הצגת המקור של הדף "קאון"

{{מידע חלקיק
|שם=קאון
|שם בשפת המקור=Kaon
|תמונה=
|כיתוב=
|הרכב=[[האדרון]]
|סטטיסטיקה=[[בוזון]]
|קבוצת שיוך=[[מזון]]
|דור=
|אנטי חלקיק=
|סמל=K
|מסה1=
|מסה2=
|מטען=
|ספין=0
|מספר לפטוני=0
|מספר באריוני=0
|מטען צבע=0
|אינטראקציות=[[הכוח החזק]], [[אלקטרומגנטיות]], [[הכוח החלש]], [[כבידה]]
|קומפוזיציה={{משמאל לימין|K<sup>+</sup>}}: [[קוארק למעלה|u]][[אנטיקוארק מוזר|{{קו עילי|s}}]]

{{משמאל לימין|K<sup>-</sup>}}: [[קוארק מוזר|s]][[אנטיקוארק למעלה|{{קו עילי|u}}]]

{{משמאל לימין|K<sup>0</sup>}}: [[קוארק למטה|d]][[אנטיקוארק מוזר|{{קו עילי|s}}]]

{{משמאל לימין|{{קו עילי|K}}<sup>0</sup>}}: [[קוארק מוזר|s]][[אנטיקוארק למטה|{{קו עילי|d}}]]

<math>\mathrm{K_S^0}</math>: {{ללא גלישה|{{שבר רגיל|[[קוארק למטה|d]][[אנטיקוארק מוזר|{{קו עילי|s}}]] + [[קוארק מוזר|s]][[אנטיקוארק למטה|{{קו עילי|d}}]]|{{שורש עברית|2}}}}}}

<math>\mathrm{K_L^0}</math>: {{ללא גלישה|{{שבר רגיל|[[קוארק למטה|d]][[אנטיקוארק מוזר|{{קו עילי|s}}]] - [[קוארק מוזר|s]][[אנטיקוארק למטה|{{קו עילי|d}}]]|{{שורש עברית|2}}}}}}
|משך חיים={{משמאל לימין|K<sup>±</sup>}}: {{SN|1.238|-8}} [[שנייה|שניות]]<br>
<math>\mathrm{K_S^0}</math>: {{SN|8.954|-11}} שניות<br>
<math>\mathrm{K_L^0}</math>: {{SN|5.116|-8}} שניות
|נצפה=כן
|מגלה=[[ג'ורג' רוצ'סטר]] {{אנ|George Rochester}}, [[קליפורד צ'ארלס באטלר]] {{אנ|Clifford Charles Butler}}
|ניסוי=תצפית על [[קרן קוסמית|קרניים קוסמיות]] ב[[תא ערפל]]
|מתקן=
|מוסד=[[אוניברסיטת מנצ'סטר]]
|הכרה=
|תאריך גילוי=1946}}
'''קאונים''' (או '''מזוני-K''') הם קבוצת [[מזון (חלקיק)|מזונים]] הנושאים את ה[[מספר קואנטי|מספר הקואנטי]] [[מוזרות]]. לפי [[מודל הקווארקים]] של [[פיזיקת חלקיקים|פיזיקת החלקיקים]], כל קאון מכיל [[קווארק מוזר]] או [[אנטיקווארק מוזר]] אחד.

==קאונים טעונים==
הקאונים ה[[מטען חשמלי|טעונים]] הם מזונים עם צירוף קווארקים של [[קוארק למעלה|למעלה]] ואנטי-מוזר, במקרה של קאון חיובי, או [[אנטיקוארק למעלה|אנטי-למעלה]] ומוזר, במקרה של קאון שלילי. ה[[מסה]] שלהם היא {{משמאל לימין|493.677 [[מגה אלקטרונוולט|MeV]]}} והם בעלי [[אורך חיים ממוצע|אורך חיים]] של כ-{{SN|1.238|-8}} [[שנייה|שניות]]. אורך חיים זה, שהוא גדול למדי בהשוואה לחלקיקים לא-יציבים אחרים, מעיד כי החלקיק דועך דרך [[הכוח החלש]]. עקב חולשתו של הכוח החלש, לעומת [[הכוח החזק]], הוא מאפשר לחלקיקים הדועכים דרכו להתקיים למשכי זמן ארוכים יותר. מכיוון שאף אחד מתוצרי דעיכת הקאון אינו מכיל קווארק מוזר, דעיכה זו מפירה את [[חוק שימור|שימור]] המוזרות ולא יכולה להתרחש דרך הכוח החזק, שהרי רק הכוח החלש מסוגל לשנות את ה[[טעם (פיזיקה)|טעם]] של חלקיקים.

