הצגת המקור של הדף "תיבת נח"

{{פירוש נוסף|נוכחי=סיפור מקראי|ראו=[[תיבת נח (פירושונים)]]}}
[[קובץ:Französischer Meister um 1675 001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נח בונה את התיבה]]
ב{{ה|מקרא}}, '''תֵּבַת נֹחַ''' היא תיבת עץ ענקית, שבנה [[נח]] במצוות [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]], ובה מילט את עצמו ומשפחתו וזוגות מכל מיני [[בעלי חיים|בעלי החיים]], מאבדון ב{{ה|מבול}} שהציף את כל פני הארץ. בתום המבול התיבה נחה על הרי [[אוררטו|אררט]].

==בסיפור המקראי==
{{הפניה לערך מורחב|המבול}}

[[קובץ:Noahs Ark.jpg|ממוזער|250px|ציור של [[אדוורד היקס]] ([[1780]]–[[1849]]) המראה את עליית החיות, זוגות זוגות, לתיבה|טקסט=]]
על פי המסופר ב{{תנ"ך|בראשית|ו}}, ציווה אלוהים על נח, אשר מתואר כ"צדיק תמים... בדורותיו", לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצלו הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים בחטאי "חמס", ולהציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.|מקור={{תנ"ך|בראשית|ו|יד|יט}}}}

===תיאור התיבה===
הציווי האלוהי לבניית התיבה כולל תיאור של מבנה התיבה ומידותיה, כמופיע לעיל. הוראות הבנייה סכמטיות ולקוניות, ודי בהן לתת רק מושג כללי על התיבה כפי הנחוץ להבנת הסיפור.{{הערה|Claus Westermann, ''Genesis 1–11'', trans. John J. Scullion, Continental Commentary (Minneapolis: Fortress, 1994 [1974]), p. 418 (להלן: וסטרמן); Gordon J. Wenham, ''Genesis 1–15'', Word Biblical Commentary 1 (Dallas: Word Books, 1987), p. 172 (להלן: ונהם).}} לפי הגישה המרכזית בחקר המקרא, אין להבינן במושגים ריאליים, בהיותן חלק מסיפור בראשיתי.{{הערה|וסטרמן, עמ' 418, 423–424.}} עובדה המקשה על הפרשנות היא שהקטע כולל ריכוז יוצא דופן של מילים חריגות המופיעות רק או כמעט רק בפרשת המבול, ויש הסבורים שנקלטו מרובד קדום של הסיפור.{{הערה|וסטרמן, עמ' 420; משה דוד קאסוטו, '''פירוש על ספר בראשית''', חלק ב: מנח עד אברהם (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), עמ' 16, 42–43 (להלן: קאסוטו). להלן יובאו בקיצור נמרץ, אגב תיאור התיבה, אחדות מן ההצעות העיקריות לגבי פירוש המילים וגיזרונן; לפרטים נוספים עיינו במילוני המקרא ובפירושים המחקריים. על המילה "[[מבול]]" עצמה ראו בערך על הסיפור.}} המילה "תֵּבָה"{{הערה|ראו: {{משמאל לימין|Ludwig Koehler and Walter Baumgartner, ''The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament'' (Leiden: Brill, 1994–2000)}} (להלן: HALOT), ערך "תֵּבָה" (כרך ד, עמ' 1677–1678); {{משמאל לימין|H. J. Zobel, "תֵּבָה", in ''Theological Dictionary of the Old Testament'', ed. G. Johannes Botterweck et al., trans. David E. Green and Douglas W. Stott (Grand Rapids: Eerdmans, 2006 [1994–1995]), 15:550–552}} (להלן: TDOT, "תבה").}} עצמה היא אחת מהן. מחוץ לסיפור המבול היא מופיעה רק בסיפור [[משה בתיבה (סיפור מקראי)|משה בתיבה]] (שמות ב ג, ה; ונראה שיש זיקה ספרותית לסיפור המבול). מקובל לראות בה מילה שאולה ממצרית ḏbȝṭ: "רליקויאריום, ארון מתים", או לחלופין tb.t: "קופסה". תיבת נח מתוארת כמבנה מלבני מוארך, ובאופן כללי נראה שמשמעות המילה [[תיבה (גאומטריה)|"תיבה"]] בלשון ימינו (שהיא שניונית) אמנם הולמת, פחות או יותר, את צורתה הכללית.{{הערה|קאסוטו, עמ' 40–41.}} מידות התיבה, 300×50×30 אמה, הן כנראה מידות טיפולוגיות אידיאליות שמשקפות עניין מיוחד במספר 60, [[בסיס סקסגסימלי|בהשפעה מסופוטמית]] (300=60×5, 30=60/2).{{הערה|Lloyd R. Bailey, "Noah's Ark", in ''The Anchor Bible Dictionary'', ed. David Noel Freedman et al. (New York: Doubleday, 1992), 4:1131–1132.|כיוון=שמאל}} אורך ה[[אמה (מידת אורך)|אמה]] בעולם העתיק הוא כחצי מטר, ומכאן שאורכה של התיבה המתוארת בסיפור הוא כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה עשירית מאורכה, כ-15 מטרים (להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה הוא כשל [[נושאת מטוסים]] קטנה. גדולה ממנה בהרבה התיבה המקבילה המתוארת בלוח 11 של [[עלילות גילגמש]], ראו בהמשך הערך). התיבה כוללת שלושה סיפונים ("תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים"), שמחולקים כנראה למדורים ("קִנִּים", אולי במשמעות מושאלת),{{הערה|HALOT, ערך "קֵן" (כרך ג, עמ' 1109); וסטרמן, עמ' 420; Gerhard von Rad, ''Genesis'', trans. John H. Marks, rev. ed., Old Testament Library (Philadelphia: Westminster, 1973), p. 127 (להלן: פון ראד). אחרים מתקנים את הניקוד ל"קָנִים", כלומר קני [[גומא]], המשמשים חומר בנייה בנוסף לעצי הגופר. ראו למשל John Day, ''From Creation to Babel: Studies in Genesis 1–11'', Library of Hebrew Bible/Old Testament Studies 592 (London: Bloomsbury, 2013), pp. 113–122.}} אולי כדי להפריד בין החיות השונות. נראה כי הכתוב מכוון לתאר מכלול פסיבי צף כעין [[דוברה]] או ספינת מגורים, ולא ספינה הניתנת להיגוי וניווט.{{הערה|קאסוטו, עמ' 41; TDOT, "תבה", עמ' 551.}}

[[קובץ:Dove Sent Forth from the Ark.png|שמאל|ממוזער|250px|שילוח היונה על פי [[גוסטב דורה]]]]

