}}"A species-level phylogenetic supertree of marsupials." ]Journal of Zoology 264.1 (2004): 11-31.}}

==תיאור ומאפיינים פיזיים==
===אנטומיה ופיזיולוגיה===
[[קובץ:Specimen C 27226 Tarsipes rostratus.jpg|ממוזער|שמאל|280 פיקסלים|פוחלץ של צופון במוזיאון בוויקטוריה. ניתן להבחין בתכונות הפיזיות החריגות כגון חוטם זרבוביתי דמוי מקור, עיניים בולטות וזנב דקיק וגלילי.]]
הצופון הוא הכיסאי הקטן ביותר בסדרת הקנגוראים לאחר ה[[פוסום ננסי זוטי|פוסום הזוטי]] וה[[דאון מנוצה-זנב|דאון המנוצה]], והוא קטן במקצת מן ה[[עכבר מצוי|עכבר]]. גודלו כשל [[בוהן]] אנושית, ויש לו מאפיינים פיזיים יוצאי דופן ההופכים את מראהו לקומי וחביב. גופו קומפקטי, גמיש ושטוח, צווארו רחב וראשו גדול, צר ומחודד ומזכיר במקצת את ה[[חדף]].{{הערה|שם=פול ז'רווה}} סימן ההיכר הבולט של הצופון הוא חרטומו הארוך, הצר וה[[זרבובית|זרבובי]] הדומה למקור או לצינור וארוך יותר מזה של כל מין אחר בסדרת הקנגוראים. [[לשון (איבר)|לשונו]] גם היא ארוכה במיוחד ומכוסה בפטמיות זיפיות זעירות דמויות מברשת שנועדו לאסוף את מזונו הנוזלי.{{הערה|שם=התאמהלצוף}} ה[[עין (בעלי חיים)|עיניים]] גדולות, בולטות וצמודות זו לזו ו[[עצם הדמעות|עצמות הדמע]] של ארובות העין רחבות ונפוחות. ה[[אף]] זעיר וריבועי עם נחיריים מופרדים ומחורצים, וסביב החוטם יש [[שפם (בעלי חיים)|זיפי מישוש]] ארוכים. אוזני הצופון בינוניות, עגולות וזקופות. גפיו חשופים וקטנים ביחס לגופו; הרגליים האחוריות חזקות, ארוכות ומפותחות יותר מהקדמיות.{{הערה|שם=פאונה}}
[[קובץ:Tarsipes rostratus 255482833.jpg|ממוזער|ימין|280 פיקסלים|צופון יונק צוף מפרחים של [[בנקסיה]].]]
{{תמונות מרובות
| יישור = שמאל
| סיומת = צופון זכר ביחס לאצבעות ויד אנושית.
| תמונה1 = Honey possum compared to a human hand2.jpg
| חלופי1 = צופון ביחס לאצבעות אנושיות
| רוחב1 = 129
| תמונה2 = Honey possum compared to a human hand3.jpg
| חלופי2 = צופון ביחס ליד אנושית
| רוחב2 = 145
}}
הצופון ייחודי בכך שהוא ניזון אך ורק מצוף ואבקה. על מנת לאסוף ולעבד את מזונו הנוזלי, יש לו התאמות פיזיולוגיות ומורפולוגיות מיוחדות;{{הערה|שם=תזונה ופרחים}} הגולגולת מציגה מאפיינים פיזיים קיצוניים שמשקפים את ההתאמה לתזונה הנוזלית: היא ארוכה, צרה ומחודדת בצורה יוצאת דופן, בעלת לסתות צרות במיוחד, ומיועדת לחיטוט בעומק התפרחות.{{הערה|שם=האבקת קוונגאן}} בהתחשב באי הצורך שלו ללעוס מזון, [[שרירי הלעיסה]] ו[[עצם הלחי|עצמות הלחי]] של הצופון מופחתים וה[[שן|שיניים]] שלו שרידיות ומנוונות:{{הערה|שם=סקירה פיזיולוגית}} ה[[שן טוחנת|טוחנות]], ה[[קדם-טוחנות|מלתעות]], ה[[ניב (שן)|ניבים]] וה[[שן חותכת|חותכות]] העליונות, דומות כולן בצורתן ליתדות או קונוסים זעירים ואינן פונקציונליות ל[[נשיכה]].{{הערה|שם=פאונה}} החותכות התחתונות שלו מוגדלות ושטוחות והן השיניים המשמעותיות היחידות: הן משמשות לכיוון הלשון במהלך השליפה החוצה.{{הערה|שם=תמציתי}} המשנן של הצופון דל ביחס לחיות כיס אחרות וכולל 22 שיניים או פחות המסודרות בכל צד של הפה בסדר הבא: <math>\tfrac{2.1.1.3}{1.0.0.3}</math> הלשון של הצופון ארוכה כאורך הראש, מחציתה נשלפת החוצה, והיא עטויה בפטמיות זיפיות בקצה ופטמיות נוקשות במרכז שנועדו להתמודד עם איסוף צוף או אבקה.{{הערה|שם=סקירה פיזיולוגית}} על פני ה[[חך]], יש לצופון [[מסרק]]ים משוננים שתפקידם לגרד ולאסוף את הצוף מהלשון לעבר [[בית הבליעה]].{{הערה|שם=צוף ואבקה}}

לצופון חמש אצבעות ביד וברגל עם [[טופר]]ים זעירים דמויי [[ציפורן]] שאינם בולטים מעבר לאצבע. הסידור של האצבעות ברגליים כדלהלן: ה[[בוהן]] עבה ומנוגדת לשאר, ה[[אצבע מורה|אצבע המורה]] וה[[אמה (אצבע)|אמה]] [[סינדקטיליה|סינדקטיליות]], ה[[קמיצה (אצבע)|קמיצה]] ארוכה במיוחד, וה[[זרת]] בינונית; זוג הטופרים הזעירים באצבעות הסינדקטיליות משמשות לטיפוח וסירוק הפרווה.{{הערה|שם=וורטהאוס}} כפות הרגליים של הצופון מכוסות בפטמיות וברפידות בשרניות גדולות והן מאפשרות לו להתרוצץ ולטפס היטב על גבעולים, זרדים, ענפים דקים ועצמים מחוספסים. [[זנב]]ו הגלילי של הצופון ארוך פי 1.2 מאורך ראשו וגופו, מתחדד בקצה ובעל יכולת לפיתה; הוא מזכיר במקצת את זנב ה[[חולדה]] בשל היותו דליל בשיער ומכוסה קשקשים.{{הערה|שם=וורטהאוס}} ה[[דו-צורתיות זוויגית|דו-צורתיות הזוויגית]] קיימת אצל הצופון אך אינה בולטת לעין: הנקבות גדולות וכבדות בכשליש מהזכרים.{{הערה|שם=פאונה}}

מידות הגוף של הצופון הן כדלהלן:
{| class="wikitable"
| bgcolor="FF D7 00" | '''גודל'''{{הערה|שם=פאונה}}{{הערה|שם=לבן}}
| bgcolor="87 CE EB" | '''זכר'''
| bgcolor="FF C0 CB" | '''נקבה'''
|-
| bgcolor="E6 E6 FA" | '''אורך ראש וגוף'''|| 6.5–8.5 [[סנטימטר|ס"מ]] || 7–9 ס"מ
|-
| bgcolor="E6 E6 FA" | '''אורך [[זנב]]''' || 7–10 ס"מ || 7.5–10.5 ס"מ
|-
| bgcolor="E6 E6 FA" | '''[[מסה|משקל]]'''|| 6–12 [[גרם]] || 8–18 גרם
|-
|}
===כסות ומראה חיצוני ===
[[קובץ:צופון,איור של משתמש מנחם.אל.png|ממוזער|שמאל|280 פיקסלים|איור פרופיל של צופון.]]
ה[[פרווה]] הקצרה של הצופון גסה, שעירה וזיפית. צבעה הכללי בחלק העליון נע בין [[חום (צבע)|חום]]-[[אפור|אפרורי]] לאפור-צפחה או [[כסף (צבע)|כסוף]];{{הערה|שם=לבן}} התערובת של שערות חומות, אפורות, שחורות, זהובות ולבנות מעניקה לפרווה לעיתים קרובות גוון [[זית]], [[ירוק]]-ים או [[כחול]]-קדט. המותניים והירכיים צבועות ב[[כתום|כתמתם]], [[חלודה]], [[זהב|זהוב]] או [[חול]]-[[צהבהב]], אשר חוצץ בין הצביעה הכהה בחלק העליון לצביעה החיוורת בחלק התחתון;{{הערה|שם=פאונה}} הגחון, המפשעה, החזה והגרון צבועים ב[[קרם]]-[[שמנת]] עד [[לבן]]. בחלק העליון, פרוות הצופון עטויה בשלושה פסים אופקיים וכהים שמשמשים כסימן היכר מובהק של המין: הפס הכהה המרכזי משתרע מבסיס הזנב לאורך מרכז הגב עד לאוזניים וצבעו חום [[שוקולד]] עד חום כהה; בצידי הגב יש זוג פסים נוספים דהויים יותר בצבע חום בהיר.{{הערה|שם=פאונה}}

ראשו של הצופון עשוי להיות בהיר יותר משאר הגוף או להיות מושפע מהצביעה הכללית: חום-אפרורי או אפרפר בפנים וחלודה או קרם שמנת בלחיים ובסנטר.{{הערה|שם=וורטהאוס}} סימוני הפנים כוללים פס כהה דהוי לאורך החרטום שהוא מעין המשך לפס הגבי, ופס כהה נוסף החוצה את העיניים; שניהם עשוים להיעדר. סביב העיניים יש לצופון בדרך כלל טבעות לבנות או קרמיות שמבליטות את צבען השחור של העיניים, וזיפי המישוש בפנים שחורים. האיברים החשופים של הצופון צבועים ב[[ורוד|וורוד]] בהיר עד דהוי, ובכלל זה החוטם הזרבובי, האוזניים וכפות הידיים והרגליים. האף בולט בצבעו האדום-[[ארגמן]] והלשון ורודה. הזנב הקירח למחצה נע בין חום לוורוד כהה או חיוור.{{הערה|שם=אליס טרוטון}}

===כיס ואיברי רבייה===
לצופונית [[כיס]] עמוק ומפותח המכיל 4 פטמות:{{הערה|שם=וורטהאוס}} 2 מקדימה ו-2 מאחורה; אורך הפטמות 1 מ"מ אצל נקבה מתבגרת ובין 10 ל-15 מ"מ אצל נקבה הרה או מניקה. הרכב החלב שבהן משתנה בהתאם לשלבי הגדילה של העובר. הכיס נסגר הרמטית באמצעות [[שריר]] חזק, וכשהגורים בתוכו גדלים הוא מתנפח, מתרחב לצדדים ומקשה על תנועותיה.{{הערה|שם=פאונה}}

זכר הצופון ידוע בכך שיש לו אשכים גדולים במידה חריגה: הם מהווים בין 4.2% ל-5% ממסת גופו ונתונים ב[[כיס האשכים|כיס פרוותי]] גדול ובולט.{{הערה|שם=לבן}} בנוסף, יש לו את תא הזרע הארוך ביותר בקרב היונקים אשר מגיע ל-360 מיקרומטר;{{הערה|שם=פאונה}} לשם השוואה, אצל זכר האדם האשכים מהווים רק 0.25% מהגוף ואורך הזרע שלו 7 מיקרומטר בלבד. גודל האשכים אצל הצופון שווה ערך באופן יחסי לאשכים בגודל [[מלון (פרי)|מלונים]] ובמשקל 4 ק"ג אצל גבר ממוצע.{{הערה|שם=תמציתי}} הגודל החריג של האשכים ותאי הזרע משקף את מערכת הרבייה של הצופונים בה הנקבה מזדווגת עם זכרים מרובים, כך שהזכרים מתחרים זה בזה ומנסים להגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם באמצעות איכות הזרע וגודלו.{{הערה|שם=סקירה פיזיולוגית}} מבנה והתפתחות הזרע אצל הצופון מציג פסיפס של תכונות ממגוון רחב של משפחות כיסאים, דוגמת [[קנגוריים]], [[קוסקוסיים]], [[בנדיקוטיים]] ו[[נמיות כיס]]. בניגוד מוחלט לגודל החריג של האשכים אצל הזכר, השחלות אצל הנקבה קטנות מאוד ומהוות רק 0.017% ממסת הגוף שלהן. הביוץ אצל הנקבה מתרחש בו-זמנית משתי השחלות, ובכל פעם יוצאות מהן 4–6 ביציות, אם כי מספר ההפריות לעולם אינו עובר את ארבע.{{הערה|שם=פאונה}}

