הצגת המקור של הדף "שחמט"

{{פירוש נוסף|נוכחי=משחק לוח}}
{{מפנה|משחק המלכים|ספר בשם זה|משחק המלכים (ספר)}}
[[קובץ:ChessSet.jpg|ממוזער|250px|מימין לשמאל ומרחוק לקרוב: רץ לבן, מלכה שחורה, מלך לבן, פרש וצריח שחורים ורגלי לבן]]
[[קובץ:Staunton chess set.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כלי השחמט מסודרים על הלוח]]
'''שחמט''' (מוכר גם בשמות הפחות נפוצים: '''משחק המלכים''', '''נרדשיר''', '''אישקוקה''' או '''אישקוקי''') הוא [[משחק לוח]] [[משחק אסטרטגיה|אסטרטגי]] [[משחק אסטרטגיה מופשט|מופשט]] וענף [[ספורט]] המיועד לשני שחקנים. המשחק מקובל ברחבי העולם כ[[תחביב]] וכספורט תחרותי כאחד.
אדם העוסק במשחק שחמט באופן מקצועי נקרא '''[[שחמטאי]]'''.
שחמט הוא אחד המשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית; ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין <math>10^{43}</math> לבין <math>10^{47}</math>.

מקור השם הוא ב[[פרסית]]: "[[שאה]] מט",{{הערה|[http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12280&kwd=7232 ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן, על משחק השחמט] באתר של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]}} ב[[תרגום|תרגום חופשי]]: "המלך מת (נדהם)" או "מארב למלך".{{הערה|[https://www.thmrsite.com/?p=2631 "שחמט" בבלוג של ד"ר תמר עילם גינדין, "עברית וחיות אחרות"]}} ניצחון במשחק מושג, כאשר אחד המלכים מאוים בשח על ידי אחד מכלי היריב, אינו יכול להכות את הכלי המאיים, לחסום את האיום על ידי כלי אחר או להימלט מהאיום לערוגה בה לא יהיה מאוים. למצב כזה קוראים "[[מט]]".

== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|התפתחות משחק השחמט}}
[[קובץ:KnightsTemplarPlayingChess1283.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אבירים [[מסדר אבירי היכל שלמה|טמפלרים]] משחקים שחמט, [[1283]]]]
מקורותיו של משחק השחמט לוטים בערפל ושנויים במחלוקת.{{הערה|Meissenburg et al., ''[https://www.gerhard-josten.de/app/download/17404191/On%20the%20Origin%20of%20Chess.pdf On the Origins of Chess]''|כיוון=שמאל}} המצאתו יוחסה לתרבויות שונות של העולם העתיק ב[[סין (אזור)|סין]], ב[[הודו]], ב[[מצרים העתיקה|מצרים]] או ב[[ממלכת פרס|פרס]]. ההשערות המקובלות במחקר הן שמשחק השחמט כפי שהוא מוכר כיום התפתח מגרסאות מוקדמות יותר של המשחק, שנדדו מהודו או, על פי דעת מיעוט, מסין, לפרס, ומשם, דרך מגע עם סוחרים [[ערבים]], לאירופה. טענות לגבי ההתפתחות המוקדמת של המחשק ונדידתו בעולם מבוססות על ממצאים [[אטימולוגיה|אטימולוגיים]], [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] ואזכורים של המחשק בספרות, אך העדויות ההיסטוריות נתונות בוויכוח.{{הערה|Michael Mark, "[https://web.archive.org/web/20210808032322/http://history.chess.free.fr/papers/Mark%202007.pdf The Beginnings of Chess], in ''Ancient Board Games in Perspective: Papers from the 1990 British Museum Colloquium, with Additional Contributions'', edited by Irving L. Finkel (British Museum Press: 2007)|כיוון=שמאל}}  

ההשערה הנפוצה והמקובלת ביותר בספרות היא שמקורו של השחמט הוא בהודו. השערה זו הופיעה כבר ב-1694, בספרו של החוקר האנגלי תומאס הייד, והיא קיבלה חיזוק ממחקרים מאוחרים יותר, כגון ספרו של [[הרולד מארי]] מ-1913, "היסטוריה של השחמט".{{הערה|HJR Murray, ''A History of Chess'', [https://archive.org/details/AHistoryOfChessHJRMurray/page/n33/mode/2up p. 27]|כיוון=שמאל}} לפי השערה זו, המשחק התפתח ממשחק הודי בשם [[צ'טורנגה]], שנדד וזכה לווריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ'י בסין, [[שוגי]] ב[[יפן]], [[ג'נגי]] ב[[קוריאה]] ו[[מקרוק]] ב[[תאילנד]] וב[[קמבודיה]]. משחק זה אומץ והשתנה בפרס למשחק בשם "צ'אטראנג". בעולם הערבי, הצ'אטראנג קיבל את השם [[שאתראנג']], ומשם הגיע המשחק לאירופה. מארי ואחרים התבססו על אטימולוגיה ועל טקסטים שתיארו משחקים הדומים לשחמט, שהמוקדמים ביניהם הם מהמאה השביעית לספירה. אחד מהטקסטים הללו, ה"שאתראנג'נאמאק", שנכתב ב[[פרסית אמצעית]] בין 750 ל-850 לספירה, הוא התיאור המפורט המוקדם ביותר של משחק ה"צ'אטראנג".{{הערה|Michael Mark, "[https://web.archive.org/web/20210808032322/http://history.chess.free.fr/papers/Mark%202007.pdf The Beginnings of Chess], in ''Ancient Board Games in Perspective: Papers from the 1990 British Museum Colloquium, with Additional Contributions'', edited by Irving L. Finkel (British Museum Press: 2007), p. 144|כיוון=שמאל}} משחק זה לא היה זהה לשחמט המוכר כיום – לדוגמה, במקום מלכה, היה בהם כלי בדמות יועץ, שהיה אחד הכלים החלשים יותר על הלוח, במקום רץ היו בהם פילים, שהיו יכולים לנוע שתי משבצות באלכסון. טקסט אחר, "{{קישור שפה|אנגלית|Harshacharita|הארשהצ'ריטה}}" ("חיי הארשה") ב[[סנסקריט]] מהמאה ה-7, מזכיר את משחק הצ'טורנגה ההודי, אך לא מפרט לגביו, והוא העדות הבטוחה היחידה לקיומו של הצ'טורנגה בהודו לפני התיאור המפורט של הצ'אטראנג בפרס.{{ביאור|מארי מתייחס לטקסט נוסף בסנסקריט מהמאה ה-7, ה-Vasavadatta {{אנ|Vasavadatta}}, כעדות לקיומו של הצ'טורנגה בתקופה זו, אך הטקסט לא מזכיר את המשחק בשמו, וחוקרים אחרים מטילים ספק בטענה שהוא מתייחס למשחק. טקסט פרסי נוסף, שמארי מזהה כאזכור המוקדם ביותר למשחק, הוא [[ספר המעשים של ארדשיר]], שבו מתוארת גדולתו של [[ארדשיר הראשון]], מייסד [[האימפריה הסאסאנית]] במאה ה-3, ובין השאר נכתב כי הוא היה השחקן המוכשר ביותר בצ'טראנג. מארי וחוקרים אחרים מעריכים כי הטקסט נכתב בסביבות 600 לספירה, אך חוקרים אחרים טענו כי ההתייחסות לצ'אטרנג הוספה לטקסט במאה ה-9.{{הערה|Michael Mark, "[https://web.archive.org/web/20210808032322/http://history.chess.free.fr/papers/Mark%202007.pdf The Beginnings of Chess], in ''Ancient Board Games in Perspective: Papers from the 1990 British Museum Colloquium, with Additional Contributions'', edited by Irving L. Finkel (British Museum Press: 2007), p. 142|כיוון=שמאל}}}} על אף שהמידע על הצ'טורנגה ההודי מועט, חוקרים התייחסו לטענה שמשחק זה הוא המקור לצ'אטראנג כאמינה, גם בגלל הקרבה בין השמות וגם משום שהמקורות הפרסים והערבים בעצמם מתייחסים למקור הודי של המשחק: ב"שאתראנג'נאמאק" נכתב כי הצ'אטראנג' הוצג לפרס על ידי {{קישור שפה|אנגלית|Sharvavarman|שרוואורמן}}, השליט הגדול של הודו בתקופת שלטונו של חוסרוב; ב[[שאהנאמה]] (המאה ה-11) יש תיאור דומה של הגעת המשחק מהודו לפרס; ואל-עדלי אל-רומי כתב במאה ה-12 ש"מקובל באופן אוניברסלי" שהמשחק הגיע מהודו.{{הערה|Michael Mark, "[https://web.archive.org/web/20210808032322/http://history.chess.free.fr/papers/Mark%202007.pdf The Beginnings of Chess], in ''Ancient Board Games in Perspective: Papers from the 1990 British Museum Colloquium, with Additional Contributions'', edited by Irving L. Finkel (British Museum Press: 2007), p. 143–144|כיוון=שמאל}} 

מספר חוקרים ניסו לאתר מקור הודי מוקדם יותר מהצ'טורנגה. מארי דחה את ההשערה המוקדמת יותר של [[סטיוארט קולין]], שלפיה מקור השחמט הוא במשחקי מרוץ הודים מוקדמים, אך אחרים, כגון השחמטאי [[יורי אברבך]] שפרסם מחקר על מקורות השחמט, תומכים בהשערה של קולין.{{הערה|Yuri Averbakh, ''[https://archive.org/details/ahistoryofchess_fromchaturangatothepresentday_201908 A History Of Chess: From Chaturanga to the Present Day]'' (Russell Enterprises, Inc: 2012), p. 17|כיוון=שמאל}}

השערה אחרת טוענת שמקור השחמט המודרני הוא במשחק הסיני [[שיאנג-צ'י]], שהומצא, לפי גרסה זו, בסין ב[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]]. את ההשערה הציע כבר במאה ה-18 המחבר ה[[אירים|אירי]] [[איילס ארווין]] {{אנ|Eyles Irwin}},{{הערה|Michael Mark, "[https://web.archive.org/web/20210808032322/http://history.chess.free.fr/papers/Mark%202007.pdf The Beginnings of Chess], in ''Ancient Board Games in Perspective: Papers from the 1990 British Museum Colloquium, with Additional Contributions'', edited by Irving L. Finkel (British Museum Press: 2007), p. 146|כיוון=שמאל}} ותומך בולט שלה במחקר המודרני הוא ה[[סינולוגיה|סינולוג]] דייוויד לי. להשערה זו קמו מתנגדים, כגון היסטוריון השחמט הגרמני פטר בנשנאק{{הערה|Gerhard Josten, "[https://www.gerhard-josten.de/app/download/17252333/CHESS%252B-%252BA%252BLIVING%252BFOSSIL.pdf Chess – A Living Fossil], Cologne, 2001|כיוון=שמאל}}{{הערה|Peter Banaschak, "[https://web.archive.org/web/20060710143200/http://www.banaschak.net/schach/ligenealogyofchess.htm A story well told is not necessarily true - being a critical assessment of David H. Li's "The Genealogy of Chess"] (archived)|כיוון=שמאל}} והחוקר מייקל מארק.{{הערה|Michael Mark, "[https://web.archive.org/web/20210808032322/http://history.chess.free.fr/papers/Mark%202007.pdf The Beginnings of Chess], in ''Ancient Board Games in Perspective: Papers from the 1990 British Museum Colloquium, with Additional Contributions'', edited by Irving L. Finkel (British Museum Press: 2007), p. 146|כיוון=שמאל}}

טענות שונות כאילו שורשו של המשחק עתיק בהרבה, שגויות ככל הנראה.{{ביאור|ההיסטוריון דנקן פורבס פרסם ב-1860 תאוריה לפיה מקור השחמט הוא במשחקים שנוצרו לפני יותר מ-5,000 שנה. תאוריה זו נחשבה למוסמכת עד שה[[אינדולוגיה|אינאולוג]] [[אלברכט ובר]] {{אנ|Albrecht Weber}} פרסם מחקר שהראה כי העדויות שעליהן הצביע פורבס לא נמצאות במקורות שעליהם הוא הסתמך. מחקרים מאוחרים יותר הראו שהעדויות של פורבס הן מאוחר בלפחות 2,500 שנה מכפי ששיער.{{הערה|David Hooper and Kenneth Whyld, ''The Oxford Companion to Chess'', Second Edition, (Oxford University Press: 1992), p. 143|כיוון=שמאל}}}} התפשטותו המהירה החלה מן [[המאה ה-7|המאה השביעית]], ללא אזכורים כלשהם בספרות לפני כן, מעידים על כך שהומצא קרוב לתקופה זו.

ספר השחמט העתיק ביותר הידוע נכתב בערבית ומתוארך לשנת 840 לערך, שנכתב על ידי {{קישור שפה|אנגלית|Al-Adli|אל-עדלי אל-רומי}} שחמטאי ערבי מפורסם, שכותרתו כיתאב אש-שטראנג' (ספר השחמט). זהו כתב יד שאבד, אך הוא מוזכר בעבודות מאוחרות יותר. גם כאן, אל-עדלי מייחס את מקורות השחמט הפרסי להודו, יחד עם אוסף האגדות מהמאה השמינית {{קישור שפה|אנגלית|Kalīla wa-Dimna|קלילה ווה-דימנה}}.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210808032318/http://history.chess.free.fr/mark2007.htm|הכותב=Michael Mark|כותרת=A critical review of The Beginnings of Chess|אתר=history.chess.free|תאריך=2021-08-08|תאריך_וידוא=2025-02-07}}</ref>

את השחמט הביאו לאירופה הערבים, שכבשו את [[חצי האי האיברי]] במאה השמינית. אזכור השחמט באירופה ניתן למצוא ברשימת מתנות של אמיר [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]] בשנת 1010. גם הצלבנים, ששבו לאירופה מ[[מסעי הצלב]], הביאו איתם את המשחק שלמדו ב[[ארצות ערב]]{{הערה|[http://www.humboldtgesellschaft.de/inhalt.php?name=schach Eine Geschichte des Schachspiels] {{גרמנית}}}}.

=== המקורות של השחמט המודרני 1700–1200===
משחק השחמט שוחק בכל ארצות אירופה. כתב יד ספרדי מפורסם מהמאה ה-13 העוסק בשחמט, [[שש בש|שש-בש]] ו[[משחקי קובייה]] ידוע בשם {{קישור שפה|אנגלית|Libro de los juegos|Libro de los juegos}}, שהוא החיבור האירופאי הקדום ביותר על שחמט, כמו גם המסמך העתיק ביותר על משחקי שולחן אירופיים. הכללים היו דומים ביסודו לאלה של השאתראנג' הערבי. ההבדלים היו בעיקר בשימוש בלוח משובץ במקום בלוח בצבע יחיד שבו השתמשו ערבים וההרגל לאפשר לחלק או לכל הרגלים לעשות צעד כפול ראשוני. באזורים מסוימים, המלכה, או המלך יכלו גם לבצע קפיצה ראשונית של שני ריבועים בתנאים מסוימים.
[[קובץ:Школа Караваджо.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משחקים שחמט במאה ה-16]]
בסביבות שנת [[1200]] החלו חוקי משחק שונים להופיע ב[[דרום אירופה|אירופה הדרומית]] ובסביבות שנת [[1475]] נכנסו לשחמט כמה שינויים גדולים והפכו אותו למשחק המוכר כיום.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Sergio Ernesto Negri|כותרת=Scachs d'amor: The poem that first portrayed the modern rules of chess|אתר=ChessBase|תאריך=16 במרץ 2020|כתובת=https://en.chessbase.com/post/scachs-damor-poem-part-1}}|כיוון=שמאל}} לפי סברה אחת מקור החוקים החדשים הוא ב[[איטליה]] ואילו לפי סברה אחרת ב[[ספרד]]. השינויים היו כדלקמן: הרגלים קיבלו אפשרות לדלג מעל ערוגה אחת במסעם הראשון ו[[הכאה דרך הילוכו|להכות את רגלי היריב דרך הילוכו]]. גם הרצים והמלכות קיבלו את מאפייניהם המודרניים. החוקים החדשים התפשטו במהירות ברחבי [[מערב אירופה|אירופה המערבית]] והתקבעו סופית בראשית [[המאה ה-19]].

כתבים על תאוריית השחמט החלו להופיע בסוף המאה ה-15. {{קישור שפה|אנגלית|Göttingen manuscript|חיבור של מחבר בלתי ידוע על שחמט}} משנת 1490, כלל בחלקו הראשון דיון בכמה [[פתיחה (שחמט)|פתיחות]] ובחלקו השני דיון בכ-30 [[סיומים אלמנטריים|סיומים]]. נמצא בספריית [[אוניברסיטת גטינגן]]. הספר El Libro dels jochs partiitis dels schachs en nombre de 100 נכתב על ידי {{קישור שפה|אנגלית|Francesc Vicent|פרנצ'סק ויסנט}} ב{{קישור שפה|אנגלית|Segorbe|סגורבה}} בשנת 1495, אך אף עותק של עבודה זו לא שרד. ה-Repetición de Amores y Arte de Ajedrez (חזרה על אהבה ואומנות משחק השחמט) מאת איש הכנסייה הספרדי {{קישור שפה|אנגלית|Luis Ramírez de Lucena|לואיס רמירז דה לוסנה}} פורסם ב[[סלמנקה]] ב-1497. לוסנה ומאוחר יותר אמנים כגון [[פדרו דמיאנו]] הפורטוגזי, [[ג'ובאני לאונרדו די בונה]] האיטלקי, {{קישור שפה|אנגלית|Giulio Cesare Polerio|ג'וליו צ'זארה פולריו}} ו[[ג'ואקינו גרקו]], והבישוף הספרדי [[רוי לופס דה סגורה]] פיתחו אלמנטים של תאוריית הפתיחה והחלו לנתח סיומים פשוטים.

