הצגת המקור של הדף "קטלוג ספרייה"

[[קובץ:Library catalog the National Library of Israel.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|קטלוג כרטיסים עם מגירה פתוחה לרווחה, ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] בירושלים]]
'''קטלוג ספרייה''' הוא אוסף של רישומי הפריטים ה[[ביבליוגרפיה|ביבליוגרפיים]] שנמצאים ב[[ספרייה]] או בקבוצת ספריות. פריט ביבליוגרפי הוא ישות הכוללת פריטי מידע הרלוונטיים למשתמשי הספרייה. פריטי המידע עשויים לכלול ספרים, קובצי מחשב, גרפיקה, [[Realia (מדעי הספרייה)|ריאליה]] {{אנ|Realia (library science)}}, חומרים [[קרטוגרפיה|קרטוגרפיים]] ועוד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://harringtonlc.org/childress/search-for-books/|כותרת=Online Card Catalog {{!}} Childress Public Library|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2022-10-07}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/research-and-teach/catalogs|כותרת=קטלוגים|אתר=הספריה הלאומית|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-10-07}}</ref>

'''קטלוג כרטיסים''' הוא אוסף כרטיסים השמורים במגירות ומכילים את כל רישומי הפריטים הביבליוגרפיים, כלומר סוג של קטלוג ספרייה. כל כרטיס מייצג רשומה בודדת בקטלוג הספרייה, ומכיל מידע ביבליוגרפי הכולל את שם המחבר, את כותרת הספר, את מיקומו בספרייה, ונושאים שבהם עוסק הספר. הכרטיסים המייצגים כל פריט משוכפלים כמספר הרשומות המופיעות בכרטיס, ומסודרים בכל פעם לפי נושא אחר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.merriam-webster.com/dictionary/card+catalog|כותרת=Definition of CARD CATALOG|אתר=www.merriam-webster.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-10-07}}</ref>

קטלוג הכרטיסים היה בשימוש לפני המצאת המחשב, אך מאז שנכנס המחשב לשימוש הוא הוחלף ב[[קטלוג ציבורי מקוון]] (OPAC).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://americanlibrariesmagazine.org/2016/01/04/cataloging-evolves/|כותרת=The Evolving Catalog|אתר=American Libraries Magazine|תאריך=2016-01-04|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2022-10-07}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.smithsonianmag.com/smart-news/card-catalog-dead-180956823/|הכותב=Smithsonian Magazine, Erin Blakemore|כותרת=The Card Catalog Is Officially Dead|אתר=Smithsonian Magazine|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-10-07}}</ref> חלק מהספריות עדיין מתייחסות לקטלוג המקוון כ"קטלוג כרטיסים".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haynerlibrary.org/images/Card_Catalog_Instructions_Final_.pdf|הכותב=The Hayner Public Library District|כותרת=Searching the Card Catalog and Managing Your Library Account Online}}</ref> לחלק מהספריות עם גישה לקטלוג הציבורי המקוון יש עדיין קטלוגים של כרטיסים באתר, אך הם נחשבים למשאב משני, ומתעדכנים לעיתים רחוקות. ספריות רבות שומרות על קטלוג הכרטיסים הפיזי שלהן, ומציגות שלט המודיע על השנה האחרונה שבה עודכן הקטלוג. חלק מהספריות גרטו את קטלוג הכרטיסים שלהן לטובת ההקטלוג המקוון במטרה לחסוך במקום.

קטלוג הספריות הבינלאומי הגדול בעולם הוא קטלוג [[WorldCat]], המנוהל על ידי קואופרטיב הספריות [[Online Computer Library Center|OCLC]].<ref>{{צ-ספר|שם=Library World Records, 3d ed.|קישור=https://books.google.co.il/books?id=G4owDwAAQBAJ&pg=PA291&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=McFarland|שנת הוצאה=2017-08-11|ISBN=978-1-4766-2772-4|מחבר=Godfrey Oswald|שפה=en}}</ref> בינואר 2021, WorldCat כלל יותר מ-500,000,000 רשומות ביבליוגרפיות, ולמעלה מ-3 מיליארד פריטי מידע.{{הערה|שם=oclc|{{קישור כללי|כתובת=https://www.oclc.org/en/worldcat/inside-worldcat.html|כותרת=Inside WorldCat|אתר=OCLC|תאריך=2022-07-29|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-10-07}}}}