===מטבוליזם, חושים ותפיסת צבע===
[[חילוף חומרים|חילוף החומרים]] הבסיסי וחילוף החומרים בפעולה של הצופון שניהם גבוהים יותר מהמקובל בחיות כיס אחרות, והמשמעות היא שהוא מוציא אנרגיה רבה כדי לשמור על חום גופו הקבוע (כ-36.6 מעלות צלזיוס).{{הערה|שם=מטבוליזם}} הוצאות האנרגיה היומיות שלו גבוהות מאוד עבור יונק כה קטן: הן נעות בין 25 ל-36 [[ג'ול|קילוג'ול]] ומעמידות אותו במצב של [[היפרמטבוליזם]] {{אנ|Hypermetabolism}};{{הערה|שם=פאונה}} על מנת להתקיים, הצופון חייב להשיג ממזונו כמות זהה פחות או יותר של אנרגיה ולצרוך מדי יום כמות נוזלים השווה למשקל גופו. כשטמפרטורת גופו צונחת, הוא הופך לאיטי ועייף ועשוי להיכנס ל[[תרדמה]] זמנית המכונה [[קהיון]] {{אנ|Torpor}} כדי לחסוך באנרגיה.{{הערה|שם=לבן}}
{{תמונות קולאז'
|כותרת=השוואה בין ראייה דו-כרומטית לתלת-כרומטית:
|כותרת משנה=
|תמונה1=Banksia spinulosa dichromatic.jpg
|תמונה2=Banksia spinulosa var collina Raven Street Reserve Chermside West April 1985 06-21-2015 14.tif
|תמונה3=Deuteranopia.jpg
|תמונה4=OIC banksia at hamersley closeup.jpg
|גודל=150
|יישור=שמאל
|כיתוב תחתון='''מימין:''' הנוף הנראה בעיני מרבית היונקים {{ש}}'''משמאל:''' הנוף הנראה בעיני הצופון והאדם
}}
לצופון חושים מפותחים המסייעים לו בחיפוש מזון ובהימנעות מטורפים.{{הערה|שם=פאונה}} אפיתל ההרחה של [[חוש הריח]] משתרע היטב על חזית חלל האף ומעצים את יכולת קליטת הריחות הנישאים באוויר על ידי הנוירונים באף. מתחת לאפיתל ההרחה יש את [[איבר יעקובסון]] שמזהה בעיקר [[פרומון|פרומונים]] המופרשים ב[[עונת הרבייה]] על ידי הצופונים ומאפשר להם לאתר זה את זה. [[פקעיות טעם|בלוטות הטעם]] של הצופון נמצעות בקצה הקדמי של החך ועל פני הלשון והוא משתמש בהם כדי לאתר פרחים שבהם ריכוז ה[[סוכר]]ים בצוף גבוה ומזין יותר.{{הערה|שם=סוכרים|1=KC, RD Richardson.[https://www.publish.csiro.au/AM/AM90001 {{כ}}"Sugar preferences of Honey Possums, Tarsipes rostratus (Marsupialia: Tarsipedidae) and Western Pygmy-possums, Cercartetus concinnus (Marsupialia: Burramyidae)."]Australian Mammalogy 13.1 (1990): 5-10.}} [[חוש השמיעה]] מפותח. העיניים של הצופון גדולות ובולטות והסמיכות שלהן זו לזו מאפשרת לו מצד אחד [[שדה ראייה]] רחב של 240 מעלות ומצד שני [[תפיסת עומק]] טובה המכסה כ-80 מעלות משדה הראייה.{{הערה|שם=שדה ראייה|1=Arrese, Catherine, Michael Archer, and L. D. Beazley.[https://www.cambridge.org/core/journals/journal-of-zoology/article/abs/visual-capabilities-in-a-crepuscular-marsupial-the-honey-possum-tarsipes-rostratus-a-visual-approach-to-ecology/B7C35DF93CDF3049025787C4D21413BC {{כ}}"Visual capabilities in a crepuscular marsupial, the honey possum (Tarsipes rostratus): a visual approach to ecology."]Journal of Zoology 256.2 (2002): 151-158.}}

למעט ה[[אדם]] וחלק מה[[פרימטים|קופים]], לרוב היונקים יש ב[[רשתית|רשתית העין]] שני סוגים של [[תא קולט אור|קולטני אור]]-[[מדוך|מדוכים]]:{{הערה|שם=מדוכים|1= Cowing, Jill A., et al.[https://www.researchgate.net/profile/Wayne-Davies-2/publication/5425660_Cone_visual_pigments_in_two_marsupial_species_The_fat-tailed_dunnart_Sminthopsis_crassicaudata_and_the_honey_possum_Tarsipes_rostratus/links/0912f509509cd6b85a000000/Cone-visual-pigments-in-two-marsupial-species-The-fat-tailed-dunnart-Sminthopsis-crassicaudata-and-the-honey-possum-Tarsipes-rostratus.pdf {{כ}} Cone visual pigments in two marsupial species: the fat-tailed dunnart (Sminthopsis crassicaudata) and the honey possum (Tarsipes rostratus).] Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences 275.1642 (2008): 1491-1499}} מדוך רגיש אורך-גל קצר (מדוך S) ומדוך רגיש אורך-גל ארוך (מדוך L); מדוכים אלו הופכים את הראייה ל[[ראייה דו-כרומטית|דו-כרומטית]] {{אנ|Dichromacy}} הצובעת את הנוף ב[[כחול]] ו[[צהוב]]; חריג בהקשר זה הוא הצופון שבעיניו יש גם את הסוג השלישי: מדוך רגיש אורך-גל בינוני (מדוך M), ובכך הוא בעל ראייה [[ראייה תלת-כרומטית|תלת-כרומטית]] {{אנ|Trichromacy}} מלאה בדומה לאדם, המאפשרת לו לקלוט גם [[אדום]], [[ירוק]] וגווני צהוב.{{הערה|שם=תלתכרומטי|1= Sumner, Petroc, Catherine A. Arrese, and Julian C. Partridge. [https://web.archive.org/web/20221228173800/https://cob.silverchair-cdn.com/cob/content_public/journal/jeb/208/10/10.1242_jeb.01610/5/1803.pdf?Expires=1672847343&Signature=r8Ka6rDt4p~nfcL5NsnExbwNHW8qCxSXcWnC1dtPqftyu3hstPduHVURixyuHEgnMk6M~qS1CZ8THo94KNlK0w7pi2AZCiazrpzGx1Y7pRV4~yEuBHDXP7LtdVA9jCC2yqb-vOnr8aAR3wv~o9A-3KS5XrkldzDO3k-r0iGfAkjN3AD8lN7mcUtLHm5ISHMH4GvtEBIk~~8cgAYECsg~rQbq32DMbHa95fqNM2QELyZFWd3i2UjvQJTIfjzL2vTZ9VdoVrsL6mjhgsfS66d00w09QCgnaGHIrisTQdOcTiJD1bsbkyyURgD1Zo0Grw0sCa078XKMOw1OXDX8GkaWuQ__&Key-Pair-Id=APKAIE5G5CRDK6RD3PGA {{כ}} The ecology of visual pigment tuning in an Australian marsupial: the honey possum Tarsipes rostratus.] Journal of Experimental Biology 208.10 (2005): 1803-1815 }} בנוסף לכך, הצופון מתייחד משאר הכיסאים בכך שמדוך ה-L שלו מתאפיין ברגישות מרבית ל[[אורך גל|אורכי גל]], מהארוכים שנמדדו בקרב חיות הכיס: 557 ננומטר, לעומת טווח של 530–540 ננומטר אצל כיסאים האחרים. התכונות החריגות במדוכים מפיקות לצופון תועלת רבה בדמות חדות ראייה ותפיסת צבע משופרת המסייעים לו בדברים הבאים: 1. איתור משאבים פרחוניים על פני העלווה או צמחייה אחרת; 2. זיהוי בין תפרחות המשמשות לו למאכל לכאלו שאינן; 3. בתוך התפרחות הנאכלות גופא - הבחנה בין תפרחות בשלות שעשירות בצוף לבין תפרחות מתיישנות או לא בשלות על פי גוני ה[[כלורופיל]].{{הערה|שם=תלתכרומטי}}{{הערה|שם=אנתרובנקסיה}}

בהתחשב בצריכת האנרגיה הגבוהה שלו ובמאמץ הדרוש לחיפוש וטיפוס על תפרחות, היתרונות בראייה אינן סתמיים עבור הצופון אלא קיומיים עבורו: טעות קטנה שלו בטיפוס על הצמח הלא נכון או על תפרחת לא בשלה עלולה להיות קריטית הן בשל חשיפה מיותרת לדורסים והן בשל איסוף כמות צוף זעומה, שלא מחזירה את האנרגיה היקרה שבוזבזה במהלך הטיפוס. על מנת למקסם את היתרונות הללו, משלב הצופון במהלך ליקוט המזון את חושי הראייה והריח כדי לקבל מידע טוב יותר על התפרחות שלפניו ולפעול בהתאם.{{הערה|שם=האבקת קוונגאן}}

==תפוצה==
===טווח===
[[קובץ:Distribution of the honey possum on the wheat belt.jpg|ממוזער|שמאל|300 פיקסלים|
<div align="right">
{{מקרא|#FFD700|חגורת החיטה האוסטרלית}}
{{מקרא|#3CB371|אזורים מוגנים ויערות מדינה}}
[[קובץ:Alphblu.jpg|21px]] כמות משקעים שנתית
{{ש}}[[קובץ:Alphred red.jpg|21px]] גבול תפוצת הצופון בפנים היבשת
 </div>
]]
הצופון אנדמי ליבשת [[אוסטרליה (יבשת)|אוסטרליה]], והתפוצה שלו מוגבלת לקצה הדרום-מערבי של מדינת [[אוסטרליה המערבית]]: מהפארק הלאומי קלברי בצפון (בין [[ג'רלדטון]] ל[[מפרץ הכרישים]]) עד לפארק הלאומי כף אריד בדרום (ליד [[המפרץ הישראלי]] והעיר אספרנס).{{הערה|שם=תזונהותפוצה|1=Heather M. Vose, [https://www.biodiversitylibrary.org/page/59047035#page/301/mode/1up {{כ}}Some observations on a Honey possum (Tarspes spenserae) in captivity.] Department of Zoology, University of Western Australia.}} בפנים הארץ, טווח התפוצה שלו מקביל בחלקו ל[[חגורת החיטה (אוסטרליה)|חגורת החיטה]] האוסטרלית. התצפיות המרוחקות ביותר של הצופון הן בשמורת הטבע זויטדורפ בצפון ומצפור אייר בדרום.{{הערה|שם=אדום}}

הצופון מוגבל לאזור ה[[אקלים ים-תיכוני|אקלים הים-תיכוני]] בדרום-מערב אוסטרליה{{הערה|שם=לבן}} ותפוצתו מסתיימת באזור ה[[אקלים צחיח למחצה|אקלים הצחיח למחצה]] שמתאפיין בכמות משקעים דלה ובהרכב צמחייה שונה. האקלים הים-תיכוני הוביל להתפתחות [[ממלכת צמחייה]] [[פיטוגאוגרפיה|פיטוגאוגרפית]] הנקראת [[האזור הפרחוני של דרום-מערב אוסטרליה]] {{אנ|Southwest Australia}}{{הערה|שם=פרחי קוונגאן|1=Stephen D. Hopper. [https://www.gardenhistorysociety.org.au/wp-content/uploads/2021/03/Hopper-paper-images.pdf {{כ}}The Southwest Australian Floristic Region as a biodiversity hotspot, with special reference to its trees.] Centre of Excellence in Natural Resource Management, and Plant Biology, The University of Western Australia, 10 May 2013.}} שידועה ב[[מגוון ביולוגי|מגוון הביולוגי]] העצום שבה וברמת ה[[אנדמיות (טקסונומיה)|אנדמיות]] הגבוהה של צמחים, והיא מוכרת כ[[נקודה חמה (ביולוגיה)|נקודה חמה ביולוגית]] חשובה במיוחד של פלורה לאחר [[ממלכת אזור הכף]] ב[[אפריקה הדרומית]];{{הערה|שם=הקרןהעולמיתלשימור}} באזור זה התפתחה קהילת צמחים נמוכה וייחודית המכונה '''[[קוונגאן]]''' (Kwongan),{{הערה|שם=כלנית|כיוון=ימין|1=מיכאל אבישי. [https://www.kalanit.org.il/australia/ {{כ}}אקלים, התהוות הצומח וייחוד הצמחייה של אוסטרליה.] כתב-עת "כלנית" מספר 3, 22.6.2016.}}{{הערה|שם=שימורקוונגאן}} שהיא סוג של [[בתה|אדמת שיחים]] דלילה בעצים המופיעה על קרקעות חוליות וסלעיות. בקוונגאן יש כ-5,600 מיני צמחים מתוך כ-8,000 מינים הנמצאים באזור הפרחוני של דרום-מערב אוסטרליה,{{הערה|שם=האבקת קוונגאן}} והפריחה שמתרחשת בתוכו בכל עונות השנה הופכת אותו לחיוני במיוחד עבור הצופון שניזון מצוף ואבקת פרחים; בהתאם לכך, תפוצת וצפיפות הצופונים [[תפוצה חופפת|חופפת]] במידה רבה לנוכחות הקוונגאן.{{הערה|שם=פאונה}} הגבולות הביו-גאוגרפים של תפוצת הצופון הם: סוואנת יאלגו בצפון, יערות קולגרדי במרכז ומישורי נולרבור והמפטון הצחיחים למחצה בדרום.{{הערה|שם=אדום}}{{הערה|שם=אזורים ביולוגים במערב אוסטרליה|1=N.L. McKenzie, J.E. May and S. McKenna [https://www.dpaw.wa.gov.au/images/documents/about/science/projects/waaudit/2002_bio_summary.pdf {{כ}} Bioregional Summary of the 2002 Biodiversity Audit for Western Australia] & [https://www.dpaw.wa.gov.au/about-us/science-and-research/biological-surveys/117-a-biodiversity-audit-of-wa{{כ}}A Biodiversity Audit of WA.] The Department of Conservation and Land Management.}}

===סביבת מחיה===
[[קובץ:The distribution of the honey possum in ecoregions in southwestern Australia2.png|ממוזער|שמאל|300 פיקסלים|<div align="right">
{{מקרא|#0000FF|'''1.''' האזור הביולוגי של וורן}}
{{מקרא|#1E90FF|'''2.''' מישור חוף סוואן}}
{{מקרא|#B0E0E6|'''3.''' יערות ג'רה}}
{{מקרא|#FF8C00|'''4.''' מישור אספרנס-מאלי}}
{{מקרא|#FFD700|'''5.''' הסוואנה הדרום-מערבית}}
{{מקרא|#FAFAD2|'''6.''' יערות קולגרדי}}
[[קובץ:Dashed black line.jpg|21px]] גבול תפוצת הצופון
</div>]]
סביבת המחיה של הצופון מורכבת מפסיפס של מספר בתי גידול, וכוללת [[חורש ים-תיכוני]] המעורב ב[[יער]] דליל ופתוח של מיני [[הדסיים]], [[מימוסיים|שיטיים]], [[פרוטאיים]] ו[[קזואריניים]], ערבות-שיח חופיות או [[בתה|כיסי סבך]] צפופים ומגוונים של [[חד-פסיגיים]] ו[[דו-פסיגיים]] המנוקדים ב[[דיונה|דיונות חול]] ו[[גבעה|גבעות]] סלעיות;{{הערה|שם=בוש}}{{הערה|שם=מסעות קוונגאן}} הגורם העיקרי המכריע בבחירת בית הגידול הוא נוכחות של תפרחות צמחים ממשפחת הפרוטאיים - בפרט של מיני [[בנקסיה]], [[דריינדרה]] ו[[אדננתוס]] שעליהם מבוססת תזונת הצופון;{{הערה|שם=צוף ואבקה}} מסיבה זאת, הצופונים שכיחים יותר באזורי החוף הגשומים והעשירים בתפרחות מאשר בפנים הארץ והצפיפות שלהם בכל אזור עולה בהתאם לכמות התפרחות. האקלים הים תיכוני בדרום-מערב אוסטרליה מועד ל[[שריפה|שריפות בר]], שלהן השפעה משמעותית על צפיפות האוכלוסין של הצופון: באזורים שלא חוו שריפות זמן ממושך, יש צמחים גדולים יותר הנושאים תפרחות מרובות והצופונים שכיחים בהם יותר.{{הערה|שם=אשקוונגאן|1=Dr Lachie McCaw. [https://southcoastnrm.com.au/wp-content/uploads/2021/04/unprotected_FIRE_BIODIVERSITY_WEB-VERSION.pdf {{כ}}FIRE & BIODIVERSITY: Landholder Information Guide.] South Coast Natural Resource Management Incorporated & Department of Biodiversity, Conservation and Attractions, 2018.}}

