הצגת המקור של הדף "שלג"

{{פירוש נוסף|נוכחי=פתיתי קרח}}
[[קובץ:Alpine-panorama-247335.jpg|שלג על [[הרי האלפים]]|ממוזער|310 פיקסלים]]
[[קובץ:Snowflake macro photography 1.jpg|[[צילום מאקרו]] של פתית שלג. זהו פתית גדול יחסית, בקוטר 4–5 מ"מ.|ממוזער|270px]]
'''שלג''' הוא [[משקעים אטמוספיריים|משקע אטמוספירי]] בצורת פתיתי [[קרח]] [[גביש]]יים ואווריריים, גדולים יחסית, הנופלים מה[[ענן|עננים]] אל ה[[קרקע]].

השלג מכסה חלקים גדולים של [[כדור הארץ]], חלקם רק בעונת ה[[חורף]] וחלקים אחרים בכל [[עונות השנה]]. מרבד השלג משפיע על אורחות בני האדם החיים בסביבה מושלגת, על החי ועל הצומח, הוא יוצר [[קרחון|קרחונים]] שעקבותיהם נחרטים גם ב[[סלע]], ו[[צבע]]ו ה[[לבן]] מחזיר אל ה[[חלל]] חלק מ[[קרינת השמש]] ומשפיע על [[אקלים]] כדור הארץ.

== היווצרות וגאומטריה ==
[[קובץ:SnowflakesWilsonBentley.jpg|שמאל|ממוזער|270px|הגבישים שמהם מורכבים פתיתי השלג יוצרים צורות מורכבות]]
[[קובץ:Snow crystals.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת [[מיקרוסקופ אלקטרוני]] של פתיתי שלג. הצבעים נוצרו על ידי מחשב.]]
בדומה ל[[גשם]], השלג נוצר כשיש לחות גבוהה באוויר ו[[אדי מים|אדי המים]] שב[[ענן|עננים]] עוברים תהליך של התגבשות והצטננות איטית בטמפרטורה הנמוכה מ[[נקודת קיפאון|טמפרטורת הקיפאון]]. תחילה אדי המים עוברים [[ריבוץ]] והופכים ל[[גביש]]י [[קרח]]. גביש הקרח נוצר סביב חלקיק חומר כלשהו – "גרעין קרח" (IN – Ice Nucleus), גרגר [[אבק]] זעיר, [[עשן]] או אפילו [[חיידקים|חיידק]]. כשהגבישים מגיעים לגודל המתאים הם נופלים ארצה. תנאי מוקדם לכך שפתית השלג יגיע לקרקע הוא טמפרטורה נמוכה של האוויר דרכו הוא עובר, אחרת הפתית יותך וייהפך לטיפת מים והשלג ירד בצורת גשם.

חוקרים מתחום ה[[צומח]] אספו ראיות לכך ש[[חיידקים]] מה[[מין (טקסונומיה)|מין]] ''Pseudomonas syringae'', מפרישים [[חלבון|חלבונים]] המעודדים את היווצרות גבישי הקרח היוצרים את פתיתי השלג. על פי הממצאים שנאספו, לחיידקים אלה יש השפעה משמעותית על כמות השלג הנוצרת ועל [[מזג האוויר]]{{הערה|1={{הארץ|הניו יורק טיימס|הבקטריה שקובעת איך נתלבש כל בוקר|1.1203617|26 במאי 2010}}. במקור: <div class="mw-content-ltr">{{Cite web | title = Tracing Snow and Rain to Bacteria That Dwell on Crops | last = Robbins | first = Jim | work = [[New York Times]] | date = 24 May 2010 | accessdate = 2018-02-20 | url = http://www.nytimes.com/2010/05/25/science/25snow.html }}</div>}}.

במהלך נפילתם ב[[אטמוספירה]] נאחזים פתיתי השלג זה בזה באמצעות הזרועות המסועפות וכך נוצרות הצורות   ה[[פרקטל]]יות שלהם, שהן בצורות [[משושה]]{{הערה|1=[[אבי שמידע]] ו[[מיכה לבנה]], '''החרמון: טבע ונוף''' (1990), עמ' 40–43}}. צורת המשושה של פתית השלג נובעת מהרכב [[מולקולה|מולקולת]] ה[[מים]] – [[אטום]] [[חמצן]] אחד ושני אטומי [[מימן]] היוצרים [[משולש]] התואם את ה[[זווית]] הפנימית של משושה. המבנה המיוחד של פתית השלג גורם להחזרת אור גבוהה, והימצאותם של גבישים רבים יחד יוצרת את הצבע הלבן, בדומה לגבישי ה[[סוכר]] או ה[[מלח (כימיה)|מלח]].

[[קובץ:Mullsjö vapen.svg|שמאל|ממוזער|120px|סמל היישוב מולשה ב[[שוודיה]] הכולל [[ציור]] של פתית שלג]]
בראשית [[המאה ה-17]] כתב ה[[אסטרונום]] ה[[גרמניה|גרמני]] [[יוהאנס קפלר]] ספר בשם "[[על פתית השלג המשושה]]", שבו תיאר את הנטייה הטבעית של חפצים, הדומים בגודלם ובצורתם, להתארגן בצורת משושים; מכך הסיק, שפתית השלג נוצר מהצטברות של יחידות זעירות וזהות{{הערה|1=איאן סטיוארט, '''המספרים של הטבע: המציאות הלא מציאותית של ה[[מתמטיקה]]''', [[הד ארצי]], 1999}}. הצורות הסימטריות של פתיתי השלג שבו את הדמיון האנושי ושולבו בתרבות האנושית, למשל בסמלי [[אצולה]] ויישובים.

