הצגת המקור של הדף "קובייה הונגרית"

{{משחק
| סיווג = משחק קובייה
}}[[קובץ:Rubik's cube.svg|שמאל|250px|ממוזער|קובייה הונגרית בגודל 3×3×3, זהו הדגם הנפוץ ביותר של קובייה הונגרית]]
[[קובץ:Rubik's cube, CN II.jpg|ממוזער|250px|קובייה הונגרית מסובבת]]
'''קובייה הונגרית''' (ב[[הונגרית]]: '''Rubik-kocka''') היא [[פאזל מכני]] בצורת [[קובייה]] אשר הומצא בשנת [[1974]] על ידי ה[[פסל (מקצוע)|פסל]] והפרופסור ל[[אדריכלות]] ה[[הונגרי]] [[ארנה רוביק]] (Ernő Rubik). ה[[קובייה]] ההונגרית היא [[קובייה|קוביית]] [[פלסטיק]] שכל אחת משש ה[[פאה (גאומטריה)|פאות]] שלה מחולקת לתשעה ריבועים שווים, היכולים לנוע ולהחליף מקומות אלו עם אלו.

צדי הקובייה מכוסים לרוב בשישה צבעים שונים, אחד לכל צד של הקובייה. כאשר הפאזל פתור, כל [[פאה (גאומטריה)|פאה]] של הקובייה מורכבת מצבע אחד בלבד. שיא העולם של פתירת הקובייה הוא 3.134 שניות. את השיא השיג [[מקס פארק]] מ[[ארצות הברית]] בשנת [[2023]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldcubeassociation.org/results/e.php?i=333|כותרת=רשימת שיאני פתירת קובייה בגודל 3X3X3|אתר=באתר ''www.worldcubeassociation.org''}}}}

הקובייה ההונגרית, אשר שווקה לציבור הרחב לראשונה בשם '''קוביית הקסם''', יצאה מחדש במאי [[1980]] בשם '''קוביית רוביק''', על שם ממציאה ההונגרי. היא ידועה בשם זה ברוב שפות העולם, אם כי ב[[עברית]] היא נקראת על שם מדינת המוצא. היא נחשבת ל[[צעצוע]] הנמכר ביותר בהיסטוריה,{{מקור|נושא=מחשוב}} עם מספר מכירות של כ-300 מיליון קוביות.

המשחק צבר פופולריות רבה, וישנן גם גרסאות שבהן כל פאה מחולקת ל-2×2, 4×4, 5×5, 6×6, 7×7, 8x8 ריבועים בכל פאה ואף יותר. בנוסף קיימים דגמים בצורות גאומטריות שונות, כמו megaminx, pyraminx, סקיוב ועוד.

==היסטוריה==
[[קובץ:Rubik's cube, variations 2×2×2 - 5×5×5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגוון קוביות הונגריות, בגדלים של (מימין לשמאל) 3×3×3, 5×5×5, 2×2×2 ו-4×4×4]]

===התפתחות הרעיון ופיתוח המוצר===
קוביית הקסם הומצאה ב-[[1974]] על ידי [[ארנה רוביק]], פסל ודוקטור לארכיטקטורה מ[[הונגריה]] בעל עניין בגאומטריה ובמחקר של צורות תלת-ממדיות. ארנו רשם את הקובייה כפטנט HU170062 ב-[[1975]],{{הערה|1=[http://v3.espacenet.com/textdoc?IDX=BE887875&QPN=BE887875 הפטנט הרשמי של רוביק], באתר espacenet}} אם כי לא רשם אותה כפטנט בינלאומי. פס הייצור הראשון של הקובייה נחנך ב-[[1977]] והתוצרים שלו שוחררו לחנויות צעצועים ברחבי [[בודפשט]].

