הצגת המקור של הדף "קטלאז"

[[קובץ:Catalase Structure.png|שמאל|ממוזער|250px|מבנה רביעוני של קטלאז]]
'''קטלאז''' הוא [[אנזים]] המצוי כמעט בכל האורגניזמים הנחשפים לחמצן, המפרק [[מי חמצן]] (H<sub>2</sub>O<sub>2</sub>), שהם [[תרכובת]] המזיקה ל[[אורגניזם]], ל[[מים]] ול[[חמצן]]. הקטלאז נמצא ב[[בעלי חיים]], ב[[צומח|צמח]]ים, ב[[פטריות]] וב[[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] רבים. באדם מצוי הקטלאז כמעט בכל תאי הגוף ו[[איבר]]יו, ונמצא בכמות גדולה ב[[כבד]], ב[[כליות]] וב[[דם]].

קטלאז הוא אחד האנזימים בעלי [[זמן מחזור|זמן המחזור]] (turnover number) הגבוהים ביותר: [[מולקולה|מולקולת]] קטלאז אחת מסוגלת לפרק מדי שנייה עד ל-200,000 מולקולות מי חמצן. הקטלאז הוא [[חלבון]] המורכב מארבע תתי-יחידות ([[טטרהמר]]), כל אחת באורך של יותר מ-500 [[חומצת אמינו|חומצות אמינו]]{{הערה|שם=Boon_a|{{cite web | author = Boon EM, Downs A, Marcey D |title = Catalase: H<sub>2</sub>O<sub>2</sub>: H<sub>2</sub>O<sub>2</sub> Oxidoreductase | work = Catalase Structural Tutorial Text | url = http://biology.kenyon.edu/BMB/Chime/catalase/frames/cattx.htm | accessdate = 2007-02-11}}}}. הוא מכיל ארבע קבוצות [[הם]] (ברזל) המאפשרות לאנזים להגיב עם מי חמצן. ה-pH האופטימלי לקטלאז באדם הוא 7. במינים אחרים משתנה ה-pH האופטימלי ועשוי לנוע בטווח של 4 עד 11, תלוי במין.

כאמור, קטלאז מכיל קבוצת [[הם]], ולפיכך מיוצג בנוסחת התגובה כ-FeCat. לימין סימון הברזל (Fe) מצוין מספר החמצון שלו ב[[ספרות רומיות]]. תגובה זו מתרחשת בשני שלבים:

#<math> \ \mathbf{H_2O_2 + Fe(III)Cat \rightarrow H_2O + OFe(IV)Cat} </math> 
#<math> \ \mathbf{H_2O_2 + OFe(IV)Cat \rightarrow H_2O + Fe(III)Cat + O_2} </math>

בשלב הראשון של התגובה אטום חמצן מתנתק ממי החמצן ונקשר לאנזים; מי החמצן הופכים למים. בשלב השני אטום חמצן מתנתק ממולקולה אחרת של מי חמצן, וכן אטום החמצן הקשור לאנזים מתנתק ממנו; שני האטומים חוברים ליצירת מולקולת חמצן, מי החמצן שוב הופכים למים. התוצאה הסופית היא שתי מולקולות מים ומולקולת חמצן אחת:

<math> \ \mathbf{H_2O_2 + H_2O_2 \rightarrow 2H_2O + O_2} </math>

==היסטוריה==
[[לואי ז'אק טנאר]] אשר גילה את [[מי חמצן|מי החמצן]] היה הראשון שהבחין ב-[[1811]] בקיומו של חומר האחראי לפירוק מי החמצן. ב-[[1900]] הכימאי הגרמני [[אוסקר לאו]] העניק לקטלאז את שמו, וכן גילה כי האנזים נמצא בצמחים ובבעלי חיים רבים. ב-[[1937]] [[ג'יימס בטשלר סאמנר]] גיבש קטלאז מבקר וב-1938 פרסם את משקלו המולקולרי של האנזים{{הערה|שם=pmid17831682|1={{cite journal | author = Sumner JB, Gralén N | title = The molecular weight of crystalline catalase | journal = Science (journal) | volume = 87 | issue = 2256 | pages = 284 | pmid = 17831682 | doi = 10.1126/science.87.2256.284 | url = 
|date= March 1938}}}}. ב-1969 [[ריצוף חלבונים|רוצף]] קטלאז של בקר{{הערה|שם=pmid4892021|1={{cite journal | author = Schroeder WA, Shelton JR, Shelton JB, Robberson B, Apell G | title = The amino acid sequence of bovine liver catalase: a preliminary report | journal = Arch. Biochem. Biophys. | volume = 131 | issue = 2 | pages = 653–5 | pmid = 4892021 | doi = 10.1016/0003-9861(69)90441-X | url = 
|date= May 1969}}}}. המבנה התלת־ממדי של החלבון התגלה ב-[[1981]]{{הערה|שם=pmid7328661|1={{cite journal | author = Murthy MR, Reid TJ, Sicignano A, Tanaka N, Rossmann MG | title = Structure of beef liver catalase | journal = J. Mol. Biol. | volume = 152 | issue = 2 | pages = 465–99 | pmid = 7328661 | doi = 10.1016/0022-2836(81)90254-0 | url = 
|date= October 1981}}}}.

==ראו גם==
* [[מבחן קטלאז]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007284712905171|קטלז}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{קצרמר|ביולוגיה}}

[[קטגוריה:אנזימים]]
[[קטגוריה:זרזים]]
[[קטגוריה:חלבונים בעלי קבוצת הם]]