הצגת המקור של הדף "שנות חיים מותאמות לנכות"

[[קובץ:All_Causes_world_map_-_DALY_-_WHO2004.svg|ממוזער|שנות חיים מותאמות לנכות שאבדו לכל 100,000 תושבים בשנת 2004:<ref>{{Cite web|year=2009|title=WHO Disease and injury country estimates|url=https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/estimates_country/en/index.html|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20091111101009/http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/estimates_country/en/index.html|archive-date=2009-11-11|access-date=Nov 11, 2009|website=World Health Organization}}</ref>]]
'''שנות חיים מותאמות לנכות''' (ב[[אנגלית]]: '''Disability-Adjusted Life Year''', ב[[ראשי תיבות]]: '''DALY''') הוא מדד לנטל המחלה הכולל, המתבטא כמספר השנים שאבדו עקב בריאות לקויה, נכות או מוות מוקדם. המדד פותח בשנות ה-90 כדרך להשוות את הבריאות הכללית ואת תוחלת החיים במדינות שונות, ומאפשר להעריך תוחלת חיים בבריאות טובה, בשל שקלול לא רק של אובדן שנות חיים בשל מחלות שונות, אלא גם שנות חיים בבריאות לקויה.

ה-DALY הפך נפוץ יותר בתחום [[בריאות הציבור]] והערכת ההשפעה הבריאותית (HIA). הוא לא כולל רק את שנות החיים הפוטנציאליות שאבדו עקב [[מוות]] בטרם עת, אלא גם שנים מקבילות של חיים 'בבריאות טובה' שאבדו עקב בריאות לקויה או [[מוגבלות|נכות]]. בכך משולבים [[מוות|תמותה]] [[מחלה|ותחלואה]] למדד אחד ומשותף.<ref name=":0">{{Cite web|title=WHO {{!}} Metrics: Disability-Adjusted Life Year (DALY)|url=https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/metrics_daly/en/|access-date=2020-01-02|website=WHO}}</ref>

== חישוב ==
[[קובץ:DALY_disability_affected_life_year_infographic.svg|טקסט=adjusted life year|מרכז|750x750 פיקסלים| שנת חיים מותאמת]]
שנות חיים מותאמות לנכות הם מדד חברתי לנטל המחלה או הנכות באוכלוסיות. מדדי DALY מחושבים על ידי שילוב של מדדים של [[תוחלת חיים]] כמו גם איכות החיים המותאמת במהלך מחלה או נכות מכבידה עבור אוכלוסייה. DALYs קשורים למדד [[שנת חיים מתוקננת לאיכות|שנת החיים המותאמת לאיכות]] (QALY); עם זאת, QALYs מודדים רק את התועלת עם ובלי התערבות רפואית ולכן אינם מודדים את הנטל הכולל. כמו כן, QALYs נוטים להיות מדד אינדיבידואלי, ולא מדד חברתי.

באופן מסורתי, פגיעה בבריאות בוטאה באמצעות מדד אחד, שנות החיים האבודות (YLL) עקב מוות מוקדם. מצב רפואי שלא גרם למות צעיר מהצפוי לא נספר. נטל החיים עם מחלה או מוגבלות נמדד במרכיב השנים שאבדו עקב מוגבלות (YLD), המכונה לעיתים גם שנים שאבדו עקב מחלה או שנות חיים עם מוגבלות/מחלה.{{הערה|שם=:0}}

DALYs מחושבים על ידי לקיחת הסכום של שני המרכיבים הללו:<ref>{{Cite journal|last=Havelaar|first=Arie|date=August 2007|title=Methodological choices for calculating the disease burden and cost-of-illness of foodborne zoonoses in European countries|url=http://www.medvetnet.org/pdf/Reports/Report_07-002.pdf|publisher=Med-Vet-Net|archive-url=https://web.archive.org/web/20090121024116/http://www.medvetnet.org/pdf/Reports/Report_07-002.pdf|archive-date=21 January 2009|access-date=2008-04-05}}</ref>

: '''DALY = YLL + YLD'''

ה-DALY מסתמך על מוסכמה שהמדד המתאים ביותר להשפעות של מחלות כרוניות הוא זמן. הן זמן שאבד עקב מוות בטרם עת והן זמן חיים בו האדם מוגבל עקב מחלה. יחידת DALY אחת, אם כן, שווה לשנה אחת של אבדן חיים בריאים.