התיבה עשויה "עצי גופר", מין עץ בלתי ידוע הנזכר במקרא רק כאן. כדי למנוע חדירת מים, היא מצופה מבפנים ומבחוץ ב"כופר", אף היא מילה יחידאית השאולה מאכדית kupru: "זפת, אספלט".{{הערה|HALOT, ערך "כֹּפֶר II" (כרך ב, עמ' 495).}} מילה זו מופיעה גם בתיאור המקביל בלוח 11 של עלילות גילגמש. המילה הרגילה במקרא ל[[אספלט]] ([[ביטומן]]) היא "חֵמָר". לא ברור מהו ה"צוהר" – מילה יחידאית נוספת – שנח נדרש לבנות בתיבה. מסורת פרשנית ותיקה מזהה את הצוהר עם "חלון התיבה" המוזכר בהמשך הסיפור; אבל כיום רבים מפרשים את המילה, על סמך השוואה למילים מקבילות בלשונות שמיות אחרות שהוראתן "גב", במשמעות (מטונימית) של "גג" (אולי גג משופע דווקא, בניגוד ל"גג" שהוא שטוח) או "מכסה".{{הערה|למשל ונהם, עמ' 173; פון ראד, עמ' 127. HALOT (כרך ג, עמ' 1008) מציין את שני הפירושים.}} הציווי "ואל אמה תכלנה מלמעלה" מוקשה ביותר והועלו לגביו שלל ספקולציות, ללא העדפה ברורה לאחת מהן (עיינו בפירושים). כמו כן מצטווה נח להתקין את הפתח בצדה של התיבה. בהמשך הסיפור (ח יב) מוזכר גם "מכסה התיבה" שנח מסיר.

על פי הגישה המחלקת את התורה למקורות (או לרבדים), הציווי על בניית התיבה שייך ל[[המקור הכהני|מקור הכהני]]. מניחים כי גם ב[[המקור היהוויסטי|מקור היהוויסטי]] היה תיאור קצר כלשהו של בניית התיבה שהושמט, כפי שמלמדת ההתייחסות אליה כאל דבר ידוע בבראשית ז א, המיוחס למקור היהוויסטי.{{הערה|פון ראד, עמ' 119; וסטרמן, עמ' 425.}} בעיית המקורות, יחד עם סוגיות אחרות בסיפור שאינן קשורות באופן מיוחד לתיבה גופא, נידונה בהרחבה בערך על '''[[המבול]]'''.

===אוכלוסייה===
על פי פרק ו', הצטווה נח להיכנס לתיבה עם אשתו, בניו ונשותיהם, ולהביא גם זכר ונקבה מכל בעלי החיים, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול.{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ו|יט|כ|קצר=כן}}}} נח הצטווה גם לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את משפחתו ואת החיות הרבות.{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ו|כא|ללא=ספר}}}} על פי תחילת פרק ז', הציווי היה להכניס לתיבה "שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" מכל מין של בהמות טמאות{{הערה|המכונות כאן על דרך השלילה, "לא טהורות", ויש המפרשים זאת כהדרכה ל[[לשון נקיה|הימנעות משימוש במילות גנאי]].}} ו"שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" מהבהמות הטהורות ומהעופות.{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ז|ב|ג|קצר=כן}}}} בהמשך פרק ז' כתוב כי בפועל באו לתיבה "שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל הַבָּשָׂר".{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ז|יד|טז}}, וכמו כן בפסוקים {{תנ"ך|בראשית|ז|ח|ט|ללא=פרק|קצר=כן}}.}}

לפי הפרשנות המסורתית, הכוונה בביטוי "בהמות טהורות" היא לבהמות שמותרות לאכילה על פי כללי ה[[כשרות#כשרות במזון מן החי|כשרות]],{{הערה|ראו בדברי [[רש"י]] ל{{תנ"ך|בראשית|ז|ב}}: "הַטְּהוֹרָה – הָעֲתִידָה לִהְיוֹת טְהוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, לָמַדְנוּ שֶׁלָּמַד נֹחַ תּוֹרָה". וראו ב[[כלי יקר]] [[S:מ"ג_בראשית_ז_ב#כלי_יקר|שם]] ששאל על כך ש[[צבי]] ו[[איילים|אייל]] ועוד הם טהורים, אך אינם ראויים להקרבה.}} והסיבה לריבויין היא הצורך להקריב מהן לאל לאחר המבול מבלי להכחידן.{{הערה|כפי שמתואר ב{{תנ"ך|בראשית|ח|כ|ללא=ספר}}}} יש המנחשים שהדגים ושאר בעלי החיים הימיים לא הוזכרו בציווי, מפני שלא הושפעו מן המבול.{{הערה|E. A. Speiser ''Genesis'', Anchor Bible (Garden City, NY: Doubleday, 1964), p. 52.|כיוון=שמאל}}

== פרשנות מסורתית ==
פרשני המקרא לדורותיהם השתדלו להשלים פערים בסיפור המקראי והרבו להתייחס להיבטים ריאליים שלו. על פי [[רש"י]], הקומה העליונה בתיבה הייתה למגורי נח ומשפחתו, האמצעית למגורי [[בעלי חיים|בעלי החיים]] והתחתונה לאחסון ה[[פסולת]]. ב{{מדרש רבה|בראשית|לא|יא}}, מופיעות דעות שונות לגבי תפקיד הקומות. היו שפירשו שהתיבה כולה הייתה משופעת, בחתך רוחב בצורת מעוין,{{הערה|[[מאיר בן אורי]], "[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/teyvat.htm תיבת נח]", מתוך "בית מקרא" מח, תשרי תשל"ב}} או פירמידה ([[אברהם אבן עזרא|ראב"ע]]).

על פי המדרש,{{הערה|מובא בפירוש רש"י, בראשית פרק ו' פסוק ג', רש"י מצטט את הפירוש מ"סדר עולם" פרק כ"ח.}} בניית התיבה (בתקופה שבה על פי המקרא חיו בני האדם כאלף שנים) ארכה 120 שנה; זאת, לאור הבנתם ש"והיו ימיו מאה ועשרים שנה" פירושו ארכה של מאה ועשרים שנה, ושבאותו זמן צווה נח לבנות את התיבה. בניית התיבה במשך זמן כה ארוך נועדה, על פי חז"ל, להמחיש לחוטאים את רצינותה של הגזירה, כדי שיחזרו בתשובה ולא יבוא עליהם העונש. בתום מאה ועשרים השנים, המתין ה' עוד שבעה ימים נוספים, כדי שיכלו ימי אבלו של [[מתושלח]] הצדיק, שהקדים להיפטר מן העולם על מנת שלא יראה את המבול. בשנת שש מאות לחיי נח, החל המבול לרדת על הארץ.

על בסיס המילים "מכל חי", דרשו חכמים שאפילו שדים הוכנסו לתיבה,{{הערה|[[מדרש אגדה (בובר)]], פרשת נח ו, יט. מובא ברש"י בראשית ו יט.}} פשרו של מדרש זה נתון למחלוקת בין הפרשנים: יש הסוברים (כמו [[הרא"ם]]) שמדובר ב[[שד (מיתולוגיה)|שדים המיתולוגיים]], אבל [[מהר"ל מפראג]] ובעקבותיו [[מרדכי יפה|בעל הלבוש]], סברו שהכוונה לחיות מזיקות.

