הצגת המקור של הדף "שמות מספרים"

למתן '''[[שם עצם|שמות]] ל[[מספר]]ים''' משמשות שיטות אחדות, המאפשרות באמצעות אבני יסוד מעטות יחסית, לתת שמות למספרים רבים, החל ממספרים מעוטי־[[ספרה|ספרות]] המצויים בשימוש בחיי היום־יום, וכלה במספרים גדולים יותר, כמו [[מיליון]] ו[[מיליארד]], שגם בהם נעשה שימוש בהקשרים שונים. יש גם שברים במבנה העשרוני לדוגמה עשרות אלפיות.

אף שניתנו שמות למספרים גדולים מ[[טריליון]], לא נהוג להשתמש בשמות אלה, וכאשר עולה צורך לדון במספרים גדולים יותר, הדבר נעשה ב[[כתיב מדעי]], כלומר כ[[חזקה (מתמטיקה)|חזקה]] של 10.

==אבני יסוד==

ב[[עברית]] יש [[שם עצם|שם]] בשימוש נפוץ ל[[מספר שלם|מספרים השלמים]] בין [[0 (מספר)|אפס]] ל-[[10 (מספר)|עשר]] ולשתי [[חזקה (מתמטיקה)|חזקות]] נוספות של עשר: [[100 (מספר)|מאה]] (100) ו-[[1000 (מספר)|אלף]] (1,000). במשלב גבוה, קיים שם למספר 12 ("תריסר"<ref>השם "תריסר" הוא תוספת בעברית מאוחרת ולא שם מספר מקראי. הצורה "תריסר" היא הצורה הארמית התלמודית של הצורה "תרי עשר" של הארמית המקראית.</ref>, הנובע משם המספר ב[[ארמית]] – תרי עשר. כאשר 'תרי' בארמית הוא שתיים), ולמספר 10,000: ("[[רבבה (מספר)|רבבה]]". כך ברוב ספרי ה[[תנ"ך]]. ב[[ספר עזרא]]{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ב|סד}} וכן ב[[ספר נחמיה]] פעמיים ב{{תנ"ך|נחמיה|ז|סו|ללא=ספר}} וב{{תנ"ך|נחמיה|ז|עא|ללא=ספר}}}} הרבבה נקראת "ריבוא". ובספר דבורה המספר 40,000 מוצג כפי שהוא מוכר כיום). משמות בסיסיים אלה אפשר להרכיב טווח רחב של מספרים. המספרים שבין 10 ל־19 נוצרים משם ספרת היחידות שלהם בתוספת הסיומת "עשר" (אחת עשרה, שתים עשרה, שלוש עשרה וכן הלאה). הכפולות הטהורות של עשר נוצרות מ[[צורת רבים|צורת הרבים]] של ספרת היחידות שלהם (שלושים, ארבעים חמישים וכן הלאה. החריג היחיד הוא 20 שנקרא בצורת הרבים של עשר – עשרים) הכפולות של מאה, אלף ולעיתים רבבה נוצרות ממנייה פשוטה שלהם ("שלוש מאות", "ארבע מאות אלף" או "ארבעים רבבות", לרבות צורת הזוגי "מאתיים" ו"אלפיים"). כל יתר המספרים נוצרים ממנייה של כל האיברים המרכיבים אותם, לדוגמה, שלושת־אלפים שש־מאות ושבע־עשרה שווה לשלושה אלפים, ועוד שש מאות ועוד עשר ועוד שבע; ב[[בסיס עשרוני|בסיס עשר]], מספר זה נכתב כ־3,617. עבור מספרים הגדולים מ־999,999 מקובל להיעזר במילים לועזיות דוגמת 'מיליון', 'מיליארד' וכדומה.

בספר [[במדבר]] נוצר בשיטה זו שם למספר גדול יחסית: {{ציטוטון|אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם כָּל פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים|{{תנ"ך|במדבר|ב|לב}}}}. המספר שש מאות אלף קרוי גם "[[שישים ריבוא]]".