מעמדה של הקובייה עלה לאטו ברחבי הונגריה כשפרסומה עבר מפה לאוזן. בין היתר, אקדמאים מערביים הביעו בה עניין. בספטמבר [[1979]], נחתם הסכם הפצה בינלאומי של הקובייה עם חברת [[Ideal Toys]]. הבכורה הבינלאומית של הקובייה התרחשה בירידי הצעצועים ב[[לונדון]], ב[[ניו יורק]], ב[[נירנברג]] וב[[פריז]] ב[[1980|שנות השמונים]] המוקדמות.

התקדמותה של הקובייה למדפי הצעצועים של מדינות המערב עוכבה על מנת שיוכלו ליצור את הקובייה מחדש כך שתתאים לתקני הבטיחות והאריזה של [[העולם המערבי]]. בסופו של התהליך התקבלה קובייה קלה יותר, וחברת Ideal Toys החליטה לשנות את שמה. בין השמות שהוצעו היו 'The Gordian Knot' ו'זהב האינקה', אבל לבסוף החליטה החברה לשנות את שם המוצר ל'קובייה של רוביק' (Rubik's Cube), והמשלוח הראשון יובא מ[[הונגריה]] במאי 1980.

עקב הפופולריות של הקובייה, חברות שונות החלו לייצרה ללא אישור. ב-[[1984]] הפסידה Ideal Toys בתביעת זכויות יוצרים ל[[לארי ניקולאס]] על פטנט מספר US3655201. [[טרוטושי אישיגי]] רשם את פטנט מספר JP55&#8210;8192 כשהפטנט של רוביק עוד היה בתהליכים. אישיגי לרוב ידוע בזכות המצאה פרטית.{{הערה|Mark Longridge,{{כ}} [http://cubeman.org/cchrono.txt A Rubik's Cube Chronology], באתר Mark Longridge's Domain of the Cube}}{{הערה|Mary Bellis,{{כ}} [https://www.thoughtco.com/rubik-and-the-cube-1992378 Rubik and the Cube - Rubik's Cube], באתר thoughtco}}

כיום יש צורות שונות וגדלים שונים לקובייה המקורית, בין אם צורת כדור או בצורת תיבה, הן מסתובבות מהפינות והן עם גלגלי שיניים. ישנם מהנדסים אשר מעצבים את הקוביות וממציאים פאזלים משלהם, אותם אפשר לקנות אך ורק על ידי הדפסה תלת־ממדית.

===פופולריות===
[[קובץ:Disassembled-rubic-cube-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קובייה הונגרית מפורקת]]
מעל ל-100 מיליון קוביות נמכרו בשנים 1980-[[1982]].{{הערה|שם=lvl|1=[https://web.archive.org/web/20080218060013/http://www.rubiks.com/lvl3/index_lvl3.cfm?lan=eng&lvl1=inform&lvl2=medrel&lvl3=cubfct DID YOU KNOW? GREAT CUBE FACTS!], rubiks.com|כיוון=שמאל}} הקובייה נבחרה לצעצוע של השנה על ידי ארגון יבואני הצעצועים של בריטניה בשנים 1980–[[1981]]. פאזלים דומים הופצו אחרי הקובייה ההונגרית, ובהם ה[[פירמינקס]] - פאזל שבו מחליף [[טטרהדרון]] את מבנה הקובייה.

בשנת 1981 פרסם תלמיד בית-ספר בן 12 מ[[אנגליה]] בשם [[פטריק בוסרט]] את הפתרון שלו בספר בשם{{הערה|1=Bossert, Patrick, '''You Can Do the Cube''', Puffin Books, 1981. {{ISBN|0140314830}}}}'You Can Do the Cube'.

בשיא הפופולריות של הקובייה נמכרו בנפרד יריעות של מדבקות לעזרתם של אנשים חסרי סבלנות או מתוסכלים כדי שיוכלו להחזיר את הקובייה שלהם לצורתה המקורית.

בשנים [[1983]]–[[1984]] הופקו 12 פרקים של סדרה בשם "רוביק, הקובייה המדהימה" על ידי חברת האנימציה [[האנה-ברברה]]. היא שודרה בבוקר יום שבת כחלק מ"שעת פאק-מן/רוביק הקובייה המדהימה" ברשת [[ABC|American Broadcasting Company]].