על פי תוכן הפסוקים של ירידת המים בתום המבול, סבר [[רש"י]] כי התיבה הייתה שקועה במים כ-5.5 מטר (11 אמה) שהוא כשליש מגובהה,{{הערה|[[s:רש"י על בראשית ח ד|רש"י על בראשית ח ד]]}} אך הרמב"ן חלק עליו וסבר כי בהתחשב בצורתה הדבר איננו אפשרי, והיא הייתה שקועה כ-2–3 אמות (1-1.5 מטר) בלבד.{{הערה|[[s:רמב"ן על בראשית ח ד]]}}

בספרות ה[[ראשונים]] עסקו גם במבנה התיבה. ה[[רמב"ן]],{{הערה|[[s:רמב"ן על בראשית ו יט|רמב"ן על בראשית ו יט]]}} [[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]] ו[[הכלי יקר]]{{הערה|[[S:כלי יקר על בראשית ו טו|כלי יקר על בראשית ו טו]]}} תיארו את מבנה התיבה באופן [[נס|ניסי]], כך ש"החזיק המועט את המרובה", והתיבה הכילה בעלי חיים ומזון שנפחם הכולל גדול בהרבה מנפחה שלה. בפירוש המיוחס ל[[ר"ן]] תואר שרק אבות המינים היו בתיבה, ורוב המינים הקיימים היום התפתחו מאבות המינים לאחר המבול.{{הערה|וכן ביאר באופן עצמאי ה[[דוד לוריא|רד"ל]] בפירושו על [[פרקי דרבי אליעזר]].}}

בעל ה[[שפת אמת (ספר)|שפת אמת]] אומר, שסיפור תיבת נח הוא סיפורו של האדם הפרטי, שה[[שבת]] היא תיבת נח עבור נפשו העמלה, אליה הוא יכול לברוח מהעיסוקים היום יומיים ששוטפים אותו, וביום השבת עיסוקי החול חרבים. [[הרב קוק]] ראה בתיבת נח מודל התנהגותי של האדם, שצריך בהתחלה להתאפק ולכנוס את כוחותיו ולהגביל את עצמו במין "תיבת נח נפשית", ורק בהמשך לאחר שתיקן את עצמו, יוכל לשלח את כוחותיו לחופשי, וגם זה באופן מדורג בהתחלה לנסות את כוחותיו כמו העורב והיונה ורק כאשר הוא רואה שאין כל בעיה, יוכל לצאת מהתיבה ולתת לעצמו דרור לגמרי.{{הערה|(מוסר אביך פרק ב' סע' א')}}

[[אליה שמואל הרטום]] הציע שהסיפור נועד לצורך חינוכי, להסביר ולתקן את המסורות שהיו רווחות בקרב בני ישראל (ראו לעיל בפרק [[#מקבילות לסיפור תיבת נח|"מקבילות לסיפור תיבת נח"]]) על פי גישתה התאולוגית והמוסרית של התורה.{{הערה|תנ"ך קאסוטו, מבוא לפירוש פרשת נח}}

==בחקר המקרא==
{{ערך מורחב|המבול#בביקורת המקרא}}
[[חקר המקרא|חוקרי מקרא]], אשר רואים את סיפור המבול כשילוב של לפחות שני [[השערת התעודות|מקורות קדומים]], מצביעים על מספר הבדלים בתיאור התיבה בין קטעי הסיפור המיוחסים ל[[המקור הכהני|מקור הכהני]] לאלה המיוחסים ל[[המקור היהוויסטי|מקור היהוויסטי]]:
* בטקסט הכהני מופיעות הוראות מפורטות של האל לנח כיצד לבנות את התיבה, ונכתב שנח מילא אחר ההוראות, בעוד שבטקסט היהוויסטי האל מורה לנח להיכנס לתיבה שבוע לפני המבול, ואין תיאור של בניית התיבה;
* בגרסה היהוויסטית מצווה נח להכניס לתיבה זוגות מהחיות הלא טהורות ו"שבעה-שבעה זכר ונקבה" מהבהמות הטהורות ומהציפורים, בעוד שבמקור הכהני הציווי הוא להכניס לתיבה "שנים-שנים" מכל בעלי החיים והציפורים, ומודגש שכך אכן קרה;
* במקור היהוויסטי המבול נמשך 40 יום ועוד שבועיים עד שיבשו המים, בעוד שבמקור הכהני המבול נמשך 150 יום ועוד כ-200 ימים עד שיבשה הארץ;
* במקור הכהני אלוהים הוא שמורה לנח לצאת מהתיבה בסוף המבול, בעוד המקור היהוויסטי מתאר כיצד נח משתמש בעורב וביונה כדי להחליט מתי לצאת מהתיבה.

==השפעות של מיתולוגיות אחרות על סיפור תיבת נח==
{{הפניה לערך מורחב|מיתוסים של מבול}}
[[קובץ:Library of Ashurbanipal The Flood Tablet.jpg|ממוזער|לוח חרס מספר 11 מתוך [[עלילות גילגמש]], החלק המתאר את סיפור המבול של [[אותנפישתים]].]]
להערכת ארכאולוגים, [[אשורולוגיה|אשורולוגים]] וחוקרי [[מיתולוגיה השוואתית]],{{הערה|שם=פינקל|Finkel, Irving. '''The Ark Before Noah: decoding the story of the flood'''. Hachette UK, 2014.|כיוון=שמאל}}{{הערה|צח יוקד, "[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/555/737.html המבול הוא עגול: תיבת נח - ממש לא מה שחשבתם]", פורסם ב-21/2/2014 באתר nrg}} הסיפור המקראי על תיבת נח הושפע מ[[מיתוסים של מבול#במיתולוגיה מסופוטמית|סיפור המבול המסופוטמי]], בו שטים הניצולים ב-"סירת הענק" (ב[[אכדית]]: אֶלֶפֻּוּ). שני תאורים שונים של סירה זו שרדו במספר גרסאות של הסיפור, הכתובות ב[[כתב יתדות]] על גבי לוחות חרס עתיקים מ[[מסופוטמיה]].

התיאור הקדום{{הערה|מתוארך ל[[המאה ה-18 לפנה"ס|מאה ה-18 לפנה"ס]]}} והמפורט יותר מכונה כיום "לוח התיבה", והוא חלק מסיפור [[אתרחסיס]] האכדי-בבלי. בסיפור זה מזהיר האל [[אנכי]] את אתרחסיס מלך [[שורופק]], המקביל הבבלי לדמות נח, מפני כוונת האל [[אנליל]] למחות את האנושות במבול, ומייעץ לו לבנות סירה ענקית שבה יינצלו הוא, משפחתו ובעלי-חיים. 52 שורות בלוח מוקדשות לפירוט תוכניתו של האל לבניית הסירה, ובכלל זה מידותיה ועיצובה הכללי, החומרים הדרושים וכמויותיהם, והשלבים השונים של הבנייה, שהושלמה על ידי אומני העיר ואנשיה במאמץ מתואם שארך שבוע אחד.