גודלו של פתית השלג תלוי ב[[לחות]] ה[[אוויר]] – ככל שהיא גדולה יותר, כך הפתית גדל. [[שטח פנים|שטח הפנים]] של פתית השלג גדול יחסית ל[[מסה]] שלו, ולכן הוא נתקל בהתנגדות גדולה של האוויר בעת נפילתו, התנגדות המאיטה את הנפילה. [[רוח|משבי האוויר]] גורמים לכך שהנפילה אינה בקו [[ישר]] ונוצרת [[אשליה אופטית]] של ציפת פתיתי השלג באוויר.

לשלג יש צורות שונות, התלויות גם בטמפרטורה, בכמות המים, ובסביבת ההיווצרות באטמוספירה. צורות מסוימות קשורות בתופעות אופטיות. כאמור עד ל-40 מע' מתחת לאפס, ניתן לשמור מים בקירור יתר. מעל 8 ק"מ באטמוספירה, כל העננים עשויים קרח בלבד. לחץ על רוויה של קרח נמוכה יותר משל מים. כלומר לחץ אדים של 100% עבור מים, יהיה על רוויה עבור קרח, ובמצב כזה ייווצר קרח. אם מופיעים גבישי קרח בענן, הם יספחו אליהם את הטיפות. לגבישי קרח קשה מאוד להיווצר ללא גרעיני קרח (IN - Ice Nuclei). על מבנה הסריג של הקרח להיות דומה למבנה של הקרח, כך למשל NaCl אינו מתאים, לעומת יודיד הכסף AgI.

=== יצירת קרח בענן ===
ייתכנו מספר אפשרויות ליצירת קרח בענן קר (ענן המכיל פאזת קרח בנוסף לפאזה הנוזלית, בניגוד לענן חם):
* '''השתקעות הטרגונית''' (''heterogeneous deposition'') – מעבר ישיר מאדי מים בפאזה גזית לקרח על גרעין קרח הוא נדיר מאוד באטמוספירה.
* '''עיבוי ואחריו קפיאה''' – התעבות ליצירה טיפה נוזלית, אך חלק מגרעין ההתעבות בטמפרטורה מסוימת מהווה גם גרעין קרח.
* '''מגע '''(contact) – טיפה במצב של [[קירור-על]] פוגשת בגרעין קרח וקופאת.
* '''הטמעה''' (immersion) – התנגשות של טיפה עם גרעין קרח בטמפרטורות חמות, לאחר מכן נסיקת הטיפה לטמפרטורות קרות וקפיאה.

==== מנגנונים שניוניים של יצירת קרח ====
* שבירת גבישי קרח גדולים לחלקים קטנים יותר כתוצאה מהתנגשות.
* פגיעת טיפות מים גדולות מ-25 [[מיקרומטר (יחידת מידה)|מיקרומטר]] ב[[גראופל]] מביאה להיווצרות גבישי קרח.
קיים ריכוז נמוך יחסית של גרעיני קרח באטמוספירה, ולכן לא ברור מדוע ישנה כמות רבה של קרח
באטמוספירה. הסבר אחד הוא, כאמור, שגבישי קרח נשברים לחלקיקים רבים שמהווים גרעיני
קרח.
ריכוז גרעיני הקרח הפעילים תלוי בטמפרטורה (חלקם נעשים אפקטיביים רק בטמפרטורה מסוימת),
ובמבנה הכימי והפיזיקלי של ה[[אירוסול]] – בהגדרתו, לגרעין קרח יש מבנה סריגי דומה לזה
של קרח. לחלק מגרעיני הקרח יש גם תכונות של גרעיני התעבות, וכך טיפה יכולה לקפוא
בשלב מאוחר יותר. לעיתים נדירות בלבד יש יותר מ-10 גרעיני קרח לליטר. חלק גדול מגרעיני
קרח הם חומרים אורגניים.

ריכוז גרעיני הקרח בענן נע בין 0 ל-100 חלקיקים בליטר. כמו כן, לרוב יש הבדל של כ-4 סדרי גודל בין ריכוז גרעיני הקרח וריכוז גבישי הקרח ולכן מסתבר שיש ריבוי כלשהו בכמות הגבישים.

==== גידול גבישים באמצעות דיפוזיה ====
לא פשוט לחשב את מידת הגידול של גבישי הקרח מאחר שצורתם אינה כדורית, ולפיכך שטף האדים אינו איזוטרופי.

אוויר הנחשב רווי עבור מים, נמצא במצב של על-רוויה עבור קרח, במיוחד בטמפרטורות הנמוכות מאפס. ב-15 מע' מתחת לאפס, על-רוויה של קרח היא כ-10%. לכן, אם גביש קרח נוצר באזור, או נופל לאזור שבו יש טיפות מים רבות המצויות ב[[קירור-על]], האדים יהיו בעל-רוויה עבור גבישי הקרח, ואלה יגדלו במהרה ('''[[תהליך ברגרון]]''' – Bergeron). כאשר גבישי הקרח גדלים, הם מורידים את רמת העל-רוויה מתחת לרמה הדרושה להיווצרות טיפות מים, וכתוצאה מכך יפסידו הטיפות אדים לטובת גבישי הקרח. מאחר שגבישי קרח גדלים מהר, זהו תהליך חשוב מאוד ביצירת גשם.

מקסימום הגידול הדיפוסיבי מתרחש בין {{D}}-10 ל-({{D}}-20) [[מעלות צלזיוס]]. הצורות של גבישי הקרח תלויות בטמפרטורה ובלחץ האדים. במדידות שנעשו באמצעות מטוסים בענני [[צירוס]] בגבהים שונים נמצא כי יש שלושה גדלים של גבישי קרח בכל גובה. לצורות שונות יש תכונות אופטיות שונות, ואלה גורמות לתופעות
אופטיות. מהירות הנפילה של גבישי קרח נקבעת לפי קוטר הטיפה המתאימה לכל גביש ועוד שני קבועים המתאימים לכל צורת גביש.

