הצגת המקור של הדף "שביט קוהוטק"

{{גוף פלנטרי

| שם כוכב = [[השמש]]
| ממדים = רדיוס ממוצע 2.1
| סוג = [[שביט]]
| קטגוריה = שביט ארוך מחזור
| שמות חלופיים = 1973f
| פריאפסיד בק"מ = 21306462
| פריאפסיד יחידות אסטרונומיות = 0.14
| אלבדו = 0.67
| בהירות מוחלטת = 5.8 (כוללת) <br /> 9.5 (גרעין)
}}
'''שביט קוהוטק''' ([[שמות גרמי שמיים|כינוי רשמי]] '''C/1973 E1''', בעבר '''1973 XII''' ו-'''1973f''') הוא [[שביט]] שעבר סמוך לשמש לקראת סוף שנת 1973. תחזיות מוקדמות של בהירות השיא של השביט, ייחסו לו פוטנציאל להפוך לאחד ה[[שביט גדול|שביטים הגדולים]] ביותר של המאה ה-20. תחזיות אלה, שלוו גם בפרסום רב, משכו את תשומת הלב של הציבור הרחב ושל העיתונות, והוא כונה "שביט המאה". אף על פי שהשביט היה בהיר למדי, הוא היה חיוור בהרבה מהתחזיות: [[בהירות נראית|בהירותו הנראית]] הגיעה לשיא של 3- בלבד, בשונה מהתחזיות שצפו לו בהירות של 10-. הוא גם נראה רק למשך זמן קצר בהרבה מהצפוי.

השביט התגלה ב-18 במרץ 1973 על ידי האסטרונום הצ'כי [[לובוש קוהואוטק|לובוש קוהוטק]]. קוהוטק חיפש את [[שביט ביאלה|שביט ביילה]], וגילה באופן בלתי צפוי את השביט, שקרוי על שמו. הוא התגלה רחוק יותר מהשמש מכל שביט קודם. על פי שיטות חיזוי מקובלות, שביט קוהוטק היה אמור להיות בהיר מאוד בסוף 1973 ובתחילת 1974.

השביט הגיע ל[[אפסיד|פריהליון]] ב-28 בדצמבר 1973. בנקודה זו הייתה בהירותו מרבית, אך מפאת קרבתו לשמש ניתן היה לצפות בו מכדור הארץ רק באמצעות מכשור מדעי ייעודי, ורוב הצופים מכדור הארץ נאלצו להמתין עד ינואר 1974, כאשר השביט התרחק מהזוהר המסנוור של השמש. בהירותו הנראית הייתה אז 0. בהמשך אותו חודש דעכה בהירותו במהירות, עד שלא ניתן היה לצפות בו בעין בלתי מזוינת. הוא נצפה לאחרונה בנובמבר 1974. בשל התחזיות לבהירות נדירה בעוצמתה, שפורסמו בכלי תקשורת רבים בעולם אך לא התממשו לבסוף, הפך קוהוטק לשם נרדף לאכזבה גדולה.

בשל הזיהוי המוקדם והמאפיינים הייחודיים שלו, הושקע מאמץ מדעי רב בתצפיות בקוהוטק, והוא הפך לשביט הנחקר ביותר באותה תקופה. הממצאים שהתקבלו קידמו באופן משמעותי את ההבנה של שביטים. הזיהוי של מולקולות מורכבות יותר שנפלטו מקוהוטק, לצד רכיבים כימיים פשוטים, אישר את ההשערה ששביטים מורכבים גם ממולקולות גדולות יותר שמתפרקות לתוצרים פשוטים. הנוכחות המשמעותית של גזים ושל פלזמה שנפלטו מקוהוטק, תמכה במודל "כדור השלג המלוכלך" להרכבם של [[גרעין שביט|גרעיני שביטים]].

המסלול ה[[אקסצנטריות (מתמטיקה)|אקסצנטרי]] של קוהוטק לפני הפריהליון של 1973, מרמז שייתכן שהוא נוצר מוקדם מאוד, סמוך לזמן [[התפתחות מערכת השמש|היווצרותה של מערכת השמש]], או שמקורו ב[[מערכת כוכבי לכת|מערכת פלנטרית]] אחרת. ייתכן שזמן המחזור שלו היה בתחילה מסדר גודל של כמה מיליוני שנים, וייתכן גם שהופעתו ב-1973 היה המסע הראשון שלו פנימה לתוך [[מערכת השמש]].

== גילוי ==
[[קובץ:S74-15064_Lobus_Kohoutek.jpg|טקסט=Photograph of Luboš Kohoutek at the mission control center at the Johnson Space Center|ימין|ממוזער| לובוש קוהוטק בחדר הבקרה ב[[מרכז החלל ג'ונסון]], משוחח עם האסטרונאוטים של [[סקיילאב 4]] במהלך מעבר השביט בינואר 1974]]
השביט התגלה ב-18 במרץ 1973 על ידי האסטרונום הצ'כי [[לובוש קוהואוטק|לובוש קוהוטק]] כחלק מניסיון לזהות את [[שביט ביאלה]]. קוהוטק בדק לוח צילום שצולם במצלמת שמידט במצפה הכוכבים של המבורג בברגדורף. לוח הצילום נחשף פעמיים, עם מרווח של 15.5 דקות בין החשיפות. שביט קוהוטק הופיע על לוח הצילום כנקודה מפוזרת כפולה. האובייקט הופיע גם בצילום של אותו שדה ב-9 במרץ, כשהוא מוסט בכיוון מערב-צפון-מערב, מה שאישר כי מדובר באובייקט אמיתי הנע על פני כוכבי הרקע ולא בשגיאת תצפית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Luboš Kohoutek|שם=On the discovery of Comet Kohoutek (1973f)|כתב עת=Icarus|כרך=23|שנת הוצאה=1974-12-01|עמ=491–492|doi=10.1016/0019-1035(74)90011-6|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0019103574900116}}</ref><ref name="Hendrie2000">{{Cite journal|last=Hendrie|first=Michael J.|date=February 2000|title=Comet Kohoutek 1973f|journal=Journal of the British Astronomical Association|volume=110|pages=9–19|arxiv=|bibcode=2000JBAA..110....9H|doi=}}</ref> בזמן הגילוי הייתה [[בהירות נראית|בהירותו הנראית]] של השביט בין 15.5 ל-16, והוא הופיע בקבוצת הכוכבים "[[נחש מים (קבוצת כוכבים)|נחש מים]]". קוהוטק תיאר את השביט כ"מפוזר עם עיבוי מרכזי".<ref name="Kohoutek1974">{{Cite journal|last=Kohoutek|first=Luboš|date=December 1974|title=On the discovery of Comet Kohoutek (1973f)|journal=Icarus|volume=23|issue=4|pages=491–492|bibcode=1974Icar...23..491K|doi=10.1016/0019-1035(74)90011-6}}</ref><ref name="Stoyan2015">{{Cite book|last=Stoyan|first=Ronald|url=https://books.google.com/books?id=VEF5BgAAQBAJ|title=Atlas of Great Comets|date=2015|publisher=Cambridge University Press|isbn=9781316195727|edition=English|location=Cambridge, United Kingdom|pages=166–169|chapter=Comet Kohoutek 1973/74|access-date=6 July 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20220920013924/https://www.google.com/books/edition/Atlas_of_Great_Comets/VEF5BgAAQBAJ|archive-date=20 September 2022|url-status=live|via=Google Books}}</ref>

בזמן הגילוי היה השביט ליד מסלולו של כוכב הלכת [[צדק (כוכב לכת)|צדק]], במרחק של כ-4.7 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] מהשמש ו-4 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ.<ref name="Biermann1973">{{Cite journal|last=Biermann|first=L.|date=December 1973|title=Comet Kohoutek|journal=Nature|volume=246|issue=5433|pages=400–402|arxiv=|bibcode=1973Natur.246..400B|doi=10.1038/246400a0}}</ref><ref name="Hendrie2000" /> השביט נע באיטיות רבה לכיוון מערב-צפון-מערב, ב[[מהירות זוויתית]] של כ-0.2° ליום.<ref name="Marsden1974">{{Cite journal|last=Marsden|first=Brian G.|date=December 1974|title=Comets in 1973|journal=Quarterly Journal of the Royal Astronomical Society|volume=15|pages=433–460|bibcode=1974QJRAS..15..433M}}</ref> בהתבסס על חישובי מסלול עוקבים, הוערך כי השביט יגיע ל[[פריהליון]] כשבעה חודשים מאוחר יותר.<ref name="BensonCompton1981">{{Cite book|last=Benson|first=Charles Dunlap|url=https://history.nasa.gov/SP-4208/app.f.htm|title=Living and Working in Space: A History of Skylab|last2=Compton|first2=William David|date=January 1983|publisher=NASA|location=Washington, D.C.|chapter=Appendix F: Comet Kohoutek|access-date=14 July 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20210828011248/https://history.nasa.gov/SP-4208/app.f.htm|archive-date=28 August 2021|url-status=live}}</ref> גילויו של שביט במרחק כה גדול ובזמן כה רב לפני הגיעו לפריהליון שלו, היה חסר תקדים.<ref name="Roemer1976a">{{Cite journal|last=Roemer|first=Elizabeth|date=1976|title=Luminosity and Astrometry of Comets: A Review|url=https://ntrs.nasa.gov/api/citations/19760013982/downloads/19760013982.pdf|url-status=live|journal=The Study of Comets, Part 1|publisher=NASA|volume=393|pages=380–409|bibcode=1976NASSP.393..380R|archive-url=https://web.archive.org/web/20220526093807/https://ntrs.nasa.gov/api/citations/19760013982/downloads/19760013982.pdf|archive-date=26 May 2022|access-date=9 July 2022}}</ref><ref name="Whipple1976">{{Cite journal|last=Whipple|first=Fred L.|date=5 February 1976|title=Comet Kohoutek in Retrospect|journal=Proceedings of the American Philosophical Society|volume=120|issue=1|pages=1–6|bibcode=1976PAPhS.120....1W|jstor=986346}}</ref> ב-19 במרץ 1972 שלח קוהוטק את ממצאיו ללשכה המרכזית למברקים אסטרונומיים (CBAT) {{אנ|Central Bureau for Astronomical Telegrams}}, מה שהוביל להכרזה על התגלית בחוזר 2511 של [[האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי]]. זה היה השביט השישי שהתגלה ב-1973, ובכך קיבל את הכינוי הרשמי ''1973f.''<ref name="Kohoutek1974" />

