הצגת המקור של הדף "קייט בוש"

{{מוזיקאי
| סיווג = זמרת
| שם = קייט בוש
| שם בשפת המקור = Kate Bush
| תמונה = [[קובץ:Kate Bush at 1986 Comic Relief (cropped).png|250px|מרכז]]
| כיתוב = קייט בוש, 1986
| תאריך לידה = [[30 ביולי]] [[1958]]
| מוקד פעילות = [[קנט]], [[אנגליה]]
| התחלת פעילות = [[1975]]
| סוגה = [[ארט פופ]] • [[פופ רוק]] • [[בארוק פופ]] • [[ארט רוק]] • [[רוק מתקדם]] • [[מוזיקת הגל החדש|גל חדש]]
| חברת תקליטים = [[EMI]]{{ש}}
}}
'''קתרין 'קייט' בוש''' {{גודל|1|[[CBE]]}} (ב[[אנגלית]]: ''' Catherine 'Kate' Bush'''; נולדה ב-[[30 ביולי]] [[1958]]) היא [[זמרת-יוצרת]], [[מוזיקאית]], [[רקדנית]] ו[[מפיקה מוזיקלית]] [[בריטית]].

בוש התפרסמה לראשונה ב-[[1978]] הודות ללהיט Wuthering Heights, המבוסס על [[אנקת גבהים|ספרה]] של [[אמילי ברונטה]], "אנקת גבהים". השיר עמד בראש [[מצעד הפזמונים הבריטי]] ארבעה שבועות, ובוש הייתה לאישה הראשונה ששיר שכתבה, הלחינה וביצעה בעצמה הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי.

מאז הוציאה בוש 11 אלבומים שזכו להצלחה ולביקורות מהללות; זכתה בפרסים רבים, ובהם [[פרס איבור נובלו|איבור נובלו]] ו[[פרסי המוזיקה הבריטית|פרס המוזיקה הבריטית]]; והייתה מועמדת גם לפרסי [[גראמי]]. אחרי מסע ההופעות היחיד והאחרון שלה ב-[[1979]], הוציאה ב-[[1980]] את האלבום "Never for Ever" שהפך אותה לזמרת הראשונה עם אלבום במקום הראשון במצעד הבריטי. בוש היא גם הזמרת הראשונה והיחידה (עד היום) שבמהלך חמישה [[עשור]]ים הוציאה מדי עשור אלבום שדורג במצעד הבריטי בין החמישה המצליחים ביותר.

ב-[[2013]] צורפה ל[[מסדר האימפריה הבריטית]] בדרגת מפקד (CBE){{הערה|[https://www.thegazette.co.uk/London/issue/60367/supplement/7 The London Gazette, Issue 60367 (Supplement)]. 29 December 2012. p. 7.|כיוון=שמאל}} בזכות תרומתה למוזיקה. היא קיבלה את התואר מ[[המלכה אליזבת השנייה|המלכה אליזבת]] ב-[[10 באפריל]] 2013 ב[[טירת וינדזור]].

בתחילת [[2014]] הודיעה על כמה הופעות שתקיים ב[[לונדון]] בחודשי אוגוסט עד אוקטובר, לאחר 35 שנים בהן לא קיימה [[סיבוב הופעות]]. כל 80,000 הכרטיסים נרכשו תוך רבע שעה.

בשנת [[2022]], הופיע השיר "[[Running Up That Hill]]" בסדרה "[[דברים מוזרים]]" המשודרת ב[[נטפליקס]] וזכה בזכות זאת לפופולריות מחודשת. 

==ביוגרפיה==
קייט בוש נולדה בשם קתרין בוש בבקסלייהיט<!-- (Bexleyheath)-->, [[קנט]], היום חלק מ[[לונדון]] רבתי<!--(Greater London)-->.
כאשר למדה [[פסנתר]] ו[[כינור]] בבית ספר עממי מזרח לונדון, משכה את תשומת לבו של ה[[גיטריסט]] והזמר [[דייוויד גילמור]], חבר להקת [[פינק פלויד]]. גילמור סייע לה במימון הקלטת הדמו הראשונה שלה. 

בוש חתמה חוזה עם [[EMI]] כהייתה בת 16, אך במהלך השנתיים הראשונות של החוזה לא הוציאה אלבום, אלא השלימה את לימודיה שכללו לימודי [[ריקוד]], [[פנטומימה]] ו[[מוזיקה]].

בראיון בשנת [[2005]] ברדיו 2 של תאגיד [[BBC]] אמרה בוש שחברת התקליטים חתמה איתה על חוזה כדי למנוע ממנה להוציא אלבום בחברה אחרת, ולא כדי שתוכל להתמקצע, כפי שטענו. עם זאת, הסכום שקיבלה במסגרת החוזה איפשר לה לרכוש סינטיסייזר ולהירשם לשיעורי ריקוד אינטרפרטיבי. בתקופה זו כתבה והקליטה בוש כמאתיים שירים, שניתן למצוא כיום בהקלטות [[בוטלג]]. לצד זאת הופיעה בלונדון וסביבותיה במקומות קטנים, תחת השם KT Bush Band (להקת קיי.טי. בוש).

אלבומה הראשון, '''The Kick Inside''' (הבעיטה מבפנים), יצא בשנת [[1978]], ובו שירים שכתבה בשנתיים שלפני כן, וביניהם הלהיט Wuthering Heights, שכיכב במצעדי הפזמונים הבריטי וה[[אוסטרליה|אוסטרלי]] והפך ללהיט בינלאומי. זו הייתה הפעם הראשונה שאישה הגיעה לראש המצעד הבריטי עם שיר שכתבה בעצמה.

לאחר עבודה אינטנסיבית הוציאה בוש באותה שנה את אלבומה השני, '''Lionheart'''. בוש הביעה חוסר שביעות רצון מהאלבום באומרה שהייתה צריכה זמן רב יותר לעבוד עליו. לאחר מכן יצאה בוש למסע מתיש של [[יחסי ציבור]] וסיבוב הופעות, היחיד בקריירה שלה. בוש לא אהבה את החשיפה ואת סגנון החיים של ה[[ידוען|ידוענים]] כיוון שזה פגע בזמן שהוקדש ליצירת מוזיקה.

בוש נסוגה בהדרגה מהחיים הציבוריים והחלה להפיק את יצירותיה בעצמה. כמפיקה יוחסו לה דקדקנות ופרפקציוניזם. בזמן העבודה על אלבומה השלישי, '''Never for Ever''' ("לעולם לא לתמיד"), נמנעה מחשיפה ציבורית. על רקע זה נפוצו שמועות שלפיהן העלתה במשקל באופן קיצוני או איבדה את שפיותה, אך עם יציאת האלבום הזימה בוש את השמועות. גם ב[[שנות השמונים]] נהגה בוש להיעלם מן העין הציבורית לתקופות ממושכות, שארכו לעיתים גם ארבע שנים, כדי לשקוד על יצירתה.

אחרי הוצאת האלבום '''The Red Shoes''' ("הנעליים האדומות") בשנת [[1993]] נעלמה מעין הציבור למשך שנים. כלי התקשורת עסקו מפעם לפעם בהיעדרה, והיא תוארה כמתבודדת ומוזרה. מאוחר יותר הבהירה בוש כי ניסתה להעניק לבנה אלברט - יליד [[1998]], שאביו הוא [[דני מקינטוש]], הגיטריסט של בוש ובן זוגה - ילדות נורמלית הרחק מאור הזרקורים.