התוכנית מתארת סירה שהיקפה מעגלי: אורכה שווה לרוחבה, שטחה "מידת שדה" (אכדית: איקוּ) אחת השווה ל-14,400 אמות מרובעות (כ-3,600 מ"ר), וגובהה קומה אחת. היא בנויה מקני-סוף ומחבלים שזורים יחד בדומה לסל, מחוזקת מבפנים בצלעות עץ, ומצופה מבפנים ומבחוץ באספלט (אכדית: "כּוּפּרוּ", מקביל לכופר בסיפור המקראי) מחומם בתנורים ומדולל בשמן. סירות סל מסוג {{אנג|Kuphar}}, זהות בצורתן המעגלית ובדרך בנייתן ל"סירת הענק", נבנו ושטו בנהרות הפרת והחידקל עוד בראשית המאה ה-20, אם כי מעולם לא תועדו סירות כאלה בקוטר של יותר ממטרים ספורים. נראה כי מחבר לוח התיבה ערך חישובים מדויקים ומפורטים, כמו אורך החבלים ונפח התנורים לחימום האספלט, על-מנת להגדיל את שטח הסירה פי אלף ויותר תוך שמירה על אותם יחסי מידות, אך אין סימן שהיה מודע למגבלות ההנדסיות שבגללן שינוי כזה בקנה המידה איננו מעשי.{{הערה|שם=פינקל}}

התיאור השני של סירת המבול המסופוטמית מופיע בסיפור [[אותנפישתים]] מתוך האפוס [[עלילות גילגמש]], המוכר בעיקר מלוחות חרס שנכתבו כנראה בשלהי האלף השני לפנה"ס ונמצאו ב[[ספריית אשורבניפל]] ב[[נינוה]]. לפי סימנים רבים הועתקה גרסה זו מסיפור אתרחסיס, ואולי גם מסיפור [[זיאוסודרה]] השומרי שלא שרד ברובו, תוך הכנסת שינויים שונים: למשל, שמו של גיבור המבול הוחלף מאתרחסיס לאותנפישתים, והאל המייעץ אנכי מופיע בשמו האכדי-בבלי [[אאה]]. בגרסה זו, סירת הענק מתוארת בצורת [[קובייה]] שאורך כל אחת מ[[מקצוע (גאומטריה)|מקצועותיה]] 120 אמה, ויש לה תשע קומות. למרות שינויים אלו, שטח הבסיס של הסירה הושאר זהה: מידת שדה אחת שהיא 120<math>\times</math>120 אמה.

[[אירווינג פינקל]], ה[[אשורולוג]] של [[המוזיאון הבריטי]] שפיענח את לוח התיבה, ציין שאף כי צורתה הגאומטרית של תיבת נח המקראית שונה משל שתי הסירות המסופוטמיות, שטח הבסיס שלה 300X50=15,000 אמות מרובעות עדיין דומה מאוד. הוא העריך שהסופר המקראי ערך שינויים בגרסת אותנפישתים באופן דומה לשינויים שערכה גרסת אותנפישתים בגרסת אתרחסיס, תוך ביסוס יחסי המידות של תיבת נח על סוג אחר של סירה קטנה, הנזכר בלוחות מסופוטמיים במונח האכדי "טוּבּוּ".{{הערה|שם=פינקל}}

גרסאות אתרחסיס, אותנפישתים וזיאסודרה מספרות כולן כי לסירה הועלו גם בעלי-חיים, אך אף אחת מהן לא שרדה בשלמותה במקום זה בסיפור. בגרסת אתרחסיס ניתן לפענח בקטע זה "[חיות] טהורות", "[חיות] שמנות", "[ציפורי] שמיים בעלות כנף", [[בקר הבית|בקר]], ו"חיות בר מן הערבה". בלוח התיבה פיענח פינקל בשורה הבאה את המילה האכדית "סאנה" שפירושה "שניים שניים" או "בזוגות", ולפיכך נראה שהחיות נכנסו לסירה בזוגות של זכר ונקבה. בעלילות גילגמש מייעץ האל לאותנפישתים להכניס לסירה "חיות בר מן הערבה", וכן בהמות מבויתות, אנשים אומנים בכל מלאכה, זרעים מ"כל החי", זהב וכסף, ומבטיח לו כי את חיות הבר "אשלח אליך והן תחכינה ליד דלתך".{{הערה|שם=פינקל}} בתום המבול נחה סירת הענק על פסגת הר ניציר,{{הערה|ככל הנראה ההר הידוע כיום בשם פיר עומר גודרון ב[[כורדיסטן]], שגובה פסגתו כ-2700 מטר מעל פני הים.}} ואותנפישתים משלח בתחילה יונה, לאחריה סנונית ולבסוף עורב.

כלי שיט להצלת הגיבורים מתוארים בסיפורי מבול נוספים מרחבי העולם, כמו סיפור [[דאוקליון]] במיתולוגיה היוונית.{{הערה|Darshan, G. (2013). The Biblical Account of the Post-Diluvian Generation (Gen. 9: 20-10: 32) in the Light of Greek Genealogical Literature. Vetus Testamentum, 63(4), 515-535.|כיוון=שמאל}} לעיתים כלי השיט נחים על פסגת הר גבוה המוכר באזור בו מסופר הסיפור, למשל [[הר פרנסוס]] בסיפור היווני, הרי ה[[הימלאיה]] בסיפורים ההינדים, ו[[הר פאקטו]] במעשיית עם [[קוריאה|קוריאנית]].{{הערה|Thompson, Stith. '''Motif-Index of Folk-Literature, Volume 4''': A Classification of Narrative Elements in Folk Tales, Ballads, Myths, Fables, Mediaeval Romances, Exempla, Fabliaux, Jest-Books, and Local Legends. Vol. 4. Indiana University Press, 1989|כיוון=שמאל}}

