הצגת המקור של הדף "APL"

{{שפת תכנות
| שם = APL
| שם בשפת המקור = APL
| פרדיגמות = [[תכנות מערכים]], [[תכנות פונקציונלי]], [[תכנות מובנה]], [[תכנות מודולרי]]
| מתכנן = [[קנת אייברסון|קֶנֵת' יוג'ין אייבֶרסון]]
| מפתח = לורֶנְס ("לַארי") מוזֶר בְּרִיד, ריצ'רד ("דיק") הנרי לַאתְ'װֶל, רוֹגֶ'ר ד' מוּר
| טיפוסיות = דינמית
| מימושים = APL\360, APL\1130, APL*Plus, Sharp APL, APL2, Dyalog APL, NARS2000, APLX, GNU APL
| הושפעה על ידי = [[מתמטיקה#סימון, שפה וריגורוזיות|הסימון והתחביר המתמטי המסורתי]]
| השפיעה על = [[A+ (שפת תכנות)|A ו־A+]], [[FP (שפת תכנות)|FP]], [[J (שפת תכנות)|J]], [[K (שפת תכנות)|K]], [[LYaPAS]], [[MATLAB]], [[Nial (שפת תכנות)|Nial]], [[PPL (שפת תכנות)|PPL]], [[S (שפת תכנות)|S]], [[Speakeasy]], Speakeasy, [[Wolfram Alpha|Wolfram Language]]
| רישיון = מגוון
| סיומת = apl .dyalog.
}}
'''APL''' (מבוטא: "אֵיי־פִּי־אֶל", נקראת על פי ראשי התיבות של שם הספר שהציג אותה: "A Programming Language"{{כ}}{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.softwarepreservation.org/projects/apl/Books/APROGRAMMING%20LANGUAGE/view|כותרת=Kenneth Iverson - A Programming Language — Software Preservation Group|אתר=www.softwarepreservation.org|תאריך_וידוא=2019-03-06|archive-date=2014-10-27|archive-url=https://web.archive.org/web/20141027152546/http://www.softwarepreservation.org/projects/apl/Books/APROGRAMMING%20LANGUAGE/view|url-status=dead}}}}, ב[[עברית]]: "שפת תכנות") היא [[שפת תכנות]] שפותחה בשנות ה־[[1960|60]] של [[המאה ה-20|המאה ה־20]] על ידי [[קנת אייברסון|קֶנֵת' יוג'ין אַייבֶרְסוֹן]].

[[מבנה נתונים|מבנה הנתונים]] הבסיסי של APL הוא [[מערך (מבנה נתונים)|מערך]] מרובה ממדים. השפה נכתבת בעזרת סימנים מיוחדים המאפשרים ייצוג של כל ה[[שגרה (תכנות)|פונקציות]] וה[[אופרטור (תכנות)|אופרטורים]] הקיימים בה בתווים בודדים, וכתוצאה מכך היא תמציתית מאוד ביחס לשפות אחרות.

ל־APL הייתה השפעה חשובה על התפתחות [[תכנות פונקציונלי|פרדיגמת התכנות הפונקציונלי]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20080212043802/https://awards.acm.org/citation.cfm?id=0703524&srt=all&aw=140&ao=AMTURING|כותרת=ACM: Fellows Award / John Backus|אתר=web.archive.org|תאריך=2008-02-12|תאריך_וידוא=2019-03-06}}}}, [[גיליון אלקטרוני|גיליונות אלקטרוניים]], וה[[מתמטיקה חישובית|מתמטיקה החישובית]]{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:2|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20090411120119/http://www.mathworks.com/company/newsletters/news_notes/clevescorner/jan06.pdf|הכותב=Moler, Cleve|כותרת=The Growth of MATLAB|אתר=web.archive.com|תאריך=}}}}. כמו כן הייתה לה השפעה על שפות תכנות אחרות{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:3|{{קישור כללי|כתובת=https://code.jsoftware.com/wiki/Essays/Bibliography|כותרת=Essays/Bibliography - J Wiki|אתר=code.jsoftware.com|תאריך_וידוא=2019-03-06}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:4|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20090404064737/http://kx.com/Company/press-releases/arthur-interview.php|כותרת=An Interview with Arthur Whitney|אתר=web.archive.org|תאריך=2009-04-04|תאריך_וידוא=2019-03-06}}}}. על פיתוח APL הוענק לאייברסון [[פרס טיורינג]] בשנת [[1979]].

== היסטוריה ==
=== הסימון המתמטי ===
[[קנת אייברסון|קנת' יוג'ין אַייבֶרְסוֹן]] {{אנ|Kenneth E. Iverson}} התחיל לעבוד על סימון מתמטי חדש לפעולות על מערכים ב[[אוניברסיטת הרווארד]] בשנת [[1957]]. בשנת [[1960]] הוא התחיל לעבוד ב־[[IBM]], שם המשיך לפתח את הסימון החדש יחד עם אַדִין ד' פַלְקוֹף והפיץ אותו בספרו ''A Programming Language'' בשנת [[1962]]{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:0}}. ההקדמה בספר מתארת את ייעודה של השפה כך:
{{ציטוט|תוכן=Applied mathematics is largely concerned with the design and analysis of explicit procedures for calculating the exact or approximate values of various functions. Such explicit procedures are called algorithms or ''programs''. Because an effective notation for the description of programs exhibits considerable syntactic structure, it is called a ''programming language''.|אנגלית=כן|שפה=אנגלית}}

בתרגום לעברית: {{ציטוטון|המתמטיקה השימושית עוסקת בעיקר בעיצוב וניתוח של תהליכים מפורטים לחישוב ערכן המדויק או המשוער של פונקציות שונות. תהליכים מפורטים כאלה נקראים אלגוריתמים או '''תוכניות'''. מכיוון שסימון יעיל לתיאור תוכניות מניב תחביר מובנה מאוד, הוא נקרא '''שפת תכנות'''}}.

