הצגת המקור של הדף "שכיחות (סטטיסטיקה)"

ב[[סטטיסטיקה]], '''השכיחות''' (או '''השכיחות המוחלטת''') של [[מאורע|אירוע]] <math>i</math> הוא המספר <math>n_i</math> של פעמים שהתצפית התרחשה ב[[ניסוי]] או במחקר.<ref name="Kenney">{{Cite book|last=Kenney|first=J. F.|url=https://books.google.com/books?id=UdlLAAAAMAAJ|title=Mathematics of Statistics, Part 1|last2=Keeping|first2=E. S.|publisher=Van Nostrand Reinhold|year=1962|edition=3rd|location=Princeton, NJ}}</ref> שכיחויות אלה מתוארות לעיתים קרובות בצורה גרפית או בצורת טבלה. במילים פשוטות, שכיחות היא מספר הפעמים שערך נתון (או קבוצת ערכים אם מדובר בנתונים מקובצים) הופיע. ברב המקרים ידובר על שכיחות במדגם נתון ואז נהוג להציג טבלת שכיחויות. סך השכיחויות במדגם הוא מספר התצפיות הכולל.

במושג שכיחות נעשה שימוש תדיר במחקר, למשל בתחום ה[[אפידמיולוגיה]], לשם הצגת שכיחותה של מחלה, כלומר הצגת מספר החולים במחלה זו מבין כלל האוכלוסייה הנבדקת. נהוג להציג גם שכיחות יחסית - שכיחות ב[[אחוז]]ים או כ[[שבר (מתמטיקה)|שבר]] (השכיחות מחולקת בסך התצפיות), או במספר מופעים לגודל אוכלוסייה מתאים, למשל מספר מופעים לאלף או למיליון. דוגמה: שכיחות ה[[גידול]] [[אינסולינומה]] היא בין 1 ל-4 חולים לכל מיליון איש בשנה.

==סוגי שכיחות==
'''השכיחות המוחלטת''' של [[מאורע|אירוע]] <math>i</math> הוא המספר <math>n_i</math> של פעמים שהתצפית התרחשה ב[[ניסוי]] או במחקר'''.<ref name="Kenney" />'''

'''השכיחות המצטברת''' היא סך השכיחויות המוחלטות של כל האירועים בנקודה מסוימת או מתחתיה ברשימה מסודרת של אירועים.{{הערה|שם=Kenney}}

'''השכיחות היחסית''' (או הסתברות אמפירית {{אנ|Empirical probability}}) של אירוע היא השכיחות המוחלטת המנורמלת לפי המספר הכולל של האירועים:

: <math> f_i = \frac{n_i}{N} = \frac{n_i}{\sum_j n_j}. </math>

את הערכים של <math>f_i</math> עבור כל האירועים <math>i</math> ניתן לשרטט כדי לייצר התפלגות שכיחויות.

אם <math>n_i = 0</math> אז <math>i</math>, ניתן להוסיף פסאודו-ספירות {{אנ|Additive smoothing}}.

== התפלגות שכיחויות ==
התפלגות שכיחויות (או פרוס שכיחויות) מציגה קיבוץ מסוכם של נתונים המחולקים למחלקות זרות זו לזו, ואת מספר ההתרחשויות במחלקה. זוהי דרך להציג נתונים לא מאורגנים, בעיקר להראות תוצאות של בחירות, צפיפות האנשים באזור מסוים, מכירות של [[מוצר]] בפרק זמן מסוים, סכומי [[הלוואה|הלוואות]] סטודנטים של בוגרים וכו'. חלק מהגרפים שניתן להשתמש בהם עם התפלגות שכיחויות הם [[היסטוגרמה|היסטוגרמות]], [[גרף רציף|תרשימי קווים, תרשימי]] [[גרף עמודות|עמודות ותרשימי]] [[דיאגרמת עוגה|עוגה]]. התפלגויות שכיחויות משמשות הן לנתונים איכותניים והן לנתונים כמותיים.
<gallery caption="דרכים שונות להצגת התפלגות שכיחויות">
קובץ:Travel time histogram total n Stata.png|היסטוגרמה של זמן נסיעה לעבודה, מפקד האוכלוסין של ארצות הברית בשנת 2000
קובץ:Incarceration Rates Worldwide ZP.svg|תרשים עמודות עם 'מדינה' כמשתנה הקטגורי עבור ערכת הנתונים הבדידה
קובץ:Existential clauses2.jpg|תרשים עמודות תלת-ממדי אופקי
קובץ:World population percentage pie chart.png|תרשים עוגה של אוכלוסיית העולם לפי מדינה
</gallery>