לא פעם עלה הרעיון שהמשיכה הבינלאומית והצלחות היצוא של הקובייה הפכו לאחד מהתורמים המרכזיים להשתקמות והליברליזציה של ה[[כלכלה]] ההונגרית בין 1981–[[1985]], אשר בסופו של דבר גרמו למעבר מ[[קומוניזם]] ל[[קפיטליזם]], אם כי יש אסכולות של סוציולוגים אשר מתנגדים להשערה הזאת.{{הערה|שם=lvl}}

==דרכי פעולה==
אורך הצלע של קובייה סטנדרטית הוא 5.6 סנטימטרים. הפאזל מורכב מ-26 קוביות קטנות היוצרות את שטח הפנים שלו. עם זאת, '''הקובייה המרכזית''' של כל צד היא למעשה אריח המורכב מריבוע אחד. כל האריחים המרכזיים הללו מחוברים ל'''מנגנון הליבה'''. מנגנון הליבה והאריחים המרכזיים מספקים שלדה שעליה אפשר להרכיב את שאר החתיכות ואז לסובב אותן. לפיכך ישנן 21 חתיכות: מנגנון הליבה, המורכב משלושה צירים חותכים אשר מחזיקים את שש החתיכות המרכזיות, אבל מאפשרים להן להסתובב, ו-20 חתיכות פלסטיק קטנות יותר אשר יחד עם הליבה יוצרות קובייה. אפשר לפרק את רוב הקוביות בלי הרבה מאמץ, בדרך כלל על ידי סיבוב אחד הצדדים ל-45 מעלות ומשיכה של אריח קצה למעלה וקדימה עד שהוא יוצא מהמקום (טעות נפוצה היא לחשוב שיש למשוך את אריח הפינה).

ישנם תריסר '''אריחי קצה''' בעלי שני צבעים שונים, ושמונה '''אריחי פינה''' בעלי שלושה צבעים. לכל חתיכה שילוב צבעים ייחודי לה, אבל לא כל קומבינציה אפשרית באה לידי מימוש, שכן אין שום אריחים משותפים לשני צבעים הנמצאים בצדדים מנוגדים. המיקום היחסי של האריחים בינם לבין עצמם יכול להשתנות על ידי סיבוב שליש הקובייה ב-90, 180 או 270 מעלות; אך המיקום של הצבעים בינם לבין עצמם בקובייה פתורה אינו בר שינוי מכיוון שהוא מוגדר מראש על ידי המיקום של האריחים המרכזיים, אשר אינם בני שינוע. ה'''צבעים''' על הרוב המוחלט של הקוביות מסודרים מסיבות של נוחות ומניעת בלבול כך ששני צבעים מנוגדים יהיו צמודים זה לזה. ברוב הקוביות שלושת הזוגות הם צהוב מול לבן, כתום מול אדום וירוק מול כחול.

===קומבינציות===
לקובייה הונגרית <math>\ \frac{1}{2}3^{8-1}8!\cdot 2^{12-1}12! = 43,252,003,274,489,856,000</math> מצבים. יש 12 פעולות חוקיות, ומכיוון שמספר המצבים גדול מ-<math>\ 12^{18}</math>, ישנם מצבים של הקובייה שלסידורם נדרשות לפחות 19 פעולות.
למעשה ניתן להוכיח שישנם מצבים הדורשים 20 פעולות, ושכל מצב אפשר לסדר בלא יותר מ-20 פעולות.{{הערה|[http://www.cube20.org/ אתר "God's Number is 20"]}}

למעשה, ישנן <math>(8! \times 3 ^ {8}) \times (12! \times 2 ^ {12})</math> = '''519,024,039,289,878,273,000''' (בערך <math>51.9 \times 10 ^ {19}</math>) קומבינציות אפשריות ליצירת הקובייה בעזרת החתיכות, אבל רק אחת מכל תריסר קומבינציות כאלה בת ביצוע ללא פירוק הקובייה, כיוון ששום רצף של צעדים לא יכול להביא בסופו של דבר לסיבוב של אריח אחד בלבד, וגם לא להחלפה בין זוג אחד בלבד של אריחי-קצה או זוג של אריחי פינה (אך ניתן להחליף בין זוג של אריחי-קצה וזוג של אריחי-פינה ביחד). לפיכך ישנם 12 סטים אפשריים של קוביות, כל אחד נפרד מכל האחרים.

