הצגת המקור של הדף "שביט האלי"

{{גוף פלנטרי
| שם = שביט האלי
| סמל =
| תמונה = [[קובץ:Lspn comet halley.jpg|250px|שביט האלי, כפי שצולם ב-8 במרץ 1986]]
| כיתוב = שביט האלי, צולם ב-[[8 במרץ]] [[1986]]
| סוג = [[שביט]]
| קטגוריה = [[שביט מחזורי]]
| מיקום =
| מגלה = נחזה על ידי [[אדמונד האלי]] ב-[[1705]]
| תאריך גילוי = -
| על שם = -
| מרחק בק"מ = 2,661,100,000
| יחידות אסטרונומיות = 17.8
| אקסצנטריות = 0.967
| זמן הקפה = 75.3 שנים
| מחזור סינודי =
| מהירות =
| מהירות מקסימלית =
| מהירות מינימלית =
| נטיית מסלול = 162.3
| ירחים =
| רדיוס קו משווה =
| ממדים = <math>15\times 8 \times 8</math>
| שטח פנים =
| מסה = {{SN|2.2±0.9|14}}
| צפיפות = 0.55±0.25
| כוח משיכה =
| זמן סיבוב עצמי =
| מהירות הסתובבות =
| נטיית ציר הסיבוב =
| ציר חצי-ראשי = {{SN|2.653417|9}}
| אלבדו =
| בהירות = 28.2 (2003)
| מהירות מילוט =
| טמפרטורה ממוצעת =
| טמפרטורה מקסימלית =
| טמפרטורה מינימלית =
| לחץ אטמוספירי =
| חומר1 = [[מים]]
| כמות1 = 80%
| חומר2 = [[פחמן חד-חמצני]]
| כמות2 = 10%
| חומר3 = תערובת של [[מתאן]] ו[[אמוניה]]
| כמות3 = 2.5%
| אפואפסיד בק"מ = 5,247,450,000
| אפואפסיד יחידות אסטרונומיות = 35.1
| פריאפסיד בק"מ = 87,607,000
| פריאפסיד יחידות אסטרונומיות = 0.586
| שם כוכב = [[השמש]]
}}
'''[[שביט]] האלי''', המסומל באופן רשמי כ-'''1P/Halley''', הוא [[שביט מחזורי]] {{אנ|List of periodic comets}} מפורסם ש[[זמן הקפה|זמן ההקפה]] שלו סביב [[השמש]] הוא בין 72 ל-80 שנה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Brady, Joseph L.|שם=Halley's Comet AD 1986 to 2647 BC|כתב עת=Journal of the British Astronomical Association|כרך=92|שנת הוצאה=1982|עמ=209|קישור=https://adsabs.harvard.edu/full/1982JBAA...92..209B}}</ref> זמן ההקפה אינו קבוע בשל השפעות כבידה של הפלנטות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://science.nasa.gov/solar-system/comets/1p-halley/|כותרת=1P/Halley - NASA Science|אתר=science.nasa.gov|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-07-31}}</ref> כששביט האלי מתקרב לשמש ה[[בהירות נראית]] שלו עולה באופן ניכר, והוא נראה ב[[עין בלתי מזוינת]].

החזרות התקופתיות של האלי ל[[מערכת השמש]] הפנימית נצפו ותועדו על ידי אסטרונומים ברחבי העולם מאז שנת 240 לפני הספירה, אך רק בשנת 1705 הבין האסטרונום האנגלי [[אדמונד האלי]] כי הופעות אלו הן הופעות חוזרות של אותו שביט. וחזה את שנת הופעתו הבאה. כתוצאה מגילוי זה, נקרא השביט על שמו, שביט האלי.

ב-1986 ביקר האלי במערכת השמש הפנימית, והפך לשביט הראשון שנצפה בפירוט על ידי מספר [[גשושית|גשושיות]]. תצפיות אלה סיפקו מידע רב על מבנה [[גרעין שביט|גרעין השביט]] ותרמו רבות להבנת התהליכים שיוצרים את ה[[הילה (שביט)|הילה]] ואת ה[[זנב שביט|זנב]]. תצפיות אלו תמכו במספר תיאוריות של מבנה שביט, ובפרט מודל "כדור השלג המלוכלך", שחזה כי האלי מורכב מאבק ומקרח נדיף המורכב בעיקר ממים, מפחמן דו-חמצני ומאמוניה. כעת ידוע כי פני השטח של האלי מכוסים ברובם באבק ובחומרים בלתי נדיפים, ושרק חלק קטן ממנו הוא קרח.