''משקל הנכות'' (DW) הוא ביטוי למידת ההשפעה של מצב רפואי על אדם. הוא נקבע על פי מחלה או מוגבלות ואינו משתנה עם הגיל. לשם כך הוכנו טבלאות של אלפי מחלות ונכויות, החל ממחלת אלצהיימר ועד אובדן אצבע, כאשר משקל הנכות נועד להצביע על רמת הנכות הנובעת מהמצב הספציפי.
{| class="wikitable floatleft"
|+דוגמאות למשקל נכות
! מַצָב
! DW 2004<ref>{{Cite web|year=2004|title=GLOBAL BURDEN OF DISEASE 2004 UPDATE: DISABILITY WEIGHTS FOR DISEASES AND CONDITIONS|url=https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004_DisabilityWeights.pdf|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20161130175359/http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004_DisabilityWeights.pdf|archive-date=2016-11-30|access-date=Jul 25, 2016|publisher=World Health Organization}}</ref>
! DW 2010 
|-
| אלצהיימר ודמנציות אחרות
| 0.666
| 0.666
|-
| עיוורון
| 0.594
| 0.195
|-
| סכִיזוֹפרֶנִיָה
| 0.528
| 0.576
|-
| איידס, לא על ART
| 0.505
| 0.547
|-
| כוויות 20%-60% מהגוף
| 0.441
| 0.438
|-
| עצם הירך שבר
| 0.372
| 0.308
|-
| פרק דיכאון בינוני
| 0.350
| 0.406
|-
| קטיעה של כף הרגל
| 0.300
| 0.021–0.1674
|-
| חֵרשׁוּת
| 0.229
| 0.167–0.281
|-
| אִי פּוּרִיוּת
| 0.180
| 0.026–0.056
|-
| כריתת אצבע
| 0.102
| 0.030
|-
| כאב בגב התחתון
| 0.061
| 0.0322–0.0374
|}
דוגמאות למשקל הנכות מוצגות בצד ימין. חלקן הם "לטווח קצר", והמשקלים לטווח ארוך עשויים להיות שונים.

השינוי הבולט ביותר בין נתוני 2004 ו-2010 למשקולות הנכות לעיל נוגע לעיוורון, מכיוון שמקובל להניח שהמשקלים הם מדד לבריאות ולא לרווחה ואדם עיוור אינו נחשב לחולה. "בטרמינולוגית {{מונחון|GBD|Global Burden of Disease}}, המונח מוגבלות משמש באופן נרחב כדי להתייחס לבריאות שאינה מיטבית בכל אחד מתחומי הבריאות החשובים."

ברמת האוכלוסייה, נטל המחלה כפי שנמדד על ידי DALYs מחושב על ידי הוספת YLL ל-YLD. YLL משתמשת בתוחלת החיים בזמן המוות.<ref>{{Cite journal|last=Martinez|first=Ramon|last2=Soliz|first2=Patricia|last3=Caixeta|first3=Roberta|last4=Ordunez|first4=Pedro|date=9 January 2019|title=Reflection on modern methods: years of life lost due to premature mortality—a versatile and comprehensive measure for monitoring non-communicable disease mortality|journal=International Journal of Epidemiology|language=en|volume=48|issue=4|pages=1367–1376|doi=10.1093/ije/dyy254|pmc=6693813|pmid=30629192|doi-access=free}}</ref> YLD נקבע על פי מספר שנות הנכות בשקלול רמת הנכות שנגרמה מנכות או מחלה באמצעות הנוסחה:

: '''YLD = I × DW × L'''

בנוסחה זו, I = מספר מקרי האירועים באוכלוסייה, DW = משקל הנכות של מצב ספציפי, ו-L = משך המקרה הממוצע עד להפוגה או מוות (שנים). קיים גם חישוב מבוסס שכיחות (בניגוד לשכיחות) עבור YLD. מספר השנים שאבדו עקב מוות בטרם עת מחושב לפי

: '''YLL = N × L'''

כאשר N = מספר מקרי מוות כתוצאה ממצב, L = תוחלת חיים סטנדרטית בגיל המוות.{{הערה|שם=:0}} תוחלת החיים אינה זהה בגילאים שונים. לדוגמה, בעידן הפלאוליתי, תוחלת החיים בלידה הייתה 33 שנים, אך תוחלת החיים בגיל 15 הייתה 39 שנים נוספות (סה"כ 54).<ref>{{Cite journal|last=Kaplan|first=Hillard|last2=Hill|first2=Kim|last3=Lancaster|first3=Jane|last4=Hurtado|first4=A. Magdalena|year=2000|title=A theory of human life history evolution: Diet, intelligence, and longevity|journal=Evolutionary Anthropology: Issues, News, and Reviews|volume=9|issue=4|pages=156–185|doi=10.1002/1520-6505(2000)9:4<156::AID-EVAN5>3.0.CO;2-7}}</ref>