הסימון החדש שימש בעיקר בתוך IBM לדו"חות מחקר קצרים של מערכות [[מחשב]], למשל B5000 של המתחרה [[Burroughs]] ומנגנון המחסנית שלה, בתקופה שבה IBM העריכה את יעילותן של [[ארכיטקטורת מחשב|ארכיטקטורות מחשב]] שונות עבור מחשבים עתידיים.

אייברסון השתמש בסימון שלו גם בטיוטה לפרק "''A Programming Language''" בספר "''Automatic Data Processing''" שאותו חיבר יחד עם [[פרד ברוקס]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20090604091847/http://www.softwarepreservation.org/projects/apl/book/Iverson-AutomaticDataProcessing-color.pdf/view|כותרת=Kenneth E. Iverson. Automatic Data Processing, Chapter 6 : A Programming Language. Color scan. — Software Preservation Group|אתר=web.archive.org|תאריך=2009-06-04|תאריך_וידוא=2019-03-06}}}}.

=== המשך פיתוח הסימון לשפת תכנות ===
הניסיון הראשון להשתמש בסימון כדי לתאר מערכות מחשב שלמות ב־IBM התחיל בשנת [[1962]], אחרי שפלקוף שוחח עם ויליאם קַרְטֶר על עבודתו להגדרת [[סט פקודות]] אחיד בסדרת המחשבים שנודעה בהמשך בשם [[IBM System/360]].

בשנת [[1963]] הֶרְבֶּרְט הֶלֶרְמַן, שעבד אז במכון המחקר של IBM, מימש חלק מהסימון של APL על מחשב [[IBM 1620]]. המימוש החלקי של הלרמן שימש בקורס [[בית ספר תיכון|תיכוני]] מיוחד שעסק בחישוב ערכי [[פונקציה טרנסצנדנטית|פונקציות טרנסצנדנטיות]] באמצעות [[טור (מתמטיקה)|טורים]]. התלמידים ניסו את הקוד שלהם במעבדתו של הלרמן. מימוש חלקי זה של הסימון נקרא אז {{משמאל לימין|''Personalized Array Translator'' (PAT)}}{{כ}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Hellerman, H.|שם=Experimental Personalized Array Translator System|כתב עת=Communications of the ACM|כרך=433|עמ=7|שנת הוצאה=1964}}}}.

ב־1963, פלקוף, אייברסון, ואדוארד ה' סַאסֶנְגוּת' ג'וניור (כולם עובדי IBM) השתמשו בסימון לתיאור פורמלי של הארכיטקטורה והפונקציונליות של סדרת המחשבים [[IBM System/360]]. עבודתם פורסמה כ[[מאמר מדעי|מאמר]] בכתב העת של IBM,{{כ}} [[IBM Systems Journal]], בשנת 1964. לאחר פרסום המאמר, הצוות החל לעבוד על מימוש מלא של APL על מחשבי IBM{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jsoftware.com/papers/APLEvol.htm|כותרת=The Evolution of APL|אתר=www.jsoftware.com|תאריך_וידוא=2019-03-06}}}}.

אחרי שלורנס מ' בְּרִיד ופיליפ ס' אַבְּרַמְס מ[[אוניברסיטת סטנפורד]] הצטרפו לצוות באגף המחקר של IBM, הם המשיכו את עבודתם הקודמת על מימוש חלק מהסימון בעזרת [[FORTRAN IV]] על מחשב [[IBM 7090]] שהריץ את מערכת ההפעלה [[IBSYS]]. עבודתם הושלמה בסוף [[1965]] וכונתה IVSYS (קיצור ל־"Iverson System" על שם אייברסון). בסיס המימוש הוסבר בפירוט על ידי אברמס בדו"ח טכני של אוניברסיטת סטנפורד, "An Interpreter for Iverson Notation" ב־[[1966]]. ההיבט האקדמי של הפרסום היה תחת פיקוחו של [[ניקלאוס וירת]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://infolab.stanford.edu/TR/CS-TR-66-47.html|הכותב=Abrams, Philip S.|כותרת=An interpreter for "Iverson notation"|אתר=Department of Computer Science, Stanford University|תאריך=אוגוסט 1966|שפה=}}}}. כמו עבודתו הקודמת של הלרמן (מערכת ה־PAT), גם מימוש זה לא כלל את מערכת הסימנים של APL, אלא השתמש במילים שמורות מהשפה האנגלית עבור כל הפונקציות וה[[אופרטור]]ים של APL. המערכת הותאמה בהמשך למערכות מרובות משתמשים, וב־1966 הופעלה על מחשבי [[IBM System/360]] Model 50 ונעשה בה שימוש פנימי ב־IBM{{כ}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Haigh, Thomas|שם=Biographies: Kenneth E. Iverson|כתב עת=IEEE Annals of the History of Computing|שנת הוצאה=2005}}}}.