=== מבנה ===

# קביעת מספר המחלקות. יותר מדי מחלקות או פחות מדי מחלקות עלולות לא לחשוף את הצורה הבסיסית של מערך הנתונים, כמו כן יהיה קשה לפרש התפלגות שכיחויות כזו. ניתן לקבוע או להעריך את המספר האידיאלי של מחלקות על פי הנוסחה: <math>\text{number of classes} = C = 1 + 3.3 \log n</math> (בבסיס 10), או לפי נוסחת [[היסטוגרמה|הבחירה בשורש הריבועי]] <math> C = \sqrt {n}</math> כאשר ''n'' הוא המספר הכולל של תצפיות בנתונים. (האחרון יהיה גדול מדי עבור מערכי נתונים גדולים כגון סטטיסטיקת אוכלוסייה.) עם זאת, נוסחאות אלו אינן כלל מחייב, ומספר המחלקות המתקבל שנקבע על ידי נוסחה לא תמיד יתאים בדיוק לנתונים שבהם עוסקים.
# חישוב טווח הנתונים (Range = Max – Min) על ידי מציאת ערכי הנתונים המינימליים והמקסימליים. הטווח ישמש לקביעת מרווח המחלקה או רוחב המחלקה.
# קביעת רוחב המחלקות, מסומן ב-''h'' ומתקבל ב-<math>h = \frac{\text{range}}{\text{number of classes}}</math> (בהנחה שמרווחי המחלקה זהים לכל השיעורים).

בדרך כלל מרווח המחלקה או רוחב המחלקה זהים עבור כל המחלקות. השיעורים כולם ביחד חייבים לכסות לפחות את המרחק מהערך הנמוך ביותר (מינימום) בנתונים לערך הגבוה ביותר (המקסימלי). מרווחי מחלקות שווים עדיפים בהתפלגות השכיחויות, בעוד שרווחי מחלקות לא שווים (לדוגמה מרווחים לוגריתמיים) עשויים להיות נחוצים במצבים מסוימים על מנת ליצור פיזור טוב של תצפיות בין המחלקות ולהימנע ממספר רב של מחלקות ריקות, או כמעט ריקות.<ref>{{Cite journal|last=Manikandan|first=S|date=1 January 2011|title=Frequency distribution|journal=Journal of Pharmacology & Pharmacotherapeutics|volume=2|issue=1|pages=54–55|doi=10.4103/0976-500X.77120|issn=0976-500X|pmc=3117575|pmid=21701652}}</ref>

# קביעת מגבלות המחלקות היחידות ובחירת נקודת התחלה מתאימה של המחלקה הראשונה, שהיא שרירותית. הנקודה עשויה להיות קטנה או שווה לערך המינימלי. בדרך כלל זה מתחיל לפני הערך המינימלי, בצורה כזו שנקודת האמצע (הממוצע של הגבולות, התחתונים והעליונים, של המחלקה הראשונה) תהיה מוצבת בצורה נכונה.
# בחירת תצפית וסימון פס אנכי (|) על מנת לסמן את המחלקה אליה היא שייכת. מאזן ריצה נשמר עד התצפית האחרונה.
# מציאת השכיחויות, השכיחות היחסית, השכיחות המצטברת וכו' לפי הצורך.

להלן כמה שיטות נפוצות לתיאור שכיחות:<ref>Carlson, K. and Winquist, J. (2014) ''An Introduction to Statistics''. SAGE Publications, Inc. Chapter 1: Introduction to Statistics and Frequency Distributions</ref>

=== היסטוגרמה ===
היסטוגרמה היא ייצוג של שכיחויות בלוח, המוצגות [[מלבן|כמלבנים]] או [[ריבוע]]ים סמוכים (בחלק מהמצבים), המוקמים על פני אזורים נפרדים, עם שטח פרופורציונלי לתדירות התצפיות במרווח. גובהו של מלבן שווה גם לצפיפות השכיחות של המרווח, כלומר השכיחות חלקי רוחב המרווח. השטח הכולל של ההיסטוגרמה שווה למספר הנתונים. היסטוגרמה עשויה להיות גם [[נורמליזציה (סטטיסטיקה)|מנורמלת]] המציגה שכיחויות יחסיות. לאחר מכן היא מראה את שיעור המקרים הנכללים בכל אחת מכמה [[קטגוריזציה|קטגוריות]], כאשר השטח הכולל שווה ל-1. הקטגוריות מצוינות בדרך כלל [[קטע (מתמטיקה)|כמרווחים]] עוקבים, שאינם חופפים, למשתנה. הקטגוריות (מרווחים) חייבות להיות צמודות, ולעיתים קרובות הן נבחרות להיות באותו גודל.<ref>Howitt, D. and Cramer, D. (2008) ''Statistics in Psychology''. Prentice Hall</ref> המלבנים של היסטוגרמה מצוירים כך שהם נוגעים זה בזה כדי לציין שהמשתנה המקורי הוא רציף.<ref>Charles Stangor (2011) "Research Methods For The Behavioral Sciences". Wadsworth, Cengage Learning. {{ISBN|9780840031976}}.</ref>