== מסלול ==
[[קובץ:Comet_Kohoutek_orbit_p391.svg|טקסט=Diagram of Comet Kohoutek's approach of the Sun|ממוזער|מסלולו של שביט קוהוטק ליד הפריהליון שלו (באדום) ושל כדור הארץ (בכחול)]]
[[אלמנטי מסלול|אלמנטי המסלול]] של שביט קוהוטק חושבו על ידי האסטרונום הבריטי [[בריאן ג'י מרסדן]] {{אנ|Brian G. Marsden}} זמן קצר לאחר גילוי השביט, באמצעות צילומי השביט מ-7, 9 ו-21 במרץ 1973.{{הערה|שם=Kohoutek1974}} על פי חישובים אלה לקוהוטק מסלול כמעט [[פרבולה|פרבולי]], השוכן סמוך ל[[מישור המילקה]] עם [[אקסצנטריות (מתמטיקה)|אקסצנטריות]] בין 0.9999 ל-1 ו[[נטיית מסלול]] של 14.3°. על פי נתוני מסלול אלה השביט אמור היה לעבור קרוב מאוד לשמש, כשה[[אפסיד|פריהליון]] יתרחש ב-28 בדצמבר 1973 במרחק של 0.14 יחידות אסטרונומיות בלבד מהשמש. הפריהליון הקרוב ובהירותו של השביט עם גילויו היו דומים לאלה של שביטים אחרים שהפכו בהירים מאוד. המסלול המחושב גם הצביע על כך שייתכן שהמעבר הקרוב של קוהוטק הוא המעבר הראשון שלו ב[[מערכת השמש]] הפנימית.{{הערה|שם=Biermann1973}}{{הערה|שם=Stoyan2015}} על פי החישוב הראשוני של מרסדן, אורך הציר החצי-ראשי של קוהוטק הוא כ-50,000 יחידות אסטרונומיות.<ref name="Whipple1989">{{Cite journal|last=Whipple|first=F. L.|date=June 1989|title=Comets in the space age|journal=The Astrophysical Journal|volume=341|pages=1–13|bibcode=1989ApJ...341....1W|doi=10.1086/167466}}</ref> לחלופין, ייתכן שזמן המחזור של קוהוטק היה כמיליון שנים לפני שחווה את [[פרטורבציה (אסטרונומיה)|השפעות הכבידה]] של כוכבי הלכת, מה שיהפוך את קוהוטק לשביט ארוך מחזור.<ref name="Dubin1975">{{Cite book|last=Dubin|first=Maurice|title=Comet Kohoutek: A Workshop Held at Marshall Space Flight Center|date=1975|work=NASA Special Publication|publisher=NASA|editor-last=Gary|editor-first=Gilmer|volume=355|location=Washington, D.C.|chapter=Foreword|bibcode=1975NASSP.355.....G}}</ref> רעיון זה נתמך על ידי סטיבן מרן {{אנ|Stephen P. Maran}} מ[[נאס"א]], שהאמין שלשביט היה בתחילה פריהליון רחוק יותר ממסלול צדק, עד שכוכב חולף השפיע עליו כבידתית, צמצם את הפריהליון שלו למסלול של [[כוכב חמה]] ואת זמן המחזור שלו ל-4–5 מיליון שנים. אינטראקציות כבידה נוספות בין השביט לכוכבי הלכת היו מקצרות את תקופת ההקפה של השביט עוד יותר, לכ-75,000 שנים.<ref name="ChristmasCometYielding">{{Cite journal|date=27 October 1973|title=The Christmas Comet Begins Yielding Data|journal=Science News|volume=104|issue=17|page=262|bibcode=|doi=10.2307/3958219|jstor=3958219}}</ref>

ב-15 בינואר 1974 היה קוהוטק בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ, במרחק של כ-0.8 יחידות אסטרונומיות, כך שלא ניתן היה לזהות פרטים בגרעין השביט באמצעות תצפיות מכדור הארץ.<ref name="Lyttleton1973">{{Cite journal|last=Lyttleton|first=R. A.|date=September 1973|title=Prospects for Comet Kohoutek (1973f)|journal=Nature|volume=245|issue=5422|pages=200–201|arxiv=|bibcode=1973Natur.245..200L|doi=10.1038/245200a0}}</ref><ref name="Stokley1973">{{Cite journal|last=Stokley|first=James|date=22 December 1973|title=Kohoutek Comet Now Visible|journal=Science News|volume=104|issue=25/26|page=400|bibcode=|doi=10.2307/3958267|jstor=3958267}}</ref>

{{קישור שפה|2=Minor Planet Center|3=מרכז כוכבי הלכת המינוריים}} ו-JPL Small-Body Database {{אנ|JPL Small-Body Database}} הציגו את קוהוטק כבעל מסלול [[היפרבולה|היפרבולי]], כשהיה ליד הפריהליון, אך עד 1978 הפך המסלול להיות קשור לשמש.<ref name="Horizons-heliocentric">{{Cite web|last=Horizons output|title=Osculating Orbital Elements for Comet C/1973 E1 (Kohoutek)|url=https://ssd.jpl.nasa.gov/horizons_batch.cgi?batch=1&COMMAND=%271973+E1%27&TABLE_TYPE=%27ELEMENTS%27&START_TIME=%271974-01-01%27&STOP_TIME=%271992-01-01%27&STEP_SIZE=%271%20year%27&CENTER=%27@Sun%27&OUT_UNITS=%27AU-D%27}}</ref> השביט אינו צפוי לחזור למערכת השמש הפנימית במהלך 75,000 השנים הקרובות. חלק מה[[מטאורואיד]]ים שנפלטו על ידי קוהוטק במהלך ההתקרבות הראשונית שלו, במיוחד אלה שקוטרם גדול מ-0.2 מ"מ, נכנסו למסלולים יציבים סביב השמש.<ref name="Fulle1988">{{Cite journal|last=Fulle|first=M|date=July 1988|title=Meteoroids from comet Kohoutek 1973 XII|journal=Astronomy and Astrophysics|volume=201|issue=1|pages=161–168|bibcode=1988A&A...201..161F}}</ref>

בתצפית מכדור הארץ בין השנים 1973 ל-1974, נע השביט על פני השמים בכיוון דרום-מזרח, בדומה לנתיבו של ה[[שביט האלי]] בין השנים 1985 ל-1986. לצופים בחצי הכדור הדרומי וב[[האזור הטרופי|אזורים הטרופיים]] היה קל יותר לצפות בשביט. הוא נראה בשמי הערב מרגע גילויו ועד סוף ספטמבר 1973. לאחר מכן הפך השביט לעצם של שמי הבוקר. לאחר שהופיע בקבוצת הכוכבים [[נחש מים (קבוצת כוכבים)|נחש מים]], נע השביט עד סוף 1973 על פני קבוצות הכוכבים [[סקסטנט (קבוצת כוכבים)|סקסטנט]], [[אריה (קבוצת כוכבים)|אריה]], [[גביע (קבוצת כוכבים)|גביע]], [[עורב (קבוצת כוכבים)|עורב]], [[בתולה (קבוצת כוכבים)|בתולה]], [[מאזניים (קבוצת כוכבים)|מאזניים]], [[עקרב (קבוצת כוכבים)|עקרב]] [[קשת (קבוצת כוכבים)|וקשת]]. קוהוטק היה סמוך לגבול [[קשת (קבוצת כוכבים)|קשת]] ו[[נושא הנחש]] במהלך הפריהליון, כאשר הוא היה מופרד חזותית מהשמש ב-0.5° בלבד. בשנת 1974 נע השביט על פני קבוצות הכוכבים [[גדי (קבוצת כוכבים)|גדי]], [[דלי (קבוצת כוכבים)|דלי]], [[דגים (קבוצת כוכבים)|דגים]] ו[[שור (קבוצת כוכבים)|שור]].{{הערה|שם=Hendrie2000}}{{הערה|שם=Stoyan2015}} נכון לשנת 2022, השביט נמצא במרחק של כ-{{יחידות|74|AU|e9km}} מהשמש בקבוצת [[תאומים (קבוצת כוכבים)|תאומים]].<ref name="Horizons2022">{{Cite web|title=Horizons Batch for Heliocentric distance for 2022-2030|url=https://ssd.jpl.nasa.gov/horizons_batch.cgi?batch=1&COMMAND=%271973+E1%27&START_TIME=%272022-01-01%27&STOP_TIME=%272030-01-01%27&STEP_SIZE=%271%20year%27&QUANTITIES=%2719,22,29,39%27|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220804023845/https://ssd.jpl.nasa.gov/horizons_batch.cgi?batch=1&COMMAND=%271973+E1%27&START_TIME=%272022-01-01%27&STOP_TIME=%272030-01-01%27&STEP_SIZE=%271%20year%27&QUANTITIES=%2719%2C22%2C29%2C39%27|archive-date=4 August 2022|access-date=2022-08-03|publisher=JPL Horizons}}</ref>

== מבנה והרכב ==
[[קובץ:Kohoutek-uv.jpg|טקסט=False color image of the comet, which appears as a bright object at center-right|שמאל|ממוזער| תמונת צבע מדומה של שביט קוהוטק כפי שצולמה במצלמה אלקטרוגרפית באולטרה סגול רחוק במהלך הליכת חלל מסקיילאב ב-25 בדצמבר 1973]]
האקסצנטריות הגבוהה של מסלולו של קוהוטק והיעדר היסטוריה של אינטראקציות עם גופים גדולים במערכת השמש מעידים על כך שהוא עשוי להיות שריד של שלב ההיוצרות של מערכת השמש או שמקורו במערכת [[מערכת כוכבי לכת|פלנטרית]] אחרת.{{הערה|שם=Dubin1975}} ייתכן גם שמקורו של השביט הוא [[עננת אורט|בענן אורט]].{{הערה|שם=Whipple1976}}

=== גרעין וזנב ===
ב-1974, ניתוח פוטומטרי של קוהוטק, תוך שימוש ב[[כוכב חמה]] כנקודת ייחוס, קבע כי קוטר [[גרעין שביט|הגרעין]] של קוהוטק הוא לכל היותר 30 ק"מ.<ref name="Ney1974b">{{Cite journal|last=Ney|first=Edward P.|date=December 1974|title=Multiband photometry of Comets Kohoutek, Bennett, Bradfield, and Encke|journal=Icarus|volume=23|issue=4|pages=551–560|bibcode=1974Icar...23..551N|doi=10.1016/0019-1035(74)90018-9}}</ref> ב-1975 ניסו חוקרים לקלוט הד [[מכ"ם]] מגרעין השביט קוהוטק באמצעות טלסקופ רדיו הייסטק {{אנ|Haystack Observatory}}, אך ללא הצלחה. המסקנה הייתה שגודלו של הגרעין אינו עולה על 250 ק"מ.<ref name="Chaisson et al. 1975">{{Cite journal|last=Chaisson|first=E.J.|last2=Ingalls|first2=R.P.|last3=Rogers|first3=A.E.E.|last4=Shapiro|first4=I.I.|date=February 1975|title=Upper limit on the radar cross section of the comet Kohoutek|journal=Icarus|volume=24|issue=2|pages=188–189|bibcode=1975Icar...24..188C|doi=10.1016/0019-1035(75)90096-2}}</ref> ב-1976 נערכה אנליזת [[פוטומטריה]], ועל סמך קצב אובדן מים הוערך כי לגרעין יש רדיוס של כ-2.1 ק"מ ו[[אלבדו]] של כ-0.67.<ref name="ODell1976">{{Cite journal|last=O'Dell|first=C. R.|date=June 1976|title=Physical processes in Comet Kohoutek|journal=Publications of the Astronomical Society of the Pacific|volume=88|issue=523|pages=342–348|bibcode=1976PASP...88..342O|doi=10.1086/129954|jstor=40675895|doi-access=free}}</ref>

