הצגת המקור של הדף "שביט בנט"

{{גוף פלנטרי
| שם כוכב = שמש
| סוג = שביט
}}
'''שביט בנט''', המכונה רשמית '''C/1969 Y1''' (כינוי ישן '''1970 II''' ו'''-1969i'''), היה אחד משני השביטים הבהירים שנצפו בשנות ה-70, יחד עם [[שביט וסט|שביט ווסט]], ונחשב ל[[שביט גדול]].<ref>{{Cite web|last=Yeomans|first=Donald K.|title=Great Comets in History|url=https://ssd.jpl.nasa.gov/sb/great_comets.html|access-date=17 April 2023|website=ssd.jpl.nasa.gov}}</ref> השביט התגלה על ידי ג'ון קיסטר בנט{{אנ|John Caister Bennett}} ב-28 בדצמבר 1969, כשהיה במרחק של כשתי יחידות אסטרונומיות מ[[השמש]]. הוא הגיע [[אפסיד|לפריהליון]] ב-20 במרץ. ב-26 במרץ 1970 הוא היה בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ, והגיע ל[[בהירות נראית|בהירות]] מרבית 0.<ref name="1969y1.html">[http://www.cometography.com/lcomets/1969y1.html C&MS: C/1969 Y1 (Bennett)]</ref> הוא נצפה לאחרונה ב-27 בפברואר 1971.<ref name="1969y1.html" />

== היסטוריה תצפיתית ==
השביט התגלה על ידי ג'ון קיסטר בנט ב-28 בדצמבר 1969 מ[[פרטוריה]], [[דרום אפריקה]]. השביט נראה בקבוצת הכוכבים [[טוקאן (קבוצת כוכבים)|טוקאן]], בנטייה של 65° דרום, ובהירותו הייתה בערך 8.5.<ref name="JBAA99">{{Cite journal|last=Hendrie|first=M. J.|date=1 February 1999|title=Comet Bennett 1969i|url=https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/1999JBAA..109...14H/abstract|journal=Journal of the British Astronomical Association|volume=109|pages=14–21|issn=0007-0297}}</ref> באותו זמן היה השביט במרחק של כ-1.7 יחידות אסטורונומיות מהשמש ומכדור הארץ.{{הערה|שם=1969y1.html}} חישוב מסלול השביט הראה כי הוא עשוי להפוך לעצם בהיר עד סוף מרץ, במהלך הפריהליון שלו במרחק של 0.54 יחידות אסטרונומיות.<ref name="JBAA99" /><ref name="1969y1.html" />

השביט הפך גלוי ל[[עין בלתי מזוינת]] בפברואר 1970 ובשבוע הראשון של אותו חודש הייתה בהירותו 5, ו[[זנב שביט|זנבו]] התפרש על פני מעלה אחת בערך, כפול מרוחבו של הירח. עד סוף פברואר התבהר השביט לבהירות של 3.5, וזנבו התארך לשתי מעלות בערך.<ref name="icq">{{Cite web|title=THE BRIGHT-COMET CHRONICLES|url=http://www.icq.eps.harvard.edu/bortle.html|access-date=12 February 2023|website=www.icq.eps.harvard.edu}}</ref> השביט המשיך להתבהר במהלך חודש מרץ, כשהתקרב הן לשמש והן לכדור הארץ. הוא הגיע לבהירות 1 באמצע מרץ, עם זנב מעוקל בהיר באורך של כ-10 מעלות.{{הערה|שם=1969y1.html}}<ref name="icq" />

ב-20 במרץ הגיע השביט לפריהליון. ב-25 במרץ חצה את קו המשווה<ref name="JBAA99"></ref> וב-26 במרץ הגיע לנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ, מרחק של 0.69 יחידות אסטרונומיות.{{הערה|שם=1969y1.html}} במהלך אפריל בזמן התרחקותו מהשמש ומכדור הארץ,<ref name="1969y1.html" /> התעמעם השביט והגיע בסוף אפריל לבהירות של 3-4. לשביט היו באפריל שני זנבות, כאשר הארוך ביניהם באורך של 20-25 מעלות.<ref name="1969y1.html" /><ref name="icq"></ref> למרות שבתחילת מאי ראש השביט דהה לבהירות של 5, זנבו היה עדיין באורך 10-15 מעלות. עד סוף החודש אורכו היה רק 2.5 מעלות. השביט נראה ב[[עין בלתי מזוינת]] עד אמצע מאי 1970.<ref name="1969y1.html" /><ref name="JBAA99" /><ref name="icq" />