באופן כללי, בית הגידול של הצופון בדרום-מערב אוסטרליה מחולק ל-5 או 6 [[אזור אקולוגי|אזורים אקולוגיים]] עיקריים:{{הערה|שם=אזורים ביולוגים במערב אוסטרליה}} האזור הביולוגי של וורן, מישור חוף סוואן, יערות ג'רה, מישור אספרנס-מאלי, הסוואנה הדרום-מערבית ויערות קולגרדי. בכל בתי הגידול הללו שמחולקים לעיתים לתת-אזורים נוספים, יש פריחה של מספר צמחים בכל אחת מהעונות והם מספקים לצופון צוף ואבקה לאורך השנה כולה.{{הערה|שם=סתגלתנותביתגידול|1=T.L.Moore, A.H.Burbidge, T.Sonneman, B.A.Wilson. [https://www.biodiversitylibrary.org/page/59859992#page/5/mode/1up {{כ}}Mammal assemblages in Boonanarring Nature Reserve, Dandaragan Plateau, Western Australia from 1986 and 2012.] Journal of the Royal Society of Western Australia.}}

האזור הביולוגי של וורן שנמצא לאורך רצועת החוף הדרומית, נחשב לבית הגידול האידיאלי של הצופון, בשל כמות המשקעים הגבוהה בו שמגיעה עד ל-1,500 מ"מ לשנה והיותו שופע במגוון הביולוגי של הקוונגאן;{{הערה|שם=מפת משקעים א|1=Rix, Michael G., et al. "Biogeography and speciation of terrestrial fauna in the south‐western Australian biodiversity hotspot." Biological Reviews 90.3 (2015): 762-793.}} בהתאם לכך, זהו האזור בו צפיפות הצופונים הגבוהה ביותר. אזור וורן מורכב בעיקר מיערות של אקליפטוס קארי, אקליפטוס ג'רה, אקליפטוס ג'קסון, אקליפטוס גילפוילי, קורימביה ומללויקה, והוא רווי בבתה צפופה של שיחי [[הדסיים]], [[סטרקוליים]], [[פיגמיים]], [[רסטיוניים]], [[סחלביים]], [[מימוסיים]], [[קטניות]] ו[[פרוטאיים]], לצד דיונות וגבעות חוליות נמוכות.{{הערה|שם=וורן1|Gioia, Paul, and Stephen D. Hopper. "A new phytogeographic map for the Southwest Australian Floristic Region after an exceptional decade of collection and discovery." Botanical Journal of the Linnean Society 184.1 (2017): 1-15.}}{{הערה|שם=אזורים ביולוגים במערב אוסטרליה}} האזורים הבאים בתור מבחינת התאמה לצופון, הם יערות ג'רה ומישור חוף סוואן שמסווגים לעיתים יחדיו ובהם כמות משקעים משמעותית (עד 1,000 מ"מ):{{הערה|שם=מפת משקעים ב|Kharel, Sud, et al. "Reducing farming system emissions via spatial application of payoff functions." Agricultural Systems 203 (2022): 103534.}} מישור חוף סוואן שדליל בעצים נמצא לאורך רצועת החוף המערבית, ומורכב מערבת-שיחים חופית המנוקדת בדיונות וביצות ורוויה בכיסי סבך של [[פרפרניים]], [[סנטליים]], [[הרנוגיים]], [[אברשיים]], סחלביים, פרוטאיים, קטניות ו[[אסטראים]]; יערות הג'רה לעומתו, מורכבים בעיקר מעצים של הדסיים וקזואריניים המנוקדים בכיסי סבך וביצות, כשמיני הצמחים הדומיננטיים הם: אקליפטוס ג'רה, אקליפטוס הביצות, אקליפטוס אולבני, אקליפטוס ונדו, אלוקזוארינה, קרומביה, בנקסיה ענקית ומללויקה.{{הערה|שם=אזורים ביולוגים במערב אוסטרליה}} מישור אספרנס-מאלי המתאפיין באדמה מליחה ובתצורות סלעיות דליל יחסית במשקעים (800-500 מ"מ), אך מאידך הפלורה שלו עדיין מתאימה למדי עבור הצופון: ערבות-שיח חופיות וחורש דליל מעורב בכיסי סבך של הדסיים, פרוטאיים ו[[ירבוזיים]], כמו גם כיסי [[שיטה]] ומאלי (עצי אקליפטוס שצומחים בתצורה של שיחים צפופים).{{הערה|שם=אזורים ביולוגים במערב אוסטרליה}} הסוואנה הדרום-מערבית ויערות קולגרדי נמצאים על גבול האקלים הצחיח למחצה עם כמות משקעים נמוכה בהרבה (600-300 מ"מ){{הערה|שם=מפת משקעים ב}} ובהם נוכחות הצופון דלילה יותר: הסוואנה מורכבת מערבות גדולות של [[טריאודיה (עשב)|עשב טריאודיה]], עשב מיטשל, פואה (Poa) ות'מדה (Themeda), עם כיסים של יערות אקליפטוס, ערבות-שיח ו[[בתה]] מיוערת בברוש, שיחי מאלי, מללויקה, עצי דשא והקיאה;{{הערה|שם=אזורים ביולוגים במערב אוסטרליה}} יערות קולגרדי לעומת זאת, מורכבים בעיקר מעצי [[אקליפטוס ורוד קליפה]], אקליפטוס כסוף-צמרת ושיטה, עם כיסים סבוכים של שיחי מאלי, ירבוזיים ו[[מלוח (צמח)|מלוח]] וערבות-עשב קטנות.{{הערה|שם=קולגרדי|Elith, Jane and Sjaan Bidwell (2004). Identification and Assessment of Nationally Threatened Woodlands. Description of Ecological Communities: Arid Eucalypt Woodlands. Report to the Commonwealth Department of the Environment and Heritage, 2004.}} בשני בתי הגידול האחרונים, ככל שמרחיקים צפונה ומערבה כמות המשקעים הולכת ופוחתת והטמפרטורות עולות, והדבר משפיע באופן ישיר על המגוון הפרחוני; בשל כך, האזורים הצפוניים בבתי הגידול הללו מסמנים את קצה נוכחות הצופון בפנים היבשת.{{הערה|שם=אדום}}
{{-}}
<gallery caption="נופים בקוונגאן - סביבת המחיה העיקרית של הצופון" mode="packed" heights="200px">
Birds nest Banksia (50088809293).jpg|
Melaleuca glauca (habit).JPG|
Helena and Aurora Range.jpg|
</gallery>

==אקולוגיה==
===פעילות, אורח חיים ומערכת חברתית ===
[[קובץ:Tarsipes rostratus Gould 3.jpg|ממוזער|שמאל|280 פיקסלים|איור של קבוצת צופונים על ענפים.]]
הצופון פעיל בעיקר ב[[פעילי לילה|שעות הלילה]] וה[[פעיל דמדומים|דמדומים]]; אף על פי שנחשב בעבר ליונק לילי בעיקרו, מחקרים מאוחרים מצאו שהוא מגיח מעת לעת לתור אחר מזון גם בשעות היום, בפרט בימים מעוננים וקרירים.{{הערה|שם=פעילות יומית|1=Arrese, Catherine, and Phil B. Runham.[https://www.publish.csiro.au/AM/AM90001 {{כ}}"Redefining the activity pattern of the honey possum (Tarsipes rostratus)."] Australian Mammalogy 23.2 (2001): 169-172.}} בשעות שהצופון אינו פעיל, הוא מעביר את הזמן בשינה במקום מוגן: נקיק [[סלע]], חור ב[[עץ]], [[גזע (עץ)|גזע]] חלול, [[קן]] נטוש או תחת [[שורש (בוטניקה)|שורש]]י [[שיח]];{{הערה|שם=פאונה}} במהלך השינה, הצופון מתכרבל ככדור ועוטף את עצמו בזנבו על מנת לשמור על חום גופו.

בתגובה לקור או למחסור במזון, הצופון נכנס ל[[קהיון]] (Torpor), שהוא מעין [[תרדמה]] זמנית המאטה את קצב [[מטבוליזם|חילוף החומרים]] המהיר שלו; בכך מתאפשר לו לחסוך ב[[אנרגיה]] ולהמתין לשיפור התנאים הסביבתיים.{{הערה|שם=תמציתי}} הקהיון נפוץ למדי אצל כיסאים קטנים ובעבר היו מוכרים רק שני מצבים שלו: קהיון רדוד-קצר וקהיון עמוק-ארוך.{{הערה|שם=קהיוןשלישי|1=Withers, P. C., K. C. Richardson, and R. D. Wooller. [https://www.publish.csiro.au/zo/ZO9890685 {{כ}} "Metabolic Physiology of Euthermic and Torpid Honey Possums, Tarsipes-Rostratus."] Australian Journal of Zoology 37.6 (1989): 685-693.}} בקהיון הרדוד, המאפיין יותר את [[נמיות כיס|נמיות הכיס]], טמפרטורת הגוף של הכיסאי יורדת ל-10 עד 15 מעלות צלזיוס והוא מתעורר מעצמו לעיתים קרובות כדי לבדוק את המצב הסביבתי. בקהיון העמוק, המאפיין את ה[[פוסומים ננסיים|פוסומים הננסיים]], טמפרטורת הגוף צונחת מתחת ל-10 מעלות והכיסאי נכנס ל[[תרדמת חורף]] מלאה שנמשכת ימים או שבועות; הצופון מתייחד מהכיסאים הקטנים במצב שלישי של קהיון, המופיע רק אצלו: קהיון עמוק-קצר;{{הערה|שם=קהיוןשלישי}} במצב זה, טמפרטורת הגוף צונחת עד ל-5 מעלות בלבד, והצופון נכנס לתרדמת חורף מדומה שנמשכת 10–24 שעות לכל היותר. מצב ייחודי זה נובע מהעדר מאגרי שומן בגופו של הצופון שיתמכו בתרדמה ממושכת יותר,{{הערה|שם=קהיוןשלישי}} כך שהקהיון אצלו נועד בעיקר להתמודד ולדלג על אירועים נקודתיים המפריעים לשגרת הפעילות, דוגמת לילה קר במיוחד, תפרחות סגורות, או רוחות עזות המשבשות את היכולת לאתר פרחים באמצעות ריח. במהלך הקהיון העמוק-קצר, הצופון אינו מסוגל להתעורר בכוחות עצמו,{{הערה|שם=לבן}} וגופו חוזר לתפקד רק כשהטמפרטורות מסביב עולות. מסיבה זאת, שכיח במיוחד למצוא בחורף צופונים רדומים בשעות הבוקר המוקדמות לאחר לילות קרים במיוחד.{{הערה|שם=פאונה}}

מאחר שהצופון הוא יונק קטן הפעיל בעיקר בלילה ובדמדומים, המערכת החברתית שלו בטבע אינה ברורה דיה ונלמדת ברובה מתצפיות בשבי. ככל הנראה הוא [[מין יחידאי]] לא-חברתי שמעדיף לחיות בגפו,{{הערה|שם=לבן}} אך ריכוז משאבי הצוף באזורים מסוימים הופך את המפגש בינו לבני מינו לשכיח מהרגיל, עד כדי פעילות חברתית משותפת בזוגות או בקבוצות קטנות של 3–10 פרטים. הצופוניות בדרך כלל ידידותיות זו כלפי זו, ולרוב, ישנו [[מדרג חברתי (בעלי חיים)|מדרג חברתי]] בו הצופונית הגדולה ביותר היא הדומיננטית בקבוצה וקודמת לאחרות בגישה למזון ללא צורך בהפגנת תוקפנות מצידה; כלפי זכרים לעומת זאת, הצופוניות הופכות לאגרסיביות במיוחד, והן מאיימות, רודפות או תוקפות אותם לעיתים קרובות. התוקפנות של הנקבות כלפי זכרים מתגברת בעיקר כשהן מניקות; בדרך זו, הן מנסות להגן על משאבי צוף ואבקה בסביבתן כדי להפחית את ה[[תחרות (אקולוגיה)|תחרות]] על מקורות המזון במהלך ההנקה, וכך מצליחות לספק את דרישות האנרגיה הגבוהות של גופן.{{הערה|שם=פאונה}}