אלבומה השמיני שלה בוש, '''Aerial,''' יצא בתקליטור כפול ובתקליט ב-[[7 בדצמבר]] [[2005]]. בראיון שנתנה באותו חודש בשבועון '''Weekend Australian''' הצהירה שאין זה האלבום האחרון שלה ושהיא ממשיכה לכתוב וליצור מוזיקה.

בשנת 2011 הוציאה שני אלבומים: '''Director's Cut,''' שכלל גרסאות חדשות לשירים מהאלבומים '''The Red Shoes''' ו '''The Sensual World,''' והאלבום '''50 Words For Snow,''' שהכיל חומרים חדשים.

==אלבומים==
{{לשכתב|סיבה=אין הבדלה ברורה בין ביקורות מוזיקה אישיות לבין עובדות. פרשנויות מתוארות כעובדות.|נושא=מוזיקה|נושא2=קולנוע וטלוויזיה}}
===The Kick Inside - 1978===
[[קובץ:Kate Bush 1978.jpg|ממוזער|שמאל|קייט בוש, 1978]]
אלבום הבכורה של קייט בוש יצא כשהיא הייתה בת 19. חלק מהשירים בו נכתבו כשהיא הייתה בת 15 בלבד. האלבום נפתח בקולות [[לווייתנאים|לווייתנים]] הפותחים את השיר הראשון "Moving" (בתנועה), בהשראת המורה שלה לריקוד [[לינדזי קמפ]]. באלבום מופיע הלהיט הגדול שלה עד היום, [[אנקת גבהים#שירה של קייט בוש|אנקת גבהים]] שטיפס לראש מצעדי הפזמונים בבריטניה, אוסטרליה, [[ניו זילנד]] ובמקומות נוספים.

גם לאחר שהמוזיקה של בוש התבגרה והתפתחה, האלבום '''The Kick Inside''' הוא זה שקיבע את מעמדה כיוצרת איכותית. ההשפעות הקולנועיות והספרותיות שלה בולטות בשיר "אנקת גבהים" (בהשראת הרומן בשם זה של הסופרת [[אמילי ברונטה]] וסדרת הטלוויזיה הבריטית שנעשתה לפי הספר).

לפני הוצאת האלבום הופיעה בוש במועדונים מלווה באחיה, פדי, ומספר חברים קרובים תחת השם "KT Bush Band", אך בהקלטות עצמן שוכנעה להשתמש במוזיקאים מקצועיים שעם חלק מהם היא המשיכה לשתף פעולה גם אחרי שהחזירה את חבריה ללהקה אל הבמה. פדי בוש היה היחיד מביניהם שניגן באלבום עצמו. שלא כמו באלבומים מאוחרים יותר בהם ניגן בכלים אקוסטיים כמו [[בללייקה]] ו[[דידג'רידו]], באלבום הראשון הוא ניגן בכלים סטנדרטיים יותר כמו [[הרמוניקה]] ו[[מנדולינה]]. [[סטיוארט אליוט]] (Stuart Elliot) תופף באלבום זה והיה ל[[מתופף]] הקבוע של בוש באלבומים הבאים יחד עם המתופף [[צ'ארלי מורגן]] (Charlie Morgan). האלבום הופק מוזיקלית בידי אנדרו פאוול (Andrew Powell). אלבום זה הוא היחיד שיצא בעטיפה שונה בבריטניה, [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ו[[יפן]].

===Lionheart - 1978===
האלבום '''Lionheart''' הוקלט ב[[ניס]] שבריווירה ה[[צרפת]]ית. זה האלבום היחידי שהוקלט מחוץ לבריטניה. באלבום היו מספר להיטים והמוכר ביניהם הוא "Wow" (וואו) שהגיע למקום השישי במצעד הפזמונים הבריטי. שם האלבום לקוח מהשיר "Oh, England, My Lionheart" (הו, אנגליה, לב הארי שלי), המספר על טייס שמטוסו הופל ומהרהר על מולדתו בעוד מטוסו צולל אל הקרקע, והטייס - לעבר מותו.

התייחסויות ספרותיות ניתן למצוא בשיר "In Search of Peter Pan" (החיפוש אחר פיטר פן) המתייחס לספר [[פיטר פן]] של הסופר והמחזאי [[ג'יימס מתיו ברי]]. השיר מצטט גם שורה מתוך [[פינוקיו (סרט, 1940)|העיבוד הקולנועי]] של [[חברת וולט דיסני|וולט דיסני]] לספר הילדים [[הרפתקאותיו של פינוקיו|פינוקיו]] שהפכה לקלאסיקה "When You Wish Upon A Star" (כשאתה מבקש מכוכב משאלה). התייחסויות קולנועיות כוללות את "Hammer Horror" (אימת הפטיש) ששואב את השראתו מחברת ההפקות הבריטית "האמר פילם סטודיו" הידועות ב[[סרט אימה|סרטי אימה]] [[גותים (זרם תרבותי)|גותיים]]. בנוסף, סדרת הטלוויזיה הבריטית "The Sweeney" ("הבולשת חוקרת"), סדרת משטרה פופולרית המוזכרת במילות השיר "Wow" (וואו).

באלבום '''Lionheart''' החל [[דל פאלמר]], נגן ה[[גיטרה בס|באס]] את שיתוף הפעולה שלו עם בוש. הוא ניגן גם באלבומים הבאים וכן לקח חלק בהפקתם.

'''Lionheart''' הופק על ידי אנדרו פאוול בסיוע קייט בוש שבשלב זה הייתה כבר בעלת השפעה רבה על הפקת האלבום.

===Never For Ever - 1980===
אלבום '''Never for Ever''' היה השני שהפיקה בוש בעצמה (הראשון היה הופעה חיה בשם '''Live On Stage''' בתחילת אותה שנה) בסיוע [[ג'ון קלי (מפיק)|ג'ון קלי]]. שני האלבומים הראשונים התאפיינו בליווי חושני של תזמורת ללהקה.
<!-- (The first two albums had resulted in a definite sound which was evident in every track, with lush orchestral arrangements supporting the live band sound. ) -->
קשת הסגנונות באלבום זה הייתה מגוונת בהרבה וכללה רוק קצבי, למשל בשיר "The Wedding List" (רשימת החתונה) ולעומתו, וולס שקט ונוגה בשיר "Army Dreamers" (חולמים בצבא), שעיבוד עברי שלו, "שם באבן" בוצע על ידי הזמרת [[מזי כהן]]. באפריל 2020 כחלק מפרויקט "זיכרון אחר" של רדיו הקצה, פרויקט של ביצוע מחודש של שירי זיכרון של אמני אינדי ביצעה [[עדי שחם]] את השיר "שם באבן", שביצעה במקור כהן במקור בעברית{{הערה|1= {{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=kBfELquGNDw עדי שחם - שם באבן (מתוך ״זיכרון אחר - רדיו הקצה עם שירי זיכרון אלטרנטיביים״)] אתר [[יוטיוב]]}}.
זה היה האלבום הראשון שהולחן באמצעות [[סינטיסייזר]] [[מכונת תופים]] ולא באמצעות [[פסנתר]]. האלבום עמד בראש מצעד האלבומים האנגלי והפך את בוש לזמרת הראשונה שהגיעה למעמד זה.

