הצגת המקור של הדף "שביט היאקוטאקה"

{{גוף פלנטרי
|שם=שביט היאקוטאקה
|סמל=
|תמונה=[[קובץ:Komet Hyakutake von Franz Haar (1).jpg|250px]]
|כיתוב=שביט היאקוטאקה ב-1996
|סוג=[[שביט]]
|קטגוריה=שביט ארוך מחזור
|מיקום=
|מגלה=[[יוג'י היאקוטאקה]]
|מרחק בק"מ=
|יחידות אסטרונומיות=
|אקסצנטריות=0.9998946
|זמן הקפה=
|מחזור סינודי=
|מהירות=
|מהירות מקסימלית=
|מהירות מינימלית=
|נטיית מסלול=
|ירחים=
|רדיוס קו משווה=
|ממדים=4.2{{הערה|שם=JSBD|[https://ssd.jpl.nasa.gov/tools/sbdb_lookup.html#/?sstr=1000131 C/1996 B2] at the JPL Small-Body Database:{{ש}}
[https://ssd.jpl.nasa.gov/tools/sbdb_lookup.html#/?sstr=C%2F1996%20B2;cad%3D1 Close approach] · [https://ssd.jpl.nasa.gov/tools/sbdb_lookup.html#/?sstr=C%2F1996%20B2 Discovery] · [https://ssd.jpl.nasa.gov/horizons/app.html#/ Ephemeris] · [https://ssd.jpl.nasa.gov/tools/sbdb_lookup.html#/?sstr=C%2F1996%20B2 Orbit diagram] · [https://ssd.jpl.nasa.gov/tools/sbdb_lookup.html#/?sstr=C%2F1996%20B2 Orbital elements] · [https://ssd.jpl.nasa.gov/tools/sbdb_lookup.html#/?sstr=C%2F1996%20B2 Physical parameters]}}
|שטח פנים=
|מסה=
|צפיפות=
|כוח משיכה=
|זמן סיבוב עצמי=
|מהירות הסתובבות=
|נטיית ציר הסיבוב=
|אלבדו=
|בהירות=
|מהירות מילוט=
|טמפרטורה ממוצעת=
|טמפרטורה מקסימלית=
|טמפרטורה מינימלית=
|לחץ אטמוספירי=
|חומר1=
|כמות1=
|חומר2=
|כמות2=
|חומר3=
|כמות3=
|חומר4=
|כמות4=
|חומר5=
|כמות5=
|חומר6=
|כמות6=
|חומר7=
|כמות7=
|חומר8=
|כמות8=
|תאריך גילוי=[[31 בינואר]] [[1996]]{{הערה|שם=NTNS|Nakamura, T.; Nakano, S. (22 December 2014). [http://www.cbat.eps.harvard.edu/iauc/06200/06299.html "Comet 1996 B2"]. International Astronomical Union Circular (6299): 1. Retrieved 8 February 2023. Comet was discovered on 1996 January 30.8 UT (local time: January 31)}}
|אפואפסיד בק"מ=
|אפואפסיד יחידות אסטרונומיות=
|פריאפסיד בק"מ=
|פריאפסיד יחידות אסטרונומיות=
|שם כוכב=שמש
}}
'''שביט היאקוטאקה''' ([[שמות גרמי שמיים#כוכבי לכת מינוריים|המסומן רשמית]] '''C/1996 B2 (Hyakutake)''') הוא [[שביט]] שהתגלה ב-[[31 בינואר]] [[1996]]{{הערה|שם=NTNS}} וזכה לכינוי '''השביט הגדול של 1996'''. מעברו בטווח של 0.1 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] (15 מיליון [[מטר|קילומטר]]) מכדור הארץ ב-25 במרץ 1996 היה אחד ממעברי השביט הקרובים ביותר ב-200 השנים שקדמו לו. כשהגיע ל[[בהירות נראית]] של אפס והתפרס בשמיים על פני כמעט 80 מעלות, הופיע שביט היאקוטאקה בשמי הלילה בבהירות רבה ונצפה במקומות רבים ברחבי העולם. השביט האפיל, באופן זמני, על מעברו הצפוי של [[שביט הייל-בופ]], שהתקרב ל[[מערכת השמש]] הפנימית באותה עת.

היאקוטאקה הוא כוכב שביט ארוך-מחזור שהגיע ל[[פריהליון]] ב-1 במאי 1996. לפני המעבר האחרון שלו במערכת השמש, הייתה תקופת ההקפה שלו כ-17,000 שנים,{{הערה|שם=HO2011|Horizons output (30 January 2011). [https://archive.today/20130703113349/http://home.surewest.net/kheider/astro/Hyakutake-70kyr.txt "Barycentric Osculating Orbital Elements for Comet Hyakutake (C/1996 B2)"]. Archived from the original on 3 July 2013. Retrieved 30 January 2011. ([https://ssd.jpl.nasa.gov/horizons/app.html#/ Horizons] [https://web.archive.org/web/20190605225109/https://ssd.jpl.nasa.gov/horizons.cgi?find_body=1&body_group=sb&sstr=C%2F1996+B2 Archived] 2019-06-05 at the Wayback Machine)}}{{הערה|שם=JND|James, N. D. (1998). "Comet C/1996 B2 (Hyakutake): The Great Comet of 1996". Journal of the British Astronomical Association. 108: 157. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/1998JBAA..108..157J 1998JBAA..108..157J]}} אך [[פרטורבציה (אסטרונומיה)|הפרעה]] [[כבידה|כבידתית]] של כוכבי הלכת הענקיים האריכה זאת לתקופה של 70,000 שנים.{{הערה|שם=HO2011}}{{הערה|שם=JND}} זהו השביט הראשון שבו זוהתה פליטת [[קרני רנטגן]], שככל הנראה נבעה כתוצאה מפעולת גומלין של חלקיקי [[רוח שמש]] מיוננת עם [[אטום|אטומים]] נייטרליים רדומים בשביט. ה[[יוליסס (גשושית)|גשושית יוליסס]] חצתה במקרה את מסלול הילת השביט במרחק של יותר מ-500 מיליון קילומטרים (3.3 יחידות אסטרונומיות) מ[[גרעין שביט|גרעין השביט]], והראתה שלשביט היאקוטאקה היה [[זנב שביט|הזנב]] הארוך ביותר הידוע עבור שביט.