הצופון חי בשטח מחיה קבוע, אך הוא אינו יונק [[טריטוריה (בעלי חיים)|טריטוריאלי]] ושטחו חופף בדרך כלל לשטחים של מספר צופונים;{{הערה|שם=פאונה}} עם זאת, התוקפניות של הנקבות הדומיננטיות כלפי נוכחות הזכרים סביב תפרחות, יוצרת במובן מסוים אזורים שבהם הגישה לזכרים מוגבלת; בשל כך, הזכר נאלץ להגדיל את טווח המחיה שלו:{{הערה|שם=פאונה}} בעוד שטווח מקסימלי של נקבה לא יעלה על 500 מטר, הטווח הממוצע של הזכר עומד על כ-800 מטר. גם בתוך שטח המחיה הקבוע, אזור הפעילות העיקרי של הצופון מתרכז בעיקר סביב כיסי תפרחות: אצל נקבה מניקה, הפעילות הלילית מדי לילה עשויה להתרכז באזור קטן עשיר בצוף בקוטר 10 מטר בלבד,{{הערה|שם=בוש}} לעומת אזור הפעילות של הזכר שקוטרו 50–100 מטר לפחות. הדחיקה של הזכרים ממשאבים פרחוניים מכריחה אותם גם להיות ניידים יותר: זכר עשוי לנוע מדי לילה 100–500 מטר בחיפוש אחר מזון,{{הערה|שם=לבן}} ובמהלך השנה כולה עשוי להתרחק עד כ-3 ק"מ משטח המחיה המקורי שלו בחיפוש אחר אזורים פרחוניים חדשים.{{הערה|שם=פאונה}}

===תקשורת והתנהגות===
הצופון הוא יונק סקרן שמתקשר עם בני מינו בעיקר בצורה כימית וחזותית.{{הערה|שם=תזונה ופרחים}}{{הערה|שם=לבן}} [[חוש הריח]] תופס תפקיד חשוב בכל האינטראקציות החברתיות והזוגיות, בין אם להכיר צופון חדש ובין אם לברר את סטטוס הרבייה של כל פרט. למרות העובדה שהמין אינו טריטוריאלי, עשוי צופון דומיננטי לסמן עצמים שונים באזור המחיה שלו באמצעות הפרשות מבלוטות הריח, במטרה להעביר מסר לצופונים מזדמנים על נוכחותו. גם תקשורת חזותית המבוססת בעיקר על תנוחות ותנועות נפוצה מאוד, ומצהירה על כוונותיו של הצופון מרחוק.{{הערה|שם=פאונה}} תקשורת קולית באמצעות ציוצים וחריקות נדירה יותר ומתרחשת בעיקר בעקבות מגע פיזי או בין אם לצאצאיה. בשבי, תועדו הצופונים מצטופפים בקבוצות גדולות במהלך השינה על מנת להתחמם, אך התנהגות זאת לא נצפתה בטבע.{{הערה|שם=לבן}}

דפוס ההתנהגות של הצופון דומה בהיבטים רבים לכיסאים ומכרסמים קטנים. בתגובה לצליל פתאומי או להופעה של בעל חיים אחר בסביבתו, נדרך הצופון מיידית, ממקד את עיניו ואוזניו לעבר מקור הרעש וזוקף את חוטמו הזרבובי מעלה תוך כדי רחרוח האוויר;{{הערה|שם=פאונה}} אם הצופון עדיין אינו בטוח במהות הרעש או האיום, הוא מרים את הגפה הקדמית וקופא על מקומו לשניות אחדות, מנתח את המצב סביבו ואז מחליט אם לחזור לשגרה או להימלט. רעש חזק מתמשך גורר בעקבותיו תגובה היסטרית וזינוקים פראיים, והחזרה לשגרה אחרי אירוע כזה איטית מאוד ועשויה להימשך כמעט 4 שעות.{{הערה|שם=תזונהותפוצה}}

מפגש בין צופונים עשוי להתפתח לאינטראקציה משמעותית או להסתיים באותו רגע;{{הערה|שם=פאונה}} לרוב, מפגש מקרי מתאפיין בסקרנות סתמית במהלכה השניים מרחרחים זה את זה באף ותו לא. במפגש שמתפתח להיכרות בין השניים, אחד הצופונים עשוי לרחרח את עמיתו בראש, ב[[פי הטבעת]], בכיס (אצל הנקבה) או בשק האשכים (אצל הזכר); לאחר מכן, עמיתו עשוי לבצע את אותה פעולה או להישאר פסיבי ולהמשיך הלאה. במפגש עוין שמתרחש בין זכרים או בין נקבה לזכרים, הצופון הדומיננטי מבין השנים עומד ונועץ מבט זועם ביריבו, או מתקרב לעברו באיטיות עם זנב מתוח וגוף קמור. הצופון המאוים עשוי להגיב בתנוחה כנועה או לסגת במהירות ללא תגובה ובכך לסגור את העניין, להיכנס לתנוחת מגננה עם פה פעור המלווה בציוץ חורק, או להתעלם בהפגנתיות מהאיומים.{{הערה|שם=פאונה}} אם שני הצדדים נחושים לא לוותר, המפגש העוין מתפתח לעימות פיזי ביניהם, כאשר הצופון הדומיננטי מתקרב ליריבו ודוחף אותו באמצעות הגפה הקדמית והחוטם או קופץ עליו באופן פתאומי; הצופון המותקף עשוי לברוח כשהתוקפן בעקבותיו, ואם הלה יצליח להשיגו יתפתח ביניהם קרב היאבקות רעשני בעיקרו ללא השלכות פיזיות, שכן שיניו הזעירות של הצופון אינן יעילות לנשיכה.{{הערה|שם=פאונה}}

===תנועה והתמודדות עם טורפים===
{{תמונות מרובות
 | יישור = שמאל
 |רוחב =
 | כותרת = דוגמאות לטורפים אוויריים של הצופון
 | תמונה1 = Laughing kookaburra dec08 02.jpg
 | חלופי1 = קוקברה צוחקת
 | רוחב1 = 150
 | תמונה2 = Elanus axillaris -Canberra, Australia-8 (3).jpg
 | חלופי2 = דאה שחורת-כתף אוסטרלית
 | רוחב2 = 170
 | סיומת = [[קוקברה צוחקת]] (מימין) ו[[דאה שחורת-כתף אוסטרלית]] (משמאל)
}}
הצופון טפסן מיומן וזריז והוא עושה שימוש רב בזנבו הדקיק והגמיש כדי לנוע.{{הערה|שם=בוש}} בעוד שעל הקרקע ועל ענפים עבים בזווית מתונה הצופון נע בריצה מהירה עם זנב מתוח, על עלים גדולים ועל ענפים אנכיים או דקים, הזנב הופך לאיבר רב-שימושי במיוחד: לעיתים הוא נכרך סביב הענף כרגל חמישית תוך כדי שהצופון נע באיטיות כלפי מעלה או מטה, ולעיתים הוא מיושר ומוצמד בחוזקה לאורך המשטח, כשהוא משמש כבלם וכאמצעי לשיווי משקל כאשר הצופון עוצר בפתאומיות.{{הערה|שם=פאונה}} במהלך הטיפוס, הצופון נע לרוב באמצעות זנב וזוג גפיים (יד ורגל) בעוד הזוג השני פנוי ומשמש להתקדמות. בנוסף, הצופון עשוי להשתמש בזנבו וברגליו כדי לאחוז בענף, בעוד הגפיים הקדמיות פנויות לתמרון בין הפרחים; ישנם אף מקרים נדירים שבהם הצופון נתלה עם זנבו על הענף וכל ארבעת גפיו פנויות.{{הערה|שם=פאונה}}

מלבד הזנב הגמיש והרב-שימושי, לצופון התאמות נוספות לטיפוס: על כפות רגליו רפידות בולטות שמשפרות את הידבקותו לעצמים, ובהונותיו שנמצאות בכיוון מנוגד לאצבעות האחרות מקנות לרגליים אחיזה יציבה בענפים בדומה ל[[פרימטים|קופים]]. בנוסף, הקמיצה שלו ארוכה במיוחד ביחס למידות גופו והוא יכול ללפוף אותה סביב גבעולים דקים.{{הערה|שם=פאונה}} ממדי גופו הקטנים, זריזותו, זנבו הגמיש והחזק והרפידות בכפות הרגליים מספקים לצופון חופש תנועה מוחלט בכיסי הסבך, ומקלים עליו להימלט מטורפים ולתור אחר פרחים בעצים ושיחים.

בהיותו יונק זעיר, קרקעי וחסר אמצעי הגנה, הצופון פגיע במיוחד.{{הערה|שם=עולם הפוסומים}} הטורפים העיקריים שלו כוללים את ה[[שועל אדום|שועל האדום]] ו[[חתול הבית]] שהובאו ליבשת על ידי האדם, וכן את ה[[תנשמת לבנה|תנשמת הלבנה]] ו[[דאה שחורת-כתף אוסטרלית]] (''Elanus axillaris''). טורפים פוטנציאליים אחרים הם [[דיה מרובעת זנב]], [[בז אוסטרלי]], [[בז חום]], [[ינשוף נצי]], [[קוקברה צוחקת]], [[עורב אוסטרלי]], [[עורבני הפעמון]], [[נמיית כיס מערבית]], [[פסקוגל זנב-מברשת]], [[כוח רוזנברג]] ו[[נחש טיגריסי]].{{הערה|שם=לבן}} על מנת להגן על עצמו מטריפה, הצופון שוהה בלב כיסי הסבך הקשים לגישה מהאוויר ומהקרקע, ומנסה לאתר סכנות מבעוד מועד באמצעות חושי השמיעה והריח ושדה הראיה הרחב שלו.{{הערה|שם=שדה ראייה}} גודלו הקטן וההתאמות שלו לטיפוס מאפשרים לו להתרוצץ במהירות בין העלווה ולהתחבא בחורים וגומחות מוסתרות בשיחים ובעצים עד חלוף הסכנה.

===תזונה והאבקה ===
הצופון ייחודי בכך שהוא ניזון מ[[צוף]] ו[[אבקה (בוטניקה)|אבקנים]] באופן בלעדי, כשהצוף תופס כ-90% מכלל התזונה והאבקה מהווה את 10% הנותרים.{{הערה|שם=צריכתצוף ואבקה|1=Bradshaw, S. D., and F. J. Bradshaw. [https://link.springer.com/article/10.1007/s003600050257 {{כ}}"Field energetics and the estimation of pollen and nectar intake in the marsupial honey possum, Tarsipes rostratus, in heathland habitats of south-western Australia."] Journal of Comparative Physiology B 169.8 (1999): 569-580.}} על אף שיש [[יונקים]] נוספים מסדרת ה[[עטלפים]] עם תזונה דומה, הללו בניגוד אליו מסתייעים ב[[כנף|כנפיים]] כדי לעוף ממקום למקום בחיפוש אחר פרחים; הצופון לעומת זאת חסר יכולת תעופה או דאייה והוא [[יונקי צוף|יונק הצוף]] הקרקעי היחיד בעולם שמתקיים רק על צוף ואבקה.{{הערה|שם=בושניוז|1=Bushland News: [https://www.dpaw.wa.gov.au/images/news/newsletters/bushland/Bushland%20News%20Issue%20117%20Autumn%202021.pdf {{כ}} Honey possums in the suburbs], quarterly newsletter of Urban Nature, a Department of Biodiversity, Conservation and Attractions Parks and Wildlife Service. Issue 117 Autumn 2021.}} קרוביו, ה[[פוסומים ננסיים|פוסומים הננסיים]] וה[[פוסומים מנוצי זנב|פוסומים המנוצים]] שמתבססים גם הם על צוף, מגוונים את תזונתם בחרקים, פירות וזרעים על בסיס קבוע ובחלק מהשנה לא ניזונים כלל מצוף בשל נדירותו.{{הערה|שם=האבקת קוונגאן}}
{|class="infobox" align="left" style="float:left; clear:left; margin- left:1em; margin-left:0em; font-size:90%; width:90px;"
|[[קובץ:Corymbia ficifolia Flowers.jpg|150x150px|קרומביה]]
|[[קובץ: Banksia coccinea - Little Grove 3.jpg|150x150px|בנקסיית השני]]
|[[קובץ:Banksia attenuata gnangarra 04.jpg|150x150px|בנקסיה פמוטית]]
|-
|[[קובץ:Nuytsia floribunda - Flickr - jeans Photos2 (1).jpg|135x135px|נויציה]]
|[[קובץ:Adenanthos cuneatus prostrate form.jpg|135x135px|אדננתוס הלהבה]]
|[[קובץ:Six sessilis flowers in line.jpg|135x135px|דריינדרה חסרת-גבעול]]
|-|
|colspan="5" width="200px"|פרחים המשמשים לצופון כמקור לצוף ואבקה; מימין לשמאל: {{ש}}'''שורה ראשונה:''' קליסטמון, בנקסיית השני, בנקסיה פמוטית. {{ש}}'''שורה שנייה:''' נויציה, אדננתוס הלהבה, דריינדרה חסרת גבעול.
|}
הצופון צורך את הצוף והאבקה ממגוון [[פרח]]י בר המצויים בדרום-מערב אוסטרליה, ובפרט המינים המגוונים של הסוגים: [[בנקסיה]], [[דריינדרה]] ו[[אדננתוס]] ממשפחת ה[[פרוטאיים]].{{הערה|שם=צוף ואבקה}} הבנקסיה היא סוג של עץ או שיח גדול שמתאפיין בתפרחות צבעוניות גדולות בצורת [[נר]], כשבכל תפרחת יש מאות אבקנים דמויי גפרור שעמוסים בצוף ואבקה; הבנקסיה נחשבת לצמח המועדף על הצופון, ואצל אחדים מהמינים בה דוגמת הבנקסיה הפמוטית והבנקסיה המהנהנת התפתחה מערכת יחסים [[סימביוזה|סימביוזית]] עם הצופון: בתמורה להיותו המאביק העיקרי שלהן, הצופון מתוגמל על ידם באספקה שופעת של צוף ואבקה עשירים באנרגיה וחלבון שמפחיתים את הצורך שלו לבקר בפרחים אחרים ומסייעים לו לחסוך באנרגיה.{{הערה|שם=אנתרובנקסיה}} הדריינדרה שמסווגת לעיתים כתת-סוג של הבנקסיה, היא שיח בינוני משתטח עם תפרחות צהובות דמויות פקעת שבהם עשרות אבקנים דמויי גפרור והאדננתוס הוא שיח קרקעי נמוך עם כוסיות ספיראליות דקות בודדות. על אף שבשלושת הסוגים הנזכרים יש עשרות עד מאות מינים הנפוצים במערב אוסטרליה, הצופון מבקר ברובם באופן מזדמן ורק המינים הבאים נצרכים על ידו באופן קבוע:{{הערה|שם=האבקת קוונגאן}}{{הערה|שם=תזונה ופרחים}} בנקסיה פמוטית, בנקסיה מהנהנת, בנקסיית השני, בנקסיה בקסטרית, בנקסיה הדורה, בנקסיה תותית, בנקסיה ציניתית, בנקסיה צמרירית, דריינדרה חסרת-גבעול, דריינדרה מנוצה ואדננתוס הלהבה.{{הערה|שם=מין מפתח קוונגאן}}