השביט המשיך להחוויר במהלך הקיץ, הסתיו והחורף. בתחילת יולי הייתה בהירותו 10 בערך, ובספטמבר בערך 12.<ref name="JBAA99"></ref> בינואר 1971 הוא צולם כאובייקט בעל בהירות 18.9. בפעם האחרונה צולם שביט בנט על ידי אליזבת רומר{{אנ|Elizabeth Roemer}} ב-27 בפברואר 1971, כאשר היה במרחק של 4.9 יחידות אסטרונומיות מהשמש ו-5.3 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ.{{הערה|שם=1969y1.html}}

== ממצאים ==
זמן קצר לאחר שניתן היה לחשב את נתוני המסלול הראשונים, הוערך כי השביט יהפוך לשביט בהיר, שניתן לצפות בו בעין בלתי מזוינת. נמצא שהוא משלב שלושה מאפיינים שיהפכו אותו לשביט יוצא דופן לתצפית: מרחק פריהליון קצר, מרחק קצר מכדור הארץ ובהירות עצמית גבוהה.<ref>{{Cite book|last=Mobberley|first=Martin|title=Hunting and Imaging Comets|date=2011|publisher=Springer|pages=64–66|doi=10.1007/978-1-4419-6905-7}}</ref> מסיבה זו נפתחו פרויקטי מחקר רבים לתצפית בשביט, כך ששביט בנט הפך בזמנו לשביט המצולם והנחקר ביותר.<ref name="Marsden71">{{Cite journal|last=Marsden|first=B. G.|date=1 March 1971|title=Comets in 1970.|url=https://articles.adsabs.harvard.edu/pdf/1971QJRAS..12..244M|journal=Quarterly Journal of the Royal Astronomical Society|volume=12|pages=244–273|issn=0035-8738}}</ref>

=== תצפיות אולטרה סגול ===
שנים אחדות לפני גילוי השביט הועלתה השערה כי שביטים מוקפים במעטפת [[מימן]], שניתן לזהות על ידי צפייה [[על-סגול|באולטרה סגול]] בקו פליטה [[:en:Lyman-alpha_line|α]] בסדרת לימן{{אנ|Lyman series}}, ב-121.5 ננומטר. תצפית זו אינה אפשרית מהקרקע מכיוון שקרינה אולטרה סגולה אינה חודרת את האטמוספירה. התצפית הראשונה של שביט באולטרה סגול נעשתה בינואר 1970 כאשר טלסקופ החלל OAO-2{{אנ|Orbiting Astronomical Observatory 2}} קלט את הספקטרום של השביט C/1969 T1 (Tago-Sato-Kosaka) ואימת כי השביט מוקף במעטפת המימן. בפברואר באותה שנה היה שביט בנט ממוקם באופן נוח לתצפית מהחלל. OAO-2 ו-OGO-5{{אנ|Orbiting Geophysical Observatory}} צפו בו באופן שיטתי החל מאמצע מרץ עד אמצע אפריל באותה שנה, ותיעדו שינויים במבנה [[הילה (שביט)|ההילה]] שלו.<ref>A. D. Code, T. E. Houck, C. F. Lillie: ''Ultraviolet Observations of Comets.'' In: A. D. Code (Ed.): ''The Scientific Results from the Orbiting Astronomical Observatory (OAO-2).'' NASA Scientific and Technical Information Office, Washington D.C. 1972, NASA SP-310, S. 109–114 ([https://archive.org/download/NASA_NTRS_Archive_19720024170/NASA_NTRS_Archive_19720024170.pdf PDF; 350 kB]).</ref>

מהנתונים הפוטומטריים שהתקבלו מ-OAO-2, ניתן היה לחשב את קצב היצירה של OH ו-H והתלות שלהם במרחק השביט מהשמש. התוצאות אישרו את ההנחה שייצור הגז של שביטים במרחקים קטנים מהשמש, נקבע על ידי [[התאיידות|התאדות]] ה[[מים]] מהגרעין. אובדן המים הכולל במהלך מעברו של השביט במערכת השמש הפנימית נאמד ב-200 מיליון טון.<ref>{{Cite journal|last=Lillie|first=C. F.|last2=Keller|first2=H. U.|date=1 January 1976|title=The Gas Production Rate of Comet Bennett|url=https://ui.adsabs.harvard.edu/link_gateway/1976NASSP.393..323L/ADS_PDF|journal=NASA Special Publication|volume=393|pages=323}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Keller|first=H. U.|last2=Lillie|first2=C. F.|date=1 August 1974|title=The Scale Length of OH and the Production Rates of H and OH in Comet Beunett (1970 II)|url=https://ui.adsabs.harvard.edu/link_gateway/1974A%26A....34..187K/ADS_PDF|journal=Astronomy and Astrophysics|volume=34|pages=187|issn=0004-6361}}</ref>