==גילוי==
השביט התגלה ב-[[31 בינואר]] [[1996]],{{הערה|שם=NTNS}} על ידי ה[[אסטרונום]] החובב [[יוג'י היאקוטאקה]] מדרום [[יפן]].{{הערה|[https://www.jpl.jobs/comet/hyakutake/index.html "Comet C/1996 B2 Hyakutake"]. [[נאס"א|NASA]]. [https://web.archive.org/web/20110106160112/http://www2.jpl.nasa.gov/comet/hyakutake/index.html Archived] from the original on 6 January 2011. Retrieved 9 January 2007.}} היאקוטאקה חיפש שביטים במשך שנים, ואף עבר ל[[קגושימה (מחוז)|מחוז קגושימה]], בשל השמים האפלים באזורים הכפריים הסמוכים לו. בליל הגילוי השתמש היאקוטאקה ב[[משקפת]] בעלת סט עדשות [[אובייקטיב]] חזקות בגודל 150 מילימטרים (6 אינץ') כדי לסרוק את השמים.{{הערה|For a photo of Hyakutake and his binocular, see [https://skyandtelescope.org/observing/objects/comets/3304291.html?page=1&c=y How Yuji Hyakutake Found His Comet] [https://web.archive.org/web/20090203005926/http://www.skyandtelescope.com/observing/objects/comets/3304291.html?page=1&c=y Archived] 2009-02-03 at the [[וייבאק מאשין|Wayback Machine]] (Sky&Telescope. Retrieved on 21 April 2008)}}

היה זה למעשה השביט השני אותו גילה היאקוטאקה; מספר שבועות קודם לכן הוא גילה את השביט C/1995 Y1.{{הערה|Tenmon, Gekkan; Hyakutake, Yuji (April 1996). [https://www.jpl.jobs/comet/hyakutake/disc1.html "How Comet Hyakutake B2 Was Discovered"]. Translated by Okamoto, Masaki. [[נאס"א|NASA]]. [https://web.archive.org/web/20110612043748/http://www2.jpl.nasa.gov/comet/hyakutake/disc1.html Archived] from the original on 12 June 2011. Retrieved 9 January 2007}} תוך כדי התבוננות מחדש בכוכב השביט הראשון שגילה (שמעולם לא נצפה ב[[עין בלתי מזוינת]]) ובחלקת השמים שמסביב, הופתע היאקוטאקה למצוא שביט נוסף כמעט באותו מיקום של הראשון. למחרת בבוקר, לאחר שפיתח את התמונות שצילם בלילה, דיווח היאקוטאקה על תצפיתו ל[[מצפה הכוכבים האסטרונומי הלאומי של יפן]].{{הערה|Hyakutake, Yuji. [https://www.jpl.jobs/comet/hyakutake/disc2.html "Press Statement by Mr. Yuji Hyakutake Discoverer of Comet Hyakutake"] (Press release). [https://web.archive.org/web/20120221223141/http://www2.jpl.nasa.gov/comet/hyakutake/disc2.html Archived] from the original on 21 February 2012. Retrieved 13 February 2007}} מאוחר יותר באותו יום, אושרה התגלית על ידי תצפיות עצמאיות נוספות.{{הערה|Garradd, G.; Ikari, Y.; Nakano, S.; Tichy, M.; Ticha, J.; Sarounova, L.; Kojima, T.; Kobayashi, T.; Asami, A. (February 1996). Marsden, B. G. (ed.). "Comet C/1996 B2 (Hyakutake)". International Astronomical Union Circular (6303): 1. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/1996IAUC.6303....1G/abstract 1996IAUC.6303....1G]}}

בזמן גילויו האיר השביט ב[[בהירות נראית|בהירות]] של 11.0, והייתה לו [[הילה (שביט)|הילה]] בקוטר של כ-2.5 [[דקת קשת|דקות קשת]]. היה זה במרחק של כ-2 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] מ[[השמש]].{{הערה|[https://web.archive.org/web/20071121004046/http://www.cfa.harvard.edu/iau/pressinfo/info1996B2.html "Press Information Sheet: Comet C/1996 B2 (Hyakutake)"] (Press release). Harvard-Smithsonian Center for Astrophysics. 20 November 1996. Archived from [https://www.cfa.harvard.edu/iau/pressinfo/info1996B2.html the original] on 21 November 2007. Retrieved 16 October 2007}} מאוחר יותר נמצא תצלום מוקדם של השביט שצולם ב-1 בינואר, כאשר השביט היה במרחק של כ-2.4 יחידות אסטרונומיות מהשמש, והאיר בעוצמה של 13.3.{{הערה|שם=JND}}

==מסלול==
[[קובץ:Comet Hyakutake inner solar system 1996.png|ממוזער|שמאל|180px|מסלולו של השביט היאקוטאקה במערכת השמש הפנימית, עם נטייה גבוהה. בסוף מרץ 1996 היה השביט בקרבה מרבית לכדור הארץ מעל [[הקוטב הצפוני]], וב-1 במאי היה בפריהליון]]
כאשר בוצעו החישובים הראשונים של [[מסלול כבידתי|מסלול]] השביט, הבינו המדענים כי השביט עומד לעבור ב-25 במרץ במרחק של 0.1 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ.{{הערה|Minter, Anthony H.; Langston, Glen (1996). [https://iopscience.iop.org/article/10.1086/310192 "8.35 and 14.35 GHz continuum observations of comet Hyakutake C/1996 B2"]. Astrophysical Journal Letters. 467 (1): L37–L40. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/1996ApJ...467L..37M/abstract 1996ApJ...467L..37M]. doi:[https://iopscience.iop.org/article/10.1086/310192 10.1086/310192]}} רק ארבעה שביטים עברו קרוב יותר במאה שקדמה לכך.{{הערה|שם=ESO|[https://www.eso.org/public/news/eso9613/ "Comet Hyakutake to Approach the Earth in Late March 1996"]. European Southern Observatory. 16 February 1996. Retrieved 8 February 2023}} באותה תקופה נדון גם ה[[שביט הייל-בופ]] כ"[[שביט גדול]]" אפשרי. בסופו של דבר הבינה קהילת האסטרונומים כי שביט היאקוטאקה עשוי להפוך למרהיב גם בשל מעברו הקרוב.{{הערה|שם=NOVA|[https://www.pbs.org/wgbh/nova/spacewatch/comets.html "Hale-Bopp and Hyakutake"]. NOVA Online. 1997. Retrieved 8 February 2023}}