=== חומרה ===
[[קובץ:APL Greek characters.jpg|ממוזער|ראשי הדפסה של IBM הכוללים תווים עבור APL.]]
[[קובץ:APL-keybd2.svg|ממוזער|תרשים פריסת המקשים של מקלדת IBM 2741 עם ראש ההדפסה המותאם ל-APL]]

הפיתוח החשוב ביותר שאיפשר שימוש יעיל ב-APL לפני זמינותם של [[מסוף מחשב|מסופים]] מבוססי [[שק"ק]] היה פיתוח [[מכונת כתיבה#כדורית|מכונת הכתיבה החשמלית]] של IBM (באנגלית: [[IBM Selectric]]), שנודעה בשם "כדורית". במכונה זו ניתן היה להחליף את ראש ההדפסה (הכדור, באנגלית: "Typing element" או בשפת [[סלנג]] "Typeball") הרגיל, שהכיל את התווים האלפביתיים, בראש אחר שכלל את הסימנים הנחוצים ל־APL. פיתוח זה איפשר שימוש ב-APL עם מסופים כמו [[IBM 1050]] ו־[[IBM 2741]] שהדפיסו את ה[[פלט]] שלהם על גבי נייר. בנוסף, היה אפשר להניח מדבקות על גבי המקשים הרגילים של ה[[מקלדת מחשב|מקלדת]] כדי להציג איזה סימן כל מקש מייצג בראש ההדפסה של APL. באופן זה התאפשרו לראשונה כתיבה והדפסה של קוד APL עם הסימון המתמטי המקורי של אייברסון במקום מילות מפתח מסורבלות המייצגות אותם בשפה ה[[אנגלית]]. פלקוף ואייברסון הגדירו שני ראשי הדפסה עבור APL{{כ}}, 987 ו־988, עוד לפני המימוש של APL כתוכנת מחשב{{הערה|שם=מאמר בריד|1={{צ-מאמר|מחבר=Larry Breed|שם=The First APL Terminal Session|כתב עת=SIGAPL APL Quote Quad|כרך=22|עמ=2–4|שנת הוצאה=1991-9|doi=10.1145/138094.140933|קישור=http://doi.acm.org/10.1145/138094.140933}}}}.

גם עם השימוש במכונת הכתיבה הכדורית, סימני APL רבים עדיין הודפסו בעזרת שני סימנים קיימים זה על גבי זה. לדוגמה הסימן <code dir="ltr">⍋</code> (ששמו ''grade up'') נכתב בעזרת השימוש בסימן דלתא (shift-H) ועל גביו פס אנכי (shift-M). מצב זה היה בלתי נמנע מאחר שמספר הסימנים ב־APL היה גדול בהרבה ממספר התווים שראש ההדפסה היה יכול להכיל (88 תווים), אף שתווים אלפביתיים רגילים הוגבלו לאותיות גדולות בלבד.

=== זמינות מסחרית ===
סביבת העבודה הראשונה של APL פותחה על ידי לארי בְּרִיד ב־[[1966]] על מחשב [[IBM 1050]] במעבדות IBM Mohansic Labs ליד המרכז למחקר על שם תומאס װטסון, ביתה של APL, ב־יוֹרְקטַאוֹן הַײטְס, מדינת [[ניו יורק (מדינה)|ניו־יורק]]{{הערה|שם=מאמר בריד}}.

[[IBM]] נטלה חלק מרכזי בהשקת APL למטרות מסחריות. APL הושקה לראשונה כמוצר מסחרי בשנת [[1967]] עבור מחשבי [[IBM 1130]] כ־''APL\1130''{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://vector.org.uk/art10001190|כותרת=Vector, the Journal of the British APL Association|אתר=vector.org.uk|תאריך_וידוא=2019-03-07|archive-date=2019-04-01|archive-url=https://web.archive.org/web/20190401005028/http://vector.org.uk/art10001190|url-status=dead}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://bitsavers.org/pdf/ibm/1130/lang/1130-03.3.001_APL_1130_May69.pdf|הכותב=|כותרת=APL\1130 Manual|אתר=|תאריך=מאי 1969|תאריך_וידוא=2019-03-17|archive-date=2011-02-21|archive-url=https://web.archive.org/web/20110221034650/http://www.bitsavers.org/pdf/ibm/1130/lang/1130-03.3.001_APL_1130_May69.pdf|url-status=dead}}}}. מערכת זו דרשה [[זיכרון גישה אקראית|זיכרון]] בגודל 8K מילים של 16 [[סיבית|סיביות]], בנוסף ל[[דיסק קשיח]] ייעודי בגודל 1 [[בית (מחשב)|מ"ב]].

APL זכתה לפופולריות ב[[מחשב מרכזי|מחשבים מרכזיים]] מסוף שנות ה-60 עד תחילת שנות ה-80, בין השאר בגלל התמיכה בריבוי משתמשים על מחשבים עם מפרט טכני צנוע יחסית גם ללא חומרה לניהול [[זיכרון וירטואלי]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.quadibloc.com/comp/aplint.htm|כותרת=Remembering APL|אתר=www.quadibloc.com|תאריך_וידוא=2019-03-07}}}}. שיפורים נוספים לביצועים של APL פותחו בהמשך לחלק ממחשבי [[IBM System/370]] בהם נוספה תמיכה בהרצת APL ב[[קושחה]] של ה[[מעבד]], שנקראה ''APL Assist Microcode''. שימוש בתכונה זו איפשר האצת חומרה ל־APL. משתמשי APL החלו לעבור ל[[מחשב אישי|מחשבים אישיים]] ולנטוש את המחשבים המרכזיים רק כאשר החומרה של מיקרו-מחשבים הגיעה לביצועים מספיקים, באמצע שנות ה־[[שנות ה-80 של המאה ה-20|80]].