== מטרה ==
[[קובץ:Card_catalog_from_page_167_of_"Manual_of_library_classification_and_shelf_arrangement"_(1898).jpg|קישור=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/32/Card_catalog_from_page_167_of_%22Manual_of_library_classification_and_shelf_arrangement%22_%281898%29.jpg/220px-Card_catalog_from_page_167_of_%22Manual_of_library_classification_and_shelf_arrangement%22_%281898%29.jpg|ממוזער|איור מתוך "המדריך לסיווג הספרייה וסידור המדף", 1898]]
[[קובץ:קטלוג ספרייה בעברית.jpg|ממוזער|כרטיס מקטלוג כרטיסים בעברית]]
בשנת 1841 ובשנת 1876, נטלו על עצמם [[אנטוניו פאניצי]] {{אנ|Anthony Panizzi}} ו[[צ'ארלס אמי קטר]] בהתאמה עבודה חלוצית בהגדרת מערכות כללים מוגדרות לקטלוג. הכללים נוסחו על פי מודלים תאורטיים.<ref>{{צ-ספר|שם=Rules for the Compilation of the Catalogue|קישור=https://books.google.co.il/books/about/Rules_for_the_Compilation_of_the_Catalog.html?id=p4guuQAACAAJ&redir_esc=y|מו"ל=order of the Trustees|שנת הוצאה=1841|מחבר=British Museum Department of Printed Books, Sir Anthony Panizzi|שפה=en}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://digital.library.unt.edu/ark:/67531/metadc1048/|הכותב=Charles A. (Charles Ammi) Cutter|כותרת=Rules for a Dictionary Catalog|אתר=UNT Digital Library|תאריך=1904|שפה=English|תאריך_וידוא=2022-10-07}}</ref> בספרו "כללים ליצירת קטלוג מילוני מודפס", כתב קטר את המטרות המפורשות של מערכות ביבליוגרפיות.<ref>{{צ-ספר|שם=Rules for a Printed Dictionary Catalogue|קישור=https://books.google.co.il/books?id=rj-f4-Ps-AkC&redir_esc=y|מו"ל=U.S. Government Printing Office|שנת הוצאה=1876|מחבר=Charles Ammi Cutter|שפה=en}}</ref> לדברי קטר, היעדים הללו היו:

# זיהוי ואיתור - לאפשר לאדם למצוא ספר על פי אחד מהפרמטרים המאפיינים אותו, הכוללים את המחבר, את הכותרת, את הנושא ואת תאריך ההוצאה לאור.
# איגוד וסידור - להציג את המידע הקיים בספרייה באופן מסודר, על פי מחבר, בנושא נתון, ובסוגה ספרותית מסוימת.
# מתן אפשרות בחירה והרחבת אופקים - לסייע בבחירת ספר לפי המהדורה של הספר או לפי אופיו.

מטרות דומות נכללות גם בהגדרות מודרניות יותר של קטלוגים, שנוסחו לאורך המאה ה-20.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20160305001930/http://www.allegro-c.de/formate/gz-1e.htm|כותרת=What Should Catalogs Do? / Eversberg|אתר=web.archive.org|תאריך=2016-03-05|תאריך_וידוא=2022-10-07}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.lisedunetwork.com/objectives-of-library-catalogue/|הכותב=LISBDNETWORK|כותרת=Objectives and Purpose of Library Catalogue|אתר=Library & Information Science Education Network|תאריך=2014-01-23|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2022-10-07}}</ref>

בשנת 1998 נעשה ניסיון עדכני יותר לתאר את המטרות של [[קטלוג]] ספרייה באמצעות מודל [[דרישות פונקציונליות לרשומות ביבליוגרפיות]] (FRBR), המגדיר ארבע מטרות שהקטלוג נדרש לאפשר את ביצוען: איתור, זיהוי, בחירה והשגה.<ref>{{צ-מאמר|שם=A Critique of the FRBR User Tasks and Their Modifications|קישור=https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/01639374.2016.1254698|כתב עת=Cataloging & Classification Quarterly|שנת הוצאה=2017-02-17|עמ=55–74|כרך=55|doi=10.1080/01639374.2016.1254698|מחבר=Philip Hider}}</ref>

קטלוג יכול לשמש כרשימת [[מלאי]] של תכולת הספרייה. אם פריט לא נמצא בקטלוג, המשתמש יכול להמשיך בחיפוש אחריו בספרייה אחרת.