מבחינה היסטורית סטטיסטיקת [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] [[יפן|היפנית]] שימשה כסטנדרט למדידת מוות בטרם עת, שכן ליפנים יש את תוחלת החיים הארוכה ביותר.<ref name="menken">{{Cite journal|vauthors=Menken M, Munsat TL, Toole JF|date=March 2000|title=The global burden of disease study: implications for neurology|journal=Arch. Neurol.|volume=57|issue=3|pages=418–20|citeseerx=10.1.1.660.4176|doi=10.1001/archneur.57.3.418|pmid=10714674}}</ref> גישות אחרות הופיעו מאז, כוללות שימוש בטבלאות חיים לאומיות לחישובי YLL, או שימוש בטבלת חיי הייחוס שנגזרה ממחקר ה-GBD.<ref name="brechtd">{{Cite journal|vauthors=Devleesschauwer B, McDonald SA, Speybroeck N, Wyper GM|date=2020|title=Valuing the years of life lost due to COVID-19: the differences and pitfalls|journal=International Journal of Public Health|volume=65|issue=6|pages=719–720|doi=10.1007/s00038-020-01430-2|pmc=7370635|pmid=32691080|doi-access=free}}</ref><ref name="gmawyper">{{Cite journal|vauthors=Wyper GM, Devleesschauwer B, Mathers CD, McDonald SA, Speybroeck N|date=2022|title=Years of life lost methods must remain fully equitable and accountable|journal=European Journal of Epidemiology|volume=37|issue=2|pages=215–216|doi=10.1007/s10654-022-00846-9|pmc=8894819|pmid=35244840|doi-access=free}}</ref>

=== שקלול גיל ===
[[קובץ:Disability_Adjusted_Life_Year_Weight_Plot.svg|שמאל|ממוזער| מחקרים מסוימים משתמשים ב-DALYs המחושבים כדי להעניק ערך רב יותר לשנת חיים של בוגרים צעירים. נוסחה זו מייצרת ערכים ממוצעים סביב גיל 10 וגיל 55, שיא סביב גיל 25, וערכים נמוכים ביותר בקרב ילדים צעירים מאוד ומבוגרים מאוד.<ref>{{Cite journal|last=Murray|first=Christopher J|date=1994|title=Quantifying the burden of disease: the technical basis for disability-adjusted life years|journal=Bulletin of the World Health Organization|volume=72|issue=3|pages=429–45|pmc=2486718|pmid=8062401}}</ref>]]
[[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) השתמש בשקלול גיל והנחה של 3 אחוזים ב-DALY לפני 2010, אך הפסיק להשתמש בהם החל מ-2010.<ref name="auto">{{Cite web|year=2013|title=WHO methods and data sources for global burden of disease estimates 2000–2011|url=https://www.who.int/healthinfo/statistics/GlobalDALYmethods_2000_2011.pdf|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20160909074653/http://www.who.int/healthinfo/statistics/GlobalDALYmethods_2000_2011.pdf|archive-date=2016-09-09|access-date=Jul 27, 2016|publisher=World Health Organization}}</ref>

ישנם שני מרכיבים לחשבונאות דיפרנציאלית זו של זמן: שקלול גיל וניכיון זמן. שקלול הגיל מבוסס על תאוריית ההון האנושי. בדרך כלל, שנים שחי כאדם מבוגר מוערכות יותר מאשר שנים של ילד צעיר או מבוגר יותר, שכן אלו שנים של שיא פרודוקטיביות. שקלול הגיל זוכה לביקורת לא מבוטלת על הערכת מבוגרים צעירים על חשבון ילדים וזקנים. יש המבקרים, בעוד שאחרים נותנים רציונליות, זאת כמשקפת את העניין של החברה [[פריון (כלכלה)|בפריון]] וקבלת החזר על השקעתה בגידול ילדים. מערכת שקלול גיל זו פירושה שמישהו נכה בגיל 30, במשך עשר שנים, יימדד כבעל אובדן גבוה יותר של DALYs (עומס מחלה גדול יותר), מאשר מישהו נכה מאותה מחלה או פציעה בגיל של 70 לעשר שנים.

פונקציית שקלול גיל זו אינה מתודולוגיה אוניברסלית במחקרי {{מונחון|HALY|health-adjusted life years}}, אך היא נפוצה בעת שימוש ב-DALYs. מחקרי עלות-תועלת המשתמשים {{מונחון|QALYs|quality-adjusted life years}}, למשל, אינם מנכים זמן בגילאים שונים בצורה שונה.<ref name="ReferenceA">{{Cite journal|last=Gold|first=MR|last2=Stevenson|first2=D|last3=Fryback|first3=DG|date=2002|title=HALYS and QALYS and DALYS, oh my: similarities and differences in summary measures of population health|journal=Annual Review of Public Health|volume=23|pages=115–34|doi=10.1146/annurev.publhealth.23.100901.140513|pmid=11910057|doi-access=free}}</ref> פונקציית שקלול גיל זו חלה רק לחישוב של DALYs שאבדו עקב מוגבלות. שנים שאבדו למוות בטרם עת נקבעות לפי גיל המוות ותוחלת החיים.