שוב ניכרת השפעה רבה מעולם ה[[קולנוע]] וה[[ספרות]]. "The Infant Kiss" (נשיקת הפעוט) שאב את השראתו מהסרט "The Innocents" (החפים מפשע) משנת [[1961]] בכיכובם של [[דברה קר]] ו[[מייקל רדגרייב]], סרט ששאב את השראתו מ"טבעת החנק" סיפור של הסופר [[הנרי ג'יימס]]. "The Wedding List" נכתב על פי סרטו של הבמאי הצרפתי [[פרנסואה טריפו]] "La Mariée était en noir " (הכלה לבשה שחורים) משנת [[1967]] המבוסס על רומן של הסופר [[ויליאם אייריש]] (William Irish).
אלבום זה אחראי לאחד מהסינגלים המוצלחים בקריירה של בוש "babooshka" שהגיע לצמרות המצעדים באירופה ואוסטרליה וזכה לתואר כסף בריטניה ומכר מעל 500,000 עותקים בצרפת.
האלבום '''Never for Ever''' הוא היחיד שלא קרוי על שם אחד מהשירים הכלולים בו.

===The Dreaming - 1982===
[[קובץ:Kate Bush (1982 EMI publicity photo) 01.jpg|200px|ממוזער|שמאל|קייט בוש, 1982]]
קייט בוש הפיקה בעצמה את האלבום '''The Dreaming'''. ההתנסות הראשונית והחופש המקצועי הביאו אותה ליצור אלבום מגוון בסגנונות מוזיקליים רבים. מסיבה זו האלבום זכה לביקורות מעורבות. האלבום לא הצליח מבחינה כלכלית, אך הוא זכה למקום השלישי ב[[מצעד האלבומים הבריטי]]. הסינגל הראשון, "Sat In Your Lap" (לשבת בחיקך), הקדים את יציאת האלבום במספר חודשים וכמו שלושת הסינגלים שיצאו אחריו, לא הצליח במצעדי הפזמונים. הסינגל "The Dreaming" על שמו נקרא התקליט, השתהה במקום 48. הסינגל שיצא אחריו, "There Goes A Tenner" (כך הלכה העשירייה) וזכה ליחסי ציבור של "אמי" ושל בוש, לא נכנס למצעדים כלל.

בוש הייתה בתחילת שנות העשרים לחייה וחפשה מקורות השראה חיצוניים: סרטי פשע ישנים כמו "There Goes A Tenner"; השיר "Pull Out The Pin" (שלוף את הנצרה) נכתב לאחר שצפתה ב[[סרט תיעודי]] על [[מלחמת וייטנאם]]; "The Dreaming" נכתב על מצוקתם של ילידי אוסטרליה (החלימה הוא מושג מרכזי בתרבותם); "Houdini" נכתב על חייו של [[הארי הודיני]] והשיר "Get Out Of My House" (צא מביתי) על פי סרטו של [[סטנלי קובריק]] "[[הניצוץ]]" שנכתב על פי רומן של [[סטיבן קינג]].

באלבום מעט שירים בעלי גוון אישי: השיר "Sat In Your Lap" בוחן את האיזון בין ביטחון עצמי של אדם לתחושת הספק שלו בעצמו, ואילו השיר "Leave It Open" (השאר את זה פתוח) עוסק בצורך בהכרה ומבטא את הצדדים האפלים באישיותו של אדם.

===Hounds of Love - 1985===
האלבום '''Hounds of Love''' הופק גם הוא על ידי קייט בוש והיה אלבום ניסיוני כקודמו. לאחר ההוצאות הרבות שגבתה הפקתו של האלבום '''The Dreaming''', בנתה בוש סטודיו פרטי בקרבת ביתה כדי שתוכל לעבוד בקצב שלה בלי צורך לכלכל את זמנה שם. בוש תארה תקופה זו כתקופה שמחה. התקשורת במערכת יחסים היא הנושא של השיר "[[Running Up That Hill]]" (רצים במעלה הגבעה), שקיבל ביקורות חיוביות וזכה להצלחה מסחרית. בוש רצתה בהתחלה לקרוא לשיר "A Deal With God" (עסקה עם אלוהים), אך ב"אמי" לא רצו לעורר מחלוקת ציבורית. השיר "Hounds of Love" עוסק בפחד מאהבה גואה, ואילו השיר "The Big Sky" עוסק בתסכול האומן החשוף לביקורת שאינה מודעת לתהליך היצירה האמנותי. לעומתם, השיר "Cloudbusting" (הורדת גשם) שאב השראתו מהספר "ספר החלומות" של פיטר רייך בנו של [[וילהלם רייך]], [[פסיכואנליטיקאי]] מתלמידיו של [[פרויד]] שבנה מכונה שמטרתה להוריד גשם ולשלוט במזג האוויר.

האלבום מחולק לשני חלקים, שבגרסת התקליט, היו שני הצדדים שלו. הצד הראשון, המלודי בין השניים, נקרא '''Hounds of Love''' ובו ארבעת הסינגלים "Running Up That Hill", "Hounds of Love", "The Big Sky", "Cloudbusting", וכן השיר "Mother Stands For Comfort" (בתרגום חופשי, אמא תהיה תמיד לצידך) אודות רוצח שמחפש מקלט בבית אמו בידיעה שהיא תגן עליו תמיד.
הצד השני נקרא "The Ninth Wave" (הגל התשיעי), שם הלקוח מתוך שיר של [[אלפרד טניסון]], ומתאר אישה הנאבקת על חייה בלב ים ואת חוויית ליל העינויים בים. שלא כמו באלבום '''The Dreaming''', שכולו היה ניסיוני, באלבום '''Hounds of Love''' בוש איזנה בין היצירה המלודית בצד הראשון של התקליט לבין היצירה הניסיונית-קונספטואלית בצידו השני.

===The Sensual World - 1989===
הסגנון האישי בכתיבה של בוש בא לידי ביטוי גם באלבום '''The Sensual World''' (העולם החושני) ובו שירים על [[אהבה נכזבת]] כמו "Love And Anger" (אהבה וכעס), "Never Be Mine" (לעולם לא תהיה שלי), על הלחצים במערכות יחסים מודרניות כמו "Between A Man And A Woman" (בין אישה וגבר), ועל ספק עצמי כמו "The Fog" (הערפל){{הערה|{{חדשות|שרון מולדבי|תקליט - בוש מהבטן|19870224|96}}}}.

השיר "Deeper Understanding" (הבנה עמוקה) מציג פורטרט של אדם גלמוד המוצא נחמה בחברת מחשב. השיר "Rocket's Tail" (הזנב של רוקט, שמו של החתול של בוש) עוסק בהנאה והסיפוק מפנטזיות של אחרים. השיר המוזר ביותר באלבום, נגוע בהומור השחור של קייט בוש הוא "Heads We're Dancing" (קדימה נרקודה), המתאר אישה שרוקדת כל הלילה עם זר לא מוכר ובסופו של דבר מגלה שהוא [[אדולף היטלר]].

שם האלבום לקוח מהרומן [[יוליסס]] של הסופר [[ג'יימס ג'ויס]]. בוש ציינה שהפסקה שחותמת את הרומן, [[המונולוג של מולי בלום|המונולוג]] המפורסם של [[מולי בלום]], התאימה למוזיקה שהיא יצרה. לאחר שבוש לא קיבלה אישור להשתמש בטקסט עצמו, כתבה בוש מילים המתארות את אותה דמות יוצאת מדפי הספר אל העולם האמיתי. בשיר יש אזכור לשיר של המשורר [[ויליאם בלייק]], "And did those feet in ancient time" (האם רגליים אלו בזמנים קדומים) הידוע גם בשם "ירושלים". בשירים Deeper Understanding", "Never Be Mine" (לעולם לא שלי) ו- "Rocket's Tail" לוותה בוש על ידי ההרכב הווקאלי הבולגרי "Trio Bulgarka".