שיטה דומה, להרכבת שמות המספרים ממספר מצומצם של אבני יסוד, מתקיימת גם ב[[שפה|שפות]] אחרות, עם ניואנסים שונים. ב[[אנגלית]], למשל, יש שם פרטי גם למספרים [[11 (מספר)|11]] (eleven) ו־[[12 (מספר)|12]] (twelve). ב[[צרפתית]], בדומה לעברית ולאנגלית, שמות חלק מהעשרות ([[30 (מספר)|30]], [[40 (מספר)|40]], [[50 (מספר)|50]], [[60 (מספר)|60]]) נגזרים משמות המספרים המקבילים הקטנים מעשר. ההמשך מתפתח אחרת: למספר 70 שני שמות: septante, הנגזר מ־7, ו־soixante-dix, שפירושו "שישים ועשר"; גם למספר 80 שני שמות: huitante, הנגזר מ־8, ו־quatre-vingt, שפירושו "ארבע פעמים עשרים".

==שם המספר==
שם המספר הוא תת־קבוצה של [[שם עצם|שמות עצם]], הכוללת את המילים בשפה שמציינות [[מספר]].

ישנם כמה סוגים עיקריים של שמות מספר:

=== מספר מונה (נקרא גם מספר יסודי) ===
שמות המשמשים לציון כמות של אובייקטים. המספר המונה יבוא לפני שם העצם אליו הוא מתייחס (חוץ מהמספר 1 שיבוא אחרי שם העצם). נתאים את מינו של שם המספר למינו של שם העצם שאליו הוא נלווה. דוגמה: ארבע אימהות, שלושה אבות, אמא אחת ואבא אחד.

{| class="wikitable"
|-
|+המספר המונה מ־1 עד 10
|-
!
!נקבה
!נקבה
!זכר
!זכר
|-
!
!נפרד
!נסמך
!נפרד
!נסמך
|-
|1
|אַחַת
|אַחַת
|אֶחָד
|אַחַד
|-
|2
|שְְׁתַּיִם
|שְׁתֵּי
|שְׁנַיִם
|שְׁנֵי
|-
|3
|שָׁלֹש
|שְׁלֹש
|שְׁלֹשָה
|שְׁלֹשֶת
|-
|4
|אַרְבַּע
|אַרְבַּע
|אַרְבָּעָה
|אַרְבַּעַת
|-
|5
|חָמֵשׁ
|חֲמֵשׁ
|חֲמִשָּׁה
|חֲמֵשֶׁת
|-
|6
|שֵׁשׁ
|שֵׁשׁ
|שִׁשָּׁה
|שֵׁשֶׁת
|-
|7
|שֶׁבַע
|שֶׁבַע
|שִׁבְעָה
|שִׁבְעַת
|-
|8
|שְׁמוֹנֶה
|שְׁמוֹנֶה
|שְׁמוֹנָה
|שְׁמוֹנַת
|-
|9
|תֵּשַׁע
|תֵּשַׁע
|תִּשְׁעָה
|תִּשְׁעַת
|-
|10
|עֶשֶׂר
|עֶשֶׂר
|עֲשָׂרָה
|עֲשֶׂרֶת
|}


בניגוד לנטיית ה[[עברית]] לסמן [[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגית]] את צורות הנקבה (ילד–ילד'''ה'''), בשם המספר המצב הפוך: דווקא צורות הזכר של המספר המונה (מ־3 עד 19) מסומנות מורפולוגית על ידי האות ה"א בסופן, ואילו השמות בנקבה אינם מסומנים. כך, נאמר בזכר: מעשה בחמיש'''ה''' בלונים; אבל בנקבה: מפיקי הסדרה צילמו חמש עונות.

דוברי עברית מודרנית מרבים [[סולסיזם|לטעות בשימוש]] בשם המספר, תוך העדפה ברורה לשימוש גורף בצורות הנקבה הבלתי מסומנות מורפולוגית והפחות [[מסומננות]] (לדוגמה: {{שתי שקל|שלוש כיסאות}}, במקום שלושה). בתגובה לכך, נוצרה בשפה תופעה של [[תיקון יתר]] לכיוון ההפוך: דוברים המנסים להישמע תקינים, ישתמשו בטעות בשם המספר בזכר לצד שמות בנקבה (לדוגמה: {{שתי שקל|שישה דלתות}}, במקום שש).