לפי חישובי מסלולו הובן כי ביקורו הקודם של שביט היאקוטאקה ב[[מערכת השמש]] הפנימית התרחש כ-17,000 שנים קודם לכן.{{הערה|שם=HO2011}} התובנה שהוא עבר, ככל הנראה, קרוב לשמש מספר פעמים בעבר,{{הערה|שם=JND}} הביאה למסקנה שהוא לא הגיע מכיוון [[עננת אורט]], מקום שמשוער כמקורם של שביטים עם תקופות מסלול של מיליוני שנים. גורם אפשרי לכך הוא הפרעות כבידתיות שחווה בהתקרבויותיו הקודמות לשמש, ששינו את מסלולו וגרמו לאיבוד מסה. תובנות אלה הובילו גם להערכה כי השביט היאקוטאקה יהיה בהיר יחסית לשביטים אחרים,{{הערה|שם=NOVA}} שכן שביטים הנכנסים למערכת השמש הפנימית בפעם הראשונה עשויים להתבהר במהירות לפני שהם דוהים בקרבת השמש עקב התאדות שכבה של חומר נדיף מאוד. דוגמה לכך התרחשה ב-1973 ב[[שביט קוהוטק]]; בתחילה הוא הוגדר כבעל פוטנציאל להיות שביט מרהיב מאוד, אך לבסוף נצפה בבהירות בעוצמה בינונית. שביטים קודמים הראו דפוס התבהרות עקבי יותר.{{הערה|Whipple, F. L. (May 1978). "Cometary Brightness Variation and Nucleus Structure (Paper dedicated to Professor Hannes Alfvén on the occasion of his 70th birthday, 30 May 1978.)". The Moon and the Planets. 18 (3): 343–359. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/1978M%26P....18..343W/abstract 1978M&P....18..343W]. doi:[https://link.springer.com/article/10.1007/BF00896489 10.1007/BF00896489]. S2CID [https://www.semanticscholar.org/paper/Cometary-brightness-variation-and-nucleus-structure-Whipple/2b1906cecca97d8ab65b2da378f407d5c5a40baf 122368212]}}

מאפיין נוסף של המסלול, שהשפיע על נראותו, היה מעברו בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ קרוב לכוכב הצפון, מנקודת המבט של צופים על פני [[כדור הארץ]]. מסלול זה חריג ביחס לרוב השביטים, שנמצאים בבהירותם הגבוהה ביותר כשהם קרובים לשמש, כך שהם נראים מכדור הארץ כשהשמיים אינם חשוכים לחלוטין.{{הערה|Astronomical Society of Southern Africa (2019). [https://books.google.co.il/books?id=PXW7DwAAQBAJ&pg=PT156&redir_esc=y Sky Guide Africa South – 2020]. Penguin Random House South Africa. {{ISBN|9781775846673}}}} במקרה של שביט היאקוטאקה, מסלולו בסמוך לכוכב הצפון הביא לכך שהוא נראה לכל אורך הלילה לצופים ב[[חצי הכדור הצפוני]].

==מעבר בסמוך לכדור הארץ==
[[קובץ:Comet Hyakutake skyview 1996.png|ממוזער|שמאל|180px|מסלולו של השביט היאקוטאקה על פני השמים.]]
היאקוטאקה הפך גלוי לעין בלתי מזוינת בתחילת [[מרץ]] 1996. באמצע מרץ, השביט עדיין לא בלט במיוחד, והאיר ב[[בהירות נראית|עוצמה]] 4 עם [[זנב שביט|זנב]] באורך של כ-5 [[מעלה (זווית)|מעלות]]. ככל שהתקרב לנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ, נעשה השביט בהיר יותר ואורך זנבו גדל. עד 24 במרץ השביט היה אחד מהעצמים הבהירים ביותר בשמי הלילה, וזנבו נמתח על פני 35 מעלות. לשביט היה צבע כחלחל-ירקרק בולט.{{הערה|שם=JND}}

[[קובץ:Hyakutake Color.jpg|ממוזער|ימין|180px|השביט בערב ההתקרבות הקרובה ביותר לכדור הארץ ב-25 במרץ 1996]]
ההגעה לנקודה הקרובה ביותר התרחשה ב-25 במרץ במרחק של 0.1 יחידות אסטרונומיות (15 מיליון קילומטרים; פי 39 המרחק בין כדור הארץ לירח).{{הערה|שם=JSBD}} היאקוטאקה נע במהירות גבוהה על פני [[שמי הלילה]], וניתן היה לזהות את תנועתו מול הכוכבים תוך דקות ספורות; הוא גמא [[קוטר]] של [[ירח מלא]] (כחצי מעלה) כל 30 דקות. צופים העריכו את [[בהירות נראית|בהירותו]] בסביבות 0, ודווח על אורך זנב של עד 80 מעלות.{{הערה|שם=JND}} [[הילה (שביט)|הילת]]ו הייתה קרובה ל[[זניט (אסטרונומיה)|זניט]] עבור צופים ב[[קו רוחב|קווי הרוחב]] הצפוניים האמצעיים, והופיעה בקוטר של כ-1.5 עד 2 מעלות, בערך פי ארבעה מקוטר ירח מלא.{{הערה|שם=JND}} ראש השביט זהר בצבעי כחול-ירוק באופן מובהק, אולי בשל פליטות של [[פחמן דיאטומי]] (C<sub>2</sub>) {{אנ|Diatomic carbon}} בשילוב עם אור השמש שהוחזר מגרגרי אבק.{{הערה|Skartlien, Roar. [https://www2.jpl.nasa.gov/comet/hyakutake/skar3.html "Skartlien Images of Comet 1996 B2 Hyakutake"]. NASA/JPL. Retrieved 8 February 2023}}