לשביט [[בהירות מוחלטת]] כוללת של 5.8, והבהירות מוחלטת של גרעינו היא 9.5.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ssd.jpl.nasa.gov/tools/sbdb_lookup.html#/?sstr=1973E1|כותרת=Small-Body Database Lookup|אתר=ssd.jpl.nasa.gov|תאריך_וידוא=2024-08-11}}</ref> במהלך הופעתו של קוהוטק בשנים 1973–1974, רוחב [[זנב שביט|זנבו]] היה כ-30,000 ק"מ בסמוך ל[[הילה (שביט)|הילה]] וכ-300,000 ק"מ הרחק ממנה. זיהוי של יוני [[פחמן חד-חמצני]] חיוביים הראה שאורך הזנב היה לפחות 20 מיליון ק"מ.<ref name="Jockers1985" /> הגוון הצהוב-כתום של זנב האבק של קוהוטק במהלך הפריהליון שלו, כפי שנצפה על ידי אסטרונאוטים ב[[סקיילאב 4|סקיילאב]], היה ככל הנראה תוצאה של פיזור אור על ידי חלקיקי [[בזלת|אבק]] בזלת בגדלים של כ-0.5 מיקרומטר. סמוך להילה הזנב היה חסר צבע, מה שמעיד על התפלגות רחבה של גודלי החלקיקים.<ref name="Jambor1975">{{Cite book|last=Jambor|first=B. J.|title=Comet Kohoutek: A Workshop Held at Marshall Space Flight Center|date=1975|work=NASA Special Publication|publisher=NASA|editor-last=Gary|editor-first=Gilmer|volume=355|location=Washington, D.C.|pages=209–216|chapter=Dynamical and Colorimetric Study of the Dust Tail of Comet Kohoutek|bibcode=1975NASSP.355..209J}}</ref> תצפיות ממצפה הכוכבים המשותף לחקר שביטים{{אנ|Magdalena Ridge Observatory}} בניו מקסיקו, זיהו את זנב היונים הכחול של קוהוטק, משתרע למרחק של 0.333 יחידות אסטרונומיות מהגרעין.<ref name="Brandt">{{Cite book|last=Brandt|first=John C.|title=Comet Kohoutek: A Workshop Held at Marshall Space Flight Center|date=1975|work=NASA Special Publication|publisher=NASA|editor-last=Gary|editor-first=Gilmer|volume=355|location=Washington, D.C.|pages=15–18|chapter=Large-Scale Observations of the Ion Tail from the Joint Observatory for Cometary Research|bibcode=1975NASSP.355...15B}}</ref> צפיפות החלקיקים בזנב במרחק של כמה מיליוני קילומטרים מהגרעין הייתה כ-10 יונים לסמ"ק, בעוד שצפיפות האלקטרונים המקסימלית בזנב הייתה כ-20,000 אלקטרונים לסמ"ק.<ref name="Jockers1985">{{Cite journal|last=Jockers|first=K|date=December 1985|title=The ion tail of Comet Kohoutek 1973 XII during 17 days of solar wind gusts|journal=Astronomy and Astrophysics Supplement Series|volume=62|issue=4|pages=791–838|bibcode=1985A&AS...62..791J}}</ref><ref name="WrightNelson1979">{{Cite journal|last=Wright|first=C.S.|last2=Nelson|first2=G.J.|date=April 1979|title=Comet plasma densities deduced from refraction of occulted radio sources|journal=Icarus|volume=38|issue=1|pages=123–135|bibcode=1979Icar...38..123W|doi=10.1016/0019-1035(79)90092-7}}</ref> במרחק של 0.5 יחידות אסטרונומיות בערך מהשמש, זרם הפלזמה בזנבו של קוהוטק יצר [[שדה מגנטי]] חלש בעל עוצמה דומה לשדה המגנטי הבין-פלנטרי.<ref name="Ershkovich1976">{{Cite journal|last=Ershkovich|first=A.I.|date=March 1976|title=Solar wind interaction with the tail of Comet Kohoutek|journal=Planetary and Space Science|volume=24|issue=3|pages=287–291|bibcode=1976P&SS...24..287E|doi=10.1016/0032-0633(76)90025-8}}</ref>
[[קובץ:Comet_Kohoutek_at_perihelion_from_Skylab_with_coronagraph.jpg|טקסט=A collage of eight images of the comet as it passed by the sun. The sun is blocked out by the imaging instrument.|ממוזער| רצף תמונות של קוהוטק בפריהליון שצולמו באמצעות [[קורונוגרף]]]]

=== שכיחות האבק ואנטי זנב ===
אנליזות ראשוניות של השביט סיפקו אומדנים שונים לכמויות האבק והגז שנפלטו מהשביט. חלקן הצביעו על כך שקוהוטק עשיר יחסית באבק (וכתוצאה מכך דל בגז) ואחרות הצביעו על כך שהשביט דל יחסית באבק (וכתוצאה מכך עשיר בגז).<ref name="deAlmeida1996" />{{הערה|שם=Biermann1973}} בין 16 ל-29 בינואר 1974 נפלטו מהגרעין בערך 1,675 ק"ג גז ו-16,000 ק"ג אבק לשנייה בממוצע.<ref name="deAlmeida1996">{{Cite journal|last=de Almeida|first=A.A.|date=April 1996|title=Photoelectric photometry of comet Kohoutek (1973 XII = C/1973 E1): the production rates of CN, C2, and solid refractory particles typical of dynamically new comets|journal=Planetary and Space Science|volume=44|issue=4|pages=295–304|bibcode=1996P&SS...44..295D|doi=10.1016/0032-0633(95)00130-1}}</ref><ref name="Lisse et al. 1998">{{Cite journal|last=Lisse|first=C. M.|last2=A'Hearn|first2=M. F.|last3=Hauser|first3=M. G.|last4=Kelsall|first4=T.|last5=Lien|first5=D. J.|last6=Moseley|first6=S. H.|last7=Reach|first7=W. T.|last8=Silverberg|first8=R. F.|date=April 1998|title=Infrared Observations of Comets by COBE|journal=The Astrophysical Journal|volume=496|issue=2|pages=971–991|bibcode=1998ApJ...496..971L|doi=10.1086/305397|doi-access=free}}</ref> כאשר כדור הארץ עבר דרך מישור מסלולו של קוהוטק הופיע [[זנב שביט#אנטי זנב|אנטי זנב]], שהעיד על הדומיננטיות של האבק בחומר שנפלט מהשביט. אנטי זנבות מורכבים מחלקיקים מוצקים גדולים יחסית, המתפזרים סביב הגרעין.{{הערה|שם=Whipple1976}} לחלקיקים באנטי-זנב היו רדיוסים גדולים מ-10 מיקרומטר בערך, בעוד שרדיוסי החלקיקים בהילה ובזנב היו פחות מ-1 מיקרומטר. במרחק של 0.23 יחידות אסטרונומיות מהשמש, החומר הפחות רפלקטיבי בהילה היה בעל {{קישור שפה|2=Effective temperature|3=טמפרטורה אפקטיבית}} של 20 ± 720 מעלות [[קלווין]] בעוד שהחומר באנטי-זנב היה בעל טמפרטורה אפקטיבית של 10 ± 565 מעלות קלווין.<ref name="Ney1974">{{Cite journal|last=Ney|first=Edward P.|date=May 1974|title=Infrared Observations of Comet Kohoutek Near Perihelion|journal=The Astrophysical Journal|volume=189|pages=L141–L142|bibcode=1974ApJ...189L.141N|doi=10.1086/181486|doi-access=free}}</ref> חימום שמש אינטנסיבי סמוך למועד הפריהליון הפחית מאוד את גודל החלקיקים באנטי-זנב, והותיר מאחוריו רק חלקיקים בגדלים של לפחות 100–150 מיקרומטר, מה שהוביל לירידה בבהירות האנטי-זנב.<ref name="SekaninaMiller1976">{{Cite journal|last=Sekanina|first=Zdenek|last2=Miller|first2=Freeman D.|date=January 1976|title=On the nature of the anti-tail of Comet Kohoutek (1973f). II. Comparison of the working model with ground-based photographic observations|journal=Icarus|volume=27|issue=1|pages=135–146|bibcode=1976Icar...27..135S|doi=10.1016/0019-1035(76)90190-1}}</ref> [[סיליקט]]ים זוהו בזנב ובאנטי-זנב באמצעות תצפיות ב[[אינפרא אדום]].<ref name="Whipple1976" /><ref name="AHearnCowan1975" /><ref name="Gatley et al. 1974">{{Cite journal|last=Gatley|first=I.|last2=Becklin|first2=E.E.|last3=Neugebauer|first3=G.|last4=Werner|first4=M.W.|date=December 1974|title=Infrared observations of Comet Kohoutek (1973f)|journal=Icarus|volume=23|issue=4|pages=561–565|bibcode=1974Icar...23..561G|doi=10.1016/0019-1035(74)90019-0}}</ref> ב-2 בדצמבר 1973 נפלטו מקוהוטק כ-900 מיליארד מולקולות אבק בשנייה. לאחר הפריהליון ירד קצב פליטת האבק, וב-31 בינואר 1974 נפלטו מקוהוטק כ-30 מיליארד מולקולות אבק בשנייה.<ref name="AHearnCowan1975">{{Cite journal|last=A'Hearn|first=Michael F.|last2=Cowan|first2=J. J.|date=October 1975|title=Molecular production rates in Comet Kohoutek|journal=The Astronomical Journal|volume=80|pages=852|bibcode=1975AJ.....80..852A|doi=10.1086/111821}}</ref> מעבר זה הודגש גם על ידי עלייה ביחס הגז לאבק של קוהוטק לפחות בפקטור של פי 2 לאחר הפריהליון.<ref name="AHearn1975">{{Cite journal|last=A'Hearn|first=Michael F.|date=October 1975|title=Spectrophotometry of comet Kohoutek (1973f = 1973 XII)|journal=Astronomical Journal|volume=80|issue=10|pages=861–875|bibcode=1975AJ.....80..861A|doi=10.1086/111822|doi-access=free}}</ref> ייתכן שהשינוי התאפשר על ידי [[המראה (פיזיקה)|המראה]] של משטחים מכוסי קרח כאשר השביט התקרב לשמש.{{הערה|שם=ODell1976}} פליטת [[מטאורואיד|המטאורואידים]] במעבר של קוהוטק בסמוך לשמש הוסיפה בערך 1 מיליארד ק"ג מסה ל{{קישור שפה|אנגלית|Interplanetary dust cloud|ענן אבק בין פלנטרי|ענן האבק הבין-פלנטרי}}.{{הערה|שם=Fulle1988}} הלוויין HEOS 2 זיהה מיקרו-מטאורואידים קטנים כאשר חצה את מישור המסלול של השביט בסביבות 9 ביוני 1974. למיקרו-מטאורואידים הללו היו מסות שנעו בין {{SN||-13}} ל-{{SN||-11}} גרם.<ref name="Hoffmann et al. 2016">{{Cite journal|last=Hoffmann|first=H.-J.|last2=Fechtig|first2=H|last3=Grün|first3=E|last4=Kissel|first4=J|date=1976|title=Particles from Comet Kohoutek Detected by the Micrometeoroid Experiment on HEOS 2|journal=International Astronomical Union Colloquium|volume=25|issue=2|pages=949–961|bibcode=1976NASSP.393..949H|doi=10.1017/S0252921100034357}}</ref><ref name="Grun et al. 1976">{{Cite book|last=Grün|first=E.|title=Interplanetary Dust and Zodiacal Light|last2=Kissel|first2=J.|last3=Hoffmann|first3=H. -J.|date=1976|isbn=978-3-540-07615-5|series=Lecture Notes in Physics|volume=48|pages=334–338|chapter=Dust emission from Comet Kohoutek (1973f) at large distances from the sun|bibcode=1976LNP....48..334G|doi=10.1007/3-540-07615-8_503}}</ref>
[[קובץ:Comet_Kohoutek_(S73-38731).jpg|טקסט=Gray scale photograph of Kohoutek, appearing as a bright, teardrop-shaped object at center with a faint tail|שמאל|ממוזער| קוהוטק כפי שנראה מסקיילאב בדצמבר 1973]]