==החיפושים אחר שרידים של תיבת נח==
{{ערך מורחב|חיפוש שרידי תיבת נח}}
[[קובץ:Noah's Ark, Jacob Chayat.gif|ממוזער|תיבת נח, יצירתו של הצייר [[יעקב חייט]]]]
דיווחים על שרידים של תיבת המבול קיימים לפחות מאז [[המאה ה-3 לפנה"ס]], כאשר ההיסטוריון ה[[בבל]]י [[ברוסוס]] הזכיר שמועה שרווחה בימיו כי שרידי התיבה של [[זיאוסודרה]], גיבור [[מיתוסים של מבול|אפוס המבול]] ה[[שומר]]י, קיימים עדיין ב[[ארמניה]] על "הרי גורדיאניה", ואנשים נוהגים לקחת מעצים אלו כדי שישמשו עבורם כסגולה.{{הערה|[https://www.livius.org/articles/misc/great-flood/flood3_t-berossus/ The Great Flood: Berossus] מאמר עם תרגום של הטקסט של ברוסוס}} דברי ברוסוס מובאים אצל [[יוסף בן מתתיהו]],{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''' ספר ראשון, ג, ו.}} שמספר שם על מחברים נוספים, בין המאה ה-3 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, שכתבו דברים דומים. הוא עצמו מספר שבימיו היו מראים את שרידי התיבה לחפצים לראותה: "הארץ הקרויה ארץ קרחי... בה נמצאים גם שרידי התיבה שלפי הסיפור ניצל בה נח מהמבול, ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה".{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''' ספר עשרים, ב, ב.}} ייתכן שמסורות אלה עומדות ברקע דברי [[אגדה (יהדות)|אגדת חז"ל]], המספרת על אישים שונים שלקחו נסרים מהתיבה, כ[[סנחריב]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|צו|א}}}} ו[[פרשנדתא]], בנו של [[המן]].{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] פרשת בשלח, רמז רנ"ו}}

לאחר התפשטות [[הדתות האברהמיות]], המשיכו החיפושים אחר שרידים מהתיבה. ב[[ימי הביניים]] רווחו שמועות שונות על אנשים שמצאו שרידים של התיבה באתרים שונים שהם זיהו אותם כהרי אררט. גם בתקופה המודרנית התפרסמו טענות על גילוי של שרידים מהתיבה, שחלקן התגלו כמזויפות או הופרכו בדרכים אחרות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=zwNIDHSPsSMC&pg=PA74&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|הכותב=|כותרת=Biblical Archaeology: A Very Short Introduction|אתר=|עמודים=74}}}}
[[קובץ:НОЕВ КОВЧЕГ. В.Косов 140х100 х.м. 2018.jpg|טקסט=איור של תיבת נח בזמן המבול.|ממוזער|איור של תיבת נח בזמן המבול.]]
אחד מהמחפשים אחר שרידים מהתיבה הוא [[רון ויאט]], הידוע בחיפושיו אחר עקבות [[ארכאולוג]]יים ל[[סיפורי המקרא]], אשר טען כי זיהה שרידים של תיבה באתר Durupınar ב[[טורקיה]], המזוהה על ידו כהרי [[אררט]],{{הערה|https://web.archive.org/web/20130906225735/http://www.wyattmuseum.com:80/noahs-ark.htm}} אולם טענותיו נדחו על ידי [[גאולוג]]ים שהראו שמדובר ב[[תצורה (גאולוגיה)|תצורת סלע טבעית]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.csun.edu/~vcgeo005/bogus.html|כותרת=Creation Science 1 of 9|תאריך_וידוא=2019-05-18|אתר=www.csun.edu}}}} באוקטובר [[2022]], נחנך במקום [[מרכז מבקרים]] בשם "תיבת נח". במרכז הוקם מוזיאון אשר בו מוצגים ממצאים ו[[מאובנים]] שנמצאו במקום, והכניסה אליו חופשית.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|דרישת שלום מתיבת נח: מרכז מבקרים חדש בהר אררט|judaism/article/r1ew5jv4s|27 באוקטובר 2022}}}}

חוקרים עצמאיים אחרים טענו כי בידיהם [[תצלום לווין|תצלומי לווין]] המאששים את קיומם של שרידי תיבה, ואף הוציאו מספר משלחות בניסיון לאתר את הממצאים המצולמים, אולם ללא הצלחה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20080717082237/https://news.nationalgeographic.com/news/2004/04/0427_040427_noahsark.html|כותרת=Noah's Ark Found? Turkey Expedition Planned for Summer}}}}

לעיתים מוזכרים זיהויים של התיבה על ידי תומכים ב[[אמת (פילוסופיה)|אמיתות]] [[סיפורי המקרא]], ומוצגים בפי [[חזרה בתשובה|מחזירים בתשובה]] (כגון הרב [[אמנון יצחק]]) כ[[הוכחה]] לנכונות [[המבול|סיפור המבול]],{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=A-fxQ_rSNdQ-tv.com/MEDIA/Lectures_piece/noach_box.wmv קטע מדרשתו של אמנון יצחק, בה הוא מציג את מציאת שרידי תיבת נח כהוכחה לאמיתות סיפורי המקרא]}} אולם רבים ב[[הקהילה המדעית|קהילה המדעית]] ובכלל דוחים אותם ורואים את השיטות המיושמות על ידי משלחות אלו כ[[פסאודו-מדע|פסאודו מדעיות]] ([[פסאודו-ארכאולוגיה]]).{{הערה|{{cite book |last1=Fagan |first1=Brian M. |author1-link=Brian M. Fagan |last2=Beck |first2=Charlotte |year=1996 |title=The Oxford Companion to Archaeology |url=http://books.google.co.uk/books?id=ystMAgAAQBAJ&pg=PA582 |location=[[Oxford]] |publisher=[[Oxford University Press]] |isbn=0195076184 |accessdate=January 17, 2014}} {{ש}} {{cite book |last=Cline |first=Eric H. |author1-link=Eric H. Cline |year=2009 |title=Biblical Archaeology: A Very Short Introduction |url=http://books.google.co.uk/books?id=zwNIDHSPsSMC&pg=PA72 |location=Oxford |publisher=[[Oxford University Press]] |isbn=0199741077 |accessdate=January 17, 2014}} {{ש}} {{cite book |last=Feder |first=Kenneth L. |author1-link=Kenneth Feder |year=2010 |title=Encyclopedia of Dubious Archaeology: From Atlantis to the Walam Olum |url=http://books.google.co.uk/books?id=RlRz2symkAsC&pg=PA195 |location=[[Santa Barbara, California]] |publisher=[[ABC-CLIO]] |isbn=031337919X |accessdate=January 17, 2014}} {{ש}} {{cite book |last1=Rickard |first1=Bob |last2=Michell |first2=John |author1-link=Bob Rickard |author2-link=John Michell |year=2000 |chapter=Arkeology |title=Unexplained Phenomena: A Rough Guide Special |url=http://books.google.com/books?id=MO-TWKwyEh0C&pg=PA179#v=onepage&q=Arkeology&f=false |location=London |publisher=[[Rough Guides]] |isbn=1858285895 |pages=179–183}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=ystMAgAAQBAJ&pg=PA582&redir_esc=y#v=onepage&q=ARK&f=false|הכותב=|כותרת=The Oxford Companion to Archaeology|אתר=|עמודים=582|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=zwNIDHSPsSMC&pg=PA72&redir_esc=y#v=onepage&q=pseudo%20ark&f=false|הכותב=|כותרת=Biblical Archaeology: A Very Short Introduction|אתר=|עמודים=72|תאריך=}}}}