== היסטוריה ==
[[קובץ:Insciptio_library_catalog_hellenistic_Taormina_121842.jpg|קישור=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/78/Insciptio_library_catalog_hellenistic_Taormina_121842.jpg/220px-Insciptio_library_catalog_hellenistic_Taormina_121842.jpg|ממוזער|קטלוג הלניסטי של ה[[גימנסיה]] של [[טאורמינה]]]]
[[קובץ:Sozomeno,_Giovanni_–_Catalogus_librorum_Bibliothecae_Venetae,_1624_–_BEIC_13864391.jpg|קישור=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/10/Sozomeno%2C_Giovanni_–_Catalogus_librorum_Bibliothecae_Venetae%2C_1624_–_BEIC_13864391.jpg/220px-Sozomeno%2C_Giovanni_–_Catalogus_librorum_Bibliothecae_Venetae%2C_1624_–_BEIC_13864391.jpg|ממוזער|הקטלוג של [[ספריית המרצ'אנה]] שפורסם ב-[[1624]].]]
[[קובץ:The_fine_art_of_literary_mayhem_(card_catalog_card).jpg|קישור=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/7f/The_fine_art_of_literary_mayhem_%28card_catalog_card%29.jpg/220px-The_fine_art_of_literary_mayhem_%28card_catalog_card%29.jpg|ממוזער|כרטיס מקטלוג כרטיסים.]]
[[קובץ:SML-Card-Catalog.jpg|ממוזער|טקסט=קטלוג הכרטיסים בספריית Sterling Memorial Library באוניברסיטת ייל]]
[[קובץ:Library catalog hand writing yidish.jpg|ממוזער|כרטיס שנכתב ב[[כתב יד (כתב)|כתב יד]], ביידיש, בספרייה הלאומית בירושלים]]
ספריות היו נפוצות גם בעת העתיקה, כדוגמת [[הספרייה הגדולה של אלכסנדריה]]. הספרנים הקדומים יצרו מערכת כללים שמורה כיצד יש לרשום את הפריטים בקטלוג. עד לשנת [[המאה ה-7 לפנה"ס|700 לפנה"ס]] פעלו ה[[אשור]]ים על פי הכללים שקבעו ה[[בבל]]ים. איבניסרו, הספרן הראשי ב[[ספריית אשורבניפל|ספרייה הבבלית של אשורבניפל]] מהמאה השביעית לפני הספירה, כתב את קטלוג הספרייה על לוחות [[חרס]], לפי נושאים. בזמן ההוא היו בספרייה כ-30,000 לוחות חרס, במספר שפות, מסודרים לפי צורה ומופרדים לפי נושאים. הקטלוגים באותה התקופה היו ממוינים לפי נושאים, ואילו קטלוגים הממוינים על פי המחבר לא היו קיימים.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://time.com/4730810/first-card-catalog/|כותרת=The Genius Innovation That Made the Great Library of Alexandria Work|אתר=Time|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-10-08}}</ref> השימוש הרווח בקטלוגים הממוינים על פי נושאים מרמז על כך שהספרנים פעלו על פי כללים לחילוץ נושאים ולרישום הפרטים של כל פריט, שהיו נפוצים באותה התקופה. התיוק והחיפוש הפכו ליעילים בעקבות העקביות שהכללים הללו השרו, כך שספרן ידע לתייק כל פריט מבלי להמציא מחדש את הכללים בכל פעם, והקורא ידע למה לצפות בכל ביקור. רישום תכנים החל כדי לאפשר לקוראים לדעת מה החומרים הזמינים לקריאה בספרייה.<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Chapter 4. The Tradition of Library Catalogs|קישור=https://journals.ala.org/index.php/ltr/article/view/6032|כתב עת=Library Technology Reports|שנת הוצאה=2016-07-21|עמ=15–19|כרך=52|מחבר=Ted Fons}}</ref> במאה השלישית לפני הספירה, יצר [[קאלימאכוס]] את הקטלוג הראשון הממוין לפי סופרים, שנקרא [[פינקס]] {{אנ|Pinakes}}.<ref name=":0" />

במאה ה-10 לספירה כללה ספריית העיר הפרסית [[שיראז]] למעלה מ-300 חדרים מלאים בקטלוגים יסודיים שסייעו באיתור טקסטים. מאוחר יותר, בשנים 1542–1605, יצר קיסר [[האימפריה המוגולית]] אכבר קטלוג של 24,000 הטקסטים שהיו בספריית האימפריה, ועשה את רוב עבודת הסיווג בעצמו.<ref>{{צ-ספר|שם=The library : an illustrated history|קישור=http://archive.org/details/libraryillustrat0000murr|מו"ל=New York, NY : Skyhorse Pub. ; Chicago : American Library Association|שנת הוצאה=2009|ISBN=978-1-60239-706-4|מחבר=Stuart Murray}}</ref>

במהלך התקופה המודרנית המוקדמת, סדר הספרים בספרייה נקבע על פי הנחייתו של הספרן הראשי. לא הייתה שיטה אוניברסלית לסידור, ולכן חלק מהספרים מוינו לפי שפה או לפי נושא. ברוב הספריות ששימשו אנשים משכילים מוינו הספרים לפי קטגוריות (כמו פילוסופיה, ספרי קודש, מתמטיקה ועוד). הספרייה הראשונה שמיינה כותרים בסדר אלפביתי תחת כל קטגוריה הייתה ספריית [[סורבון]] בפריז. קטלוגי הספרייה הראשונים היו רשימות כתובות ב[[כתב יד (העתק)|כתב יד]], מסודרות לפי מאפיינים של הספר או לפי סידור אלפביתי גס של שם המחבר. לפני [[מהפכת הדפוס]], נאלצו הספרנים להזין ספרים חדשים בשולי רשימת הקטלוגים, עד ליצירת קטלוג מסודר חדש. בגלל אופי יצירת הקטלוג בתקופה ההיא, רוב הקטלוגים לא הצליחו לעמוד בקצב של ספרים חדשים שהגיעו לספרייה.<ref name=":1" />

לאחר ש[[מכונת דפוס|מכונת הדפוס]] הפכה לפופולרית, נעשה צורך בקטלוג מסודר, בגלל קצב ההדפסה של ספרים חדשים שהלך וגדל. קטלוגים מודפסים, הנקראים לפעמים קטלוגים מילוניים, החלו להתפרסם בתחילת התקופה המודרנית ואפשרו לחוקרים להכיר את תכולתה של כל ספרייה. בעותקים של הקטלוג היו משולבים לעיתים דפים ריקים שעליהם ניתן היה לכתוב תוספות.