=== התקופה הרומנטית 1700–1873 ===
[[קובץ:Anderssen.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[מתמטיקאי]] [[אדולף אנדרסן]], מנצח תחרות השחמט המקצועית הראשונה (1851)]]
[[משחק האלמוות]] בין [[אדולף אנדרסן|אנדרסן]] נגד [[ליונל קיזריצקי|קיזריצקי]] משנת 1851 הוא דוגמה יפה לסגנון בו שיחקו בתקופה זו.
במאה ה-18, מרכז חיי השחמט האירופי עבר מדרום אירופה למרכז היבשת ולצרפת. שני אמני השחמט הצרפתיים החשובים ביותר היו [[פרנסואה אנדרה פילידור|אנדרה דניקן פילידור]], [[מוזיקאי]] במקצועו, שגילה את חשיבותם של הרגלים לאסטרטגיית השחמט, ומאוחר יותר [[לואי שארל דה לה בורדונה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.chessgames.com/perl/chessplayer?pid=31596|כותרת=The chess games of Louis Charles Mahe De La Bourdonnais|אתר=www.chessgames.com|תאריך_וידוא=2025-02-08}}</ref>, שניצח בסדרת דו-קרבות מפורסמת את [[אלכסנדר מקדונל]] בשנת 1834. מרכזי פעילות השחמט בתקופה זו היו בתי קפה בערים המרכזיות באירופה כמו [[קפה דה לה רז'אנס]] בפריז ו-{{קישור שפה|אנגלית|Simpson's-in-the-Strand|סימפסונס בסטרנד}} ב[[לונדון]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20090924125500/http://www.gutenberg.org/etext/4902|כותרת=Chess History and Reminiscences by H. E. Bird - Project Gutenberg|אתר=web.archive.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-02-08}}</ref>.

באותה תקופה, לתנועה האינטלקטואלית הרומנטית הייתה השפעה מרחיקת לכת על השחמט, כאשר אסתטיקה ויופי טקטי היו מוערכים יותר מאשר משחק שקול וזהיר ותכנון אסטרטגי. כתוצאה מכך, כמעט כל המשחקים נפתחו במסעי פתיחה שהובילו למשחק פתוח, וזה נחשב לא ספורטיבי לדחות הקרבות שהובילו למשחק טקטי כמו [[גמביט המלך]] ו[[גמביט אוונס]] . פילוסופייה זו של השחמט ידועה בשם השחמט הרומנטי, וסגנון המשחק החד והטקטי הזה שלט בכיפה עד סוף המאה ה-19.

הכללים הנוגעים ל[[פט]] הוגדרו סופית בתחילת המאה ה-19. גם המוסכמה שלפיה הלבן זז ראשון (בעבר לבן או שחור יכלו לזוז ראשון) נקבעה במאה ה-19. לבסוף, הכללים לגבי ה[[הצרחה]] וה[[הכאה דרך הילוכו]] נקבעו סופית - הגוון בכללים אלה נמשך באיטליה עד סוף המאה ה-19. מאז המאה ה-19, השינויים היחידים, כמו קביעת ההליך הנכון לתביעת תיקו על ידי חזרה על מסעים, היו טכניים באופיים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20110604145052/http://www.chessbase.com/newsdetail.asp?newsid=3492|כותרת=ChessBase.com - Chess News - XiangQi � an alternate to Western Chess|אתר=web.archive.org|תאריך=2011-06-04|תאריך_וידוא=2025-02-08}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20110606155706/http://www.chessvariants.org/oriental.dir/thaikramnik.html|כותרת=Kramnik plays Thai Chess|אתר=web.archive.org|תאריך=2011-06-06|תאריך_וידוא=2025-02-08}}</ref>.

ככל שהתקדמה המאה ה-19, ארגון השחמט התפתח במהירות. מועדוני שחמט רבים, ספרי שחמט ובטאוני שחמט הופיעו. היו משחקים בהתכתבות בין ערים; למשל מועדון השחמט של לונדון שיחק נגד מועדון השחמט של אדינבורו ב-1824. בעיות שחמט הפכו לחלק קבוע בעיתונים של המאה ה-19; [[ברנהרד הורביץ]], [[יוסף קלינג]] ו[[סם לויד]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.samloyd.com/|כותרת=The Sam Loyd Company {{!}} Sam Loyd Puzzles Official Site|אתר=www.samloyd.com|תאריך=2019-11-11|שפה=en-AU|תאריך_וידוא=2025-02-08}}</ref> חיברו כמה מהבעיות המשפיעות ביותר. בשנת 1843 פרסם [[טאסילו פון דר לאסה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.chessgames.com/perl/chessplayer?pid=15952|כותרת=The chess games of Tassilo von der Lasa|אתר=www.chessgames.com|תאריך_וידוא=2025-02-08}}</ref> את ספר השחמט שלו ושל [[פול בילגר]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.chessgames.com/perl/chessplayer?pid=31604|כותרת=The chess games of Paul Rudolf von Bilguer|אתר=www.chessgames.com|תאריך_וידוא=2025-02-08}}</ref> (Handbuch des Schachspiels), המדריך המקיף הראשון לתורת השחמט.

תחרות מקצועית בינלאומית בשחמט נערכה לראשונה ב[[לונדון]] ב-[[1851]], אורגנה על ידי [[הווארד סטונטון]] וניצח בה [[אדולף אנדרסן]] שסגנון ההתקפה המבריק והאנרגטי שלו היה אופייני לתקופה.{{הערה|[http://www.rookhouse.com/london-1851/ London 1851] {{אנגלית}}}} כמו משחק האלמוות, [[ירוק-העד]] או [[משחק האופרה]].

תובנה עמוקה יותר על טבעו של השחמט הגיעה עם [[פול מורפי]] האמריקאי, ילד פלא שחמט יוצא דופן. מורפי ניצח את כל המתחרים החשובים (חוץ מסטונטון, שסירב לשחק מולו), כולל אנדרסן במהלך קריירת השחמט הקצרה שלו בין 1857 ל-1863. הצלחתו של מורפי נבעה משילוב של התקפות מבריקות ואסטרטגיה איתנה; הוא ידע באופן אינטואיטיבי איך להכין התקפות.

=== 1873–1945 ספורט חדש נולד ===
[[קובץ:Steinitz1866.jpg|שמאל|ממוזער|250px|וילהלם שטייניץ בשנת 1866]]
[[וילהלם שטייניץ]] יליד [[פראג]] הניח את היסודות לגישה המדעית למשחק, אמנות פירוק העמדה למרכיביה והכנת תוכניות נכונות. בנוסף להישגיו התאורטיים, ייסד שטייניץ מסורת חשובה: את הניצחון שלו על האמן הגרמני [[יוהנס צוקרטורט]] בתחרות שנערכה בשנת [[1886]] נהוג לראות כהתמודדות הראשונה לתואר [[אליפות העולם בשחמט]]. זכייה זו סימנה מעבר סגנוני ברמות הגבוהות ביותר של השחמט מסגנון התקפי וטקטי ששלט בעידן הרומנטי לסגנון אסטרטגי עמדתי יותר שהוכנס לעולם השחמט על ידי שטייניץ. שטייניץ איבד את הכתר שלו ב-1894 לשחקן צעיר בהרבה, המתמטיקאי הגרמני [[עמנואל לסקר]], ששמר על התואר הזה במשך 27 שנים, הכהונה הארוכה ביותר של אלוף עולם עד כה.

לאחר סוף המאה ה-19, מספר תחרויות האמנים והמשחקים שנערכים מדי שנה גדל במהירות. האולימפיאדה הראשונה לשחמט נערכה בפריז ב-1924, ו-FIDE, איגוד השחמט העולמי, שמאגד איגודי שחמט לאומיים, שהוקם ב-20 ביולי באותה שנה, מגדיר [[מד כושר]] לשחקנים, מעניק תארים בינלאומיים ומסדיר כללים שונים למשחק תחרותי.{{הערה|[http://www.fide.com/fide/handbook?id=124&view=article Laws of Chess: For competitions starting before 1 July 2014] {{אנגלית}}}} נוסד בתחילה במטרה לארגן את האירוע הזה. יום הקמת האיגוד מהווה גם התאריך בו נחגג בכל שנה [[יום השחמט הבין-לאומי]]. ב-1927 הוקמה אליפות העולם בשחמט לנשים; הראשונה שהחזיקה בתואר הייתה האמנית הצ'כית-אנגלית [[ורה מנצ'יק]].

גאון מקובה, [[חוסה ראול קפבלנקה]], הידוע במיומנותו בשלב הסיום, זכה באליפות העולם מלסקר בשנת 1921. קפבלנקה היה בלתי מנוצח במשחקים תחרותיים במשך שמונה שנים, מ-1916 עד 1924. יורשו (1927) היה [[אלכסנדר אלכין]] הרוסי-צרפתי שמת בעודו אלוף העולם. אלכין הפסיד לזמן קצר את התואר לשחקן ההולנדי [[מקס אויבה]] ב-1935 והחזיר אותו שנתיים לאחר מכן.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, התחוללה מהפכה בשחמט על ידי האסכולה התאורטית החדשה של מה שנקרא [[היפרמודרניזם (שחמט)|היפרמודרניזם]] כמו [[אהרון נימצוביץ']] ו[[ריכרד רטי]]. הם דגלו בשליטה במרכז הלוח עם כלים מרוחקים ולא עם הרגלים, ובכך הזמינו את היריבים להשתלט על המרכז עם רגלים, שהפכו למושא התקפה. בין החידושים שזכו לפופולריות של ההיפר-מודרניסטים היה ה[[פיאנקטו]]: התפתחות הרצים הרחק מהמרכז, ולא לכיוון המרכז, אל טורים ב' וז'.

=== 1945–1990 העידן שלאחר מלחמת העולם השנייה === 
לאחר מותו של אלכין, היה צורך לאתר את אלוף העולם החדש. פיד"ה, שאחראית על התואר, ניהלה תחרות של שחקני עילית. המנצח בתחרות שהתקיימה בשנת 1948 היה [[מיכאל בוטביניק]] הרוסי. ב-1950 הקימה פיד"ה מערכת של תארים, והעניקה את התואר רב-אמן ל-27 שחקנים. (כמה מקורות מציינים שבשנת 1914, התואר רב-אמן שחמט הוענק לראשונה על ידי הצאר ניקולאי השני מרוסיה ללסקר, קפבלנקה, אלכין, [[זיגברט טאראש]] ו[[פרנק מרשל (שחמטאי)|פרנק מרשל]], אך זו טענה שנויה במחלוקת.)
[[קובץ:Mikhail Botvinnik 1962.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מיכאיל בוטביניק]]]]
בוטביניק החל עידן של דומיננטיות סובייטית בעולם השחמט, שבעיקר באמצעות מאמצי הממשלה הסובייטית להפגין עליונות אינטלקטואלית על המערב נמשך כמעט ללא הפרעה במשך יותר מחמישים שנים עד לפירוק ברית המועצות. היה רק אלוף אחד שאינו סובייטי, [[בובי פישר]] האמריקאי (אלוף 1972–1975). בוטביניק גם חולל מהפכה בתורת הפתיחות. בעבר, שחור שאף לשוויון, וניסה לנטרל את יתרון המהלך הראשון של לבן בשעה שבתור שחור, בוטביניק חתר ליוזמה מהתחלת המשחק. בשיטה הבלתי פורמלית של אליפויות העולם עד שנת 1948, האלוף החליט מול איזה מתמודד הוא ישחק על התואר והמתמודד נאלץ לחפש ספונסרים למשחק. פיד"ה הקימה מערכת חדשה של תחרויות מוקדמות ודו-קרבות. השחקנים החזקים בעולם שולבו בתחרויות בין אזוריות, שם הצטרפו אליהם שחקנים שהעפילו מהתחרויות האזוריות. השחקנים המובילים בתחרויות הבין אזוריות הללו עברו לשלב "המועמדים", שהיה בתחילה תחרות, ובהמשך סדרה של משחקי נוקאאוט.

הזוכה בתחרות המועמדים התמודד אז עם האלוף המכהן על התואר. לאלוף שהובס בדו-קרב הייתה זכות לשחק בדו-קרב חוזר שנה לאחר מכן. מערכת זו פעלה במחזור של שלוש שנים. בוטביניק השתתף במשחקי האליפות לאורך תקופה של חמש עשרה שנים. הוא זכה באליפות העולם ב-1948 ושמר על התואר בדו-קרבות בשנים 1951 וב-1954. ב-1957 הפסיד ל[[וסילי סמיסלוב]], אך החזיר את התואר בדו-קרב חוזר ב-1958. ב-1960, הוא הפסיד את התואר ל[[מיכאל טל]] בן ה-23. טל היה טקטיקן ושחקן התקפה אשר נחשב לאחד השחקנים היצירתיים ביותר אי פעם, ומכאן כינויו "הקוסם מריגה"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210419131201/https://www.chess.com/article/view/the-12-most-interesting-chess-players-ever|כותרת=The 12 Most Interesting Chess Players Ever - Chess.com|אתר=web.archive.org|תאריך=2021-04-19|תאריך_וידוא=2025-02-11}}</ref>. בוטביניק שוב כבש את התואר בדו-קרב חוזר ב-1961.

בעקבות הדו-קרב ב-1961, ארגון פיד"ה ביטל את הזכות האוטומטית של אלוף מודח לדו-קרב חוזר, והאלוף הבא, [[טיגראן פטרוסיאן]] הארמני, שחקן הידוע בכישורי ההגנה והמשחק העמדתי שלו, החזיק בתואר במשך שני סבבים, 1963–1969. יורשו, [[בוריס ספאסקי]] מרוסיה (אלוף 1969–1972), זכה במשחקים הן בסגנון עמדתי והן בסגנון טקטי חד. בסבב האליפות הבא, [[אליפות העולם בשחמט 1972]], זכה המתמודד הלא סובייטי הראשון מאז מלחמת העולם השנייה, [[בובי פישר]] האמריקאי. פישר ניצח את יריביו במשחקי המועמדים בהפרשים שלא יאומנו, וניצח באופן משכנע את ספאסקי באליפות העולם.

הדו-קרב היה במעקב צמוד של התקשורת החדשותית של אותם הימים, מה שהוביל לזינוק בפופולריות של השחמט; הייתה לדו-קרב גם בחשיבות פוליטית בשיא המלחמה הקרה, כאשר הדו-קרב נתפס על ידי שני הצדדים כמיקרוקוסמוס של הסכסוך בין מזרח למערב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210908234912/https://www.wired.co.uk/article/world-chess-championship-2018-london-carlsen-vs-caruana|כותרת=How chess became a pawn in Russia's political war games {{!}} WIRED UK|אתר=web.archive.org|תאריך=2021-09-08|תאריך_וידוא=2025-02-11}}</ref>. בשנת 1975 סירב פישר להגן על תוארו מול [[אנטולי קרפוב]] הסובייטי כאשר לא הצליח להגיע להסכמה על תנאי הדו-קרב עם פיד"ה, וקרפוב קיבל את התואר ללא משחק. פישר ביצע מודרניזציה של היבטים רבים של השחמט, במיוחד על ידי הכנת מקיפה של שלב הפתיחה.

קרפוב הגן על תוארו פעמיים מול [[ויקטור קורצ'נוי]] ושלט בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 עם שורה של הצלחות בתחרויות שחמט. באליפות העולם בשחמט 1984 התמודד קרפוב עם האתגר הקשה ביותר שלו עד כה, [[גארי קספרוב]] הצעיר מבאקו, אזרבייג'ן הסובייטית. הדו-קרב הופסק בנסיבות שנויות במחלוקת לאחר 5 חודשים ו-48 משחקים כאשר קרפוב הוביל ב-5 ניצחונות ל-3, אך היה בבירור מותש; פרשנים רבים האמינו שקספרוב, שניצח בשני המשחקים האחרונים, היה מנצח בדו-קרב אילו היה נמשך. קספרוב ניצח בדו-קרב הגומלין ב-1985. קספרוב וקרפוב התחרו בשלושה דו-קרבות צמודים נוספים ב-1986, 1987 ו-1990, קספרוב ניצח בכולם. קספרוב הפך לדמות הדומיננטית של השחמט העולמי מאמצע שנות ה-80 ועד פרישתו ב-2005.

=== תחילת העידן של טכנולוגיית השחמט ===
תוכנות מחשב ששיחקו שחמט (שנודעו מאוחר יותר בתור מנועי שחמט) החלו להופיע בשנות ה-60. ב-1970 התקיימה תחרות מחשבי השחמט הגדולה הראשונה, אליפות צפון אמריקה בשחמט למחשבים, ואחריה ב-1974 אליפות העולם הראשונה בשחמט למחשבים. בסוף שנות ה-70, מחשבי שחמט ביתיים ייעודיים כגון צ'ס צלנגר הפכו לזמינים מסחרית, כמו גם תוכנות להפעלה במחשבים ביתיים. הרמה השחמטאית של מחשבי השחמט הייתה נמוכה   עד שנות ה-90.

מסדי הנתונים הראשונים של סיומי המשחק, שנתנו פתרון  מושלם לסיומים פשוטים יחסית כמו מלך וצריח מול מלך ורץ, הופיעו בסוף שנות ה-70. זה היה המבוא לבסיסי  הנתונים המלאים של שישה ושבעה כלים שהפכו זמינים בשנות ה-2000 וה-2010 בהתאמה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210420013702/https://en.chessbase.com/post/endgame-tablebases-a-short-history|כותרת=Endgame tablebases: A short history {{!}} ChessBase|אתר=web.archive.org|תאריך=2021-04-20|תאריך_וידוא=2025-02-12}}</ref>. 
 
מסד הנתונים המסחרי הראשון של השחמט, אוסף של משחקי שחמט הניתנים לחיפוש לפי מסעים ועמדה, וכן לפי שחקנים, הוצג על ידי חברת צ'ס בייס הגרמנית בשנת 1987<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://en.chessbase.com/post/chebase-is-25-everything-25-off-in-our-shop|כותרת=ChessBase is 25|אתר=Chess News|תאריך=2011-05-19|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-02-12}}</ref>.   למאגרי מידע המכילים מיליוני משחקי שחמט הייתה השפעה עמוקה מאז על תורת הפתיחה ועל תחומים אחרים בחקר השחמט.
 