[[מפרש (תוכנה)|מפרשי]] ה־APL הראשונים של IBM עבור מחשבי [[IBM System/360|IBM 360]] ו־[[IBM System/370|IBM 370]] כללו מימוש פנימי של ריבוי משתמשים במקום להישען על שיתוף המשאבים של המערכת. המפרש מרובה המשתמשים הראשון, ''APL\360'', הושק ב־1966 ב־IBM{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://bitsavers.org/pdf/ibm/apl/APL_360_Users_Manual_Aug68.pdf|הכותב=Falkoff, Adin; Iverson, Kenneth E.|כותרת=APL\360 Users Guide|אתר=|תאריך=August 1968|תאריך_וידוא=2019-03-17|archive-date=2012-02-29|archive-url=https://web.archive.org/web/20120229200744/http://bitsavers.org/pdf/ibm/apl/APL_360_Users_Manual_Aug68.pdf|url-status=dead}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://bitsavers.org/pdf/ibm/apl/APL_360_Terminal_System_Mar67.pdf|הכותב=|כותרת=APL\360 Terminal System|אתר=|תאריך=March 1967|תאריך_וידוא=2019-03-17|archive-date=2010-07-11|archive-url=https://web.archive.org/web/20100711092528/http://bitsavers.org/pdf/ibm/apl/APL_360_Terminal_System_Mar67.pdf|url-status=dead}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:1|{{צ-ספר|מחבר=Pakin, Sandra|שם=APL\360 Reference Manual|מו"ל=Science Research Associates, Inc.|שנת הוצאה=1968|ISBN=978-0-574-16135-2}}}}. המפרש היה יכול להגדיר משתנים חדשים במערכת ההפעלה ולקבל ממנה מידע דרך פונקציות APL מיוחדות שנקראו ''I-beam''{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.research.ibm.com/journal/rd/174/ibmrd1704F.pdf|הכותב=Falkoff, Adin D.; Iverson, Kenneth E.|כותרת=The Design of APL|אתר=|תאריך=}}}}.

ב־[[1973]] השיקה IBM את ''APL.SV'' שהיה המשכו של אותו המוצר (APL\360) אך הפעם היא הציעה ''[[משתנה (תכנות)|משתנים]] משותפים'' (באנגלית: "shared variables") לשפה. תכונה חדשה זאת אפשרה תיווך קל יותר בין APL לשאר הרכיבים במערכת ההפעלה כמו [[מערכת קבצים|מערכת הקבצים]] או שיתוף מידע בין [[תהליך (מדעי המחשב)|תהליכים]] שרצים על [[מעבד]]ים נפרדים [[מחשב מרכזי|במחשבים מרכזיים]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Allen Kent, James G. Williams|שם=Encyclopedia of Microcomputers: Volume 1 - Access Methods to Assembly Language and Assemblers|מו"ל=CRC Press|שנת הוצאה=1987-10-01|קישור=https://books.google.com/books?id=F-Y0wdIIucgC&pg=PA206&lpg=PA206|שפה=en}}}}. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70]], [[מפרש (תוכנה)|מפרש]] ה־APL של IBM שהיה מיועד עד אז למחשבים מרכזיים עבר התאמה ל[[מחשב אישי|מחשבים שולחניים]] מסוג [[IBM 5100]], שכללו מסך [[שק"ק]] קטן ו[[מקלדת מחשב|מקלדת]] APL, בזמן שרוב המחשבים האישיים כללו רק שפת [[BASIC]]. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80]], המפרש ''VSAPL'' היה נפוץ בין משתמשי [[Conversational Monitor System|CMS]], [[Virtual Storage Personal Computing|VSPC]], [[Time Sharing Option|TSO]], [[MUSIC/SP]], ו־[[CICS]].

בשנים [[1973]]–[[1974]], פטריק הַאגֶרְטִי ניהל את מימוש מפרש ה־APL של [[אוניברסיטת מרילנד]] עבור המחשבים המרכזיים מסדרת [[UNIVAC 1100/2200]] של היצרנית Sperry. באותו הזמן למחשבי Sperry לא היה קיים מימוש APL{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20110610064807/http://www.cs.umd.edu/department/dept-history/minker-report.pdf|הכותב=Minker, Jack|כותרת=Beginning of Computing and Computer Sciences at the University of Maryland|אתר=|תאריך=ינואר 2004}}}}.

ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה־60]] ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70]], מספר ספקיות של [[שיתוף משאבים (מחשבים)|שיתוף משאבים]] מכרו שרותי APL ללקוחות שלהם בעזרת גרסאות שונות של המפרש APL\360 של IBM{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:1}}. ב[[אמריקה הצפונית]], הספקיות הידועות היו [[I. P. Sharp Associates]] (IPSA), [[Scientific Time Sharing Corporation]] (STSC), [[Time Sharing Resources]] (TSR), ו־ [[The Computer Company]] (TCC). הספקית [[CompuServe]] הצטרפה מאוחר יותר לשוק ב־[[1978]] עם מפרש APL שהיה מבוסס על זה של [[DEC]] ו־[[אוניברסיטת קרנגי מלון]] ורץ על KI ו־KL, מחשבי 36 [[סיבית|סיביות]] של DEC. כשהחלו להופיע מחשבים מרכזיים זולים יותר כמו [[IBM 4300]], ומאוחר יותר גם ה[[מחשב אישי|מחשבים האישיים]] באמצע שנות ה־80, כל תעשיית שיתוף המשאבים נעלמה כליל.

''Sharp APL'' הייתה תוכנה של חברת [[I. P. Sharp Associates]], שהתחילה כשירות שצמח מתעשיית שיתוף המשאבים במחשבים מרכזיים ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה־60]], ומאוחר יותר הפכה למוצר עצמאי החל משנת [[1979]]. Sharp APL היה מימוש מתקדם יחסית של APL עם הרחבות כגון [[מערכת קבצים]], [[מערך (מבנה נתונים)|מערכים]] מקוננים, ו[[משתנה (תכנות)|משתנים]] משותפים.