האלבום נעשה רב מכר בארצות הברית, המצליח ביותר מבין האלבומים שהוציאה, וזיכה את בוש ב[[אלבום זהב]] על מכירת מעבר לחצי מיליון עותקים ארבע שנים אחרי הוצאתו.

השיר "This Woman's Work" (זו עבודה של אישה) מהסרט "She's Having a Baby" (היא עומדת ללדת, 1988) של הבמאי [[ג'ון יוז]] עובד מחדש לאלבום זה והושמע כשיר הפתיחה של סדרת הדרמה הבריטית "Walk Away and I Stumble" (הולכת ומועדת). בזכות שידור השיר הוא הגיע למקום השלישי במצעד ההורדות הבריטי של [[אפל מחשבים|אפל]].

===The Red Shoes - 1993===
שם האלבום הוא שמו של סרט של הבמאים [[מייקל פאוול]] ו[[אמריק פרסבורגר]] (Emeric Pressburger). הסרט, כמו סיפור הילדים של [[הנס כריסטיאן אנדרסן]], מספר על רקדנית נלהבת המנסה למצוא את מי שיעזור לה להוריד את נעלי הריקוד המכושפות שעל רגליה. האלבום נמכר ברחבי העולם ביותר משלושה מיליון עותקים.

הסגנון המוזיקלי באלבום פשוט וישיר יותר מכל אלבומיה הקודמים של בוש. התוכנית הראשונית הייתה לפרסם את השירים, ולצאת איתם למסע הופעות. מסיבה זו לאלבום יש תחושה דומה יותר להופעה חיה ובו פחות אפקטים של אולפן שייחדו את האלבומים הקודמים שלה, אך לא יתאפשרו במסע הופעות. בסיס המעריצים של בוש שאהב את המורכבות של הלחנים הקודמים דחו את האלבום, אך אחרים מצאו מורכבות חדשה במילות השירים וברגשות שהובעו באמצעותן. באלבומים הקודמים השירים היו על דמויות ייחודיות וסיפורים אנושיים, אך אלבום זה נכתב כמעט כיומן אישי. אלו היו ימים סוערים לקיט בוש בהם היא סבלה ממספר אובדנים קשים. בשנת [[1989]] הגיטריסט שלה [[אלן מרפי]] נפטר מ[[דלקת ריאות]], וגם אמא של בוש, חנה, נפטרה. רבים מהקרובים לבוש שהלכו לעולמם מוזכרים בשיר "Moments Of Pleasure" (רגעי עונג). מערכת היחסים שלה עם [[דל פאלמר]] הסתיימה, אף על פי שהם המשיכו לעבוד ביחד. רבים מהשירים עוסקים בפרידה והבולט בהם הוא "You're The One" (אתה האחד).

לצד תחושת האובדן, ניכר באלבום גם ההומור של בוש. לשיר "Constellation Of The Heart" (נבכי הלב) ולשיר "Rubberband Girl" (נערת גומי) סגנון דיסקו-שאנטי. באלבום השתתפו אמנים ידועי שם בתפקידים שונים: הקומיקאי [[לני הנרי]] תרם את קולו בשיר "Why Should I Love You?" (למה לאהוב אותך?), שיר אותו כתבה ושרה עם הזמר [[פרינס]]. בנוסף, הזמר והמלחין [[אריק קלפטון]] ניגן בגיטרה בשיר "And So Is Love" (וכך היא האהבה); המלחין והמנצח [[מייקל קיימן]] כתב עיבוד ל"Moments Of Pleasure"; [[גארי ברוקר]] הזמר של להקת [[פרוקול הארום]]; והגיטריסט [[ג'ף בק]]{{הערה|{{חדשות|עמית שהם|אשה בעקבות גורלה|19931029|146}}}}.

===Aerial - 2005===
באלבום '''Aerial''' שני דיסקים. השיר הראשון שיצא לרדיו הוא "King of the Mountain" (מלך ההר) והוא מתייחס לזמר [[אלביס פרסלי]] ולסרט [[האזרח קיין]]. השיר שודר לראשונה ברדיו 2 של ה־[[BBC]] בתאריך [[21 בספטמבר]] [[2005]] והיה זמין להורדה ברשת בתאריך [[27 בספטמבר]]. האלבום זכה לשבחים רבים. האלבום הוא שאפתני וניחן ברבדים רבים המשלבים אלמנטים של [[מוזיקת עם]], מוזיקה [[רנסאנס]]ית, [[מוזיקה קלאסית|מוזיקה ארופאית קלאסית]], [[רגאיי]] ו[[סמבה]] ויוצרים יחדיו [[מוזיקת פופ]].

כמו באלבום '''Hounds of Love''', באלבום שני דיסקים. הראשון נקרא '''A Sea of Honey''' (ים של [[דבש]]) המכיל שירים שאינם מקושרים בתמה משותפת. אחד מהם הוא "King of the Mountain" שסגנונו הוא ברוח מוזיקה מתקופת ה[[רנסאנס]]. בשיר "'''<math>\pi</math>'''" בוש שרה את ספרות המספר [[פאי]] מהראשונה עד הספרה ה־137 (אף כי היא השמיטה מסיבה לא ברורה את הספרות במקומות ה־79-100).

השיר "A Coral Room" (חדר־אלמוג) עוסק באובדן אמה של בוש ובחלוף הזמן. בשיר ליווי פסנתר בלבד והוא מאזכר את [[אטלאנטיס]], את "Tempest" של [[שייקספיר]] וכן את נושא הטביעה שהעסיק את בוש באלבומה '''Hounds of Love'''. השיר זכה לתגובה נלהבת מצד מבקרי המוזיקה שטענו שהוא "מהמם" בפשטותו, "נוגע במעמקי הלב" ו"מהיצירות היפות ביותר" שבוש הקליטה מעודה.

הדיסק השני נקרא '''A Sky of Honey''' (שמיים של דבש) ואת השירים שבו מקשר נושא אחד והוא [[ציוץ ציפורים|ציוץ הציפורים]]. עטיפת האלבום הנראית כמו רכס הרים בשקיעה המשתקף בים מציג למעשה צורת [[גל]] המייצג את ציוץ הציפור. [[ראלף האריס]] (Rolf Harris) שניגן גם בשיר "The Dreaming", מנגן ב[[דידג'רידו]] בשניים מהשירים בדיסק ותרם את קולו בשיר "The Artist" (האמן). אמנים נוספים השתתפו באלבום ובהם [[פיטר ארסקין]] (Peter Erskine), אברהארד וובר (Eberhard Weber), [[לול קרים]] (Lol Creme) ו[[גארי ברוקר]] (Gary Brooker) מלהקת "Procol Harum". בשניים מהשירים ליווי מיתרים בביצוע של התזמורת המטרופולינית של [[לונדון]].

האלבום הגיע למקום השלישי במצעד האלבומים האנגלי בתאריך [[13 בנובמבר]] 2005 לאחר שנמכרו יותר מ־90,000 עותקים תוך שבוע אחד בלבד. באותו יום הגיע האלבום למקום ה־27 במצעד האלבומים האוסטרלי ([[ARIA]]). לאחר חמישה חודשים מיום הוצאתו לאור נמכרו יותר מ־1.1 מיליון עותקים.