ישנם מספר כללים בשם המספר כאשר הוא מספר מונה:
* מ־2 ומעלה, יבוא שם העצם ברבים: "שלושה שקלים", כשמעל עשר – ניתן להשתמש גם בצורת רבים וגם ביחיד ('אחד עשר שקל', או 'אחד עשר שקלים').
* אחרי המילה "פי" יבוא שם המספר בזכר, למשל: "פי שלושה".
* מ־3 עד 10, בצורת הסמיכות הה"א משתנה לתי"ו, כששם העצם ממין זכר: "שְמוֹנַת השחקנים", "שְלֹשֶת הדובים".
כאשר שם העצם ממין נקבה אין תי"ו בשם המספר: "שְׁלוֹש הערים הגדולות", "שֶׁבַע השמלות". במספרים מ־20 ומעלה אין להשתמש בצורת הסמיכות, אלא בצורת הנפרד: "עֶשְׂרִים ואַרְבָּעָה ספרי התנ"ך" ולא "עֶשְׂרִים ואַרְבַּעַת ספרי התנ"ך".
* המספר "מֵאָה" ממין נקבה. לכן, יש לומר "שְמוֹנֶה מֵאוֹת שקלים" ולא "שְמוֹנָה מאות שקלים".
* המספר "אֶלֶף" ממין זכר. לכן, כל מספר לפני אֶלֶף יבוא בלשון זכר, גם אם שם העצם הנלווה הוא ממין נקבה: "חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף חיילות".
*במספרים 3–10 אלף, כותבים בצורה הזאת: שלושת אלפים, ארבעת אלפים, עשרת אלפים (אלף ברבים: 'אלפים'). ממספר 11 אלף ומעלה כותבים: אחד עשר אלף, עשרים אלף... ('אלף' ביחיד)
* ציון תאריכים ייעשה תמיד במספר יסודי (מונה) ממין זכר. "תִּשְׁעָה באב", "אֶחָד באפריל".
* כאשר מונים, או מציינים [[מספר טלפון]], מספר תעודת זהות, מספר בית, מספר עמוד בספר וכו' משתמשים תמיד במספר סתמי כלומר מספרים בצורת נקבה.
מספרים אלה הם מספרים סתמיים, והצורה הבסיסית שלהם כאשר סופרים היא בנקבה: "אחת, שתיים, שלוש, ארבע"... לכן יש לומר "אני גרה בבית מספר אַחַת". (ניתן להוסיף את המילה "מספר" לפני שם העצם).

=== מספר סודר (נקרא גם מספר סידורי) ===
שמות המשמשים לציון מיקומו של אובייקט ביחס לאובייקטים אחרים. המספר הסודר יבוא לאחר שם העצם אליו הוא מתייחס ויש להתאימו למינו של שם העצם דוגמה: פרק ראשון, פרק שני, קבוצה ראשונה וקבוצה שנייה.

ישנם כללים אחדים גם לגבי מספר סודר:
* כאשר משתמשים במספר סודר, מיידעים גם את שם העצם שלפניו וגם את המספר הסודר. למשל: לוּאִי הָאַרְבָּעָה עָשָׂר (שם פרטי מיודע), הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וְאַחַת.
* כאשר משתמשים במספר סודר מ־11 ומעלה, חוזרים להשתמש במספר היסודי ביידוע, ומתאימים את מין המספר למינו של שם העצם.
לדוגמה: "יום הולדתי הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר". יום = זכר, שם העצם מיודע = הולדתי, שם המספר בזכר ומיודע = החמישה עשר.