הביקור הבא של האלי במערכת השמש הפנימית צפוי להיות באמצע 2061.

== מסלול ==
{{תמונות מרובות
| כיוון = אנכי
| רוחב = 200
| מרווח = 10
| תמונה1 = Halley's Comet animation.gif
| הערה1 = אנימציה של תנועתו של האלי במסלולו על רקע מסלולי הפלנטות.
| תמונה2 = Orionid12n.jpg
| הערה2 = [[אוריונידים|מטאור אוריונידי]], שמקורו בכוכב השביט של האלי, חולף (בצד ימין של התמונה) בסמוך ל[[שביל החלב]] ומימין ל[[נוגה]].
}}
זמן המחזור המסלולי של האלי השתנה מאז שנת 240 לפני הספירה בין 74 ל-80 שנים.<ref name="yeo">{{Cite journal |title=The History of Comet Halley |first1=Donald Keith |last1=Yeomans |first2=Jürgen |last2=Rahe |first3=Ruth S. |last3=Freitag |journal=Journal of the Royal Astronomical Society of Canada |volume=80 |page=70 |bibcode=1986JRASC..80...62Y |date=1986 |quote=Figure 4. The minimum and maximum intervals are 74.42 years (1835-1910) and 79.25 years (451-530).}}</ref> מסלולו סביב השמש הוא אליפטי ביותר, עם אקסצנטריות מסלולית של 0.967 (למסלול מעגלי אקסצנטריות 0, ולמסלול פרבולי אקסצנטריות 1). ב[[אפהליון ופריהליון|פריהליון]], מרחקו אל השמש הוא 0.59 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] (כ-88 מיליון ק"מ), בין המסלולים של [[כוכב חמה]] ו[[נוגה]]. ב[[אפהליון ופריהליון|אפהליון]] מרחקו אל השמש הוא 35 יחידות אסטרונומיות (כ-5.2 מיליארד ק"מ), בערך המרחק המסלולי של [[פלוטו]]. שלא כמו הרוב המכריע שלגופים במערכת השמש, האלי סובב לאחור במסלול כלומר הוא מקיף את השמש במגמה הפוכה לזו של הפלנטות.<ref>{{cite journal|journal=Astronomy and Astrophysics|volume=647|date=March 2021|number=A71|doi=10.1051/0004-6361/202039737|title=Small Solar System objects on highly inclined orbits|author=T. Hromakina, I. Belskaya, Yu. Krugly, V. Rumyantsev, O. Golubov, I. Kyrylenko, O. Ivanova. S. Velichko, I. Izvekova, A. Sergeyev, I. Slyusarev and I. Molotov|pages=A71 |url=https://arxiv.org/abs/2101.04541}}</ref> המסלול נוטה ב-18° ל[[מישור המילקה]].<ref name="Russell1988">{{Cite journal|title=The interaction of the solar wind with Comet Halley – Upwind and downwind|last=Russell|first=C. T.|journal= Quarterly Journal of the Royal Astronomical Society|volume=29|date=June 1988|pages=157–173|bibcode=1988QJRAS..29..157R|url=https://articles.adsabs.harvard.edu//full/1988QJRAS..29..157R/0000160.000.html}}</ref> לעיתים מציינים את נטיית המסלול כ-162°, כדי להדגיש את העובדה שמגמת הסיבוב של האלי הפוכה לזו של הפלנטות.<ref>{{cite web|title=
Chapter 5: Planetary Orbits|url=https://science.nasa.gov/learn/basics-of-space-flight/chapter5-1/|publisher=NASA|accessdate=2024-08-31}}</ref> המעבר ב-1910 היה במהירות יחסית של 70.56 קמ"ש. מכיוון שמסלולו מתקרב למסלולו של כדור הארץ בשני מקומות, האלי מקושר לשני [[מטר מטאורים|מטרות מטאורים]]: ה[[אטא-אקוורידים]] בתחילת מאי, וה[[אוריונידים]] בסוף אוקטובר.<ref>{{Cite web|title=Meteor Streams|publisher=Jet Propulsion Laboratory|url=http://ssd.jpl.nasa.gov/?meteor_streams|access-date=15 March 2007}}</ref>