קטלוג הקלפים הראשון נוצר בווינה בסביבות שנת [[1780]] על ידי הספרן [[גוטפריד ואן סוויטן]]. הוא נועד לפתור את בעיות חוסר הגמישות ביצירת הקטלוגים הקדומים שהיו בשימוש עד אז, שנחרטו בשיש ובחימר, ולהפחית בעלויות הגבוהות שהיו כרוכות ביצירת הקטלוגים המעט מאוחרים יותר, שנכתבו בכתב יד כ[[קודקס]] כרוך.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20220302063835/https://www.onb.ac.at/en/about-us/650th-anniversary/timeline/1780-the-oldest-card-catalogue|כותרת=1780: The Oldest Card Catalogue - Österreichische Nationalbibliothek|אתר=web.archive.org|תאריך=2022-03-02|תאריך_וידוא=2022-10-07}}</ref> ייתכן שהקלפים הראשונים שבהם השתמשו לקטלוג היו קלפי משחק צרפתיים, שבמאה ה-18 היו ריקים בצד אחד.<ref>{{צ-ספר|שם=Paper machines. About Cards &amp; Catalogs, 1548-1929|קישור=https://www.academia.edu/35409008/Paper_machines_About_Cards_and_Catalogs_1548_1929|מחבר=Markus Krajewski}}</ref>

בנובמבר 1789, במהלך [[המהפכה הצרפתית]], החל תהליך איסוף של כל ספרי הדת. הספרים הועברו למערכת חדשה של ספריות ציבוריות, ונוצרו רשימות מלאי של הספרים הקיימים. הרשימות היו כתובות על גבם של קלפי משחק, שכללו את המידע הביבליוגרפי עבור כל ספר. אוסף הכרטיסים נודע בשם "קוד הקטלוג הצרפתי של 1791".{{הערה|שם=historylib|{{קישור כללי|כתובת=http://www.libraryhistorybuff.org/cardcatalog-evolution.htm|הכותב=Larry T. Nix|כותרת=Evolution of the Library Card Catalog|אתר=The Library History Buff|תאריך=January 21st 2009}}}}

הממציא האנגלי [[פרנסיס רונלדס]] {{אנ|Francis Ronalds}} החל להשתמש בקטלוג כרטיסים כדי לנהל את אוסף הספרים ההולך וגדל שלו בסביבות שנת 1815.<ref>{{צ-ספר|שם=Sir Francis Ronalds: Father Of The Electric Telegraph|קישור=https://books.google.co.il/books?id=WYf4DAAAQBAJ&pg=PT4&lpg=PT4&dq=ISBN+9781783269174&source=bl&ots=uuJHZx20oQ&sig=ACfU3U3oYn4ijTEgL0rE3B6k9L9tZ9wv_w&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwiO8J_ty876AhWJ7qQKHa-5CogQ6AF6BAgeEAM#v=onepage&q=ISBN%209781783269174&f=false|מו"ל=World Scientific|שנת הוצאה=2016-07-28|ISBN=978-1-78326-919-8|מחבר=Beverley Frances Ronalds|שפה=en}}</ref> באמצע המאה ה-19, ה[[מו"ל]] איטלקי נטלה באטצאטי פיתח מערכת כרטיסים שנועדה למוכרי ספרים, שבה כרטיסים מייצגים מחברים, כותרים ונושאים. זמן קצר לאחר מכן, [[מלוויל דיואי]] ו[[ספרן|ספרנים]] אמריקאים אחרים החלו לקדם את קטלוג הקלפים בגלל הגמישות וה[[סקיילביליות]] שלו. בחלק מהספריות קוטלגו הספרים לפי גודל הספר, בעוד שספריות אחרות קטלגו את הספרים רק לפי שם המחבר.{{הערה|שם=popularmechanics|{{קישור כללי|כתובת=https://www.popularmechanics.com/culture/a19379/a-short-history-of-the-index-card/|כותרת=How the Humble Index Card Foresaw the Internet|אתר=Popular Mechanics|תאריך=2016-02-11|שפה=en-us|תאריך_וידוא=2022-10-07}}}} הקטלוג על פי התכונות הללו הקשה על איתור הספר.

הגיליון הראשון של "ז'ורנל הספריות", הפרסום הרשמי של [[איגוד הספריות האמריקאי]] (ALA), גרס כי הנושא הדחוף ביותר שספריות נדרשות לפתור הוא בעיית היעדר קטלוג סטנדרטי מרוכז. בתגובה לעניין ה[[תקינה]], ALA הקימה ועדה שהמליצה על אימוץ שיטת עבודה עם כרטיסים בגודל 13<math>\times</math>5 סנטימטרים, כפי ששימשו ב[[אוניברסיטת הרווארד]]. עם זאת, באותו הדו"ח, טענה הוועדה שכרטיס מעט יותר גדול, בגודל של 13<math>\times</math>8 סנטימטרים, יהיה עדיף. עד סוף המאה התשע-עשרה, הקלף הגדול יותר נכנס לשימוש, בעיקר בגלל העובדה שכרטיסים בגודל הזה כבר היו הגודל הסטנדרטי ששימש ל[[גלויה|גלויות]] דואר.

