הצגת המקור של הדף "תהודה (פיזיקת החלקיקים)"

ב[[פיזיקת חלקיקים|פיזיקת החלקיקים]], '''תהודה''' היא הפסגה הממוקמת סביב אנרגיה מסוימת המצויה ב[[חתך פעולה|חתכים דיפרנציאליים]] של [[פיזור|ניסויי פיזור]]. פסגות אלה קשורות ל[[חלקיק תת-אטומי|חלקיקים תת-אטומיים]], אשר כוללים מגוון רחב של [[בוזון|בוזונים]], [[קווארק]]ים ו[[האדרון|האדרונים]] (כגון [[נוקליאון|נוקליאונים]], [[באריון דלתא|באריוני דלתא]] ו[[אופסילון (חלקיק)|מזוני אופסילון]]) וה[[עירור]] שלהם. בשימוש נפוץ, "תהודה" מתארת רק חלקיקים עם [[דעיכה מעריכית]] קצרה מאוד, לרוב האדרונים בעלי אנרגיה גבוהה הקיימים במשך <math>10^{-23}</math> שניות לכל היותר.<ref>{{Cite web|url=http://www.phy.duke.edu/~kolena/modern/dudley.html|title=What is a Resonance Particle?|last=Dudley|first=Chris|website=phy.duke.edu|accessdate=24 April 2017|archive-date=2017-06-13|archive-url=https://web.archive.org/web/20170613195713/http://www.phy.duke.edu/~kolena/modern/dudley.html|url-status=dead}}</ref>

היחס בין [[רוחב חצי מקסימום|רוחב התהודה]] של חלקיק (<math>\Gamma</math>) ל[[דעיכה מעריכית|דעיכה המעריכית]] (<math>{\tau}</math>) של החלקיק (או מצבו העירורי) הוא <math>\Gamma=\frac{\hbar}{\tau}</math> כאשר <math>{\hbar}=\frac{h}{2\pi}</math> ו-<math>h</math> הוא [[קבוע פלאנק]].

לפיכך, אורך חייו של חלקיק הוא ביחס הופכי לרוחב התהודה של החלקיק. לדוגמה, ל[[פאיון]] טעון יש את אורך החיים השני הארוך ביותר מכל ה[[מזון (חלקיק)|מזונים]], 2.6033 × 10<sup>−8</sup> שניות.<ref>K.A. Olive ''et al''. (Particle Data Group) (2016): [http://pdg.lbl.gov/2016/listings/rpp2016-list-pi-plus-minus.pdf Particle listings – ]</ref> לכן רוחב התהודה שלו קטן מאוד, בערך 2.528×10<sup>−8</sup> [[eV]] או בערך 6.11 [[הרץ|מגה-הרץ]]. פאיונים בדרך כלל אינם נחשבים כבעלי תהודה. ל[[מזון רו]] טעון יש תוחלת חיים קצרה מאוד, בערך 4.41×10<sup>−24</sup> שניות. בהתאמה, רוחב התהודה שלו גדול מאוד, בערך 149.1 [[אלקטרון וולט|MeV]] או בערך 36 ZHz.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|פיזיקה}}
[[קטגוריה:פיזיקת חלקיקים]]