=== מספר חלקי ===
מספר חלקי (שבר) יציין את החלק מתוך השלם. חֵצִי או חֲצִי<ref>{{מילון ההווה|חֵצִי}}</ref>, שְלִיש, רֶבַע = זכר. בסמיכות: חֲצִי התפוח, בנפרד: חֵצִי תַּפּוּחַ. חֲמִישִׁית, שִׁישִׁית, שְׁבִיעית, שְׁמִינִית, תְּשִׁיעִית, עֲשִׂירִית = נקבה.

גם בהתייחס למספר חלקי, ישנם כללים אחדים:
* מספרים חלקיים, שהמונה שלהם עד 10 יותאמו למינו של השבר ולפי צורת הרבים שלו: "למדנו כבר שְׁנֵי שְְׁלִישִׁים מהחומר".
*כאשר המכנה מעל 2 וקטן מ־5, יבואו המונה והמכנה בזכר כגון רבע, שני רבעים, שלושה רבעים, שני שלישים וכו'.
*כאשר המכנה מעל 4, יבוא המונה והמכנה בנקבה כמו חמישית, שלוש חמישיות.
* כאשר המכנה מעל 10, יבואו המונה והמכנה בנקבה כמו במספר הסתמי. למשל: "שְתֵּים עֶשְׂרֵה חלקי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה".
* במספר מעורב אשר מורכב ממספר שלם וחלקי יחדיו, ההגדרה תבוא לפני המספר החלקי או אחריו<ref>{{האקדמיה ללשון העברית - רשומה|על הבעת המספר המעורב|2019/12/03}}</ref>; לדוגמה: 3.5 חדרים – שלושה חדרים וחצי או שלושה וחצי חדרים.

== שמות של מספרים גדולים ==
כדי לתאר מספרים גדולים יותר בעברית, מכפילים אלף או ריבוא במספר דומה. כבר בתורה מופיע {{ציטוטון|וַיְבָרְכוּ אֶת-רִבְקָה, וַיֹּאמְרוּ לָהּ: אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כד|ס}}}}. ביטויים כגון זה שכיחים ב[[לשון חז"ל]], בדרך כלל בדרך [[הגזמה]]. כך למשל מופיע ב[[פיוט]] '[[נשמת כל חי]]', הנאמר בברכה הסוגרת את [[פסוקי דזמרא]] של [[שבת]]: {{ציטוטון|אלו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רנה כהמון גליו... אין אנחנו מספיקים להודות [...] על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים הטובות שעשית עם אבותינו ועמנו}}{{הערה|[[s:נשמת|נשמת כל חי]], הברכה הסוגרת את פסוקי דזמרא של שבת}}. הביטוי "ריבוא רבבות" שכיח ב[[קבלה]], וגם ב[[ספרות עברית|ספרות העברית]] של [[המאה ה-19|המאה ה־19]] ([[שלום עליכם]] כותב על גיבור סיפורו שימל'ה, שהוא "גביר אדיר בעל ריבוא רבבות"). בתחילת [[המאה ה-20|המאה ה־20]] כתב [[דוד פרישמן]] בסיפור "מצווה": "איש נחמד כמוהו לא תמצא גם בין אלף אלפי אלפים".

מאוחר יותר נקלטו מן השפות האירופיות שמות מיוחדים למספרים הגדולים: בראש וראשונה '''מיליון''', השווה לאלף אלפים ונכתב 1,000,000, ו'''מיליארד''', השווה לאלף מיליונים, ונכתב 1,000,000,000.

בשמות למספרים גדולים עוד יותר, קיימות שתי סקאלות – השיטה האירופית הנקראת גם סקאלה ארוכה, וה[[ארצות הברית|אמריקנית]] הנקראת גם סקאלה קצרה – ששתיהן מוצאן מ[[צרפת]] במאות [[המאה ה-15|ה־15]] ו[[המאה ה-16|ה־16]].