[[נטל המחלות הגלובלי|מחקר נטל המחלות הגלובלי]] (GBD) 2001–2002 מנה שנות חיים מותאמות לנכות באופן שווה לכל הגילאים, אך המחקרים של GBD 1990 ו-GBD 2004 השתמשו בנוסחה<ref>{{Cite web|title=WHO {{!}} Disability weights, discounting and age weighting of DALYs|url=https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/daly_disability_weight/en/|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20130926055547/http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/daly_disability_weight/en/|archive-date=September 26, 2013|access-date=2020-01-02|website=WHO}}</ref>

<math>W=0.1658 Y e^{-0.04Y}</math><ref>{{Cite book|last=Prüss-Üstün|first=A.|url=https://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/9241546204/en/|title=Introduction and methods: Assessing the environmental burden of disease at national and local levels|last2=Mathers|first2=C.|last3=Corvalán|first3=C.|last4=Woodward|first4=A.|publisher=World Health Organization|year=2003|isbn=978-9241546201|series=Environmental burden of disease|volume=1|chapter=3 The Global Burden of Disease concept|chapter-url=https://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/en/9241546204chap3.pdf|archive-url=https://web.archive.org/web/20140201192841/http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/9241546204/en/|archive-date=2014-02-01|url-status=dead}}</ref> איפה <math>Y</math> הוא הגיל שבו חיים השנה ו <math>W</math> הוא הערך שהוקצה לו ביחס לערך ממוצע של 1.

במחקרים אלה, שנים עתידיות [[היוון|הוזלו]] גם בשיעור של 3% כדי לקחת בחשבון הפסדי בריאות עתידיים. [[הפחתת ערך מושהה|היוון זמן]], הנפרד מפונקציית שקלול הגיל, מתאר העדפות בזמן כפי שמשמשות במודלים כלכליים.<ref>{{Cite book|last=Kramer|first=Alexander|title=Health in megacities and urban areas|last2=Hossain|first2=Mobarak|last3=Kraas|first3=Frauke|date=2011|publisher=Physica-Verlag|isbn=978-3-7908-2732-3|location=Heidelberg}}</ref>

ההשפעות של משחק הגומלין בין תוחלת חיים לשנים אבודות ושקלול חברתי הן מורכבות, בהתאם לחומרת המחלה ומשך הזמן שלה. לדוגמה, הפרמטרים ששימשו במחקר GBD 1990 נותנים בדרך כלל משקל גדול יותר למקרי מוות בכל שנה לפני גיל 39 מאשר לאחר מכן, כאשר מותו של יילוד במשקל של 33 DALYs ומותו של אדם בגיל 5–20 שוקל בערך 36 DALYs.

== דוגמאות ==
לסכיזופרניה יש משקל של 0.53 ולעצם הירך השבורה משקל של 0.37 בשקלולים האחרונים של WHO.<ref>{{Cite web|title=Global burden of disease 2004 update: disability weights for diseases and conditions|url=https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004_DisabilityWeights.pdf|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20161130175359/http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004_DisabilityWeights.pdf|archive-date=2016-11-30|access-date=2016-07-25}}</ref>

=== אוֹסטְרַלִיָה ===
[[סרטן (מחלה)|סרטן]] (25.1/1,000), לב וכלי דם (23.8/1,000), בעיות נפשיות (17.6/1,000), נוירולוגיות (15.7/1,000), נשימתיות כרוניות (9.4/1,000) וסוכרת (7.2/1,000) הם הגורמים העיקריים לשנים טובות של חיים צפויים לאיבוד כתוצאה ממחלה או מוות בטרם עת.<ref>{{Cite journal|last=Chant|first=Kerry|date=November 2008|title=The Health of the People of New South Wales (summary report)|url=http://mhcs.health.nsw.gov.au/pubs/2008/pdf/chorep_summary_08.pdf|url-status=dead|publisher=Chief Health Officer, [[Government of New South Wales]]|archive-url=https://web.archive.org/web/20090121024116/http://mhcs.health.nsw.gov.au/pubs/2008/pdf/chorep_summary_08.pdf|archive-date=2009-01-21|access-date=2009-01-17}}</ref> למרות זאת, לאוסטרליה יש את אחת [[מדינות לפי תוחלת חיים|מתוחלת החיים הארוכה ביותר בעולם]].