[[שעון שחמט|שעוני שחמט]] דיגיטליים הומצאו בשנת 1973, אם כי הם לא הפכו לדבר שבשגרה עד שנות ה-90. שעונים דיגיטליים מאפשרים בקרות זמן הכוללות אופציות רבות של זמנים ,תוספת של שניות לכל מסע ועוד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://digitalgametechnology.com/products/chess-clocks|כותרת=Chess Clocks|אתר=Digital Game Technology|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-02-12}}</ref>. 
 
=== 1990–הווה: עליית המחשבים והשחמט המקוון ===

==== טכנולוגיה ====
האינטרנט אפשר שחמט מקוון כאפשרות חדשה למשחק, כאשר שרתי שחמט מאפשרים למשתמשים לשחק עם אנשים אחרים ממקומות שונים בעולם בזמן אמת. השרת הראשון שכזה, שכונה Internet Chess Server (ICS), פותח ב[[אוניברסיטת יוטה]] בשנת 1992. ICS היווה את הבסיס לשרת השחמט המסחרי הראשון, מועדון השחמט האינטרנטי, שהושק ב-1995, ולשרתים מוקדמים אחרים של שחמט כגון Free Internet Chess Server (FICS). מאז, פלטפורמות רבות אחרות הופיעו, ושחמט מקוון החל להתחרות בשחמט על הלוח בפופולריות<ref>{{Cite news|title=Wherever You Are, a Game Is Just a Point and Click Away|url=https://www.nytimes.com/2010/03/14/crosswords/chess/14chess.html|work=The New York Times|date=2010-03-14|access-date=2025-02-13|issn=0362-4331|language=en-US|first=Dylan Loeb|last=McClain}}</ref>.  במהלך [[מגפת הקורונה]]  של 2020, הבידוד הנובע מהסגרים שהוטלו במקומות רבים ברחבי העולם, בשילוב עם הצלחת תוכנית [[נטפליקס]] הפופולרית  [[גמביט המלכה (סדרת טלוויזיה)|גמביט המלכה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210417174425/https://www.bloomberg.com/graphics/2020-chess-boom/|כותרת=Netflix’s ‘The Queen’s Gambit’ Drives Major Boom in Chess Sales, Games|אתר=web.archive.org|תאריך=2021-04-17|תאריך_וידוא=2025-02-13}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210310133353/https://www.theguardian.com/sport/2020/nov/29/chess-world-hails-queens-gambit-fuelled-boom|כותרת='It's electrifying': chess world hails Queen's Gambit-fuelled boom {{!}} Chess {{!}} The Guardian|אתר=web.archive.org|תאריך=2021-03-10|תאריך_וידוא=2025-02-13}}</ref> וגורמים נוספים כמו הפופולריות של תחרויות מקוונות, הביאו לעלייה בפופולריות של המשחקים המקוונים, וכן של  המשחקים הרגילים, פנים אל פנים.  

גם התפתחות תוכנות השחמט התקדמה משמעותית. בשנות ה-90, מנועי השחמט יכלו להביס באופן עקבי את רוב החובבים, ובשנת 1997 גבר  מחשב [[כחול עמוק]] על אלוף העולם [[גארי קספרוב]] בדו-קרב של שישה משחקים, והחל עידן של דומיננטיות מחשב ברמה הגבוהה ביותר של השחמט. בשנות ה-2010, מנועי שחמט חזקים משמעותית אפילו מהשחקנים האנושיים הטובים ביותר הפכו נגישים בחינם במספר פלטפורמות מחשב וטלפונים סלולריים, וניתוח חופשי הפך למאפיין נפוץ בשרתי שחמט באינטרנט.
 
השפעה שלילית של הזמינות הקלה של ניתוח משחקי שחמט במכשירי כף יד ומחשבים אישיים הייתה העלייה ב[[רמאות בשחמט|רמאות במשחקים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210420131449/https://www.chess.com/article/view/online-chess-cheating|כותרת=About Online Chess Cheating - Chess.com|אתר=web.archive.org|תאריך=2021-04-20|תאריך_וידוא=2025-02-13}}</ref>, שהפכה לבעיה של ממש  הן בשחמט תחרותי על הלוח והן בשחמט מקוון.  בשנת 2017, הוצגה [[AlphaZero]] - [[רשת עצבית מלאכותית|רשת עצבית]] המסוגלת גם לשחק [[שוגי]] ו[[גו (משחק)|גו]]. מאז נכתבו מנועי שחמט רבים המבוססים על הערכת רשתות עצביות, שהטובים שבהם עלו על מנועי ה"[[כוח גס]]" המסורתיים.  AlphaZero  גם הציגה רעיונות ודרכי משחק חדשניים רבים, שהשפיעו על סגנון המשחק ברמה הגבוהה ביותר. 

ככל שהתפתחו מסדי הנתונים של סיומים, הם החלו לספק משחק מושלם בעמדות סיום שבהן התוצאה התאורטית של המשחק לא הייתה ידועה קודם לכן, כמו עמדות עם מלך, מלכה ורגלים מול מלך ומלכה. בשנת 1991, לואיס סטילר<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Lewis Stiller|שם=Some Results from a Massively Parallel Retrograde Analysis|כתב עת=ICGA Journal|כרך=14|שנת הוצאה=1991-01-01|עמ=129–134|doi=10.3233/ICG-1991-14304|קישור=https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.3233/ICG-1991-14304}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Lewis Benjamin Stiller|שם=Exploiting Symmetry on Parallel Architectures|כתב עת=ICGA Journal|כרך=18|שנת הוצאה=1995-01-01|עמ=87–87|doi=10.3233/ICG-1995-18206|קישור=https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.3233/ICG-1995-18206}}</ref> פרסם מסד נתונים עבור סיומים נבחרים של שישה כלים  ועד 2005, לאחר פרסום בסיס  הנתונים של {{קישור שפה|אנגלית|Eugene Nalimov|יוג'ין נלימוב}}, נפתרו כל עמדות הסיום של שישה כלים. בשנת 2012 פורסמו בסיסי טבלאות של לומונוסוב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20130501134618/http://chessok.com/?page_id=27966|כותרת=Lomonosov Endgame Tablebases - ChessOK.com|אתר=web.archive.org|תאריך=2013-05-01|תאריך_וידוא=2025-02-13}}</ref> אשר פתרו את כל עמדות הסיום של שבעה כלים.  השימוש במסדי הנתונים משפר את הביצועים של מנועי שחמט על ידי מתן תוצאות סופיות בהסתעפויות מסוימות. 

ההתקדמות הטכנולוגית שנעשתה בשנות ה-90 ותחילת המאה ה-21 השפיעה על האופן שבו לומדים שחמט בכל הרמות, כמו גם על מצב השחמט כספורט בו צופים, לעיתים מאות אלפי אנשים באמצעות האינטרנט<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://playmagnusgroup.com/record-viewership-for-chess-as-magnus-carlsen-wins-fide-world-championship/|כותרת=Record Viewership for Chess as Magnus Carlsen Wins FIDE World Championship|אתר=Play Magnus Group|תאריך=2021-12-13|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2025-02-13}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.chesstech.org/2021/613376-peak-viewers/|כותרת=Most watched top game|אתר=ChessTech News|תאריך=2021-12-05|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-02-13}}</ref>.

בעבר, הכנה לתחרות ברמה המקצועית דרשה ספריית שחמט נרחבת ומנויים לפרסומים כמו Chess Informant כדי להתעדכן בהתפתחויות הפתיחה וללמוד את משחקי היריבים. כיום, הכנה ברמה המקצועית כוללת שימוש במאגרי מידע המכילים מיליוני משחקים, ומנועי שחמט לניתוח הסתעפויות פתיחה שונות ולהכנת חידושים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210425081211/https://theconversation.com/how-computers-changed-chess-20772|כותרת=How computers changed chess|אתר=web.archive.org|תאריך=2021-04-25|תאריך_וידוא=2025-02-15}}</ref>.  מספר משאבי למידה מקוונים זמינים גם עבור שחקנים בכל הרמות, כגון קורסים מקוונים, תרגילים טקטיים ושיעורי שחמט מוקלטים.  

מאז סוף שנות ה-90, ניתן לעקוב באינטרנט אחר אירועי שחמט בין-לאומיים גדולים, כאשר המסעים של השחקנים מועברים בזמן אמת. לוחות חושים פותחו כדי לאפשר העברה אוטומטית של מסעים ודווח על מצב השעון לאחר כל מסע. שחקני שחמט יפעילו מנועי שחמט לעיתים קרובות בזמן שהם צופים במשחקים אלו, כך שיתאפשר להם לזהות במהירות טעויות של השחקנים ולאתר הזדמנויות טקטיות. בעוד שבעבר המסעים הועברו בשידור חי, כיום מארגני תחרויות שחמט מעכבים  לעיתים את השידור בכחצי שעה כאמצעי נגד רמאות. באמצע עד סוף שנות עשור הראשון של המאה ה-21 - ובמיוחד בעקבות הפריחה המקוונת של 2020 - זה הפך לנפוץ שרבי אמנים, כגון [[היקארו נקמורה]] ו[[מגנוס קרלסן]], העבירו בשידור חי תוכן שחמטאי על פלטפורמות שונות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210427004246/https://theconversation.com/chess-is-taking-over-the-online-video-game-world-and-both-are-changing-from-this-unlikely-pairing-143790|כותרת=Chess is taking over the online video game world – and both are changing from this unlikely pairing|אתר=web.archive.org|תאריך=2021-04-27|תאריך_וידוא=2025-02-15}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210420132231/https://www.protocol.com/newsletters/gaming/chess-twitch-streaming?rebelltitem=1#rebelltitem1|כותרת=The Big Story - Protocol — The people, power and politics of tech|אתר=web.archive.org|תאריך=2021-04-20|תאריך_וידוא=2025-02-15}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210420130729/https://www.theverge.com/2020/8/27/21404322/hikaru-nakamura-chess-tsm-esports-sign-contract-player-twitch|כותרת=Esports giant TSM signs Hikaru Nakamura, its first pro chess player - The Verge|אתר=web.archive.org|תאריך=2021-04-20|תאריך_וידוא=2025-02-15}}</ref>.  כמו כן, בעקבות הפריחה, החלו להתייחס אל השחמט המקוון  כאל ספורט. בתחרות שחמט 960 שנערכה בפברואר 2025 שידרו את נתוני קצב הלב של השחמטאים תוך כדי משחק, ולאחדים מהם נמדד קצב של קרוב ל-160 פעימות בדקה.

== צְמִיחָה בתחום השחמט==
שחמט מאורגן לילדים צעירים הפך לנפוץ. פיד"ה מקיימת אליפויות עולם לגילאים החל מגיל 8. התחרויות הגדולות ביותר, מבחינת מספר השחקנים, הן אלו המתקיימות לילדים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210429023117/https://new.uschess.org/news/supernationals-vi-largest-rated-tourney-ever|כותרת=SuperNationals VI is the Largest Rated Tourney Ever {{!}} US Chess.org|אתר=web.archive.org|תאריך=2021-04-29|תאריך_וידוא=2025-02-16}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.chess.com/forum/view/chess-buzz/super-nationals-being-us-biggest-tournament-in-history?sort=desc|כותרת=Super Nationals being U.S. Biggest tournament in history - Chess Forums|אתר=Chess.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2025-02-16}}</ref>, כאשר בשיא מחזיקה תחרות בה השתתפו 5577 שחקנים. 

גם מספרם של  רבי האמנים ואנשי מקצוע אחרים בשחמט גדל בעידן המודרני. קנת' ריגן וגיא הוורת' ערכו מחקר שכלל השוואה של בחירת מסעים על ידי שחקנים ברמות שונות ומתקופות שונות עם ניתוח של מנועי שחמט חזקים. הם הגיעו למסקנה שהעלייה במספר רבי האמנים והעלייה במדי הכושר  של השחקנים המובילים משקפים עלייה בפועל ברמת המשחק הממוצע, במקום "אינפלציית דירוג" או "אינפלציית תארים".

החל משנת 1961 החלה להתקיים [[אולימפיאדת השחמט לעיוורים]] שבה נערכים [[שחמט לעיוורים ולקויי ראייה|משחקי שחמט מותאמים לעיוורים ולקויי ראייה]]. היא נערכת מדי ארבע שנים.

=== ספורט השחמט ===
חרף העובדה ששחמט משחקים בדרך כלל בישיבה, באולמות ממוזגים, הוא נחשב לספורט והוועד האולימפי הבינלאומי הכיר בשחמט כענף ספורט. בשאלה איזה שרירים מפתח ספורט השחמט מקובל לענות, שהוא מפתח את שרירי המוח. שחמטאי מוציא כמויות גדולות של אנרגיה, כ-6,000 קלוריות ביום של תחרות שחמט. לחץ הדם של שחמטאי בתחרות גבוה ודומה ללחץ הדם של רץ [[ריצת מרתון|מרתון]] ואפילו גבוה מלחץ הדם של שחקן [[טניס]].{{הערה|[https://quicktime.co.il/האם-שחמט-זה-ספורט-תרבות-או-מדע/ האם שחמט זה ספורט? תרבות? או מדע?]}}

תחרויות שחמט, בדומה לתחרויות ספורט בענפים אחרים, מאורגנות בשיטת גביע או בשיטת ליגה או בשיטה מעורבת. יש תחרויות ליחידים או יחידות ויש תחרויות לקבוצות. לדברי [[בוריס גלפנד]] שחמט הוא ספורט, כי יש מנצח ויש מפסיד וצריך כושר גופני. מתמודדים עם לחץ גדול בכל משחק שיכול להימשך שבע שעות.{{הערה|{{ynet|תומר גנור|בוריס גלפנד: "מקווה לשחק עד גיל 75"|4426142|4 בספטמבר 2013}}}}

בתחרויות רשמיות יש שופטים, שהוסמכו לשפיטה בתחרויות. את כל התחרויות הבינלאומיות הרשמיות כמו גם את אליפות העולם בשחמט מנהל הארגון [[פיד"ה|FIDE]].

==מושגים בסיסיים בשחמט==
{| class="toccolours" style="float: left;margin-right: 0.5em"
|{{לוח שחמט מ-FEN}}
|-
|מצב הפתיחה של משחק שחמט
|}
[[לוח שחמט|לוח השחמט]] מחולק ל-64 ערוגות ובו שמונה שורות הממוספרות מ-1 עד 8 ושמונה עמודות המסומנות באותיות א' עד ח', או A עד H (משמאל לימין, מנקודת מבטו של הלבן). הערוגות צבועות בצבעי [[שחור]] ו[[לבן]] לסירוגין (או, בכלליות, צבע בהיר וצבע כהה) – כל ארבע הצלעות של ערוגה לבנה גובלות בערוגה שחורה, ולהפך. מניחים את הלוח כך שהערוגה הימנית ביותר בשורה הקרובה לכל שחקן היא לבנה.

===סידור הכלים===
על הלוח מניחים את הכלים: בכל ערוגה ניצב כלי אחד בלבד. בשורה הקרובה ביותר לכל שחקן, מניחים תחילה את הכלים:
* 2 צריחים על הערוגות החיצוניות ביותר מימין ומשמאל.
* לאחר מכן 2 פרשים, אחד מימין ואחד משמאל.
* לאחר מכן 2 רצים,
* בשתי הערוגות המרכזיות שנותרו בשורה: מלכה – מלכה בטור ד', מלך בטור ה', כשהסימן הוא "מלכה בצבעה" – מלכה לבנה בערוגה לבנה ואילו השחורה בערוגה שחורה (ראו בתמונה).
בשורה השנייה בכל צד (שורות 2 ו-7) מניחים את הרגלים לכל רוחב השורה (על כל שמונה הערוגות).