=== גרף עמודות ===
'''תרשים עמודות''' או '''גרף עמודות''' הוא [[גרף (נתונים)|תרשים]] עם עמודות [[מלבן|מלבניות]] עם [[אורך|אורכים]] פרופורציונליים לערכים שהם מייצגים. ניתן לשרטט את הפסים אנכית או אופקית.

==טבלת שכיחות==
{{ערך מורחב|טבלת שכיחות}}

[[קובץ:Ej frecuencia estadistica.svg|ממוזער|טבלת שכיחות]]
טבלת שכיחויות היא טבלה שמציגה את השכיחויות של תוצאות שונות במדגם. כל רשומה בטבלה מכילה את השכיחות או המנייה של הופעתם של ערכים בתוך קבוצה או מרווח מסוימים. בדרך זו הטבלה מסכמת את ההתפלגות של הערכים במדגם.

טבלת התפלגות שכיחויות היא סידור של הערכים שמשתנה אחד או יותר מהם משתתף ב[[מדגם]]. כל ערך בטבלה מכיל את השכיחות או הספירה של מופעי הערכים בתוך קבוצה או מרווח מסוים, ובאופן זה, הטבלה מסכמת את [[פונקציית התפלגות מצטברת אמפירית|התפלגות]] הערכים במדגם.

זוהי דוגמה לטבלת תדרים חד-משתנית (= [[משתנה]] יחיד). מתוארת השכיחות של כל תגובה לשאלת הסקר.
{| class="wikitable sortable"
!דַרגָה
! מידת הסכמה
! מספר
|-
| 1
| מסכים לחלוטין
| 22
|-
| 2
| מסכים קצת
| 30
|-
| 3
| לא בטוח
| 20
|-
| 4
| לא מסכים במידת מה
| 15
|-
| 5
| מאוד לא מסכים
| 15
|-
|}
סכימת טבלאות שונות אוספת ערכים לקטגוריות, כך שכל חלק מקיף טווח של ערכים. לדוגמה, ניתן לארגן את הגבהים של התלמידים בכיתה בטבלת התדירות הבאה.
{| class="wikitable sortable"
!טווח גובה
! מספר תלמידים
! מספר מצטבר
|-
| פחות מ-1.52 מטר
| 25
| 25
|-
| 1.52–1.68 מטר
| 35
| 60
|-
| 1.68–1.83 מטר
| 20
| 80
|-
| 1.53–1.98 מטר
| 20
| 100
|-
|}

=== התפלגות שכיחויות משותפת ===
התפלגויות שכיחויות של משתנים דו-כיווניים מוצגות לרוב כ[[לוח שכיחות]] (דו-כיווניות):
{| class="wikitable sortable"
|+טבלת שכיחויות דו כיוונית עם שכיחויות שוליים
!
! לִרְקוֹד
! ספורט
! טֵלֶוִיזִיָה
! סך הכל
|-
! גברים
| 2
| 10
| 8
| 20
|-
! נשים
| 16
| 6
| 8
| 30
|-
! סך הכל
| 18
| 16
| 16
| 50
|}
השורה והעמודה המסכמות מדווחות על שכיחויות השוליים או [[התפלגות שולית|ההתפלגות השולית]], בעוד גוף הטבלה מדווח על השכיחויות המשותפות.<ref>Stat Trek, Statistics and Probability Glossary, ''s.v.'' [http://stattrek.com/statistics/dictionary.aspx?definition=Joint_frequency Joint frequency]</ref>

== פירוש ==
לפי פרשנות השכיחות של ה[[הסתברות]], ההנחה היא שככל שאורכה של סדרת ניסויים גדל ללא גבול, חלק מהניסויים שבהם מתרחש אירוע נתון יתקרב לערך קבוע, המכונה '''השכיחות היחסית המגבילה'''.<ref name="Mises">von Mises, Richard (1939) ''Probability, Statistics, and Truth'' (in German) (English translation, 1981: Dover Publications; 2 Revised edition. {{ISBN|0486242145}}) (p.14)</ref><ref name="Gilles">''The Frequency theory'' Chapter 5; discussed in Donald Gilles, ''Philosophical theories of probability'' (2000), Psychology Press. {{ISBN|9780415182751}}, p. 88.</ref>