=== אַפְרִיקָה ===
המחלות וההתפרצויות הבעייתיות שהתרחשו בשנת 2013 בזימבבואה, שהוכחו כבעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הנכות הבריאותית היו טיפוס, אנתרקס, מלריה, שלשול נפוץ ודיזנטריה.<ref>{{Cite journal|last=Zimbabwe|first=Ministry of Health and Child Welfare|date=December 2013|title=Zimbabwe Weekly Epidemiological Bulletin|url=https://www.who.int/hac/crises/zwe/sitreps/zimbabwe_epi_27january2013.pdf?ua=1|url-status=live|format=PDF|publisher=World Health Organization, [[Government of Zimbabwe]]|archive-url=https://web.archive.org/web/20140228073147/http://www.who.int/hac/crises/zwe/sitreps/zimbabwe_epi_27january2013.pdf?ua=1|archive-date=2014-02-28|access-date=2014-02-24}}</ref>

=== שיעורי PTSD ===
הערכות DALY משנת 2004 ל[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|הפרעת דחק פוסט טראומטית]] (PTSD) עבור 25 המדינות המאוכלסות ביותר בעולם מציבות את מדינות אסיה/פסיפיק וארצות הברית כמקומות שבהם ההשפעה של PTSD מרוכזת ביותר (כפי שמוצג [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|כאן]]).

=== לקות שמיעה עקב חשיפה לרעש ===
שנות החיים המותאמות לנכות המיוחסות לליקוי שמיעה של עובדים בארצות הברית החשופים לרעש בכל הענפים חושבו ל-2.53 שנים בריאות שאבדו מדי שנה לכל 1,000 עובדים חשופים לרעש. עובדים במגזרי הכרייה והבנייה איבדו 3.45 ו-3.09 שנים בריאות לכל 1,000 עובדים, בהתאמה. בסך הכל, 66% מהמדגם עבדו במגזר הייצור וייצגו 70% מהשנים הבריאות שאיבדו כל העובדים.<ref>{{Cite journal|last=Masterson|first=EA|last2=Bushnell|first2=PT|last3=Themann|first3=CL|last4=Morata|first4=TC|year=2016|title=Hearing Impairment Among Noise-Exposed Workers — United States, 2003–2012|journal=MMWR Morb Mortal Wkly Rep|volume=65|issue=15|pages=389–394|doi=10.15585/mmwr.mm6515a2|pmid=27101435|doi-access=free}}</ref>

== היסטוריה ושימוש ==
פותח במקור על ידי [[אוניברסיטת הרווארד]] עבור [[הבנק העולמי]] בשנת 1990, לאחר מכן [[ארגון הבריאות העולמי]] אימץ את השיטה בשנת 1996 כחלק מדו"ח הוועדה האד-הוק לחקר הבריאות "השקעות במחקר ופיתוח בריאות". ה-DALY הושג לראשונה על ידי כריסטופר ג'יי.L. מורי ולופז בעבודה שבוצעה עם [[ארגון הבריאות העולמי]] והבנק [[הבנק העולמי|העולמי]] הידוע [[נטל המחלות הגלובלי|כמחקר נטל המחלות הגלובלי]], שנערך בשנת 1990.<ref>{{Cite journal|last=Murray|first=C. J.|last2=Lopez|first2=A. D.|last3=Jamison|first3=D. T.|date=1994|title=The global burden of disease in 1990: summary results, sensitivity analysis and future directions|journal=Bulletin of the World Health Organization|volume=72|issue=3|pages=495–509|issn=0042-9686|pmc=2486716|pmid=8062404}}</ref> כעת זהו מדד מרכזי המופעל על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]] [[האומות המאוחדות|של האו"ם]] בפרסומים כמו ''נטל המחלות הגלובלי'' שלו.<ref>{{Cite web|title=Global Health Estimates|url=https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/en/|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20150831140920/http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/en/|archive-date=2015-08-31|website=World Health Organization}}</ref>

ה-DALY שימש גם בדוח הפיתוח העולמי לשנת 1993.<ref>{{Cite book|last=World Bank|url=https://openknowledge.worldbank.org/handle/10986/5976|title=World Development Report 1993: Investing in Health|publisher=Oxford University Press|year=1993|archive-url=https://web.archive.org/web/20161127012848/https://openknowledge.worldbank.org/handle/10986/5976|archive-date=2016-11-27|url-status=live}}</ref>  

== ביקורת ==
גם DALYs וגם [[שנת חיים מתוקננת לאיכות|QALYs]] הם צורות של [[HALY]]s, שנות חיים מותאמות לבריאות.