האלי מסווג כשביט מחזורי, כלומר, שביט בעל מסלול שמשכו 200 שנים או פחות.<ref name="Morbidelli2006">{{cite journal |first=Alessandro |last=Morbidelli |date=2005 |title=Origin and dynamical evolution of comets and their reservoirs |url=https://arxiv.org/abs/astro-ph/0512256}}</ref><ref name="jewitt2002">{{Cite journal |title=From Kuiper Belt Object to Cometary Nucleus: The Missing Ultrared Matter |first=David C. |last=Jewitt |journal=The Astronomical Journal |date=2002 |volume=123 |issue=2 |pages=1039–1049 |doi=10.1086/338692 |bibcode=2002AJ....123.1039J |s2cid=122240711 |doi-access=free }}</ref> לשביטים מחזוריים נטיית מסלול ממוצעת של כעשר מעלות בלבד ביחס למישור המילקה, וזמן מחזור ממוצע של כ-6.5 שנים, כך שמסלולו של האלי אינו טיפוסי.<ref name="hughes1987">{{Cite journal |first=David W. |last=Hughes |s2cid=123592786 |display-authors=etal |title=The History of Halley's Comet |journal=Philosophical Transactions of the Royal Society A |pages=349–367 |jstor=37959 |volume=323 |issue=1572 |date=1987 |doi= 10.1098/rsta.1987.0091 |bibcode=1987RSPTA.323..349H }}</ref>

האלי נמצא במסלולו הנוכחי ככל הנראה במשך 16,000–200,000 שנים, אם כי ניתן לבצע אינטגרציה של המסלול על פני כמה עשרות התגלויות לכל היותר, ואת ההתקרבויות שלו לשמש לפני שנת 837 לספירה ניתן לאמת רק מתצפיות שתועדו בעבר.<ref name="Olsson1987">{{Cite journal |first=Duncan I. |last=Olsson-Steel |title=The dynamical lifetime of comet P/Halley |journal=Astronomy and Astrophysics |volume=187 |issue=1–2 |pages=909–912 |date=1987 |bibcode=1987A&A...187..909O }}</ref> ההשפעות הלא-גרביטציוניות עלולות להיות קריטיות;<ref name="Olsson1987" /> כאשר האלי מתקרב לשמש, סילוני גז שנפלטים מפני השטח שלו, מסיטים אותו מעט ממסלולו. שינויים אלו גורמים לשינויים של ארבעה ימים בממוצע במעבר הפריהליון שלו.<ref>
{{cite book |last=Yeomans |first=Donald Keith |title=Comets: A Chronological History of Observation, Science, Myth, and Folklore |url=https://archive.org/details/cometschronologi0000yeom |url-access=registration |pages=[https://archive.org/details/cometschronologi0000yeom/page/260 260–261] |date=1991 |publisher=Wiley and Sons |isbn=0-471-61011-9 }}</ref>

== הרכב ==
[[קובץ:Comet Halley close up-cropped.jpg|ממוזער|התמונה, שצולמה על ידי הגשושית ג'וטו ב-14 במרץ 1986, חושפת את הגרעין של האלי כמבנה כהה, דמוי סלע ואת סילוני האבק והגז, הנפלטים מפני השטח.]]

גשושיות [[תוכנית וגה|וגה]] (1984) ו[[ג'וטו (גשושית)|ג'וטו]] (1986) סיפקו את המבט הראשון אל פני השטח והמבנה של האלי. הגרעין הוא קונגלומרט של קרח ואבק, המכונה לעיתים קרובות "כדור שלג מלוכלך",<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20110904031752/http://www.astronomytoday.com/astronomy/comets.html|כותרת=Comets, awesome celestial objects|אתר=web.archive.org|תאריך=2011-09-04|תאריך_וידוא=2024-07-31}}</ref> שפני השטח שלו מכוסים בחומר כהה עשיר ב[[פחמן]]. מתוך החומר שנפלט מהשביט, 80% הם [[מים]], 10% [[פחמן חד-חמצני]], ו-2.5% תערובת של [[מתאן]] ו[[אמוניה]]. פחממנים, [[ברזל]] ו[[נתרן]] נמצאו בכמויות מזעריות, כמו גם [[גז]] [[ציאנוגן]].