באפריל 2010 קבוצה של 15 ארכאולוגים [[נצרות אוונגליסטית|נוצרים אוונגליסטים]] מארגון "NAMI - Noah's Ark Ministries International", הכריזו שמצאו מבנה עתיק מעץ בהר אררט בגובה 4200 מטר, ושבדיקות הפחמן שנערכו לממצאים העלו שהשרידים הם בני 4,800 שנים - בערך מהתקופה שבה פעל נח לפי הסיפור המקראי. הקבוצה פסלה את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה (ולא בתיבה), מפני שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות של בני אדם מעל גובה 3,500 מטרים ומפני הקושי בהובלת קורות עץ באורך של עד 20 מטרים בתנאי הסביבה הקשים.{{הערה|{{ynet||חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח|3881742|27 באפריל 2010}}{{ש}}[http://www.noahsarksearch.net/arkmovie/eng/index.php דף האינטרנט המוקדש לתגלית (באנגלית)]}} פורסם כי הממצאים צולמו והוסרטו, וחברי המשלחת מסרו לתקשורת שאינם יכולים לחשוף את מיקומם מחשש מביזה.{{הערה|שם=Turkey|[http://www.csmonitor.com/World/Global-Issues/2010/0430/Chinese-explorers-stand-by-claim-of-Noah-s-Ark-find-in-Turkey כתבה] באתר csmonitor.}} רנדל פרייס, [[ארכאולוג]] שהיה חבר במשלחת, אמר בדיעבד שטענות המשלחת על איתור הממצאים היו ככל הנראה מתיחה,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20100502220508/http://www.aolnews.com/world/article/noahs-ark-found-insider-randall-price-now-says-discovery-may-be-a-hoax/19459208|הכותב=|כותרת=Ex-Colleague: Expedition Faked Noah's Ark Find|אתר=AOL|תאריך=}}}} לכך הגיבו מארגני המשלחת בכך ששיתוף הפעולה עם פרייס נפסק טרם איתור הממצאים, ושהוא כלל לא היה במקום.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20100504085835/http://www.noahsarksearch.net/eng/randall.php|הכותב=|כותרת=The Alleged Discovery of a Wooden Structure on Mt. Ararat by a Chinese-Turkish Expedition that is claimed to be the Remains of Noah’s Ar|אתר=|תאריך=}}}} עקב תנאי גישה קשים וסיבות נוספות, נכון לשנת 2013 האתר עדיין לא נבדק על ידי חוקרים עמיתים לאחר המשלחת של NAMI, והמשלחת לא העבירה אף [[ממצא ארכאולוגי]] ל[[ביקורת עמיתים]] ולא פרסמה מחקר בנושא ב[[כתב עת מדעי]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bbc.co.uk/news/uk-scotland-highlands-islands-11875315|הכותב=|כותרת=Weather hits search for Noah's Ark man Donald Mackenzie|אתר=BBC|תאריך=}}}}{{הערה|שם=Turkey}}

==באמנות ובספרות==
===אמנות פיגורטיבית===
[[קובץ:MisisMosaik.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רצפת הפסיפס במופסוהסטיה. התיבה במרכז בצורת לול]]
[[קובץ:Monnaie - Bronze, Philippe I l'Arabe (père), Phrygie, Apamée Kibotos - btv1b10317051q (2 of 2).jpg|ממוזער|180x180 פיקסלים|מטבע מאפמאה קיבוטוס המציג את תיבת נח, המאה ה־3 לספירה]]
תאורים אמנותיים של תיבת נח, בייחוד עם צוותה והחיות שבה, נפוצים באמנות המערב. ייתכן כי הופעתה המוכרת העתיקה ביותר היא ב[[רצפת פסיפס]] [[הלניזם|הלניסטית]] שהתגלתה בעיר העתיקה [[מופסוהסטיה]] {{אנג|Mopsuestia}} ב[[קיליקיה]], מן המאה השנייה עד הרביעית לספירה. התיבה נראית בה כעין שובך או לול ניצב על עמודים, שהשם "נח" כתוב עליו ביוונית, והיא מוקפת בעופות ובחיות שונות.{{הערה|{{cite book|author=Rachel Hachlili|title=Ancient Jewish art and archaeology in the Diaspora|publisher=Brill|date=1998|isbn=978-90-04-10878-3}}|כיוון=שמאל}} על מטבעות העיר {{קישור שפה|2=Apamea (Phrygia)|3=אפמאה קיבוטוס}} שב[[פריגיה]] מימי קיסרים מהמחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, מוצגת תיבה על גלי מים שעליה נכתב ΝΩΕ (נח ביוונית) ומתוכה צצים שני אנשים, נח ואשתו; מעליה מתעופפת יונה נושאת ענף עץ זית, ועל מכסת התיבה עומדת ציפור נוספת; משמאל לתיבה, נח ואשתו עומדים על האדמה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Barclay V. Head|שם=Catalogue of the Greek Coins of Phrygia|מקום הוצאה=London|שנת הוצאה=1906|קישור=https://archive.org/details/cataloguegreekc05headgoog|עמ=101}}</ref><ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://blogs.warwick.ac.uk/numismatics/entry/noahs_ark_in/|הכותב=Simon Collier|כותרת=Noah's ark in Roman Apamaea|אתר=Coins at Warwick|תאריך=2016}}</ref> "קיבוטוס" ביוונית היא תיבה, ומלה זאת מציינת את תיבת נח בתרגום השבעים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Barclay V. Head|שם=Catalogue of the Greek Coins of Phrygia|מקום הוצאה=London|שנת הוצאה=1906|קישור=https://archive.org/details/cataloguegreekc05headgoog|עמ=xxxii}}</ref><ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://blogs.warwick.ac.uk/numismatics/entry/noahs_ark_in/|הכותב=Simon Collier|כותרת=Noah's ark in Roman Apamaea|אתר=Coins at Warwick|תאריך=2016}}</ref> בעיר הייתה קהילה יהודית,<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://blogs.warwick.ac.uk/numismatics/entry/noahs_ark_in/|הכותב=Simon Collier|כותרת=Noah's ark in Roman Apamaea|אתר=Coins at Warwick|תאריך=2016}}</ref> וייתכן שקהילה זאת יצרה את המסורת שלפיה ההר שעליו נחה התיבה היה באזור אפמאה, ולא בחבל הארץ העתיק [[אוררטו]].<ref>{{אנציקלופדיה מקראית|[[משה דוד קאסוטו]]|"אררט"|א|746}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Barclay V. Head|שם=Catalogue of the Greek Coins of Phrygia|מקום הוצאה=London|שנת הוצאה=1906|קישור=https://archive.org/details/cataloguegreekc05headgoog|עמ=xxxii, xxxix}}</ref> תיאורי תיבה דומים היו ככל הנראה על רצפות פסיפס בבתי-כנסת מן המאה החמישית לספירה ב[[חוקוק (יישוב עתיק)|חוקוק]] סמוך לכנרת, וב[[ג'רש]] (גרסה העתיקה) שבעבר הירדן. בפסיפס מחוקוק מתוארות חיות רבות, והמעט ששרד מתיאור התיבה מראה כי אף היא ניצבת על עמודים.{{הערה|[[ג'ודי מגנס]] ועמיתים, [https://huqoq.web.unc.edu/wp-content/uploads/sites/14864/2018/12/Qadmoniot-156-Huqoq_merged-and-reduced-compressed.pdf סיפורי המקרא ברצפת הפסיפס של בית הכנסת בחוקוק], דו״ח ביניים לעונות 2017-2011}} בפסיפס מג'רש ניתן עדיין להבחין בשמותיהם של שם ויפת הרשומים ביוונית מעל ראשיהם, ובמספר חיות, בכללן דמות יונה הנושאת ענף זית במקורה, שנבחרה לעטר בול [[דואר אוויר]] ישראלי בשנת 1950.{{הערה|יורם צפריר, ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי. כרך שני: הממצא הארכאולוגי והאמנותי. הוצאת יד בן-צבי. ירושלים 1984.}}[[קובץ:Jan Brueghel l'Ancien - Entrée dans l'Arche 02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתוך ציורו של [[יאן ברויגל האב]] "כניסת החיות לתיבת נח" משנת 1613. התיבה מצוירת ברקע.]]בתקופת ה[[רנסאנס]], תיבת נח והחיות שבה הפכו ל[[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב אמנותי]] מרכזי באמנות המערב.{{הערה|Kolb, Arianne Faber. Jan Brueghel the Elder: The Entry of the Animals Into Noah's Ark. Getty Publications, 2005.|כיוון=שמאל}} בין הדוגמאות המפורסמות של מוטיב זה:
* [[פרסקו]] של [[מיכלאנג'לו]] על תקרת [[הקפלה הסיסטינית]] משנים 1508–1512.
* ציור של [[הירונימוס בוש]] "תיבת נח" מתאר את החיות עוזבות אותה, 1514 לערך.
* ציור של [[ג'קופו בסנו]] {{אנג|Jacopo Bassano}} "החיות נכנסות לתיבת נח" משנת 1570 לערך.
* ציור של [[יאן ברויגל האב]] "כניסת החיות לתיבת נח" משנת 1613.
* ציור של [[רולאן סייוורי]] {{אנג|Roelandt Savery}} "כניסת החיות לתיבת נח" משנת 1620.