כמה מבקרים טענו ש-DALYs הם בעצם מדד כלכלי ליכולת הייצור האנושית עבור הפרט המושפע.<ref>{{Cite journal|vauthors=Thacker SB, Stroup DF, Carande-Kulis V, Marks JS, Roy K, Gerberding JL|year=2006|title=Measuring the public's health|journal=Public Health Rep|volume=121|issue=1|pages=14–22|doi=10.1177/003335490612100107|pmc=1497799|pmid=16416694}}</ref> בתגובה, מגיני ה-DALY טענו שבעוד ל-DALY יש פונקציה של שקלול גיל שעברה רציונליות על סמך הפריון הכלכלי של אנשים בגיל זה, מדדי [[איכות חיים]] הקשורים לבריאות משמשים לקביעת משקלי הנכות., שנעים בין 0 ל-1 (ללא נכות ל-100% נכות) עבור כל המחלות. מגינים אלו מדגישים כי משקלי הנכות אינם מבוססים על כושרו של אדם לעבוד, אלא על השפעות הנכות על חייו של האדם בכלל. לפיכך, מחלת נפש היא אחת המחלות המובילות כפי שנמדדה על ידי עומס עולמי של מחקרי מחלות, כאשר דיכאון מהווה 51.84 מיליון DALYs. מצבים סב-לידתיים, המשפיעים על תינוקות עם תפקוד גיל נמוך מאוד, הם הגורם המוביל לאיבוד DALYs ב-90.48 מיליון. חצבת במקום החמש עשרה עם 23.11 מיליון.{{הערה|שם=ReferenceA}}<ref>{{Cite book|last=Kramer|first=Alexander, Md. Mobarak Hossain Khan, Frauke Kraas|title=Health in megacities and urban areas|date=2011|publisher=Physica-Verlag|isbn=978-3-7908-2732-3|location=Heidelberg}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Murray CJ|year=1994|title=Quantifying the burden of disease: the technical basis for disability-adjusted life years|journal=Bull World Health Organ|volume=72|issue=3|pages=429–445|pmc=2486718|pmid=8062401}}</ref>

כמה פרשנים הביעו ספק אם סקרי עומס המחלה (כגון [[EQ-5D]]) נותנים ביטוי מלא ל[[מנטליזם (אפליה)|השפעות של מחלות נפש]], בשל גורמים הכוללים [[אפקט התקרה (סטטיסטיקה)|השפעות תקרה]].<ref>{{Cite journal|last=Papaioannou|first=Diana|last2=Brazier|first2=John|last3=Parry|first3=Glenys|date=1 September 2011|title=How Valid and Responsive Are Generic Health Status Measures, such as EQ-5D and SF-36, in Schizophrenia? A Systematic Review|url=http://www.valueinhealthjournal.com/article/S1098-3015(11)01415-X/abstract|journal=Value in Health|volume=14|issue=6|pages=907–920|doi=10.1016/j.jval.2011.04.006|pmc=3179985|pmid=21914513|access-date=4 May 2018}}</ref> <ref>{{Cite journal|last=Brazier|first=John|year=2010|title=Is the EQ–5D fit for purpose in mental health?|url=http://bjp.rcpsych.org/content/197/5/348.full.pdf|url-status=live|journal=The British Journal of Psychiatry|volume=197|issue=5|pages=348–349|doi=10.1192/bjp.bp.110.082453|pmid=21037210|archive-url=https://web.archive.org/web/20160108072339/http://bjp.rcpsych.org/content/197/5/348.full.pdf|archive-date=2016-01-08}}</ref> <ref>{{Cite journal|last=Saarni|first=Samuli I.|last2=Viertiö|first2=Satu|last3=Perälä|first3=Jonna|last4=Koskinen|first4=Seppo|last5=Lönnqvist|first5=Jouko|last6=Suvisaari|first6=Jaana|year=2010|title=Quality of life of people with schizophrenia, bipolar disorder and other psychotic disorders|url=http://bjp.rcpsych.org/content/197/5/386.full|url-status=live|journal=The British Journal of Psychiatry|volume=197|issue=5|pages=386–394|doi=10.1192/bjp.bp.109.076489|pmid=21037216|archive-url=https://web.archive.org/web/20160129130549/http://bjp.rcpsych.org/content/197/5/386.full|archive-date=2016-01-29|doi-access=free}}</ref>

לפי Pliskin וחב', מודל QALY דורש התנהגות בלתי תלויה [[פונקציית תועלת|בתועלת]], [[סיכון נייטרלי|נייטרלית סיכונים]] והתנהגות פרופורציונלית קבועה.<ref name="Pliskin1980">{{Cite journal|last=Pliskin|first=J. S.|last2=Shepard|first2=D. S.|last3=Weinstein|first3=M. C.|year=1980|title=Utility Functions for Life Years and Health Status|journal=Operations Research|volume=28|issue=1|pages=206–24|doi=10.1287/opre.28.1.206|jstor=172147}}</ref> בגלל הנחות תאורטיות אלו, מחלוקת על המשמעות והתועלת של ה-QALY<ref name="autogenerated1">{{Cite journal|last=Prieto|first=Luis|last2=Sacristán|first2=José A|year=2003|title=Problems and solutions in calculating quality-adjusted life years (QALYs)|journal=Health and Quality of Life Outcomes|volume=1|pages=80|doi=10.1186/1477-7525-1-80|pmc=317370|pmid=14687421}} {{open access}}</ref> <ref>{{Cite journal|last=Mortimer|first=D.|last2=Segal|first2=L.|year=2007|title=Comparing the Incomparable? A Systematic Review of Competing Techniques for Converting Descriptive Measures of Health Status into QALY-Weights|journal=Medical Decision Making|volume=28|issue=1|pages=66–89|doi=10.1177/0272989X07309642|pmid=18263562}}</ref> קשה, אם לא בלתי אפשרי, להגדיר בריאות מושלמת. יש הטוענים שיש מצבי בריאות גרועים יותר מלהיות מת, ולכן צריכים להיות ערכים שליליים אפשריים בספקטרום הבריאות (אכן, כמה כלכלני בריאות שילבו ערכים שליליים בחישובים). קביעת רמת הבריאות תלויה באמצעים שיש הטוענים מייחסים חשיבות לא מידתית לכאב פיזי או מוגבלות על פני בריאות נפשית.<ref>{{Cite journal|last=Dolan|first=P.|date=January 2008|title=Developing methods that really do value the 'Q' in the QALY|url=http://pauldolan.co.uk/wp-content/uploads/2011/07/developing-the-methods-that-really-do-value.pdf|journal=Health Economics, Policy and Law|volume=3|issue=1|pages=69–77|doi=10.1017/S1744133107004355|pmid=18634633}}</ref>