ב-1 וב-2 באפריל נצפה השביט לראשונה על ידי טלסקופ החלל OGO-5, שהיה מצויד באמצעות [[פוטומטר]] רגיש, שהיה מסוגל לזהות פליטות מאטומי מימן עד למרחק של כמה מיליוני ק"מ מ[[גרעין שביט|גרעין השביט]]. מהמדידות ניתן היה להסיק את מסת המימן בכ-2 מיליון טון.<ref>J.-L. Bertaux, J. Blamont: ''Observation de l'émission d'hydrogène atomique de la comète Bennett.'' In: ''Comptes rendus hebdomadaires des séances de l'Académie des sciences.'' Vol. 270, Serie B, 1970, p. 1580–1584 ([http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k480291t/f1608.item.r=Archives%20de%20l'Académie%20des%20sciences%20Bertaux%20Blamont Archive link])</ref> לאחר המדידות המוצלחות הראשונות הללו, הוחלט להמשיך ולצפות בשביט עם המכשירים שעל OGO-5 וכך התקבלו עד 30 באפריל שתים עשרה מפות עוצמה של פליטת קו [[:en:Lyman-alpha_line|α]] בסדרת לימן של השביט. המפות מציגות את התפתחות מעטפת המימן במהלך חודש שלם. ב-1 באפריל, כאשר השביט היה במרחק של כ-0.6 יחידות אסטרונומיות מהשמש, מעטפת המימן הייתה בגודל של 20 מיליון ק"מ × 15 מיליון ק"מ, ולאחר מכן החלה להתכווץ באיטיות. קצב ייצור אטומי המימן היה דומה לערך שהתקבל מתצפיות OAO-2.<ref>{{Cite journal|last=Bertaux|first=J. L.|last2=Blamont|first2=J. E.|last3=Festou|first3=M.|date=1 June 1973|title=Interpretation of Hydrogen Lyman-Alpha Observations of Comets Bennett and Encke|url=https://ui.adsabs.harvard.edu/link_gateway/1973A%26A....25..415B/ADS_PDF|journal=Astronomy and Astrophysics|volume=25|pages=415–430|issn=0004-6361}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Keller|first=H. U.|date=1 August 1973|title=Hydrogen Production Rates of Comet Bennett (1969i) in the First Hall of April 1970|url=https://ui.adsabs.harvard.edu/link_gateway/1973A%26A....27...51K/ADS_PDF|journal=Astronomy and Astrophysics|volume=27|pages=51|issn=0004-6361}}</ref>