המהירות נתונה בנוסחה: <math>U = k D^n</math>

כאשר D הוא קוטר טיפת המים האקוויוולנטית לפתית השלג. עבור דנטריטים (פתיתי שלג בצורת כוכב) k=160 ו-n=0.3. עבור פתיתים עמודיים (columns) או שטוחים (plates){{כ}}, k=234, n=0.3. היחס בין הקוטר והמסה של גבישים שונים נתון בנוסחה <math>m = a D^b</math>.

;גידול הגביש בהתלכדות
התהליך העיקרי בהתפתחות גשם הוא התלכדות גבישי קרח עם טיפות בקירור יתר. תוצאת התהליך היא קפיאה מיידית של הטיפות – בתהליך המכונה באנגלית Riming (מהמילה rime, [[כפור]]). רמת הקפיאה תקבע את צפיפות החלקיק. קפיאה מהירה תביא ל[[גראופל]] (ברד רך), וקפיאה איטית תביא לברד. התנגשויות בין גבישי
קרח נקראת '''אגרגציה''' (באנגלית: aggregation. מילולית: הצטברות, היאספות).

במהלך התנגשויות בין טיפות בקירור יתר ובין [[גראופל]], רוב החום הכמוס המשוחרר מועבר לחתיכות הגראופל. אם ההתנגשויות אינטנסיביות, שחרור החום הכמוס עשוי לגרום להפשרת הגראופל או ל[[סובלימציה|המראתו]].

== השפעות אקולוגיות ==
לשלג יש כושר בידוד גבוה, הנובע מכמות האוויר הרבה הכלואה בתוכו – [[צפיפות החומר|משקלו הסגולי]] הוא רק עשירית משל [[מים]]. פעמים רבות קרה, שאנשים שהיו קבורים שעות בשלג לאחר [[מפולת]] נשארו בחיים בזכות שמירת חום הגוף. מעטה השלג מבודד את הקרקע ומונע בריחת חום.
[[קובץ:Hermonx.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ה[[רכבל]] ב[[חרמון]]]]
[[קובץ:Windbuchencom.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלג ב[[היער השחור|יער השחור]]]]
[[לבן|לובן]] השלג גורם להחזרת כ-80% מ[[קרינת השמש]] אל החלל, אפקט [[אלבדו]] התורם להתקררות כדור הארץ. ה[[התחממות עולמית|התחממות של כדור הארץ]] עלולה לגרום להמסת שלגים ויצירת תגובת שרשרת, פחות שלג – יותר חום, יותר חום – פחות שלג וכך הלאה, התחממות גדלה והולכת. בעבר היה חשש מתהליך הפוך – ב-[[1976]], הקלימטולוג [[לוואל פונטה]] {{אנג|Lowell Ponte}} פיתח, בספר "התקררות: האם התחיל עידן הקרח הבא?" (The Cooling: Has the Next Ice Age Already Begun?), שהיה לרב מכר, [[תאוריה]] שעל פיה התרחבות האזורים המכוסים בשלג עלולה לגרום לתחילתו של [[עידן קרח]] חדש. על פי התאוריה, די היה בחמישה חורפים קשים רצופים לשם כך. ה[[היסטוריון]] הצבאי דאגלס אורגיל וחוקר האקלים והאסטרופיזיקאי ג'ון גריבין, שניהם מ[[החברה הגאוגרפית המלכותית]], כתבו את ה[[מותחן (סוגה)|מותחן]] "החורף השישי", שנושאו עתיד אפשרי, המגיע לאחר רצף של חמישה חורפים קשים וראשיתו של עידן קרח חדש. הספר [[תרגום|תורגם]] ל[[עברית]] והופיע ב[[ישראל]] ב[[כתר הוצאה לאור]]{{הערה|1=[http://he.shvoong.com/books/novel/25912-החורף-השישי/ תקציר הספר "החורף השישי", באתר שוונג]}}. בהמשך הופק גם [[סרט קולנוע]] בשם "[[היום שאחרי מחר]]", עם שינויים מסוימים. השינויים האקלימיים מאז לא אששו את ההנחה והוגה התאוריה חזר בו.

השלג משפיע על החי ועל הצומח ומאלץ אותם להסתגל לנוכחותו. רובד השלג, המכסה את הקרקע תקופה ארוכה יחסית, חונק את הצמחייה שמתחתיו, עומס השלג על ענפי ה[[עץ|עצים]] גורם לשבירת ענפים ואף להתמוטטות העצים. רק בעלי חיים מעטים מסוגלים למצוא את מזונם מתחת למעטה השלג, לכן עוברים האחרים לאסטרטגיות הישרדות שונות, כמו [[נדידת בעלי חיים]] ו[[נדידת עופות|עופות]] לאזורים חמים יותר או [[תרדמת חורף]]. עם הפשרת השלגים ולבלוב הצמחייה החדשה שבים הנודדים ומקיצים הישנים.

באזורים בהם מתקיים השלג לאורך כל השנה, בעלי החיים התפתחו להיות מותאמים לסביבה מושלגת, דוגמת [[דוב קוטב|דוב הקוטב]], [[שועל שלג|שועל השלג]] ואחרים. חלק מבעלי החיים באזורים מושלגים ניזונים מדגים, שכן אלה מתקיימים במי נהרות ואגמים, סביבה המושפעת פחות משינויי האקלים.

== סוגי שלג ==
[[קובץ:CPSnowmaker.JPG|ממוזער|250px|שמאל|[[תותח שלג]] המייצר [[שלג מלאכותי]]]]
אם הטמפרטורות נמוכות דיין, נערם השלג על הקרקע, לעיתים עד לגובה של מטרים אחדים. המשקע מורכב בעיקר מאוויר, ועד עשרה אחוזים ממנו הם מים. לכן כשמודדים כמות שנתית מצטברת לא מודדים את השלג בהיותו קפוא, אלא רק כשהוא הופך שוב למים. הצטברות שלג, שלא הותך במלואו בעונה החמה, מוסיפה כל שנה רבדים נוספים הלוחצים על הרבדים שתחתם, מצופפים אותם ויוצרים [[קרחון|קרחונים]].