הציורים הראשונים מסוגה זו היו בעיקר ציורים במסורת הנוצרית-דתית, שבהם דמויות התיבה והחיות היו בדרך-כלל משניים לנושא המבול והחוטאים הטובעים. אך ציורו המונמנטלי של ברויגל קידם תת-סוגה חילונית פופולרית של ציורי נוף גן-עדן [[אידיליה|אידיליים]], שהתמקדה בתיאור הווירטואוזי של מגוון החיות והעופות.

מוטיב אמנותי נפוץ אחר בימי הביניים ובתקופת הרנסאנס התמקד בתיאור בניית התיבה. תכופות היא מוצגת באופן [[אנכרוניזם|אנכרוניסטי]] כספינה או בניין טיפוסיים מתקופת הציירים, ונח ובניו מוצגים כאומנים, פועלים ואנשי מלאכה, העוסקים ב[[בנאי (מקצוע)|בנאות]] וב[[נגרות]] באופן המוכר מחיי היומיום. ציורים אלו משמשים במחקר היסטורי של ספנות ושיטות בנייה מתקופתם. דוגמה מפורסמת היא ציור של [[רפאל (צייר)|רפאל]] ב[[מוזיאוני הוותיקן]].{{הערה|{{cite book|author=Richard W. Unger|title=The Art of medieval technology: images of Noah the shipbuilder|url=https://archive.org/details/artofmedievaltec00unge|publisher=Rutgers University Press|date=1991|pages=[https://archive.org/details/artofmedievaltec00unge/page/142 142]-145|isbn=9780813517278}}|כיוון=שמאל}}[[קובץ:Antique Noah's Ark toys (29089856024).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודלים של תיבת נח והחיות, במוזיאון צעצועים ב[[בריסל]]]]במאה ה-19, דגמים מיניאטוריים של תיבת נח והחיות שבה מילאו תפקיד מרכזי בתעשייה החדשה של צעצועי ילדים באירופה ובארצות הברית. עקב תוכנם הדתי נחשבו לחינוכיים יותר מצעצועים אחרים, והותר לשחק בהם ב[[בית ספר של יום ראשון|בתי ספר של יום ראשון]]. הם סייעו לקבע את דמותה האיקונית של התיבה בתרבות המערב, בצורת ספינה גוצה שעליה בניין בעל גג משופע וחלונות.{{הערה|{{cite book|author=Eva E. Nwokah|title=From Children to Red Hatters: Diverse Images and Issues of Play|editor=David Kuschner|chapter=Historical Changes in Infant Toys 1865-1930|date=2008|pages=54-73|publisher=University Press of America|isbn=9780761842927}}|כיוון=שמאל}}

===ספרות והגות===

[[מעשייה|מעשיות-עם]] על תיבת נח, בנייתה והווי החיים בה נפוצות בפולקלור של עמים רבים, בעיקר [[פינים]] ועמים [[סלאבים]] שונים, אבל גם מרבית שאר עמי אירופה, וכן [[יהודים]], [[ערבים]], [[טורקים]], [[פרסים]], [[צוענים]], [[ארמנים]], ועוד. ב[[סיווג ארנה-תומפסון]] הן מסווגות כטיפוס מעשייה AaTh 825 "השטן בתיבת נח", שתועד ונחקר על ידי מספר [[פולקלור]]יסטים. אופייני למעשיות אלו ניסיונו של ה[[שטן]] לחבל בתיבה, לפעמים על ידי פיתוי אשת נח, ושכנועה להכין לנח [[משקה משכר]], שבגרסאות מקומיות שונות מוצג כמקורם של ה[[ברנדי]], ה[[קוואס]], ה[[ראקי]], ה[[וודקה]], ה[[יין]] או ה[[בירה]]. תכופות מסופר כי נאסר על [[חיה אגדית]] כלשהי, למשל ה[[חד-קרן]] או ה[[גריפון]], לעלות לתיבה, ועקב כך נכחדה. השטן מסתנן לתיבה בהסתר וקודח בה חור המאיים להטביעה, אך נסתם על ידי אחת החיות, תכופות הנחש, המקבל בתמורה תכונה מסוימת כגון ה[[ארס]] שלו. המעשיות לעיתים מסבירות גם את מקורן של תכונות נוספות המיוחסות לבעלי חיים שונים, למשל האיבה בין הכלב והחתול.{{הערה|Utley, Francis Lee. "The Devil in the Ark (AaTh 825)." The Flood Myth (1988): 337.|כיוון=שמאל}} כמה ממוטיבים אלו חוזרים גם ב[[ספרות ילדים|ספרות הילדים]] המודרנית (ראו להלן "תרבות פופולרית").