===מאפייני הכלים===
{| style="clear:both;"
|-
| valign="top" | [[קובץ:Chess kdt45.svg|26px]] || '''[[מלך (שחמט)|מלך]]''' – הכלי החשוב ביותר על הלוח. ביכולתו לנוע לכל כיוון (ישר או אלכסון) ערוגה אחת בכל כיוון, למעט "[[הצרחה]]" (ראו בהמשך).
כאשר המלך נמצא במצב של "'''[[שח]]'''", כלומר במצב שבו היריב יוכל "להכותו" בתורו הבא, השחקן המאוים חייב לשנות מצב זה על ידי הזזת המלך, חסימת קו ההתקפה של הכלי המאיים, או על ידי הכאה של הכלי המאיים. על מנת לנצח במשחק, על השחקן להגיע למצב שבו יריבו לא יוכל למלט את מלכו מהשח, להכות את הכלי המאיים או לחסום את האיום על ידי כלי משלו. מצב זה נקרא "'''[[מט]]'''". למרות ערכו ככלי החשוב ביותר תנועת המלך מוגבלת יחסית. להבדיל מהכלים האחרים, לא ניתן להעריך את המלך בנקודות לשם החלפת כלים, משום שהמלך אינו כלי שאפשר לוותר עליו, אולם מבחינת ערכו במובן יחסי הכוחות ויכולותיו הטקטיות במשחק מעריכים אותו בכ־2.5 נקודות. שכן למלך יכולת התקפית בעלת טווח מוגבל (ערוגה אחת בכל כיוון). יכולת זו באה לידי ביטוי בעיקר בשלבים מתקדמים של המשחק, כאשר לא נותרו כלים רבים על הלוח. על אותה "סקאלה" מוערך הצריח ב-5 נקודות, הפרש בשלוש נקודות וכך גם הרץ. הערכת כוחו של המלך משמשת לניתוחים טקטיים, להערכת עמדות עם מלך חופשי או מלך סגור וכדומה.
|-
| [[קובץ:Chess qdt45.svg|26px]] || '''[[מלכה (שחמט)|מלכה]]''', בעבר נקראה [[וזיר]]{{הערה|[https://www.targulcartii.ro/blog/despre-sah/ Despre sah] {{רומנית}}}} – הכלי החזק ביותר על הלוח. יתרונה הוא בגמישות התנועה שלה, שכן היא יכולה לנוע בכל קו ישר (טור, שורה או אלכסון) בלי הגבלה על מספר הערוגות. נהוג להעריכה בכ-9 נקודות.
|-
| [[קובץ:Chess rdt45.svg|26px]] || '''[[צריח (שחמט)|צריח]]''' – הצריח יכול לנוע רק לאורך הטורים או השורות. הצריחים בדרך כלל יעילים יותר כאשר הם תומכים אחד בשני ופועלים כזוג. תפקיד מיוחד נועד לצריח בהגנת המלך במהלך המכונה [[הצרחה]]. נהוג להעריכו בכ-5 נקודות (נקרא גם: 'טורה').
|-
| valign="top" | [[קובץ:Chess bdt45.svg|26px]] || '''[[רץ (שחמט)|רץ]]''' – הרץ יכול לנוע רק באלכסונים. יעיל במיוחד במצבים פתוחים. הרץ הוא הכלי היחיד שמוגבל לצבע ערוגה אחד, ואינו יכול לעבור לצבע השני. שני הרצים הקיימים, מכסים ביחד את שני הצבעים של הלוח, ולכן במקרה שאבד רץ אחד, חלק מהשליטה על הלוח אבדה. נהוג להעריכו בכ-3 נקודות, אך עם התפתחות מנועי השחמט המודרניים הוכח ששוויו ברוב היחסי של העמדות מוערך ב-3.25 (נתון למחלוקת). כמו כן ישנו יתרון מזערי לשחקן שברשותו שני רצים כנגד פרש ורץ/שני פרשים.
|-
| valign="top" | [[קובץ:Chess ndt45.svg|26px]] || '''[[פרש (שחמט)|פרש]]''' – לפרש תנועה מיוחדת שמשלבת תנועה ישר ובאלכסון. לחלופין ניתן לתאר את תנועתו כאות 'ך' המסובבת בכיוונים שונים (ראו דיאגרמה). יתרונו הוא בכך שכלים אינם חוסמים את תנועתו, והוא יכול לדלג מעליהם. הפרש יעיל במיוחד במצבים סגורים ובביצוע "מזלג" (כלומר איום על מספר כלים בו זמנית). בכל מהלך הפרש יעבור לצבע ערוגה שונה. נהוג להעריכו בכ-3 נקודות ובמעט פחות מהרץ.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ichess.co.il/article.html#!id=477|הכותב=|כותרת=אתר השחמט הישראלי – ichess|אתר=|תאריך=}}</ref>
|-
| valign="top" | [[קובץ:Chess pdt45.svg|26px]] || '''[[רגלי]]''' – האחרון בהיררכיה והמוגבל ביותר בתנועתו (מכונה גם: 'חייל'). יכול לנוע רק ערוגה אחת בכל פעם ורק לכיוון אחד ("קדימה", ז"א, הכיוון הנגדי לצד הלוח בו הוא מתחיל). הרגלי אינו יכול להתקדם כאשר את הערוגה לפניו תופס כלי אחר. במהלכו הראשון של הרגלי, ורק במהלך זה, הוא יכול לנוע שתי ערוגות קדימה או ערוגה אחת בהתאם לרצון השחקן. אופן ההכאה של הרגלי מתבצע באופן שונה מאופן תנועתו הרגיל, על ידי מעבר ערוגה אחת באלכסון, אך ורק בכיוון התקדמותו. למרות היותו כלי חלש (בשל תנועתו המוגבלת), לרגלי יש יתרון אחד על פני שאר הכלים: אם הוא מגיע לשורה האחרונה של הלוח הוא מוחלף בכלי אחר (פרט למלך) באותו הצבע, על-פי בחירת השחקן (גם אם הכלי הנבחר טרם יצא מהמשחק). – מצב זה קרוי '''"[[הכתרה (שחמט)|הכתרה]]"'''. נהוג להעריך את הרגלי בנקודה אחת (ביחס אליה מוערך ערכם של שאר הכלים). מהלך מיוחד של הרגלי הוא '''[[הכאה דרך הילוכו]]'''.
|}

====סיכום של תנועת כלי השחמט====
לכל אחד מכלי השחמט יש את סגנון התנועה האופייני לו. בסכימה זו מצוינים ב-X המהלכים האפשריים של כל כלי. המהלכים אפשריים רק בתנאי ששום כלי של אותו צד לא נמצא במקום אליו נעים. אם יש כלי של הצד היריב במיקום אליו הכלי יכול להגיע, השחקן יכול להכות את הכלי של היריב. גם הימצאותם של כלים במסלול של הכלי בתנועה יכול למנוע את התנועה, פרט לתנועה של פרש.

{| class="toccolours" style="text-align:center; margin:auto;"
|-
|
{{שחמט

|__|__|__|__|__|__|__|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
|__|__|__|__|xx|xx|xx|__
|__|__|__|__|xx|kl|xx|__
|__|__|__|__|xx|xx|xx|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
|28}}
|
{{שחמט
|__|__|__|xx|__|__|__|__
|__|__|__|xx|__|__|__|__
|__|__|__|xx|__|__|__|__
|xx|xx|xx|rd|xx|xx|xx|xx
|__|__|__|xx|__|__|__|__
|__|__|__|xx|__|__|__|__
|__|__|__|xx|__|__|__|__
|__|__|__|xx|__|__|__|__
|28}}
|
{{שחמט
|xx|__|__|__|__|__|xx|__
|__|xx|__|__|__|xx|__|__
|__|__|xx|__|xx|__|__|__
|__|__|__|bl|__|__|__|__
|__|__|xx|__|xx|__|__|__
|__|xx|__|__|__|xx|__|__
|xx|__|__|__|__|__|xx|__
|__|__|__|__|__|__|__|xx
| 28}}
|-
|
{{שחמט

|__|__|__|xx|__|__|__|xx
|xx|__|__|xx|__|__|xx|__
|__|xx|__|xx|__|xx|__|__
|__|__|xx|xx|xx|__|__|__
|xx|xx|xx|qd|xx|xx|xx|xx
|__|__|xx|xx|xx|__|__|__
|__|xx|__|xx|__|xx|__|__
|xx|__|__|xx|__|__|xx|__
| 28}}
|{{שחמט

|__|__|__|__|__|__|__|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
|__|__|xx|__|xx|__|__|__
|__|xx|__|__|__|xx|__|__
|__|__|__|nd|__|__|__|__
|__|xx|__|__|__|xx|__|__
|__|__|xx|__|xx|__|__|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
| 28}}
|
{{שחמט

|__|__|__|oo|xx|oo|__|__
|__|__|__|__|pl|__|__|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
|oo|xx|oo|__|__|__|__|__
|__|pl|__|__|__|xx|__|__
|__|__|__|__|oo|xx|oo|__
|__|__|__|__|__|pl|__|__
|__|__|__|__|__|__|__|__
| 28}}
|}

== כלי השחמט סטונטון ==
[[קובץ:Chess board opening staunton.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמדת הפתיחה בכלים בסגנון סטונטון]]
בשנת 1849 עוצבו על ידי [[נתנאל קוק]] כלי שחמט כמוצג בתמונה בצד שמאל. [[הווארד סטונטון]] פרסם את העיצוב החדש בטור שכתב בעיתון '''Illustrated London News'''. לכל סט כלים שנמכר צורפה חוברת שנכתבה על ידי סטונטון, והוא קיבל אחוזים מרווחי המכירות. העיצוב היה נאה והפך לפופולרי מאוד. כלי "סטונטון" הפכו לכלים התקניים שבהם משחקים עד היום בכל התחרויות הרשמיות.

== לוח השחמט ==
מראה לוח השחמט מוסכם וקבוע, אולם יתר תכונותיו משתנים לפי צרכים ורצונות שונים. יש מערכות שחמט שייצורן זול במיוחד הכוללות כלים מפלסטיק חלול ולוח קרטון מודפס. בנוסף לעלות הנמוכה, מערך כזה נוח לנשיאה ולשם כך גם נוהגים לקפל את לוח הקרטון, קיפול כפול. במערכות אחרות הלוח מתקפל לשניים ויוצר קופסה בה יכולים לשאת את הכלים. החומר השכיח הוא עץ, אך יש גם לוחות מחומרים פחות שכיחים, אבן, מתכת, פלסטיק קשיח, עצם (שנהב) ועוד.

לעיתים קרובות לוח השחמט מעוצב כך שיוכל לשמש למשחקים נוספים, [[שש בש]], [[דמקה]] [[טחנה (משחק)|טחנה]] ועוד. יש מערכות שחמט, שנועדו לנסיעות ברכבת או במכונית, לכן, לשמירת יציבות הכלים על הלוח, משתמשים בלוח מגנטי או לוח מחורר בכל משבצת וכלים בעל בליטה בתחתיתם, בליטה שאמורים לתקוע בחור של המשבצת.

=== וריאציות ===
{{הפניה לערך מורחב|וריאציות של משחק השחמט}}
וריאציות השחמט הם משחקים המבוססים על שחמט אך יש בהם שינויים שנועדו להפוך אותו למעניין יותר. רוב הווריאציות מבוססות על האלמנטים הבאים (או שילוב שלהם):
* שינוי בגודל או בצורת הלוח
* שימוש ב[[כלי שחמט אגדתיים|כלים מיוחדים]] בעלי חוקים שונים
* שינוי בחוקי המשחק הרגילים (כגון הכאה, יכולת השתלת כלים, מטרת המשחק וכולי).
ישנן אלפי וריאציות למשחק השחמט. גם משחקים שקדמו למשחק השחמט, כגון [[צ'טורנגה]], נחשבים בימינו לווריאציות שחמט.

==מהלך המשחק==
[[קובץ:Chess4.DupontCircle.WDC.18sep05 (44637141).jpg|ממוזער|250px|איש משחק שחמט ברחוב]]
[[קובץ:Olga Zimina 2015.jpg|ממוזער|משחק שחמט]]

השחקן בכלים הלבנים (להלן: "הלבן") הוא הראשון לשחק. כל שחקן מניע בתורו את אחד הכלים שברשותו (כלי אחד בלבד, להוציא במקרה של [[#הצרחה|הצרחה]]), כאשר לכל כלי אופן תנועה הייחודי לו, כמפורט [[#מאפייני הכלים|לעיל]], מותר להזיז כלי רק לערוגה ריקה או לערוגה שנמצא בה כלי יריב ואז הכלי היריב מסולק מלוח המשחק וזו "הכאה". כך עד ל[[#הכרעה|הכרעה]]. השחקן יכול להזיז כל כלי בתורו לאן שיבחר, ובלבד שלא יעבור על כללי תנועת הכלים המפורטים לעיל. כמו כן, אם המלך של שחקן מסוים נחשף לאיום מצד כלי של היריב (מצב המכונה "[[שח]]"), חובה על השחקן לנקוט מסע שיבטל את המצב הזה. אם אי אפשר לבטל את האיום, יפסיד במשחק, במצב המכונה [[מט]]. בנוסף לכך, מהלך המסיע את המלך לערוגה המאוימת על ידי כלי יריב אינו מסע חוקי. (המלך הוא הכלי היחיד שאסור להעמידו במכוון תחת איום של כלי אחר).

'''הכאה''': אם ניצב אחד מכליו של היריב בדרכו של הכלי הנע, באפשרותו להכות אותו, בתנאי שמדובר במהלך חוקי. בשחמט (שלא כמו ב[[דמקה]], למשל) ההכאה היא זכות ולא חובה. בהכאת כלי אחר, הכלי המוכה מוסר מהלוח והכלי המכה מוצב במקומו. את המלך אין מכים. במצב בו הוא חשוף לאיום ולא ניתן להגן עליו – זהו '''שחמט''' ("שח", בתוספת "מט"; יש שמקצרים ל"מט"). כל הכלים מכים כדרך הילוכם (למשל, הרץ יכה רק על אלכסונו), מלבד הרגלי שזז קדימה אך מכה באלכסון. מקרה מיוחד של הכאה הוא "[[הכאה דרך הילוכו]]".

=== שלבי המשחק ===
השלב הראשון במשחק הוא ה'''[[פתיחה (שחמט)|פתיחה]]'''. בשלב זה מפתחים השחקנים את כליהם, החסומים מאחורי שורת הרגלים, על מנת להגדיל את כוח ההשפעה שלהם ולאיים על ההגנה של היריב. שלב הפתיחה גם כולל את פינוי אחד האגפים על מנת לאפשר [[#הצרחה|הצרחה]] שמטרתה לבצר את המלך בפינה ולהרחיקו מהמרכז החשוף. פתיחה אופיינית כוללת בדרך כלל דילוג כפול עם הרגלי של המלך או המלכה, פיתוח הפרשים והרצים, ואז [[הצרחה]]. ישנן פתיחות הנקראות [[גמביט (שחמט)|גמביט]], בהם אחד הצדדים מקריב חומר – לרוב [[רגלי]] – על מנת לזכות ביתרון טקטי או עמדתי תמורתו. מספר הפתיחות הוא רב ומספר הווריאנטים שלהן רב עוד יותר. שחקנים מקצוענים משננים בעל פה פתיחות רבות על מנת שלא לבצע טעויות בתחילת המשחק, דבר שייתן יתרון מוקדם ליריב.

השלב השני הוא '''[[מציעה]]''', מתרחש אחרי שרוב הכלים כבר פותחו, והקרב מתנהל במרב חריפותו במרכז הלוח, בדרך כלל תוך כדי חילופי כלים וניסיון לשבור את מערך הרגלים של הצד השני. בשלב זה אפשר לממש מספר רב של טקטיקות לצבירת יתרון חומרי ועמדתי (ראו בהמשך).

השלב השלישי הוא '''[[סיום (שחמט)|סיום]]''', ושלב זה מגיע כאשר נעשו מספר רב של חילופי כלים מבלי שהושג יתרון מכריע לצד כלשהו. שלב זה כולל בדרך כלל מספר קטן של כלים לכל צד (מלך, קצין ומספר רגלים) ובו מנסים השחקנים להכריע אחד את השני בדרך כלל על ידי הכתרת אחד הרגלים לכלי כבד (כגון מלכה). בשלב זה, האיום במט על המלך קטן ולכן המלך הופך לכלי פעיל, המגן על הרגלים ותומך בהתקדמותם אל עבר השורה השמינית. מכיוון שהסיום דורש משחק מדויק, שחקנים רבים לומדים בקפידה עמדות סיום נפוצות.

===מהלכים ומצבים מיוחדים במשחק===
====הכאה "דרך הילוכו"====
{{הפניה לערך מורחב|הכאה דרך הילוכו}}
[[רגלי]] יכול להכות רגלי אחר "דרך הילוכו" או "אגב הילוכו" (תרגום עברי לביטוי שמקורו בצרפתית, en passant), רק כאשר רגלי (ולא כלי אחר) של היריב נע '''שתי''' ערוגות לפנים (במהלך אחד) וחולף בתנועתו על פני הערוגה המאוימת על ידי רגלי יריב. ההכאה מתבצעת כאילו התקדם הרגלי ערוגה אחת בלבד. כלל "דרך הילוכו" תקף רק באופן מיידי אחרי מהלך היריב ולא ניתן לנצל אותו אחר-כך. לדוגמה, רגלי שחור, המוצב בערוגה ב-4, יכול להכות רגלי לבן הנע במהלך אחד מערוגה א2 לערוגה א4 כאילו היה מוצב ב-א3. בסוף המהלך יונח הרגלי השחור על הערוגה א3, והרגלי הלבן מערוגה א4 יוסר מהלוח. זהו המהלך היחיד במשחק בו כלי מכה ומוכה לא נמצאים באותה ערוגה, רק כלי אחד (הרגלי) רשאי להכות, ועל ההכאה להתבצע באופן מיידי.

====הצרחה====
{{הפניה לערך מורחב|הצרחה}}
{| cellspacing="0" style="border:1px #aaaaaa solid;float:left;"
|-
| [[קובץ:Cb_kingside.png]]
| [[קובץ:Cb_queenside.png]]
|- style="text-align:center;"
| הצרחה קטנה ב"צד המלך"
|הצרחה גדולה ב"צד המלכה"
|}
*במשחק השחמט, '''הצרחה''' היא מהלך משותף של המלך וה[[צריח (שחמט)|צריח]] הנחשב כמסע אחד ומתבצע בשני שלבים:
<ul style="display:table;">
#המלך מוסע שתי ערוגות לכיוון הצריח,
#הצריח מוסע ערוגה אחת לאחר מלכו.
</ul>
'''הצרחה תתבצע בתנאים הבאים:'''
<ul style="display:table;">
# המלך והצריח (המשתתף) לא זזו כלל מערוגותיהם ההתחלתיות,
# המלך לא נמצא באיום שח באותו רגע,
# המלך לא יימצא באיום שח בתום ההצרחה,
# המלך אינו עובר על פני ערוגה המאוימת על ידי כלי היריב,
# אין כלים המפרידים בין המלך לצריח.
</ul>
מבחינים בין "הצרחה קטנה", שהיא הצרחה "לצד המלך", ובין "הצרחה גדולה" שהיא הצרחה "לצד המלכה" (ראו איורים משמאל).{{ש}}
אם רק אחד הצריחים הוסע, עדיין אפשר שהצריח השני ישמש לצורך הצרחה. אם הערוגה הצמודה לצריח מאוימת, אין אפשרות לבצע הצרחה קטנה (ראו תנאי מספר 3), אך ניתן לבצע הצרחה גדולה (משום שהמלך אינו עובר דרכה). גם אם הצריח עצמו מאוים והתנאים שהוזכרו לעיל מתקיימים – מותר לבצע הצרחה.

על-פי כללי המשחק, כדי לבצע הצרחה יש להזיז את המלך תחילה, ואחר כך יש להזיז את הצריח. נטילת הצריח קודם להזזת המלך פירושה מהלך שבו זז רק הצריח.