כאשר הטמפרטורה עולה מעל ל[[נקודת הקיפאון]] של המים, השלג מפשיר והופך למים.

באזורים שבהם השלג שכיח יש גם תרבות שלג שבאה לידי ביטוי גם במבחר המילים המתארות את סוגי השלג השונים. סוגי השלג השונים נבדלים ביניהם על פי צפיפות השלג, גבשושיוּתו, רטיבותו, צורת הצטברותו ועוד.

השלג יורד מהעננים בכמה צורות:
* [[גביש]]י [[קרח]] קטני ממדים, מגודל [[מיקרוסקופ]]י עד ל[[מטר|מילימטרים]] בודדים.
* פתיתי שלג שנוצרו מהתחברותם של מספר גבישי קרח. גודלם יכול להגיע עד לקוטר של עשרה סנטימטרים.
* [[גראופל|ברד רך]] (או:גראופל; Graupel), שקשיותו ודחיסותו נעה בין [[ברד]] ובין פתית שלג.
* [[גשם-שלג]] (באנגלית: Sleet) – שלג היורד יחד עם [[גשם]] ומעורב איתו.
<gallery widths="50px" perrow="3" align="left">
Image:Weather-Snow.png|סימן מוסכם: צפוי שלג
Image:Weather-Snow-Sunny-Periods.png|סימן מוסכם: צפוי שלג וזריחת שמש לסירוגין
Image:Weather-Snow-Storms.png|סימן מוסכם: צפויות סופות שלג
</gallery>
סוגי שלג שונים על הקרקע:
* פודרה (באנגלית: Powder) – הצטברות גבישי הקרח הזעירים על הקרקע יוצרת שלג בעל מרקם אבקתי. שלג זה רך למגע וחביב על גולשי ה[[סקי]] וה[[סנובורד]].
* קראד (באנגלית: Crud) – שכבת פודרה שגלשו עליה במידה כזאת שחלק ממנה נדחס/נכבש וחלקים אחרים עדיין לא ואין הבדלה ברורה ביניהם.
* שלג עמוק – רובד שלג בעל עומק משמעותי, שלא נדחס על ידי גולשים או [[חתול שלג]] (ר' להלן).
* שלג מהודק – שלג עמוק שהודק על ידי חתול שלג או אמצעים אחרים.
* סלאש (באנגלית: Slush) – שלג בשלבי התמוססות ראשונים.
* קראסט (באנגלית: Crust) – רובד פתיתי שלג, שחלקו העליון הותך וקפא לאחר מכן, קיפאון שיצר קליפת קרח דקה.
* גולש – שלג בשלבי התמוססות מתקדמים{{הערה|1=[http://www.snowboards.co.il/Page_Article.cfm?ArticleID=57 פורטל הסנובורד הישראלי]}}{{הערה|1=[http://www.masa.co.il/article_ski.php?cid=2652 מסע אחר - מילון הסקי השלם]}}.

בנוסף לשלג הטבעי, היורד מהעננים, קיים גם [[שלג מלאכותי]] המיוצר בעיקר לצורך חיפוי קטעים חשופים של מסלולי [[סקי]].

==שיאים==
הכמות הגדולה ביותר של שלג במהלך 12 חודשים ירדה בשפועו הדרומי של [[הר ריינייר]] . 31.102 מטרים ירדו שם בין ה 19 בפברואר [[1971]] ל 18 בפברואר [[1972]].{{הערה|לפי אתר שיאי גינס . ובשונה ממה שכתוב בוויקיפדיה באנגלית}}.

== החיים בסביבה מושלגת ==
===תפוצת השלג ושימושיו===
[[קובץ:Igloo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[איגלו]] עשוי משלג]]
[[קובץ:Quinzy.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בית שלג מהסוג [[קוינזי]]]]
השלג נפוץ הרבה פחות מן ה[[גשם]] (אך רוב הגשמים הם שלגים שהותכו לפני הגעתם לקרקע), והוא יורד רק בכשליש משטח [[כדור הארץ]], בעיקר באזורים הכלולים בין [[קו רוחב]] 35° צפון ל[[הקוטב הצפוני|קוטב הצפוני]] ובין קו רוחב 35° דרום ל[[הקוטב הדרומי|קוטב הדרומי]]. השלג נדיר באזורים ה[[אזור טרופי|טרופיים]] וה[[סובטרופי]]ים, אך יש מקומות גבוהים שבהם עשוי לרדת שלג בכל עונה, וקיימים גם מקומות רבים שבהם השלג אינו מפשיר במהלך כל השנה ('''שלג עד'''). דוגמה להר מושלג באזור טרופי הוא [[הר קניה]], שפסגתו מרוחקת רק 50 ק"מ מ[[קו המשווה]] ואפילו על קו המשווה עצמו נערם שלג על הקרקע, בנקודה הגבוהה ביותר על קו המשווה – בגובה 4,690 מטרים על המדרונות הדרומיים של [[הר געש|הר הגעש]] קאימבה (Cayambe גובה הפסגה 5,790 מטרים) שב[[אקוודור]].

תושבי המקומות שבהם השלג שכיח למדו להשתמש בו לצרכיהם ולנקוט באמצעים הדרושים כדי להתגונן מפני נזקיו. מהשלג אפשר לבנות בתים, שהודות לתכונות הבידוד של השלג, מגינים על יושביהם מפני הקור והרוחות. בית שלג הבנוי מלוחות שלג חצובים נקרא [[איגלו]] ובית שלג הבנוי משלג מהודק נקרא [[קוינזי]]. בנוסף לצורות המסורתיות של בתי שלג, בתקופה המודרנית יצר האדם גם [[מלון קרח|מלונות קרח]], בעיקר למטרות תיירותיות. גם הבתים הרגילים מושפעים מנוכחות השלג, העלול להצטבר בכמויות גדולות על הגגות. כמות גדולה של שלג יכולה לגרום להתמוטטות הגג, לכן נהוג לבנות גגות משופעים באזורים שיש בהם שלג רב.