בוש זכתה בשתי מועמדויות לטקס [[פרסי המוזיקה הבריטית]] בשנת 2006, בקטגוריית הזמרת הבריטית הטובה ביותר ובקטגוריית האלבום הטוב ביותר.

===Director's Cut -2011===
{{להשלים|נושא=מוזיקה|נושא2=קולנוע וטלוויזיה}}
[[קובץ:Kate Bush and Mino Cinelu. BTD, London September 20, 2014.jpg|200px|ממוזער|שמאל|קייט בוש במהלך הופעה בשנת 2014]]
האלבום כולל גרסאות חדשות למספר שירים מהאלבומים '''The Red Shoes''' ו-'''The Sensual World'''. השיר "The Sensual World" נקרא מחדש באלבום "Flower Of The Mountain". קייט ליטשה את ההפקה והקליטה מחדש את השירים. האלבום הוא גם הראשון שיצא בהוצאת חברת התקליטים שלה "Fish People".

===Words for Snow {{כ}}50 - 2011===
לאחר 6 שנים שבהן לא פרסמה חומרים חדשים הוציאה בשנת 2011 את האלבום Words for Snow.
השיר "50 Words For Snow" הוא שיר שבו שקייט סופרת מ-1 עד 50 בעוד שקול מסתורי נותן 50 מילים נרדפות לשלג, מדי פעם הקול מתעייף וקייט מדרבנת אותו ושרה "Come on Joe you only got 44 to go", השיר "Snowed in at Wheeler Street" הוא דואט עם [[אלטון ג'ון]] זמר שהיה לו השפעה רבה על בוש.
השיר "Snowflake" כולל קטע שירה קטן של בנה של בוש, ברטי.
האלבום הוא הקצר ביותר של הזמרת מבחינת מספר השירים באלבום, אבל אחד מהארוכים ביותר שלה מבחינת משך כלל השירים, כאשר השיר הקצר ביותר אורכו הוא 6:49.

==סגנון מוזיקלי==
סגנונה של קייט בוש ממזג השפעות שונות.
גם בשנותיה הראשונות בהן הפסנתר היה הכלי העיקרי שלה, בוש הושפעה ממגוון מקורות מוזיקליים כמו [[מוזיקה קלאסית]], [[רוקנרול]], מוזיקת עמים ומגוון השפעות אתניות, ויצרה מהם תערובת ייחודית שהמשיכה להיות ניכרת גם בהמשך עבודתה. לא פעם תארו מבקרים את יצירתה כ[[סוריאליזם|סוריאליסטית]] בשל המלודרמטיות, הרגשנות וחוסר היכולת להגדיר קטגוריה ברורה. הם תארו גם את יצירותיה השמחות ביותר כנגועות ב[[מלנכוליה]], ואת יצירותיה העצובות ביותר כבעלות אלמנטים של חיות ייחודית הנאבקות מול ייסוריי העולם. בוש משתמשת בקולה ככלי מוזיקלי ויוצרת באמצעותו מגוון עוצמות רגשיות ועידון המייחדים את כל יצירתה.
במהלך השנים, הקליטה מספר שירים גם ב[[צרפתית]] וב[[אירית]], בנוסף ל[[אנגלית]].

קייט בוש התמודדה עם נושאים רגישים שהיו בגדר טאבו הרבה לפני שהיה אופנתי לעשות זאת; השיר "Kashka From Baghdad" עוסק בזוג [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלי]]; השיר "Breathing" עוסק בהתמודדות עם חיים בצל [[נשורת גרעינית]]. הלחנים שלה מפגינים מקצועיות רבה ומתייחסים למגוון נושאים, לא פעם מעורפלים וקודרים. עם זאת, כתיבתה השנונה שלבה גם מוטיבים [[קומדיה|קומים]]. היא צטטה את [[מונטי פייתון]], את [[וודי אלן]], את [[המלון של פולטי]] ואת הסיטקום "The Young Ones". בוש ציינה גם מוזיקאים אמריקאים כ[[פרנק זאפה]] ו[[דיבו]] (Devo) כמקורות השפעה.

==הופעות חיות==
במהלך הקריירה הארוכה של בוש היא לא הרבתה להופיע על הבמות או על המרקע. מסע ההופעות היחיד של בוש נערך בתחילת 1979 ([[3 באפריל]]-[[13 במאי]]), ולאחריו היא הופיעה רק בהזדמנויות בודדות. הועלו השערות רבות לכך שבוש לא יצאה למסע הופעות נוסף ובהן הצורך העז שלה להיות בשליטה מלאה על המוצר הסופי, צורך שקשה לענות לו בהופעה חיה, [[פחד גבהים|פחד הגבהים]] של בוש, ומותו של במאי התאורה שלה, ביל דאפילד. דאפילד נהרג בגיל 21 בתאונה במהלך הקונצרט של בוש בתאריך [[2 באפריל]] כשנפל מגובה רב. בוש ערכה [[מופע צדקה]] בתאריך [[12 במאי]] עם [[פיטר גבריאל]] ו[[סטיב הארלי]] בלונדון למען משפחתו. מאוחר יותר דאפילד הונצח בשני שירים: "Blow Away" באלבום '''Never for Ever''' ובשיר "Moments Of Pleasure" באלבום '''The Red Shoes'''.

בוש סיפרה בריאיון לרדיו 2 של ה־BBC שהיא נהנתה ממסע ההופעות, אך האלבומים המאוחרים יותר דרשו ממנה אנרגיה רבה יותר, כנראה בשל המעורבות הגדולה שלה בהפקתם.

במהלך תקופת מסע ההופעות היא הופיעה מספר פעמים בטלוויזיה: ב[[גרמניה]], בתוכנית '''Bio's Bahnhof''' בתאריך [[9 בפברואר]]; בבריטניה במצעד הפזמונים ב־[[16 בפברואר]], בארצות הברית ב־'''[[Saturday Night Live]]''' ב־[[9 בדצמבר]], והופעה נוספת בטלוויזיה היפנית.

במרץ 1987, בוש שרה את "Running Up That Hill" ב[[מופע צדקה]] עולמי של [[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי]] למען [[זכויות אדם]] בליווי של דייוויד גילמור בגיטרה. בינואר 2002 הופיעה בלונדון עם גילמור בשיר "Comfortably Numb" המוכר בביצוע של להקת [[פינק פלויד]].

==וידאו==
קייט בוש הייתה אחת מהמוזיקאים הראשונים שתרמה להתפתחות תעשיית המוזיקה בתחום הווידאו. היא יצרה קליפים לרבים משיריה. חברת התקליטים אמי הוציאה מספר אוספי וידאו של בוש ובהם הופעה חיה בהאמרסמית' אודיאון, "The Single File", "Hair of the Hound", "The Whole Story" וכן "The Sensual World".

בוש עצמה הופיעה במגוון קליפים חדשניים כגון הקליפ של "Cloudbusting" בכיכובו של השחקן [[דונלד סאת'רלנד]] (Donald Sutherland) ובקליפים "Running Up That Hill", "Babooshka", "Breathing", ו־"Wuthering Heights".