הצרחה היא מהלך חשוב בשלבים המוקדמים של המשחק, משום שהיא משרתת שתי מטרות חשובות: היא מזיזה את המלך למקום מוגן יותר מאשר מרכז הלוח בו התחיל להתפתח הקרב, והיא מוציאה את הצריח מהפינה ומביאה אותו לעמדת התקפה טובה יותר במרכז הלוח.

ההצרחה היא המהלך האחרון שהוסף לחוקי השחמט והוא מופיע בספרו של המחבר הצרפתי Claude Gruget בשנת 1560.{{הערה|[http://www.mts.ro/documente/documente/1173-1212%20National%20Federations%20-%20Chess.pdf Federația Română de Șah, עמוד 1178] {{רומנית}}}}

=== הכרעה ===
[[קובץ:Checkmate.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחמט בדרך כלל מבוטא באמצעות הפלת המלך על צדו. בתמונה מלכה שחורה בגיבוי פרש מאיימת במט.]]
{{הפניה לערך מורחב|הכרעות בשחמט}}
'''[[שח]]''' הוא מצב בו שחקן מתקיף את המלך של יריבו (כלומר מאיים להכותו). במצב של שח, השחקן שמלכו מאוים חייב לנקוט מהלך שיסיר את האיום – וזאת על ידי הכאת הכלי התוקף, או חסימת מסלול ההתקפה, או הסעת המלך לערוגה שאינה מותקפת. אם אף אחת מפעולות אלה אינה אפשרית, נקרא המצב '''[[מט]]''' (או '''שחמט''') – מצב שבו לא ניתן להסיר את האיום על המלך.

שחמט יוכרז כאשר:
# יש איום על ה[[מלך (שחמט)|מלך]]
# לא ניתן להסיע את המלך לערוגה אחרת שאינה מאוימת
# לא ניתן לחסום את האיום על המלך בעזרת כלי אחר
# לא ניתן להכות את הכלי המאיים

שחקן שעלה בידו ללכוד את יריבו במצב של שח-מט ניצח במשחק.

הסעת כלי כך שיאיים בעצמו על מלך היריב נקראת "שח ישיר". הסעת כלי כך שיפתח קו התקפה לכלי העומד מאחריו אל מול המלך היריב נקראת "'''שח עקיף'''". הסעת כלי כך שיאיים בעצמו על מלך היריב ובמקביל יפתח קו התקפה מול המלך לכלי העומד מאחריו, כלומר, שילוב של "שח ישיר" ו"שח עקיף" במהלך אחד, נקראת "'''[[שח כפול]]'''" (לעיתים נדירות ביותר ניתן גם לבצע שח כפול כצירוף של שני שחים עקיפים, באמצעות [[הכאה דרך הילוכו]]).

כששחקן משיב לאיום מלכו בשח נגדי תוך כדי שהוא חוסם את השח שביצע יריבו- נקרא המלך ״שח צולב״.

====הכרעה על ידי זמן====
[[קובץ:Chess-clock.jpg|ממוזער|שעון שחמט אנולוגי]]
[[קובץ:שעון שחמט.jpg|ממוזער|223x223 פיקסלים|שעון שחמט דיגיטלי]]
{{הפניה לערך מורחב|שעון שחמט}}
שעון שחמט משמש למדידת הזמן והקצבתו עבור כל שחקן במהלך המשחק. בתחרויות רשמיות מוקצב זמן מוגבל לכל שחקן לביצוע מסעיו. מרכיב חשוב במשחקים אלו הוא יכולתו של השחקן לתכנן ולבצע את מסעיו בזמן שהוקצב לו. שעון השחמט בנוי כיחידה אחת של שני [[שעון עצר|שעוני עצר]], שעון לכל שחקן. בסיום מסע על ידי השחקן עליו ללחוץ (ביד שביצעה את המסע) על כפתור שעון העצר שלו ובכך הוא עוצר את שעונו ובו בזמן מפעיל את שעון יריבו. ישנם שני סוגים עיקריים של שעוני שחמט: [[דיגיטלי ואנלוגי|דיגיטליים ואנלוגיים]].

במשחקי שחמט מקצועיים רגילים הגבלת הזמן לשחקן היא שעתיים ל-40 המהלכים הראשונים, ועוד שעה ליתר המשחק או שעה וחצי לכל המשחק עם תוספת של 30 שניות לאחר כל מהלך. בנוסף, ישנם גם סוגים של משחק [[שחמט מהיר]], בהם "שחמט מהיר", בו הזמן הקצוב לכל צד הוא 25 דקות, ו"שחמט בזק" (בליץ) בהם הזמן הקצוב לכל צד הוא 5 דקות, או משחק בזק שנקרא 5+3 כאשר לכל צד יש 5 דקות, ואחרי כל מהלך מתווספות 3 שניות. במשחקי שחמט באינטרנט קיימים אף משחקים מהירים עוד יותר, של דקה או שתיים לכל צד, המכונים "שחמט קליע".

בכל מקרה, אם לא הסתיים המשחק קודם לכן במט, [[פט]] או תיקו בשל חומר לא מספיק, השחקן שזמנו תם ראשון הוא המפסיד.

====תיקו====
{{הפניה לערך מורחב|תיקו (שחמט)}}
תיקו מוכרז באחד מן המקרים הבאים:
# אם הצד שתורו לשחק אינו יכול לבצע אף מסע חוקי אך '''אינו''' נמצא תחת איום של שח. תיקו כזה נקרא '''[[פט]]''' או '''כפת''' בעברית (באנגלית – Stalemate). הפט יכול לשמש כאסטרטגיה של שחקן אשר נמצא בחסרון מובהק למלט את עצמו מהפסד, ומאידך גיסא הוא משמש מקור של איום על השחקן העומד לנצח. לפט חשיבות רבה ב[[#שלבי המשחק|סיומים]].
# חוסר יכולת לבצע מט: במצב בו לשום שחקן לא ניתנת אפשרות חוקית לבצע מט, המשחק מוכרע כתיקו באופן אוטומטי. הדבר קורה כאשר לא נותרו די כלים על הלוח, למשל כאשר נשאר רק המלך או בתוספת פרש או רץ לשני השחקנים, או כשלכל אחד מהשחקנים מלבד המלך נשארו רק רגלים ואי אפשר להזיז את הרגלים או להכות אותם.
# חזרה על אותה העמדה בפעם השלישית (אפילו לא ברציפות, ובתנאי שבכל פעם תורו של אותו צד לשחק).
# אם נעשו 50 מסעים רצופים ללא כל הכאה או הסעת רגלי (בעבר ניתנה הארכה ל-100 מסעים בסיומים מיוחדים אך היא בוטלה לפני שנים אחדות).
# כאשר לשחקן אחד אין מספיק חומר בשביל לבצע מט ולשחקן השני נגמר הזמן.
# כאשר שני הצדדים מסכימים על תיקו.
# דרישת תיקו (דבר זה קורה רק בתחרויות): אחד השחקנים עם דוחק זמן (פחות משתי דקות, במשחק שאין בו תוספת זמן לאחר כל מסע) ויתרון ברור יכול לדרוש תיקו (גם אם יריבו אינו מסכים) על ידי הזמנת השופט, ואם השופט רואה שיש יתרון ברור אז הוא קובע תיקו. כמו כן ניתן לדרוש תיקו בעמדה של תיקו ברור ומוחלט (למשל: מלך וצריח לכל צד) כאשר ברור שהיריב מנסה לנצח על הזמן ולא בזכות העמדה.

בעבר, נחשב לתיקו גם מצב של '''שח נצחי''', היינו כאשר אחד הצדדים מאיים בשח שוב ושוב באופן בלתי פוסק. נכון ל־2012, שח נצחי נחשב למקרה פרטי של אחת מן הקטגוריות: חוק 50 המסעים, עמדה המופיעה בפעם השלישית, והסכם תיקו. שח נצחי משמש לרוב, כמו פט, כאמצעי הצלה לשחקן שמצבו נחות.

במקרה של תיקו, כל אחד מהיריבים זוכה בחצי נקודה.

===מסע במעטפה (מסע סודי)===
בעבר, אם משחק שחמט רשמי היה מתמשך יתר על המידה, מבלי להיות מוכרע על ידי זמן או בדרך אחרת (מט, פט, שח נצחי), הייתה קיימת אפשרות להפסיק את המשחק ולהמשיך אותו בשלב מאוחר יותר או ביום אחר. הנוהל הוא שהשחקן, אשר היה תורו לנוע, רשם את מהלכו המתוכנן והכניס אותו למעטפה אטומה. המעטפה הסגורה נשמרה בידי שופט התחרות ונפתחה רק עם חידוש המשחק. שעון הזמן נעצר עם הפסקת המשחק ועם חידושו הופעל מאותו מצב בו היה כשנפסק המשחק. השחקן שרשם את המהלך ושם אותו במעטפה לא יכול היה לשנות את דעתו ועם חידוש המשחק היה חייב לבצע את המהלך שכתב במעטפה. הנוהל הזה נועד להקטין את אפשרויות ההתייעצות של השחקנים בשעת ההפסקה במשחק, כי השחקן שרשם את מהלכו לא ידע מה תהיה תשובת יריבו והשחקן השני לא ידע מה הוא המהלך הטמון במעטפה. נוהג זה נעלם לחלוטין (החל מאמצע שנות ה-90) עקב התחזקות תוכנות השחמט הזמינות לכל שחקן.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ולדיסלב שקלובסקי ורם סופר|שם=משחק המלכים – לשחק שחמט בהנאה – חלק ב' עמוד 31|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=מקור תקשורת|שנת הוצאה=2009}}</ref>

==אסטרטגיה וטקטיקה==
=== אסטרטגיה ===
מטרת המשחק היא, כאמור, ללכוד את המלך של היריב מבלי שהוא יוכל להתגונן נגד האיום באמצעות מהלך, חסימה של כלי אחר או הכאת הכלי המתקיף. ישנן מספר אסטרטגיות שונות כדי להגיע לתוצאה זו, וכל אחת מהן כוללת בדרך כלל שימוש בטקטיקות על מנת לזכות ביתרון חומרי או עמדתי ולנצל טעויות של היריב.

ישנן מספר תוכניות [[תורת המשחקים|אסטרטגיות]] כלליות לניצחון:
* אחת העיקריות שבהן היא הוצאת הכלים וכיבוש מרכזו של הלוח, וניסיון לריכוז כמה כלים להשתלטות על נקודה קרובה למיקומו של המלך.
* אפשרות אחרת היא התבצרות המכריחה את היריב ליזום מתוך השערה שהתקפתו תסתבך, הוא יעשה טעות ויאבד חומר שיאלץ אותו להיכנע.
* אסטרטגיות נוספות כוללות ניצול יתרונות עמדתיים, כגון: לחץ על רגלי מבודד (רגלי שאין רגלים נוספים בטורים שלידו אשר יכולים להגן עליו) או נחשל של היריב, השתלטות על טורים פתוחים באמצעות הכלים הכבדים (הצריחים והמלכה), ועוד.
* מבנה אסטרטגי עתיק יומין הוא '''שרשרת רגלים''': אלכסון של רגלים המגנים זה על זה. טוב לחסימת מלכות, צריחים ובייחוד רצים. שחקן השחמט הראשון שנודע בשימוש בשיטה זו היה התאורטיקן ה[[צרפתים|צרפתי]] בן [[המאה ה-18]] [[פרנסואה אנדרה פילידור]].

=== טקטיקה ===
[[קובץ:Discoverattack.png|ממוזער|350px|'''חשיבותה של טקטיקה'''. הדיאגרמה הבאה לקוחה ממשחק אמיתי. לבן הקריב פרש בערוגה ה5 (אשר מוטב היה לשחור להימנע מהכאתו) על מנת לבצע התקפה משולשת על ידי המסע ד6 – שח עקיף ומזלג על המלכה והרץ. הלבן זוכה במלכה.]]
משחק השחמט מכיל מגוון רב של טקטיקות שמטרתן להשיג יתרון חומרי (לזכות בכלי), יתרון עמדתי (לשפר את המצב, לשבש את הגנות היריב וכדומה) או להנחית מט בדרך מתוחכמת. אף על פי שישנו מגוון רב של טקטיקות וריאציות של משחק מתוחכם, ישנן מספר טקטיקות בסיסיות שכל שחקן חייב להכירן. לפני שנפרט עליהן נבהיר מספר מונחים:
* אנו אומרים שכלי '''תוקף''' או '''מאיים להכות''' כלי יריב אם יש באפשרותו להכותו במסע. בניגוד ל[[דמקה]], הכלי התוקף לא חייב להכות את הכלי עליו הוא מאיים.
* אנו אומרים שכלי (א) '''מגן''' על כלי אחר (ב) מאותו צבע אם כאשר כלי (ג) של היריב מכה את כלי ב' אזי כלי א' יכול להכות מיד בחזרה את כלי ג'. הגנה היא אפקטיבית כאשר חילופי הכלים לא כדאיים ליריב.

להלן פירוט על הטקטיקות היסודיות והנפוצות ביותר בשחמט:
* [[חילופי כלים (שחמט)|חילופי כלים]]: הכאת כלי של היריב, והוא בתורו מכה את הכלי שלך שהכה. בדרך כלל, רצוי לזכות בכלי בכיר יותר מן הכלי שמאבדים (פרש תמורת רגלי, מלכה תמורת צריח וכדומה) ועל ידי כך לצבור יתרון חומרי. לפעמים מטרת חילופי הכלים היא טקטית ולא חומרית: לשבש את מערך ההגנה של היריב על ידי סילוק כלי מרכז במערך ההגנה שלו (למשל: כלי השומר על ערוגה חשובה), או לפשט את המצב (יעיל במיוחד אם יש לשחקן יתרון).
* '''מיקוד איומים''': מיקוד של מספר כלים מרבי המאיימים על כלי מסוים של היריב, יותר ממספר הכלים המגנים עליו, במטרה להזיזו ממקום בעל עמדה חשובה, או במטרה להכות אותו באופן, שהמכה יצא מורווח במאזן הכלים. העדיפות תהיה שכלים בעלי חשיבות נמוכה, יאיימו על כלים בעלי חשיבות גבוהה יותר, ואם יש כלים בטור, שהכלים בעלי החשיבות הגבוהה יותר יהיו מאחור.
{| class="toccolours" style="clear:left;float: left;margin-right: 0.5em"
|-
|
{{שחמט
|rd| |bd|qd|kd|bd|nd|rd
|pd|pd|pd|pd| |pd|pd|pd
| | | | | | | |
| | | | |pd| | |
| | | | |pl| | |
| | | | |ql| | |
|pl|pl|nd|pl| |pl|pl|pl
|rl|nl|bl| |kl|bl|nl|rl
|25}}
|-
|בתמונה הפרש השחור מבצע לגיזה משולשת{{ש}}
ומאיים על המלך, המלכה והצריח.
|}
* '''[[מזלג (שחמט)|מזלג]]''' ("לגיזה"): התקפה בו-זמנית על לפחות שני כלים, כך שבמהלך הבא רק אחד מהם יכול לברוח בתורו וכך זוכה הכלי אשר מקיים את המזלג בכלי השני. הפרש נחשב ל"אלוף המזלגות". באופן תאורטי, פרש יכול לקיים מזלג לכל היותר ל-7 כלים, אם כי בפועל רוב המזלגות הן של שניים עד שלושה כלים. הפרש הוא הכלי שמבצע בקלות יחסית מזלגות, בשל צורת הליכתו הלא-רגילה ביחס ליתר הכלים. מזלג מפורסם הוא של "פרש-המלכה" (הימני בצד השחור, השמאלי בצד הלבן). בשלושה מהלכים פרש זה יכול לעשות שח-צריח, וזאת בתנאי שהמלכה היריבה זזה ממקומה. הגנה בסיסית למזלג זה היא הזזת החייל שמול רץ-המלכה ערוגה אחת קדימה – מונע מהפרש להגיע לשלב השני.
* '''[[ריתוק (שחמט)|ריתוק]]''': כפיתת כלי למקומו על ידי יצירת מצב, שבו אם הוא זז, היריב מאבד יתרון חומרי. '''ריתוק מוחלט''' מתבצע רק כאשר הכלי הכפות (מרותק) חוסם איום ישיר על מלכו (כלומר: אם הוא יזוז, המלך ימצא ב"שח" וכלי היריב "יוכל להכות את המלך") ולכן אינו יכול לזוז (הרי אסור להזיזו לפי כללי המשחק). '''ריתוק יחסי''' הוא כאשר הכלי הכפות יכול לנוע, אך מאחוריו עומד כלי חשוב יותר והדבר יביא להפסד חומר. רק הכלים ארוכי הטווח יכולים לבצע ריתוק: המלכה, הצריח והרץ. דוגמה לריתוק אידיאלי הוא ריתוק בידי רץ של מלכה למלך של היריב, דבר המביא אותו לזכייה במלכת היריב (ראו דיאגרמה להלן).
* '''[[הקרבה (שחמט)|הקרבה]]''': מתן אפשרות ליריב לזכות בכלי (להכות כלי שלך ללא תמורה מספקת), על מנת לזכות ביתרון טקטי שישפיע על מהלך המשחק, או יאפשר למקריב לזכות ביתרון חומרי במהלכים הבאים. מט הנעשה באמצעות הקרבה (ובייחוד באמצעות הקרבת מלכה) נחשב למט מרשים ויצירתי במיוחד.