השלגים הם מאגרי [[מים|מי שתייה]] זמינים לכל דורש. ההפשרה האיטית בעונת האביב מביאה להשקיה טובה של השדות, ברכה לחקלאים. התחממות מהירה מדי של מזג האוויר, לאחר הצטברות כמויות גדולות של שלג במהלך החורף, יכולה לגרום ל[[שיטפון|שיטפונות]] ולהצפות במקומות הנמוכים.

=== צורות בילוי בסביבה מושלגת ===
תעשיית הפנאי מנצלת היטב את היתרונות של הסביבה המושלגת ומציעה צורות בילוי מגוונות. הבילויים העממיים ביותר הם מלחמות [[כדור שלג|כדורי שלג]], יצירת [[בובת שלג|בובות שלג]] והחלקה ב[[מזחלת|מזחלות]] מאולתרות. צורות בילוי אלה לא מצריכות ציוד מיוחד ואפשר להוציאן לפועל בסביבה ביתית.

אתרי [[סקי]] מציעים לנופשים מתקנים, ציוד ומסלולים לשם לימוד ובילוי. האתרים ממוקמים באזורים הרריים, שם ישנו שיפוע לצורכי [[גלישת שלג]], והשלג זמין יותר.

===תעבורה בסביבה מושלגת===
[[קובץ:Mariah Struts Her Stuff.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[סוס]] מושך [[מזחלת]] על מישור מושלג]]
[[קובץ:10seppalasleddogs.jpg|שמאל|ממוזער|250px|להקה של 10 [[כלב הבית|כלב]]ים מושכת [[מזחלת]]]]
[[קובץ:Isergebirge Carlsthal.JPG|ממוזער|250px|[[כביש]] מושלג]]
הנסיעה ב[[מכונית]] בכבישים מושלגים קשה ומסוכנת. לשלג יש מקדם חיכוך נמוך מזה של [[אספלט]] הכבישים, וההחלקה יכולה לגרום לסטיית כלי רכב ממסלולם ואף להתנגשויות. לעיתים נוצרת אף שכבת קרח על פני השלג והיא חלקה אף יותר. פתיתי השלג הנופלים פוגעים גם בשדה הראייה של הנהגים.

כדי לפנות צירי תנועה מהשלג הנערם משתמשים בכלים מכניים מיוחדים לכך, [[מפלסת שלג|מפלסות שלג]], אך באזורים פחות מפותחים יש גם פינוי שלג הנעשה בצורה ידנית, עם אתי חפירה. למניעת החלקת כלי הרכב על משטחי השלג מתקינים צמיגים ושרשראות המיועדים לנהיגה בשלג. לאחר התחממות קלה, כשהשלג מתחיל להתמוסס, רוח קרה עלולה להקפיא את השכבה העליונה וליצור משטח חלק ומסוכן מאוד לעוברי הדרך ברכב וברגל. למניעת ההחלקה מפזרים על הכבישים והמדרכות [[מלח (כימיה)|מלח]], [[אפר]] או [[חול]] מעל השלג.

בנוסף לאביזרים השונים שנועדו להתאים כלי רכב לסביבה מושלגת, יש גם אביזרים וכלי תעבורה מיוחדים לאזורים מכוסים שלג:
* [[נעלי שלג]]
* [[מגלשיים]]
* [[מזחלת]]
* [[אופנוע שלג]] – כלי רכב דמוי [[אופנוע ים]] הנע על שרשראות
* [[חתול שלג]] – מין [[טרקטור]] הנע על שרשראות רחבות ומושך [[נגרר]]

===ספורט בשלג===
[[קובץ:Calgary.jpg|ממוזער|250px|קופץ סקי ב[[קלגרי]], [[קנדה]]]]
[[קובץ:Saratoga Springs Toboggan Run.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מחליקי [[טובוגן]] מתחרים ביניהם]]
ענפי ספורט רבים התפתחו באזורים שבהם קיים שלג באופן קבוע. הם מבוססים על היכולת להחליק על גבי שלג. [[סקי]] ו[[מרוץ מזחלות]] הם הבולטים שבענפי ספורט השלג.

[[ספורט חורף|ספורט השלג]] כולל את הענפים הבאים:
* [[סקי אלפיני]]
* [[סקי למרחקים]]
* [[סקי מהירות]]
* [[קפיצות סקי]]
* [[טלמרק (סגנון סקי)|טלמרק]]
* [[סקי נורדי משולב]]
* [[ביאתלון]]
* [[גלשן שלג|גלשנות שלג]] (snow boarding)
* [[מרוץ מזחלות]]
* [[טובוגן]]
* [[מלחמת כדורי שלג]]
* [[סקי עפיפון]]

תחרויות ספורט אלה מותנות בקיום רובד של שלג, לכן הן יכולות להתקיים רק במקומות ובזמנים שבהם השלג זמין. מסיבות אלה ענפי ספורט השלג אינם משתתפים ב[[אולימפיאדה]], אך חלקם משתתפים ב[[אולימפיאדת החורף]].

מדינות בולטות בתחום [[ספורט חורף|ספורט החורף]] הן [[רוסיה]], [[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[גרמניה]], [[שווייץ]], [[אוסטריה]] וארצות [[סקנדינביה]]. ב[[ישראל]] שכיח השלג רק בהר [[החרמון]] ולכן ספורט הגלישה פחות נפוץ. [[אתר החרמון]] הוא אתר ה[[סקי]] היחיד בישראל. למרות מגבלות אלה, באולימפיאדות החורף נוטלים חלק גם [[ספורט בישראל|ספורטאים ישראלים]]{{הערה|{{ynet||אולימפיאדת החורף: 2,600 אתלטים, 80 מדינות ו-5 ישראלים|3214167|10 בפברואר 2006}}}}.