פרשנות זו עומדת לעיתים קרובות בניגוד ל[[הסתברות בייסיאנית]]. למעשה, המונח 'פרקטיביסט' שימש לראשונה על ידי [[מוריס קנדל|MG קנדל]] ב-1949, בניגוד [[הסתברות בייסיאנית|לבייסיאנים]], שאותם כינה "non-frequentists",<ref>[http://www.leidenuniv.nl/fsw/verduin/stathist/1stword.htm Earliest Known Uses of Some of the Words of Probability & Statistics]</ref><ref>{{Cite journal|last=Kendall|first=Maurice George|year=1949|title=On the Reconciliation of Theories of Probability|journal=Biometrika|publisher=Biometrika Trust|volume=36|issue=1/2|pages=101–116|doi=10.1093/biomet/36.1-2.101|jstor=2332534}}</ref> הוא כתב למשל:

{{ציטוט|תוכן="ניתן להבחין באופן רחב בשתי גישות עיקריות. האחת לוקחת הסתברות כ'דרגה של אמונה רציונלית', או רעיון דומה... השני מגדיר הסתברות במונחים של שכיחויות התרחשות של אירועים, או לפי פרופורציות יחסיות ב'אוכלוסיות' או 'קולקטיבים'."|מקור=קנדל, עמ' 101}}
{{ציטוט|תוכן="אפשר לחשוב שההבדלים בין התדירים והלא-תדרים (אם יורשה לי לקרוא להם כאלה) נובעים במידה רבה מההבדלים בין התחומים שהם מתיימרים לכסות."|מקור=קנדל, עמ' 104}}

{{ציטוט|תוכן="'אני טוען שזה לא כך'... ההבחנה המהותית בין התדירים ללא-התדירים היא, לדעתי, שהראשונים, מתוך מאמץ להימנע מכל דבר המענג עניינים של דעה, מבקשים להגדיר הסתברות במונחים של מאפיינים אובייקטיביים של אוכלוסייה, ממשית או היפותטית, ואילו האחרונים לא." [ההדגשה במקור]|מקור=קנדל, עמ' 104}}

== יישומים ==
ניהול ושימוש בנתוני טבלאות שכיחות הם הרבה יותר פשוטים מאשר שימוש בנתונים גולמיים. ישנם [[אלגוריתם|אלגוריתמים]] פשוטים לחישוב [[חציון]], [[ממוצע]], סטיית תקן וכו' מהטבלאות הללו.

[[בדיקת השערות|בדיקת השערות סטטיסטית]] מבוססת על הערכת שונות ודמיון בין התפלגויות שכיחות. הערכה זו כוללת מדדים של [[מדד מיקום מרכזי|נטייה]] או ממוצעים מרכזיים, כגון ממוצע וחציון, ומדדים של שונות או [[פיזור סטטיסטי]], כגון [[סטיית תקן|סטיית התקן]] או ה[[שונות]].

נאמר כי התפלגות שכיחויות [[צידוד (סטטיסטיקה)|מוטה]] כאשר הממוצע והחציון שלה שונים באופן משמעותי, או באופן כללי יותר כאשר הוא [[התפלגות הסתברות סימטרית|א-סימטרי]]. [[גבנוניות (סטטיסטיקה)|הקורטוזיס]] של התפלגות שכיחות הוא מדד לשיעור הערכים הקיצוניים (חריגים), המופיעים בשני קצות ה[[היסטוגרמה]]. אם ההתפלגות נוטה יותר לחריגות [[התפלגות נורמלית|מההתפלגות הנורמלית]], היא נקראת לפטוקורטית ואם היא פחות נוטה לחריגים, היא נקראת פלטיקורטית.

התפלגויות שכיחות עבור אותיות משמשות גם ב[[ניתוח תדירויות]] לפיצוח [[הצפנה|צפנים]], ומשמשות להשוואת השכיחויות היחסיות של אותיות בשפות שונות ושפות אחרות. הן משמשות לעיתים קרובות לשפות כגון [[יוונית]], [[לטינית]] וכו'.
== ראו גם ==
{{קישורי פורטל|מתמטיקה}}
* [[שכיח]]
* [[תדירות|תדירות א-מחזורית]]
* [[לוח שכיחות|ליווח צולב]]
* [[פונקציית התפלגות|פונקציית התפלגות מצטברת]]
* [[פונקציית התפלגות מצטברת אמפירית|פונקציית הפצה אמפירית]]
* [[פונקציית צפיפות|פונקציית צפיפות ההסתברות]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{MathWorld}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:סטטיסטיקה]]