בשיטה האמריקאית (הקצרה) המספר שאחרי מיליון, אלף מיליונים (מיליארד), נקרא ביליון, ואלף ביליונים נקראים טריליון. נראה שאת המילים "ביליון" ו"טריליון" [[תחדיש|טבע]] המתמטיקאי הצרפתי [[ניקולא שיקה]] (Nicolas Chuquet;{{כ}} [[1445]]–[[1488]]), אלא שהוא הקצה אותם עבור המספרים המובעים כ־1 שאחריו 12 או 18 אפסים, בהתאמה. בכך ייסד שיקה את הסקאלה הארוכה, שסדר המספרים בה הוא: מיליון, מיליארד, ביליון, ביליארד, טריליון, וכן הלאה (ההיגיון שבשיטה מוצג להלן).

[[מתמטיקאי]]ם אחרים בצרפת אימצו שמות אלה ממש עבור המספרים בני 9 ו־12 אפסים, וזו הפכה לשיטה הצרפתית, שאומצה גם מעבר לים, ב[[ארצות הברית]]. שיטתו של שיקה (הארוכה) הייתה נהוגה ב[[אנגליה]] וב[[גרמניה]], עד שב־[[1948]] אימצה אותה גם צרפת, והותירה את ארצות הברית כמנהיגת השיטה האמריקנית. עיקר המחלוקת היה, באופן טבעי, בפירוש המלה "ביליון" (תשעה אפסים באמריקה, שנים־עשר באירופה). ב־[[1974]] הודיע [[ראש-ממשלת בריטניה|ראש־ממשלת בריטניה]], [[הרולד וילסון]], כי בריטניה מקבלת את הפירוש האמריקני למלה "ביליון", ומדריך הסגנון של '[[הטיימס]]' ה[[לונדון|לונדוני]] מיהר לאמץ החלטה זו.

השמות מבוססים על קידומות (prefix) [[לטינית|לטיניות]] למספרים קטנים, בתוספת הסיומת "־ליון". כך, ביליון הוא בי־ליון ("בי־" מתייחס למספר 2 כלומר מכפלה מסדר גודל שני), וטריליון מגיע מ"טרי־" (הקידומת ל־3 כלומר מכפלה מסדר גודל שלישי). בהתאם לשמות הלטיניים למספרים הבאים, ממשיכה הסדרה הקצרה כך:
:ביליון (2), טריליון (3), קוודריליון (4), קווינטיליון (5), סקסטיליון (6), ספטיליון (7), אוקטיליון (8), נוניליון (9), דציליון (10), וכן הלאה.

בשיטה האמריקנית ביליון שווה לאלף מיליונים, טריליון לאלף ביליונים, וכן הלאה. n־יליון שווה לאחד המוביל 3n+3 אפסים. בשיטה האירופית, ביליון הוא מיליון מיליונים, טריליון הוא מיליון ביליונים, וכן הלאה. ב־n־יליון יש 6n אפסים. לפי שיטה זו, n־יארד שווה לאלף n־יליונים; כך מיליארד הוא אלף מיליונים, ביליארד הוא אלף ביליונים, וכן הלאה. לדוגמה, בקוודריליון (n=4) יש 15 אפסים לפי השיטה האמריקנית, ו־24 לפי השיטה האירופית. בקוודריליארד יש 27 אפסים (לפי השיטה האירופית; המספר אינו קיים בשיטה האמריקנית).

===בישראל ===
ב[[ישראל]] וב[[עברית]] נהוגה כיום שיטה המבוססת על השיטה האמריקאית בהבדל אחד: המספר אלף מיליונים נקרא "מיליארד", ולא "ביליון". עד [[פברואר]] 2013 הייתה נהוגה פורמלית השיטה האירופית (על־פי מילון מונחי המתמטיקה תשמ"ה, וכן בספרים שקדמו לשנה זו), עד ש[[האקדמיה ללשון העברית]] אימצה{{הערה|[https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/meeting-329b.pdf הישיבה השלוש מאות ועשרים ותשע (שכט)], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}} את השיטה המשולבת.