===השלג בספרות ובאמנות===
[[קובץ:Hiroshige, Two men by a gate in the mountains.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ציור]] של נוף מושלג]]
מקומות מושלגים, עם כל האילוצים וההכבדות שהשלג כופה על האדם, משמשים כזירת אירועים בהרבה ספרי עלילה, למשל ה[[נובלה]] "[[שלגי קילימנג'רו (סיפור)|שלגי קילימנג'רו]]" מאת [[ארנסט המינגוויי]] ו"בז השלג" מאת [[סטיוארט הריסון]]. ב[[מותחן (ספרות)|מותחן]] "חוש השלג של העלמה סמילה" מאת [[פטר הוג]]{{הערה|1=תורגם לעברית והופיע ב-1997 ב[[הוצאת שוקן]]}}, מתוארת אישה ממוצא [[אינואיטים|אינואיט]], אשר פותרת בעיה בלשית בזכות חדות ההבחנה שלה בין סוגי שלג שונים.

בסיפורי ילדים, לובן השלג הוא מקור שמה של [[שלגיה ושבעת הגמדים|שלגיה]] וצינתו ה"מגיעה עד הלב" היא המוטיב המרכזי ב"[[מלכת השלג (אנדרסן)|מלכת השלג]]" מאת [[הנס כריסטיאן אנדרסן]]. כמה מעלילות סיפורי "[[פו הדב]]" מאת [[אלן אלכסנדר מילן|א.א. מילן]] מתרחשות ביער מושלג.

[[צייר]]ים רבים ציירו נופים מושלגים, ומאז המצאת ה[[צילום]], גם צלמים כיוונו את מבטם ומצלמותיהם לעברם.

השלג הוא חומר נוח מאוד ל[[פיסול]], ומכאן המנהג העממי של בניית [[איש שלג]]. לצד הנוחות המזמינה של פיסול בשלג קיים החיסרון באורך הקצר יחסית של חיי היצירה. חרף החיסרון, במקומות שבהם מצוי השלג בשפע, הוא משמש יוצרים עממיים ומתקיימים אפילו [[פסטיבל]]ים רבי משתתפים הזוכים לסיקור, כדוגמת [[פסטיבל השלג של סאפורו]]{{הערה|1=[http://www.snowfes.com/english/place/index.html פסטיבל השלג ה-59 של סאפורו]}}. ה[[פסל (מקצוע)|פַּסָל]] ה[[בריטים|בריטי]] [[אנדי גולדסוורת'י]], העוסק בין השאר באמנות זמנית, הקים כמה עבודות פיסול משלג.

==השלג בישראל ==
{{ערך מורחב|ערך=[[שלג בישראל]]}}
[[קובץ:Jerusalem (997009321635105171).jpg|ממוזער|טקסט=שלג בירושלים, [[1968]], משה מרלין לוין, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית|שלג בירושלים, 1968, [[משה מרלין לוין]], אוסף מיתר, [[הספרייה הלאומית]]]]
[[קובץ:Hermonsite1.jpg|שמאל|ממוזער|220px|[[אתר החרמון]] שעל [[חרמון|רכס החרמון]] פעיל במשך מספר שבועות בשנה. בתמונה אתר ה[[סקי]] שבחרמון, מבט לעבר הרכבל העליון]]
ב[[ישראל]] ממעט השלג לרדת. המקומות היחידים שבהם יורד שלג מדי שנה הם בהר ה[[חרמון]] ובצפון [[רמת הגולן]], שהם אזורים גבוהים יחסית (1,000 עד 2,000 מטר מעל [[גובה פני הים]]). לעיתים יורד שלג גם באזורים נמוכים יותר, בגבהים של 700{{כ}}–900 מטר מעל פני הים, כמו [[צפת]], [[ירושלים]], והרים ב[[הרי יהודה|יהודה]], [[שומרון]] ו[[הנגב]]. שלג באזור [[מישור החוף]] של ישראל נדיר ביותר. [[שלג 1950 בישראל|אירוע שלג במישור החוף התרחש בפברואר 1950]]. למעט הר החרמון, מרבית המקרים של ירידת שלג באזורי ההרים מתרחשים בדרך כלל מחודש ינואר ועד למחצית מרץ. מקרים של שלג בהרי הצפון והמרכז מחוץ לתקופה זו נדירים, אולם מתועדים. לדוגמה, ב-2 באפריל [[1990]] ואף ב-12 באפריל [[1949]] ירדו שלגים בפסגות הרי הצפון והמרכז כולל ירושלים.

==שלג בתרבות העברית==
=== במקרא ובספרות חז"ל ===
[[קובץ:Snow in Jerusalem 1921.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלג ב[[ירושלים]] בשנת [[1921]]]]
התרבות העברית, שהתפתחה באזור שבו השלג מוגבל לפסגות ההרים הגבוהות ({{ציטוטון|שֶׁלֶג לְבָנוֹן}} – {{תנ"ך|ירמיהו|יח|יד|קצר=כן}}), ולפרקי זמן קצרים, מתייחסת לשלג כאל תופעה נדירה הראויה לציון, ואף יכולה להיחרת בזיכרון הקולקטיבי כאירוע היסטורי:
:{{ציטוטון|וּבְנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע בֶּן-אִישׁ-חַיִל רַב-פְּעָלִים ... יָרַד וְהִכָּה אֶת-הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבֹּאר '''בְּיוֹם הַשָּׁלֶג'''}} ({{תנ"ך|שמואל ב|כג|כ|קצר=כן}}).

שלג נמנה עם תופעות טבע קיצוניות המעידות על עוצמת הבריאה:
:{{ציטוטון|אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ}} ({{תנ"ך|תהלים|קמח|ח|קצר=כן}}).