מלבד הבנקסיה, הדריינדרה והאדננתוס, יש צמחים נוספים שהצופון ניזון מפרחיהם לעיתים קרובות:{{הערה|שם=צוף ואבקה}}{{הערה|שם=גידולבשבי|1=FELICITY BRADSHAW, LOUISE EVERETT and DON BRADSHAW. [https://www.biodiversitylibrary.org/page/59136846#page/73/mode/1up {{כ}} ON THE REARING OF HONEY POSSUMS]. Department of Zoology, The University of Western Australia.}} למברטיה, גרווילאה והקיאה ממשפחת הפרוטאיים, [[אקליפטוס]], אגוניס, מללויקה, דרוויניה, ורטיקורדיה, למרצ'אה, בופורטיה, רגליה, קורימביה וקליסטמון ממשפחת ה[[הדסיים]],{{הערה|כיוון=ימין|מצורף שמות מדעיים לפי סדר: Hakea ,Grevillea ,Lambertia ממשפחת הפרוטאיים; Callistemon ,Corymbia ,Regelia ,Beaufortia ,Lamarchea ,Verticordia ,Darwinia ,Melaleuca ,Agonis ,Eucalyptus ממשפחת ההדסיים; Conostylis ,Anigozanthos מממשפחת ההמודורומיים; Xanthorrhoea ,Caesia ממשפחת העיריתיים; Acacia ממשפחת המימוסיים; Nuytsia ממשפחת ההרנוגיים; Leucopogon ,Styphelia ממשפחת האברשיים; Baxteria ,Dasypogon מהדקלאים ו-Gastrolobium ממשפחת הפרפרניים.}} כף-קנגורו וקונוסטיליס מממשפחת ה[[המודורומיים]], קייזיה ועץ הדשא ממשפחת ה[[עיריתיים]], שיטה כסופה ממשפחת ה[[מימוסיים]], נויציה ממשפחת ה[[הרנוגיים]], סטיפליה ולויקופוגון ממשפחת ה[[אברשיים]] דאסיפוגון ובקסטריה מה[[דקלאים]] וגסטרולוביום מה[[פרפרניים]].{{הערה|שם=תזונהותפוצה}}{{הערה|שם=פרחי קוונגאן}} הצופון סתגלתן במידה מסוימת: תזונתו משתנה בהתאם לפרחים הזמינים ובעונה היבשה הוא פחות בררן בבחירת תפרחות בשל המחסור בהם.{{הערה|שם=פאונה}}{{הערה|שם=סתגלתנותביתגידול}}
[[קובץ:Tarsipes rostratus 255482825.jpg|ממוזער|ימין|290 פיקסלים|צופון מטפס על תפרחת של בנקסיה.]]
כמויות הצוף המיוצרות על ידי הבנקסיה, הדריינדרה, המללויקה ועוד, עודפות בהרבה מהנדרש בשביל למשוך [[חרקים]] מאביקים והן נועדו למשוך [[חולייתנים]] מאביקים דוגמת יונקים ועופות.{{הערה|שם=פאונה}} בכך, הצמחים נהנים מ[[האבקה|מאביק]] נייד וגדול עם שרידות גבוהה יותר מחרקים שיכול להאביק מספר רב של צמחים בזמן קצר, ואילו החולייתנים המאביקים נהנים ממקור מזון שזמין רק עבור מספר מצומצם של בעלי חיים שלהם יש את ההתאמות הגופניות והציוד הדרוש על מנת לאסוף אותו: מקור, חרטום מחודד, לשון ארוכה, יכולת תעופה או טיפוס, וכדומה.{{הערה|שם=האבקת קוונגאן}} הצופון, לכאורה, הוא המאביק האידיאלי: פרוותו השעירה היא משטח הידבקות מושלם לאבקנים, צורת האיסוף שלו - חיטוט וליקוק - מאפשרת הפריה ישירה, והביקור היומי שלו במאות פרחים בכל תפרחת מגדיל את סיכויי ההפריה של הצמח. בהתאם לכך, הוא אף נחשב למאביק העיקרי של מיני הצמחים המועדפים עליו.{{הערה|שם=תזונה ופרחים}} מגרעתו היחידה של הצופון היא שהוא ניזון גם מהאבקנים המיועדים להפריה, והצמחים ממתנים את הפגיעה באבקנים באמצעות פיתוי ומיקוד הצופון בכמויות הצוף הגדולות שהם מפיקים. 

מיני הפרחים המועדפים על הצופון ממוקדים גם על ידי ציפורי ה[[דבשניים]], בפרט [[דבשן ניו-הולנד]] ו[[דבשן חד-מקור מערבי]];{{הערה|שם=תזונה ופרחים}} למרות החפיפה הרחבה בתזונה בין הצופון לדבשניים, אין ביניהם תחרות על מקורות המזון: הצופון ניזון בעיקר בשעות הלילה ובתפרחות הנמוכות והדבשניים בשעות היום ובתפרחות הגבוהות והחשופות.{{הערה|שם=פאונה}}

הצופון הוא יונק זעיר שזקוק לאנרגיה רבה בשביל לשמור על חום גופו: צופון בוגר דורש כ-34 [[ג'ול |קילוג'ול]] ליום (כ-8 קלוריות){{הערה|שם=תמציתי}} ונקבה בהיריון עד כ-70 קילוג'ול בשיא ההנקה (כ-17 קלוריות). מכיוון שתפרחת ממוצעת של בנקסיה מייצרת כ-2 קילוג'ול ליום ותפרחת איכותית כ-5 קילוג'ול ליום,{{הערה|שם=צוף ואבקה}} צופון בוגר צריך לבקר מדי יום ב-17.5 תפרחות ממוצעות או ב-7 תפרחות איכותיות ונקבה מניקה צריכה לבקר במספר כפול מזה.{{הערה|שם=פאונה}} על מנת לשמור על איזון אנרגטי, הצופון צורך מדי יום מזון השווה למשקל גופו:{{הערה|שם=גידולבשבי}} כ-7 [[ליטר|מיליליטר]] צוף ו-1–2 [[גרם]] אבקה; כמות הצוף הנצרכת על ידי הצופון עצומה ביחס לממדי גופו הזעירים ושוות ערך לשתיית 50 ליטר מים ביום על ידי אדם בוגר.{{הערה|שם=בוש}} הצוף מספק בעיקר [[אנרגיה]] מה[[סוכר]]ים שבו ([[סוכרוז]], [[פרוקטוז]] ו[[גלוקוז]]) לצד [[מים]] ו[[נתרן]],{{הערה|שם=סוכרים}} והאבקה מספקת [[חלבון|חלבונים]], [[פחמימות]], [[שומן|שומנים]], [[מינרלים]], [[ויטמינים]] ורכיבים תזונתיים נוספים הדרושים לפעילות תקינה של הגוף, המטבוליזם, ההריון וההנקה.{{הערה|שם=צוף ואבקה}} הצופון מגלה העדפה לצוף מתוק יותר עם רמת סוכרוז גבוהה בשל היותו מזין ומתגמל מבחינה אנרגטית.{{הערה|שם=סוכרים}} בשבי, הצופונים ניזונים גם מ[[מי סוכר]] ו[[דבש]] ובהיעדר אבקנים עשויים לצוד [[חרקים]] כמקור חלבון.{{הערה|שם=פאונה}}

===איסוף מזון ועיכול===
[[קובץ:Tarsipes rostratus 257088220.jpg|ממוזער|שמאל|330 פיקסלים|צופון צעיר יונק צוף מפרחים של בנקסיית השני.]]
בשביל לאסוף ולעכל את מזונו המיוחד, לצופון יש התאמות מורפולוגיות בחלל הפה, בלשון ובדרכי העיכול, כמו גם התאמות אנטומיות בחרטום, בזנב ובגפיים.{{הערה|שם=התאמהלצוף}} חרטומו המחודד והזרבוביתי מותאם לחיטוט בעומק כוסיות הפרח, גודלו הקטן, רגליו הדביקות וזנבו הגמיש מקלים עליו להיתלות על עצמים שונים ולהגיע לכל חלקי הצמח, ואצבעותיו הדקיקות מאפשרות לו לאחוז ולתמרן בתוך הכוסיות בין בלוטות הצוף והאבקנים;{{הערה|שם=צוף ואבקה}} באמצעות ראייתו התלת-כרומטית הוא מבדיל בין צבעים רבים, מזהה מצבורי תפרחות, מאתר את התפרחות המועדפות עליו ומבחין בין תפרחות איכותיות לתפרחות ישנות או בוסריות.{{הערה|שם=תלתכרומטי}}

ה[[לשון (איבר)|לשון]] הארוכה והמברשתנית של הצופון מציגה את מרב ההתאמות המורפולוגיות לאיסוף הצוף:{{הערה|שם=צוף ואבקה}} אורכה כרבע מאורך גופו ומחצית ממנה נשלפת החוצה מהפה. המשטח העליון שלה מכוסה ברובו בפטמיות: בקצה הן פיליפורמיות (שעירות וארוכות) ובשאר המשטח הן קצרות ונוקשות; החלק האחורי של המשטח חלק. הפטמיות הפיליפורמיות מיועדות לאיסוף צוף, הקצרות לאיסוף אבקה והמקטע החלק הוא התחנה האחרונה לפני הבליעה. במהלך החיטוט בתפרחת, הצופון יורה את הלשון 2–3 פעמים בשנייה לתוך האבקנים ובלוטות הצוף של הפרחים ומלקק אותם.{{הערה|שם=תמציתי}} הצוף נשאב תוך כדי הליקוק באמצעות [[נימיות]] שנגרמת על ידי [[תנועה פריסטלטית]] בפטמיות בקצה הלשון, וגרגירי האבקה נאספים באמצעות הידבקות לפטמיות הנוקשות בלשון או מצטברים בהדרגה על החוטם תוך כדי החיטוט ונאכלים במהלך טיפוח וליקוק הפנים.{{הערה|שם=תזונהותפוצה}} כאשר הלשון העמוסה בצוף ובאבקה נכנסת פנימה, היא נלחצת כנגד ה[[חך]]; סדרה של [[מסרק]]ים רוחביים משוננים דמויי [[מגרפה]] שנמצאים לאורך החך מגרדים ואוספים את הצוף והאבקה מהלשון כשהיא נמשכת על פניהם לעבר המקטע החלק בלשון, ושם הצוף והאבקה מתקבצים ככדור נוזלי ועוברים דרך [[בית הבליעה]] וה[[ושט|וושט]] אל ה[[קיבה]].{{הערה|שם=פאונה}}

בקיבה, מלבד המדור הראשי יש [[מסעפת]] {{אנ|diverticulum}}: מדור נפרד קטן יותר שמשמש כמתקן זמני לאחסון צוף עד לעיכולו בזמן המנוחה;{{הערה|שם=פאונה}} האבקנים לעומת זאת, הולכים ישירות לשוער הקיבה ומשם למעיים. בניגוד לצוף הנוזלי שמתעכל בקלות, גרגירי האבקה שנתונים במעטפת חיצונית קשיחה הקרויה [[אקסינה]] {{צר|Exine}}, עוברים במעיים תהליך [[עיכול]] ארוך שנמשך 6–12 שעות; במהלך התהליך הגרגירים עוברים פירוק איטי בתוך [[המעי הדק]], באמצעות [[אנזימי עיכול]] שמצליחים לפרוץ את האקסינה הקשיחה של הגרגיר דרך [[פתחי הנביטה]] {{אנ|Aperture (botany)}} ולמצות מתוכו את הרכיבים התזונתיים החשובים של האבקה.{{הערה|שם=צוף ואבקה}} בסיום התהליך, האבקנים המרוקנים עוברים במהירות דרך [[המעי הגס]] ומופרשים בצואה דייסתית שחורה.{{הערה|שם=תזונה ופרחים}} בהתחשב במזונו הנוזלי ובאי יכולתו להפריש [[שתן]] מרוכז, תכולת המים בגופו של הצופון גבוהה בהרבה מהרגיל, בפרט בעונה הגשומה שבה צוף הפרחים מדולל במי גשמים;{{הערה|שם=צריכתצוף ואבקה}} הצופון נפטר מעודפי המים הללו באמצעות [[כליות]]יו שיכולות לסנן ולעבד נוזלים בנפח של עד פי 2 ממשקל גופו. בהתאם לכך, הוא מפריש כמויות ניכרות של שתן דליל בכל עת.{{הערה|שם=לבן}}

===רבייה ואמבריולוגיה===
[[קובץ:Tarsipes rostratus 330413961.jpg|ממוזער|שמאל|250 פיקסלים|צופון נע בסבך.]]
הצופון הוא בין הכיסאים הבודדים שיכולים להתרבות ברציפות לאורך השנה ללא עונה קבועה.{{הערה|שם=פאונה}} עם זאת, הצלחת הרבייה שלו מוכתבת על ידי אילוצים תזונתיים והשפעות [[נקודת ההיפוך]].{{הערה|שם=גידולבשבי}} כפועל יוצא מכך, התרבות הצופונים במהלך השנה חווה עליות ומורדות המקבילות לעונה הגשומה וזמינות הצוף והאבקה שבאה בעקבותיה, וכן להתקצרות והתארכות שעות היום.{{הערה|שם=לבן}} תקופות ה[[המלטה]] העיקריות הן בתחילת וסוף החורף האוסטרלי: ממאי עד יולי ומספטמבר עד אוקטובר; בתקופות הללו יש שפע של תפרחות המספקות לצופונים את האנרגיה והחלבונים הנדרשים לגידול צאצאים.{{הערה|שם=פאונה}} בשאר חודשי השנה ההמלטות מתרחשות בתדירות נמוכה יותר ושפל ההמלטות הוא בחודשי הקיץ האוסטרלי: נובמבר, דצמבר וינואר.