מכיוון שהיאקוטאקה היה בשיא עוצמתו במשך ימים בודדים, הוא לא הספיק לחלחל לתודעה הציבורית, כפי שקרה עם ה[[שביט הייל-בופ]] בשנה שלאחר מכן. כמו כן, צופים אירופאים רבים לא ראו את השביט בשיאו בשל תנאי [[מזג אוויר]] לא נוחים.{{הערה|שם=JND}}

==פריהליון והמשך מסלול==
לאחר התקרבותו לכדור הארץ, דעכה בהירות השביט ל[[בהירות נראית|עוצמה]] 2 בערך. הוא הגיע ל[[פריהליון]] ב-1 במאי 1996, התבהר שוב והציג זנב אבק בנוסף לזנב הגז שנראה כשחלף על פני כדור הארץ. עם זאת, בשלב זה הוא היה קרוב לשמש ולא נראה בקלות. הוא נצפה חולף את נקודת הפריהליון על ידי [[לוויין]] מחקר השמש [[SOHO]], אשר תיעד גם [[פליטת עטרה מסיבית]] {{אנ|Coronal mass ejection}} שנוצרה באותו זמן. מרחק השביט מהשמש בפריהליון היה 0.23 יחידות אסטרונומיות, עמוק בתוך מסלולו של [[כוכב חמה]].{{הערה|שם=ESO}}

לאחר מעבר בפריהליון שלו, דעך היאקוטאקה במהירות ועד סוף [[מאי]] 1996 אבדה היכולת לצפות בו בעין בלתי מזוינת. מסלולו עבר במהירות לשמי הדרום, אך מאחר שכבר חלף על פני נקודת הפריהליון פחתה במידה ניכרת כמות הצפיות בו. התצפית האחרונה הידועה בכוכב השביט התרחשה ב-2 בנובמבר 1996.{{הערה|[https://www.oaa.gr.jp/~oaacs/nk/nk838.htm "Nakano Note 838"]. [https://web.archive.org/web/20110724160810/http://www.oaa.gr.jp/~oaacs/nk/nk838.htm Archived] from the original on 24 July 2011. Retrieved 12 May 2008}}

היאקוטאקה עבר במערכת השמש הפנימית לפני כ-17,000 שנה; יחסי גומלין כבידתיים עם [[ענק גזים|ענקי הגז]] במהלך מעברו ב-1996 האריכו מאוד את משך מסלולו, ו[[מרכז מסה|התאמות בריצנטריות]] למסלול השביט מנבאות שהוא לא יחזור שוב ל[[מערכת השמש]] הפנימית לתקופה של כ-70,000 שנים.{{הערה|שם=HO2011}}{{הערה|שם=JND}}{{ביאור|החישוב נעשה בהתייחס ל[[מרכז מסה]] (Barycenter) של מערכת השמש כנקודת הייחוס. עבור עצמים באקסצנטריות כה גבוהה, הקואורדינטות הבריצנטריות יציבות יותר מקואורדינטות הליוצנטריות.}}

==ממצאים מדעיים==
===מעבר גשושית יוליסס===
[[קובץ:Animation of Ulysses trajectory.gif|ממוזער|שמאל|180px|הדמיה של מסלול גשושית יוליסס מ-6 באוקטובר 1990 עד 29 ביוני 2009.{{ש}}גשושית יוליסס (סגול), כדור הארץ (כחול), צדק (צהוב), C/2006 P1 (תכלת), C/1996 B2 (ירוק), C/1999 T1 (אדום).]]

ב-1 במאי 1996 ביצעה [[יוליסס (גשושית)|גשושית יוליסס]] מעבר בלתי צפוי דרך זנבו של השביט.{{הערה|[https://physicsworld.com/a/comet-hyakutake-makes-a-mark-on-ulysses/ "Comet Hyakutake makes a mark on Ulysses"]. PhysicsWeb. 6 April 2000. [https://web.archive.org/web/20201109190833/https://physicsworld.com/a/comet-hyakutake-makes-a-mark-on-ulysses/ Archived] from the original on 9 November 2020. Retrieved 9 November 2020}} [[מדען|מדענים]] לא הבחינו בעדויות למפגש זה עד 1998. אסטרונומים שניתחו נתונים ישנים גילו שהמכשירים של יוליסס זיהו ירידה גדולה במספר ה[[פרוטון|פרוטונים]] שעברו, כמו גם שינוי בכיוון ובחוזק של ה[[שדה מגנטי|שדה המגנטי]] המקומי. הגילוי העלה את ההשערה שהגשושית חצתה 'עקבות' של גוף שמיימי, ככל הנראה כוכב שביט; הגוף השמיימי האחראי לכך לא זוהה מייד.{{הערה|Jones, Geraint H. (November 2002). Warmbein, Barbara (ed.). Ulysses's encounter with comet Hyakutake. Proceedings of Asteroids, Comets, Meteors - ACM 2002. International Conference, 29 July - 2 August 2002, Berlin, Germany. Noordwijk, Netherlands: ESA Publications Division. pp. 563–566. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/2002ESASP.500..563J/abstract 2002ESASP.500..563J]. {{ISBN|92-9092-810-7}}}}