השלג הוא דימוי לקור עז – {{ציטוטון|כְּצִנַּת-שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר}} ({{תנ"ך|משלי|כה|יג|קצר=כן}}), ובאופן סמלי - ההפך מ"אש":
{{ציטוט|הַתּוֹרָה הַזּוֹ דּוֹמָה לִשְׁנֵי שְׁבִילִים: אֶחָד שֶׁל אוּר וְאֶחָד שֶׁל שֶׁלֶג. הִטָּה בָזֶה - מֵת בָּאוּר; הִטָּה בָזֶה - מֵת בַּשֶּׁלֶג. מָה יַעֲשֶׂה? יְהַלֵּךְ בְּאֶמְצָע.|{{ירושלמי|חגיגה|ב|א}}}}.

בשל צבעו הלבן הבוהק, מסמל השלג ניקיון וטוהר:
:{{ציטוטון|אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים '''כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ'''}} ({{תנ"ך|ישעיהו|א|יח|קצר=כן}})
:{{ציטוטון|תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּ'''מִשֶּׁלֶג אַלְבִּין'''}} ({{תנ"ך|תהלים|נא|ט|קצר=כן}})

בפסוק אחד במקרא מופיע "שלג" ב[[תקבולת]] נרדפת ל"בוֹר", מילה הקרובה ל"בוֹרית" שמשמעותה סבון: {{ציטוטון|אִם-הִתְרָחַצְתִּי בְמֵי-שָׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי}} ({{תנ"ך|איוב|ט|ל|קצר=כן}}). מופע זה מרמז אולי על גזירת השם "[[אשלג]]" (מלח ששימש בין השאר בהכנת סבון) מהמילה "שלג", בשל קישורה ללובן, ניקיון ורחצה.

==== בהלכה ====
השלג נידון בהלכה במספר תחומים:

* ההלכה דנה את השלג לא כאוכל ולא כמשקה, והוא איננו נידון כמחובר אלא "כל קורט בפני עצמו חשוב"<ref>{{בבלי|נדה|יז|א|מפרש=רש"י}}</ref> ולכן אין הוא [[טומאה וטהרה|נטמא]] כולו במקרה של [[טומאת אוכלים|מגע עם טומאה]], אלא רק החלק שנגעה בו הטומאה.<ref>{{בבלי|נדה|יז|א|מפרש=}}</ref> 
* בדיני [[מסכת אהלות|אהלות]] נפסק כי השלג לא יכול לשמש כאוהל מחמת ארעיותו,<ref>{{משנה|אהלות|ח|ה}}</ref> דין שהביא כמה מהפוסקים לדון עיר אשר מופרדת משכנתה על ידי נהר הקופא בחורף כעיר נפרדת גם בימות השלג והקרח, מפני שכפי שהשלג אינו יוצר מחיצה, כך הוא גם לא מבטל אותה.<ref name=":0">[[שלמה יוסף זוין|שלמה יוסף זווין]], '''לאור ההלכה''', השלג</ref><ref>'''שאילת יעב"ץ''', א, ז, '''כנסת יחזקאל''', סימנים ג-ד</ref>

* בדיני [[מקווה|מקוואות]], נחלקו התנאים האם שלג יכול להשלים למקווה קיים, והאם, כדעת רבי ישמעאל, מותר לטבול בשלג<ref>{{משנה|מקואות|ז|א}}</ref>. דנו הפוסקים האם כוונתו הייתה שמותר לטבול בשלג, או שמותר למלא עמו מקווה ולהמתין שיופשר,<ref>{{שולחן ערוך|יורה דעה|רא|ל}}</ref> וכן האם מותר להביאו אפילו בכלים מפני שייתכן שהוא לא נחשב כ'[[מים שאובים]]' הפוסלים מקווה.<ref>{{ויקיטקסט|בית יוסף יורה דעה רא}}</ref>{{הערה|[https://ph.yhb.org.il/category/18/18-10/#halacha11 הלכות מקוואות] מתוך הספר [[פניני הלכה]] של הרב [[אליעזר מלמד]]}}<ref name=":0" />
* ההשוואה בין השלג לארץ ב{{תנ"ך|איוב|לז|ו}}, הביאה את [[המרדכי]] בן [[המאה ה-13]] לפסוק כי ניתן [[כיסוי הדם|לכסות את הדם]] בשלג,<ref>{{ויקיטקסט|מרדכי/חולין/ו|מרדכי, מסכת חולין, פרק ו סימן תרנד}}</ref> ראשונים ואחרונים רבים דחו את הבנתו בפסוק, ובמצוות כיסוי הדם, וחלקו עליו להלכה.<ref>[[יצחק בן משה]], [[אור זרוע]] חלק א סימן שצו</ref><ref>{{ויקיטקסט|בית יוסף יורה דעה כח}}</ref><ref name=":0" />
* [[נטילת ידיים]] בשלג נחלקת לשתי שאלות שונות; האם מותר לטבול ידיים בשלג בקרקע, והאם מותר ליטול בשלג בכלי. בנוגע לשאלה האחרונה הכריע ר' [[יוסף קארו]] בשולחן ערוך,<ref>{{שולחן ערוך|אורח חיים|קס|יב}}</ref> כי יש לרסק את השלג לפני נטילת ידיים באמצעותו, ובאשר לטבילת הידיים בשלג, בספר [[מגן אברהם]] כתב כי מותר לטבול ידיים בשלג בקרקע בלי ריסוק.<ref>{{שולחן ערוך|אורח חיים|קס|טז||מפרש=מגן אברהם}}</ref>
* ב[[שבת]], נפסק ב[[תוספתא]] ובגמרא כי אין לרסק את השלג,<ref>{{תלמוד בבלי|שבת|נא|ב|מפרש=}}</ref> ונחלקו הראשונים אם טעם האיסור הוא משום איסור נולד, כדעת רש"י,<ref>{{תלמוד בבלי|שבת|נא|ב|מפרש=רש"י|ד"ה=כדי שיזובו מימיו}}</ref> או מפני הגזרה שמא יבוא לסחוט פירות, האסורים בסחיטה בשבת, כדעת הרמב"ם והרשב"א.<ref>{{ויקיטקסט|חידושי הרשב"א על הש"ס/שבת/פרק ד#דף נא עמוד ב|חידושי הרשב"א על שבת נה ב}}, {{רמב"ם|שבת|כא|יג}}, ומגיד משנה שם</ref>
* בגמרא מובא כי אין [[עיבור החודש|מעברים את השנה]] "לא מפני השלג ולא מפני הצינה", למרות שעושים זאת בעקבות חסימת הדרכים מסיבות אחרות.<ref>תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, יא, א</ref>
* השלג משמש בהלכה כביטוי ללובן העז ביותר, בהקשר של זיהוי סוג [[נגעים]] כבהרת נאמר במשנה: "מראות נגעים שנים שהן ארבעה: בהרת עזה כשלג, שנייה לה כסיד היכל"<ref>{{משנה|נגעים|א|א}}</ref>. [[בעלי התוספות]] כתבו: "אפשר שבכל אחד יש כמה מראות שיש שלגים לבנים זה מזה וכולן מראה שלג..."<ref>{{תלמוד בבלי|שבועות|ה|ב|מפרש=תוספות|ד"ה=שנים}}</ref>.