==קאונים נייטרליים==
הקאונים הנייטרליים הם חלקיקים בעלי תכונות מורכבות, המייחדות אותם לעומת שאר החלקיקים המוכרים.

קיימים שני סוגים של קאונים נייטרליים: <math>\mathrm{K_S^0}</math> (K-אפס-קצר) ו-<math>\mathrm{K_L^0}</math> (K-אפס-ארוך). שני הסוגים נושאים קווארקי ערכיות מסוג למטה ואנטי-מוזר או אנטי-למטה ומוזר. לשני החלקיקים יש מסה זהה, 497.614 מגה אלקטרונוולט, אך אורכי החיים שלהם שונים מאוד. ל-K-אפס-ארוך נדרשות כ-{{SN|5.116|-8}} שניות כדי לדעוך, זמן גדול פי כ-571 מאורך החיים של K-אפס-קצר. ההבדל בין השניים הוא ש-K-אפס-קצר הוא [[סופרפוזיציה קוונטית]] [[סימטריה|סימטרית]] של המצבים [[קוארק למטה|d]][[אנטיקוארק מוזר|{{קו עילי|s}}]] ו-[[קוארק מוזר|s]][[אנטיקוארק למטה|{{קו עילי|d}}]]; לעומת זאת, K-אפס-ארוך הוא סופרפוזיציה אנטיסימטרית שלהם. תכונה קואנטית ייחודית זו מעכבת את פעולת הכוח החלש על החלקיק. כתוצאה מכך, K-אפס-ארוך הוא בעל אורך החיים הגבוה ביותר מבין כל המזונים.

==היסטוריה==
[[ג'ורג' רוצ'סטר]] ([[:en:George Rochester|George Rochester]]) ו[[קליפורד צ'ארלס באטלר]] ([[:en:Clifford Charles Butler|Clifford Charles Butler]]) גילו את החלקיק <math>\mathrm{K_S^0}</math> באוקטובר [[1946]], תוך תצפית על דעיכת [[קרן קוסמית|קרניים קוסמיות]] ב[[תא ערפל]].

לאחר שהחלקיק {{משמאל לימין|K<sup>+</sup>}} נצפה לראשונה, הוא נחשב בטעות לשני חלקיקים שונים, אשר כונו מזוני טאו וטתא (τ meson, θ meson). דעיכתם נחשבה לתעלומה וכונתה "חידת τ–θ": אף שלשני החלקיקים היו מסה, אורך חיים ומספרים קואנטיים זהים, הם דעכו לשני הרכבים נפרדים של תוצרי דעיכה, שלכל אחד מהם [[זוגיות (פיזיקה)|זוגיות]] ([[:en:Parity (physics)|parity]]) שונה. כאשר חלקיקים דועכים דרך הכוח החזק או [[אלקטרומגנטיות|האלקטרומגנטי]], הזוגיות תמיד נשמרת גם אחרי הדעיכה. ב-[[1956]], [[צונג-דאו לי]] ו[[צ'ן-נינג יאנג]] הציעו את ההשערה שזוגיות אינה נשמרת בתהליכים של הכוח החלש. ב-[[1957]], [[צ'ין-שיונג וו]] אימתה באופן ניסויי את ההשערה, במסגרת מחקר על דעיכת בטא של [[קובלט]]. על עבודתם זכו לי ויאנג ב[[פרס נובל לפיזיקה]] ב-1957.

גם לאחר שהתגלתה הפרת הזוגיות, המשיכו לסבור כי הצירוף של מטען חשמלי וזוגיות, הידוע כ-charge-parity או CP, אינו יכול להיות מופר. אולם, ניסוי שערכו [[ג'יימס קרונין]] ו[[ואל פיץ']] ב-[[1964]] הראה, על בסיס דעיכת קאונים, כי גם [[שבירת סימטריית CP]] קיימת. על תגליתם זו קיבלו קרונין ופיץ' את פרס נובל לפיזיקה ב-[[1980]].

==ראו גם==
*[[קווארק מוזר]]
*[[מזון (חלקיק)]]
*[[שבירת סימטריית CP]]
*[[מיון החלקיקים]]

{{חלקיקים}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:מזונים]]