[[מלוויל דיואי]] המציא מערכת שבה הספרים אורגנו לפי נושאים, ולאחר מכן נכתבו בסדר אלפביתי על פי שם המחבר. לכל ספר הוקצה [[עיול]] שזיהה את הנושא ואת מיקום הספר.{{הערה|שם=popularmechanics|כיוון=שמאל}} בשנת 1860 עיצב עזרא אבוט {{אנ|Ezra Abbot}} קטלוג כרטיסים נגיש, שמאפשר לשמור בקלות על סדר הכרטיסים. הכרטיסים הונחו בצורה הדוקה בין תיבות עץ. אבוט פרסם את ממצאיו בדוח השנתי של הספרייה לשנת 1863, והם אומצו על ידי ספריות אמריקאיות רבות.{{הערה|שם=historylib}}

יצירת הקטלוגים החלה בשנת 1862 ובמהלך השנה הראשונה נוצרו 35,762 כרטיסי קטלוג. אחת הפעולות הראשונות של [[איגוד הספריות האמריקאי]] החדש שהוקם ב-1908 היה לקבוע סטנדרטים לגודל הכרטיסים המשמשים בספריות אמריקאיות, ובכך להפוך את ייצורם ואת ייצור הכרטסות לאחידים.<ref>{{צ-ספר|שם=Paper Machines: About Cards & Catalogs, 1548-1929|קישור=https://books.google.co.il/books?id=y3UwKT7ddPIC&pg=PA8&dq=Front+cover+image+for+Paper+machines+:+about+cards+&+catalogs,+1548-1929+Paper+machines+:+about+cards+&+catalogs&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwiT_-fI0s76AhVB_aQKHWRNDkEQ6AF6BAgDEAI#v=onepage&q=Front%20cover%20image%20for%20Paper%20machines%20:%20about%20cards%20&%20catalogs,%201548-1929%20Paper%20machines%20:%20about%20cards%20&%20catalogs&f=false|מו"ל=MIT Press|שנת הוצאה=2011-08-19|ISBN=978-0-262-29727-1|מחבר=Markus Krajewski|שפה=en}}</ref> הכרטיס האחרון הודפס על ידי [[Online Computer Library Center|OCLC]], ספקית מרכזית של כרטיסי קטלוג, באוקטובר 2015.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://library.oclc.org/digital/collection/p15003coll6/id/386|כותרת=OCLC Prints Last Catalog Cards|אתר=library.oclc.org|תאריך_וידוא=2022-10-07}}</ref>

== סוגים ==
[[קובץ:Sample_Catalog_Record.png|קישור=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e2/Sample_Catalog_Record.png/220px-Sample_Catalog_Record.png|ממוזער|רשומת קטלוג כרטיסים לדוגמה]]
[[קובץ:Death topic library catalog hebrew.jpg|ממוזער|כרטיס נושא שמאגד את הכרטיסים של הספרים שעוסקים במוות]]
ישנם נושאים מסוימים שעל פיהם מקובל ליצור קטלוגים.<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/topic/library/Cataloging|כותרת=Library - Cataloging, Classification, Access {{!}} Britannica|אתר=www.britannica.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref>
* קטלוג [[מחבר]]ים: קטלוג הממוין בסדר אלפביתי לפי שמות המחברים, העורכים או המאיירים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://vol.com.pk/what-is-author-catalogue-in-libraries/|כותרת=What is Author Catalogue in Libraries ? – Voice of Libraries {{!}}{{!}} LIS Online Academy|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref><ref name=":2" />
* קטלוג נושאים: קטלוג שממוין על סמך הנושאים שבהם עוסק הספר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://vol.com.pk/what-is-automated-cataloguing/|כותרת=What is Automated Cataloguing ? – Voice of Libraries {{!}}{{!}} LIS Online Academy|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.librarianshipstudies.com/2016/06/subject-cataloging.html|כותרת=Subject Cataloging|אתר=LIBRARIANSHIP STUDIES & INFORMATION TECHNOLOGY|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref><ref name=":2" />
* קטלוג כותרות: קטלוג הממוין בסדר אלפביתי לפי הנושאים שבהם עוסק הספר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.lisedunetwork.com/title-catalogue/|הכותב=Md Ashikuzzaman|כותרת=Title Catalogue|אתר=Library & Information Science Education Network|תאריך=2014-02-19|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref>
* קטלוג מילון: קטלוג שבו כל המאפיינים - מחבר, כותרת, נושא, סדרה - משולבים בסדר אלפביתי אחד. צורת הקטלוג הזו הייתה נפוצה בספריות ב[[צפון אמריקה]] לפני הופעת הקטלוג הממוחשב.<ref>{{צ-ספר|שם=Encyclopedia of Library History|קישור=https://books.google.co.il/books?id=wFdsBgAAQBAJ&printsec=frontcover&dq=978-0824057879&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwj_9_Gs1s76AhVeg_0HHXG-BlUQ6AF6BAgFEAI#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2015-01-28|ISBN=978-1-135-78750-9|מחבר=Wayne A. Wiegand, Donald G. Jr Davis|שפה=en}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nypl.org/collections/nypl-recommendations/guides/dictionary-catalog|כותרת=Dictionary Catalog|אתר=The New York Public Library|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref>
* קטלוג [[מילת מפתח|מילות מפתח]]: קטלוג נושאים על פי סדר אלפביתי, בהתאם למערכת מילות מפתח כלשהי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://libanswers.walsh.edu/faq/147841|כותרת=What's the difference between a keyword and a subject in the library catalog? - LibAnswers|אתר=libanswers.walsh.edu|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref>
* צורות קטלוג אלפביתית מעורבת: לעיתים נעשה שימוש בקטלוג אלפביתי לפי חלק ממאפייני הספר, למשל מחבר וכותרת, או מחבר, כותרת ומילות מפתח.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=The National Institute of Open Schooling|שם=Introduction to Library Catalogue|עמ=39|קישור=https://nios.ac.in/media/documents/vocational/CLS/Certificate_Course_in_Library_Science_english/M2_PDF/M2L3.pdf}}</ref>
* קטלוג שיטתי: קטלוג נושאים הממוין לפי חלוקה שיטתית כלשהי של נושאים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kim.uni-hohenheim.de/en/100415|הכותב=University of Hohenheim|כותרת=Systematic cataloguing: Communication, Information and Media Center (KIM)|אתר=kim.uni-hohenheim.de|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref>
* קטלוג רשימת מדף: קטלוג שבו הרשומות ממוינות באותו סדר שבו נגנזים פריטים ביבליוגרפיים. קטלוג זה עשוי לשמש גם כרשימת המלאי הרשמית של הספרייה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ebooks.inflibnet.ac.in/lisp3/chapter/library-catalogue/|כותרת=Library Catalogue – Knowledge Organization and Processing –Cataloguing|אתר=ebooks.inflibnet.ac.in|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.library.yale.edu/cataloging/shelflisting-intro|כותרת=Shelflisting Introduction {{!}} Yale University Library|אתר=web.library.yale.edu|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref>