הצופון הוא יונק [[פוליגמיה|פוליגמי]]:{{הערה|שם=פאונה}} הזכר מזדווג עם נקבות מרובות, והנקבה עם זכרים מרובים; מכיוון שהצופונית [[פוליאנדריה|פוליאנדרית]], היא עשויה לשאת בו-זמנית גורים מזכרים שונים.{{הערה|שם=לבן}} מצב זה מוביל לתחרות זרע בין הזכרים ואחראי להתפתחות הגודל הלא-שגרתי של האשכים ותא הזרע, שנועדו להגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם. טקס החיזור מינימלי, במהלכו הזכר עוקב אחר נקבה שמתקרבת ל[[ייחום]], מרחרח את גבה וזנבה ומנסה לעלות עליה בהסכמתה; כל עוד הנקבה אינה בייחום, ניסיונות הזדווגות של הזכר יידחו מיד והיא תתרחק ממנו או תתקוף אותו. לאחר כניסתה לייחום, השנים מזדווגים ונפרדים לאלתר.{{הערה|שם=פאונה}}

לאחר הלידה, הצופונית נכנסת מיד לייחום ותוך זמן קצר היא שוב בהיריון.{{הערה|שם=פאונה}} מאחר שהיא אינה מסוגלת לעמוד בדרישות האנרגיה הגבוהות של הריון והנקה בו-זמנית, ההתפתחות העוברית מסתיימת ב[[בלסטוציסט|בלסטולה]] בקוטר 1–2 מילימטר, והיא מתעכבת ברחם עד סוף תקופת ההנקה של הגורים הקודמים בתהליך הקרוי [[דיאפאוזה]].{{הערה|שם=תמציתי}} הדיאפאוזה אצל הצופונית נבדלת משאר סוגי ה[[קנגוראים]] בכך שהתפתחות הבלסטולה אינה נפסקת לגמרי, אלא נמשכת בקצב איטי להחריד. הבדל נוסף הוא שאצל שאר הקנגוראים התרוקנות הכיס מגורים מובילה מיידית להאצה בהתפתחות הבלסטולה, בעוד שאצל הצופונית ההאצה בהתפתחות אינה תלויה בתכולת הכיס אלא בזמינות משאבי המזון:{{הערה|שם=סקירה פיזיולוגית}} היא עצמה זקוקה לכמויות גדולות של צוף כדי לעמוד בדרישות האנרגיה הגבוהות של גופה, ובשביל התפתחות תקינה של העובר, היא זקוקה לכמויות ניכרות של חלבון שאפשר להשיגן רק באמצעות צריכה מוגברת של גרגירי אבקה. מסיבה זאת, התפתחות הבלסטולה תואץ כשהגורים מתפנים מהכיס בכפוף למצב הפריחה. מכיוון שתקופות ההיריון וההתבגרות סמוכות זו לזו, אין זה נדיר למצוא נקבה שנושאת גורים בשלבי התפתחות שונים (מתבגר על גבה, עובר יונק בכיס, ובלסטולה בהמתנה ברחם).{{הערה|שם=לבן}}{{הערה|שם=פאונה}}

===היריון, טיפול בצאצאים ומחזור חיים===
[[קובץ:Banksia attenuata Marg River email.jpg|ממוזער|שמאל|250 פיקסלים|תפרחות בנקסיה פמוטית המועדפות על הצופון. תפרחת ממוצעת מייצרת 2 קילוג'ול ליום ותפרחת איכותית עד 5 קילוג'ול ליום.]]
[[קובץ:Honey possum - Banksia nobilis-2.jpg|ממוזער|שמאל|250 פיקסלים|צופון יונק צוף מפקעות של דריינדרה מוזהבת.]]
בניגוד לגדילה האיטית של הבלסטולה, שלבי ההתפתחות האחרונים (ה[[גסטרולציה]] וה[[אורגנוגנזה]] {{אנ|Organogenesis}}) מהירים במיוחד:{{הערה|שם=פאונה}} מהרגע שבו הסתיימה הנקת הגורים הקודמים, מתחילה תקופת ההיריון האמיתית שנמשכת 21–28 ימים בלבד וייתכן שאף פחות מכך; בסיומה, הצופונית ממליטה שגר של 2–3 ולדות זעירים ולעיתים רחוקות יותר ארבעה.{{הערה|שם=לבן}} בעת לידתם, ולדות הצופון הם הקטנים ביותר בקרב היונקים: גודלם כגרגר [[אורז]] ומשקלם 3–6 מיליגרם בלבד;{{הערה|שם=תמציתי}} לשם השוואה, ולדות ה[[חדף זעיר|חדף הזעיר]] - היונק הקטן בעולם - שוקלים בלידתם כ-200 מיליגרם. הוולדות, שנדמים לתולעים אדומות, זוחלים מפתח הנרתיק לתוך הכיס של הצופונית באמצעות הגפיים הקדמיות ונצמדים שם לאחת מהפטמות שבתוכו. תהליך הגדילה של הגורים בכיס איטי יותר מהמקובל אצל חיות הכיס בשל הדרישות התזונתיות המיוחדות, והם משלימים את התפתחותם בתוכו לאחר כחודשיים.{{הערה|שם=לבן}} בשבועיים האחרונים להתפתחות הגורים, הכיס המתפקע מטיל עומס ניכר על הצופונית ומעכב את תנועתה במידה ניכרת. לאורך תקופת ההיריון וההנקה, וביתר שאת כשהיא מוגבלת בתנועותיה, הצופונית אגרסיבית מאוד כלפי צופונים זרים ובפרט כלפי זכרים. הסיבות לכך הן הקושי שלה לתור אחר מזון והעלייה החריגה בדרישות האנרגיה של גופה, ולכן היא מחפשת מראש אזור עשיר בצוף ואבקה ומגינה עליו בקנאות מפולשים.{{הערה|שם=פאונה}} שליטה על אזור כזה מסייעת לצופונית לעמוד בדרישות האנרגיה הגבוהות, המגיעות עד ל-70 קילוג'ול בשיא ההנקה: היא זקוקה ל-14 תפרחות [[בנקסיה]] איכותיות ועמוסות בצוף שמייצרות כל אחת 5 קילוג'ול ליום, או לחלופין ל-35 תפרחות רגילות שמייצרות כל אחת 2 קילוג'ול ליום. במקביל, על מנת להבטיח אספקה קבועה של חלבון לעצמה ולהתפתחות הצאצאים, הצופונית נדרשת לאסוף 1–2 גרם של אבקה מכ-2,000 אבקני פרחים מדי יום;{{הערה|שם=גידולבשבי}} מכיוון שבתפרחת ממוצעת של בנקסיה יש 300–500 אבקנים, ביקור בשלוש עד חמש תפרחות ביום מספיק כדי לכסות את דרישות החלבונים.{{הערה|שם=פאונה}}

כשהצופונים הקטנטנים מגיחים מהכיס לראשונה בגיל 56–63 יום,{{הערה|שם=תמציתי}} הם כבר מכוסים בפרווה עם עיניים פקוחות ובמשקל 2–2.5 גרם, ותוך שבוע הם מסוגלים להתרוצץ ולטפס על ענפים ולטעום צוף פרחים. ברגע שהגורים עוזבים את הכיס בפעם הראשונה, הצופונית מחביאה אותם במקלט מוגן בזמן שהיא יוצאת לתור אחר מזון: קן נטוש, ענף חלול, שיחים של עץ הדשא וקינגייה או מפרק ענפים בתוך שיח צפוף במיוחד.{{הערה|שם=פאונה}} כשהיא שבה, הם חוזרים לכיס לינוק ולישון עד ליציאה הבאה. בסביבות 2–3 ימים לאחר הגיחה הראשונה, הצופונים הקטנים עוזבים את הכיס לצמיתות ומצטרפים למסעותיה של האם, בתחילה כשהם צמודים לבטנה ובהמשך כשהם רוכבים על גבה. הצופונית מפגינה לעיתים קרובות את מורת רוחה מנוכחות הגורים על גבה ובטנה, ועשויה לברוח מהם או לגרד אותם משם. מאידך, היא עדיין חרדה לביטחונם ומחזירה אותם לחיקה כשהם מתרחקים יתר על המידה. כאשר הגורים מבוהלים או חוששים, הם מצייצים לאימם בתדר גבוה שאינו נשמע לאוזן אנושית והיא בתגובה תרוץ לעברם ותדחף אותם לכיס או תזדקף ותאפשר להם להיכנס לכיס או להיצמד לבטנה.{{הערה|שם=פאונה}} הצופונית מטפחת את הגורים לעיתים קרובות ומתכרבלת איתם במהלך השינה. תקופה הרכיבה על גב האם מסתיימת תוך זמן קצר, ועד מהרה משקלם מכביד על הצופונית והיא דוחקת בהם לעזוב את גבה ולצאת לעצמאות ומפחיתה את תדירות הנקתם. הגורים נגמלים בגיל 77–93 יום כשהם במשקל 5 גרם ומגיעים לבגרות בערך באותו זמן.{{הערה|שם=לבן}} לאחר מכן הם מתפזרים לדרכם, מתמקמים בשטח מחיה קבוע ומוכנים להתרבות.

תוחלת החיים של הצופון קצרה במיוחד ונעה בין שנה לשנתיים;{{הערה|שם=לבן}} הדבר נובע משרידות נמוכה, אם בשל אי יכולת לעמוד בדרישות האנרגיה הגבוהות ואם בשל הפגיעות בפני טורפים אוויריים וקרקעיים. אוכלוסיית הצופון חווה גם תנודות חדות במקביל לפריחה, כשהיא מגיעה לשיא גודלה באמצע החורף (אוגוסט) בעקבות השפע במזון וגל ההמלטות, וצונחת לשפל בקיץ (דצמבר).{{הערה|שם=פאונה}} התמותה הגבוהה ותוחלת החיים הקצרה של הצופונים מאוזנת על ידי הפוריות הגבוהה של הנקבות: בתנאים סביבתיים טובים יש מרווח של שלושה חודשים בלבד בין המלטה להמלטה, כך שהן יכולות להמליט 2–3 פעמים בשנה.{{הערה|שם=תמציתי}}

==מצב==
===איומים===
[[קובץ:DON028 Topanup bushfire 1 III-2015.jpg|ממוזער|שמאל|270 פיקסלים|[[לוחם אש|כבאים]] של המחלקה לפארקים וחיות בר במערב אוסטרליה מכבים שריפת יער.]]
על אף שהצופון אינו ב[[סכנת הכחדה]], אוכלוסייתו הצטמצמה בצורה ניכרת מאז תחילת ההתיישבות האירופאית במערב אוסטרליה ב-[[1826]],{{הערה|שם=מין מפתח קוונגאן}} בשל ההשפעות הישירות והעקיפות שלה על קהילת הצמחים הייחודית - ה[[קוונגאן]] - שנמשכות עד היום.{{הערה|שם=שימורקוונגאן}} המתיישבים האירופאים גרמו לאובדן שטחים נרחבים מהקוונגאן על ידי התיישבות, [[כרייה|כריית מחצבים]], [[בירוא יערות]], [[חקלאות]] ו[[מרעה]],{{הערה|שם=תמציתי}} והדבר ניכר במיוחד באזור המרכזי בדרום-מערב היבשת המכונה [[חגורת החיטה (אוסטרליה)|חגורת החיטה]] שבו המגוון הביולוגי של הקוונגאן הצטמצם מאוד.{{הערה|שם=בוש}}{{הערה|שם=בושניוז}} המתיישבים הכניסו גם ליבשת בצורה מכוונת או עקיפה [[מינים פולשים]] רבים של בעלי חיים וצמחים שהשפיעו לרעה על ה[[החי באוסטרליה|פאונה]] וה[[פלורה]] המקומית: ה[[שועל אדום|שועל האדום]], [[חתול הבית]] וה[[ארנבון מצוי|ארנבון]] למשל, [[התפראות|התפראו]] ונפוצו ברחבי היבשת והובילו או תרמו להכחדת כיסאים מסוימים דוגמת: [[בילבי זוטר]], [[קנגורו חולדתי רחב-פנים]], [[בטונג מדברי]], [[בנדיקוט רגלי-חזיר]], [[וולבי זנב-מסמר סהרוני]], [[קולווארי]] ועוד.{{הערה|שם=הכחדות|1=Woinarski, John CZ, Andrew A. Burbidge, and Peter L. Harrison. "Ongoing unraveling of a continental fauna: decline and extinction of Australian mammals since European settlement." Proceedings of the National Academy of Sciences 112.15 (2015): 4531-4540.}} צמחים פולשים דוגמת [[צלקנית]], [[פרזיה]], [[גזניה]], [[מקור חסידה]], [[חלבלוב]], [[חמציץ]], [[ציפרנית]], [[כרוב החוף]], [[ארזית]], [[סייפן]], [[פלרגוניום]] ו[[אזנב מצוי]], צצים ברחבי הקוונגאן באמצעות פעילות אנושית מכוונת ועקיפה על חשבון הצמחייה המקומית הייחודית ומפחיתים את מקורות המזון של עופות ויונקים המתבססים עליהם; שריפות לא-מבוקרות, ארנבונים ועדרי בקר וצאן מדללים את הצמחייה המקומית ומחלישים את המערכת האקולוגית, ובכך מסייעים בעקיפין להתפשטות הצמחים הפולשים.{{הערה|שם=שימורקוונגאן}} איומים בולטים נוספים על הצופון שקשורים גם לקוונגאן הם אש, כימשון ושינויי האקלים:{{הערה|שם=השפעת כימשון א|1=Dundas, Shannon J., Patricia A. Fleming, and Giles E. St J. Hardy.[https://www.publish.csiro.au/AM/AM12044{{כ}}"Flower visitation by honey possums (Tarsipes rostratus) in a coastal banksia heathland infested with the plant pathogen Phytophthora cinnamomi."] Australian Mammalogy 35.2 (2013): 166-174.}}{{הערה|שם=אשקוונגאן}}
[[קובץ:CSIRO ScienceImage 621 Collecting the Pathogen Phytophthora Cinnamomi.jpg|ממוזער|שמאל|270 פיקסלים|מדען אוסטרלי אוסף פתוגנים של כימשון הקינמון מצמח מת למטרות מחקר.]]

