הצגת המקור של הדף "ריצ'רד פיינמן"

{{מדען
| שם = ריצ'רד פיליפס פיינמן
| שם בשפת המקור = Richard Phillips Feynman
| מקום לידה = [[ניו יורק]], [[ארצות הברית]]
| תמונה = [[קובץ:RichardFeynman-PaineMansionWoods1984 copyrightTamikoThiel bw.jpg|200px]]
| כיתוב =
| תרומות עיקריות = עבודתו בתחום [[אלקטרודינמיקה קוונטית|תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית]].
| ענף מדעי = [[פיזיקה]]
| הערות =
| מדינה = {{דגל|ארצות הברית||+}}
}}
'''ריצ'רד פיליפס פיינמן''' (ב[[אנגלית]]: '''Richard Phillips Feynman'''{{כ}}; [[11 במאי]] [[1918]], [[קווינס]], [[ניו יורק]], [[ארצות הברית]] – [[15 בפברואר]] [[1988]], [[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]]) היה [[פיזיקאי]] [[יהודי]]-אמריקאי, זוכה [[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[1965]] על עבודתו בתחום ה[[אלקטרודינמיקה קוונטית|אלקטרודינמיקה הקוואנטית]]. תרם רבות לפיתוחה של תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית בפרט, ל[[פיזיקה]] בכלל, וכן היה מרצה רב-השראה. היה שותף ב"[[פרויקט מנהטן]]" לפיתוח ה[[נשק גרעיני|פצצה האטומית]], וחבר בולט ב"[[ועדת רוג'רס]]" שחקרה את נסיבות [[אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר]].

לפרסומו של פיינמן הוסיפו גם הרפתקאותיו ועלילותיו השונות, כפי שתוארו בספריו "[[אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!]]" ו"[[מה אכפת לך מה חושבים אחרים?]]".

ריצ'רד פיינמן, שגם בסביבה ליברלית כמו האקדמיה נחשב לפורץ גבולות בחשיבתו וליוצא דופן בהגיגיו, הקדים פעמים רבות את זמנו, וחזה התפתחויות טכנולוגיות עתידיות שנים רבות ואף עשרות שנים לפני שאלה באו לעולם. בין תחזיותיו: המצאת ה[[טרנזיסטור]], ה[[מחשב קוונטי|מחשב הקוונטי]], וה[[ננוטכנולוגיה]].

==קורות חיים==
[[קובץ:Feynman at Los Alamos.jpg|ממוזער|150px|ריצ'רד פיינמן]]
פיינמן נולד בפאר רוקאווי (Far Rockaway) שב[[קווינס]], [[ניו יורק]], בן בכור להוריו, [[יהודים]] [[חילוניים]] ממוצא [[יהדות ליטא|ליטאי]]. כצעיר הושפע מאביו אשר עודד אותו לשאול שאלות על מנת לצאת מגבולות החשיבה המסורתית. אמו תרמה לאישיותו את חוש ה[[הומור]] שלו, שנשאר איתו כל חייו. בתור ילד התעניין בתיקון מקלטי [[רדיו]]{{הערה|כשנשאל על ידי שכן איך הצליח לתקן מקלט רדיו בעצמו, השיב שראשית הוא חושב, מבין מה הבעיה ואז מתקן; על כך הגיב השכן בהתפעלות: "הילד הזה מתקן רדיו בכוח המחשבה!"}}, ניחן בחוש [[הנדסה|הנדסי]], ואף בנה לעצמו מעבדת [[כימיה]] ביתית. בצעירותו גם התעניין ב[[מתמטיקה]] ופיתח נושאים שונים, כמו [[נגזרת חלקית]] בשימוש בסימנים שהוא המציא, עוד לפני שנכנס ל[[קולג']].