== מיון ==
[[קובץ:Librarian_at_the_card_files_at_a_senior_high_school_in_New_Ulm,_Minnesota.jpg|קישור=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/cb/Librarian_at_the_card_files_at_a_senior_high_school_in_New_Ulm%2C_Minnesota.jpg/220px-Librarian_at_the_card_files_at_a_senior_high_school_in_New_Ulm%2C_Minnesota.jpg|ממוזער|ספרנית מתייקת כרטיסים בבית ספר תיכון ב[[מינסוטה]] (1974).]]
[[קובץ:Twenty Thousand Leagues Under the Seas library catalog.jpg|ממוזער|הכרטיס שמתאר את הספר [[20,000 מיל מתחת למים|20000 מיל מתחת למים]] של [[ז'ול ורן]] ב[[יידיש]], ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] בירושלים]]
בקטלוג כותרת, ניתן להבחין בשני אופנים שבהם ניתן למיין את הנושאים:
* על פי סדר המיון הדקדוקי (בשימוש בעיקר בקטלוגים ישנים) - המילה החשובה ביותר בכותרת היא המונח הראשון שעל פיו מתבצע המיון. חשיבותה של מילה נמדדת על פי כללים דקדוקיים. לדוגמה, שם העצם הראשון עשוי להיות מוגדר כמילה החשובה ביותר.
* על פי סדר המיון המכני - המילה הראשונה של הכותרת היא המונח הראשון שעל פיו מתבצע המיון. רוב הקטלוגים החדשים משתמשים בסכמה זו, אך עדיין כוללים זכר לסדר המיון הדקדוקי, ומזניחים [[Stop word]]s {{אנ|Stop word}} (The, A וכו') בתחילת הכותרת.
היתרון של סידור על פי המיון הדקדוקי הוא שלעיתים קרובות המילה החשובה ביותר בכותרת היא גם מילת מפתח טובה. זו המילה שרוב הקוראים זוכרים, גם כאשר הם אינם זוכרים את הכותרת במלואה. עם זאת, החסרון שלה הוא שעל מנת לבחור את המילה החשובה ביותר, נדרשים כללים דקדוקיים רבים ומפורטים, כך שבמקרים רבים רק משתמשים מומחים יוכלו לחפש בקטלוג ללא עזרה מהספרן.

בחלק מהקטלוגים קיים סטנדרט לכתיבת שמות של יוצרים, גם כאשר על פני הפריט עצמו הם כתובים באופן שונה. סטנדרטיזציה זו מושגת על ידי תהליך הנקרא [[בקרת זהויות]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.dictionary.com/browse/authority-control|כותרת=Definition of authority control {{!}} Dictionary.com|אתר=www.dictionary.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-10-08}}</ref> היתרון של בקרת הזהויות הוא שקל יותר לענות על השאלה "אלו יצירות של מחבר נתון קיימות בספרייה?". מצד שני, ייתכן שיהיה קשה יותר לענות על השאלה "האם יש בספרייה ספר מסוים?" במקרה שבו שם המחבר מאוית בצורה לא סטנדרטית על פני הספר.