===אריחים מרכזיים===
היות שלקובייה ההונגרית המקורית והרשמית אין שום סימון על האריחים המרכזיים, העובדה שהם יכולים להסתובב באופן חופשי מוסתרת. ניתן לסמן בטוש את האריחים המרכזיים של הקובייה כדי לדעת את האוריינטציה המקורית שלהם. לכמה מסוגי הקוביות ששווקו סימונים על כל האריחים, ביניהן קוביית ה[[הי שו|לו שו]] ("He Shu"). אפשר לערבב קובייה ולסדר אותה חזרה כך שהאריחים המרכזיים עדיין מעורבבים.

הוספת הסימונים על הקובייה מגבירה לכאורה את האתגר שבפתירת הקובייה, מפני שהיא מגדילה את כמות הצירופים האפשריים. כאשר הקובייה מסודרת פרט לאוריינטציות של האריחים המרכזיים, תמיד יהיה מספר זוגי של אריחים אשר צריכים רבע סיבוב. לפיכך ישנן 4<sup>6</sup>/2 = 2048 קונפיגורציות אפשריות לאריחי המרכז בקובייה שבלעדיהן הייתה מסודרת, מה שמכפיל את מספר הצירופים האפשריים פי 2048.

==פתרונות==
[[קובץ:Rubiks_cube_solved.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קובייה הונגרית פתורה]]
פתרונות כלליים רבים לקובייה ההונגרית, התגלו באופן עצמאי. הפתרון הפופולרי ביותר פותח על ידי [[דייוויד סינגמסטר]] ופורסם בספר "Notes on Rubik's Magic Cube" בשנת [[1980]]. על פי פתרון זה יש לפתור ראשית את הפאה העליונה, אחריה את השכבה האמצעית ולבסוף את הפאה התחתונה. פתרונות כלליים אחרים כוללים שיטות המבוססות על פתירת הפינות בתחילה או שילוב של מספר שיטות.

בשלב מאוחר יותר פותחו פתרונות בזק על מנת לפתור את הקובייה מהר ככל האפשר. פתרון הבזק הנפוץ ביותר פותח על ידי [[ג'סיקה פרידריך]]. זוהי שיטה יעילה מאוד לפתירת הקובייה שכבה אחר שכבה. השיטה דורשת [[אלגוריתם|אלגוריתמים]] רבים, במיוחד בשביל האוריינטציה (57 אלגוריתמים) והסידור של השכבה העליונה (21 אלגוריתמים). ישנו גם פתרון מאת [[לארס פטרוס]], המבוסס על בניית פינה אחת ופיתוחה אך ללא השלמת אף פאה עד מספר סיבובים מועט לפני הפתרון.

פתרון בנוי בדרך כלל מרצף של מהלכים. ''מהלך'' הוא סדרה של סיבובי פאות המשיג מטרה מסוימת. לדוגמה, מהלך אחד יכול להחליף את המיקום של שלושה אריחי פינה ולהשאיר את שאר האריחים במקומם. המהלכים הללו מבוצעים בסדר הנכון לפתירת הקובייה. פתרונות מלאים נמצאים בכל ספר אשר נמצא בביבליוגרפיה, ורובם פותרים כל קובייה תוך פחות מחמש דקות.