בשנת 2000 ניתחו שני צוותים באופן עצמאי את אותו אירוע. צוות ה[[מגנטומטר]] הבין שהשינויים בכיוון השדה המגנטי שהוזכרו לעיל מתאימים לדפוס המאפיין את זנב היונים של השביט. צוות המגנטומטר חיפש חשודים סבירים. לא אותרו כוכבי שביט ידועים ליד הגשושית, אך בהסתכלות רחוקה יותר, הם מצאו כי היאקוטאקה, במרחק של 500 מיליון קילומטרים (3.3 יחידות אסטרונומיות) משם, חצה את מישור המסלול של יוליסס ב-23 באפריל 1996. בזמן זה ל[[רוח השמש]] הייתה מהירות של בערך 750 קילומטרים לשנייה. במהירות זו נדרשו שמונה ימים עד שהזנב הגיע למקום שבו נמצאה הגשושית, במרחק של כ-3.73 יחידות אסטרונומיות מהשמש, בערך 45 מעלות מחוץ ל[[מישור המילקה]]. הכיוון של זנב היונים נגזר ממדידות השדה המגנטי ותאם עם המקור השוכן במישור המסלול של השביט היאקוטאקה.{{הערה|שם=JGH|Jones, G. H.; Balogh, A.; Horbury, T. S. (2000). "Identification of comet Hyakutake's extremely long ion tail from magnetic field signatures". Nature. 404 (6778): 574–576. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/2000Natur.404..574J/abstract 2000Natur.404..574J]. doi:[https://www.nature.com/articles/35007011 10.1038/35007011]. PMID [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10766233/ 10766233]. S2CID [https://www.semanticscholar.org/paper/Identification-of-comet-Hyakutake's-extremely-long-Jones-Balogh/d59e2ba5bb4145d7de26d42aa828a926976dcff6 4418311]}}

הצוות השני, שעבד על נתונים מספקטרומטר הרכב היונים של הגשושית, גילה זינוק גדול ופתאומי ברמות החלקיקים ה[[יון|מיוננים]] בו-זמנית שזוהו. השפע היחסי של [[יסוד כימי|יסודות כימיים]] שהתגלו הצביע בבירור על כך שהגוף השמיימי האחראי הוא שביט.{{הערה|Gloeckler, G.; Geiss, J.; Schwadron, N. A.; Fisk, L. A.; Zurbuchen, T. H.; Ipavich, F. M.; von Steiger, R.; Balsiger, H.; Wilken, B. (2000). [https://deepblue.lib.umich.edu/bitstream/handle/2027.42/62756/404576a0.pdf;jsessionid=128E895C605B55E20C55DD2E987C4FCB?sequence=1 "Interception of comet Hyakutake's ion tail at a distance of 500 million kilometres"] (PDF). Nature. 404 (6778): 576–578. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/2000Natur.404..576G 2000Natur.404..576G]. doi:[https://www.nature.com/articles/35007015 10.1038/35007015]. hdl:[https://deepblue.lib.umich.edu/handle/2027.42/62756 2027.42/62756]. PMID [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10766234/ 10766234]. S2CID [https://www.semanticscholar.org/paper/Interception-of-comet-Hyakutake's-ion-tail-at-a-of-Gloeckler-Geiss/17ca0fb6e9f9e87a9da35049e556ea1a4afd2289 4420901]}}

על פי המפגש עם יוליסס, התברר כי זנב שביט היאקוטקה היה באורך של לפחות 570 מיליון קילומטרים (3.8 יחידות אסטרונומיות). אורך זה גדול כמעט פי שניים מהזנב של [[השביט הגדול של 1843]] – השביט הקודם שהחזיק בשיא, עם זנב באורך 2 יחידות אסטרונומיות.{{הערה|שם=JGH}} שיא זה נשבר בשנת 2002 על ידי השביט [[153P/Ikeya–Zhang]] {{אנ|153P/Ikeya–Zhang}}, שאורך זנבו היה לפחות 7.46 יחידות אסטרונומיות.{{הערה|Jones, Geraint H.; Elliott, Heather A.; McComas, David J.; Hill, Matthew E.; Vandegriff, Jon; Smith, Edward J.; Crary, Frank J.; Waite, J. Hunter (May 2020). "Cometary ions detected by the Cassini spacecraft 6.5 au downstream of Comet 153P/Ikeya-Zhang". arXiv:[https://arxiv.org/abs/2006.00500 2006.00500] [https://arxiv.org/archive/astro-ph.EP astro-ph.EP]}}

===הרכב===
באמצעות [[ספקטרוסקופיה]] התגלו בשביט עקבות של [[אתאן]] ו[[מתאן]]. זו הייתה הפעם הראשונה שאחד מהגזים הללו זוהה בכוכב שביט. ניתוח כימי הראה כי כמויות האתאן והמתאן היו בערך שוות, מה שעשוי לרמוז על כך שהקרח שבו נוצר בחלל הבין-כוכבי, הרחק מהשמש, מאחר שזו הייתה מאדה מולקולות נדיפות אלו במהירות. הקרח של היאקוטאקה נוצר ככל הנראה בטמפרטורות של 20 [[מעלות קלווין]] או פחות, מה שמצביע על כך שהוא נוצר כנראה בענן בין-כוכבי צפוף מהממוצע.{{הערה|Mumma, M. J.; Disanti, M. A.; dello Russo, N.; Fomenkova, M.; Magee-Sauer, K.; Kaminski, C. D.; Xie, D.X. (1996). "Detection of Abundant Ethane and Methane, Along with Carbon Monoxide and Water, in Comet C/1996 B2 Hyakutake: Evidence for Interstellar Origin". Science. 272 (5266): 1310–1314. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/1996Sci...272.1310M/abstract 1996Sci...272.1310M]. doi:[https://www.science.org/doi/10.1126/science.272.5266.1310 10.1126/science.272.5266.1310]. PMID [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8650540/ 8650540]. S2CID [https://www.semanticscholar.org/paper/Detection-of-Abundant-Ethane-and-Methane%2C-Along-and-Mumma-DiSanti/d42ed4298f188c967087c7c1f3898a58e00d01e3 27362518]}}