עבור פריטים מסוימים, גם הכותרת יכולה לעבור תהליך [[סטנדרטיזציה]]. המונח הטכני לכך הוא [[כותר אחיד]] {{אנ|Uniform title}}. לדוגמה, לעיתים תרגומים ומהדורות חדשות ממוינים על פי ה[[שמות ספרי עיון|כותר המקורי]]. בקטלוגים רבים, חלקי ה[[ביבליה]] ממוינים תחת השם הסטנדרטי של הספרים שהם מכילים. מחזותיו של [[ויליאם שייקספיר]] הם דוגמה נוספת לתפקיד שמילאה כותרת אחידה בקטלוג הספרייה.

במקרים של תרגומים משפות זרות, עשויות להתעורר בעיות הנוגעות למיון הרשומות:
* שפות מסוימות משתמשות באלפבית שסדר האותיות בו שונה. למשל, קטלוגים [[הולנדית|הולנדיים]] ממיינים את צירוף האותיות [[IJ]] כ-Y''.'' האם קטלוג אנגלי הכולל כותרים הולנדיים צריך למקם אותם בהתאם לנוהג ההולנדי, או בהתאם לסידור האלפבית האנגלי? האם קטלוג הולנדי צריך למיין מילים לא הולנדיות באותו אופן? כמו כן, לעיתים מופיעות בכותרים [[ליגטורה|ליגטורות]] שצריך להחליט על סדר המיון שלהן.
* חלק מהכותרים מכילים מספרים, למשל שמו של הספר [[1984 (ספר)|1984]]. האם יש למיין אותם כמספרים, או לאיית אותם כ"אלף תשע מאות שמונים וארבע"? גם כותרות המתחילות ב[[סימן דיאקריטי]] מעלות בעיה דומה.
* בתרבויות אחרות, לעיתים ההפרדה בין השם הפרטי לבין שם המשפחה נעשית באופן שונה. למשל, בתרבות הסינית, שם המשפחה נכתב לפני השם הפרטי ולפיכך הופך למעין "שם פרטי". דוגמה לכך היא הסופר [[סון דזה]].

== סיווג ==
[[קובץ:Card_Division_of_the_Library_of_Congress_3c18631u_original.jpg|קישור=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/f0/Card_Division_of_the_Library_of_Congress_3c18631u_original.jpg/330px-Card_Division_of_the_Library_of_Congress_3c18631u_original.jpg|שמאל|ממוזער|מחלקת כרטיסים, [[ספריית הקונגרס]] של ארצות הברית, שנות ה-20]]
בקטלוג הממוין על פי נושאים, נדרש לבחור את מערכת הסיווג שעל פיה יחולק המידע לנושאים. המקטלג יבחר [[מילת מפתח|מילות מפתח]] מתאימות לפריט הביבליוגרפי, ומספר סיווג ייחודי המכונה [[עיול]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/research-and-teach/catalogs|כותרת=קטלוגים|אתר=www.nli.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref> המספר משמש הן לזיהוי הפריט, והן לסידור הפריטים על מדפים תוך הצבת פריטים בעלי נושאים דומים זה ליד זה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.milononline.net/mobile/do_search.php?Q=%25F2%25E9%25E5%25EC|כותרת=עיול פירוש: מילים נרדפות, ביטויים ועוד {{!}} מילון אבניאון|אתר=www.milononline.net|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://libraryhelp.qub.ac.uk/faq/22456|כותרת=What is a shelfmark? - Library Help|אתר=libraryhelp.qub.ac.uk|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://blogs.cranfield.ac.uk/library/shelfmark/|הכותב=Cranfield University|כותרת=What is the shelfmark and how do I use it to find a book in the library?|אתר=Cranfield University Blogs|תאריך=2019-11-26|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref> בצורה כזו משתמשי הספרייה יכולים לאתר פריטים דומים בצורה חכמה, ולחוות [[סרנדיפיות]] בתהליך החיפוש שלהם.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Marshall Breeding|שם=Serendipity: The Virtual-Library Experience|כתב עת=Computers in Libraries|כרך=35|שנת הוצאה=2015-11-01|עמ=9–11|קישור=https://librarytechnology.org/document/21506}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://cdr.lib.unc.edu/concern/masters_papers/b5644w56s|כותרת=Going Fishing: Serendipity in Library and Information Science|אתר=cdr.lib.unc.edu|תאריך=2010-12-10|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref>