מפרשי APL היו זמינים גם מיצרניות מחשבים אחרות: [[בורוז (חברת מחשבים)|בורוז]], [[קונטרול דאטה]], [[דאטה ג'נרל]], [[DEC]], [[Harris Corporation|Harris]], [[היולט פקארד]] (HP), [[סימנס (חברה)|Siemens AG]], [[זירוקס]] ואחרות.

גַארְתְ' פוֹסְטֶר מ[[אוניברסיטת סירקיוז]] יזם מפגשים קבועים עבור קהילת המממשים של APL במרכז הכנסים של סירקיוז, ב־Blue Mountain Lake שבמדינת [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]]. מאוחר יותר ארגן יוגִ'ין מַקְדוֹנֶל מפגשים דומים במרכז הכנסים אַסִילוֹמַאר ליד [[מונטריי (קליפורניה)|מונטריי]], וב-Pajaro Dunes שליד [[ווטסונוויל]] בקליפורניה. קבוצת המשתמשים SIGAPL (ראשי תיבות: "'''''S'''pecial '''I'''nterest '''G'''roup on '''A'''rray '''P'''rogramming '''L'''anguages''") של [[ACM]] ממשיכה לתמוך בקהילת APL{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sigapl.org/|כותרת=SIGAPL - Home|אתר=www.sigapl.org|תאריך_וידוא=2019-03-09}}}}.

=== מיקרו־מחשבים ===
ה[[מיקרו-מחשב|מיקרו־מחשבים]] החלו להופיע ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70]] והשפה הנפוצה בהם הייתה [[BASIC]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://time.com/69316/basic/|כותרת=Fifty Years of BASIC, the Programming Language That Made Computers Personal|אתר=Time|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-09}}}}. עם זאת, מיקרו־מחשבים מסוימים הציעו את APL כתחליף - הראשון היה ה־[[MCM/70]], שהיה מבוסס על [[Intel 8008]] והושק ב־[[1974]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.old-computers.com/museum/computer.asp?c=346|הכותב=|כותרת=MCM 70 / 700|אתר=old-computers.com|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-03-17|archive-date=2018-04-03|archive-url=https://web.archive.org/web/20180403063223/http://www.old-computers.com/museum/computer.asp?c=346|url-status=dead}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Zbigniew Stachniak|שם=Inventing the PC: The MCM/70 Story|מו"ל=McGill-Queen's Press - MQUP|שנת הוצאה=2011|קישור=https://books.google.co.uk/books?id=cyWOA2FED7EC|שפה=en}}}}, והשימוש המרכזי בו היה בתחום החינוך וההוראה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://uk.pcmag.com/opinion/38348/pcs-that-paved-the-way-for-the-altair|הכותב=Michael Miller 17 Dec 2014, 9:15 P.m|כותרת=PCs That Paved the Way for the Altair|אתר=PCMag UK|תאריך=2014-12-17|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-09}}}}. מיקרו־מחשב נוסף שהציע מפרש APL היה ה־[[VideoBrain Family Computer]] שהושק ב־[[1977]] עם תוכנת ''APL/S''.

ה־[[Commodore PET|Commodore SuperPET]] שהושק ב־[[1981]] כלל מפרש APL שפותח על ידי [[אוניברסיטת ווטרלו]]{{הערה|{{צ-ספר|שם=COMPUTE! The Journal for Progressive Computing|מו"ל=Small System Services Inc.|שנת הוצאה=1981|קישור=https://archive.org/stream/1981-12-compute-magazine/Compute_Issue_019_1981_Dec#page/n131/mode/2up}}}}.

בשנת [[1976]] טען [[ביל גייטס]] ב[[המכתב הפתוח לחובבי מחשבים|מכתבו הפתוח לחובבי מחשבים]], ש־[[מיקרוסופט|Microsoft]] עבדה על מימוש APL עבור [[Intel 8080]] ו־[[מוטורולה 6800]], אבל היה לה "מעט מאוד תמריץ להפוך אותו לזמין עבור חובבי מחשבים" לנוכח הפופולריות של [[פיראטיות תוכנה]] שמיקרוסופט חוותה עם מפרש ה-BASIC שלה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.digibarn.com/collections/newsletters/homebrew/V2_01/index.html|כותרת=DigiBarn Newsletters: Homebrew Club Newsletter Vol 2, Issue 1 (Jan 31, 1976)|אתר=www.digibarn.com|תאריך_וידוא=2019-03-09}}}}. מפרש ה־APL של מיקרוסופט אכן מעולם לא הושק.

=== APL2 ===
מתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80]] קבוצת הפיתוח של APL ב-IBM תחת הנהגתו של ג'ים בראון פיתחה גרסה חדשה של APL שהחידוש המרכזי בה היה קינון [[מערך (מבנה נתונים)|מערכים]], כלומר תיאור מערכים המכילים מערכים אחרים בתוכם, ומספר חידושים נלווים של השפה כדי לשלב בה את המערכים המקוננים. קנת' אייברסון, שכבר לא היה בשליטה על הפיתוח של APL, עזב את IBM והצטרף ל־[[I. P. Sharp Associates]] (IPSA), שם תרם רבות לפיתוחה של ''Sharp APL'' לפי השקפתו וחזונו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://keiapl.org/rhui/remember.htm|כותרת=Remembering Ken Iverson|אתר=keiapl.org|תאריך_וידוא=2019-03-10}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://amturing.acm.org/award_winners/iverson_9147499.cfm|כותרת=Kenneth E. Iverson - A.M. Turing Award Laureate|אתר=amturing.acm.org|תאריך_וידוא=2019-03-10}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sigapl.org/Articles/JimBrown-TechCompromise.php|הכותב=ACM SIGPLAN|כותרת=APL2: The Early Years|אתר=www.sigapl.org|תאריך=ינואר 10, 2015}}}}. APL2 עדיין זמינה עבור מחשבים מרכזיים, והושקה לראשונה עבור מערכות [[Conversational Monitor System|CMS]] ו־[[Time Sharing Option|TSO]] בשנת [[1984]]{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:6|{{קישור כללי|כתובת=https://www.semanticscholar.org/paper/The-IBM-Family-of-APL-Systems-Falkoff/f7c472cdf7f4cb57d34c08d09f6c9a5340372678|הכותב=Adin D. Falkoff|כותרת=The IBM Family of APL Systems|אתר=undefined|תאריך=1991|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-11}}}}.