כמו כל השביטים, כשהאלי מתקרב לשמש, התרכובות הנדיפות שמרכיבות אותו מתחילות ל[[המראה (פיזיקה)|המריא]] מעל פני השטח.<ref name="graw">{{cite encyclopedia |doi=10.1036/1097-8542.305800 |title=Halley's Comet |last1=Brandt |first1=John C. |date=February 2018 |encyclopedia=AccessScience |publisher=McGraw Hill }}</ref> זה גורם לשביט לפתח הילה שרדיוסה עשוי ל-230,000 קילומטרים.<ref name="Altwegg1993">{{Cite journal |title=The ion population between 1300 km and 230000 km in the coma of comet P/Halley |last1=Altwegg |first1=K. |last2=Balsiger |first2=H. |last3=Geiss |first3=J. |last4=Goldstein |first4=R. |last5=Ip |first5=W.-H. |last6=Meier |first6=A. |journal=Astronomy and Astrophysics |date=1993 |volume=279 |issue=1 |pages=260–266 |bibcode=1993A&A...279..260A }}</ref> ההמראה של הקרח המלוכלך המרכיב את השביט משחררת חלקיקי אבק, הנעים עם הגז הרחק מהגרעין. מולקולות גז בהילה קולטות את קרינת השמש ופולטות אותו כקרינה באורכי גל שונים, תופעה המכונה [[פלואורסצנציה]]. לעומת זאת חלקיקי אבק מפזרים את אור השמש. שני התהליכים אחראים יחד להפיכת ההילה לגלויה.<ref name="Delehanty">{{Cite web |title=Comets, awesome celestial objects |first=Marc |last=Delehanty |work=AstronomyToday |url=http://www.astronomytoday.com/astronomy/comets.html |access-date=15 March 2007 |archive-url=https://web.archive.org/web/20110904031752/http://www.astronomytoday.com/astronomy/comets.html |archive-date=4 September 2011 |url-status=dead }}</ref> מכיוון שחלק ממולקולות הגז בהילה מיוננות על ידי קרינת השמש האולטרה סגולה,.<ref name="Delehanty"/> לחץ של רוח השמש הודף את היונים בהילה מושך את יוני ויוצרת זנב שעשוי להגיע לאורך של 100 מיליון קילומטרים ויותר.<ref>{{cite journal | title=The Tails of Comets | first1=Ludwig F. | last1=Biermann | first2=Rhea | last2=Lüst | journal=Scientific American | volume=199 | issue=4 | date=October 1958 | pages=44–51 | doi=10.1038/scientificamerican1058-44 | jstor=24944791 | bibcode=1958SciAm.199d..44B }}</ref> שינויים בזרימת רוח השמש עלולים לגרום לאירועי ניתוק, שבהם הזנב מתנתק לחלוטין מהגרעין.<ref>{{Cite book |doi=10.1007/978-3-642-82971-0_48 |chapter=The cause of two plasma-tail disconnection events in comet P/Halley during the ICE-Halley radial period |title=Exploration of Halley's Comet |date=1988 |last1=Brosius |first1=J. W. |last2=Holman |first2=G. D. |last3=Niedner |first3=M. B. |last4=Brandt |first4=J. C. |last5=Slavin |first5=J. A. |last6=Smith |first6=E. J. |last7=Zwick |first7=R. D. |last8=Bame |first8=S. J. |pages=267–275 |isbn=978-3-642-82973-4 }}</ref>