=== פליטת מים מהגרעין ===
בהמשך הראו אנליזות [[פוטומטריה|פוטומטריות]] כי קוהוטק היה כוכב שביט גזי עם יחס גבוה בין גז לאבק, תכונה המאפיינת שביטים הנכנסים למערכת השמש הפנימית בפעם הראשונה, מה שמרמז על גרעין עשיר בחומרים נדיפים.{{הערה|שם=deAlmeida1996}}<ref name="RiekeLee1974">{{Cite journal|last=Rieke|first=G. H.|last2=Lee|first2=T. A.|date=April 1974|title=Photometry of Comet Kohoutek (1973f)|journal=Nature|volume=248|issue=5451|pages=737–740|bibcode=1974Natur.248..737R|doi=10.1038/248737a0}}</ref> ניתוחים של ההילה והזנב של קוהוטק ב[[אולטרה-סגול]] קרוב מצאו נוכחות שווה בערך של אטומי [[מימן]] ו[[הידרוקסיד]], מה שמצביע על כך שמקורם במים שעברו [[פוטוליזה]]. כאשר היה במרחק של 1 יחידות אסטרונומיות מהשמש, איבד קוהוטק כמיליון טון מים ביום.{{הערה|שם=Whipple1976}} בתקופה של 120 ימים סביב הפריהליון, המאופיין בקצב המראה מקסימלי של מים, איבד השביט כ-64 מיליארד ק"ג.{{הערה|שם=ODell1976}} אובדן המסה עקב פליטת מים לאחר פריהליון היה בערך מחצית מאבדן המסה בתקופה המקבילה לפני הפריהליון. פני השטח של הגרעין של קוהוטק היו מכוסים, ככל הנראה, בתערובת של חלקיקים וקרח מים המאוחסנים בקלאתרטים{{אנ|Clathrate compound}}. חלק גדול מהמים הללו התאדו כאשר קוהוטק התקרב לפריהליון עקב התגברות הקרינה והותירו אחריהם רק קרח תת-קרקעי וכיסי מים קטנים יותר על פני השטח של הגרעין.<ref name="ODell1976" /> הפליטה הלא אחידה של מים ושל חומרים נדיפים אחרים מצביעה על כך שלגרעין של קוהוטק יש כנראה הרכב ומבנה הטרוגניים בסקאלות של בערך 10 מטר. סילוני חומרים נדיפים נפלטו כנראה מאזורים שנחשפו לאחר שהתאדו מהם חומרים פחות נדיפים.<ref name="Huebner1975">{{Cite book|last=Huebner|first=W. F.|title=Comet Kohoutek: A Workshop Held at Marshall Space Flight Center|date=1975|work=NASA Special Publication|publisher=NASA|editor-last=Gary|editor-first=Gilmer|volume=355|location=Washington, D.C.|pages=145–152|chapter=On the structure of the nucleus of comet Kohoutek (1973f)|bibcode=1975NASSP.355...15B}}</ref> ניתוח מאוחר יותר של ספקטרוגרמות של קוהוטק סיפק עדויות חזקות לנוכחות [[יון|קטיון]] המים (<chem>H2O+</chem>), במיוחד בזנב השביט.<ref name="HerzbergLew1974">{{Cite journal|last=Herzberg|first=G|last2=Lew|first2=H|date=February 1974|title=Tentative Identification of the {{chem|H|2|O|+}} Ion in Comet Kohoutek|journal=Astronomy and Astrophysics|volume=31|pages=123–124|bibcode=1974A&A....31..123H|doi=10.1017/S0252921100500864|doi-access=free}}</ref><ref name="WehingerWyckoff1976">{{Cite journal|last=Wehinger|first=Peter|last2=Wyckoff|first2=Susan|date=1976|title=H<sub>2</sub>0<sup>+</sup> Ions in Comets: Comet Kohoutek (1973f) and Comet Bradfield (1974b)|journal=International Astronomical Union Colloquium|volume=25|issue=Part1|pages=199–205|doi=10.1017/S0252921100500864|doi-access=free}}</ref> היון הזה היה ככל הנראה תוצאה של פוטו-יוניזציה של מים נייטרליים (<chem>H2O</chem>) קרוב מאוד לגרעין.<ref name="MendisIp1974">{{Cite journal|last=Mendis|first=D. A.|last2=Ip|first2=W-H.|date=June 1974|title=Behaviour of Comet Kohoutek (1973f)|journal=Nature|volume=249|issue=5457|pages=536–537|bibcode=1974Natur.249..536M|doi=10.1038/249536a0}}</ref><ref name="Herbig1975">{{Cite book|last=Herbig|first=George|title=Comet Kohoutek: A Workshop Held at Marshall Space Flight Center|date=1975|publisher=NASA|editor-last=Gary|editor-first=Gilmer|location=Washington, D.C.|pages=233–235|chapter=Spectroscopy of the Coma and Tail}}</ref>

=== הרכב כימי ===
[[חמצן]] אטומי ו[[פחמן]] אטומי זוהו גם כתוצרים הסבירים של פירוק [[פחמן חד-חמצני]] או [[פחמן דו-חמצני]].<ref name="Feldman et al. 1974">{{Cite journal|last=Feldman|first=Paul D.|last2=Takacs|first2=Peter Z.|last3=Fastie|first3=William G.|last4=Donn|first4=Bertram|date=23 August 1974|title=Rocket Ultraviolet Spectrophotometry of Comet Kohoutek (1973f)|journal=Science|volume=185|issue=4152|pages=705–707|bibcode=1974Sci...185..705F|doi=10.1126/science.185.4152.705|jstor=1738738|pmid=17736378}}</ref> הגרעין פלט גם [[מימן]] בקצב של עד כ-{{SN|4.5|29}} אטומים לשנייה במהירויות של כ-0.2 ± 7.8 קמ"ש.<ref name="Opal et al. 1974">{{Cite journal|last=Opal|first=C. B.|last2=Carruthers|first2=G. R.|last3=Prinz|first3=D. K.|last4=Meier|first4=R. R.|date=23 August 1974|title=Comet Kohoutek: Ultraviolet Images and Spectrograms|journal=Science|volume=185|issue=4152|pages=702–705|bibcode=1974Sci...185..702O|doi=10.1126/science.185.4152.702|jstor=1738737|pmid=17736377}}</ref><ref name="Huppler et al. 1975">{{Cite journal|last=Huppler|first=D.|last2=Reynolds|first2=R. J.|last3=Roesler|first3=F. L.|last4=Scherb|first4=F.|last5=Trauger|first5=J.|date=November 1975|title=Observations of comet Kohoutek /1973f/ with a ground-based Fabry-Perot spectrometer|journal=The Astrophysical Journal|volume=202|pages=276–282|bibcode=1975ApJ...202..276H|doi=10.1086/153974|doi-access=free}}</ref> בשל הצפיפות הנמוכה של מימן והכבידה הנמוכה של קוהוטק, ענן המימן המקיף את השביט היה גדול, ורוחבו היה כ-30 מיליון ק"מ - גדול יותר מדיסקת השמש.<ref name="Opal et al. 1974" /><ref name="Kumar et al. 1979">{{Cite journal|last=Kumar|first=S.|last2=Holberg|first2=J.|last3=Broadfoot|first3=A. L.|last4=Belton|first4=M. J. S.|date=September 1979|title=The Lyman-alpha observations of comet Kohoutek from Mariner 10|journal=The Astrophysical Journal|volume=232|pages=616|bibcode=1979ApJ...232..616K|doi=10.1086/157320}}</ref><ref name="Marsden1979">{{Cite journal|last=Marsden|first=Brian G.|date=1979|title=Comet Halley and history|journal=NASA Goddard Space Flight Center Space Missions to Comets|volume=2089|pages=179–196|bibcode=1979NASCP2089..179M}}</ref> בתוך הענן, היחס בין [[דאוטריום]] למימן אטומי היה לכל היותר 1%.<ref name="Huppler et al. 1975" /> מאוחר יותר הובן שהמימן האטומי הוא התוצר של הפוטו-דיסוציאציה של קרח מים הנמצאים בגרעין השביט.<ref name="Feldman1983">{{Cite journal|last=Feldman|first=Paul D.|date=28 January 1983|title=Ultraviolet Spectroscopy and the Composition of Cometary Ice|journal=Science|volume=219|issue=4583|pages=347–354|bibcode=1983Sci...219..347F|doi=10.1126/science.219.4583.347|jstor=1689912|pmid=17815301}}</ref> ייתכן שהגרעין גם היה מכוסה פעם בשכבה בעובי של מטר בערך של חומרים נדיפים מאוד, שהתנדפו במהירות כאשר קוהוטק התקרב לראשונה למערכת השמש הפנימית.{{הערה|שם=Whipple1989}}

[[ציאניד]] נצפה לראשונה [[הילה (שביט)|בהילה]] של קוהוטק ב-15 באוקטובר 1973, כשהשביט נמצא במרחק של 1.8 יחידות אסטרונומיות מהשמש.{{הערה|שם=Biermann1973}} החתימה הספקטרוגרפית של [[אצטוניטריל|מתיל ציאניד]] באורך גל של 2.7 מ"מ זוהה גם בגרעין של קוהוטק.<ref name="UlichConklin1974">{{Cite journal|last=Ulich|first=B. L.|last2=Conklin|first2=E. K.|date=March 1974|title=Detection of methyl cyanide in Comet Kohoutek|journal=Nature|volume=248|issue=5444|pages=121–122|bibcode=1974Natur.248..121U|doi=10.1038/248121a0}}</ref> תצפיות רדיו [[רדיו-אסטרונומיה|ומיקרוגל]] של השביט זיהו [[מימן ציאנידי|מימן ציאניד]], רדיקל מתילידין{{אנ|Methylidyne radical}} [[אתנול|ואלכוהול אתילי]] בנוסף להידרוקסיד ומים.{{הערה|שם=Whipple1976}}<ref name="Huebner et al. 1974">{{Cite journal|last=Huebner|first=W.F.|last2=Snyder|first2=L.E.|last3=Buhl|first3=D.|date=December 1974|title=HCN radio emission from Comet Kohoutek (1973f)|journal=Icarus|volume=23|issue=4|pages=580–584|bibcode=1974Icar...23..580H|doi=10.1016/0019-1035(74)90023-2}}</ref><ref name="Whipple1977">{{Cite journal|last=Whipple|first=Fred L.|date=1977|title=Comets: Data, problems, and objectives|url=https://ntrs.nasa.gov/api/citations/19780005045/downloads/19780005045.pdf|url-status=live|journal=The Soviet-American Conference on Cosmochemistry of the Moon and Planets|volume=370|pages=923–929|bibcode=1977NASSP.370..923W|archive-url=https://web.archive.org/web/20220710191751/https://ntrs.nasa.gov/api/citations/19780005045/downloads/19780005045.pdf|archive-date=10 July 2022|access-date=10 July 2022}}</ref> חומרים כימיים אחרים שזוהו בהילה של קוהוטק כללו את רדיקל האמינו{{אנ|Amino radical}}, פחמן דו-אטומי ו[[נתרן יודי]].<ref name="DelsemmeCombi1983">{{Cite journal|last=Delsemme|first=A. H.|last2=Combi|first2=M. R.|date=August 1983|title=Neutral cometary atmospheres. IV - Brightness profiles in the inner coma of comet Kohoutek 1973 XII|journal=The Astrophysical Journal|volume=271|pages=388–397|bibcode=1983ApJ...271..388D|doi=10.1086/161204|doi-access=free}}</ref><ref name="Goraya et al. 1986" /> כמו כן זוהו חתימות פליטות של גז תלת-פחמן<chem>C3</chem>{{אנ|Tricarbon}} ו[[חנקן]].<ref name="Goraya et al. 1986" /><ref name="WyckoffWehinger1976">{{Cite journal|last=Wyckoff|first=S.|last2=Wehinger|first2=P. A.|date=March 1976|title=Molecular ions in comet tails|journal=The Astrophysical Journal|volume=204|pages=604|bibcode=1976ApJ...204..604W|doi=10.1086/154209}}</ref> שלא כמו בשביטים שנצפו בעבר, רדיקלי הציאנו {{אנ|Cyano radical}} והפחמן הדיאטומי בהילה של קוהוטק לא התפזרו בצורה כדורית אלא התארכו באופן משמעותי הרחק מהשמש למרחקים של עד 10,000,000 ק"מ.<ref name="Goraya et al. 1986">{{Cite journal|last=Goraya|first=P. S.|last2=Rautela|first2=B. S.|last3=Sanwal|first3=B. B.|date=January 1986|title=Absolute spectrophotometry of Comet kohoutek 1973f during post-perihelion passage|journal=Earth, Moon, and Planets|volume=34|issue=1|pages=77–91|bibcode=1986EM&P...34...77G|doi=10.1007/BF00054037}}</ref>