פיינמן קיבל [[תואר ראשון]] מ[[המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס]] ([[MIT]]) ב-[[1939]], ותואר [[דוקטור]] מ[[אוניברסיטת פרינסטון]] ב-[[1942]]. מנחה התזה שלו היה [[ג'ון ארצ'יבלד וילר]]. אחרי שסיים את כתיבת התזה שלו על מכניקת הקוונטים, הראה אותה וילר ל[[אלברט איינשטיין|איינשטיין]], אך האחרון פקפק בה. בזמן מחקר הדוקטורט, נשא פיינמן לאישה את ארלין גרינבאום אשר אובחנה כחולת [[שחפת]], מחלה חשוכת מרפא באותה תקופה.

פיינמן ספג ביקורת בנושא יחסו לנשים כפי שתיאר אותו בספרו "אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!". לפי הביקורת, בספר תיאר פיינמן כי מכר לימד אותו שכדי לגרום לנשים לשכב איתו עליו להתייחס אליהן כחסרות ערך, וכך הוא עשה, אבל גם סיפר שנטש את השיטה הזו בסופו של דבר מהטעמים המובנים. הוא גם תיאר איך נהג לעבוד ולערוך ישיבות במועדוני חשפנות בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, כיצד בעודו פרופסור ב[[המכון הטכנולוגי של קליפורניה|קאל-טק]] צייר דיוקנאות עירום של סטודנטיות מהמוסד, וכיצד סיפר לנשים שלא האמינו שהוא פרופסור בגלל גילו הצעיר שהוא סטודנט לתואר ראשון, כדי שיסכימו לרקוד איתו. בעקבות כתבת דיוקן מחמיאה במלאת מאה שנים להולדתו בכתב העת המדעי הנחשב Nature, שהזכירה באופן כללי ביקורת על התנהגותו כלפי נשים אך לא פירטה לגביה, טענה לילה מקניל כי פיינמן מהווה דוגמה ליחס הסלחני על פגיעה בנשים שמקבלים מדענים גברים הנחשבים לגאונים בתחומם.{{מקור}}

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] עבד ב[[מעבדות לוס-אלאמוס]] במסגרת [[פרויקט מנהטן]] לפיתוח [[פצצת אטום|פצצת האטום]]. אשתו הראשונה התגוררה בבית חולים סמוך, אך נפטרה במהלך המלחמה. לאחר המלחמה קיבל משרת פרופסור ב[[אוניברסיטת קורנל]]. בשנת [[1951]], לאחר שנת שבתון ב[[ברזיל]], עבר ללמד ב[[המכון הטכנולוגי של קליפורניה|מכון הטכנולוגי של קליפורניה]] (Caltech), שם לימד רוב ימיו.

ב-[[1978]] עבר פיינמן ניתוח להוצאת [[גידול]] סרטני מ[[בטן|בטנו]], שפגע ב[[כליה|כלייתו]]. הוא עבר ניתוחים נוספים ב-[[1986]] וב-[[1987]], אך בפברואר 1988 אושפז בבית החולים של [[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]] עקב סיבוך בכליות, ונפטר לאחר שנים-עשר ימים.

== עבודתו המדעית ==
עיקר עבודתו של פיינמן הייתה בתחום [[מכניקת הקוונטים]]. הוא פיתח מספר גישות לחשוב על הדינמיקה הקוונטית, כאשר הבולטת שבהם היא האינטגרל המסילתי וה[[פרופגטור]]. לפי גישת [[אינטגרלי מסלול|אינטגרל המסלול של פיינמן]], מערכת קוונטית מתקדמת בזמן בין נקודות שונות במרחב דרך כל המסלולים האפשריים, כאשר כל מסלול משוקלל ב[[מופע]] (פאזה) [[מספר מרוכב|מרוכבת]] שפרופורציונית ל[[פעולה (פיזיקה)|פעולה]] הקלאסית של המסילה, כלומר: לאיבר <math>\ \exp{( - i S / \hbar )}</math>. מגישה זו אפשר לקבל את [[עקרון הפעולה המינימלית]] הקלאסי כאשר לוקחים בחשבון את ה[[התאבכות]] בין המסלולים. מסלולים יתאבכו בצורה בונה סביב מסלול מסוים, רק אם כל הפאזות במסלולים קרובים אליו יהיו דומות מאוד לפאזה המקורית. כלומר, השינוי בפאזה - שהוא השינוי בפעולה <math>\ \delta S</math> יהיה אפס.