{| class="toccolours" style="clear:left; float: left;margin-right: 1.5em"
|-
|
{{שחמט
|rd| |bd| |kd|bd|nd|rd
|pd|pd|pd|pd| |qd| |pd
| | | | | |pd| |
| | | | |pd| |pd|bl
| | | |nd|pl| | |
| | | | | | | |ql
|pl|pl|pl|pl| |pl|pl|pl
|rl|nl|bl| |kl| |nl|rl
|25}}
|-
|בתמונה הרץ הלבן מבצע ריתוק{{ש}}
של המלכה למלך וזוכה במלכה.
|}
* '''איום עקיף''' או '''התקפת חשיפה''': זהו סוג של טקטיקה בה השחקן מזיז כלי אחד, אך דווקא הכלי שמאחוריו הוא זה שמאיים על כלי היריב. אם גם הכלי שמוזז מאיים על כלי של היריב, נוצר כאן איום כפול. טקטיקה זו טובה להשגת יתרון חומרי מפני שברוב המקרים הצד המותקף לא יוכל להגן על כל הכלים המותקפים בו-זמנית. אם הכלי המותקף על ידי הכלי שמסלולו נפתח הוא המלך, הרי שמדובר ב'''שח עקיף''' שכבר הוזכר לעיל (ראו דיאגרמה בתחילת חלק זה).
* '''הרחקת כלי מגן''': איום על כלי של היריב במטרה להרחיקו למקום בו הוא לא יכול למלא את תפקידו בשמירה על כלי אחר או על ערוגה חשובה. לפעמים ההרחקה יכולה להתבצע גם באמצעות '''הקרבה''' (ראו לעיל).
* '''חיסול כלי מגן''': בדומה להרחקה, אלא שכאן הכלי המגן מוכה, תכופות תוך הקרבה או חילופי כלים.
* '''[[שיפוד (שחמט)|שיפוד]]''': מצב בו תוקף השחקן כלי מסוים אך בעצם מתכוון להכות את הכלי שמאחוריו. לדוגמה: מלכה וצריח ניצבים על אותו אלכסון, המלכה לפני הצריח. היריב מזיז את הרץ כך שהוא תוקף את המלכה באלכסון זה. המלכה נאלצת לזוז והרץ הלבן יכול להכות את הצריח. למעשה השיפוד דומה לריתוק – גם הוא יכול להתבצע רק באמצעות הכלים ארוכי הטווח – וההבדל הוא שכאן הכלי החשוב יותר של היריב מול קו ההתקפה הוא הקדמי ולא האחורי.
*'''פריצת קווים''': החדרת צריח או מלכה אל מאחורי קווי ההגנה של היריב ואיום על הכלים שלו. תפיסת שליטה על הקו האחורי משפיעה מאוד על המשחק.

===כישורים מועילים למשחק===
* '''ריכוז עצמי וקור רוח''': על אף שרוב המשחקים החשובים נעשים תחת פיקוח ודממה מוחלטת רבות קורה שעקב כישלון תוכנית אסטרטגית מסוימת, או מהלך בלתי צפוי מצד היריב – מאבד השחקן את הריכוז כי חש שהפסיד, לכן חשוב לשמור על ריכוז וקור רוח, גם כאשר המצב אינו נראה מזהיר.
* '''ראייה עמוקה ודמיון מופשט''': ככל שבכוחו של שחקן לראות עמוק יותר את רצף המהלכים ולדמיין את תפזורת הכלים בלוח במספר המהלכים הבאים על כל אפשרויותיהם, כך סיכויו לנצח יהיו גבוהים יותר.
* '''תכנון אסטרטגי ויצירתיות''': בשל חוסר היכולת של שחקן לחזות מראש את כל רצף המהלכים, יש צורך בתכנון כללי יותר, שייצר סיטואציות עתידיות נוחות יחסית. למשל, בדיקה אלו מן הכלים אינם מוצבים בנקודות מפתח, ותכנון כיצד לשפר את מיקומם.
*'''סבלנות''': בעיקר במשחקים שאינם משוחקים עם זמן, חשוב תמיד לבדוק את מיקום כלי המשחק על הלוח עד תום, ולא לשחק את התור באופן נמהר.
*'''תכונות נוספות''': התמדה, הגינות, אחריות, למידה מטעויות ומעל הכול לדעת [[לנצח בכבוד]] (לא להתנשא ולא ללעוג ליריב) וגם לדעת [[להפסיד בכבוד]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=ולדיסלב שקלובסקי ורם סופר|שם=משחק המלכים, לשחק שחמט בהנאה|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=מקור תקשורת|שנת הוצאה=2009|כרך=א|עמ=7}}</ref> וגם: [[מודעות עצמית]], יכולת חישוב, [[אינטואיציה]] ושאיפה להישגים. התכונות המולדות החשובות ביותר הן [[זיכרון]] ו[[דמיון]]<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=גארי קספרוב|שם=החיים כמשחק שחמט|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=כנרת, זמורה ביתן|שנת הוצאה=2008}}</ref>.
*'''קבלת החלטות''': שחמט ברמה גבוהה תובע רצף בלתי פוסק של [[קבלת החלטות]] שקולות ומדויקות תחת [[לחץ]]. בעקבות ביצוע הערכה נכונה תבוא החלטה נכונה. תהליכי קבלת החלטות הם המפתח להצלחה או ל[[כישלון]]. חישוב מדויק הוא המפתח הראשון לקבלת החלטות יעילות. חשוב לפתח יכולת להיות חדשניים בתהליכי קבלת החלטות<ref name=":0" />.

==רישום המהלכים==
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[שיטות רישום בשחמט]], [[סימון אלגברי (שחמט)]]}}
[[קובץ:Postcard-for-correspondence-chess.jpg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים| כרטיס שחמט המציג סימון אלגברי ותווי ICCF]]
'''שיטות רישום בשחמט''' משמשות לתיעוד המהלכים שבוצעו או למצב הכלים במשחק השחמט. המערכות הראשונות של רישום השתמשו בנרטיבים ארוכים לתיאור כל מהלך; מערכות אלו התפתחו בהדרגה למערכות רישום תמציתיות יותר. כיום, ה[[סימון אלגברי (שחמט)|סימון האלגברי]] הוא הסטנדרט הבינלאומי המקובל, עם מספר גרסאות שונות. שיטת הרישום התיאורית הייתה בשימוש בספרות בשפה האנגלית והספרדית עד סוף [[המאה ה-20]], אך כיום היא כמעט ולא בשימוש. פורמט טקסטי כמו Portable Game Notation (PGN), המבוסס על הרישום האלגברי באנגלית, הוא פורמט טקסט שניתן לעיבוד על ידי רוב תוכנות השחמט. מערכות רישום נוספות כוללות את הרישום הנומרי של ICCF, המשמש בשחמט בהתכתבות בינלאומית, ומערכות להעברה באמצעות [[קוד מורס]] ב[[טלגרפיה|טלגרף]] או ברדיו. השיטה הסטנדרטית לרישום עמדות שחמט היא רישום פורסת'-אדוארדס (FEN).

=== שיטות רישום ===
בתחרויות מאורגנות, שני השחקנים נדרשים לשמור על רישום המהלכים שבוצעו בטופס ניקוד. אם יש צורך, ניתן להשתמש בטפסים אלו כדי לפתור מחלוקות, למשל בנוגע לשאלה האם בוצע מהלך לא חוקי או האם התרחש מצב של [[תיקו (שחמט)|שלושה מסעים חוזרים]]. בנוסף, אם בקרת הזמן מחייבת את השחקנים להשלים מספר מהלכים מסוים בזמן קצוב, יש לשמור על רישום מדויק של המהלכים.<ref name="GijssenArbitersNotebook">{{Cite web|last=Gijssen, G.|title=An Arbiter's Notebook|url=http://www.chesscafe.com/text/geurt05.txt|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20071105235338/http://www.chesscafe.com/text/geurt05.txt|archive-date=2007-11-05|publisher=ChessCafé.com}}</ref><ref name=":0" />

הרישום האלגברי הוא השיטה הנפוצה ביותר לרישום מהלכים. הוא מבוסס על מערכת קואורדינטות (a–h לעמודות, 1–8 לשורות) שמזהה כל משבצת באופן ייחודי. הרישום האלגברי קיים בצורתו המוקדמת בספר של [[פיליפ סטמה]] משנת 1737, "Essai sur le jeu des echecs". הוא אומץ לאחר מכן (בצורתו המלאה) על ידי הספר "Handbuch des Schachspiels" והפך לסטנדרט בפרסומים גרמניים. הוא קומפקטי יותר ופחות נוטה לטעויות מאשר השיטה התיאורית האנגלית. הרישום האלגברי הוא הרישום הרשמי של [[פיד"ה]]; אם שחקן רושם את המשחק בשיטה אחרת, טופס הניקוד שלו לא יוכל לשמש כראיה במקרה של מחלוקת.<ref name="FIDERulesAppendices2">{{cite web|title=FIDE Handbook: Rules – Appendices|url=http://www.fide.com/component/handbook/?view=article&id=125|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20131003050537/http://www.fide.com/component/handbook/?id=125&view=article|archive-date=October 3, 2013|access-date=September 29, 2013|publisher=[[Fédération Internationale des Échecs]]}}</ref><ref>{{cite web|title=FIDE Handbook E. Miscellaneous / 01. Laws of Chess / FIDE Laws of Chess taking effect from 1 January 2018 /|url=https://handbook.fide.com/chapter/E012018|publisher=[[Fédération Internationale des Échecs]]}}</ref><ref>[[Eric Schiller|Schiller, Eric]], ''The Official Rules of Chess'', 2003, {{ISBN|978-1-58042-092-1}}, p. 25</ref> [[הפדרציה האמריקאית לשחמט]] (USCF) מעדיפה את השימוש ברישום אלגברי אך עדיין מתירה את השימוש ברישום תיאורי.<ref name="USCF Rulebook ChangesAug20072">{{cite web|title=Rulebook Changes (as of August 2007)|url=http://main.uschess.org/content/view/7594/28/|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20150610222821/http://main.uschess.org/content/view/7594/28/|archive-date=2015-06-10|publisher=The United States Chess Federation}}</ref>

=== גרסאות שונות של רישום אלגברי ===
* '''רישום אלגברי ארוך''': כולל את הקואורדינטות של המשבצת שממנה הכלי יצא.
* '''רישום אלגברי קצר''': משמיט את הקואורדינטות של המשבצת שממנה הכלי יצא, אלא אם כן יש צורך להבהיר את המהלך.
* '''רישום אלגברי מינימלי''': דומה לרישום האלגברי הקצר, אך משמיט סימנים למהלכי תפיסה ("x"), לכידת דרך אגב ("e.p."), שח ("+") ושחמט ("#").
* '''רישום אלגברי סמלי''': מחליף את האות המייצגת כלי בסמלו, למשל ♞c6 במקום Nc6 או ♖xg4 במקום Rxg4. שיטה זו נפוצה בספרות שחמט כדי לאפשר קריאה ללא תלות בשפה.
* '''רישום אלגברי הפיך''': מבוסס על רישום אלגברי ארוך, אך מוסיף אות עבור הכלי שנלכד, אם היה כזה. המהלך יכול להיות הפוך על ידי החזרת הכלי למשבצת המקורית שלו ושחזור הכלי שנלכד.
* '''רישום אלגברי הפיך תמציתי''': דומה לרישום אלגברי הפיך, אך משמיט את העמודה או השורה אם אין צורך להבהיר את המהלך.

=== שיטות רישום נוספות כוללות ===
* '''רישום תיאורי''': היה נפוץ במדינות דוברות אנגלית עד סוף שנות ה-70. בשיטה זו, העמודות נקראות על שם הכלי שמתחיל בשורה האחורית, וכל משבצת מקבלת שני שמות בהתאם לזווית המבט – של הלבן או השחור.
* '''רישום נומרי ICCF''': בשחמט בהתכתבות בינלאומית משתמשים ברישום זה כדי למנוע בלבול שנובע מהשמות השונים לכלים בשפות שונות.
* '''רישום סמית''': שיטת רישום פשוטה שמיועדת להיות הפיכה ולתאר כל מהלך ללא עמימות.
* '''רישום קואורדינטות''': דומה לרישום אלגברי אך ללא סימון הכלי. כוללת תמיד את המשבצת ממנה יצא הכלי ואת יעדו.

'''סימון אלגברי''' הוא השיטה המקובלת לרישום ותיאור מהלכים במשחק שחמט. הוא מבוסס על מערכת [[קואורדינטות]] לזיהוי ייחודי של כל ערוגה על [[לוח שחמט|לוח השחמט]] (כנראה לעיל).<ref name="Oxford">{{Cite book|last=Hooper|first=David|title=The Oxford Companion to Chess|last2=Whyld|first2=Kenneth|publisher=[[Oxford University Press]]|year=1996|isbn=0-19-280049-3|edition=2nd|page=389|chapter=standard notation}}</ref> הוא משמש את רוב הספרים, המגזינים והעיתונים המקצועיים הקשורים לשחמט. [[אנגלוספירה|במדינות דוברות אנגלית]], השיטה המקבילה, [[סימון תיאורי]], שימשה בדרך כלל בפרסומי שחמט עד שנות ה-80. כמה שחקנים עדיין משתמשים בסימון תיאורי, אבל השיטה כבר לא מוכרת על ידי [[פיד"ה|FIDE]], גוף השחמט הבינלאומי.

המונח "סימן אלגברי" עשוי להיחשב ככינוי לא מדויק, מכיוון שהמערכת אינה קשורה ל[[אלגברה]].<ref name="Oxford" />
[[קובץ:SCD algebraic notation.svg|שמאל|מסגרת|סימון אלגברי]]

=== רישום המהלכים בעבר ===
{{הפניה לערך מורחב|התפתחות משחק השחמט}}[[קובץ:Ms. Paris 1173.png|טקסט=תרשים שחמט נמצא בכתב יד צרפתי (1173)|ממוזער|153x153 פיקסלים|תרשים שחמט נמצא בכתב יד צרפתי (1173)]]
סימון תיאורי היה רגיל בימי הביניים באירופה. צורה של סימון שחמט אלגברי, שנראה שהושאל משחמט מוסלמי, הופיע באירופה ב-12. כתב היד של המאה המכונה "MS. Paris Fr. 1173 (PP.)". הקבצים פועלים מ-''a'' עד ''h'', בדיוק כפי שהם עושים בסימון האלגברי הסטנדרטי הנוכחי. השורות, לעומת זאת, מסומנות גם באותיות, למעט השורה השמינית, שהיא נבדלת כי אין לה אות. הדרגות כתובות הפוך – מה-7 עד ה-1: ''k'', ''l'', ''m'', ''n'', ''o'', ''p'', ''q''.<ref name="hist469470">{{Cite book|last=Murray|first=Harold James Ruthven|url=http://archive.org/details/AHistoryOfChessHJRMurray|title=A History of Chess|date=1913|publisher=Clarendon Press|location=Oxford, UK|pages=469–470}}</ref>

מערכת נוספת של תווים המשתמשת באותיות בלבד מופיעה ב[[ספר שחמט]] מימי הביניים של רכנמייסטר [[יעקב קובל]] משנת 1520.{{הערה|שם=hist469470}}

סימון אלגברי קיים בצורות ובשפות שונות ומבוסס על מערכת שפותחה על ידי [[פיליפ סטמה]] בשנות ה-30 של המאה ה-18. סטמה השתמש בשמות המודרניים של הערוגות (וייתכן שהיה הראשון למספר את השורות), אבל הוא השתמש ב-p עבור מהלכי רגלי בטור המקורי של חלק (A עד H) במקום האות הראשונית של שם הכלי כפי שמשמש כעת.<ref>{{Cite book|last=Davidson, Henry|title=A Short History of Chess|publisher=David McKay|year=1981|isbn=978-0679145509|pages=152–153}}</ref> אותיות לכלים הוצגו בשנות השמונים של המאה ה-17 על ידי [[משה הירשל]], ו[[יוהאן אלגייר]] עם [[אהרון אלכסנדר]] פיתחו את סימון ה[[הצרחה]] המודרני בשנות ה-18 של המאה ה-19.<ref>{{Cite web|last=Wall|first=Bill|title=Chess Notation|url=http://billwall.phpwebhosting.com/articles/chess_notation.htm}}</ref>

סימן אלגברי זכה לפופולריות באנגלית בשנת 1847 על ידי [[הווארד סטונטון]] בספרו "The Chess-Player's Handbook". סטונטון זוקף את הרעיון לסופרים גרמנים, ובמיוחד לאלכסנדר, [[קארל יאניש|יאניש]] וה-"[[Handbuch des Schachspiels|Handbuch]]".<ref>{{Cite book|last=Staunton|first=Howard|url=https://books.google.com/books?id=tchh5AGWYj4C&q=Staunton+%22Chess-Player%27s+Handbook%22|title=The Chess-Player's Handbook|publisher=Bell & Daldy|year=1866|edition=Second, revised|location=London, UK|pages=501|quote=A popular and scientific introduction to the game of chess, exemplified in games actually played by the greatest masters, and illustrated by numerous diagrams of original and remarkable positions.|via=Google Books}}</ref> בעוד שנעשה שימוש בסימון אלגברי בספרות השחמט הגרמנית והרוסית מאז המאה ה-19, [[אנגלוספירה|המדינות דוברות האנגלית]] אימצה אותו, תוך שימוש בתווי תיאור במשך רוב המאה ה-20. החל משנות ה-70 של המאה ה-20, סימן אלגברי הפך נפוץ יותר בהדרגה בפרסומים בשפה האנגלית, ועד שנת 1980 הוא הפך לתווי הרווח. ב-1981, ה-FIDE הפסיק לזהות תווים תיאוריים, ותווי אלגברי הפך לתקן הבינלאומי המקובל.
[[קובץ:Jacob Köbel 1520.png|טקסט=דיאגרמת שחמט מתוך ספרו הגרמני של יעקב קובל על שחמט מימי הביניים, שכצבל ספיל (1520)|ממוזער|184x184 פיקסלים|דיאגרמת שחמט מתוך ספרו הגרמני של [[יעקב קובל]] על שחמט מימי הביניים, שכצבל ספיל (1520)]]

==השחמט בעולם היהודי==
{{הפניה לערך מורחב|יהודים ושחמט}}

אגדה יהודית מספרת ש[[שלמה|שלמה המלך]] המציא את המשחק, (מובא ב"[[בית המדרש (קובצי מדרשים)|בית המדרש]]" של המלומד [[אהרן ילינק]], חדר שישי, מעשיות ג'), אך התייחסות ראשונה לשחמט במקורות היהודיים מוצאים ב[[פירוש רש"י לתלמוד]], המפרש שזהו משחק הנרדשיר שמזכיר [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] ב[[מסכת כתובות]].{{הערה|{{בבלי|כתובות|סא|ב|ללא=שם}}: "נדרשיר", וברש"י שם, בדיבור המתחיל דמיטללא בגורייתא קיטנייתא ונדרשיר: "שחוק שקורין אישקקיש".}}[[קובץ:Chess diagram from Howard Staunton's "The Chess-Player's Handbook" (1947).png|טקסט=דיאגרמת שחמט המציגה סימון אלגברי בספרו של הווארד סטונטון Thess-Player's Handbook (1866)|ממוזער|דיאגרמת שחמט המציגה סימון אלגברי בספרו של [[הווארד סטונטון]] Thess-Player's Handbook (1866)|ימין]][[קובץ:MC7C458Z_Isidor_Kaufmann.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[איזידור קאופמן]] – שחקני השח]][[יהודה הלוי|רבי יהודה הלוי]] בספר [[הכוזרי]] מזכיר את המשחק: "ועל כן '''לא ייתכן שינצח החלש את החזק''' בשחוק האשקוקי הנקראת שטרנג' בערבי,{{הערה|על פי תרגום [[יהודה אבן תיבון]]. הטקסט הערבי אינו מדבר אלא על "שטרנג'", שאבן תיבון מתרגם "אשקוקי", ומוסיף את הערת התרגום בערבית.}} ולא יאמר 'הצלחה' ו'רע מזל ארדשיר'{{הערה|לפי תרגום יהודה אבן תיבון. הטקסט המקורי אינו מזכיר את ארדשיר. לא כאן ולא בהמשך.}} במלחמת האשקוקי, כאשר יאמר במלחמת שני מלכים נלחמים, כי סיבות הארדשיר ומלחמת השטרנג' נמצאות כולן, '''וינצח החכם בהנהגתו''' תמיד, ולא יירא סיבה טבעית שצריך להתנות בה ו'''לא סיבה מקרית''', אלא בעת נכרי מחמת התעלמות: וההתעלמות נכנס בסכלות כאשר אמרנו." (מאמר חמישי ס' כ'). חתנו, הפרשן והמשורר ר' [[אברהם אבן עזרא]], כתב עליו שירים ואף שיר-חידה:

{|
|-
|
:"אשורר שיר ומלחמה ערוכה
:קדומה מן ימי קדם נסוכה
:ערוכה מתי שכל ובינה
:קבועה עלי טורים בשמונה.