== היסטוריה תצפיתית ==
[[קובץ:Comet_Kohoutek_from_Kitt_Peak_28_April_1973.jpg|טקסט=Two side-by-side videographs of Kohoutek, which appears as a faint blur|ממוזער| קוהוטק כפי שנראה מ{{קישור שפה||Kitt Peak National Observatory|מצפה הכוכבים הלאומי קיט פיק}} ב-28 באפריל 1973]]
בעקבות גילוי השביט על ידי לובוש קוהוטק, נערכו תצפיות נוספות על השביט, שהראו כי הילת השביט הייתה צפופה מאוד וקוטרה כ-20 שניות קשת. ב-5 במאי 1973 הפך השביט לחיוור מכדי שניתן יהיה לצפות בו בשעות ה[[דמדומים]].{{הערה|שם=Hendrie2000}} בשלב זה, בהירות השביט הייתה בערך 14.<ref name="CometOfTheWeek">{{Cite web|last=Hale|first=Alan|date=27 December 2020|title=Comet of the Week: Kohoutek 1973f|url=https://www.rocketstem.org/2020/12/27/ice-and-stone-comet-of-week-53/|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220710222241/https://www.rocketstem.org/2020/12/27/ice-and-stone-comet-of-week-53/|archive-date=10 July 2022|access-date=10 July 2022|publisher=RocketSTEM}}</ref> לאחר מספר חודשים של ראות לקויה, זוהה השביט על ידי אסטרונום יפני חובב ב-23 בספטמבר; בהירותו הנראית של השביט הייתה 11 אבל הוא נשאר אובייקט מפוזר ונטול פרטים.<ref name="Hendrie2000" /> בשלב זה היה השביט במרחק של 2.2 יחידות אסטרונומיות מהשמש.{{הערה|שם=Marsden1974}} בסוף ספטמבר הופיע זנב ברור בצורת מניפה באורך 2 דקות קשת.<ref name="Marsden1974" /> עד אמצע אוקטובר 1973 ההילה גדלה לקוטר של 1 דקת קשת, ועד סוף החודש נראה בבירור גם גרעין השביט.<ref name="Bennett1973">{{Cite journal|last=Bennett|first=J. C.|date=December 1973|title=Visual observations of Comet Kohoutek 1973f|journal=Monthly Notes of the Astronomical Society of Southern Africa|volume=32|issue=10, 11, 12|pages=107–108|arxiv=|bibcode=1973MNSSA..32..107B|doi=10.1038/246400a0}}</ref>

בנובמבר 1973 הפך קוהוטק בהיר מספיק כדי שניתן יהיה לראות אותו בעין בלתי מזוינת.{{הערה|שם=Stoyan2015}} זנב היונים של השביט נצפה לראשונה ב-21 בנובמבר, כשהוא מלווה את זנב האבק הבהיר יותר.{{הערה|שם=Marsden1974}} עד 22 דצמבר 1973 הגיע השביט לבהירות נראית של 2.8, לפני שהפך לבלתי ניתן לצפייה מכדור הארץ עקב [[התקבצות (אסטרונומיה)|ההתקבצות]] של קוהוטק והשמש;<ref name="Stoyan2015" /> בין 24 ל-31 בדצמבר השביט היה במרחק זוויתי של 10° מהשמש.{{הערה|שם=Hendrie2000}} במהלך תקופה זו, השביט הפך השביט בהיר יותר, מה שהציב אותו בשורה אחת עם [[שביט גדול|השביטים הגדולים]].<ref name="Ferrin2014">{{Cite journal|last=Ferrín|first=Ignacio|date=1 August 2014|title=The location of Oort Cloud comets C/2011 L4 Panstarrs and C/2012 S1 ISON on a comet evolutionary diagram|journal=Monthly Notices of the Royal Astronomical Society|volume=442|issue=2|pages=1731–1754|arxiv=1306.5010|bibcode=2014MNRAS.442.1731F|doi=10.1093/mnras/stu820|doi-access=free}}</ref> קוהוטק היה בעוצמתו הבהירה ביותר בתקופה זו, והיה אובייקט בבהירות נראית 3- בערך.<ref name="Hendrie2000" /> באינפרא אדום היה קוהוטק היה עצם בהיר בהרבה, ובאורכי גל של 10 מיקרון ו-20 מיקרון הייתה בהירותו הנראית 4.75- ו-5.70- בהתאמה.{{הערה|שם=Goraya et al. 1986}}
[[קובץ:Edward Gibson illustration of Comet Kohoutek.jpg|ממוזער|תרשים עיפרון של קוהוטק ב-29 דצמבר 1973 על ידי האסטרונאוט אדוארד גיבסון, סקיילב-4]]
בנקודת הקִרבה המקסימלית שלו אל השמש, השביט נצפה במרחק זוויתי של 0.75 מעלות בלבד ממרכז השמש.<ref name="Marsden1974" /> בזמן זה בהירות השמש הקשתה על תצפית מכדור הארץ, אך אסטרונאוטים במשימות סקיילאב ו[[סויוז 13]] הצליחו לבצע תצפיות ישירות בשביט.{{הערה|שם=CometOfTheWeek}} האסטרונאוטים בסקיילאב ציינו כי השביט היה צהבהב במובהק, והעריכו כי קוהוטק בשיא הבהירות שלו דומה לבהירותו של צדק, 1.6- .<ref name="Hendrie2000" /> במהלך המעבר הקרוב של קוהוטק הופיע אנטי זנב, שנמתח עד 5–7 מעלות מהשביט לכיוון השמש.<ref name="Marsden1974" /> תצפיות מסקיילאב לא הצליחו לזהות את ההפרדה הטיפוסית בין זנב הגז לזנב האבק בשביט. במקום זאת, השביט קיבל מרקם צהוב אחיד, השתנה ללבן ומאוחר יותר למראה סגול מנומר.<ref name="Gibson1974">{{Cite journal|last=Gibson|first=Edward G.|date=December 1974|title=Visual observations of Comet Kohoutek from Skylab III|journal=Icarus|volume=23|issue=4|pages=493–501|bibcode=1974Icar...23..493G|doi=10.1016/0019-1035(74)90012-8}}</ref> הצבע הצהוב של השביט בפריהליון נבע מפיזור אור השמש על ידי נתרן שנפלט מהשביט.<ref name="James1975">{{Cite journal|last=James|first=J. F.|date=April 1975|title=What came out of Kohoutek's comet?|journal=Nature|volume=254|issue=5499|pages=382–383|bibcode=1975Natur.254..382J|doi=10.1038/254382b0}}</ref> בשיא גודלו, התפרס זנב השביט קוהוטק על פני זווית של 25 מעלות בשמים.<ref name="Stoyan2015" /> בנוסף, התגלו בזנב מבנים מורכבים, כגון סלילים ועננים לא סדירים, שהשתרעו למרחק ניכר מהגרעין.<ref name="Hyder et al. 1974">{{Cite journal|last=Hyder|first=Charles L.|last2=Brandt|first2=John C.|last3=Roosen|first3=Robert G.|date=December 1974|title=Tail structure far from the head of Comet Kohoutek|journal=Icarus|volume=23|issue=4|pages=601–610|bibcode=1974Icar...23..601H|doi=10.1016/0019-1035(74)90028-1}}</ref>

החל מה-27 דצמבר 1973 ניתן היה לחזור ולצפות בקוהוטק מכדור הארץ. לצופים בכדור הארץ היה השביט אובייקט שבהירותו 0 או 1.{{הערה|שם=Hendrie2000}} עד שקוהוטק הגיע לעמדה נוחה יותר לצפייה על ידי הציבור הרחב, הוא דעך לבהירות 2 בערך.{{הערה|שם=CometOfTheWeek}} אף על פי שהשביט היה עמום מהצפוי, הוא בכל זאת היה בין עשרת השביטים הבהירים ביותר שנראו מכדור הארץ בין 1750 ל-1994.<ref name="Kidger1994">{{Cite journal|last=Kidger|first=Mark R.|date=1994|title=The frequency of appearance of bright naked eye comets since 1750: Are bright comets less frequent in the 20th Century?|journal=Earth, Moon, and Planets|volume=66|issue=2|pages=231–238|bibcode=1994EM&P...66..231K|doi=10.1007/BF00644134}}</ref> לאחר הפריהליון שלו ב-28 דצמבר, השביט התעמעם במהירות, לבהירות 1.5 ב-1 בינואר 1974 ולבהירות 4 ב-10 בינואר 1974. עד סוף ינואר 1974, קוהוטק היה חיוור מכדי שיוכל להראות בעין בלתי מזוינת.{{הערה|שם=Stoyan2015}} השביט התעמעם לבהירות של כ-10 לקראת סוף מרץ 1974. עד אפריל 1974 עקבו אחר השביט בטלסקופים מכדור הארץ.<ref name="Hendrie2000" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.rocketstem.org/2020/12/27/ice-and-stone-comet-of-week-53/|הכותב=Alan Hale|כותרת=Comet of the Week: Kohoutek 1973f|אתר=RocketSTEM|תאריך=2020-12-28|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-08-12}}</ref> בדרכו הרחק מהשמש הוא נראה הרבה יותר מפוזר ומטושטש בהשוואה למראהו כשהתקרב אליה. כאשר השביט חזר לאותו מרחק מהשמש שבו התגלה, הוא היה פי 100 יותר חיוור מאשר בזמן שהתגלה.<ref name="Marsden1978">{{Cite journal|last=Marsden|first=Brian G.|last2=Roemer|first2=Elizabeth|date=March 1978|title=Comets in 1974|journal=Quarterly Journal of the Royal Astronomical Society|volume=19|pages=38–58|bibcode=1978QJRAS..19...38M}}</ref>{{הערה|שם=Whipple1989}} השביט צולם בפעם האחרונה בתחילת נובמבר 1974 כשהוא במרחק של כ-5 יחידות אסטרונומיות מהשמש, ובהירותו הנראית 22.<ref name="CometOfTheWeek" />

[[מטר מטאורים]] קלוש שנראה ב-1–3 מרץ 1974, בזמן המעבר הקרוב ביותר של כדור הארץ למסלולו של קוהוטק, עשוי להיות קשור ישירות לקוהוטק.<ref name="Terenteva1976">{{Cite journal|last=Terenteva|first=A. K.|last2=Kruchinenko|first2=V. G.|last3=Triashin|first3=S. S.|date=July 1976|title=Observations of meteors connected with comet Kohoutek, 1973f|journal=Astronomicheskii Vestnik|volume=10|issue=1|pages=70–71|bibcode=1976AVest..10...70T}}</ref>

== תחזיות בהירות השביט ==
[[קובץ:Comet_Kohoutek_light_curve.svg|טקסט=Scatterplot of brightness observations of the comet, showing the brightening and subsequent dimming of the comet as it swung around the Sun|ממוזער| עקומת האור של קוהוטק על פי תצפיות קרקעיות, כשהפריהליון מסומן בקו האדום. בעוד התחזיות הראשוניות הניחו שבהירות של השביט פרופורציונית הופכית לחזקה הרביעית או אפילו השישית של המרחק ההליוצנטרי שלו, בפועל הייתה בהירותו פרופורציונית הפוכה לחזקה השנייה.|259x259 פיקסלים]]
המעבר הצפוי של קוהוטק בסמוך לשמש וההשערה כי מעולם לא התקרב לשמש בעבר, הפכו את השביט למועמד להיות אחד השביטים הבהירים ביותר של המאה ה-20. ההנחה המקובלת הייתה כי בהירותו של שביט פרופורציונית ל[[מספר הופכי|הופכי]] של החזקה הרביעית של מרחקו מהשמש. הנחה זו הייתה הבסיס לחיזוי שיא בהירותם של שביטים. הערך של החזקה {{נוסחה|''n''}} המשמשת לחישוב הבהירות המרבית של שביט, אינו קבוע ונע בין 3 ל-6.<ref name="Eberhart1974">{{Cite journal|last=Eberhart|first=Jonathan|date=4 May 1974|title=Eyes on the Comet|journal=Science News|volume=105|issue=18|pages=290–291|bibcode=|doi=10.2307/3958991|jstor=3958991}}</ref> גמישות זו בערך n גורמת לחוסר ודאות בחישובי בהירות השביטים.