השינוי נבע מהבלבול בשימוש במספר ביליון: בעוד שבקרב אנשי אקדמיה ואחרים הוא היה רווח בשימוש כשווה ערך למיליארד, הרי שלפי השיטה האירופית הנהוגה אז הוא היה שווה ל-1,000 מיליארדים. לכן הוחלט לא להשתמש יותר במונח "ביליון". בנוסף נבע השינוי מהשתרשות המונח "טריליון" במשמעותו האמריקנית כ-1,000 מיליארדים ב[[עיתונות בישראל|עיתונות]] ה[[כלכלה|כלכלית]] ובמקומות נוספים{{הערה|1=למשל [https://www.lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=6073&kwd=4772 באתר מט"ח]}}.
השימוש בשמות למספרים שמעל אלף מיליארדים (טריליון) אינו שכיח.

=== השוואה בין השיטות ===
להלן טבלת השוואה בין שתי השיטות – short scale ("האמריקאית") ו־long scale ("האירופית") {{אנ|Long and short scales}}, בבסיס עשר.
{| class="wikitable" width="700"
|- align="left"
! colspan="2" |רישום המספר ב[[השיטה העשרונית|שיטה העשרונית]]
!שם
בשיטה
הישראלית
! שם בשיטה אמריקאית || ההיגיון בשיטה האמריקנית || שם בשיטה האירופית || ההיגיון בשיטה האירופית
|- style="direction: ltr; text-align: right;" dir="ltr"
|10<sup>0</sup>
| align="right" |1
| colspan="2" |אחת||<center>1,000<sup>0</sup></center>|| אחת ||
<math display="block">\ 1,000,000^{0.0}</math>
|- style="direction: ltr; text-align: right;" dir="ltr"
|10<sup>3</sup>
| align="right" | 1,000
| colspan="2" |אלף||<center>1,000<sup>'''0'''+1</sup></center>|| אלף ||
<math display="block">\ 1,000,000^{0.5}</math>
|- style="direction: ltr; text-align: right;" dir="ltr"
|10<sup>6</sup>
| align="right" | 1,000,000
| colspan="2" |מיליון||<center>1,000<sup>'''1'''+1</sup></center>|| '''מי'''ליון ||
<math display="block">\ 1,000,000^{{\mathbf 1}.0}</math>
|- style="direction: ltr; text-align: right;" dir="ltr"
|10<sup>9</sup>
| align="right" | 1,000,000,000
|מיליארד
| '''בי'''ליון ||<center>1,000<sup>'''2'''+1</sup></center>|| '''מי'''ליארד ||
<math display="block">\ 1,000,000^{{\mathbf 1}.5}</math>
|- style="direction: ltr; text-align: right;" dir="ltr"
|10<sup>12</sup>
| align="right" | 1,000,000,000,000
| colspan="2" |'''טרי'''ליון ||<center>1,000<sup>'''3'''+1</sup></center>|| '''בי'''ליון ||
<math display="block">\ 1,000,000^{{\mathbf 2}.0}</math>
|- style="direction: ltr; text-align: right;" dir="ltr"
|10<sup>15</sup>
| align="right" | 1,000,000,000,000,000
| colspan="2" |'''קווד'''ריליון ||<center>1,000<sup>'''4'''+1</sup></center>|| '''בי'''ליארד ||
<math display="block">\ 1,000,000^{{\mathbf 2}.5}</math>
|- style="direction: ltr; text-align: right;" dir="ltr"
|{{ללא גלישה|10<sup>18</sup>}}
| align="right" | 1,000,000,000,000,000,000
| colspan="2" |'''קווינט'''יליון ||<center>1,000<sup>'''5'''+1</sup></center>||'''טרי'''ליון
|<math display="block">\ 1,000,000^{{\mathbf 3}.0}</math>
|- style="direction: ltr; text-align: right;" dir="ltr"
|{{ללא גלישה|10<sup>21</sup>}}
| align="right" | 1,000,000,000,000,000,000,000
| colspan="2" |'''סקסט'''יליון ||<center>1,000<sup>'''6'''+1</sup></center>|| '''טרי'''ליארד ||
<math display="block">\ 1,000,000^{{\mathbf 3}.5}</math>
|-
|{{ללא גלישה|10<sup>24</sup>}}
|1,000,000,000,000,000,000,000,000
| colspan="2" |'''סֶפּט'''יליון
|<center><div class="mw-content-ltr">1,000<sup>'''7'''+1</sup></div></center>
|'''קווד'''ריליון
|<math>\ 1,000,000^{{\mathbf 4}.0}</math>
|-
|{{ללא גלישה|10<sup>27</sup>}}
|1,000,000,000,000,000,000,000,000,000
| colspan="2" |'''אוקט'''יליון
|<center><div class="mw-content-ltr">1,000<sup>'''8'''+1</sup></div></center>
|'''קווד'''ריליארד
|<math>\ 1,000,000^{{\mathbf 4}.5}</math>
|-
|{{ללא גלישה|10<sup>30</sup>}}
|1,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000
| colspan="2" |'''נוֹנ'''יליון
|<center><div class="mw-content-ltr">1,000<sup>'''9'''+1</sup></div></center>
|'''קווינט'''יליון
|<math>\ 1,000,000^{{\mathbf 5}.0}</math>
|-
|{{ללא גלישה|10<sup>33</sup>}}
|1,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000
| colspan="2" |'''דֶס'''יליון
|<center><div class="mw-content-ltr">{{ללא גלישה|1,000<sup>'''10'''+1</sup>}}</div></center>
|'''קווינט'''יליארד
|<math>\ 1,000,000^{{\mathbf 5}.5}</math>
|-
|{{ללא גלישה|10<sup>36</sup>}}
|1,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000
| colspan="2" |'''אוּנדס'''יליון
|<center><div class="mw-content-ltr">1,000<sup>'''11'''+1</sup></div></center>
|'''סקסט'''יליון
|<math>\ 1,000,000^{{\mathbf 6}.0}</math>
|-
|10<sup>39</sup>
|1,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000
| colspan="2" |'''דואודס'''יליון
|1000'''<sup>12+</sup>'''<sup>1</sup>
|'''סקסט'''יליארד
|<math>\ 1,000,000^{{\mathbf 6}.5}</math>
|}