=== אור נראה ===
במרכז [[מרכז טיסות החלל גודרד|טיסות החלל גודארד]] במרילנד, צולמו תמונות של השביט מ-28 במרץ עד 18 באפריל 1970, עם מסנני [[התאבכות]] באורכי גל שונים באזורי הסגול, הכחול, הירוק והצהוב של הספקטרום. בפרט, בדקו את קווי הפליטה ש[[ציאניד|ל]] CO+, [[ציאניד|CN]], C<sub>2</sub>, ו-[[נתרן|Na]]. תמונות אלו בשילוב תמונות נוספות, שצולמו ממצפה הכוכבים של [[המבורג]], שימשו להפקת מפות של הילת השביט עם קווים שווי-בהירות{{אנ|isophotes}} עד למרחק של 150,000 ק"מ מהגרעין.<ref>{{Cite journal|last=Rahe|first=J.|last2=McCracken|first2=C. W.|last3=Donn|first3=B. D.|date=1 January 1976|title=Monochromatic and white-light observations of comet Bennett 1969i (1970 II).|url=https://articles.adsabs.harvard.edu/pdf/1976A%26AS...23...13R|journal=Astronomy and Astrophysics Supplement Series|volume=23|pages=13–35|issn=0365-0138}}</ref> סקרים דומים נערכו גם מ-31 במרץ עד 27 באפריל במצפה של אוניברסיטת מערב אונטריו{{אנ|Hume Cronyn Memorial Observatory}} ב[[קנדה]]. גם שם צולמו תמונות של השביט באמצועת מסנני התאבכות באורכי גל שונים בתחום הסגול, הכחול והירוק של הספקטרום. במיוחד נמדדו קווי הפליטה של CN ו-C<sub>2</sub> ופרופילי העוצמה שלהם הוערכו בכיוונים מקבילים ומאונכים לזנב השביט<ref>{{Cite journal|last=Borra|first=Ermanno F.|last2=Wehlau|first2=William H.|date=April 1971|title=Narrow-Band Photometry of Comet Bennett (1969 i)|journal=Publications of the Astronomical Society of the Pacific|volume=83|pages=184|doi=10.1086/129098|doi-access=free}}</ref> והוצגו בצורה של איזופוטים.<ref>{{Cite journal|last=Borra|first=Ermanno F.|last2=Wehlau|first2=William H.|date=October 1973|title=Narrow-Band Isophotes of Comets Tago-Sato-Kosaka and Bennett|journal=Publications of the Astronomical Society of the Pacific|volume=85|pages=670|doi=10.1086/129525|doi-access=free}}</ref>

מ-30 במרץ עד 7 במאי 1970 נערכו מחקרים ספקטרוגרפיים של השביט במצפה הכוכבים של אוניברסיטת טולדו ב[[אוהיו]]. בדרך זו התקבלו פרופילי בהירות של קווי הפליטה של C<sub>2</sub> ו־CN עד למרחק של 100,000 ק"מ מגרעין השביט.<ref>{{Cite journal|last=Delsemme|first=A. H.|last2=Moreau|first2=J. L.|date=1 January 1973|title=Brightness Profiles in the Neutral Coma of Comet Bennett (1970 II)|url=https://ui.adsabs.harvard.edu/link_gateway/1973ApL....14..181D/ADS_PDF|journal=Astrophysical Letters|volume=14|pages=181|issn=0004-6388}}</ref> פרופיל בהירות של קו הפליטה ה"אסור" של אטום החמצן ב-630 ננומטר, נוצר מתמונות מ-18 באפריל. הוצע כי אטומים אלו נובעים מהתפרקות של <chem>CO2</chem>, וכי שביט בנט הכיל <chem>CO2</chem> בכמות עודפת על מים.<ref>{{Cite journal|last=Delsemme|first=A. H.|last2=Combi|first2=M. R.|date=1 November 1976|title=The Production Rate and Possible Origin of O ((1) d) in Comet Bennett 1970 II|journal=The Astrophysical Journal|volume=209|pages=L149|doi=10.1086/182286}}</ref> אותן תמונות שימשו גם ליצירת פרופיל בהירות של יון <chem>H2O+</chem> עד למרחק של כ-100,000 ק"מ מהגרעין ולקביעת קצב הייצור שלו.<ref>{{Cite journal|last=Delsemme|first=A. H.|last2=Combi|first2=M. R.|date=1 November 1976|title=Production Rate and Origin of H20(+) in Comet Bennett 1970 II|journal=The Astrophysical Journal|volume=209|pages=L153|doi=10.1086/182287|doi-access=free}}</ref>

בין 7 ל-18 במרץ צולמו תמונות של השביט במצפה הכוכבים סרו טולולו{{אנ|Cerro Tololo Inter-American Observatory}} בצ'ילה. זנבו של השביט לא הראה הפרעות ניכרות, וניתן היה לראות רק מעט קרני צד בהירות, מה שמצביע על אינטראקציה חלשה יחסית בין [[רוח השמש]] ושדות מגנטיים הקשורים לבין השביט.<ref>{{Cite journal|last=Miller|first=Freeman D.|date=September 1992|title=The side-ray systems of Comet Bennett, 1970 March 7-18|journal=The Astronomical Journal|volume=104|pages=1207|doi=10.1086/116309}}</ref>

ניתוח של תמונות שצולמו מסוף מרץ עד סוף מאי ממצפה אסייגו{{אנ|Asiago Astrophysical Observatory}} באיטליה הראה כי ב-3 ו-4 באפריל התנתק זנב הגז של השביט מההילה.<ref>{{Cite journal|last=Wurm|first=Karl|last2=Mammano|first2=Augusto|date=October 1972|title=Contributions to the kinematics of type I tails of comets|journal=Astrophysics and Space Science|volume=18|issue=2|pages=273–286|doi=10.1007/BF00645393}}</ref>