למרות גודלה העצום של ההילה, הגרעין של האלי קטן יחסית וצורתו מאורכת, כשל בוטן.<ref name="Mendis1986">{{cite journal| title = Exploration of Halley's Comet: Symposium Summary| first = D. A.| last = Mendis| journal = The Exploration of Halley's Comet| volume = 2| location = Dust and Nucleus Proceedings of the 20th ESLAB Symposium held in Heidelberg, West Germany, 27-31 Oct. 1986| editor = Battrick, B.; Rolfe, E. J.; Reinhard, R.| year = 1986| publisher = European Space Agency| pages = 441 | bibcode = 1986ESASP.250b.441M| url=https://adsabs.harvard.edu/full/1986ESASP.250b.441M}}</ref> אורכו כ-15 ק"מ, רוחבו כ-8 ק"מ ועוביו כ-8 ק"מ.<ref name="Keller1987">{{Cite conference |doi=10.1007/978-3-642-82971-0_138 |title=Comet P/Halley's nucleus and its activity |date=1988 |last1=Keller |first1=H. U. |last2=Delamere |first2=W. A. |last3=Huebner |first3=W. F. |last4=Reitsema |first4=H. J. |last5=Schmidt |first5=H. U. |last6=Whipple |first6=F. L. |last7=Wilhelm |first7=K. |last8=Curdt |first8=W. |last9=Kramm |first9=R. |last10=Thomas |first10=N. |last11=Arpigny |first11=C. |last12=Barbieri |first12=C. |last13=Bonnet |first13=R. M. |last14=Cazes |first14=S. |last15=Coradini |first15=M. |last16=Cosmovici |first16=C. B. |last17=Hughes |first17=D. W. |last18=Jamar |first18=C. |last19=Malaise |first19=D. |last20=Schmidt |first20=K. |last21=Schmidt |first21=W. K. H. |last22=Seige |first22=P. |conference=Exploration of Halley’s Comet |journal=Astronomy and Astrophysics |volume=187 |issue=1–2 |pages=807–823 |isbn=978-3-642-82973-4 |bibcode=1987A&A...187..807K }}</ref> מסתו היא בערך {{SN|2.2|14}} ק"ג, וצפיפותו הממוצעת כ-0.55 גרם לסמ"ק.<ref name="mass">{{Cite journal|title=The nucleus of comet Halley: Surface structure, mean density, gas and dust production|first=H.|last=Rickman|url=https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/027311778990241X|journal=Advances in Space Research|volume=9|issue=3|year=1989|pages=59–71|doi=10.1016/0273-1177(89)90241-X|bibcode=1989AdSpR...9c..59R }}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=R. Z. Sagdeev, P. E. Elyasberg, V. I. Moroz|שם=Is the nucleus of comet Halley a low density body?|כתב עת=Nature|כרך=331|שנת הוצאה=1988-01|עמ=240–242|doi=10.1038/331240a0|קישור=https://www.nature.com/articles/331240a0}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Andrea Sosa, Julio A. Fernández|שם=Cometary masses derived from non-gravitational forces|כתב עת=Monthly Notices of the Royal Astronomical Society|כרך=393|שנת הוצאה=2009-02-11|עמ=192–214|doi=10.1111/j.1365-2966.2008.14183.x|קישור=https://academic.oup.com/mnras/article/393/1/192/1083616}}</ref> הצפיפות הנמוכה מצביעה על כך שהוא עשוי מגושים קטנים, קשורים יחד בצורה רופפת.<ref name="density">{{Cite journal |title=Is the nucleus of Comet Halley a low density body? |first1=Roald Z. |last1=Sagdeev |first2=Pavel E. |last2=Elyasberg |first3=Vasily I. |last3=Moroz |s2cid=4335780 |journal=Nature |volume=331 |bibcode=1988Natur.331..240S |issue=6153 |date=1988 |pages=240–242 |doi=10.1038/331240a0 }}</ref>

תצפיות קרקעיות שהתבססו על בהירות ההילה, הסיקו כי האלי סובב סביב צירו כל כ-7.4 ימים. אך מניתוח של תצלומים שצילמו הגשושיות ווגה וג'וטו, יחד עם תצפיות על סילוני הגז הנפלטים מהשביט, הסיקו מדענים כי זמן המחזור של סיבוב השביט סביב צירו הוא 51-52 שעות בלבד, הרבה פחות ממה שסברו בתחילה.<ref name="situ">{{Cite book |title=Comets II |chapter-url=https://www.researchgate.net/publication/241381179 |editor-first1=Michel |editor-last1=Festou |editor-first2=Horst Uwe |editor-last2=Keller |editor-first3=Harold A. |editor-last3=Weaver |chapter=In Situ Observations of Cometary Nuclei |first1=Horst Uwe |last1=Keller |first2=Daniel |last2=Britt |first3=Bonnie J. |last3=Buratti |first4=Nicolas |last4=Thomas |pages=211–222 |date=2005 |isbn=978-0-8165-2450-1 |publisher=University of Arizona Press |archive-url=https://web.archive.org/web/20240701001518/https://www.researchgate.net/profile/Daniel-Britt/publication/241381179_In_situ_observations_of_cometary_nuclei/links/02e7e53c6858cb4a68000000/In-situ-observations-of-cometary-nuclei.pdf |archive-date=1 July 2024 |url-status=live}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Hoover, Richard et al.|שם=Astrobiology of comets|כתב עת=Proceedings of SPIE - The International Society for Optical Engineering|כרך=5555|שנת הוצאה=2004|doi=10.1117/12.566496|קישור=https://www.researchgate.net/publication/260077113}}</ref> בהתחשב בצורתו הלא רגולרית של הגרעין, סביר להניח שהאלי מסתחרר בתנועה מורכבת, הכוללת [[נקיפה|פרצסיה]] ו[[נוטציה (פיזיקה)|נוטציה]].{{הערה|שם=graw}}