בשנת [[1993]] בוש ביימה וכיכבה בסרט הקצר "The Line, The Cross and The Curve" (השורה, הצלב, והעקומה), לצד השחקנית [[מירנדה ריצ'רדסון]]; ובהשתתפות המורה שלה לתנועה [[לינדסי קמפ]], להקתה, רקדנה וכן דודתה לילי. הסרט הוא בסגנון מחזמר ובו שירים של בוש מהאלבום '''the red shoes''' שהושפע מסרט בשם זה. הסרט יצא לאקרנים בשנת [[1994]]. בראיונות מאוחרים אמרה בוש שהיא רואה בסרט כישלון. באותה שנה בוש כתבה את המוזיקה לסדרת פרסומות פסיכדליות של [[משקה קל]] בשם "פרוטופיה" בארצות הברית.

==טלוויזיה וקולנוע==
בוש כיכבה בתוכנית בשם "Les Dogs", בהפקת הקבוצה הבריטית [[קומיק סטריפ]] ל־[[BBC]]. היא גם כתבה את המוזיקה המקורית להפקה קומית נוספת של הקבוצה בשם "GLC: The Carnage Continues". שתי תוכניות אלו היו חלק מסדרת תוכניות של קומיק סטריפ לערוץ 4 של BBC בהם כיכבו קומיקאים ידועים. בתוכנית "Les Dogs" ששודרה ב-[[8 במרץ]] [[1990]] שיחקה בוש כלה בחתונתה במציאות פוסט-[[אפוקליפסה|אפוקליפטית]] בבריטניה. ברובו של הסרט בוש, לבושת [[שמלת כלה]], שותקת, אך היא משתתפת בשתי סצנות חלום בדיאלוג עם [[פיטר ריצ'רדסון]], התסריטאי, הבמאי והמפיק של רוב התוכניות בסדרה.
בתוכנית "GLC" היא כתבה, הפיקה ושרה את שיר הנושא "Ken" כמו גם את מוזיקת הרקע בתוכנית.

-1985 הפיקה בוש גרסה אפלה ומלנכולית לשיר "ברזיל" לפסקול ה[[ברזיל (סרט)|סרט בשם זה]] בבימויו של [[טרי גיליאם]].

ב-1986 היא כתבה והקליטה את השיר "Be Kind To My Mistakes" לסרט של ניקולאס רואג<!--(Nicholas Roeg)-->{{כ}} "Castaway", ובשנת 1990 עיבוד חדש של השיר נכלל באלבום "This Woman's Work". ב־1988 השיר "This Woman's Work" הושמע בסרט "She's Having A Baby", שנה לפני שעיבוד חדש שלו נכלל באלבום '''The Sensual World'''.

ב-1999 כתבה והקליטה שיר לסרט "[[דינוזאור (סרט)|דינוזאור]]" של [[חברת וולט דיסני|דיסני]], אך בסופו של דבר לא נכלל השיר בפסקול. על פי מגזין המעריצים של בוש, הדבר נעשה משום שבוש סירבה לשנות את השיר לבקשת האולפנים. על כל פנים, אולפני דיסני טוענים שצופים שהאזינו לשיר לא הגיבו לשיר באופן המצופה.

ב-2007 הקליטה את השיר Lyra לסרט "המצפן הזהוב"

ב-2022 ליווה שירה "[[Running Up That Hill]]", את אחד מפרקי הסדרה "[[דברים מוזרים]]" והביא להתענינות מחודשת בשיריה.

==חיים אישיים==
בוש נשואה לגיטריסט דני מקינטוש. יש להם בן משותף, אלברט מקינטוש, המכונה ברטי, יליד 1998. מסוף שנות ה-70 ועד תחילת שנות ה-90, בוש הייתה במערכת יחסים עם הבסיסט וטכנאי הסאונד דל פאלמר. בוש היא [[צמחונות|צמחונית]] מטעמי מצפון מאז [[1975]]{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=s7UFXa4XYIQ Kate Bush talks Vegetarianism - Delia Smith], BBC, 1980|כיוון=שמאל}}. היא התבטאה גם נגד [[תעשיית הפרוות]] ונגד הפגיעה בעגלים ב[[תעשיית החלב]]{{הערה|[https://www.viva.org.uk/what-we-do/celebrity-supporters/kate-bush-0 Kate Bush], Viva!|כיוון=שמאל}}.

בוש היא תושבת אלתם לשעבר בדרום מזרח [[לונדון]]. בשנות ה-90 עברה להתגורר לצד התעלה בסולהאמסטד, [[ברקשייר]], ורכשה בית שני ב[[דבון]] ב-2004. בוש גודלה כ[[הכנסייה הקתולית|קתולית]].

משך הזמן שעבר בין אלבומיה הוביל לשמועות בנוגע לבריאותה או למראה החיצוני של בוש. ב-2011 היא אמרה ל-BBC Radio 4 שהזמן בין האלבומים היה מלחיץ: "זה מאוד מתסכל שהאלבומים לוקחים את הזמן שהם לוקחים... הלוואי שלא היו פערים כאלה גדולים ביניהם". באותו ראיון היא הכחישה שהיא פרפקציוניסטית, ואמרה: "אני חושבת שחשוב שהדברים יהיו פגומים... זה מה שעושה יצירת אמנות למעניינת לפעמים - החלק השגוי או הטעות שעשית שהובילה לרעיון שלא היה לך אחרת." היא חזרה והדגישה את העדיפות של חיי המשפחה בסדר העדיפויות שלה.

בנה של בוש, ברטי, הופיע בקונצרט "לפני השחר" ב-2014. אחיינה, רייבן בוש היה כנר בלהקת ה[[מוזיקת אינדי|אינדי]] האנגלית, סיד ארתור.

==השפעה==
===שיתופי פעולה===
מגוון גדול של אמנים מוערכים עבדו עם קייט בוש באלבומים האחרונים שלה: גיטריסטים כגון [[אריק קלפטון]], [[ג'ף בק]] (Jeff Beck), [[דייוויד גילמור]] ואיאן באירנסון (Ian Bairnson), בסיסטים כגון [[מיק קארן]] (Mick Karn), [[ג'ון גיבלין]] (John Giblin) ו[[אדוארד וובר]] (Eberhard Weber), מתופפים כגון [[סטיוארט אליוט]] (Stuart Elliot), כנרים כגון [[ניגל קנדי]] (Nigel Kennedy), גיטריסטים קלאסיים כגון [[ג'ון ויליאמס (גיטריסט)|ג'ון ויליאמס]] (John Williams) ואמנים נוספים כגון שלישית בולגרקה (Trio Bulgarka),[[גארי ברוקר]] (Gary Brooker), [[פרינס]] ואמני [[מוזיקה אירית]] כמו [[פלאנקסטי]] (Planxty).

בוש תרמה את קולה לשני אלבומים של [[פיטר גבריאל]]. שניים מהלהיטים המפורסמים הם "Games Without Frontiers" ו"Don't Give Up" שהמאוחר יותר הפך ל[[דואט]] של השניים. דואט נוסף שלהם לשיר "Another Day" של [[רוי הארפר]] (Roy Harper) הופיע בתוכנית הטלוויזיה שהקליטה בוש בשנת 1979. הארפר עצמו סיפק קולות בשיר של בוש "Breathing", והיא עשתה את אותו דבר באלבומים שלו "HQ" ו־"Once" (בשניהם גם השתתף דייוויד גילמור) וב־"The Unknown Soldier".

ב־1986 סיפקה בוש קולות ליווי לשיר הנושא של להקת "Big Country" באלבומם "The Seer".

ב־1987 שרה בוש גרסה חדשה של השיר "Let it be" לאלבום צדקה.