השיטה האמריקאית ממשיכה באותה תבנית (כל 3 אפסים – שם חדש) עם השמות טרדסיליון (10<sup>42</sup>) וקווטואורדסיליון (10<sup>45</sup>).

[[גוגול]], שהוא 10<sup>100</sup>, כלומר אחד המוביל 100 אפסים, שווה לעשרה דואוטריגינטיליונים בשיטה האמריקאית, ולעשרה סקסדקיליארד בשיטה האירופאית. [[גוגולפלקס]] הוא 1 ולאחריו גוגול אפסים, או עשר בחזקת גוגול: <math>10^{\mbox{googol}} = 10^{10^{100}}</math>.

== קידומות מקובלות ==

במקביל לשמות המספרים, קיימת מערכת של [[תחיליות במערכת היחידות הבין-לאומית]], המציינות כפל בחזקה מתאימה של עשר – חזקות חיוביות למספרים גדולים, וחזקות שליליות למספרים חיוביים הקטנים מ־1. כך, למשל, [[קילוגרם]] אחד שווה לאלף גרם, מילימטר הוא אלפית המטר, ו[[פצצה]] שעוצמת פיצוצה שווה לעוצמת פיצוץ של מיליון טון [[TNT]] היא פצצה בעוצמה של [[מגהטון TNT]].

ביחידות הקשורות ל[[מחשב]]ים, שולטת [[בסיס בינארי|השיטה הבינארית]]; בשל העובדה ש־<math>\ 2^{10}=1024</math> קרוב בערכו לאלף, נעשה שימוש בתחיליות מערכת היחידות הבין-לאומית בצורה מקורבת, כדי לתאר חזקות שלמות מסוימות של 2. כך למשל, קילובייט הוא 1,024 [[בייט|בתים]] (ולא 1,000), מגהבייט הוא <math>\ 2^{20}</math> בתים (4.86% יותר ממיליון), וכן הלאה. אף על פי כן, מטעמים שיווקיים מעדיפים יצרני חומרה להשתמש בבסיס 10 ככל האפשר, שכן המספרים המתקבלים גבוהים ומרשימים יותר. כך למשל, [[דיסק קשיח]] שנמכר כדיסק של 250GB, הוא למעשה בנפח של 232GB המבוססים על הבסיס הבינארי.