שיטת הדירוג של התערבויות על סמך העלות שלהן ליחס שנרכש ב-QALY (או [[יחס עלות-תועלת מצטבר|ICER]]) שנויה במחלוקת מכיוון שהיא מרמזת על חישוב כמו [[תועלתנות|תועלתני]] כדי לקבוע מי יקבל או לא יקבל טיפול.<ref>{{Citation|first=Michael|last=Schlander|title=Measures of efficiency in healthcare: QALMs about QALYs?|publisher=Institute for Innovation & Valuation in Health Care|date=2010-05-23|url=http://www.michaelschlander.com/pnp/publications_en/Schlander-QALMs-about-QALYs-2010.pdf|access-date=2010-05-23|archiveurl=https://web.archive.org/web/20110714084029/http://www.michaelschlander.com/pnp/publications_en/Schlander-QALMs-about-QALYs-2010.pdf|archivedate=2011-07-14}}</ref> עם זאת, תומכיה טוענים כי מאחר שמשאבי שירותי הבריאות מוגבלים בהכרח, שיטה זו מאפשרת להקצותם באופן האופטימלי לערך עבור החברה, כולל רוב החולים. דאגה נוספת היא שהיא לא לוקחת בחשבון סוגיות של שוויון כמו התפלגות כללית של מצבי בריאות - במיוחד מכיוון שלקבוצות צעירות ובריאות יותר יש הרבה פעמים יותר QALY מאשר אנשים מבוגרים או חולים יותר. כתוצאה מכך, ניתוח QALY עלול להמעיט בטיפולים המועילים לקשישים או לאחרים עם תוחלת חיים נמוכה יותר. כמו כן, רבים יטענו כי כל השאר שווים, יש לתת עדיפות לחולים עם מחלה קשה יותר על פני חולים עם מחלה פחות חמורה אם שניהם יקבלו את אותה עלייה מוחלטת בתועלת.<ref>{{Cite journal|last=Nord|first=Erik|last2=Pinto|first2=Jose Luis|last3=Richardson|first3=Jeff|last4=Menzel|first4=Paul|last5=Ubel|first5=Peter|year=1999|title=Incorporating societal concerns for fairness in numerical valuations of health programmes|journal=Health Economics|volume=8|issue=1|pages=25–39|doi=10.1002/(SICI)1099-1050(199902)8:1<25::AID-HEC398>3.0.CO;2-H|pmid=10082141}}</ref>