בשנת [[1939]] הוא הוכיח [[משפט הלמן-פיינמן]].

פיינמן גם הציע את פירושו לפתרונות בעלי האנרגיה השלילית של [[משוואת דיראק]], הלא הם ה[[אנטי חלקיק|אנטי-חלקיקים]]. לפי פיינמן, אנטי-חלקיק הוא בעצם [[חלקיק]] רגיל שנע '''אחורה''' ב[[זמן]] ובא אלינו מה[[עתיד]]. פיינמן גם הוכיח שפרשנות זו עקבית עם כל התכונות שנצפו עבור אנטי-חלקיקים ושקולה להתייחסות אליהם כאל "חורים".

מאמצו הגדול ביותר, עליו קיבל את [[פרס נובל לפיזיקה]], הוא פיתוח תורת [[אלקטרודינמיקה קוונטית]] (Quantum Electrodynamics או בראשי תיבות QED) המטפלת בתופעת ה[[אלקטרומגנטיות]] באופן קוונטי מלא. בין השאר ביצע פיינמן קוונטיזציה של השדה החשמלי והמגנטי והציג אותם כ"קוואזי"-חלקיקים נושאי כוח הנקראים "[[פוטון|פוטונים]]". עבודתו של פיינמן הפכה בהמשך בסיס ל[[המודל הסטנדרטי|מודל הסטנדרטי]] כאשר גם הכוחות הגרעיניים טופלו בצורה זו.

פיינמן ידוע בשל תרומתו הרבה להוראת הפיזיקה. [[סדרת ספרים|סדרת הספרים]] שנכתבה בעקבות הרצאותיו במכון הטכנולוגי של קליפורניה - [[הרצאות פיינמן על פיזיקה]] (לא תורגמו לעברית) - היא אחת מסדרות הספרים הפופולריות והמוערכות ביותר בקרב הפקולטות לפיזיקה. ספרים אלה נחשבים למאתגרים במיוחד, ורמתם גבוהה מרמת הלימודים הממוצעת בתואר ראשון. כפיצוי על כך, הם כוללים דיונים מעניינים ונקודות מבט חדשות.

בשנת [[1959]] הוא הציע [[אחסון נתונים דיגיטליים על גבי DNA]].

המתמטיקאי הפולני-אמריקאי [[מארק כץ]] {{אנ|Mark Kac}} אמר: "יש שני סוגי גאונים. הגאון ה'רגיל', העושה דברים, אך משאיר לך את האפשרות לחשוב שגם אתה היית יכול לעשותם, אילו רק השתדלת, וישנו ה'קוסם', זה שאין לך מושג איך הוא עושה דברים... ריצ'רד פיינמן הוא קוסם מהדרגה הגבוהה ביותר"{{הערה|James Gleick, "[https://www.nytimes.com/1992/09/20/magazine/part-showman-all-genius.html Part Showman, All Genius]", The New York Times, September 20 1992|כיוון=שמאל}}.

== חקירת אסון הצ'לנג'ר ==
לאחר [[אסון צ'לנג'ר|אסון התרסקות המעבורת "צ'לנג'ר"]] ב-[[1986]], התבקש פיינמן להשתתף בוועדת חקירה לברור נסיבות התאונה. פיינמן התגייס למשימה בהסתייגות רבה, משום שהיה בשלבים אחרונים של מחלת הסרטן. פיינמן למד את התחום במהירות, בעיקר באמצעות תחקור ישיר של מהנדסי [[NASA|נאס"א]]. בשלב מסוים הגיע פיינמן למסקנה שראשי הוועדה שבה השתתף, לא היו מעוניינים להגיע לחקר האמת, אלא ביקשו לסיים את החקירה ללא מהומות.