== קטלוג מקוון ==
[[קובץ:Dynix-Main-Menu-via-Telnet.jpg|קישור=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/51/Dynix-Main-Menu-via-Telnet.jpg/220px-Dynix-Main-Menu-via-Telnet.jpg|שמאל|ממוזער|[[Dynix (תוכנה)|Dynix]] {{אנ|Dynix}}, קטלוג פופולרי שהיה מראשוני הקטלוגים המקוונים.]]
{{ערך מורחב|קטלוג ציבורי מקוון}}
בשנת 1983 פותח הקטלוג המקוון הראשון באמצעות תוכנת [[Dynix]] {{אנ|Dynix (software)}}.<ref>{{צ-מאמר|שם=Dynix, automation and development at Napier Polytechnic|קישור=https://www.emerald.com/insight/content/doi/10.1108/eb047078/full/html|כתב עת=Program|שנת הוצאה=1991-02-01|עמ=91–103|כרך=25|doi=10.1108/eb047078|מחבר=Gordon Dunsire, Chris Pinder}}</ref> התוכנה הייתה בשימוש נרחב עד סוף שנות ה-90,<ref name="systemsinstalled">{{קישור כללי|כתובת=https://librarytechnology.org/products/marketshare.pl/|כותרת=Library Management Systems used in Public Libraries in the United States|אתר=librarytechnology.org|תאריך_וידוא=2022-10-07}}</ref> ושיפרה מאוד את ה[[שמישות]] של קטלוגים, הודות ליצירת [[תקני MARC]] בשנות ה-60.<ref>{{צ-מאמר|שם=MARC21 as Data: A Start|קישור=https://journal.code4lib.org/articles/5468|כתב עת=The Code4Lib Journal|שנת הוצאה=2011-07-25|מחבר=Karen Coyle}}</ref>

תקני MARC המסדירים את יצירת רשומות הקטלוג כוללים לא רק כללי קיטלוג רשמיים כגון [[כללי הקיטלוג האנגלו-אמריקאים]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.aacr2.org/|כותרת=The homepage of the Anglo-American Cataloguing Rules|אתר=www.aacr2.org|תאריך_וידוא=2022-10-07}}</ref> ואת כללי [[תיאור משאב וגישה]] (RDA), אלא גם כללים ספציפיים ל-MARC, שבאים לידי ביטוי הן ב[[ספריית הקונגרס|ספריית הקונגרס האמריקאית]], והן ב-[[Online Computer Library Center|OCLC]] שבונה ומתחזקת [[WorldCat]].{{הערה|שם=oclc}} תקני MARC שימשו במקור לאוטומציה של יצירת כרטיסי קטלוג פיזיים, אך השימוש בהם התפתח גם לקטלוגים ממוחשבים.<ref>{{צ-ספר|שם=MARC, Its History and Implications|קישור=https://books.google.co.il/books?id=x5saAAAAMAAJ&q=9780844401768&dq=9780844401768&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwjk0YPP2876AhXig_0HHS5rAp8Q6AF6BAgHEAI|מו"ל=Library of Congress|שנת הוצאה=1975|ISBN=978-0-8444-0176-8|מחבר=Henriette D. Avram|שפה=en}}</ref>

ה[[קטלוג ציבורי מקוון|קטלוג הציבורי המקוון]] ייעל את תהליך החיפוש והקטלוג שהיה מקובל עד אז בקטלוג הכרטיסים הפיזי, במספר דרכים:<ref>{{צ-מאמר|שם=From Card Catalogue to Web OPACs|קישור=http://publications.drdo.gov.in/ojs/index.php/djlit/article/view/3679|כתב עת=DESIDOC Bulletin of Information Technology|שנת הוצאה=2006-03-01|עמ=41–47|כרך=26|doi=10.14429/dbit.26.2.3679|מחבר=Rashid Husain, Mehtab Alam Ansari}}</ref>

# אין צורך למיין את הקטלוג המקוון באופן סטטי, מכיוון שהמשתמש יכול לבחור את סוג המיון באופן דינמי - על פי מחבר, כותרת, מילת מפתח ועוד.
# רוב הקטלוגים המקוונים מאפשרים חיפוש של מילה בכותרת או בשדה אחר, מה שמגדיל את מספר הדרכים לאתר רשומה.
# קטלוגים מקוונים רבים מאפשרים שמירה של מספר דרכים לכתוב את שם המחבר.
# ביטול כרטיסי הנייר הפך את המידע לנגיש יותר עבור אנשים בעלי מוגבלות, כמו [[לקות ראייה|לקויי ראייה]] או אנשים המשתמשים ב[[כיסא גלגלים|כיסאות גלגלים]].
# שטח האחסון הפיזי מצטמצם במידה ניכרת.
# עדכון הקטלוג יעיל משמעותית.

== גלריה ==
<gallery>
קובץ:Yale card catalog.jpg|קטלוג הכרטיסים בספריית Sterling Memorial Library ב[[אוניברסיטת ייל]]
קובץ:2010 Manchester UK 4467481691.jpg|קטלוג הכרטיסים בספרייה המרכזית של [[מנצ'סטר]]
קובץ:LOC Main Reading Room Highsmith.jpg|alt=Library of Congress Main Reading Room|חדר הקריאה המרכזי ב[[ספריית הקונגרס]]
קובץ:Library Of Congress Card Catalog.jpg|alt=The Card Catalog at the Library of Congress|קטלוג הכרטיסים ב[[ספריית הקונגרס]]
קובץ:Yale VI.JPG|קטלוג כרטיסים באוניברסיטת ייל
</gallery>

== ראו גם ==
* [[קטלוג (ספרנות)]]
* [[קטלוג]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007565674005171|קטלוגים של ספריות}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:קיטלוג (ספרנות)]]