ה[[אש]] מהווה איום הרסני על הצופון; מעבר לכך ש[[שריפת יער|שריפות יער]] גדולות משמידות אוכלוסיות שלמות ומקלות על חדירת צמחים פולשים, הן בראש ובראשונה הורסות את מקורות המזון ה[[פרח]]וניים של הצופון וההשפעות שלהן על צמחיית הקוונגאן מרחיקות לכת:{{הערה|שם=שימורקוונגאן}} התחדשות הצמחייה המהירה לאחר השריפה אינה מועילה לצופון כמו ל[[וולבי סבך מערבי]] או [[בטונג זנב-מברשת]], שכן כדי לתמוך בדרישות האנרגיה הגבוהות שלו, הצופון זקוק לעצים ושיחים גדולים המפיקים כמות ניכרת של צוף ואבקה ואלו מגיעים לגודלם המלא רק לאחר מספר עשורים.{{הערה|שם=מין מפתח קוונגאן}} מחקרים שבדקו את השפעות האש על אוכלוסיות צופון מבוססות, מצאו ששכיחות הצופונים צונחת בעקבות שריפה למשך 4–5 שנים ולאחר מכן האוכלוסייה מתחילה להתאושש במקביל לצמחייה המקומית ועולה באיטיות במשך 20 השנים הבאות; צפיפות האוכלוסייה מגיעה לאותה רמה מקורית שהייתה קודם לשריפה בסביבות 25–30 שנה לאחריה, ואז שומרת על יציבות קבועה עד לשריפה הבאה.{{הערה|שם=אשקוונגאן}} למרות ההשפעות ההרסניות של האש, לשריפות מבוקרות בקנה מידה קטן יש השפעות חיוביות בעקבות התחדשות הצמחייה ונביטה של מיני פרחים חדשים. ה[[אבוריג'ינים]], הילידים של אוסטרליה, היו מודעים להשפעות ההרסניות והחיוביות של האש על הפלורה והפאונה המקומיות שהשפיעו בעקיפין גם עליהם, ולכן נהגו ל[[הצתה|הצית]] שריפות מבוקרות קטנות בכיסי סבך שהשפיעו לחיוב על המיקרו-פאונה ומנעו שריפות יער גדולות. לאחר הגעת המתיישבים האירופאים לאוסטרליה ודחיקת האבוריג'ינים, ההצתות המבוקרות פסקו, ושריפות יער עצומות הפכו לשכיחות בעקבות הצטברות מסיבית של כיסי סבך היבשים שהזינו את האש.{{הערה|שם=מין מפתח קוונגאן}}

התפשטות הכימשון היא איום בולט נוסף;{{הערה|שם=השפעת כימשון א}} [[כימשון הקינמון]] (''Phytophthora cinnamomi'') הוא [[טפילות|טפיל]] טרופי ממחלקת עובשי המים (Oomycota) שמתפתח בעיקר כשיש [[לחות]] על חלקי הצמח וגורם ל[[עובש]] ו[[ריקבון]] שורשים.{{הערה|שם=מין מפתח קוונגאן}} הוא מסווג על ידי מאגר הפולשים העולמי של IUCN כאחד מ-100 המינים הפולשים הגרועים ביותר בעולם.{{הערה|שם=פולשים}} [[פתוגניות|פתוגנים]] שלו נישאו על ידי המתיישבים האירופאים לאוסטרליה, והשפעתו על ממלכת הצמחייה הייחודית של דרום-מערב אוסטרליה חמורה במיוחד: הוא מדביק אזורים נרחבים של יערות ושיחים ומשבש בהם את ה[[מגוון ביולוגי|מגוון הביולוגי]] של הקוונגאן על ידי השמדת צמחים רגישים.{{הערה|שם=תמציתכימשון|1=Shannon Dundas, Trish Fleming, Giles Hardy. [https://researchrepository.murdoch.edu.au/id/eprint/14754/1/honey_possum_diets.pdf {{כ}}Honey possum diets in banksia heathland infested with Phytophthora cinnamomi]. RESEARCH FINDINGS 2012. A series of bulletins outlining key research findings associated with woodland health in south-west Western Australia}} מיני [[אברשיים]], [[פרוטאיים]] ו[[קטניות]] פגיעים יותר ממשפחות צמחים אחרות, והידבקותם בכימשון מובילה לירידה משמעותית בשכיחות הצופון ובעלי חיים אחרים הניזונים מצוף דוגמת ה[[דבשניים]] ו[[פוסום ננסי מערבי]].{{הערה|שם=השפעת כימשון א}} מחקר שבדק את השפעת הכימשון על הצופון, מצא שהצופון מפגין הסתגלות מסוימת אליו כל עוד נוכחותו אינה מסיבית.{{הערה|שם=השפעת כימשון ב|1=Dundas, Shannon J., Giles E. St J. Hardy, and Patricia A. Fleming. [https://www.publish.csiro.au/zo/zo16019{{כ}} "The plant pathogen Phytophthora cinnamomi influences habitat use by the obligate nectarivore honey possum (Tarsipes rostratus)."] Australian Journal of Zoology 64.2 (2016): 122-131.}}

איום בהתהוות על הצופון הוא [[ההתחממות הגלובלית]];{{הערה|שם=מין מפתח קוונגאן}} כתוצאה משינויי האקלים, מתרחשת ירידה משמעותית בכמות ה[[משקעים]] השנתית בדרום-מערב אוסטרליה שפוגעת בשכיחות מיני הצמחים בקוונגאן ומצמצמת את [[מי תהום|מי התהום]] שב[[אקוויפר]]ים, וכן ישנה עליה בטמפרטורות שמשפיעה על תדירות האש ושרידות הצמחים.{{הערה|שם=בוש}}{{הערה|שם=שימורקוונגאן}}

===שימור===
[[קובץ:CSIRO ScienceImage 204 Fitzgerald River National Park.jpg|ממוזער|שמאל|270 פיקסלים|נוף בפארק הלאומי נהר פיצ'גרלד בו מצויה אוכלוסייה גדולה של הצופון.]]
הצופון מסווג על ידי [[הרשימה האדומה של IUCN]] במצב השימור '''[[ללא חשש]]''' (LC), לאור תפוצתו הרחבה יחסית, נוכחותו במספר לא מבוטל של אזורים מוגנים, אוכלוסייה גדולה, והיעדר אינדיקציות לירידה משמעותית ברף הנדרש עבור קטגוריות שימור מאוימות יותר.{{הערה|שם=אדום}} על אף האיומים הנזכרים, דוגמת מינים פולשים, שריפות יער בלתי מבוקרות והתפשטות הכימשון, מצב שימורו של הצופון נחשב לשפיר דיו ויציב מאחר שכרגע האיומים הללו אינם ברמה כזו שיכולה לפגוע באוכלוסייה בצורה קשה, וחלקם מטופלים בצורות שונות על ידי רשויות השימור האוסטרליות. באזורים עם עדיפות גבוהה לשימור הפאונה והפלורה, מתרחשות פעולות למיגור שועלים וחתולים באמצעות פיתיונות, הצתת שריפות מבוקרות בצמחייה יבשה, ריסוס צמחים בפוספיט מפני הכימשון ופיקוח הדוק על כריתת עצים ופגיעה בבתי גידול;{{הערה|שם=אשקוונגאן}} ישנן גם יוזמות קהילתיות מקומיות לנטיעת שתילי בנקסיות וצמחים נוספים במטרה ליצור מסדרונות בתי גידול עבור הפאונה המקומית.{{הערה|שם=שימורקוונגאן}}{{הערה|שם=כתבתשימור|1=Ellie Honeybone. [https://www.abc.net.au/news/2018-07-29/sanctuary-for-honey-possums-in-wa/10039730{{כ}}Tiny honey possum threatened by habitat loss prompts community's tree-planting effort.] ABC Great Southern / Posted Sat 28 Jul 2018.}}

הצופון נוכח במספר רב של אזורים מוגנים במערב אוסטרליה,{{הערה|שם=אדום}} הכוללים פארקים לאומיים, פארקים אזוריים, שמורות לאומיות, שמורות טבע, עתודות טבע ואזורים מוגנים ילידים. דוגמאות לאזורים מוגנים הם: הפארק הלאומי עמק אבון {{אנ|Avon Valley National Park}}, הפארק הלאומי רכס סטירלינג {{אנ|Stirling Range National Park}}, הפארק הלאומי יערות דריינדרה {{אנ|Dryandra Woodland National Park}}, הפארק הלאומי גוסברי היל {{אנ|Gooseberry Hill National Park}}, הפארק הלאומי נהר פיצ'גרלד {{אנ|Fitzgerald River National Park}}, הפארק הלאומי כף אריד {{אנ|Cape Arid National Park}}, הפארק הלאומי בילו {{אנ|Beelu National Park}}, הפארק הלאומי לווין-נטורליסט {{אנ|Leeuwin-Naturaliste National Park}}, הפארק הלאומי וורן {{אנ|Warren National Park}}, הפארק הלאומי שאנון {{אנ|Shannon National Park}}, הפארק הלאומי בדג'ינגרה {{אנ|Badgingarra National Park}}, הפארק הלאומי סקוט {{אנ|Scott National Park}}, שמורת הטבע סלעי הדרקון {{אנ|Dragon Rocks Nature Reserve}}, שמורת הטבע מפרץ שני העמים {{אנ|Two Peoples Bay Nature Reserve}}, שמורת הטבע מונג'באפ {{אנ|Monjebup Reserve}}, שמורת הטבע נויצלנד {{אנ|Nuytsland Nature Reserve}}, מקלט חיות הבר פארונה {{אנ|Paruna Wildlife Sanctuary}}, השמורה הלאומית ליין פול {{אנ|Lane Poole Reserve}} והאזור המוגן הילידי נגאג'ו {{אנ|Ngadju Indigenous Protected Area}}.

אין הערכות מדויקות לגבי האוכלוסייה העולמית של הצופון, אך הרשימה האדומה של IUCN משערת שישנם מאות אלפי פרטים בטבע.{{הערה|שם=אדום}}

==הצופון והאדם==
הצופון היה מוכר היטב לילידים האבוריג'ינים של דרום-מערב אוסטרליה במשך אלפי שנים ושימש כחיית [[טוטם]] אצל שבטים מסוימים. נוכחותו על תפרחות [[בנקסיה]] שימשה כאינדיקטור לבשלותן, והוא ניצוד למאכל על ידי [[ציידים-לקטים]] אבוריג'ינים שנתקלו בו בעת שאספו צוף מפרחים. [[בשר]]ו שהכיל לעיתים קרובות גם צוף בקיבה, היה מבוקש אצל הלקטים בתור [[חטיף אנרגיה]] מתקתק ועשיר בחלבונים.{{הערה|שם=אנתרובנקסיה}} ב[[אוסטרליה]] המודרנית, לצופון יש דימוי של יונק [[חמידות|חמוד]] וקומי שהצפייה בו בטבע קשה ומצריכה סבלנות והרבה מזל{{הערה|שם=הקרןהעולמיתלשימור}} והוא אחד מיונקי הכיס ה[[צלמית (סמל חזותי)|אייקונים]] של דרום-מערב אוסטרליה בכלל ואזור הקוונגאן בפרט.{{הערה|שם=בלוגחיפוש|1=Quolling Around. [https://quollingaround.com/2019/11/13/the-honey-possum-and-the-banksia/{{כ}}The Honey Possum and the Banksia.] Australian Wildlife and Bushwalking.}} יש לו גם חשיבות אקולוגית בקוונגאן בתור מאביק קרקעי משמעותי או בלעדי של מספר מיני צמחים.{{הערה|שם=האבקת קוונגאן}} על אף שהצופון מתרגל במהירות לבני אדם, גידולו בתור [[חיית מחמד]] לא היה מעולם נפוץ בשל תוחלת חייו הקצרצרה, רגישותו לחום, קור ורעש בתדר גבוה, תזונתו המיוחדת ונטייתו לפתח [[דחק]], [[אי-ספיקת כליות]] ו[[השמנה]] או לקבל [[דום לב]] בטיפול לא נכון.{{הערה|שם=מדריךמחקר|1=[https://www.nhmrc.gov.au/sites/default/files/documents/attachments/Guide-aus-native-mammals.pdf {{כ}}A guide to the care and use of Australian native mammals in research and teaching (2014)]. National Health and Medical Research Council.}} למרות העובדה שהצופון אינו בסכנת הכחדה,{{הערה|שם=עולם הפוסומים}} הוא מסווג כחיה מוגנת וחל איסור לגדלו בשבי ללא אישור מ[[המחלקה למגוון ביולוגי, שימור ואטרקציות]] {{אנ|Department of Biodiversity, Conservation and Attractions (Western Australia)}} של ממשלת מערב אוסטרליה.{{הערה|שם=מדריךמחקר}}{{הערה|שם=גידולבשבי}}
[[קובץ:Tarsipes rostratus, Gervais Paul.jpg|ממוזער|שמאל|300 פיקסלים|איור של צופון על ענף.]]
התכונות הפיזיולוגיות והביולוגיות החריגות של הצופון, לצד חילוף חומרים גבוה והתזונה הייחודית, הופכים אותו ל[[אורגניזם מודל]] בולט במערב אוסטרליה במחקרים הקשורים לפיזיולוגיה, ראייה, אקולוגיה סביבתית, האבקה, מטבוליזם ואמבריולוגיה, ומספר המחקרים האקדמיים אודותיו גבוה בהרבה מהממוצע עבור הכיסאים במערב אוסטרליה.{{הערה|שם=סקירה פיזיולוגית}} [[המועצה הלאומית לבריאות ומחקר רפואי]] {{אנ|National Health and Medical Research Council}} שכפופה למחלקת הבריאות של [[ממשלת אוסטרליה]], פרסמה במדריך שלה לחקר היונקים האוסטרלים כללי לכידה וטיפול נפרדים עבור הצופון שנובעים מהביולוגיה והתזונה המיוחדות שלו שנבדלות מיתר ה[[פוסומים]] האוסטרלים.{{הערה|שם=מדריךמחקר}} לכידה באמצעות מלכודת עם פיתיון אינה יעילה כל כך אצל הצופון, והטכניקה העיקרית ללכידתו כוללת חפירת רשת בורות קטנים רדודים בקוטר 20 ס"מ ובעומק 40 ס"מ עם ציפוי [[פוליוויניל כלוריד|PVC]], בדרך כלל סביב מיני פרחים המשמשים לו למזון. על מנת להגדיל את סיכויי הלכידה, יש להשאיר את הבור פתוח במשך כל הלילה ולבדוק אותו בשעות הבוקר המוקדמות, וכן לדאוג שיהיה מכוסה בשעות היום כדי לשמור על תקינותו.{{הערה|שם=מדריךמחקר}} עקב הצניחה בטמפרטורות במהלך הלילה, הצופונים נמצאים לעיתים קרובות בבורות הלכידה כשהם רדומים, וניתן לשמר אותם במצב זה במקרר למשך שעות ספורות או להחזיר אותם מיידית לפעילות באמצעות חימום ביד או מול מקור חום.{{הערה|שם=עולם הפוסומים}}