===קידוד מהלכים===
כמו ב[[שח-מט]], ישנו קידוד סטנדרטי לפתרונות אשר נכתבו לקובייה ההונגרית בגודל 3×3×3. קידוד מהלכי קובייה הוא יחסי ואין בו התייחסות לצבע הפאה.
*{{משמאל לימין|'''F''' (Front)}}: הצד של הקובייה אליו קורא הפתרון מסתכל בשלב זה.
*{{משמאל לימין|'''B''' (Back)}}: הצד ההופכי לצד הקדמי.
*{{משמאל לימין|'''U''' (Up)}}: הפאה שמעל הצד הקדמי.
*{{משמאל לימין|'''D''' (Down)}}: הפאה ההופכית לפאה העליונה.
*{{משמאל לימין|'''L''' (Left)}}: הצד שמשמאלה הישיר של הפאה הקדמית.
*{{משמאל לימין|'''R''' (Right)}}: הצד שמימינה הישיר של הפאה הקדמית.
*'''{{משמאל לימין|X}}''': סובב את הקובייה רבע סיבוב ב[[כיוון השעון]].
*'''{{משמאל לימין|X'}}''': סובב את הקובייה רבע סיבוב נגד כיוון השעון.
*'''{{משמאל לימין|X2}}''': סובב את הקובייה חצי סיבוב (פעמיים).

דוגמה טובה תהיה המהלך '''{{משמאל לימין|D'R'DRDFD'F'}}''', שמשמעותו לסובב את הפאה התחתונה 90 מעלות לשמאל, את הפאה הימנית 90 מעלות למטה, את הפאה התחתונה חזרה 90 מעלות לימין, את הפאה הימנית גם חזרה 90 מעלות למעלה, את הפאה התחתונה 90 מעלות לימין, את הפאה הקדמית 90 מעלות עם סיבוב השעון, את הפאה התחתונה תשעים מעלות לשמאל, ואת הפאה הקדמית 90 מעלות נגד כיוון השעון.
זהו מהלך ידוע ושימושי ביותר, אשר מחליף בין '''אריח הקצה''' התחתון לאריח הקצה הימני של הפאה מבלי לשנות את הסדר של אף אריח בפאה העליונה או בשכבה האמצעית.
לקוביות גדולות יותר בדרך כלל יש קידוד שונה, אשר נועד להבדיל בין השכבות האמצעיות השונות. באופן כללי, אותיות גדולות מסמלות שכבות חיצוניות, ואותיות קטנות מסמלות שכבות פנימיות (הידועות גם כ"פרוסות").

[[תמורה (מתמטיקה)#חבורת התמורות|חבורת התמורות]] הנוצרת על ידי הפעולות המותרות היא [[תת-חבורה]] מ[[אינדקס (תורת החבורות)|אינדקס]] 12 של ה[[מכפלה ישרה|מכפלה הישרה]] <math>\ \left(S_8 \rtimes \mathbb{Z}_3^8\right) \times \left(S_{12} \rtimes \mathbb{Z}_2^{12}\right)</math>, כאשר <math>\ S_8 \rtimes \mathbb{Z}_3^8</math> היא חבורת הפעולות על הפינות, ו- <math>\ S_{12} \rtimes \mathbb{Z}_2^{12}</math> היא חבורת הפעולות על אמצעי המקצועות (הסימון <math>\ \rtimes</math> מתאר [[מכפלה חצי ישרה]]).

===מספר המהלכים המינימלי הנדרש לפתרון הקובייה===
בשנת 2007 השתמשו דניאל קונקל וג'ין קופרמן במחשב על כדי להראות שניתן לפתור את כל הקוביות בלא יותר מ-26 מהלכים. במקום לנסות לפתור כל אחת ממיליארדי הווריאציות באופן מפורש, המחשב תוכנת להביא את הקובייה לאחד מ-15,752 מצבים, שכל אחד מהם יכול להיפתר תוך כמה מהלכים נוספים. כולם הוכחו כפתירים ב-29 מהלכים, כאשר רובם ניתנים לפתרון ב-26. אלה שלא ניתן היה לפתור בתחילה ב-26 מהלכים נפתרו לאחר מכן במפורש, והראו שגם אותם ניתן לפתור ב-26 מהלכים.