=== אינפרא אדום ===
מסוף מרץ עד אמצע אפריל 1970 נערכו במעבדת הירח והכוכבים{{אנ|Lunar and Planetary Laboratory}} באריזונה תצפיות [[תת-אדום|באינפרא אדום]] על בהירות של השביט. בנוסף, ב-31 במרץ 1970 בוצעו תצפיות באמצעות טלסקופ אינפרא אדום מוטס.<ref>{{Cite journal|last=Kleinmann|first=D. E.|last2=Lee|first2=T.|last3=Low|first3=F. J.|last4=O'dell|first4=C. R.|date=May 1971|title=Infrared Observations of Comets 1969g and 1969i|journal=The Astrophysical Journal|volume=165|pages=633|doi=10.1086/150927}}</ref>

ב-4 באפריל 1970, השביט בנט נמדד פוטומטרית במצפה הכוכבים אובריאן של [[אוניברסיטת מינסוטה]] באינפרא אדום הקרוב והבינוני באורך גל של 2-20 מיקרומטר. בנוסף לקרינת [[גוף שחור]] רציפה בטמפרטורה של כ-500°K, ניתן היה לזהות קו פליטה גם ב-10 מיקרומטר, שמקורו בגרגרי [[סיליקט]] באבק השביט.<ref>{{Cite journal|last=Maas|first=R. W.|last2=Ney|first2=E. P.|last3=Woolf|first3=N. J.|date=May 1970|title=The 10-MICRON Emission Peak of Comet Bennett 1969i|journal=The Astrophysical Journal|volume=160|pages=L101|doi=10.1086/180537|doi-access=free}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Hackwell|first=J. A.|date=1 February 1971|title=10 micron emission spectrum of Comet Bennett|url=https://ui.adsabs.harvard.edu/link_gateway/1971Obs....91...33H/ADS_PDF|journal=The Observatory|volume=91|pages=33–34|issn=0029-7704}}</ref>

=== גלי מיקרו ===
בניסוי שנערך במרץ 1970, [[רדיו-טלסקופ|טלסקופי רדיו]] ב[[וירג'יניה המערבית|מערב וירג'יניה]] וב[[מרילנד]] ביצעו סריקות רגישות בתדרים של 4.83 GHz ו-22.2 GHz, בהתאמה, במטרה לזהות קווי פליטה אופייניים לפורמלדהיד ומולקולות מים.<ref>{{Cite journal|last=Huebner|first=Walter F.|last2=Snyder|first2=Lewis E.|date=September 1970|title=Radio Search for Formaldehyde in Comet Bennett (1969i)|journal=The Astronomical Journal|volume=75|pages=759|doi=10.1086/111021}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Clark|first=T. A.|last2=Donn|first2=B.|last3=Jackson|first3=W. M.|last4=Sullivan|first4=W. T., Iii|last5=Vandenberg|first5=N.|date=September 1971|title=Search for Microwave H20 Emission in Comet Bennett (1969i)|journal=The Astronomical Journal|volume=76|pages=614|doi=10.1086/111171}}</ref> תוצאות הניסוי היו שליליות, דבר המצביע על כך שהריכוז של מולקולות אלו באזורים שנבדקו היה נמוך מהרגישות של המכשירים.

=== ניסיונות צילום של אפולו 13 ===
צוות של [[אפולו 13]] אמור היה לצלם את שביט בנט במהלך מסעם [[הירח|לירח]]. הניסיון הראשון שלהם ב-13 באפריל 1970 לא צלח, וניסיונות נוספים בוטלו עקב התקלה בחללית שגרמה לביטול כל המשימות המדעיות שתוכננו.<ref>{{Cite web|title=Apollo Expeditions to the Moon: Chapter 13|url=https://history.nasa.gov/SP-350/ch-13-6.html|access-date=2015-06-05|website=history.nasa.gov}}</ref><ref>{{Citation|title=Apollo 13 Accident – Flight Director Loop Part 1|url=https://www.youtube.com/watch?v=KWfnY9cRXO4|access-date=2015-06-05}}</ref>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:שביטים]]
[[קטגוריה:1969 במדע]]