כשיצרניות אחרות התחילו לפתח [[מפרש (תוכנה)|מפרשי]] APL עבור [[חומרה]] חדשה, במיוחד עבור [[מיקרו-מחשב|מיקרו־מחשבים]] מבוססי [[Unix|יוניקס]], APL2 הייתה לרוב הבחירה הסטנדרטית. אפילו כיום, מפתחי APL מצהירים על תאימות עם APL2 בשיווק המוצרים שלהם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://microapl.com/apl/apl_concepts_chapter1.html|כותרת=Overview of the APL System|אתר=microapl.com|תאריך_וידוא=2019-03-11}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://archive.vector.org.uk/art10500450|הכותב=Robertson, Graeme|כותרת=A Personal View of APL2010|אתר=archive.vector.org.uk|תאריך=ינואר 10, 2015}}}}. IBM ציטטה את השימוש בה עבור [[פתרון בעיות]], עיצוב מערכות, פיתוח אבות טיפוס, חישובים הנדסיים ומדעיים, [[מערכת מומחה|מערכות מומחות]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Rodriguez, P.; Rojas, J.; Alfonseca, M.; Burgos, J. I.|שם=n Expert System in Chemical Synthesis written in APL2/PC|כתב עת=ACM SIGAPL APL Quote Quad|עמ=299-303|שנת הוצאה=1989|doi=https://doi.org/10.1145%2F75144.75185}}}}, לימוד מתמטיקה ונושאים אחרים, הדמיה, וגישה ל[[בסיס נתונים|מסדי נתונים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ibm.com/us-en/marketplace/apl2|כותרת=IBM APL2 - Overview - United States|אתר=www.ibm.com|תאריך=2019-03-11|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-03-11}}}}. מהדורת ה־''Workstation'' של APL2 עבור המערכות [[Microsoft Windows|Windows]], [[OS/2]], [[IBM AIX|AIX]], [[לינוקס|Linux]], ו־[[Solaris]] הושקה רק ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90]].{{מקור}}

בשנת 2021 מכרה IBM את APL2 לחברת Log-On Software, אשר מפתחת ומוכרת אותה בשם Log-On APL2{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://log-on.com/2021/01/26/log-on-software-announces-log-on-apl2/|כותרת=Log-On Software Announces Log-On APL2|אתר=log-on.com|תאריך=January 26, 2021|ציטוט=Log-On Software (Log-On) an IBM® Business Partner and developer of world-class software solutions for IBM Z®, today announced Log-On APL2®, with general availability planned for April 7, 2021}}}}.

=== מימושים מודרניים ===
מימושי APL של APLX, Dyalog ואחרים כוללים הרחבות לשפה כמו תמיכה ב[[תכנות מונחה-עצמים]], תמיכה ב־{{D}}[[.NET Framwork]], טיפול בקובצי [[XML]], [[תרשים|הדפסת תרשימים]], ממשקים למערכת ההפעלה, וביטויי [[תחשיב למדא]].

=== שפות תכנות נגזרות ===
APL היא הבסיס או השפיעה באופן ניכר על [[שפת תכנות]] אחרות:
* [[A+ (שפת תכנות)|A ו־A+]] - אלטרנטיבה ל־APL, השנייה מציעה הרחבות גרפיות.
* [[FP (שפת תכנות)|FP]] - שפת ל[[תכנות פונקציונלי]].
* [[J (שפת תכנות)|J]] - שפה נוספת שעוצבה על ידי אייברסון. ומשתמשת בתווי [[ASCII]] ומילות מפתח במקום הסימון המתמטי המקורי של APL{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:3}}.
* [[K (שפת תכנות)|K]] - גרסה קניינית של APL שפותחה על ידי ארתור וִיטְנִי{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:4}}.
* [[LYaPAS]] - ניב APL בשפה ה[[רוסית]] שפותח בברית המועצות.
* [[MATLAB]] - כלי ל[[אנליזה נומרית|חישובים נומריים]]{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:2}}.
* [[Nial (שפת תכנות)|Nial]] - שפת [[תכנות מערכים]] עילית עם סימון האופייני ל[[תכנות פונקציונלי]].
* [[PPL (שפת תכנות)|PPL]] - (ראשי תיבות '''''P'''olymorphic '''P'''rogramming '''L'''anguage'') שפת תכנות שפותחה ב[[אוניברסיטת הרווארד]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Thomas A. Standish|שם=Some Features of PPL, a Polymorphic Programming Language|כתב עת=SIGPLAN Not.|כרך=4|עמ=20–26|שנת הוצאה=1969-8|doi=10.1145/1115858.1115864|קישור=http://doi.acm.org/10.1145/1115858.1115864}}}}.
* [[S (שפת תכנות)|S]] - שפת תכנות לחישובים [[סטטיסטיקה|סטטיסטיים]] (מוכרת בגרסת הקוד הפתוח שלה, [[R (שפת תכנות)|R]]).
* [[Speakeasy (שפת תכנות)|Speakeasy]] - סביבה אינטראקטיבית ל[[אנליזה נומרית|חישובים נומריים]].
* [[Wolfram Language]] - שפת התכנות של [[Mathematica]], מערכת ל[[מתמטיקה חישובית]].