הסיבה להתפוצצות המעבורת הודלפה לפיינמן על ידי חברים בוועדה שחששו למסור את המידע ישירות עקב חששם כי יבולע להם. פיינמן הדגים את הסיבה להתפוצצות באופן פרובוקטיבי בניסוי פיזיקלי פשוט ששודר בטלוויזיה. הסיבה לפיצוץ נבעה מהטמפרטורה הנמוכה ששררה בעת המראת המעבורת, שגרמה לחלק מהאטמים להפוך לקשיחים ולאבד מגמישותם ומיעילות האטימה שלהם, ובשל כך נגרמה דליפת דלק. מלבד המסקנות הפיזיקליות, היו לפיינמן גם מסקנות בתחום הארגוני. לדעתו, האווירה ששררה בנאס"א הייתה כזו, שמנהלים בכירים בנאס"א העדיפו "שקט תעשייתי" על פני הקשבה לחששות המהנדסים. באופן זה, יכולים היו המנהלים להגן על עצמם מפני מחדלים ותביעות אפשריות. המהנדסים, מצידם, למדו עם הזמן שאם הם מעוררים דאגות ומפנים אותן כלפי מעלה, הדבר לא מתקבל בעין יפה. באופן זה, לטענת פיינמן, אף על פי שהיו מהנדסים שחששו שכשל באטמים עלול לגרום לאסון, לא ננקטה כל פעולה ממשית על מנת למנוע אותו. חקירת אסון המעבורת ומסקנותיה מתוארות בספרו של פיינמן "מה אכפת לך מה חושבים אחרים?".

==מספריו שיצאו לאור בעברית==
* '''[[התאוריה המוזרה של אור וחומר]]''', יצא לאור בישראל בשנת 1988, ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], בתרגומו של [[דוד פונדק]] ומסביר את התאוריה של [[אלקטרודינמיקה קוונטית]] לציבור הרחב.
* '''"[[אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!]]"''', יצא בישראל בשנת 1995, בהוצאת [[מחברות לספרות (הוצאת ספרים)|מחברות לספרות]], בתרגומו של [[עמנואל לוטם]]
* '''מה אכפת ''לך'' מה חושבים אחרים?''', [[הוצאת מחברות לספרות]] בשנת 1996, בתרגומו של עמנואל לוטם
* '''המשמעות של כל זה - הרהורים של מדען אזרח''', יצא בישראל בשנת 1999, בהוצאת מחברות לספרות, בתרגומו של יונתן פרידמן
* '''[[Q:החדווה שבגילוי דברים|החדווה שבגילוי דברים]]''', יצא בישראל בשנת 2006, בהוצאת מחברות לספרות, בתרגומו של עמנואל לוטם

==ראו גם==
* [[פלקסגון]]
* [[דיאגרמת פיינמן]]

== לקריאה נוספת ==
* Richard P. Feynman, '''The character of physical law''', Penguin Books, 1965
* 1965 ,.Feynman, R.P., Leighton, R.B., Sands, M
'''The Feynman Lectures of Physics''',
(three volumes, Addison-Wesley, Reading, Massachusetts)