כבר ב-1989 המליצו [[גרהם לומס|לומס]] ומקנזי לערוך מחקר בנוגע לתקפותם של QALYs.<ref name="Loomes1989">{{Cite journal|last=Loomes|first=Graham|last2=McKenzie|first2=Lynda|year=1989|title=The use of QALYs in health care decision making|journal=Social Science & Medicine|volume=28|issue=4|pages=299–308|doi=10.1016/0277-9536(89)90030-0|issn=0277-9536|pmid=2649989}}</ref> בשנת 2010, עם מימון מהנציבות [[הנציבות האירופית|האירופית]], ה[[קונסורציום]] האירופי לתוצאות בריאות ומחקר עלות-תועלת (ECHOUTCOME) החל במחקר גדול על QALYs בשימוש [[הערכת טכנולוגיה בריאותית|בהערכת טכנולוגיות בריאות]].<ref name="ECHOUTCOMEhome">{{Cite web|title=ECHOUTCOME: European Consortium in Healthcare Outcomes and Cost-Benefit Research|url=http://www.echoutcome.eu|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20161008010513/http://echoutcome.eu/|archive-date=2016-10-08}}</ref> [[אריאל ברסניאק]], המחבר הראשי של המחקר, צוטט כאומר שזהו "המחקר הגדול ביותר אי פעם שהוקדש במיוחד לבדיקת הנחות ה-QALY".<ref name="Holmes2013">{{Cite journal|last=Holmes|first=David|date=March 2013|title=Report triggers quibbles over QALYs, a staple of health metrics|journal=Nature Medicine|volume=19|issue=3|pages=248|doi=10.1038/nm0313-248|pmid=23467219|doi-access=free}}</ref> בינואר 2013, בכנס האחרון שלה, ECHOUTCOME פרסמה תוצאות ראשוניות של המחקר שלה שסקר 1361 אנשים "מהאקדמיה" בבלגיה, צרפת, איטליה ובריטניה.<ref name="Holmes2013" /><ref name="BBC">{{Cite news|last=Dreaper|first=Jane|title=Researchers claim NHS drug decisions 'are flawed'|work=BBC News|date=24 January 2013|url=https://www.bbc.co.uk/news/health-21170445|access-date=2017-05-30}}</ref><ref name="Beresniak2015">{{Cite journal|last=Beresniak|first=Ariel|last2=Medina-Lara|first2=Antonieta|last3=Auray|first3=Jean Paul|last4=De Wever|first4=Alain|last5=Praet|first5=Jean-Claude|last6=Tarricone|first6=Rosanna|last7=Torbica|first7=Aleksandra|last8=Dupont|first8=Danielle|last9=Lamure|first9=Michel|last10=Duru|first10=Gerard|year=2015|title=Validation of the Underlying Assumptions of the Quality-Adjusted Life-Years Outcome: Results from the ECHOUTCOME European Project|journal=PharmacoEconomics|volume=33|issue=1|pages=61–69|doi=10.1007/s40273-014-0216-0|issn=1170-7690|pmid=25230587}}</ref> החוקרים ביקשו מהנבדקים להגיב ל-14 שאלות הנוגעות להעדפותיהם למצבי בריאות שונים ולמשכי זמן של מצבים אלה (למשל, 15 שנים בצליעה לעומת 5 שנים בכיסא גלגלים).<ref name="Beresniak2015" /> הם הגיעו למסקנה כי "ההעדפות שהביעו הנשאלים אינן עולות בקנה אחד עם ההנחות התאורטיות של QALY" שלפיהן ניתן למדוד איכות חיים במרווחים עקביים, ששנות החיים ואיכות החיים אינן תלויות זו בזו, שאנשים נייטרליים לגבי סיכון, והנכונות להרוויח או להפסיד שנות חיים היא קבועה לאורך זמן.<ref name="Beresniak2015" /> ECHOUTCOME פרסמה גם "הנחיות אירופיות להערכות עלות-יעילות של טכנולוגיות בריאות", שהמליצו לא להשתמש ב-QALY בקבלת החלטות בתחום הבריאות.<ref name="ECHOUTCOMEguidelines">{{Cite web|last=European Consortium in Healthcare Outcomes and Cost-Benefit Research (ECHOUTCOME)|title=European Guidelines for Cost-Effectiveness Assessments of Health Technologies|url=http://echoutcome.eu/images/Echoutcome__Leaflet_Guidelines___final.pdf|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20150814070546/http://echoutcome.eu/images/Echoutcome__Leaflet_Guidelines___final.pdf|archive-date=2015-08-14}}</ref> במקום זאת, ההנחיות המליצו שניתוחי עלות-תועלת יתמקדו ב"עלויות לכל תוצאה קלינית רלוונטית".<ref name="Holmes2013" /><ref name="ECHOUTCOMEguidelines" />

בתגובה למחקר ECHOUTCOME, נציגי המכון הלאומי למצוינות בבריאות וטיפול, [[קונסורציום תרופות סקוטי|קונסורציום התרופות הסקוטי]] והארגון [[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי]] העלו את הנקודות הבאות. ראשית, QALYs עדיפים על אמצעים חלופיים.{{הערה|שם=Holmes2013}}{{הערה|שם=BBC}} שנית, המחקר היה "מוגבל".{{הערה|שם=Holmes2013}}{{הערה|שם=BBC}} שלישית, בעיות עם QALY כבר זכו להכרה רחבה.{{הערה|שם=BBC}} רביעית, החוקרים לא לקחו בחשבון מגבלות תקציביות.{{הערה|שם=BBC}} חמישית, המכון הלאומי של בריטניה למצוינות בבריאות וטיפול משתמש ב-QALY המבוססים על 3395 ראיונות עם תושבי בריטניה, בניגוד לתושבי מספר מדינות אירופיות.{{הערה|שם=Holmes2013}} לבסוף, אנשים שקוראים לחיסול QALY עשויים להיות בעלי "[[ניגוד עניינים|אינטרסים מובהקים]]".{{הערה|שם=Holmes2013}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:ארגון הבריאות העולמי]]
[[קטגוריה:כלכלת בריאות]]
[[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]