כמות ה[[דאוטריום]] בקרח השביט נקבעה באמצעות תצפיות [[ספקטרוסקופיה אסטרונומית|ספקטרוסקופיות]] {{אנ|Astronomical spectroscopy}}. נמצא שהיחס בין דאוטריום ל[[מימן]] (הידוע כיחס D/H) היה בערך <math>3\times10^{-4}</math>, בהשוואה ליחס באוקיינוסים של כדור הארץ של כ-<math>1.5\times 10^{-4}</math>. הוצע כי התנגשויות שביט עם כדור הארץ עשויות לספק חלק גדול מהמים באוקיינוסים, אך יחס ה-D/H הגבוה שנמדד בהיאקוטאקה ושביטים אחרים כמו הייל-בופ ו[[שביט האלי]] הצביע על בעיות באישור תיאוריה זו.{{הערה|Bockelée-Morvan, D.; Gautier, D.; Lis, D. C.; Young, K.; Keene, J.; Phillips, T.; Owen, T.; Crovisier, J.; Goldsmith, P. F.; Bergin, E. A.; Despois, D.; Wootten, A. (1998). "Deuterated Water in Comet C/1996 B2 (Hyakutake) and Its Implications for the Origin of Comets". Icarus. 133 (1): 147–162. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/1998Icar..133..147B/abstract 1998Icar..133..147B]. doi:[https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0019103598959164?via%3Dihub 10.1006/icar.1998.5916]. hdl:[https://ntrs.nasa.gov/citations/19980035143 2060/19980035143]. S2CID [https://www.semanticscholar.org/paper/Deuterated-Water-in-Comet-C-1996-B2-(Hyakutake)-and-Bockelée-Morvan-Gautier/9c4379833e09e2e7afe70f3013f3aaafb59c9107 121830932]}}

===פליטת קרני רנטגן===
[[קובץ:X-rays from Hyakutake.jpg|ממוזער|שמאל|180px|פליטת [[קרני רנטגן]] משביט היאקוטאקה, כפי שניתן לראות בלוויין ROSAT]]
אחת ההפתעות הגדולות במעבר של שביט היאקוטאקה במערכת השמש הפנימית הייתה הגילוי שהוא פולט [[קרני רנטגן]]. תצפיות שנעשו באמצעות [[טלסקופ החלל ROSAT]] חשפו פליטת קרני רנטגן חזקה מאוד.{{הערה|Glanz, J. (1996). "Comet Hyakutake Blazes in X-rays". Science. 272 (5259): 194–0. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/1996Sci...272..194G/abstract 1996Sci...272..194G]. doi:[https://www.science.org/doi/10.1126/science.272.5259.194 10.1126/science.272.5259.194]. S2CID [https://www.semanticscholar.org/paper/Comet-Hyakutake-Blazes-in-X-rays-Glanz/8d3a99260dcd721ff7d95bf9db62f2e01f9946b3 120173459]}} זו הייתה הפעם הראשונה ששביט נצפה עושה זאת, אך עד מהרה גילו אסטרונומים שכמעט כל שביט שהם הסתכלו עליו בעבר פלט קרני רנטגן. הפליטה מהיאקוטאקה הייתה בצורת סהר בהירה ביותר והקיפה את הגרעין כשקצות הסהר היו בכיוון המנוגד לשמש.{{הערה|Cravens, T. E. (May 2002). "X-ray Emission from Comets". Science. 296 (5570): 1042–1046. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/2002Sci...296.1042C/abstract 2002Sci...296.1042C]. doi:[https://www.science.org/doi/10.1126/science.1070001 10.1126/science.1070001]. PMID [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12004110/ 12004110]. S2CID [https://www.semanticscholar.org/paper/X-ray-Emission-from-Comets-Cravens/ed0ce3ecbe60e7d60ebba181eb5cb4e843ca01c9 26407069]}}

הגורם לפליטת קרני הרנטגן נחשב לשילוב של שני מנגנונים. אינטראקציות בין חלקיקי רוח שמש אנרגטית וחומר שביט שהתנדף מהגרעין והיו עשויים לתרום משמעותית להשפעה זו.{{הערה|Lisse, C. M.; Dennerl, K.; Englhauser, J.; Harden, M.; Marshall, F. E.; Mumma, M. J.; Petre, R.; Pye, J. P.; Ricketts, M. J.; Schmitt, J.; Trümper, J.; West, R. G. (1996). [https://zenodo.org/record/1231082 "Discovery of X-ray and Extreme Ultraviolet Emission from Comet C/Hyakutake 1996 B2"]. Science. 274 (5285): 205–209. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/1996Sci...274..205L/abstract 1996Sci...274..205L]. doi:[https://www.science.org/doi/10.1126/science.274.5285.205 10.1126/science.274.5285.205]. S2CID [https://www.semanticscholar.org/paper/Discovery-of-X-ray-and-Extreme-Ultraviolet-Emission-Lisse-Dennerl/dedf075a48c98738e8917fee32f3cf5f6a764ac8 122700701]}} השתקפות של קרני רנטגן מהשמש נראית בעצמים אחרים במערכת השמש כמו [[הירח]], אך חישוב פשוט, בהנחה שאפילו החזרת קרני רנטגן הגבוהה ביותר האפשרית לכל מולקולה או גרגר אבק, אינו מסוגל להסביר את רוב השטף הנצפה מהיאקוטאקה. זאת מכיוון שהאטמוספירה של השביט מאוד קלושה ומפוזרת. תצפיות על השביט [[C/1999 S4 (LINEAR)]] {{אנ|C/1999 S4 (LINEAR)}} באמצעות [[טלסקופ החלל צ'נדרה]] בשנת 2000 קבעו שקרני רנטגן שנצפו מאותו כוכב שביט נוצרו בעיקר על ידי התנגשויות וחילופי מטען בין יונים קטנים של [[פחמן]], [[חמצן]] ו[[חנקן]] טעונים מאוד ברוח השמש ומים נייטרליים, חמצן ומימן בהילת השביט.{{הערה|Lisse, C. M.; Christian, D. J.; Dennerl, K.; Meech, K. J.; Petre, R.; Weaver, H. A.; Wolk, S. J. (May 2001). "Charge Exchange-Induced X-Ray Emission from Comet C/1999 S4 (LINEAR)". Science. 292 (5520): 1343–1348. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/2001Sci...292.1343L/abstract 2001Sci...292.1343L]. doi:[https://www.science.org/doi/10.1126/science.292.5520.1343 10.1126/science.292.5520.1343]. PMID [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11359004/ 11359004]}}