== תכונות השפה ==
=== מערכת תווים ===
מערכת [[תו (מחשב)|התווים]] הייחודית והלא מוכרת של APL הייתה עבורה מקור לביקורת ושבח כאחד. התופעה ש[[מתכנת]]ים שלומדים ומסתגלים אליה הופכים לחסידים נלהבים שלה יכולה לרמוז שאכן קיים משקל מהותי לסימון המתמטי המקורי של אייברסון וזהו חלק בלתי נפרד מהשפה. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה־60]] ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|ה־70]] מעט [[מסוף מחשב|מסופים]] יכלו להציג את הסימנים של APL. הפופולריים ביניהם ניצלו את התמיכה של מכונת הכתיבה IBM Selectric בעזרת החלפת ראש ההדפסה. המסוף הראשון שידע להציג את כל התווים של APL היה מסוף החד־שורה [[TI Model 745]] של [[Texas Instruments]] שהושק ב־[[1977]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=I. D. G. Enterprise|שם=Computerworld|מו"ל=IDG Enterprise|שנת הוצאה=1977-07-04|קישור=https://books.google.com/books?id=wMe6erbb5V4C&pg=PA32&lpg=PA32&dq=apl+terminal+%22texas+instruments%22&q=apl+terminal+%22texas+instruments%22&hl=en|שפה=en}}}}.

עם הופעת ה[[צג|צגים הגרפיים]], ה[[מדפסת|מדפסות]], ו[[קידוד תווים|קידוד]] ה־[[Unicode]], בעיית התווים של APL כמעט נעלמה. עם זאת, כתיבת APL עדיין דורשת [[עורך טקסט|עורכי טקסט]] שתומכים ב[[שיטת קלט]] ייחודית לה, מיפוי מקלדות, לעיתים שימוש ב[[מקלדת וירטואלית]]{{הערה|שם=מקלדת|1={{קישור כללי|כתובת=http://www.dyalog.com/apl-font-keyboard.htm|כותרת=Dyalog - APL Fonts and Keyboards|אתר=www.dyalog.com|תאריך_וידוא=2019-03-12}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sudleyplace.com/APL/Keyboard.ahtml|כותרת=NARS2000 Keyboard|אתר=www.sudleyplace.com|תאריך_וידוא=2019-03-12}}}}, או הדבקת תווים מודפסים על גבי המקלדת, פתרונות מתסכלים עבור מתכנתים עם רקע משפות תכנות אחרות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://microapl.com/apl/introduction_chapter1.html|כותרת=Introduction to APL|אתר=microapl.com|תאריך_וידוא=2019-03-12}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Brown, James A.; Hawks, Brent; Trimble, Ray|שם=Extending the APL character set|כתב עת=ACM SIGAPL APL Quote Quad|שנת הוצאה=1993|doi=10.1145/166198.166203}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://archive.vector.org.uk/art10500090|כותרת=Vector, the Journal of the British APL Association|אתר=archive.vector.org.uk|תאריך_וידוא=2019-03-12}}}}. אצל מתחילים שאין להם רקע קודם בתכנות, מחקר שנוסה על תלמידי תיכון הראה שכתיבת תווי APL לא הפריעה לתלמידים לתכנת באופן ניכר{{הערה|{{Citation|last=Dyalog Usermeeting|title=Dyalog '13: Computer Science Outreach and Education with APL|date=2013-11-29|url=https://www.youtube.com/watch?v=kIItfQJEVdM|accessdate=2019-03-12}}}}.

טענה לטובת השימוש ב־APL היא שהכתיבה בה דורשת פחות הקלדה, ושמתכנתים משננים את מפת התווים שלה עם הזמן. כמו כן, [[מקלדת מחשב|מקלדות]] ייעודיות ל־APL מיוצרות כיום ונמצאות בשימוש, [[גופנים]] ייעודיים ל־APL זמינים להורדה עבור [[מערכת הפעלה|מערכות הפעלה]] כמו [[חלונות]] ו[[לינוקס]]{{הערה|שם=מקלדת}}.

=== עיצוב ===
בניגוד לשאר השפות [[תכנות מובנה|המובנות]], קוד טיפוסי של APL בדרך כלל בנוי כשירשור של אופרטורים{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:5|{{קישור כללי|כתובת=http://microapl.com/apl/apl_concepts_chapter5.html|כותרת=Operators|אתר=microapl.com|תאריך_וידוא=2019-03-12}}}}, [[שגרה (תכנות)|פונקציות]] ''[[פעולה אונארית|מונאדיות]]'' ו''[[פעולה בינארית|דיאדיות]]'' (המונחים של APL עבור פעולות אונאריות ובינאריות) על/בין [[מערך (מבנה נתונים)|מערכים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://microapl.com/apl_help/ch_020_010_140.htm|כותרת=Primitive Functions|אתר=microapl.com|תאריך_וידוא=2019-03-12}}}}. ל־APL קיימים פרימיטיבים (המונח של APL לפונקציות ופעולות המובנות בשפה) רבים המתוארים על ידי סימן בודד או הרכבה של מספר סימנים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://microapl.com/apl_help/ch_020_020.htm|כותרת=APL Primitives|אתר=microapl.com|תאריך_וידוא=2019-03-12}}}}. לכל הפרימיטיבים ב־APL יש [[קדימות אופרטורים|קדימות]] שווה, והם אסוציאטיביים עם קדימות לימין. כתוצאה מכך, הבנת הקוד ב־APL נוחה יותר בקריאה מימין לשמאל.