במקרה של קוהוטק, החישובים התאורטיים הצביעו על אפשרות לעלייה בבהירות של פי מיליון ויותר.{{הערה|שם=Whipple1976}} אף על פי שעל סמך התצפיות המוקדמות ניתן היה לספק הערכה מדויקת יותר לבהירות הנראית הסופית של השביט, בערך 2.3-,{{הערה|שם=Kohoutek1974}} חלק מהאקסטרפולציות של בהירות השביט באמצעות תצפיות הצילום הראשוניות חזו כי בסמוך לפריהליון תהיה בהירותו הנראית 10-. שביט כה בהיר יראה היטב באור יום. מאוחר יותר הגיעו ההערכות לבהירות של 12-, דומה לבהירות של ירח מלא.

בהתבסס על הבהירות הגבוהה, חזו האסטרונומים כי יהיה ניתן לצפות בשביט בעין בלתי מזוינת במשך זמן רב. תחזיות מוקדמות הראו שקוהוטק ייראה בעין בלתי מזוינת מתחילת נובמבר 1973. לאחר מכן, עד אמצע דצמבר, יהפוך לבהיר כמו צדק, ובינואר 1974 בסמוך לזמן שיגיע לפריהליון, תגדל בהירותו עוד יותר. כאשר פורסמו ההערכות הללו הוכתר קוהוטק על ידי העיתונות כ"שביט המאה".{{הערה|שם=Hendrie2000}}{{הערה|שם=ChristmasCometYielding}}<ref name="Murdin2000">{{Cite book|title=Encyclopedia of Astronomy & Astrophysics.|date=November 2000|publisher=CRC Press|isbn=9781000523034|editor-last=Murdin|editor-first=Paul|edition=First|location=Boca Raton, Florida|page=771|chapter=Computer Kohoutek (C/1973 E1)|bibcode=2000eaa..bookE5239.|doi=10.1888/0333750888/5239}}</ref><ref name="Rao2020">{{Cite web|last=Rao|first=Joe|date=22 January 2020|title=How the 'comet of the century' became an astronomical disappointment|url=https://www.space.com/comet-kohoutek-flop-of-the-century.html|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220408051049/https://www.space.com/comet-kohoutek-flop-of-the-century.html|archive-date=8 April 2022|access-date=9 July 2022|publisher=Space.com}}</ref> [[פרד לורנס וויפל]] ציין כי השביט עשוי "להיות השביט של המאה".  בריאן מרסדן הצהיר כי "עצם [בגודל של שביט קוהוטק] צריך להגיע לבהירות חריגה ולפתח זנב יוצא דופן", וכי הוא צפוי להראות בעין בלתי מזוינת למשך כ-12 שבועות. אך הוא גם הזהיר כי העבר מראה, ששביטים עשויים להיות בלתי צפויים ומאכזבים.<ref name="HugeComet">{{cite news |title=Huge comet at Christmas to be visible |url=https://www.newspapers.com/clip/105097063/ |via=Newspapers.com |access-date=6 July 2022 |work=The Montreal Star |issue=81 |date=5 April 1973 |location=Montreal, Quebec |page=13 |archive-date=20 September 2022 |archive-url=https://web.archive.org/web/20220920013926/https://www.newspapers.com/clip/105097063/the-montreal-star/ |url-status=live }}</ref> סוכנות הידיעות [[Associated Press]] דיווחה בתחילת אפריל 1973, שאסטרונומים האמינו שהגעתו של השביט "עשויה להיות האירוע האסטרופיזי המרהיב ביותר של המאה [העשרים]".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.newspapers.com/article/the-montreal-star/105097063/|כותרת="Huge comet at Christmas to be visible|אתר=The Montreal Star. No. 81. Montreal, Quebec|עמודים=13|תאריך=5 April, 1973}}</ref>
[[קובץ:Skylab_brightness_observations_of_Comet_Kohoutek.png|טקסט=Graph plotting both Kohoutek's brightness and predictions based on prior comets|שמאל|ממוזער| הבהירות של קוהוטק (התצפיות משורטטות כנקודות) לא הייתה מהתחזיות המבוססות על עקומות האור של שביטים מהעבר כמו ארנד-רולנד [[שביט בנט|ובנט]] (הקווים המוצקים והמקווקוים, בהתאמה).]]
למרות התחזיות, שמשכו את תשומת הלב של העיתונות והציבור הרחב, היו גם אסטרונומים זהירים, שקבעו שתחזיות אלה היו אופטימיות מידי.{{הערה|שם=Hendrie2000}}{{הערה|שם=Whipple1976}} ללא קשר לבהירות שלו, השביט יהיה קרוב מדי לשמש מכדי שצופים מכדור הארץ יוכלו לצפות בו בשיאו.{{הערה|שם=Eberhart1974}} חוזר 548 של האגודה הבריטית לאסטרונומיה, שפורסם ב-25 יולי 1973, סיפק תחזית חלופית בגודל 3- לשיא הבהירות של קוהוטק.<ref name="Hendrie2000" /> עד אוגוסט 1973, ההערכות לגבי הבהירות המקסימלית של קוהוטק נותרו גבוהות מאוד. מאמר ב-''[[Nature]]'' שפורסם בשבוע האחרון של ספטמבר 1973 טען שבהסתברות מעל 50 אחוז, שיא הבהירות של קוהוטק יהיה בטווח של שתי יחידות מ-4-.{{הערה|שם=Lyttleton1973}} באוקטובר 1973 העלון הלאומי המלווה את "כתב העת של האגודה האסטרונומית המלכותית של קנדה" העריך כי קוהוטק ייראה בעין בלתי מזוינת במשך ארבעה חודשים סביב הפריהליון.<ref name="Avery1973">{{Cite journal|last=Avery|first=Lorne|date=October 1973|title=Orbital Data for Comet Kohoutek (1973f)|journal=Journal of the Royal Astronomical Society of Canada Newsletter|volume=67|pages=L25–L26|arxiv=|bibcode=1973JRASC..67L..25A|doi=}}</ref>

ככל שהתקרב השביט לפריהליון, עודכנו תחזיות הבהירות כלפי מטה.{{הערה|שם=BensonCompton1981}} ב-11 באוקטובר 1973 חוזר BAA 549 תיקן את ההערכה של בהירותו הנראית מרבית של השביט לערך 4-. בהירות כזו תניב רק כעשרה ימים של ראות ברורה בעין בלתי מזוינת לצופים בחצי הכדור הצפוני.<ref name="Hendrie2000" /> בנובמבר 1973 פורסמו תחזיות נמוכות יותר לבהירות השביט.

אף על פי שקוהוטק התבהר בפקטור של כמעט מיליון כאשר הגיע לפרהליון, מספיק "כדי להוות אובייקט משובח עבור צופים מנוסים בתנאים אידיאליים בשמים בהירים הרחק מאורות העיר", השביט היה חיוור בהרבה מהחזוי ונראה בינוני למדי בעיני הציבור.<ref name="Whipple1976" />{{הערה|שם=Whipple1989}} בסופו של דבר, הבהירות הסופית של השביט הייתה קרובה לתחזיות הנמוכות שפורסמו.<ref name="Hendrie2000" /> מאוחר יותר אמר אחד החוקרים כי "אם אתה רוצה הימור בטוח, תהמר על סוס – לא על שביט."<ref name="ConfirmSnowballs">{{Cite news|last=Sullivan|first=Walter|title=Observations of Kohoutek Appear to Confirm Concept of Comets as 'snowballs'|url=https://www.nytimes.com/1974/01/17/archives/observations-of-kohoutek-appear-to-confirm-concept-of-comets-as.html|access-date=15 July 2022|work=The New York Times|date=17 January 1974|location=New York|page=24|archive-date=15 July 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20220715043242/https://www.nytimes.com/1974/01/17/archives/observations-of-kohoutek-appear-to-confirm-concept-of-comets-as.html|url-status=live}}</ref>

=== סיבות לאופטימיות יתר של התחזיות ===
למרות ערכים גבוהים יותר של החזקה {{נוסחה|''n''}}, עקומת האור {{אנ|Light curve}} של קוהוטק מ-24 בנובמבר 1973 לפריהליון התאימה לערך של {{נוסחה|''n'' {{=}} 2.2}}. אחרי פריהליון ל-16 בינואר 1974 ההתאמה הטובה ביותר הייתה ל- {{נוסחה|''n'' {{=}} 3.3}} או {{נוסחה|''n'' {{=}} 3.8}}.<ref name="Angione et al. 1975">{{Cite journal|last=Angione|first=Ronald J.|last2=Gates|first2=Bill|last3=Henize|first3=Karl G.|last4=Roosen|first4=Robert G.|date=January 1975|title=The light curve of comet Kohoutek|journal=Icarus|volume=24|issue=1|pages=111–115|bibcode=1975Icar...24..111A|doi=10.1016/0019-1035(75)90164-5}}</ref> השימוש האופטימי בערך {{נוסחה|''n'' {{=}} 6}} הוביל להערכת-יתר של בהירות הפריהליון של קוהוטק בשיעור של עד פי 2800.<ref name="Opik1977">{{Cite journal|last=Öpik|first=E. J.|date=September 1977|title=On Predicting the Brightness of Comets|journal=Irish Astronomical Journal|volume=13|issue=3/4|pages=92–94|bibcode=1977IrAJ...13...92O}}</ref> ייתכן שהבהירות המוקדמת של קוהוטק בסביבות זמן גילויו הושפעה משחרור אינטנסיבי של חומרים נדיפים מאוד, שעשויים היו להיות שכיחים בגרעין שביט שמתקרב למערכת השמש הפנימית בפעם הראשונה.{{הערה|שם=Murdin2000}}<ref name="Sekanina1976">{{Cite journal|last=Sekanina|first=Zdenek|date=1976|title=A Continuing Controversy: Has the Cometary Nucleus been Resolved?|journal=International Astronomical Union Colloquium|volume=25|issue=2|pages=537–587|doi=10.1017/S0252921100034084}}</ref> ייתכן שפליטת הגזים הוגברה על ידי שכבות חיצוניות נקבוביות במיוחד של הגרעין, שאפשרו לקרח הנדיף ביותר להתאדות בקלות במרחק גדול מהשמש.<ref name="Whipple1975">{{Cite book|last=Whipple|first=Fred L.|title=Comet Kohoutek: A Workshop Held at Marshall Space Flight Center|date=1975|publisher=NASA|editor-last=Gary|editor-first=Gilmer|location=Washington, D.C.|pages=227–232|chapter=Implications for Models and Origin of the Nucleus}}</ref> במודל זה, השביט היה מתבהר במהירות בשלבים המוקדמים של התקרבות השמש שלו, עם {{נוסחה|''n'' {{=}} 5.78}} בערך, לפני שהוא ממשיך להתבהר בדומה לשביטים קצרי מחזור.{{הערה|שם=Ferrin2014}}{{הערה|שם=Whipple1989}} הפרץ המוקדם היה מוביל לציפיות מוגזמות של הבהירות הסופית של השביט.{{הערה|שם=Rao2020}} מחקר נפרד על שביטים ארוכי-מחזור שפורסם ב-1995 מצא ששביטים בעלי ציר חצי-ראשי התחלתי גדול מ-10,000 יחידות אסטרונומיות מתבהרים לאט יותר ובמידה פחותה מאשר שביטים בעלי מחזור קצר יותר.<ref name="Whipple1985">{{Cite book|last=Whipple|first=Fred L.|title=ICES in the Solar System|date=1985|publisher=D. Reidel Publishing Company|isbn=9789401088916|editor-last=Klinger|editor-first=Jürgen|series=Mathematical and Physical Sciences, Volume 156|pages=343–366|chapter=Present Status of the Icy Conglomerate Model|doi=10.1007/978-94-009-5418-2_23|editor-last2=Benest|editor-first2=Daniel|editor-last3=Dollfus|editor-first3=Audouin|editor-last4=Smoluchowski|editor-first4=Roman}}</ref> כעת מובן שעקומת האור של קוהוטק, שקדמה לפריהליון של 1973 הייתה אופיינית לשביטים עם מסלולים דומים.