===גודל הגרעין ופעילותו===
[[קובץ:Comet Hyakutake from Hubble.jpg|ממוזער|ימין|180px|השביט היאקוטאקה כפי שצולם על ידי [[טלסקופ החלל האבל]] ב-4 באפריל 1996, עם מסנן אינפרא אדום]]
[[קובץ:Nucleus of Hyakutake.png|ממוזער|שמאל|180px|האזור שמסביב ל[[גרעין שביט|גרעין השביט]] היאקוטאקה, כפי שנראה על ידי [[טלסקופ החלל האבל]]. ניתן לראות חלק מהשברים מתפרקים]]
תוצאות מכ"ם מ[[מצפה הכוכבים ארסיבו]] הראו ש[[גרעין שביט|גרעין השביט]] היה בקוטר של כ-4.8 קילומטרים ומוקף בשטף של חלקיקים בגודל של חלוקי נחל שנפלטו במהירות של מטרים אחדים בשנייה. מדידת גודל זו תאמה היטב אומדנים עקיפים באמצעות פליטת [[תת-אדום]] ותצפיות רדיו.{{הערה|Sarmecanic, J.; Fomenkova, M.; Jones, B.; Lavezzi, T. (1997). [https://iopscience.iop.org/article/10.1086/310726 "Constraints on the Nucleus and Dust Properties from Mid-Infrared Imaging of Comet Hyakutake"]. Astrophysical Journal Letters. 483 (1): L69–L72. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/1997ApJ...483L..69S/abstract 1997ApJ...483L..69S]. doi:[https://iopscience.iop.org/article/10.1086/310726 10.1086/310726]. PMID [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11541247/ 11541247]. S2CID [https://www.semanticscholar.org/paper/Constraints-on-the-Nucleus-and-Dust-Properties-from-Sarmecanic-Fomenkova/d68a55dd55a1e5dd287460ddd138090de7d0f325 24944390]}}{{הערה|Lisse, C. M.; Fernández, Y. R.; Kundu, A.; A'Hearn, M. F.; Dayal, A.; Deutsch, L. K.; Fazio, G. G.; Hora, J. L.; Hoffmann, W. F. (1999). "The Nucleus of Comet Hyakutake (C/1996 B2)". Icarus. 140 (1): 189–204. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/1999Icar..140..189L/abstract 1999Icar..140..189L]. doi:[https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0019103599961316?via%3Dihub 10.1006/icar.1999.6131]}}

גודלו הקטן של הגרעין (הגרעין של [[שביט האלי]] היה בקוטר של כ-15 קילומטרים, בעוד שהגרעין של הייל-בופ היה בקוטר של כ-60 קילומטרים) מרמז שהיאקוטאקה היה פעיל מאוד כדי להפוך לבהיר כל כך. רוב השביטים פולטים גזים מחלק קטן משטחם, אך נראה היה שרוב או כל פני השטח של היאקוטאקה היו פעילים. קצב ייצור האבק הוערך בכ-<math>2\times10^{3}</math> קילוגרמים לשנייה בתחילת מרץ, ועלה ל-<math>3\times10^{4}</math> קילוגרמים לשנייה כאשר השביט התקרב לפריהליון. במהלך אותה תקופה, מהירויות פליטת האבק עלו מ-50 מטרים בשנייה ל-500 מטרים בשנייה.{{הערה|Fulle, M.; Mikuz, H.; Bosio, S. (1997). "Dust environment of Comet Hyakutake 1996 B2". Astronomy and Astrophysics. 324: 1197. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/1997A%26A...324.1197F/abstract 1997A&A...324.1197F]}}{{הערה|Jewitt, D.C.; H.E. Matthews (1997). [https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/1997AJ....113.1145J/abstract "Submillimeter Continuum Observations of Comet Hyakutake (1996 B2)"]. Astronomical Journal. 113: 1145. Bibcode:1997AJ....113.1145J. doi:10.1086/118333}}

תצפיות על חומר שנפלט מהגרעין אפשרו לאסטרונומים לקבוע את משך הסיבוב שלו. כאשר השביט חלף על פני כדור הארץ, נצפתה פליטה גדולה או גוש חומר שנפלט לכיוון השמש כל 6.23 שעות. פליטה שנייה קטנה יותר עם אותו משך אישרה זאת כמשך הסיבוב של הגרעין.{{הערה|Schleicher, D. G.; Millis, R. L.; Osip, D. J.; Lederer, S. M. (1998). "Activity and the Rotation Period of Comet Hyakutake (1996 B2)". Icarus. 131 (2): 233–244. Bibcode:[https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/1998Icar..131..233S/abstract 1998Icar..131..233S]. doi:[https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0019103597958814?via%3Dihub 10.1006/icar.1997.5881]}}