== כתיב מדעי של מספרים ==
{{ערך מורחב|כתיב מדעי}}

כדי להגדיל את הבהירות והקריאות, נמנעים בכתיבה מדעית משימוש בשמות של מספרים. מספר השווה לאחד עם אפסים מימינו נכתב כחזקת־10, בצורה <math>\ 10^m</math>. כך למשל מיליון הוא <math>\ 10^6</math>, ומיליארדית (אחד חלקי מיליארד) היא <math>\ 10^{-9}</math>. עבור מספרים כלליים יותר, נותנים את הספרה המשמעותית הראשונה וספרות נוספות לפי הצורך, כפול חזקה של עשר. כך, מרחקו של [[כדור הארץ]] מן [[השמש]], מאה וחמישים מיליון קילומטרים, נכתב <math>\ 1.5\cdot 10^{8}</math> קילומטרים. בעבר, כאשר [[מכונת כתיבה]] הייתה אמצעי הכתיבה הנפוץ, היה מקובל סימון <math>\ 1.5E8</math> לאותו מספר (כדי לחסוך את העלייה לשורה אחרת של תווי הדפוס). צורה זו עודנה נפוצה ב[[מחשבון|מחשבונים]] וב[[גיליון אלקטרוני|גיליונות אלקטרוניים]] (דוגמת [[אקסל]]).

במחשבים, נפוצה שיטת [[נקודה צפה|הנקודה הצפה]] לייצוג מספרים גדולים. שיטת הנקודה הצפה דומה לכתיבה המדעית, אלא שמחשבים משתמשים בדרך כלל במערכת בינארית ולכן בסיס ה[[חזקה (מתמטיקה)|חזקה]] הוא 2 במקום 10.

== ביטויים בשפת היום־יום ==
המספרים הגדולים (כגון מיליון ומיליארד) משמשים רבות בשפת היום־יום בצורך לבטא מספר גדול משיעור, משהו גדול יותר מדי וכו', למשל: "יש באמבטיה הזאת איזה מיליון בועות סבון".

קיימות בשפות שונות מילים שמציינות מספר גדול שערכו לא מוגדר{{הערה|1=[[:en:Indefinite and fictitious numbers|Indefinite and fictitious numbers]] בוויקיפדיה באנגלית.}}. כך למשל המילים "מלאן", "מלאנתאלפים" ו"אלפתאלפים" בעברית או "זיליון" (zillion{{הערה|1=[http://mathworld.wolfram.com/Zillion.html Zillion] באתר Wolfram Mathworld.}}) ב[[אנגלית]], המציינות מספר גדול ללא משמעות [[מתמטיקה|מתמטית]] מוגדרת.

==ראו גם==
* [[יחידות מידה לאורך]]
* [[מטר]]
* [[השיטה העשרונית]]
* [[שמות של מספרים לא מוגדרים]]
* [[סדרי גודל של מספרים]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://milog.co.il/מאמרים/a/מספרים_בעברית#טבלת_מספרים_בעברית טבלה של שמות המספרים בעברית]
* {{יוטיוב|eG5ZZz4D8j0|שם=שם המספר - הדגמה של שימוש נכון בשם המספר|אורך=04:40|ערוץ=ליקה לוי}}
* {{הארץ|אילון גלעד|אם לאלף מיליון קוראים בִּילְיוֹן, מנין הגיע המִילְיַארְד?|1.6510818|26 בספטמבר 2018}}
*[https://www.lergo.org/index.html#!/public/lessons/5a0a98cf3b40642348ac1fa9/intro שם המספר – לימוד הדרגתי בשלבים], אתר לרגו
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007538745605171|ספרות (ס בשוא)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מספרים}}
{{ספרות}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מספרים|*]]
[[קטגוריה:מספרים גדולים]]
[[קטגוריה:אונומסטיקה|מספרים]]