== סיקור תקשורתי ==
[[קובץ:Lubos_Kohoutek_briefing_news_media.jpg|טקסט=Photograph of Kohoutek seated behind several microphones|ממוזער| לובוש קוהוטק מתדרך את העיתונות על התחזיות ב-5 בינואר 1974]]
{{ציטוט|תוכן=בעוד מאה שנה, כיצד יזכרו הנכדים הגדולים שלנו את 1973?<br>
בעתיד, כאשר שמותיהם של [[ריצ'רד ניקסון|ניקסון]]  ו[[ליאוניד ברז'נייב|ברז'נייב]] ייזכרו במעומעם, ואלה של ארווין ומיצ'ל ודין הם הערות שוליים קטנות במסות מלומדים, השם והתגלית שיאירו את 1973 יהיה לובוש קוהוטק.|מקור=ויליאם ספיר{{אנ|William Safire}}, "שביט קוהוטק", [[ניו יורק טיימס]], 30 יולי 1973}}
קוהוטק היה בזמנו השביט המתוקשר ביותר מלבד השביט של האלי.{{הערה|שם=Marsden1974}} תשומת הלב התקשורתית נבעה משילוב של מספר גורמים, כולל התחזיות המוקדמות של בהירותו, המעבר שלו במקביל לחג המולד והחגים, מעורבותם של מצפי כוכבים רבים וטלסקופים רבי עוצמה, והכוונה להשתמש במשימת סקיילאב 4 לחקור את השביט.{{הערה|שם=BensonCompton1981}}<ref name="SternStern1992">{{Cite book|last=Stern|first=Jane|title=Jane & Michael Stern's Encyclopedia of Pop Culture: An A to Z Guide of Who's who and What's What, from Aerobics and Bubble Gum to Valley of the Dolls and Moon Unit Zappa|last2=Stern|first2=Michael|date=1992|publisher=HarperPerennial|isbn=9780060553432|edition=1st|location=New York|pages=266–268|chapter=Kohoutek}}</ref> נאס"א ניהלה מסע [[יחסי ציבור]] נרחב, שהוביל לסיקור נרחב של השביט בעיתונים אמריקאים בששת החודשים האחרונים של 1973.<ref name="BensonCompton1981" /> דייל ד' מאיירס, המנהל המשנה לטיסות חלל מאוישות בנאס"א, העיר ביולי 1973 כי "שביטים [בגודל של קוהוטק] מתקרבים כל כך פעם במאה שנה", ובכך תרם את תרומתו לעניין שהציבור גילה בשביט.<ref name="BensonCompton1981" />{{הערה|שם=Stoyan2015}} במהדורת 30 ביולי 1973 של "[[ניו יורק טיימס]]" כתב הטור ויליאם ספיר כי "ייתכן שהוא [קוהוטק] התופעה השמימית הגדולה, הבהירה והמרהיבה ביותר שיראה האדם בן זמננו". בחודש אוגוסט 1973, ציין עיתונאי של ''The Mercury News'' ב[[סן חוזה (קליפורניה)|סן חוזה, קליפורניה]], שחוקרים המתכוננים לחקור את השביט במרכז [[מרכז המחקר איימס|המחקר איימס]] של נאס"א' כינו את קוהוטק "שביט המאה"; תואר כבוד זה נקשר במהרה לשביט. ההחלטה של נאס"א לדחות את השיגור של צוות סקיילאב 4 כדי לתמוך בתצפיות על השביט העצימה עוד יותר את העניין הציבורי ומיקדה את תשומת הלב של העיתונות בקוהוטק. למרות התבטאויות זהירות של הקהילה המדעית, שעדכנו את תחזיות הבהירות כלפי מטה, סיפורים המתייחסים להערכות המוגזמות של בהירות קוהוטק המשיכו להתפרסם ולהלהיב את הציבור ככל שהשביט התקרב.<ref name="BensonCompton1981" /> אחת המהדורות של ''[[טיים (מגזין)|Time]]'' הקדישה את כריכת הגיליון לשביט.<ref name="Stoyan2015" /> גם דוברי נאס"א המשיכו להציג את הופעת השביט כאירוע אסטרונומי בעל חשיבות היסטורית. במטרה לנצל את ההזדמנות לפרסום חיובי לנאס"א, הציע היועץ למנהל נאס"א, [[ג'יימס פלטשר|ג'יימס סי פלטשר]], לקיים [[ספיישל טלוויזיוני|תוכנית טלוויזיה מיוחדת]] של חצי שעה שתוקדש לשביט, לסקיילאב, ולודעת חג המולד מ[[המשפחה הראשונה של ארצות הברית]]. עם זאת, ג'ון דונלי, עוזר המנהל לענייני ציבור של נאס"א, דחה את ההצעה בטענה, שהיא מערבת באופן לא ראוי את הסוכנות בפוליטיקה. מאוחר יותר הצהיר דובר [[מרכז טיסות החלל גודרד|מרכז טיסות החלל גודארד]] כי קוהוטק היה עבור המדע הצלחה אדירה, אך "מנקודת מבט של יחסי ציבור, זה [היה] אסון".<ref name="BensonCompton1981" />

=== אירועי תצפית ===
[[קובץ:Queen_Elizabeth_2_IMO_6725418_P_Cuxhaven_08-1973.jpg|טקסט=Photograph of the starboard side of Queen Elizabeth II.|שמאל|ממוזער| "המלכה אליזבת 2" יצאה להפלגה מיוחדת של שלושה ימים בדצמבר 1973 שהציעה תצפיות טלסקופ והרצאות על שביט]]
בין 9 ל-12 בדצמבר 1973 הפליגה הספינה המלכה אליזבת 2 בהפלגה מיוחדת של שלושה ימים, שהוקדשה לשביט. אורח הכבוד בהפלגה היה מגלה השביט, לובוש קוהוטק; בהפלגה נכח גם [[אייזק אסימוב]].<ref name="Warwick1999">{{Cite book|last=Warwick|first=Ronald W.|title=QE2: The Cunard Line Flagship, Queen Elizabeth II|date=1999|publisher=W.W. Norton & Co|isbn=9780393047721|edition=3rd|location=New York|page=97|chapter=Trafalgar House, Cunard, and the ''QE2''}}</ref><ref name="ScienceCruises">{{Cite news|last=Segal|first=Jonathan|title=Science Cruises Becoming Popular|url=https://www.nytimes.com/1973/11/04/archives/notes-science-cruises-becoming-popular-airline-terminal-saved-pick.html|access-date=14 July 2022|work=The New York Times|date=4 November 1973|location=New York|page=624|archive-date=14 July 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20220714233603/https://www.nytimes.com/1973/11/04/archives/notes-science-cruises-becoming-popular-airline-terminal-saved-pick.html|url-status=live}}</ref> על הסיפון התקיימו גם דיונים על [[צילום אסטרונומי]] והרצאות שדנו באסטרונומיה ובכוכב השביט, בהנחיית מדענים ממכללת דאולינג.<ref name="ScienceCruises" /><ref name="DimShowingLI">{{Cite news|last=Barney|first=Lillian|title='Comet of Century' to Get Dim Showing Over L.I.|url=https://www.nytimes.com/1973/12/02/archives/-comet-of-century-to-get-dim-showing-over-li-telescope-use-is.html|access-date=14 July 2022|work=The New York Times|date=2 December 1973|location=New York|page=164|archive-date=14 July 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20220714233609/https://www.nytimes.com/1973/12/02/archives/-comet-of-century-to-get-dim-showing-over-li-telescope-use-is.html|url-status=live}}</ref> עננים וגשמים הפריעו לתצפיות על השביט במהלך ההפלגה, שיצאה מניו יורק והפליגה לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית וחזרה לניו יורק.<ref name="Warwick1999" /><ref name="FailsShowQE2">{{Cite news|last=Schuman|first=Wendy|title=Star Fails to Show For QE2 Gazers|url=https://www.nytimes.com/1973/12/16/archives/star-fails-to-show-for-qe2-gazers-parties-and-comet-watching-series.html|access-date=14 July 2022|work=The New York Times|date=16 December 1973|location=New York|page=137|archive-date=14 July 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20220714233606/https://www.nytimes.com/1973/12/16/archives/star-fails-to-show-for-qe2-gazers-parties-and-comet-watching-series.html|url-status=live}}</ref><ref name="BusinessBoomlet">{{Cite news|last=Carlinsky|first=Dan|title=Business Boomlet Trailing Kohoutek|url=https://www.nytimes.com/1973/12/26/archives/business-boomlet-trailing-kohoutek-telescope-sales-up-300.html|access-date=14 July 2022|work=The New York Times|date=26 December 1973|page=65|archive-date=14 July 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20220714233602/https://www.nytimes.com/1973/12/26/archives/business-boomlet-trailing-kohoutek-telescope-sales-up-300.html|url-status=live}}</ref> באוטוביוגרפיה האחרונה שלו, כתב אסימוב מאוחר יותר כי "גם אם לא היה [מעונן וגשום כל לילה], השביט קוהוטק היה אכזבה עצומה".<ref name="Asimov1995">{{Cite book|last=Asimov|first=Isaac|title=I. Asimov: A Memoir|date=1995|publisher=Bantam|isbn=9780553569971|edition=Bantam pbk.|location=New York|page=365|chapter=Cruises}}</ref>

בינואר 1974 יצאה המלכה אליזבת 2 להפלגות דומות באיים הקריביים, שסיפקו הזדמנויות טובות יותר לצפות בשביט. [[באז אולדרין]], יו דאונס, [[ברל אייבס]] ו[[קרל סייגן|קארל סייגן]] הצטרפו להפלגות בקריביים, ומנהל הפלנטריום של היידן, מארק צ'ארטאנד, שימש כ"אסטרונום ההפלגה".<ref name="Warwick1999" /><ref name="BusinessBoomlet" />

ב-3 בינואר 1974 יצאה הספינה ''SS רוטרדם'' לשייט בן תשעה ימים ל[[פוארטו ריקו]] ואיי [[איי הבתולה|הבתולה]]. במהלך המסע הוצעו לנוסעים הרצאות באסטרונומיה, שהועברו על ידי האסטרונום לויד מוץ. בדצמבר 1973 הטיסה חברת התעופה פרילנדיה{{אנ|Freelandia}} 149 מחבריה ל[[פרו]] כדי לצפות בשביט. לקראת הופעתו הצפויה של השביט, המליץ איגוד הרכב האמריקאי לנוסעים להביא משקפות לטיולים בין דצמבר 1973 ופברואר 1974.<ref name="TravelNotesEurope">{{Cite news|title=Travel Notes: Survey Of Restrictions on Driving in Europe|url=https://www.nytimes.com/1973/12/09/archives/travel-notes-survey-of-restrictions-on-driving-in-europe-worlds.html|access-date=14 July 2022|work=The New York Times|date=9 December 1973|location=New York|page=594|archive-date=14 July 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20220714233607/https://www.nytimes.com/1973/12/09/archives/travel-notes-survey-of-restrictions-on-driving-in-europe-worlds.html|url-status=live}}</ref> פלנטריומים ברחבי ארצות הברית השיקו אירועים ממוקדי שביט והקימו [[קו טלפון אדום|קווים חמים]] כדי לענות לשאלות הציבור.{{הערה|שם=BensonCompton1981}} מצפה הכוכבים של ויליאם מילר ספרי ביוניון קאונטי קולג' והמצפה על גג היכל בוידן באוניברסיטת רוטגרס-ניוארק, שניהם ב[[ניו ג'רזי]], הנגישו את המתקנים שלהם לציבור המתעניין בשביט, כשהראשונים מקיימים קו טלפון חם לעדכונים על השביט.<ref name="CollegesAid">{{Cite news|title=Colleges Aid Comet Watchers|url=https://www.nytimes.com/1973/12/16/archives/colleges-aid-comet-watchers.html|access-date=14 July 2022|work=The New York Times|date=16 December 1973|location=New York|archive-date=14 July 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20220714233604/https://www.nytimes.com/1973/12/16/archives/colleges-aid-comet-watchers.html|url-status=live}}</ref>