:ועל כל טור וטור בהם חקוקות
:עלי לוחות, שמונה מחלקות
:והטורים מרובעים רצופים
:ושתי מחנות עומדים צפופים.
|
:כושים בגדוד פשטו ידיהם,
:אדומים יצאו בקרב אחריהם.
:והרוגלים יבואו בתחילה,
:למלחמה נוכח המסילה.

:ועתים יגברו כושים עליהם,
:וינוסו אדומים מפניהם.
:ועתים כי אדום יגבר לכושים,
:ומלכם בקרב הם נחלשים."{{הערה|השיר המלא נמצא ב{{ויקיטקסט|אשורר שיר במלחמה ערוכה|אתר ויקיטקסט}}}}
| valign="top" |
:"ארץ בלי אדמה,
:מלכיה ושריה הולכים בלי נשמה.
:אם המלך שממה
:לא תחיה כל נשמה."
|}[[קובץ:Jewish Venezian chess.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחמט אמנותי עשוי מזכוכית [[ונציה|ונציאנית]] ובו כלים בדמות יהודים מוצג ב[[הגטו היהודי בוונציה|גטו היהודי בוונציה]]]]

ה[[רמב"ם]] ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירוש המשניות]] ([[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] ג) מפרש: "[[המשחק בקוביא]] – והוא משחק ידוע הנקרא בערבי שטרנג על תנאי שמשימין כספים למי שיעשה כך או כך..." והוא בין הפסולים לעדות בגלל משחק בהימורים.
ספרות ה[[שאלות ותשובות|שו"ת]] דנה בהיבטים הלכתיים שונים של המשחק כגון [[הימור]]ים בשחמט, איסור עשיית פסל, איבוד הזמן בכלל, המשחק בשבת ועוד.{{הערה|ראו [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], '''משחק השחמט''', [[תחומין]] ו, עמ' 311–313; הרב דוד שלמה קוסובסקי – שחור, '''בורר בשחמט''', אור השבת, כא, תשס"ח, עמ' קיג-קטו.}}

[[יהודים]] הצטיינו במשחק השחמט מזה שנים רבות ושחמטאים יהודים רבים הפכו לרבי אמנים (הדרגה העליונה בשחמט). ביניהם ניתן לציין את אלופי העולם [[וילהלם שטייניץ]], [[עמנואל לסקר]], [[מיכאל בוטביניק]], [[מיכאל טל]], [[בובי פישר]] (שנודע כ[[אנטישמיות|אנטישמי]] למרות מוצאו), וגם יהודים למחצה (הורה אחד יהודי) כמו [[בוריס ספאסקי]] ו[[גארי קספרוב]]. שחמטאים יהודים בולטים אחרים הם [[מיגל ניידורף]], שהיה אלוף [[ארגנטינה]] שנים רבות, [[שמואל רשבסקי]], יהודי שומר מצוות ורב אמן אמריקאי חזק, [[אהרון נימצוביץ']], מגדולי התאורטיקנים בשחמט, [[ריכרד רטי]], [[דוד ברונשטיין]], [[עקיבא רובינשטיין]] ורבים אחרים. ה[[רב]] [[ישראל אבא ציטרון]], רבה של [[פתח תקווה]], נחשב לאחד ממצטייני השחמט בארץ. מוצאה של השחקנית הטובה ביותר מאז ומעולם, [[יהודית פולגאר]], ניכר משמה.

==השחמט בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|שחמט בישראל}}
בשנים 1923–1924 הופיע כתב העת "השחמט", שהיה הראשון בעברית שהוקדש למשחק. באחד מגליונותיו הרחיב ה[[בלשנות|לשונאי]] [[קדיש סילמן|קדיש יהודה סילמן]] אודות מונחי המשחק בעברית:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רצוי מאוד שלמשחק השחמט, הנפרץ לפי הערך במדה מרובה בארצנו והמתאים כל כך מתוך חריפותו ועמקנותו לאופי העברי, יהיו מונחים קבועים בעברית, וכל המשחקים והקלובים העברים בא"י ובגולה ידברו שפה אחת ודברים אחדים בשעת משחקם. תבוא נא הצעתי בעניין זה: חיילים – ייקראו כל שמונת הגופים שבשורה השנייה, ולא "איכרים" כפי המנהג הגרמני, כי תכונת מלחמה למשחק. צריח – שם הגוף העומד בקצה הלוח בשורה הראשונה. צריח ולא מגדל, כדי שיהא נוח לפעולת ההעברה שבין הצריח והמלך לקרוא: הצרחה – ולא מִגדול. המשחק לא ימגדל, אלא על אויבו יצריח. סוס – העומד על יד הצריח, לאפוקי את השם "פרש", הזקוק לפירוש. אעשה אותך מט, עשיתיך מט – (ולא "אתן לך מט" וכו' שהם ז'רגוניים). אמיט אותך, אמוטט אותך (פעולת מט בחוזק). תיקו – רמי, מעמד בלתי ברור, לא לזה ולא לזה הניצחון המלא. פתיתני ואפת – נעשיתי פת.}}
[[קובץ:Dan Hadani collection (990044329360205171).jpg|טקסט=חיילים משחקים שחמט, בית חדש לחיילי צה"ל מאת האגודה למען החייל בתל אביב, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית.|ממוזער|271x271 פיקסלים|חיילים משחקים שחמט, בית חדש לחיילי צה"ל מאת האגודה למען החייל בתל אביב, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית.]]

משחק השחמט פופולרי מאוד ב[[ישראל]], ומתקיימת ליגה שוקקת חיים בין המועדונים שבערים השונות. [[האיגוד הישראלי לשחמט]] מאגד את השחמט בישראל, מארגן תחרויות ודואג לניהול מד הכושר של השחקנים בארץ. לישראל הישגים רבים בתחום השחמט, אולי יותר מבכל ענף ספורט אחר. ההישגים הבולטים של נבחרת השחמט הישראלית בשנים 1998–2008 היו הזכיות במקום השני באליפות אירופה באוקטובר שנת [[2003]], כשנבחרת [[רוסיה]] הזוכה בטורניר היא היחידה שלה הפסידה, ושוב במקום השני באליפות אירופה ב-[[2005]] (הפעם הזוכה הייתה [[הולנד]]). כמו כן, ב[[אולימפיאדת השחמט]] סיימה ישראל מספר פעמים בצמרת הגבוהה, כולל זכייה במדליית הכסף [[2008]] ופעמיים במקום הרביעי [[1998]], [[2006]].

בחודש מאי 2012 התמודד והפסיד רב האמן הישראלי [[בוריס גלפנד]] שעלה מ[[מדינות ברית המועצות לשעבר|ברית המועצות לשעבר]], מול המחזיק בתואר העולמי רב אמן ההודי [[וישוואנתן אנאנד]].{{הערה|[https://www.ichess.co.il/tournment.html#!id=167 אנאנד גלפנד 2012] באתר השחמט הישראלי}}

== שחמט ופוליטיקה ==
הפוליטיקאים שמו לב לפופולריות של השחמט, לכן היו מי רצו לרתום אותו לקידום מטרות פוליטיות. היסטוריונים של המשחק מקשרים בין שינויים מסוימים בחוקי המשחק ובין שינויים פוליטיים במעצמות אירופה של אותה תקופה. השינוי החד ביותר בחוקי המשחק התרחש בתקופת גילוי אמריקה ושלטונה של [[איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה]]. חוקי המשחק שונו כך שהמלכה זכתה ליכולות תמרון גדולות יותר והפכה לכלי החזק ביותר על הלוח. התחזקות ה[[נצרות]] ביבשת אירופה קיבלה ביטוי בהגדלת כושר התמרון של ה"רץ", המכונה בשפות אירופאיות "[[בישוף]]". גם שינויים נוספים, כמו מתן אפשרות לרגלי המגיע לקו האחרון להפוך לכלי חזק יותר, אפילו מלכה, מקושר לשינויים שהתפתחו בחברה האירופאית בתקופת הנאורות"{{הערה|[http://www.echecsinfos.com/2015/01/histoire-politique-du-jeu-dechecs.html echecsinfos.com] {{צרפתית}}}}.

שליטים רבי כוח שיחקו שחמט, בהם גם [[נפוליאון בונפרטה]], שלא הצטיין, אך קיבל הזדמנות לשפר את משחקו בעת גלותו. [[קרל מרקס]], אבי ה[[קומוניזם]], היה שחמטאי נלהב, ששיחק עם [[וילהלם ליבקנכט]] הסוציאל-דמוקרטי. לאור זאת לא מפליא שמנהיגי [[המהפכה הבולשביקית]], [[לנין]] ו[[טרוצקי]] היו גם הם חסידי משחק השחמט, משחק שקיבל מעמד מיוחד ב[[ברית המועצות]], תמיכה רעיונית, תקציבית ותעמולתית{{הערה|[https://tartajubow.blogspot.com/2020/04/the-chess-of-karl-marx.html The Chess of Karl Marx] {{אנגלית}}}}. תמיכה ממסדית זו גידלה דורות של שחמטאים סובייטים, שהיו לצמרת השחמט העולמי.

הפוליטיקה נדחפה לתוך עולם השחמט ולא בעדינות. בעת [[מלחמת העולם השנייה]] היה [[אלכסנדר אלכין]] (רוסי שהתאזרח ב[[צרפת]]) אלוף העולם בשחמט. כשכבשו הגרמנים את צרפת ניסה להגיע ל[[ארצות הברית]] אולם בדרכו, בהיותו ב[[ליסבון]], הגיעו אליו שמועות שאשתו נמצאת בשבי הגרמנים בצרפת. הוא ניסה להשיג רישיון להצטרף אליה. הגרמנים הסכימו להעניק לו רישיון, ביודעם שהוא אלוף העולם וניתן יהיה לנצלו לצורכי [[תעמולה]] נגד היהודים. כשהיה אלכין בצרפת פורסמה בעיתון הגרמני "פאריזר צייטונג" סדרת מאמרים אנטישמיים בחתימתו. מאמרים אלה נתקבלו בזעם רב על ידי העולם שמחוץ לשלטון הגרמני. אולם לאחר המלחמה הצהיר אלכין כי אף מילה במאמרים הנ"ל לא הייתה משלו.

אחרי מלחמת העולם השנייה התפתחה [[המלחמה הקרה]] בין שתי בנות הברית לשעבר, [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]], הן התחרו בכל תחום, גם בהישגים הספורטיביים, כולל שחמט.

=== אולימפיאדות השחמט בישראל ===
ישראל אירחה פעמיים את אולימפיאדות השחמט, ב-1964 בנתניה וב-1976 בחיפה. באולימפיאדת 1964, אולימפיאדת השחמט הראשונה שנערכה ביבשת אסיה, הוחרמה על ידי מדינות ערב. אולימפיאדת השחמט של 1976 הוחרמה גם על ידי הגוש הקומוניסטי{{הערה|[https://www.facebook.com/nostal/posts/%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A8-1964-%D7%90%D7%A8%D7%97%D7%94-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%9E%D7%98-%D7%94-16-%D7%91%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA-49-%D7%9E%D7%93%D7%99/3071194452914067/ נוסטלגיה אונליין – שימור התרבות הישראלית]}}.

==השחמט בתרבות==
[[קובץ:Bazaar Kapalıçarşı in Istanbul, 25, chess pieces (cropped).jpg|280px|ממוזער|שחמט בשוק [[הבזאר הגדול]] ב[[איסטנבול]] בו כלי השחמט הם [[צלבנים]] וצבאו של [[צלאח א-דין]]]]

===עד המאה ה-18===
[[קובץ:Wfm lewis chessmen.jpg|ממוזער|שמאל|200px|[[שחמט לואיס]], אוסף כלי שחמט יוקרתי מימי הביניים. למעלה (משמאל לימין): מלך, מלכה, רץ{{ש}}במרכז: פרש, צריח, רגלי{{ש}}למטה: מבט מקרוב על המלכה]]
ב[[ימי הביניים]] וה[[רנסאנס]] היה השחמט חלק מתרבות ה[[אצולה]]; השתמשו בו כדי ללמד [[אסטרטגיה צבאית]] והוא כונה "משחק המלכים". סופר הרנסאנס החשוב [[בלדסארה קסטיליונה]] כתב כי [[ג'נטלמן|ג'נטלמנים]] רבים נראים משחקים שחמט, אך אין השחמט תשוקה ראויה עבור ג'נטלמן, שכן הוא עלול להשקיע מחשבה רבה מדי בו על חשבון תחומי ידע אחרים, ובסופו של דבר "ידעו מסתכם בלא יותר ממשחק".{{הערה|Bladessar Castilio, [https://web.archive.org/web/20080519185956/http://darkwing.uoregon.edu/~rbear/courtier/courtier2.html The Second Book of the Courtier] (Translation: Thomas Hoby, 1561), 1521|כיוון=שמאל}}

רבים מאוספי כלי השחמט האנגלים המפוארים אבדו, אך אחרים שרדו, כדוגמת [[שחמט לואיס]].

באותה התקופה, שחמט שימש לעיתים קרובות כבסיס לדרשות בנושא [[מוסר]]. לדוגמה, Liber de moribus hominum et officiis nobilium sive super ludo scacchorum ("ספר מנהגי האנשים וחובות האצילים או ספר השחמט"), שנכתב בידי [[נזיר]] [[המסדר הדומיניקני|דומיניקני]] [[איטליה|איטלקי]] ב-[[1300]] לערך. היה זה אחד הספרים הפופולריים ביותר מימי הביניים. הספר תורגם לשפות רבות, ועליו התבסס חלקית [[ויליאם קקסטון]] בספרו "המשחק ועל המשחק בשחמט" (The Game and Playe of the Chesse, 1474), אחד הספרים הראשונים ש[[דפוס|הודפס]]ו ב[[אנגליה]].{{הערה|[http://www.bartleby.com/212/1303.html The Introduction of Printing into England and the Early Work of the Press: The First Book printed in English—The Recuyell of the Histories of Troy], The Cambridge History of English and American Literature, Vol II, 1907|כיוון=שמאל}} כלי שחמט שונים שימשו כ[[מטפורה|מטפורות]] לסוגי אנשים שונים, וחובות האדם נמשלו לחוקי המשחק או לאביזרים המאפיינים את הכלים.{{הערה|[http://www.gutenberg.org/ebooks/10672 המשחק ועל המשחק בשחמט], באתר [[פרויקט גוטנברג]]}}

בהיותו ידוע במעגלי ה[[כמורה]], ה[[למידה]] וה[[מסחר]], השחמט פרץ ל[[תרבות פופולרית|תרבות הפופולרית]] בימי הביניים. כך השיר ה-209 במספר מתוך אוסף [[כתב יד (מקור)|כתבי היד]] בן [[המאה ה-13]] "שירי בוראן" ("[[כרמינה בוראנה#טקסט|כרמינה בוראנה]]"), הידוע בין השאר בשל הטקסט שנלקח ממנו ל[[קנטטה]] של [[קרל אורף]] [[כרמינה בוראנה]], נפתח בשמות כלי השחמט.{{הערה|[http://www.hs-augsburg.de/~harsch/Chronologia/Lspost13/CarminaBurana/bur_cpo2.html כרמינה בוראנה], באתר אוניברסיטת אאוגסבורג}} באופן כללי, במהלך השנים הופיע השחמט יותר ויותר בציורים וביצירות ספרותיות.