תמונות שצולמו על ידי הגשושיות חשפו טופוגרפיה מגוונת ביותר, הכוללת גבעות, הרים, רכסים, שקעים ולפחות מכתש אחד.<ref name="situ" />

הגשושית ג'וטו סיפקה את העדויות הראשונות התומכות בהשערת "כדור השלג המלוכלך" של [[פרד וויפל]] של מבנה שביטים; וויפל הניח ששביטים הם עצמים קפואים שמתחממים כשהם מתקרבים למערכת השמש הפנימית, מה שגורם לקרח על פני השטח שלהם ל[[המראה (פיזיקה)|המריא]], ולסילוני חומר נדיף להתפרץ וליצור את ההילה. התצפיות אישרו כי עיקרי המודל הם נכונים, בכפוף לשינויים מסוימים. ה[[אלבדו]] של האלי, למשל, הוא כ-4%, כלומר הוא מחזיר רק 4% מאור השמש הפוגע בו, כלומר פני השטח של האלי הם שחורים כפחם.<ref>{{Cite journal|title=The Activity and Size of the Nucleus of Comet Hale–Bopp (C/1995 O1) |first=Harold A. |last=Weaver|s2cid=25489175 |display-authors=etal |journal=Science |date=1997 |volume=275 |pages=1900–1904 |doi=10.1126/science.275.5308.1900 |pmid=9072959 |issue=5308 |bibcode=1997Sci...275.1900W }}</ref><ref>{{cite journal|url=https://www.nature.com/articles/298249a0|title=Limits on the nucleus of Halley's Comet
|author1=Michael J. S. Belton|author2=Harvey Butcher|journal=Nature|volume=298|pages=249–251|date=1982|issue=5871
|doi=10.1038/298249a0
|bibcode=1982Natur.298..249B
|accessdate=2024-07-14}}</ref> בחלק מפני השטח של גרעין השביט מכוסים עטוף בשכבה מבודדת שאינה מאפשרת לקרח מתחתיה להמריא.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/topic/Halleys-Comet|כותרת=Halley’s Comet {{!}} Astronomy, Facts & History {{!}} Britannica|אתר=www.britannica.com|תאריך=2024-10-17|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-11-10}}</ref> תצפיות אלו גילו גם כי האלי מורכב בעיקר מחומרים לא נדיפים.<ref name="situ" /><ref>{{Cite web|title= Voyages to Comets |publisher=NASA|date=2005|url= http://www.nasa.gov/exploration/whyweexplore/Why_We_17.html|access-date=5 December 2009}}</ref>

== היסטוריה מוקדמת ==
ב-1705 פרסם האסטרונום האנגלי אדמונד האלי קטלוג של 24 שביטים. חישוביו הראו כי המסלול של השביט של [[1682]] היה כמעט זהה למסלולים של השביטים שהופיעו ב-[[1531]] (אותו תיעד [[פטרוס אפיאנוס]] {{אנ|Petrus Apianus}}) וב-[[1607]] (אותו תיעד [[יוהאנס קפלר]] ב[[פראג]]). הוא הסיק ששלושת השביטים היו בעצם אותו [[גרם שמיים|גרם שמימי]] שחזר כל 76 שנה. לאחר הערכה גסה של הסטיות במסלולו שהשביט יצבור בשל השפעת משיכת הפלנטות, בספרו Synopsis Astronomia Cometicae{{כ}} (1705), הוא ניבא כי השביט ישוב בשנת [[1758]]. נבואתו אכן התגשמה, אף על פי שהשביט לא נראה עד [[1758]] והגיע ל[[אפהליון ופריהליון|פריהליון]] שלו רק במרץ [[1759]]. כוח המשיכה של [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ו[[שבתאי]] גרמו לסטיה של 618 יום, כפי שחישבו ה[[מתמטיקאי]]ם ה[[צרפתים]] [[אלכסיס קלרו]], [[ז'רום לאלנד]], ו[[ניקול-ריין לפו]] לפני שובו. האלי לא זכה לראות את שובו של השביט: הוא נפטר בשנת [[1742]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/topic/Halleys-Comet|כותרת=Halley’s Comet {{!}} Astronomy, Facts & History {{!}} Britannica|אתר=www.britannica.com|תאריך=2024-06-28|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-07-31}}</ref>