גידול מושבת צופונים מצריך כלובים מרווחים באורך מטר וברוחב וגובה של חצי מטר, בעוד שליחידים מספיקים כלובי רשת קטנים.{{הערה|שם=מדריךמחקר}} כלוב של מושבה צריך להיות מאוורר, בעל טמפרטורה ממוצעת, להכיל כמות ניכרת של ענפים עבים ודקים שעליהם הצופון יוכל להתרוצץ ולטפס, ובמידת האפשר גם תיבת קינון של ציפורים שתשמש לו למנוחה. מכיוון שהצופונים מפרישים מדי יום שתן במשקל גופם, רצפת הכלוב צריכה להיות מכוסה במצע של [[חול]] נקי או [[ורמיקוליט]] בעומק 30–40 מ"מ המוחלף לעיתים קרובות. האכלוס המקסימלי של צופונים בכלוב הוא בסביבות 12–16 זכרים ונקבות, אולם על מנת לגרום להמלטות מוצלחות ולגידול נאות של הצאצאים רצוי שיהיו בכלוב כמה שפחות צופונים או לחלופין להגדיל את שטחו.{{הערה|שם=פאונה}} השבריריות של הצופון מצריכה עדינות מרבית במגע איתו. השיטה הטובה ביותר להחזיק את הצופון על היד מבלי שהלה יימלט היא באגרוף קמוץ עם רווח של 2 מ"מ כראשו מציץ החוצה. בשל הקומפקטיות של הצופון והמהירות של תנועותיו הקטנות שלא תמיד ניתנות לחיזוי, הטיפול בו צריך להיות בחדר מאובטח עם חסימת כל דרכי המילוט האפשריות (מתחת לדלתות, חורי ניקוז, כיורים וכדומה).{{הערה|שם=פאונה}}

דרישות התזונה המיוחדות של הצופון הן הגורם העיקרי המקשה על הישרדותו בשבייה.{{הערה|שם=מדריךמחקר}} התזונה המלאכותית הנוזלית שנקבעה על ידי המועצה למחקר רפואי כמתאימה לצופון מבוססת על תזונה מלאכותית של [[דבשניים]] ומורכבת מ-400 מיליליטר דבש, 240 מ"ל מים חמים, 5 גרם סאנאטוגן (Sanatogen) ו-11 גרם קומפלאן (Complan), כשלצידה הוא צריך לקבל 4 גרם של אבקה יבשה ובמידת האפשר גם תוספת חנקן ו[[פרח]]ים טריים.{{הערה|שם=גידולבשבי}} התערובת הנוזלית חייבת להיות מאוחסנת בהקפאה כדי למנוע את תסיסתה, וההזנה של הצופון צריכה להיות בשיעור של 2–3 מיליליטר לכל ארוחה עם צריכה יומית כוללת של 7–10 מיליליטר. הזנת הצופון האידיאלית מתבצעת בעזרת [[מזרק]]ים קבועים בכלוב שמהם הוא יכול לינוק בכוחות עצמו, אך אפשרית גם באמצעות קערית נוזל קטנטנה בכלוב או אצבע מרוחה בנוזל.{{הערה|שם=מדריךמחקר}} מים מסופקים לצופון באמצעות מתקן השקיה לציפורים או במזרקים. הצופוניות יכולות להתרבות ולהמליט בשבי על בסיס תזונה מלאכותית, אך מתקשות יותר בגידול הגורים כשהן נמצאות בכלוב עם מספר פרטים:{{הערה|שם=פאונה}} צופונים נוספים נתפסים בעיניה של הצופונית ככאלה המתחרים איתה על מקורות המזון והיא זקוקה למרחב אישי נפרד כדי להיות רגועה. תזונה לא נאותה של הצופון עלולה להוביל תוך זמן קצר לסימפטומים של רעב ולמוות מאפיסת כוחות. שחרור הצופון לטבע צריך להתבצע לאחר יניקת מנה הגונה של צוף, דבש או מי סוכר ורק באזורי סבך המסתירים אותו מטורפים אוויריים.{{הערה|שם=מדריךמחקר}}

==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
*Flannery, T. F. '''Possums of the world: a monograph of the Phalangeroidea. GEO, Sydney.''' New South Wales, Australia (1994).
*Wooller, Ron, and Susan Wooller. '''Sugar and sand: the world of the honey possum'''. Swanbrae Press, 2013.
*Withers, P. C., K. C. Richardson, and R. D. Wooller.'''[https://www.publish.csiro.au/zo/ZO9890685 {{כ}} Metabolic Physiology of Euthermic and Torpid Honey Possums, Tarsipes-Rostratus.]''' Australian Journal of Zoology 37.6 (1989): 685-693.
*Sumner, Petroc, Catherine A. Arrese, and Julian C. Partridge. '''[https://cob.silverchair-cdn.com/cob/content_public/journal/jeb/208/10/10.1242_jeb.01610/5/1803.pdf?Expires=1672847343&Signature=r8Ka6rDt4p~nfcL5NsnExbwNHW8qCxSXcWnC1dtPqftyu3hstPduHVURixyuHEgnMk6M~qS1CZ8THo94KNlK0w7pi2AZCiazrpzGx1Y7pRV4~yEuBHDXP7LtdVA9jCC2yqb-vOnr8aAR3wv~o9A-3KS5XrkldzDO3k-r0iGfAkjN3AD8lN7mcUtLHm5ISHMH4GvtEBIk~~8cgAYECsg~rQbq32DMbHa95fqNM2QELyZFWd3i2UjvQJTIfjzL2vTZ9VdoVrsL6mjhgsfS66d00w09QCgnaGHIrisTQdOcTiJD1bsbkyyURgD1Zo0Grw0sCa078XKMOw1OXDX8GkaWuQ__&Key-Pair-Id=APKAIE5G5CRDK6RD3PGA {{כ}} The ecology of visual pigment tuning in an Australian marsupial: the honey possum Tarsipes rostratus.]''' Journal of Experimental Biology 208.10 (2005): 1803-1815
*Cowing, Jill A., et al.'''[https://www.researchgate.net/profile/Wayne-Davies-2/publication/5425660_Cone_visual_pigments_in_two_marsupial_species_The_fat-tailed_dunnart_Sminthopsis_crassicaudata_and_the_honey_possum_Tarsipes_rostratus/links/0912f509509cd6b85a000000/Cone-visual-pigments-in-two-marsupial-species-The-fat-tailed-dunnart-Sminthopsis-crassicaudata-and-the-honey-possum-Tarsipes-rostratus.pdf {{כ}} Cone visual pigments in two marsupial species: the fat-tailed dunnart (Sminthopsis crassicaudata) and the honey possum (Tarsipes rostratus).]''' Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences 275.1642 (2008): 1491-1499
*Bradshaw, S. D., et al.'''[https://www.publish.csiro.au/AM/AM07003 {{כ}} Ecology of the Honey possum, Tarsipes rostratus, in Scott National Park, Western Australia.]''' Australian Mammalogy 29.1 (2007): 25-38.
*Garavanta, C. A. M., R. D. Wooller, and K. C. Richardson.'''[https://www.publish.csiro.au/wr/wr98088 {{כ}} Movement patterns of honey possums, Tarsipes rostratus, in the Fitzgerald River National Park, Western Australia.]''' Wildlife Research 27.2 (2000): 179-183
*Russell, Eleanor M.'''[https://www.publish.csiro.au/ZO/AJZS121 {{כ}} Observations on the behaviour of the honey possum, Tarsipes rostratus (Marsupialia: Tarsipedidae) in captivity.]''' Australian Journal of Zoology Supplementary Series 34.121 (1986): 1-63.
*Nagy, K. A., et al.'''[https://academic.oup.com/jmammal/article-abstract/76/3/862/864714?login=false {{כ}} Field metabolic rate of a small marsupial mammal, the honey possum (Tarsipes rostratus).]''' Journal of Mammalogy 76.3 (1995): 862-866.
*Richardson, Kenneth C., R. D. Wooller, and B. G. Collins.'''[https://zslpublications.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1469-7998.1986.tb01515.x {{כ}} Adaptations to a diet of nectar and pollen in the marsupial Tarsipes rostratus (Marsupialia: Tarsipedidae).]''' Journal of zoology 208.2 (1986): 285-297
*Turner, Vivienne.'''[https://www.jstor.org/stable/3544245 {{כ}} Banksia pollen as a source of protein in the diet of two Australian marsupials Cercartetus nanus and Tarsipes rostratus.]''' Oikos (1984): 53-61.
*Wooller, R. D., et al.'''[https://www.publish.csiro.au/zo/zo00071 {{כ}} Opportunistic breeding in the polyandrous honey possum, Tarsipes rostratus.]''' Australian Journal of Zoology 48.6 (2000): 669-680.
*Oates, J. E., et al.'''[https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S001664800600339X {{כ}} Reproduction and embryonic diapause in a marsupial: insights from captive female Honey possums, Tarsipes rostratus (Tarsipedidae).]''' General and Comparative Endocrinology 150.3 (2007): 445-461
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Tarsipes rostratus|שם ויקישיתוף=צופון|ויקימינים=Tarsipes rostratus}}
[[קובץ:Genera_mammalium_(6260185949)2.jpg|שמאל|386x386 פיקסלים]]
*[https://www.uwa.edu.au/study/-/media/Faculties/Science/Docs/Features-of-the-honey-possum.pdf עובדות ומידע תמציתי על הצופון] באתר [[אוניברסיטת אוסטרליה המערבית]]
*[https://www.dcceew.gov.au/sites/default/files/env/pages/a117ced5-9a94-4586-afdb-1f333618e1e3/files/33-ind.pdf מידע מפורט ומקיף על הצופון] בספר הפאונה של אוסטרליה
*[https://adlayasanimals.wordpress.com/2013/08/07/honey-possum-tarsipes-rostratus/ מידע על הצופון] בבלוג OUR WILD WORLD.
*[https://web.archive.org/web/20221228173758/http://missmaloned3.weebly.com/information-report.html מידע על הצופון] בבלוג Missmalone
*[https://carnegiemnh.org/what-is-a-noolbenger/ מידע מתומצת על הצופון] באתר [[מוזיאון קרנגי להיסטוריה של הטבע]]
*[https://www.wwf.org.au/news/blogs/searching-for-honey-possums מידע על הצופון] באתר [[הקרן העולמית לשימור חיות הבר]]
*[https://www.wanaturalists.org.au/reports/world-honey-possums-2/ מידע על הצופון] באתר מועדון חוקרי הטבע של אוסטרליה המערבית {{אנ|Western Australian Naturalists' Club}}
*[https://www.bushheritage.org.au/species/honey-possum מידע ותמונות של הצופון] באתר מורשת השיח של אוסטרליה {{אנ|Bush Heritage Australia}}
*[https://www.nacc.com.au/creaturefeature-honey-possum-tarsipes-rostratus/ מידע כללי על הצופון] באתר של ארגון NACC
*[https://heartlandjourneys.com.au/about-us/ancient-wonderland/honey-possum/ תמונות ומידע כללי על הצופון] באתר "מסעות לב הארץ" של ארגון גונדוואנה לינק {{אנ|Gondwana Link}}
*[https://www.australiangeographic.com.au/topics/wildlife/2017/11/western-australias-honey-possums/ כתבה על הצופון] באתר אוסטרליין ג'יאוגרפיק {{אנ|Australian Geographic}}
'''תמונות:'''
* {{תמונות}} [https://www.flickr.com/search/?text=Tarsipes%20rostratus חיפוש 'Tarsipes rostratus'] באתר [[פליקר]]
* {{תמונות}} [https://www.inaturalist.org/taxa/42788-Tarsipes-rostratus/browse_photos תמונות של הצופון], באתר [[INaturalist]]
* {{תמונות}} [https://www.naturepl.com/search?s=Tarsipes+rostratus תמונות של הצופון], באתר ספריית תמונות הטבע

'''סרטונים:'''
* {{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=yJ_bxfR-LFI צופונים יונקים צוף]
* {{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=Y1CjINN38Jc צופון יונק צוף]
* {{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=0yBduhYmI00 צופון מנווט בין תפרחות בשמורת מונג'בופ]
* {{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=YSMzZCsEB1s צופון מוזן במי סוכר בפארק הלאומי כף אריד]
* {{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=oaVP_nWyCCY סקירה מהירה על הצופון והשימוש שלו בלשון]
* {{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=-gr74T4saLY תיעוד פעילות הצופון ממצלמה נסתרת בחוף ]
* {{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=goRSkxLRjwc תיעוד פעילות לילית ויומית של הצופון ממצלמה נסתרת בחוף צ'יינס]
* {{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=lXBFYTKGEe4 סיור לילי בעקבותיו של הצופון]
* {{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=b_fXETAScx0 כתבה על הצופון] של [[תאגיד השידור האוסטרלי]]
{{מידע טקסונומי}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{ערך מומלץ}}
{{דמויי-קוסקוס}}

[[קטגוריה:אוסטרליה: יונקים]]
[[קטגוריה:דמויי-קוסקוס]]
[[קטגוריה:יונקים יחידים בסוגם]]
[[קטגוריה:מינים יחידים במשפחתם]]
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1842]]
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי פול גרווה]]