==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
{{כתב מוקטן|
{{עמודות|מספר עמודות=4|רוחב=250
|עמודה 1=
* A'Hearn et al. (July 2015). "Prompt Emission by OH in Comet Hyakutake". The Astronomical Journal. 150 (1): 5. Bibcode:2015AJ....150....5A. doi:10.1088/0004-6256/150/1/5. S2CID 124705048. 5
* A'Hearn, M. F.; Wellnitz, D. D.; Meier, R. (February 2014). λ4430 Emission by Comet Hyakutake. The Diffuse Interstellar Bands, Proceedings of the International Astronomical Union, IAU Symposium. Vol. 297. pp. 216–218. Bibcode:2014IAUS..297..216A. doi:10.1017/S1743921313015883
* Das, Himadri Sekhar et al. (April 2010). "Aggregate dust model to study the polarization properties of comet C/1996 B2 Hyakutake". Research in Astronomy and Astrophysics. 10 (4): 355–362. arXiv:1001.0633. Bibcode:2010RAA....10..355D. doi:10.1088/1674-4527/10/4/006. S2CID 250693899
* Morgenthaler, Jeffrey P.; Harris, Walter M.; Combi, Michael R. (March 2007). "Large Aperture O I 6300 Å Observations of Comet Hyakutake: Implications for the Photochemistry of OH and O I Production in Comet Hale-Bopp". The Astrophysical Journal. 657 (2): 1162–1171. Bibcode:2007ApJ...657.1162M. doi:10.1086/511062. S2CID 54720494
|עמודה 2=
* Combi, M. R. et al. (September 2005). "Temporal deconvolution of the hydrogen coma. II. Pre - and post-perihelion activity of Comet Hyakutake (1996 B2)". Icarus. 177 (1): 228–245. Bibcode:2005Icar..177..228C. doi:10.1016/j.icarus.2005.03.007
* Snow, M. et al. (March 2004). "Comet Hyakutake (C/1996 B2): Spectacular disconnection event and the latitudinal structure of the solar wind". Planetary and Space Science. 52 (4): 313–323. Bibcode:2004P&SS...52..313S. doi:10.1016/j.pss.2003.10.001
* Kim, Sang J. et al. (November 2003). "The rotational structure of the B-X system of sulfur dimers in the spectra of Comet Hyakutake (C/1996 B2)". Icarus. 166 (1): 157–166. Bibcode:2003Icar..166..157K. doi:10.1016/j.icarus.2003.07.003
* Schleicher, David G.; Woodney, Laura M. (March 2003). "Analyses of dust coma morphology of Comet Hyakutake (1996 B2) near perigee: outburst behavior, jet motion, source region locations, and nucleus pole orientation". Icarus. 162 (1): 190–213. Bibcode:2003Icar..162..190S. doi:10.1016/S0019-1035(02)00054-4
|עמודה 3=
* Magee-Sauer et al. (November 2002). "Hydrogen cyanide in comet C/1996 B2 Hyakutake". Journal of Geophysical Research: Planets. 107 (E11): 5096. Bibcode:2002JGRE..107.5096M. doi:10.1029/2002JE001863. 5096
* Dello Russo, Neil et al. (November 2002). "Production of ethane and water in comet C/1996 B2 Hyakutake". Journal of Geophysical Research: Planets. 107 (E11): 5095. Bibcode:2002JGRE..107.5095D. doi:10.1029/2001JE001838. 5095
* de Sanctis, M. C.; Capria, M. T.; Coradini, A. (November 2002). Warmbein, Barbara (ed.). Comet Hyakutake: thermal evolution model. Proceedings of Asteroids, Comets, Meteors - ACM 2002. International Conference, 29 July - 2 August 2002, Berlin, Germany. Noordwijk, Netherlands: ESA Publications Division. pp. 669–672. Bibcode:2002ESASP.500..669D. {{ISBN|92-9092-810-7}}
* Capria, M.  et al. (November 2002). Warmbein, Barbara (ed.). The evolution of the fragments emitted from comet Hyakutake. Proceedings of Asteroids, Comets, Meteors - ACM 2002. International Conference, 29 July - 2 August 2002, Berlin, Germany. Noordwijk, Netherlands: ESA Publications Division. pp. 653–656. Bibcode:2002ESASP.500..653C. {{ISBN|92-9092-810-7}}
|עמודה 4=
* Szutowicz, Slawomira; Królikowska, Malgorzata; Sitarski, Grzegorz (November 2002). Warmbein, Barbara (ed.). Modelling of non-gravitational motion of comet C/1996 B2 Hyakutake. Proceedings of Asteroids, Comets, Meteors - ACM 2002. International Conference, 29 July - 2 August 2002, Berlin, Germany. Noordwijk, Netherlands: ESA Publications Division. pp. 633–636. Bibcode:2002ESASP.500..633S. {{ISBN|92-9092-810-7}}
* Schleicher, David G.; Osip, David J. (September 2002). "Long - and Short-Term Photometric Behavior of Comet Hyakutake (1996 B2)". Icarus. 159 (1): 210–233. Bibcode:2002Icar..159..210S. doi:10.1006/icar.2002.6875
* Krasnopolsky, Vladimir A.; Mumma, Michael J. (March 2001). "Spectroscopy of Comet Hyakutake at 80-700 Å: First Detection of Solar Wind Charge Transfer Emissions". The Astrophysical Journal. 549 (1): 629–634. Bibcode:2001ApJ...549..629K. doi:10.1086/319064. S2CID 122972759
}}
}}
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
<div class="mw-content-ltr">
* [https://www.jpl.nasa.gov/comet/hyakutake JPL Comet Hyakutake home page] [https://web.archive.org/web/20180922203043/https://www2.jpl.nasa.gov/comet/hyakutake/ Archived] 22 September 2018 at the [[וייבאק מאשין|Wayback Machine]]
* [https://web.archive.org/web/20080906174837/http://ssd.jpl.nasa.gov/data/ELEMENTS.COMET JPL DASTCOM Cometary Orbital Elements]
* [http://www.cometography.com/lcomets/1996b2.html Cometography.com: Comet Hyakutake]
* [https://apod.nasa.gov/apod/ap960314.html NASA Astronomy Picture of the Day: Diagram of Comet Hyakutake's orbit (14 March 1996)]
* [https://ssd.jpl.nasa.gov/tools/sbdb_lookup.html#/?sstr=1000131 C/1996 B2] at the JPL Small-Body Database Edit this at Wikidata
</div>

==ביאורים==
{{ביאורים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{ערך מומלץ}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:יפן: מדע וטכנולוגיה]]
[[קטגוריה:שביטים|היאקוטאקה]]