ב־1988 שרה עם [[מידג' יור]] (Midge Ure) בשיר "אח ואחות" באלבום "Answers to nothing".

ב־1989 שרה באלבום הצדקה "Spirit of the forest", וכן השתתפה בשיר "The King is Dead" של להקת "Go West".

ב־1990 חברי להקת "Loopzone" השתמשו ב[[דגימה (מוזיקה)|דגימה]] של "Night scented stock" של בוש לשירם "Les enfants du paradis".

ב־1991 ביצעה בוש גרסת כיסוי לשיר "Rocket Man" של [[אלטון ג'ון]], לרגל הוצאת אלבום המחווה לאלטון ג'ון ו[[ברני טופין]] "[[Two Rooms: Celebrating the Songs of Elton John & Bernie Taupin]]"{{אנ|Two Rooms: Celebrating the Songs of Elton John & Bernie Taupin}}. ב־2007 בחרו קוראי "Observer Music Monthly" (של "[[האובזרבר]]") בגרסת ה[[רגאיי]] של בוש לגרסת הכיסוי הטובה בכל הזמנים{{הערה|לוק ביינברידג', [https://www.theguardian.com/music/musicblog/2007/jul/14/omms50greatestcoverversion {{כ}}רשימת 50 גרסאות הכיסוי הטובות בכל הזמנים של קוראי OMM (יש ללחוץ על '{{משמאל לימין|50 greatest covers ever}}')], באתר [[הגרדיאן]], {{כ}}14 ביולי 2007, בדיקה אחרונה 14 באוקטובר 2020}}{{הערה|דוריאן לינסקי, [https://www.theguardian.com/music/2014/aug/25/the-10-best-kate-bush-moments {{כ}}10 הרגעים המובחרים של קייט בוש], באתר [[הגרדיאן]], {{כ}}25 באוגוסט 2014, בדיקה אחרונה 14 באוקטובר 2020}}. ב־2013, נכללה הגרסה ברשימת 50 גרסאות הכיסוי הטובות בכל הזמנים במשאל קוראי "[[NME]]"{{הערה|אמילי ברקר, [https://www-nme-com.cdn.ampproject.org/v/s/www.nme.com/photos/50-hauntingly-beautiful-covers-chosen-by-you-1405019?amp=&usqp=mq331AQHKAFQArABIA%3D%3D&amp_js_v=0.1#aoh=16026798601772&referrer=https%3A%2F%2Fwww.google.com&amp_tf=מאת%20%1%24s&ampshare=https%3A%2F%2Fwww.nme.com%2Fphotos%2F50-hauntingly-beautiful-covers-chosen-by-you-1405019 קוראי "NME" בוחרים את גרסאות הכיסוי הטובות בכל הזמנים], באתר [[NME]], {{כ}}12 בספטמבר 2013, בדיקה אחרונה 14 באוקטובר 2020}}, וב־2015 מנו מבקרי "[[דיילי טלגרף]]" הבריטי את גרסתה בין חמישים גרסאות הכיסוי הטובות בכל הזמנים{{הערה|{{הטלגרף||The 50 best covers|music/what-to-listen-to/the-50-best-covers/|31 July 2015}}}}{{הערה|[http://www.rocklistmusic.co.uk/telegraph.htm רשימות "הטלגרף" לביצועים טובים בכל הזמנים (קטגוריות שונות)], באתר rocklistmusic.co.uk, בדיקה אחרונה 14 באוקטובר 2020}}.

ב־1992 להקת הדאנס הבריטית יוטה סיינטס ("Utah Saints") דגמו את השיר "Cloudbusting" ללהיטם "Something Good". בוש אישרה את השימוש בדגימה ואף אפשרה להם להשתמש בקטעים מהקליפ של "Cloudbusting" לקליפ של "Something Good". השיר הגיע למקום הרביעי במצעד הבריטי.

ב־1996 תרמה בוש גרסה של השיר "Mná Na hÉireann" (אישה אירית) בשפה ה[[אירית|גאלית]] להרכב "Common Ground". בשנה זו בוש סיפקה קולות ליווי לשיר "My Computer" של [[פרינס]], שנכלל באלבומו "[[Emancipation (אלבום)|Emancipation]]" שיצא בשנה זו.

ב־2003 "Ayla presents Yel" דגמו את "Cloudbusting" לשירם "Sun is Coming Out".

===קייט בוש כמקור השראה לאמנים אחרים===
אמנים רבים ומגוונים ציינו את קייט בוש כהשפעה מוזיקלית או כמקור השראה וביניהם: [[טורי איימוס]] (שביצעה גרסאות משלה בהופעות חיות לשירים "Running up that Hill" and "And Dream Of Sheep"), להקת "Antony and the Johnsons", [[פיונה אפל]], [[פט בנאטר]], [[ביורק]], [[קולדפליי]], [[נטלי קול]], [[פולה קול]], להקת "[[The Decemberists]]", [[דיידו]], [[מילאן פרמר]] (Mylène Farmer), להקת [[The Futureheads]], להקת [[Goldfrapp]], [[פי ג'יי הארווי]], [[אוטאקה איקארו]] (Utada Hikaru), [[ג'ול (זמרת)|ג'ול]], [[מילה יובוביץ']], [[ליב קריסטין]] (Liv Kristine), [[נולוון לירוי]] (Nolwenn Leroy), [[שרלוט מרטין]], [[מקסוול (מוזיקאי)|מקסוול]], [[שרה מקלכלן]], [[שינייד או'קונור]] (שעשתה גרסה משלה לשיר "Don't Give Up" עם הזמר [[וילי נלסון]]), [[פלסיבו (להקה)|פלסיבו]] (שעשו גרסה לשיר "Running Up That Hill"), הזמר [[פרינס]], להקת [[סווייד|סוויד]], הזמרת [[Happy Rhodes]] (שעיבדה את השיר "And Dream Of Sheep" בהופעה חיה), [[Within Temptation]], [[The Utah Saints]], [[מזי כהן]] (שעשתה באלבומה הראשון גרסה עברית לשיר "Army Dreamers" שנקראה "שֵם באבן"), הזמרת הישראלית ו[[ילד פלא|נערת הפלא]] [[מייקי]] (שם הבמה של מיכל וייסמן) שפעלה בשנת [[1989]] וכונתה "קייט בוש הישראלית" בשל דמיונה הקולי לבוש, [[מדונה]], שאף אימצה את רעיון "מיקרופון מדונה" מתוך מסע הופעות היחיד של קייט ב-1979, [[אנני לנוקס]] שאמרה שבוש היא גאון בטקס פרטי המוזיקה הבריטית, דולורס או'ריורדן מ[[הקרנבריז]], [[קורטני לאב]] מלהקת [[הול (להקה)|הול]], [[גוון סטפאני]] מ[[נו דאוט]], [[רג'ינה ספקטור]], [[קיי די לאנג]], [[קיי.טי. טאנסטול]], [[ליידי גאגא]] שחידשה את "דונט גיב האפ" ואמרה ש"אנשים צריכים לדעת יותר על קייט בוש", [[M.I.A.]], [[קייטי מלואה]], [[לילי אלן]], [[ליאונה לואיס]], [[ג'ואנה ניוסום]], [[קייט נאש]], פלורנס ולש מ[[פלורנס אנד דה משין]], [[מרינה אנד דה דיימונדס]], [[רדיוהד]], [[טופאק שאקור]], [[קורט קוביין]] מ[[נירוונה (להקה)|נירוונה]], [[דייב גהאן]] מ[[דפש מוד]], [[רוברט סמית' (מוזיקאי)|רוברט סמית']] מ[[הקיור]], [[מיוז]], [[אוזי אוסבורן]], [[אאוטקאסט]], [[בלוק פארטי]], [[בון איבר]], [[נטלי מרצ'נט]], [[אני דיפרנקו]], [[סוזן וגה]] שאמרה שהאלבום "The Dreaming" הוא אחד האהובים עליה מהאייטיז, [[שאקירה]], [[ירדנה ארזי]] שחיקתה את סגנונה של קייט בשירה "אני לא גרטה גרבו" באלבומה הראשון ועוד רבים אחרים.