== השפעה תרבותית ==
[[קובץ:Elihu_Vedder_-_Star_of_Bethlehem_-_1879-80.jpg|טקסט=Painting of a scene including the Star of Bethlehem|ממוזער| חוגים דתיים מסוימים ייחסו חשיבות רוחנית לבהירות השביט וההופעה הצפויה של קוהוטק סביב חג המולד]]
בשל התחזיות האופטימיות של בהירותו של קוהוטק, הפך השביט במהלך [[1973]] לתופעה תרבותית ותקשורתית רחבת היקף.{{הערה|שם=Rao2020}} ההתעניינות הגואה של הציבור ב[[אסטרונומיה]] הביאה לעלייה דרמטית במכירה של [[טלסקופ]]ים וספרים בתחום. חברת אדמונד סיינטיפיק{{אנ|Edmund Scientific Corporation}} דיווחה על עלייה של 200 אחוזים במכירת הטלסקופים ב-[[1973]] בהשוואה ל-1972.  ב-[[מייסיס|Macy's]] גדל קצב המכירות של טלסקופים ומשקפות פי ארבעה, לאחר שהחברה פרסמה מודעה בת שבעה עמודים ב"ניו יורק טיימס". ספרי אסטרונומיה פופולריים, כמו "The Comet Kohoutek" של ג'וזף גודאווג',<ref>{{צ-ספר|מחבר=Joseph F. Goodavage|שם=The Comet Kohoutek|מקום הוצאה=United States|מו"ל=PINNACLE BOOKS|שנת הוצאה=1973|עמ=189}}</ref> זכו להצלחה מסחרית רבה.<ref name="BusinessBoomlet" /><ref name="Perlman1974">{{Cite journal|last=Perlman|first=David|date=1974|title=Science and the Mas Media|journal=Daedalus|volume=103|issue=3|pages=207–222|jstor=20024229}}</ref> התקרבות השביט השפיעה גם על התרבות הפופולרית, כאשר אסטרונומים הוזמנו להופיע בתוכניות טלוויזיה פופולריות, כמו תוכניתו של ג'וני קרסון, כדי לדון בשביט.<ref name="Eicher2013">{{Cite book|last=Eicher|first=David J.|title=Comets!: Visitors from Deep Space|date=2013|publisher=Cambridge University Press|isbn=9781107513501|location=New York}}</ref> ההתלהבות הגדולה מקוהוטק הראתה את כוחה של האסטרונומיה כנושא בעל עניין ציבורי רב.{{הערה|שם=BusinessBoomlet}}

העיתוי של הופעתו של קוהוטק בסביבות חג המולד הקנתה לו משמעות רוחנית מיוחדת בעיני נוצרים פונדמנטליסטים. בחוגים מסוימים נודע קוהוטק כ"שביט חג המולד". אירוע זה חידש את הדיון על [[כוכב בית לחם]], והרעיון שייתכן שהאירוע המתואר [[הברית החדשה|בברית החדשה]] ובישר על לידתו של [[ישו]]ע, היה שביט. קבוצות של [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] פונדמנטליסטים ראו בשביט סימן לבאות, ומבשר [[הביאה השנייה]] של ישוע. מטיף הרדיו קארל מקינטייר הצהיר כי השביט היה מעבר לכל מה שנראה אי פעם וכי "רק [[ביבליה|כתבי הקודש]] מסוגלים להסבירו".<ref name="FundamentalistsChristmasComet">{{Cite news|last=Fiske|first=Edward B.|title=Fundamentalists View 'Christmas Comet' as a Sign|url=https://www.nytimes.com/1973/12/24/archives/fundamentalists-view-christmas-comet-as-a-sign-conjunction-theory.html|access-date=14 July 2022|work=The New York Times|date=24 December 1973|location=New York|archive-date=14 July 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20220714233609/https://www.nytimes.com/1973/12/24/archives/fundamentalists-view-christmas-comet-as-a-sign-conjunction-theory.html|url-status=live}}</ref>

קוהוטק השפיע גם על תנועות שוליים שונות, ובפרט על תנועת [[העידן החדש]].<ref name="Stoyan2015" /> חסידי תנועה זו ראו בשביט סימן לבואו של עידן קוסמי חדש, עד כדי כך שכינו אותו "עידן קוהוטק" וארגנו אירועים מיוחדים כגון "חגיגת התודעה של קוהוטק" בסן [[סן פרנסיסקו|פרנסיסקו]] בינואר 1974. במקביל, קבוצות אחרות, בהן כת "ילדי האלוהים", פירשו את הופעת השביט כאות לאסון קרב, יום הדין שיהווה משפט אלוהים על "רשעותה של אמריקה".<ref name="Hoopes2011">{{Cite journal|last=Hoopes|first=John W.|date=January 2011|title=A critical history of 2012 mythology|journal=Proceedings of the International Astronomical Union|volume=7|issue=S278|pages=240–248|bibcode=2011IAUS..278..240H|doi=10.1017/S174392131101266X|doi-access=free}}</ref> חלק מחברי הכת התכוננו לעזוב את ארצות הברית לקראת הקטסטרופה הצפויה.<ref name="FundamentalistsChristmasComet" /> תיאוריות קונספירציה נוספות טענו כי השביט יגרום להיסטריה המונית או אפילו להכחדה המונית של האנושות עקב הצתה של מאגרי הנפט העולמיים.

מכיוון שהשביט לא עמד בציפיות הרבות ממנו, השם קוהוטק הפך לשם נרדף לאכזבה עמוקה, ומטאפורה לאירוע שנופח מעבר לממדיו האמיתיים.<ref name="MayBeFlop">{{Cite news|last=MacPherson|first=Les|title=Comet's arrival may be a flop|url=https://www.pressreader.com/canada/regina-leader-post/20130104/281608122776055|access-date=14 July 2022|work=Regina Leader-Post|date=4 January 2013|location=Regina, Saskatchewan|archive-date=14 July 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20220714233519/https://www.pressreader.com/canada/regina-leader-post/20130104/281608122776055|url-status=live}}</ref><ref name="Evans2012">{{Cite book|last=Evans|first=Ben|title=At Home in Space: The Late Seventies into the Eighties|date=2012|publisher=Springer Science+Business Media, LLC|isbn=9781441988102|location=New York}}</ref> בעקבות הסיקור התקשורתי הנרחב במחצית השנייה של 1973, שהדגיש את בהירותו היוצאת דופן של השביט, ההופעה המאכזבת שלו עוררה גל של כתבות סאטיריות. למשל, ב"[[שיקגו טריביון]]" הופיעו מאמר סאטירי שקשר את תחזיות הבהירות האופטימיות למאמץ להסיח את דעתו של הציבור [[פרשת ווטרגייט|משערוריית ווטרגייט]] או לקונספירציה שנועדה להגביר את מכירות הטלסקופים.{{הערה|שם=BensonCompton1981}} התחזיות המוגזמות לגבי בהירותו של השביט שהופצו בתקשורת הגיעו בתקופה של חוסר אמון גובר במדע, שכתב העת "[[טיים (מגזין)|טיים]]" כינה "התפכחות הולכת ומעמיקה".<ref name="Caroll1990">{{Cite book|last=Carroll|first=Peter N.|title=It Seemed Like Nothing Happened: America in the 1970s|date=1990|publisher=Rutgers University Press|isbn=9780813515380|location=New Brunswick, New Jersey|pages=13–14|chapter="To Heal the Fragmentations": Redefining Authority at Mid-Decade}}</ref> התקשורת המרכזית הפכה חשדנית יותר כלפי אירועים אסטרונומיים, כפי שהתבטא בסיקור המוגבל של [[שביט וסט|שביט ווסט]]. זאת אף על פי שווסט היה אחד השביטים הבהירים והמרהיבים ביותר של המאה העשרים, וניתן היה לצפות בו באור יום. מדענים אמנם ספגו ביקורת על אי-הדיוק של התחזיות שלהם, אך חלק ניכר של הביקורת של הציבור הרחב הופנה כלפי אסטרולוגים ומנהיגי כתות, שייחסו לשביט משמעויות רוחניות מיוחדות.<ref name="Perlman1974" />

התגובה התרבותית לאכזבה מקוהוטק הייתה מגוונת ויצירתית. סטודנטים במכללת פיצר בקליפורניה יזמו בינואר 1974 את פסטיבל קוהוטק למוזיקה ואמנויות,<ref name="KohoutekPlanningPitzer">{{Cite news|last=Greenberg|first=Annie|title=Kohoutek Planning Commences|url=https://www.pitzer.edu/archives/wp-content/uploads/sites/34/2016/06/ToS_1989.03.01.pdf|access-date=15 July 2022|work=The Other Side|issue=2|volume=14|location=Claremont, California|pages=1–3|archive-date=20 September 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20220920013924/https://www.pitzer.edu/archives/wp-content/uploads/sites/34/2016/06/ToS_1989.03.01.pdf|url-status=live}}</ref> שהפך לאירוע שנתי בהשתתפות מוזיקאים שונים.<ref name="KohoutekGZA">{{Cite news|last=Rojas|first=Luca|title=Kohoutek Music Festival Goes Big with GZA|url=https://tsl.news/life-style1504/|access-date=15 July 2022|work=The Student Life|date=30 April 2010|archive-date=27 July 2021|archive-url=https://web.archive.org/web/20210727213057/https://tsl.news/life-style1504/|url-status=live}}</ref> מספר אלבומי מוזיקה ושירים שיצאו בשנות ה-70 וה-80 הוקדשו לקוהוטק או נקראו על שמו, כמו "Kohoutek" באלבום הבכורה של להקת [[Journey]] שיצא ב-1975.<ref name="Dick2015">{{Cite book|last=Bainbridge|first=William Sins|url=https://www.nasa.gov/sites/default/files/atoms/files/historical-studies-societal-impact-spaceflight-ebook_tagged.pdf|title=Historical Studies in the Societal Impact of Spaceflight|date=2015|publisher=NASA|editor-last=Dick|editor-first=Steven J.|location=Washington, D.C.|page=21|chapter=The Impact of Space Exploration on Public Opinions, Attitudes, and Beliefs|access-date=15 July 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20201001015436/https://www.nasa.gov/sites/default/files/atoms/files/historical-studies-societal-impact-spaceflight-ebook_tagged.pdf|archive-date=1 October 2020|url-status=live}}</ref><ref name="Karam2017">{{Cite book|last=Karam|first=P. Andrew|title=Comets: nature and culture|date=2017|publisher=Reaktion Books|isbn=9781780238586|location=London}}</ref> Sun Ra ניגן בקונצרט בבית העירייה בניו יורק שהוקדש להגעתו של קוהוטק ב-22 בדצמבר 1973.<ref name="HegartyHalliwell2011">{{Cite book|last=Hegarty|first=Paul|title=Beyond and Before: Progressive Rock Since the 1960s|last2=Halliwell|first2=Martin|date=2011|publisher=Bloomsbury Publishing|isbn=9780826423320|location=New York|page=115|chapter=Progressive Fusion}}</ref> להקות עם יצירות שהושפעו מהשביט כללו את [[קרפטוורק|קראפטוורק]], [[פינק פלויד]], [[ארז'ן|ארגנט]] ו-[[אר.אי.אם.|REM]].{{הערה|שם=Eicher2013}} קוהוטק זכה להתייחסות גם כמו בסדרות קומיקס,<ref name="Eicher2013" /><ref>''The Defenders'' #15 (September 1974), Marvel Comics</ref>בסיטקומים ושירים.<ref name="Madrid2015">{{Cite book|last=Madrid|first=Alejandro L.|title=In Search of Julián Carrillo and Sonido 13|date=2015|publisher=Oxford University Press|isbn=9780190215781|location=New York|page=223|chapter=Experimentalism, Mythology}}</ref>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}
{{ערך מומלץ}}

[[קטגוריה:שביטים|קוהוטק]]
[[קטגוריה:1973 במדע]]
[[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]