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Richard Feynman|ויקיציטוט=ריצ'רד פיינמן|ויקיציטוט 2=החדווה שבגילוי דברים}}
* {{אתר רשמי}}
{{פרופילי מדענים}}
* {{בריטניקה}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=FCsfGRdV1Fg הרצאה של ריצ'רד פיינמן אודות מאפייני החוק הפיזיקלי (כתוביות בעברית)] - חוק הכבידה.
* [https://www.youtube.com/watch?v=no7xGF6Gp1k הרצאה של ריצ'רד פיינמן אודות מאפייני החוק הפיזיקלי (כתוביות בעברית)] - על הקשר בין מתמטיקה ופיזיקה.
* [https://www.youtube.com/watch?v=fq4bzuqq1Cg הרצאה של ריצ'רד פיינמן אודות מאפייני החוק הפיזיקלי (כתוביות בעברית)] - חוקי השימור הגדולים.
* [https://youtu.be/V2RdUt2eOrU הרצאה של ריצ'רד פיינמן אודות מאפייני החוק הפיזיקלי (כתוביות בעברית)] - הסימטריה בחוק הפיזיקלי.
* [https://www.youtube.com/watch?v=2NNBjUppQ4g הרצאה של ריצ'רד פיינמן אודות מאפייני החוק הפיזיקלי (כתוביות בעברית)] - ההבדל בין העבר והעתיד.
* [https://youtu.be/wY3kB_iVmV4 הרצאה של ריצ'רד פיינמן אודות מאפייני החוק הפיזיקלי (כתוביות בעברית)] - הסתברות ואי-הודאות - הטבע מנקודת מבטה של המכניקה הקוונטית.
* [https://www.youtube.com/watch?v=SAzdofw1zJA הרצאה של פיינמן אודות מאפייני החוק הפיזיקלי (כתוביות בעברית)] - החיפוש אחר חוקים חדשים.
* [https://youtu.be/2Mc4vZ2jTxY?si=tVQetilfKqbd_zyZ 'כיף לדמיין' עם ריצ'רד פיינמן - כל הפרקים (כתוביות בעברית)] - ראיון ארוך עם פיינמן מ-1983.
* {{הידען||הטבעת קפאה, המעבורת התפוצצה|feinman-challenger-14020/}}
* {{דוידסון|ד"ר איתן אוקסנברג|הפיזיקאי ששיגע את אמריקה|sciencehistory/הפיזיקאי-ששיגע-את-אמריקה|15 בפברואר 2018}}
* [[יובל נאמן]], [http://physicaplus.org.il/zope/home/he/1124811264/1141924726neeman ריצ'רד פיינמן – ה"אלוויס פרסלי" של המדע], באתר "פיזיקהפלוס"
* [http://www.laisrael.net/PageDisplay.asp?Artnum=1958 פרק נבחר מתוך הספר "החדווה שבגילוי דברים"], מאת פרופ' ריצ'רד פ' פיינמן, באתר "פורטל הקשר הישראלי"
* [https://www.youtube.com/watch?v=EKWGGDXe5MA Richard Feynman Computer Heuristics Lecture] - הרצאה של ריצ'רד פיינמן על [[מחשב]]ים ו[[בינה מלאכותית]] {{וידאו}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=ZswnT5uKn_E Feynman on Scientific Method] - הסבר של ריצ'רד פיינמן על [[השיטה המדעית]] {{סרטונים}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=JIJw3OLB9sI Richard Feynman, The Great Explainer: Great Minds] - סרטון הסבר על ריצ'רד פיינמן {{באנגלית}} {{סרטונים}}
* [https://www.ted.com/talks/richard_feynman הרצאה של ריצ'רד פיינמן: "Physics is fun to imagine"]
* {{Find a Grave}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007261177005171|ריצ'רד פ. פינמן (1918-1988)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{פרס נובל לפיזיקה}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:פיינמן, ריצ'רד}}
[[קטגוריה:פיזיקאים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]
[[קטגוריה:ניו יורק: אישים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לפיזיקה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל יהודים אמריקאים]]
[[קטגוריה:יהודים זוכי המדליה הלאומית למדעים]]
[[קטגוריה:פיזיקאים יהודים אמריקאים]]
[[קטגוריה:אתאיסטים יהודים]]
[[קטגוריה:יהודים עובדי פרויקט מנהטן]]
[[קטגוריה:סגל המכון הטכנולוגי של קליפורניה]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת קורנל]]
[[קטגוריה:בוגרי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס]]
[[קטגוריה:אתאיסטים אמריקאים]]
[[קטגוריה:זוכי מדליית הזהב הבין-לאומית ע"ש נילס בוהר]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי מדע פופולרי]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1918]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1988]]