תומאס רוקיקי דיווח ב[[הוכחה באמצעות מחשב|הוכחה חישובית]] משנת 2008 שניתן לפתור את כל הקוביות הבלתי פתורות ב-25 מהלכים או פחות. מספר זה ירד מאוחר יותר ל-23 מהלכים. באוגוסט 2008 הכריז רוקיקי שיש לו הוכחה ל-22 מהלכים.

לבסוף, בשנת 2010, תומאס רוקיקי, הרברט קוצ'ימבה, מורלי דוידסון וג'ון דטרידג' הוכיחו באופן סופי, בעזרת מחשב, שניתן לפתור את כל מצבי הקובייה בלא יותר מ-20 מהלכים.

==תחרויות ושיאים==
[[קובץ:Speedcubing-Twilightsojourn.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספידקיובינג]]

{{הפניה לערך מורחב|אליפות העולם בקובייה הונגרית}}

תחרויות [[ספידקיובינג]] רבות נערכו בשביל לקבוע מי יכול לפתור את הקובייה בזמן הקצר ביותר. אליפות העולם הראשונה התקיימה בבודפשט בחמישה במאי [[1982]], ונכבשה על ידי מין תאי, סטודנט וייטנאמי מ[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]], שפתר את הקובייה תוך 22.95 שניות.

רבים הקליטו זמנים קצרים יותר, אך שיאים אלו לא התקבלו בשל חוסר התאמה לסטנדרטים מוסכמים מראש להתחרות ומדידה. לפיכך רק שיאים המבוצעים במהלך אירועים רשמיים של '''ארגון הקובייה העולמי''' מקבלים הכרה.

בשנת [[2004]] הכריז ארגון הקובייה העולמי על סטנדרטים חדשים למדידה, המבוססים על מכשיר מדידה מיוחד בשם [[שעון עצר סטאקמט]].

שיא העולם בממוצע הרשמי מבוסס על ממוצע של שלוש קוביות מתוך חמש (רשמית זה נקרא ao5). התוצאה נקבעת על ידי חישוב [[ממוצע]] הזמנים של שלושה ניסיונות מתוך חמישה ללא זמני הקצה (המהיר והאטי ביותר). כל השיאים מאושרים על ידי ארגון הקובייה הבינלאומי (WCA, World Cube Association), הארגון הרשמי הדואג לאחידות האירועים וריכוז השיאים. [[יינג וואן]] קבע שיא עולם בממוצע של 4.48 שניות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldcubeassociation.org/results/rankings/333/average|הכותב=WCA|כותרת=Rankings|אתר=https://www.worldcubeassociation.org/|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-03-13}}</ref>.

בפתירה בודדת ב-[[16 בפברואר]] [[2025]] נקבע שיא עולם חדש העומד על 3.08 שניות, שהושג על ידי ייהנג וואנג מסין{{הערה|{{https://live.worldcubeassociation.org/competitions/7138/rounds/95167}}}} 

במרץ [[2018]] נקבעה תוצאת שיא לרובוטים, כאשר רובוט שנבנה על ידי ג'ארד די קרלו ובן כץ פתר את הקובייה ב-0.38 שניות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.bbc.com/news/technology-43331049|כותרת=Rubik's robot solves puzzle in 0.38 seconds{{כ}}|אתר=[[BBC]]|תאריך=8 במרץ 2018}}}}

