הצגת המקור של הדף "קווארק"

{{פירוש נוסף|נוכחי=חלקיק יסודי|אחר=|ראו=[[קווארק (פירושונים)]]}}
{{מידע חלקיק
| תמונה =
| הרכב = [[חלקיק יסודי]]
| סטטיסטיקה = [[פרמיון]]
| קבוצת שיוך =
| דור =
| אנטי חלקיק =
| סמל =
| מסה1 =
| מסה2 = ראו טבלה בגוף הערך
| מטען = ראו טבלה בגוף הערך
| ספין = 1/2
| מטען צבע = אדום, ירוק, כחול, אנטי-אדום,{{ש}} אנטי-ירוק או אנטי-כחול
| אינטראקציות = [[כבידה]], [[אלקטרומגנטיות]], [[הכוח הגרעיני החזק|אינטראקציה חזקה]], [[הכוח הגרעיני החלש|אינטראקציה חלשה]]
| קומפוזיציה =
| משך חיים =
| נצפה = טרם נצפה ישירות
| שם = קווארק
|תאריך גילוי=טרם נצפה ניסויית קווארק בודד}}
'''קווארק''' ([[אנגלית]]: '''quark''') הוא אחד ה[[חלקיק יסודי|חלקיקים היסודיים]] – אבני הבניין הבסיסיות ביותר של החומר, שידועים כיום ב[[פיזיקה]].

קיומו של החלקיק נחזה במקביל על ידי שני פיזיקאים: [[יובל נאמן]] הישראלי ו[[מארי גל-מאן]] האמריקאי. האחרון זכה על עבודתו זו ב[[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[1969]]. כמו כן הוא זה שהעניק להם את שמם הייחודי – לא מלטינית או מיוונית, אלא לקוח מ"[[פיניגנז וייק|אשכבה לפינגאן]]" של [[ג'יימס ג'ויס]]: "שלושה קווארקים למר מארק!" (אנגלית: !Three quarks for Muster Mark), למילה בהקשרה המקורי לא הייתה משמעות ברורה.

לקווארקים [[מטען חשמלי]] של <math>\ \frac 2 3</math> או של <math>\ -\frac 1 3</math> ממטען ה[[אלקטרון]]. לכל הקווארקים יש [[ספין (פיזיקה)|ספין]] לא שלם, כלומר הם [[פרמיון|פרמיונים]]. הקווארקים לעולם לא נמצאים באופן מבודד, אלא רק בתוך חלקיקים כבדים יותר, המורכבים ממספר קווארקים, תופעה הנקראת [[:he:כרומודינמיקה_קוונטית#.D7.9B.D7.9C.D7.99.D7.90.D7.94|כליאה]].

בקווארקים יש שלוש חלוקות, אחת המחלקת אותם לשלושה [[דור (פיזיקת חלקיקים)|דורות]], ובכל דור לשני טיפוסים שונים, כך שיש שישה "'''[[טעם (פיזיקה)|טעמים]]'''", השנייה – תת-חלוקה המחלקת את החלוקה הזו לפי [[מטען צבע]] לשלושה "'''צבעים'''", ובנוסף, חלוקה לפי כיוון ה[[ספין (פיזיקה)|ספין]] – עם או נגד כיוון התנועה. לכן, יכולות להיות 36 קומבינציות שונות של קווארקים, ובנוסף עוד 36 [[אנטי-חלקיק|אנטי-קווארקים]]. הקומבינציות נקראות ב[[עגה]] המקצועית "דרגות חופש".
רשימת טעמי הקווארקים:
{| border="2" cellspacing="0" style=text-align:center
 |-
!דור
! שם
! סימון
! מטען חשמלי (e)
! מסה משוערת ([[אלקטרון וולט|MeV]])
|-
| rowspan=2| 1
| [[קווארק למעלה|למעלה]]
| u
| <math>\ \frac 2 3</math>
| 1.8 עד 3
|-
| [[קווארק למטה|למטה]]
| d
| <math>\ -\frac 1 3</math>
| 4.5 עד 5.3
|-
| rowspan=2| 2
| [[קווארק קסום|קסום]]
| c
| <math>\ \frac 2 3</math>
| 1,250 עד 1,300
|-
| [[קווארק מוזר|מוזר]]
| s
| <math>\ -\frac 1 3</math>
| 90 עד 100
|-
| rowspan=2| 3
| [[קווארק עליון|עליון]]
| t
| <math>\ \frac 2 3</math>
| 173,110 עד 173,290
|-
|[[קווארק תחתון|תחתון]]
| b
| <math>\ -\frac 1 3</math>
| 4,150 עד 4,210
|}

חלוקת הצבעים היא לפי צבעי היסוד: "אדום", "ירוק" ו"כחול" – אלה הם רק שמות, שאין בינם לבין [[צבע|הצבעים]] האמיתיים ולא כלום, בדיוק כמו שהטעמים אינם [[טעם|הטעמים]] המוכרים לנו.

בגלל אופיו של [[הכוח הגרעיני החזק]], ובפרט תופעת ה[[כליאה (פיזיקה)|כליאה]], הקווארקים יכולים להיות מסודרים אך ורק כך ש"סכום הצבעים" יהיה "לבן", כלומר שמטען הצבע של המערכת יהיה אפס. וכפועל יוצא המטען החשמלי הכולל יהיה כפולה שלמה של מטען האלקטרון. לחלקיק כזה, המכיל בתוכו אוסף של קווארקים ואנטי קווארקים, ובנוסף גם [[גלואון|גלואונים]] ש"מחזיקים" את החלקיק ביחד קוראים [[האדרון]]. יש שני סוגי האדרונים עיקריים:
*[[מזון (חלקיק)|מזון]], [[בוזון]] המורכב מקווארק ומאנטי-קווארק, אבל עם [[צבעים משלימים]] ("אדום" ו"אנטי-אדום").
*[[באריון]], פרמיון המורכב משלושה קווארקים. ב[[נוקליאון|נוקליאונים]] כמו ה[[פרוטון|פרוטונים]], וה[[נייטרון|נייטרונים]] יש קווארק אחד "אדום", אחד "ירוק", ואחד "כחול".

בנוסף, נתגלו חלקיקים המורכבים מחמישה קווארקים, [[פנטאקווארק]], אולם הם מאוד לא יציבים. בהכללה לחלוקה לבאריונים ומזונים, אפשר להגדיר [[מספר באריוני]], כך שכל קווארק הוא בעל "שליש מספר", וכל אנטי-קווארק בעל "מינוס שליש", במזונים המספר הבאריוני הוא אפס, ובבאריונים הוא אחד, לכן נהוג לסווג חלקיקים למזונים או באריונים לפי המספר הבאריוני שלהם, ואת הפנטאקווארק מסווגים כבאריון.

==ראו גם==
*[[המודל הסטנדרטי]]
*[[מיון החלקיקים]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=קורק}}
* {{בריטניקה}}
* פרופ' עדי ארמוני, [https://lbscience.org/2017/06/21/על-הכוח-החזק-וכליאת-קוורקים/ על הכוח החזק וכליאת קוורקים], באתר [[מדע גדול, בקטנה]], 21 ביוני 2017
*{{עושים היסטוריה|הקוורקים, אבני הבניין היסודיות של הטבע|132}}
*{{מחשבות|סידני ד' דראל|אבני היסוד של הטבע|m047p003-009|מאי 1978}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007550891605171|קוורקים}}

{{חלקיקים}}
{{טעמי קווארק}}
{{המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:קווארקים|*]]
[[קטגוריה:פרמיונים]]