חישוביו של האלי איפשרו למצוא את רישומי הופעותיו הקודמות של השביט בעבר:
* כשהשביט הגיע בשנת [[1456]], הוא עבר קרוב מאוד ל[[כדור הארץ]]. [[זנב שביט|זנב השביט]] נמשך לאורך יותר מ-60° מהרקיע, בצורת חרב מעוקלת.
* בשנת [[1066]] השביט נחשב לאות: מאוחר יותר באותה שנה נהרג [[הרולד השני]] ב[[קרב הייסטינגס]]. השביט תועד ב[[שטיח באייה]], והעדויות שנשתמרו מאז אומרות כי השביט נראה גדול פי ארבעה מ[[נוגה]], ואורו זהר בכרבע מעוצמת האור המוחזרת מ[[הירח]].
* חישובים הראו כי השביט עבר במרחק של 0.03 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] מכדור הארץ בשנת [[837]].
* סברה מקובלת היא כי הופעת השביט בשנת [[12 לפנה"ס]] הייתה מה שמתואר כ[[כוכב בית לחם]]. הצייר [[ג'וטו די בונדונה|ג'וטו]] ככל הנראה ראה את השביט בשנת [[1301]] והציור שלו שכולל את כוכב בית לחם המתאר את סצנת הולדת [[ישו]] ב[[קפלת סקרובני|קפלת ארנה]], שהושלם בשנת 1305, מתאר את הופעת השביט.
* יש הסוברים שדברי [[רבי יהושע בן חנניה]] ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]: "כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים"{{הערה|{{בבלי|הוריות|י}}.}} מתייחסים לביקור השביט בשנת 66.{{הערה|מאיר מידב, [[נח ברוש]], [[חגי נצר]], '''צפונות היקום – אשנב לאסטרונומיה''', [[האוניברסיטה הפתוחה]], תשע"ג–2013, עמ' 15.}}

== בעת החדשה ==
בעת החדשה הופיע שביט האלי בשנים [[1531]], [[1607]], [[1682]], [[1759]], [[1835]], [[1910]]{{הערה|{{הצבי||סכנה להארץ|19100125|14}}}} ו-[[1986]].

הופעת השביט בשנת 1910 הייתה משמעותית בשל מספר סיבות: זו הייתה הפעם הראשונה שהשביט הופיע לאחר המצאת ה[[צילום]]. המעבר היה קרוב יחסית לכדור הארץ, מה שהפך את השביט למראה מרהיב. ב-[[19 במאי]] עבר השביט על פני דיסקת השמש, וכדור הארץ עבר דרך זנבו. רבים חששו ממעבר זה שכן היה ידוע שהזנב מכיל גז ציאנוגן רעיל. עם זאת, הגז הפך כל כך [[לחץ חלקי|דליל]] ב[[אטמוספירה]], כך שלא נגרם שום נזק מהמעבר של כדור הארץ דרך ה[[זנב]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.ianridpath.com/halley/halley12.html|כותרת=Through the Comet's tail|אתר=www.ianridpath.com|תאריך_וידוא=2024-07-31}}</ref>

בשנת [[1986]] הופעתו של השביט לא הייתה מוצלחת מבחינת הצופים על כדור הארץ: השביט לא זהר בעוצמה כמו במעברים קודמים, ו[[זיהום אור|זיהום האור]] מהערים גרם לכך שרוב האנשים לא ראו את השביט. עם זאת, נשלחו מספר רכבי חלל לעבר השביט. הבולט שבהם היה רכב החלל [[ג'וטו (גשושית)|ג'וטו]], שנשלח על ידי סוכנות החלל האירופית, ועבר במרחק של 596 ק"מ מ[[גרעין שביט|גרעין השביט]]. עוד נשלחו [[וגה 1]] {{אנ|Vega 1}} ו[[וגה 2]] {{אנ|Vega 2}} ([[תוכנית וגה]]) על ידי [[ברית המועצות]], שעברו במרחק של 8,890 ו-8,000 ק"מ בהתאמה מהשביט. שתי החלליות ה[[יפן|יפניות]] - [[סויסיי]] ו-[[Sakigake]] {{אנ|Sakigake}}, שתוכננו כמשימות לחקר השביט, חלפו במרחקים גדולים בהרבה מהשביט, 151,000 ו-6.99 מיליון ק"מ בהתאמה.

שביט האלי צפוי להופיע שוב בשנת 2061.