===אליפויות ישראל===
בשנת [[2003]] זכה הישראלי דרור פומברג באליפות העולם בפתרון הקובייה בעיניים עצומות.{{הערה|{{ynet|דניאל אדלסון|מסובב את העולם: קובייה הונגרית, אלוף ישראלי|3788892|12 באוקטובר 2009}}}}[[קובץ:Megaminx6.jpg|ממוזער|"מגמינקס", "[[דודקהדרון]]", פאון משוכלל בעל 12 פאות]]
ב-[[27 בספטמבר]] [[2010]] נערכה בארץ אליפות הקובייה ההונגרית הראשונה בישראל ב[[מכון ויצמן]].{{הערה|[http://www.rubiks.co.il/competition.html הדף הרשמי של אליפות ישראל 2010] ב[http://www.rubiks.co.il/ אתר רוביק'ס ישראל]}}
ב-[[26 באפריל]] [[2011]] נערכה התחרות השנייה, אשר כללה גם תחרויות בפתרון קובייה 2×2×2 ו- 4×4×4. אלוף ישראל בפתרון 3×3×3 לשנה זו הוא שי זיו, עם פתרון ממוצע של 13.63 שניות.{{הערה|[http://www.rubiks.co.il/competition2011.html הדף הרשמי של אליפות ישראל 2011] ב[http://www.rubiks.co.il/ אתר רוביק'ס ישראל]}}
בתאריך [[16 באפריל]] עד ה-[[17 באפריל]] [[2014]] נערכה התחרות השלישית. התחרות כללה איוונטים שונים כגון: ([[פירמינקס]]) 3x3x3, {{מונחון|megaminx|ראה תמונה משמאל}}, {{מונחון|pyraminx|פירמידה, "טטרהדרון", בעלת 4 פאות}}, פתירה בעיניים עצומות ועוד. ברוב התחרויות זכה אייל אלפסי (3x3x3 ,4x4x4 ,5x5x5 ,2x2x2 ,3x3x3 One-handed).

את השיא הישראלי הנוכחי ב-3X3X3 בפתרון בודד קבע בן בר-און בתחרות ב-2023 - עם תוצאה של 4.52 שניות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldcubeassociation.org/results/rankings/333/single?region=Israel|הכותב=WCA|כותרת=Rankings|אתר=https://www.worldcubeassociation.org/|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-03-13}}</ref> בנוסף, קבע בר-און את השיא הישראלי הנוכחי בממוצע עם תוצאה של 5.88 שניות באליפות ישראל 2024נכון ל[[ספטמבר]] 2024. בנוסף בר-און מחזיק ב-12 שיאים ישראלים נוספים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldcubeassociation.org/persons/2016BARO04|כותרת=Ben Baron {{!}} World Cube Association|אתר=www.worldcubeassociation.org|תאריך_וידוא=2019-09-10}}}}

את השיא הישראלי הנוכחי ב-3X3X3 בעיניים עצומות בפתרון בודד קבע בן בר-און בתחרות ב[[כפר תבור]] ב-[[2022]] עם תוצאה של 19.10 שניות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldcubeassociation.org/results/rankings/333bf/single?region=Israel|כותרת=Rankings {{!}} World Cube Association|אתר=www.worldcubeassociation.org|תאריך_וידוא=2022-07-31}}</ref>

== מוזיאון הקובייה ההונגרית ==
במרץ 2012 הכריז המושל ההונגרי פורג'ס בלאס רשמית על התוכניות של הקמת מוזיאון הקובייה ההונגרית שיציג את 1100 השנים האחרונות של ההופעה האינטלקטואלית ההונגרית. בעקבות ההודעה, ראש ממשלת הונגריה [[ויקטור אורבן]] חתם על מזכר שיתוף הפעולה.

על פי התוכניות בניית המוזיאון בצורת קוביית רוביק הייתה צריכה תתחיל ביום השנה ה-40 להמצאתה בשנת [[2014]] שהוא גם יום הולדתו ה-70 של הממציא "ארנו רוביק". המוזיאון היה אמור להיפתח לקהל בשנת [[2017]] ליד גשר הדנובה ב[[בודפשט]]. נכון לעכשיו כרגע עדיין לא הוקם.