בסוף המאה ה-20 ובמאה ה-21, תכופות משמשת תיבת נח כ[[מטפורה]] ל[[מגוון ביולוגי]], ל[[שימור טבע]] ולאחריותו של האדם להצלת ה[[מין (טקסונומיה)|מינים]]. למשל בתחום ה[[אקולוגיה]], "בעיית תיבת נח" היא בעיית השימור של מגוון המינים ו[[מגוון גנטי]] תחת אילוצי [[תקציב]] נתונים,{{הערה|Small, E. (2011). The new Noah's Ark: beautiful and useful species only. Part 1. Biodiversity conservation issues and priorities. Biodiversity, 12(4), 232-247.|כיוון=שמאל}} ו-[[ARKive]]{{הערה|מילולית [[הלחם בסיסים]] באנגלית של ark (תיבה) ו-archive ([[ארכיון]])}} היא יוזמה עולמית לשימור [[מינים בסכנת הכחדה]]. גני-חיות ומוזיאוני טבע מעוצבים לעיתים עם מאפיינים או מוטיבים של תיבת נח, למשל [[מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]].

===תרבות פופולרית===
יצירות מודרניות המתארות את תיבת נח כוללות לדוגמה את "פרידה מתיבת נח" (מילים: [[נורית זרחי]], לחן: [[מתי כספי]]), המתאר תמונה איקונית של החיות העוזבות את התיבה, ואת נח שנשאר להביט אחריהן לאחר שמילא את משימת חייו. בהשראת המעשיות העממיות על תיבת נח כתבה נורית זרחי גם ספר הילדים "זוגות וזאת", המספר על חד-קרן המנסה להיכנס לתיבה למרות שאין לה בן-זוג. הזמר-היוצר האיטלקי [[סרג'ו אנדריגו]] כתב את השיר [[L'arca di Noè]], איתו זכה במקום השלישי ב[[פסטיבל סן רמו]] 1970.

סדרות טלוויזיה בשם "תיבת נח" הופקו גם [[תיבת נח (סדרת טלוויזיה אמריקאית)|בארצות הברית]] וגם [[תיבת נח (סדרת טלוויזיה ישראלית)|בישראל]]. בשתי הסדרות, השם מסמל את מגוון הדמויות האנושיות המתכנסות יחד במקום מצומצם, ויוצרות זוגות רומנטיים.

לסיפור התנ"כי יצרו מספר עיבודים, כגון: סרט הנפשה ברזילאי משנת [[2024]] בשם "[[התיבה של נוח]]", ועיבוד נוסף בסדרת הסרטים "[[סיפורים קסומים]]" שבמרכזו [[יפת]] מתאהב בבת מלך, שהיא והכלבה שלה ואתונה מצטרפים לתיבה כבנות הזוג של יפת, כלבו וחמורו. כשבסרט הזה החיות מדברות.

גם ב[[תיאטרון]] נוצרו מספר עיבודים שונים: ב-[[2016]] עלה המחזמר "תיבת נח" מאת ובבימוי [[ירון כפכפי]] ובהשתתפות [[אבי קושניר]] כנח, [[ציפי שביט]] כנעמה אשתו, [[שלישיית מה קשור]] כשלושת ילדיהם שם, חם ויפת, [[אגם רודברג]], [[דנה פרידר]] ו[[תומר שרון]].

בחנוכה [[2022]] עלה [[מחזמר]] נוסף בהשתתפות [[טוביה צפיר]] בתפקיד נח, [[רינת גבאי]], [[נדב אבקסיס]], ו[[שחר חיון]].

===מודלים===
הקבלן ההולנדי יוהאן האוברס בנה שתי תיבות בהשראת תיאור תיבת נח. הגדולה שבהן באורך של 138 מטר, ברוחב של 30 מטר ובגובה של 23 מטר. התיבה שהחלה להבנות ב-2007 והושלמה ביוני 2012 בעלות של כ-4 מיליון יורו, מוצבת בתעלה ליד [[רוטרדם]] שב[[הולנד]]. בתיבה בעלת ארבע הקומות מוצבים מודלים בגודל טבעי של חיות שונות. היא בנויה מעצי אורן וארז על בסיס 25 אסדות מתכת מסחריות מודרניות {{אנג|Lighter aboard ship}}.{{הערה|[http://arkofnoah.org/ אתר תיבת נח של האוברס]}}

'מפגש התיבה' '{{אנג|Ark Encounter}}' היא תיבה שאינה צפה באורך 155 מטרים, ברוחב 26 מטרים ובגובה 16 מטרים, שהוקמה בשנת 2016 ב[[קנטקי]], כאטרקציה תיירותית, בהשקעה של מעל מאה מיליון דולר.

==לקריאה נוספת==
{{ltr|
* Bailey, Lloyd R. "Noah's Ark". Pages 1131–1132 in vol. 4 of ''The Anchor Bible Dictionary''. Edited by David Noel Freedman et al. New York: Doubleday, 1992.
* Clements, Ruth. "A Shelter amid the Flood: Noah's Ark in Early Jewish and Christian Art". Pages 277–299 in ''Noah and His Book(s)''. Edited by Michael E. Stone, Aryeh Amihay, and Vered Hillel. Early Judaism and Its Literature 28. Atlanta: Society of Biblical Literature (paperback); Leiden: Brill (hardback), 2010.
* Crawford, Cory D. "Noah's Architecture: The Role of Sacred Space in Ancient Near Eastern Flood Myths". Pages 1–22 in ''Constructions of Space IV: Further Developments in Examining Ancient Israel's Social Space''. Edited by Mark K. George. London: Bloomsbury T&T Clark, 2013.
* Spoelstra, Joshua Joel et al. "Noah's Ark". ''Encyclopedia of the Bible and Its Reception Online''. Edited by Eric Ziolkowski et al. Berlin/Boston: de Gruyter, 2023. https://doi.org/10.1515/ebr.noahsark {{למנויים}} (במהדורת הדפוס: כרך 21, טורים 552–590)
}}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Noah's Ark|שם ויקישיתוף=תיבת נח|ויקימילון=תבת נח}}
* {{אוצר ישראל|י|236|תֵּבָה (תבת נח)|עמוד=222}}
* [[מאיר בן אורי]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/teyvat.htm המבנה ההנדסי של תיבת נח], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]
* יעקב מאור.  [https://www.jewishtraveler.co.il/noah-ark-1022/ איך נראתה תיבת נח בגודל הטבעי?] באתר [https://www.jewishtraveler.co.il/ ותוליכנו לשלום]
* [http://hanxter.wordpress.com/2008/10/08/working-replica-of-noahs-ark-opened-in-schagen-netherlands/ שחזור של תיבת נח] בגודל המקורי בהולנד
* {{ynet||חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח|3881742|27 באפריל 2010}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007531396505171|תבת נח}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ספר בראשית}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:סיפורי ספר בראשית]]
[[קטגוריה:מיתולוגיה יהודית]]
[[קטגוריה:נח]]
[[קטגוריה:המבול]]
[[קטגוריה:פרשת נח]]
[[קטגוריה:בעלי חיים ביהדות]]