דוגמה לשימוש בשחמט כמטפורה היא ה[[סאטירה]] הקומית ה[[תיאטרון|תיאטרלית]] "[[משחק שחמט]]" של [[תומאס מידלטון]], שהועלתה לראשונה ב-[[1624]] על במת [[תיאטרון הגלוב]]; בעוד שהיה מדובר בה לכאורה במשחק שחמט, למעשה הייתה זו [[אלגוריה]] המסמלת את יחסי [[ספרד]] (בשחור) עם [[בריטניה הגדולה]] (בלבן).{{הערה|Dinah Birch, "Game at Chess, A", The Oxford Companion to English Literature, Oxford University Press, 2009.|כיוון=שמאל}}

העיירה [[מרוסטיקה]] ב[[צפון איטליה]] הפכה את השחמט לאירוע תרבותי מרכזי שלה, והיא מכונה "עיר השחמט". הכיכר המרכזית של העיירה מרוצפת כלוח שחמט. בכל שנה שנייה נערך בה משחק שחמט, שהכלים בו הם אנשים בשר ודם, הפרשים רוכבים על סוסים אמיתיים, והיתר מחופשים לכלים אותם הם מגלמים. בכל פסטיבל המשחק נערך לפי מהלכי משחק של רבי אומנים מפורסמים, ששוחק בעבר.

===מהמאה ה-18 ואילך===
[[קובץ:Tenniel red queen with alice.jpg|250px|שמאל|ממוזער|אליס עם המלכה האדומה. ציור מתוך "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", צייר [[ג'ון טניאל]]]]
מטרופולין השחמט הבלתי מעורער של המאה ה-18 היה "קפה דה לה Régence" בפריז. בשנת 1740 החלה כאן עלייתו של [[פרנסואה אנדרה פילידור|פילידור]] בן ה-14. הוא היה מוזיקאי ושחמטאי. בשנים מאוחרות יותר, פילידור נסע כשחקן מקצועי בין אנגליה לבין צרפת הלוך ושוב כדי להתפרנס. אישים ידועים שיחקו בבית הקפה נגד פילידור: [[וולטר]] היה מפסידן רע עם התפרצויות זעם בלתי נשלטות. [[ז'אן ז'אק רוסו]] התלונן בספרו "וידויים" מספר פעמים על התסכולים שחווה כשחמטאי חלש. גם [[דידרו]], האנציקלופדיסט הידוע, היה אורח קבוע וכך גם [[נפוליאון בונפרטה]] ו[[בנג'מין פרנקלין]] ניסו כאן את כוחם.

בתקופת [[עידן הנאורות|הנאורות]] הופיע השחמט בעיקר בהקשר לשיפור עצמי. כך כתב בנג'מין פרנקלין במאמרו "ערכי המוסר שבשחמט" ([[1750]]):
{{ציטוט|תוכן=משחק השחמט אינו שעשוע לעצלנים גרידא; מספר איכויות מחשבתיות רבות ערך, הנחוצות במהלך חיי האדם, נרכשות ומתחזקות בעזרתו, כך שההרגל יהיה זמין בכל מועד; כי החיים הם סוג של שחמט, בהם לעיתים קרובות, אנו מכוונים להשיג אחרים, ומתחרים או יריבים, ויש לנו מתחרים ויריבים להיאבק עמם, ובהם יש מגוון עצום של אירועים טובים ורעים, שהם, במידת מה, תוצאת הזהירות או הרצון בדבר. כשנשחק בשחמט, אם כך, נוכל ללמוד:
*ראיית הנולד, המביטה מעט אל העתיד, ושוקלת את התוצאות שיכולות לנבוע ממהלכנו [...]
*שקילה, הסוקרת את כל לוח השחמט, או זירת ההתרחשות [...]
*זהירות, לא לעשות מהלכים מהר מדי [...]}}

כל [[משחק]] יכול לזמן הזדמנויות לפיתוח של כישורים שונים.{{הערה|שם=אאוריקה משחק|[https://www.matar.tau.ac.il/wp-content/uploads/2015/02/newspaper32-docs04.pdf חמוטל ארבל, דנוש לחמן, נורה אפשטיין, הגר קאופמן, דינה קבלינסקי בן דור (2011). למידה באמצעות משחקים.] אאוריקה, 32}} משחק השחמט נחשב כמשחק המפתח יכולות שכליות השימושיות לכל תחומי החיים. זוהי פעילות בעלת פוטנציאל בלתי מוגבל עבור ה[[מוח]] האנושי ולכן הוא יכול להיות כלי אפקטיבי לפיתוח של [[מיומנות|מיומנויות]] [[חשיבה]] גבוהות. כגון: יכולת [[פתרון בעיות]], מיקוד, חשיבה ביקורתית, [[לוגיקה]] מופשטת, תכנון אסטרטגי, יכולת ניתוח, [[יצירתיות]], הערכה וסינתזה.{{הערה|שם=LTR-מטאשח|Kazemi, F., Yektayar, M., & Abad, A. M. B. (2012). Investigation the impact of chess play on developing meta-cognitive ability and math problem-solving power of students at different levels of education. Procedia-Social and Behavioral Sciences, 32, 372-379.|כיוון=שמאל}} הערכות דומות לגבי השחמט הביאו לכך ששחמט נלמד על ידי ילדים ב[[בית ספר|בתי ספר]] רבים ברחבי העולם. בתי ספר רבים מחזיקים מועדון שחמט וישנם טורנירים רבים מטעם בתי הספר הנועדים לילדים בלבד.

=== שחמט בספרים===
בעקבות מקומו ההולך וגדל בתרבות, שחמט זוכה להתייחסויות רבות באמנות המודרנית; ישנן יצירות חשובות לא מעטות בהן שחמט ממלא תפקיד מפתח. דוגמאות בולטות הן:
* ה[[פנטזיה]] ה[[קומדיה|קומית]] לילדים "[[מבעד למראה ומה אליס מצאה שם]]" מאת [[לואיס קרול]], שבה תזוזות הדמויות מעוצבות בהתאם למשחק שחמט והגיבורה אליס מתחילה כרגלי ומתקדמת אט אט עד להמלכתה, בדומה ליצירות רבות המדמות אנשים לכלי שחמט.
* ה[[נובלה]] הפסיכולוגית "[[משחק המלכים (ספר)|משחק המלכים]]" מאת [[שטפן צווייג]], בה מתואר משחק שחמט ודרכו פער אישיותי בין שתי דמויות.
* "[[ההגנה של לוז'ין]]" מאת [[ולדימיר נבוקוב]], על שחמטאי שפיתח אובססיה חסרת שליטה למשחק.

=== שחמט בקולנוע ובטלוויזיה ===
השחמט זכה למקום חשוב גם בצורות אמנות חדשות יותר, והיה לו חלק בעלילתם של סרטים רבים:
*"[[החותם השביעי]]" של [[אינגמר ברגמן]]
*"שחקני השחמט" של [[סטיאג'יט ריי]]{{הערה|[http://www.chess-in-the-cinema.de/kino1519.php שחמט בקולנוע לפי שנים] {{אנגלית}}, {{גרמנית}}}}
* בסרט "[[פרש (סרט, 1994)|פרש]]"
* הסרט "[[שובר את הכלים]]" מבוסס על הדו-קרב על אליפות העולם בשחמט בין [[בובי פישר]] ובין [[בוריס ספאסקי]].
* "שח-קוסמים" בספר "[[הארי פוטר ואבן החכמים]]" של [[ג'יי קיי רולינג]], וכן גם ב[[הארי פוטר ואבן החכמים (סרט)|סרט]]. בספר ובסרט כלי השחמט חיים ונעים בעצמם. במט המלך שומט את כתרו או את חרבו.
*הסדרה "[[גמביט המלכה (סדרת טלוויזיה)|גמביט המלכה]]" של [[נטפליקס]], המבוססת על ספרו של [[וולטר טוויס]] בעל אותו השם, עוסקת בילדת פלא במשחק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.prtfl.co.il/archives/139809|כותרת=סיכום 2020 / נטפליקס יצאה מלכה|אתר=מגזין פורטפוליו|תאריך=2020-12-25|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-12-26}}</ref>

=== לימודי שחמט ===
זה לא מקרי ש[[משחק האלמוות]] בין [[אדולף אנדרסן|אנדרסן]] נגד [[ליונל קיזריצקי|קיזריצקי]] משנת 1851 היה משחק בין מתמטיקאי ובין מורה למתמטיקה, הזיקה בין שני התחומים הייתה ברורה עוד בטרם נערכו מחקרים בנושא.

תלמידי שחמט לומדים איך לנתח, לתכנן ולהתנהג, הן על הלוח והן בחיים האמיתיים. הלומדים רוכשים יכולות וכישורי חיים בעלי ערך יקר כאשר הם לומדים כיצד להתרכז, כיצד לחשוב קדימה, כיצד לפתור בעיות מורכבות ואיך לקבל החלטות קשות. לומדים איך לנתח, לתכנן ולהתנהג, הן על הלוח והן בחיים האמיתיים. מחקרים רבים הוכיחו כי ילדים הלומדים שחמט משפרים יכולות חשובות כמו ספורטיביות, כבוד, הוגנות, סבלנות, מנהיגות, ביטחון ותפיסה עצמית בריאה. מחקרים רבים מרחבי העולם הראו קשר ישיר בין שיעורי שחמט לבין ביצועים אקדמיים ובמיוחד הישגים מתמטיים ולשוניים. מחקר פסיכולוגי ורפואי על ההשפעות של למידת משחק השחמט מצא כי המשחק משפר את התפקוד הקוגניטיבי והאינטלקטואלי בקרב ילדים ובני נוער. שחמט מסייע גם בשיפור השליטה העצמית, בפיתוח ההערכה העצמית, בהפחתת האלימות, ביכולות ניתוח ותכנון ומשפר את הריכוז. שחמט נמצא כמועיל במיוחד לילדים עם הפרעות קשב וריכוז{{הערה|[https://www.shahmatec.co.il/post/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%97%D7%9E%D7%98-%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%91%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D מחקרים מוכיחים קשר בין שחמט להצלחה בלימודים ובחיים]}}.

הפרלמנט האירופאי המליץ על הכנסת לימודי שחמט למערכות החינוך של המדינות השונות{{הערה|[https://www.chess.com/news/view/chess-in-schools-program-endorsed-by-eu-parliament Chess in schools program endorsed by EU Parliament] {{אנגלית}}}}. החל משנת הלימודים 2011 - 2012 לימודי שחמט הם מקצוע חובה בבתי הספר של [[ארמניה]]{{הערה|[https://www.bbc.com/news/av/world-europe-16629820 Chess lessons introduced to the curriculum in Armenian schools] {{אנגלית}}}}.

==תוכנות שחמט==
{{הפניה לערך מורחב|תוכנת שחמט}}
עם התפתחות הטכנולוגיה החלו [[תוכנת שחמט|תוכנות השחמט]] לאיים על יכולתם של ה[[שחמטאי]]ם. [[מכונה|מכונות]] המשחקות שחמט ברמה גבוהה אינן טריוויאליות, מכיוון שההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין <math>10^{43}</math> לבין <math>10^{47}</math>, אך מכונות שונות הצליחו להגיע לרמות גבוהות יחסית. עם זאת, לעיתים בהלת השחמטאים הייתה לשווא – שני המקרים המפורסמים ביותר של מכונות שחמט היו "[[הטורקי]]" משלהי [[המאה ה-18]], שהיה תרמית, ו[[כחול עמוק]], שניצחה את [[גארי קספרוב]] בתחרות בת שישה משחקים (שני ניצחונות, הפסד ושלושה משחקים שהסתיימו בתיקו{{הערה|[http://www.research.ibm.com/deepblue/watch/html/c.html Deep Blue], באתר IBM Research}}), ותוכנתה בין המשחקים כדי שתבין טוב יותר את סגנון המשחק של קספרוב. קספרוב אמר כי ראה [[תובנה]] ויצירתיות במשחקי המחשב שאותם לא יכול היה להבין. עם זאת, תחרות בת ארבעה משחקים שנערכה בנובמבר [[2003]] בין קספרוב ובין המחשב "פריץ X3D" הסתיימה ב[[תיקו]]. עם התחזקותם של מנועי השחמט המודרניים, תוכנות השחמט המובילות אינן ניתנות להבסה על ידי בן אנוש. מנוע השחמט בעל הדירוג הגבוה ביותר כיום הוא [[Stockfish]].

== שרתי שחמט==
המתמטיקאי והמתכנת היהודי אמריקאי [[אלכס ברנשטיין]], שהיה גם שחמטאי, פיתח ב[[שנות החמישים של המאה העשרים]], ב[[ארצות הברית]], את תוכנת השחמט הראשונה, [[תוכנת ברנשטיין]]{{הערה|[https://www.chessprogramming.org/index.php?title=The_Bernstein_Chess_Program The Bernstein Chess Program] {{אנגלית}}}}.

שרתי שחמט (נקראים באנגלית {{אנ|Internet chess server| Internet chess server (ICS)}} הם [[שרת (מחשבים)|שרת]]ים בהם ניתן לפגוש שחקני שח אחרים ולשחק מולם, כמו כן לבצע פעולות אחרות כגון משחקי שח מול המחשב, דיונים שונים, ניתוח המשחקים ועוד.

בין שרתי השחמט הפופולריים ביותר, ניתן למצוא את השרתים הבאים:{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.chessstrategyonline.com/play-chess-online|כותרת=The 10 best places to play chess online - Chess Strategy Online|אתר=www.chessstrategyonline.com|תאריך_וידוא=2019-02-19}}}}:
*[[Lichess]] – שרת חינמי המבוסס על [[קוד פתוח]], ניתן להשתמש הן במחשב והן כאפליקציה בסלולרי. תכונות נוספות: חלק מהתפריטים מתורגמים לעברית, כל שחקן מקבל דירוג לטובת התאמה מיטבית מול שחקני שח אחרים, מגוון חידות שחמט עם קושי משתנה ועוד.
*[[Chess.com]] – ניתן להשתמש הן במחשב והן כאפליקציה לסלולרי, חלק מהתפריטים מתורגם לעברית.
* {{קישור שפה|2=chess24.com|3=chess24.com}}
*{{קישור שפה|2=Internet Chess Club|3=Internet Chess Club}}
*{{קישור שפה|2=Free Internet Chess Server|3=Free Internet Chess Server}}
*{{קישור שפה|2=Chesscube|3=Chesscube}}
*{{קישור שפה|2=Playchess.com|3=Playchess.com}}
* בישראל [[אתר השחמט הישראלי]] הוקם בשנת 2010.

== גרסאות שחמט שונות==
{{הפניה לערך מורחב|וריאציות של משחק השחמט}}
עם השנים התפתחו לוחות ופורמטי שחמט שונים מהלוח הרגיל המשמש לשני שחקנים.
* קיימות גרסאות עבור יותר משני שחקנים: 3 שחקנים (לוח עגול או משושה), 4 שחקנים, ואף יותר.
* משחקי שח עם חוקים ששונו או נוספו.
* אם עוורים רוצים לשחק שחמט, יש על הלוח [[כתב ברייל|סימני ברייל]], לכל שחקן יש את הלוח שלו, ולאחר מסע הם אומרים ליריב את המהלך.
* ב[[שחמט עיוור]] השחקן לא רואה את לוח המשחק ורק שומע את ההכרזות על תנועות הכלים.

<gallery>
Chess for Three - Hexagonal Board.jpg|{{קישור שפה|2=Three-player chess|3=שחמט לשלושה}} על לוח משושה
Four-handed chess.png|לוח עבור {{קישור שפה|2=Four-player chess|3=שחמט לארבעה|4=ארבעה שחקנים}}
12-player Circular Chess.jpg|לוח עגול עבור 12 שחקנים
</gallery>

==ראו גם==
* [[גו (משחק)|גו]] – משחק אסטרטגיה מופשט שמקורו בסין

{{הפניה לספר ויקיפדיה|שחמט}}
{{תקציר פורטל|שחמט}}

==לקריאה נוספת==
* אלכסנדר מטנוביץ' ומשה שלו, '''לומדים שחמט ב-30 שעורים'''
* [[יוחנן אפק]] והורסיו וולמן, '''עד רגלי האחרון'''
* [[אהרון נימצוביץ']], '''שיטתי-אהרון נימצוביץ''', מהדורה עברית שנייה
* ולדיסלב שקלובסקי ורם סופר, '''משחק המלכים''' (חלק א' הוא למתחילים וחלק ב' למתקדמים)
* אהוד להב, '''שחמט פלוס פלוס''', יסודות החשיבה בשחמט
* גארי קספרוב, '''על קודמי הגדולים''' (חמישה כרכים)
* ישראל גלפר, '''ניצחון עמדתי'''

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=שחמט|שם ויקימילון=שַׁחְמָט|ויקיספר=שחמט|ויקימילון 2=אשקוקה|ויקימילון 3=משחק המלכים|ויקימילון 4=נרדשיר|ויקימילון 5=שח|ימין}}
* [https://benyehuda.org/read/34536 '''ספר השחמט''' מאת משה צ'רניאק], באתר [[פרויקט בן-יהודה|פרויקט בן־יהודה]]
* [http://prtfl.co.il/archives/139809 שחמט, עיצוב ותרבות] – במגזין פורטפוליו
* [http://www.fide.com פיד"ה] – אתר איגוד השחמט העולמי
* [http://www.chess.org.il האתר של האיגוד הישראלי לשחמט] – מציג מידע רב על אירועי שחמט בישראל ובעולם, ניתן למצוא שם את חוקי השחמט ביתר הרחבה, מידע על אופן ההצטרפות לאיגוד השחמט ועוד
* [https://web.archive.org/web/20231030080102/https://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/bearing-witness/chess.asp שחמט בשואה], באתר [[יד ושם]]
* {{MathWorld}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007285067505171|שחמט}}

== ביאורים ==
{{ביאורים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ערך מומלץ}}

{{ערכי שחמט}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:שחמט|*]]
[[קטגוריה:משחקי חשיבה]]
[[קטגוריה:משחקי לוח]]
[[קטגוריה:ענפי ספורט]]
[[קטגוריה:משחקי אסטרטגיה]]
[[קטגוריה:ערכים מומלצים שנבדקו]]