==לקריאה נוספת==
* <!-- {{note|icnewcastle}} --> Marshall, Ray. . ''icNewcastle''. Retrieved August 15, 2005.
* ''Handbook of Cubik Math'' by Alexander H. Frey, Jr. and David Singmaster
* ''Notes on Rubik's 'Magic Cube' '' {{ISBN|0-89490-043-9}} by David Singmaster
* ''Metamagical Themas'' by Douglas R. Hofstadter, contains two insightful chapters regarding Rubik's Cube and similar puzzles, originally published as articles in the March 1981 and July 1982 issues of Scientific American.
* ''Four-Axis Puzzles'' by Anthony E. Durham.
* ''Mathematics of the Rubik's Cube Design'' {{ISBN|0-80593-919-9}} by Hana M. Bizek
* {{ynet||חוקרים פיצחו את כל הפתרונות האפשריים לקובייה הונגרית|3936740|15 באוגוסט 2010}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיספר=פתירת קובייה הונגרית|ויקישיתוף=Category:Rubik's cube|שם ויקישיתוף=קובייה הונגרית|ויקימילון=קביה הונגרית}}
* {{אתר רשמי}}
* {{MathWorld}}
{{רשתות חברתיות}}
* [http://www.rubiks.co.il/ האתר הישראלי הרשמי של רוביק'ס]
* [http://www.rubiks.com/ האתר העולמי הרשמי של רוביק'ס] {{אנגלית}}
* [http://www.rubiks.co.il/competition.html אליפות ישראל 2010 בקובייה הונגרית]
* [http://www.worldcubeassociation.org/ ארגון הקובייה העולמי] {{אנגלית}}
* תוכנית אנטארקטיבית ו{{דודל|rubiks-cube|{{כ}}40 שנה להמצאת הקובייה ההונגרית}}
* {{דוידסון|טל קוולר|לחשוב מחוץ לקובייה|sciencepanorama/לחשוב-מחוץ-לקובייה|24 במאי 2017}}
* {{יוטיוב|X0pFZG7j5cE|שם=CUBESTORMER 3 Smashes Rubik's Cube Speed Record|אורך=0:45}} - פתרון על ידי רובוט [[Lego Mindstorms EV3]]{{אנ|Lego_Mindstorms#Lego_Mindstorms_EV3}}
* {{יוטיוב|_WawN0tpmKI|שם=Better version Yusheng Du Rubik's Cube 3.47 seconds World Record|אורך=0:38}} - שיא העולם על ידי יושנג דו מ-2018
* {{יוטיוב|6QzK_5_Q9bA|שם=Gregoire Pfennig: The Rubik's Cube Creator - Meet The Record Breakers Europe|אורך=5:40}} - מעצב קוביות ייחודיות, וזוכה שיא גינס לקובייה הגדולה ביותר
* {{יוטיוב|SUopbexPk3A|שם=Why It's Almost Impossible to Solve a Rubik's Cube in Under 3 Seconds {{!}} WIRED|אורך=14:57}} - מהו המינימום האפשרי לפתרון?
* {{בריטניקה}}
* [https://www.ilcubers.com/ האתר של קהילת הקיוברים בישראל]
* פתרונות:
**[http://www.rubiks.co.il/solutions.html פתרון הקובייה ההונגרית] באתר Rubik's. {{אנגלית}}
**[http://rubiks.glove.co.il/intro.php פתרון הקובייה ההונגרית], בשיטת פרידריך, באתר הקובייה ההונגרית
**[http://www.stoys.co.il/petrus.htm פתרון הקובייה על פי השיטה של פטרוס]
**[http://www.badmephisto.com/ פתרון הקובייה לפי שיטת פרידריך] {{אנגלית}}
**[http://www.youtube.com/watch?v=J911g474f4c&feature=BFa&list=UUczRfhGEZBRum4QbI_ykx8Q מדריך לפתירת קובייה הונגרית] {{עברית}}.
**[http://rubiks.glove.co.il/stage1.php מדריך לפתרון קובייה הונגרית]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:קובייה הונגרית|*]]
[[קטגוריה:חידות מכניות]]
[[קטגוריה:צעצועים]]
[[קטגוריה:משחקי חשיבה]]
[[קטגוריה:משחקים לשחקן יחיד]]
[[קטגוריה:הוכחה באמצעות מחשב]]
[[קטגוריה:קוביות]]