=== בשירה העברית ===
בקרב ה[[יהודים]] ב[[מזרח אירופה]] סימל השלג את ה[[גלות (יהדות)|גלות]], לעומת "ארצות החום" – כינוי ל[[ארץ ישראל]]. הנגדה כגון זו מופיעה בשירה של [[נעמי שמר]] "פירות חמישה-עשר":
{{שירה|שֶׁלֶג עַל עִירִי כָּל הַלַּילָה נָח
אֶל אַרְצוֹת הַחֹם אֲהוּבִי הָלַךְ
שֶׁלֶג עַל עִירִי וְהַלַּילָה קָר
מֵאַרְצוֹת הַחֹם לִי יָבִיא תָּמָר}}

בשירו "ארץ זבת..." השתמש [[אלכסנדר פן]] בדימוי השלג להמחשת הניגוד בין ארץ הולדתו, רוסיה, לבין "המולדת החדשה", ארץ ישראל:
{{שירה|אַדְמַת-חָרוּב גֵּאָה וַחֲרֵבָה,
בָּךְ שְׂפַת-אִמִּי אֶל סוֹד נִיבֵךְ כּוֹשֶׁלֶת.
הֲתִתְרַצִּי לְשַׁאַג עֲרָבָה
בִּלְשׁוֹן תְּרָזוֹת, כְּפוֹרִים וָשֶׁלֶג?!}}

אלכסנדר פן קרא לבתו מאשתו השנייה "סינילגה", שם שפירושו "שלג" בכמה [[שפות טונגוסיות]] המדוברות ב[[סיביר]].

בשירו של [[יהודה פוליקר]] "[[חלון לים התיכון]]" הוא מזכיר את השלג שירד בתל אביב בשנת 1950, זמן קצר לאחר עליית אביו לישראל:

{{שירה|"שנת חמישים סוף דצמבר
בחוץ מלחמת רוחות
השלג צנח כאן לפתע
לבן מזכיר לי נשכחות."}}

השלג ב[[ישראל]] הוא נדיר יחסית, ובכל שנה שבה יש אפשרות להימצאו ב[[הרי ירושלים]] ישנו סיקור נרחב ב[[עיתונות]]. המשורר [[שמואל מוניץ]] כתב על ציפייה זו את שירו "תפילת השלג":

{{שירה|עֲשֵׂה שֶׁנָּקוּם לְבֹקֶר לָבָן!
תֵּן בָּאֲדָמָה שִׁכְבַת שֶׁלֶג.
[...]
עֲשֵׂה לְמַעַן יְלָדִים בִּמְעִילִים,
לְהַחְיוֹת בְּעֵינֵיהֶם אֶת הַזִּיק
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ כִּבְּתָה.}}

=== חידוש מילים ===
בעברית החדשה נגזר מ"שלג" המושג "[[שלגון|שִׁלְגּוֹן]]", ככינוי לחטיף [[גלידה]].

== ראו גם ==
* [[פתית השלג של קוך]]
* [[סינופטיקה]]
* [[מטאורולוגיה - מונחים]]
* [[מפה סינופטית]]
* [[אפיק רום]]
* [[אקלים ארץ ישראל#השלג בישראל|השלג בישראל]]
* [[רוח צ'ינוק]]
* [[ווילסון בנטלי]]

{{משקעים אטמוספיריים}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=שלג|ויקימילון=שלג|ויקישיתוף=Snow|שם ויקישיתוף=שלג|ויקישיתוף 2=Category:Snow in Israel|שם ויקישיתוף 2=שלג בישראל}}
* לאה מזור, [http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2013/01/blog-post_9.html שלג במקרא] בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
* [SnowCrystals.com SnowCrystals.com] – אתר העוסק בפתיתי השלג לצורותיהם השונות {{אנגלית}}
* Kenneth G Libbrecht, [http://www.its.caltech.edu/~atomic/publist/rpp5_4_R03.pdf The physics of snow crystals]
* [http://www.goldsworthy.cc.gla.ac.uk/search/?what=snow&search=99 עבודות אמנות בשלג של האמן אנדי גולדסוורת'י]
* {{קתדרה|[[זהר עמר]]|'כשלג בקיץ': מוצר תענוגות בארץ-ישראל ובסוריה|102.3|102, טבת תשס"ב, עמ' 62-51}}
* {{אאוריקה|מהם פתיתי השלג ואיך הם נוצרים?|38656}}
* {{יוטיוב|ao2Jfm35XeE|שם=Why are snowflakes like this?|אורך=18:49|ערוץ=Veritasium}}, 1 בדצמבר 2021
* {{ynet|יוגב ישראלי|הסוד הלבן: ההסבר המדעי לצורה הייחודית של פתיתי השלג|environment-science/article/hynu5i9qjl|25 בפברואר 2025}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007551051105171|שלג}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:שלג|*]]
[[קטגוריה:משקעים]]