בשנות השמונים והתשעים השוותה התקשורת כל זמרת חדשה לבוש. הראפר והמוזיקאי [[טריקי]] (Tricky) הצהיר שעבודתה של בוש היוותה השפעה מכרעת על עבודתו ושהיא ראויה להערכה יותר מ[[החיפושיות]]. אף על פי שעבודתה של בוש והשפעתה על אחרים אינם מוכרים לרבים מחוץ לאירופה, מוזיקאים אחרים הצהירו שעבודתה גאונית. [[ג'ון ליידון]] (John Lydon) מלהקת PIL הצהיר שעבודתה מבריקה.

הראפר [[ביג בוי]] מצמד ההיפ הופ [[אאוטקאסט]], ידוע בהערצתו העצומה לבוש וציין פעמים רבות כי היא היוצרת האהובה והמשפיעה ביותר עליו בכל הזמנים.

===עיבודים של אמנים אחרים לשיריה===
אמנים רבים בכל רחבי העולם הקליטו גרסאות כיסוי לשיריה של קייט בוש, חלקם אמני [[מוזיקת פופ|פופ]], רוק, [[מוזיקת דאנס|דאנס]] ו[[מטאל]]. מעט מהגרסאות האלו יצאו בשני אלבומים. הראשון שיצא בשנת [[1997]] נקרא "Kate Bush Covered" (גרסאות הכיסוי של קייט בוש) והשני יצא שנה אחריו ונקרא "I Wanna Be Kate" (אני רוצה להיות קייט).

==דיסקוגרפיה==
===אלבומי אולפן===
* 1978: ''[[The Kick Inside]]''
* 1978 ''[[Lionheart (אלבום של קייט בוש)|Lionheart]]''
* 1980: ''[[Never for Ever]]''
* 1982: ''[[The Dreaming (אלבום)|The Dreaming]]''
* 1985: ''[[Hounds of Love]]''
* 1989: ''[[The Sensual World]]''
* 1993: ''[[The Red Shoes (אלבום)|The Red Shoes]]''
* 2005: ''[[Aerial (אלבום)|Aerial]]''
* 2011: ''[[Director's Cut (אלבום של קייט בוש)|Director's Cut]]''
* 2011: ''[[50 Words for Snow]]''

== מקורות==
*Kevin Cann and Sean Mayes, ''Kate Bush: A Visual Documentary''

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי|http://www.katebush.com}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
* {{בריטניקה}}
* [http://www.katebushnews.com חדשות ומידע על קייט בוש]
* [http://gaffa.org/ Gaffaweb אתר מעריצים]
* [http://www.dongrays.com/kate-bush/mp3/ Kate Bush in MP3] הקלטות מוקדמות ונדירות של קייט בוש
* [http://www.katebushforum.com/forum/ הפורום של קייט בוש]
* {{ynet|אילת יגיל|מחכים עד בוש|4041265|14 במרץ 2011}}
* {{ynet|[[שי להב (עיתונאי)|שי להב]]|אם-טיפוס ל"מיוחדות": קייט בוש מאכזבת|4076315|31 במאי 2011}}
* {{nrg|יערה רובינזון|אותה הגברת, בגרסה אחרת: על אלבום האוסף של קייט בוש|247/673|5 ביוני 2011|47|2}}
* {{nrg|אמרי מרמור|המלכה קייט: קייט בוש חוזרת, גדולה כמו תמיד|309/543|24 בנובמבר 2011|47|2}}
* {{הארץ|אבי פיטשון|סוד הקסם המסתורי של קייט בוש|1.2285070|4 באפריל 2014}}
* {{mako|קובי עובדיה|חוזרת, אבל בתנאים שלי|106cadd6c5d1841006|weekend-articles|28 באוגוסט 2014}}
* {{וואלה!|ניר גורלי|שביל בצד 09: 30 שנים לאלבום המופת של קייט בוש, "Hounds of Love"|2888942|16 בספטמבר 2015}}
* {{ynet|עמי פרידמן|הנסיכה של עולם המוזיקה הבריטי חוגגת 60|5319404|30 ביולי 2018}}
* Tom Doyle, [https://www.theguardian.com/music/2005/oct/28/popandrock 'I'm not some weirdo recluse'], [[The Guardian]], 28-10-2005
* Simon Reynolds, [https://www.theguardian.com/music/2014/aug/21/kate-bush-queen-of-art-pop-defied-critics-london-concerts Kate Bush, the queen of art-pop who defied her critics], The Guardian, 21-8-2014

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{פרס המוזיקה הבריטית לזמרת הטובה ביותר}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:בוש, קייט}}
[[קטגוריה:אמניות קולומביה רקורדס]]
[[קטגוריה:מוזיקאיות בריטיות]]
[[קטגוריה:זמרות בריטיות]]
[[קטגוריה:זמרים בריטים]]
[[קטגוריה:מוזיקאי רוק]]
[[קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה הבריטית]]
[[קטגוריה:מפקדים במסדר האימפריה הבריטית]]
[[קטגוריה:זמרים בעלי מנעד קולי של 4 אוקטבות]]
[[קטגוריה:צמחוניות בריטיות]]
[[קטגוריה:אמני קולומביה רקורדס]]
[[קטגוריה:מוזיקאים אנגלים]]
[[קטגוריה:מוזיקאיות אנגליות]]
[[קטגוריה:צמחונים בריטים]]
[[קטגוריה:גיטריסטיות בריטיות]]
[[קטגוריה:גיטריסטים בריטים]]
[[קטגוריה:פסנתרנים בריטים]]
[[קטגוריה:פסנתרניות בריטיות]]
[[קטגוריה:שחקניות קולנוע וטלוויזיה אנגליות]]
[[קטגוריה:שחקני קולנוע וטלוויזיה אנגלים]]
[[קטגוריה:פזמונאיות בריטיות]]
[[קטגוריה:פזמונאים בריטים]]
[[קטגוריה:זמרי סופרן]]
[[קטגוריה:מפיקים מוזיקליים בריטים]]
[[קטגוריה:מפיקות מוזיקליות]]
[[קטגוריה:פנטומימאים]]
[[קטגוריה:רקדניות בריטיות]]
[[קטגוריה:רקדנים בריטים]]
[[קטגוריה:זמרות רוק]]
[[קטגוריה:זמרי רוק]]
[[קטגוריה:במאי קולנוע בריטים]]
[[קטגוריה:במאיות קולנוע בריטיות]]
[[קטגוריה:זמרים-יוצרים בריטים]]
[[קטגוריה:זמרות-יוצרות בריטיות]]
[[קטגוריה:בריטיות שנולדו ב-1958]]
[[קטגוריה:אנגלים שנולדו ב-1958]]