== תאריכי פריהליון ==
[[קובץ:Babylonian tablet recording Halley's comet.jpg|ממוזער|תיאור הופעתו של שביט האליי ב[[כתב יתדות]], כפי שנצפה על ידי אסטרונומים בבליים משנת 164 לפנה"ס.]]
[[קובץ:Bayeux Tapestry scene32 Halley comet.jpg|ממוזער|שביט האליי ב[[שטיח באייה]], המתאר את אירועי שנת [[1066]] (בצד הימני העליון של התמונה).]]
[[קובץ:Halley's Comet - May 29 1910.jpg|ממוזער|שביט האלי ב-29 במאי 1910.]]
את שביט האלי ניתן בדרך כלל לראות בעין בלתי מזוינת במשך מספר חודשים בתקופת הימצאו בפריהליון. השביט הגיע לפריהליון בתאריכים הבאים:
* [[25 במאי]] [[240 לפנה"ס]]
* [[12 בנובמבר]] [[164 לפנה"ס]]
* [[6 באוגוסט]] [[87 לפנה"ס]]
* [[10 באוקטובר]] [[12 לפנה"ס]]
* [[25 בינואר]] [[66]]
* [[22 במרץ]] [[141]]
* [[17 במאי]] [[218]]
* [[20 באפריל]] [[295]]
* [[16 בפברואר]] [[374]]
* [[28 ביוני]] [[451]]
* [[27 בספטמבר]] [[530]]
* [[15 במרץ]] [[607]]
* [[2 באוקטובר]] [[684]]
* [[20 במאי]] [[760]]
* [[28 בפברואר]] [[837]]
* [[18 ביולי]] [[912]]
* [[5 בספטמבר]] [[989]]
* [[20 במרץ]] [[1066]]
* [[18 באפריל]] [[1145]]
* [[28 בספטמבר]] [[1222]]
* [[25 באוקטובר]] [[1301]]
* [[10 בנובמבר]] [[1378]]
* [[9 ביוני]] [[1456]]
* [[26 באוגוסט]] [[1531]]
* [[27 באוקטובר]] [[1607]]
* [[15 בספטמבר]] [[1682]]
* [[13 במרץ]] [[1759]]
* [[16 בנובמבר]] [[1835]]
* [[20 באפריל]] [[1910]]
* [[9 בפברואר]] [[1986]]

האלי חזוי לחזור בתאריכים הבאים:
* [[28 ביולי]] 2061
* [[27 במרץ]] 2134

== שביט האלי בתרבות ==
===בספרות===
* ספרו של [[ארתור סי. קלארק]] "2061: Odyssey Three", כולל תיאור מפורט של משימה מאוישת לשביט האלי.
* בספרם של [[גרגורי בנפורד]] {{אנ|Gregory Benford}} ו[[דייוויד ברין]] Heart of the Comet" ([[1987]])", צוות רב-לאומי מיישב את שביט האלי ובונה שטח מחיה בתוך מעטה הקרח שלו.
* בסיפור הקצר "העיוורון" (The Blindness) מ-1946 של רוברט ריצ'רדסון {{אנ|Robert S. Richardson}} מיוחסות לשביט האלי תכונות אנושיות ויכולת חשיבה.
* שביט האלי מופיע בשיר "Second Chance" של "Shinedown".

=== בסרטים ובשירים ===
* בפרק השלישי של הסדרה [[מנהרת הזמן]] - "סוף העולם" מגיעים טוני ודאג אל שנת 1910 ונאלצים לשכנע את אזרחי העיר שהשביט לא מבשר על סוף העולם כדי שייחלצו לעזרת כורים הלכודים במכרה שקרס.
* [[אבות ישורון]] שהיה ילד בזמן הופעת השביט ב-1910 והאריך ימים עד להופעתו הבאה ב-1986, כתב עליו את השיר ״האלי כוכב״. השיר מופיע בספר ״אדון מנוחה״.
* השיר שייצג את [[טורקיה]] ב[[אירוויזיון 1986]] הוקדש להגעתו של האלי.
* השיר [[Halley's Comet|Halley’s Comet]] של [[בילי אייליש]], שיצא באלבומה [[Happier Than Ever]] ב-2021.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007548388805171|כוכב שביט של הלי}}
* {{הארץ|יעקב שביט|כוכב השביט שהצית סערה תיאולוגית|0000018a-9342-d8f7-abcb-dbf7d5d80000|19 בספטמבר 2023}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:שביטים|האלי]]
[[קטגוריה:גופים קרובי ארץ]]