מימושים מוקדמים של APL (בסביבות [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70]]) לא כללו [[בקרת זרימה]], כגון <code dir="ltr">do</code>, <code dir="ltr">while</code> או מבני קוד מהצורה <code dir="ltr">if-then-else</code>. {{כ}}APL עודדה הפעלת [[שגרה (תכנות)|פונקציות]] על פני [[מערך (מבנה נתונים)|מערכים]] שלמים, דבר שפטר את המתכנת מהצורך לכתוב [[תכנות מובנה|קוד מובנה]] עם בקרת זרימה מפורשת. לדוגמה הפונקציה <code dir="ltr">iota</code> (בסימונו של אייברסון: <code dir="ltr">ι</code>) יכלה להחליף [[איטרציה]] של לולאת <code dir="ltr">for</code>:{{כ}} <code dir="ltr">ιN</code> כאשר N הוא [[סקלר (מחשבים)|סקלר]] חיובי ושלם תחזיר מערך חד־ממדי מהצורה <math>[1, 2, 3 ... N]</math>. מימושי APL חדשים יותר כוללים בקרת זרימה ומבני קוד מקיפים המאפשרים הפרדה ברורה בין בקרת הזרימה של התהליכים ל[[מבנה נתונים|מבני הנתונים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://microapl.com/apl_help/ch_020_010_047.htm|כותרת=Control Structures|אתר=microapl.com|תאריך_וידוא=2019-03-12}}}}.

סביבת התכנות של APL נקראת ''workspace'' (עברית: ''סביבת עבודה''). בסביבת עבודה משתמש יכול להגדיר [[משתנה (תכנות)|משתנים]] עבור נתונים ו[[שגרה (תכנות)|שגרות]] עבור [[תהליך (מדעי המחשב)|תהליכים]] ב־APL. המשתמש יכול לבצע פעולות על המשתנים תוך שימוש ב[[מפרש (תוכנה)|מפרש]] כמו ב[[שפת תסריט]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://microapl.com/apl/apl_concepts_chapter2.html|כותרת=The Workspace|אתר=microapl.com|תאריך_וידוא=2019-03-13}}}}. בדוגמאות למטה, המפרש מזין 6 רווחים בתחילת השורה לפני קבלת ה[[קלט]] מהמשתמש, ומדפיס [[פלט]] בהתאם.

{| class="wikitable"
| width="200pt" |<syntaxhighlight lang="apl"> n ← 4 5 6 7</syntaxhighlight>
|המשתמש יוצר מערך חדש מהצורה <math>[4,5,6,7]</math> ומייחס אותו למשתנה <code dir="ltr">n</code> בסביבת העבודה. הדרך התמציתית והמקובלת יותר לעשות את זה ב־APL תהיה להשתמש בפ' <code dir="ltr">⍳</code> כך: <code dir="ltr">n ← 3 + ⍳4</code>, מבלי להיעזר בלולאות, הכנסת נתונים ידנית או בקרת זרימה.
|-
|<syntaxhighlight lang="apl"> n
4 5 6 7</syntaxhighlight>
|המשתמש מבקש להדפיס את תוכן המשתנה <code dir="ltr">n</code>, שכרגע מייצג את המערך שהגדיר בשלב הקודם.
|-
|<syntaxhighlight lang="apl"> n+4
8 9 10 11</syntaxhighlight>
| המשתמש מעתיק את המערך הישן לתוך מערך חדש בזיכרון, ומוסיף 4 על כל ערך. המפרש מדפיס מיד את המערך החדש שנוצר בתור פלט מאחר שלא נעשה שימוש בפעולת ההשמה<code dir="ltr">←</code> למשתנה חדש.
|-
|<syntaxhighlight lang="apl"> +/n
22</syntaxhighlight>
|המשתמש מסכם את כל ערכי המערך <code dir="ltr">n</code> בעזרת סימון תמציתי זה המכונה "plus, over...".
|-
|<syntaxhighlight lang="apl"> m ← +/(3+⍳4)
 m
22</syntaxhighlight>
|כל הצעדים שנעשו עד כה יכולים להכתב בהצהרה אחת. מאחר ש־APL מפענחת את הביטויים עם [[קדימות אופרטורים|קדימות]] מימין לשמאל, <syntaxhighlight lang="apl" inline="">⍳4</syntaxhighlight>קודם תיצור מערך חדש מהצורה <math>[1,2,3,4]</math>ואז <code dir="ltr">+3</code> תוסיף 3 על כל אחד מהערכים בתוך המערך. לאחר מכן כל הביטוי שנוצר (המוקף בסוגריים) יעבור סיכום בעזרת <code dir="ltr">/+</code>. המשתמש יבקש להציג את הפלט בקריאה למשתנה <code dir="ltr">m</code> בשורה השנייה.

בסימון מתמטי רגיל, הביטוי שקול ל־<math>\displaystyle m= \sum\limits_{i=1}^4 (i+3)</math>.
|}

המשתמש יכול לשמור את סביבת העבודה יחד עם כל המשתנים וה[[שגרה (תכנות)|שגרות]] שהגדיר בה, ולהקפיא את מצב הריצה הנוכחי שלה.

APL משתמשת בסימנים שאינם כלולים ב־[[ASCII]]. הסימנים גם מרחיבים את הסימון המקובל ב[[אלגברה]] וב[[ארבע פעולות החשבון|פעולות חשבון]] בסיסיות. היכולת לבטא פעולות המטפלות בריבוי נתונים ([[SIMD]]) על גבי מערכים בעזרת [[תו (מחשב)|תו]] ייחודי בודד מאפשרת לנסח [[אלגוריתם|אלגוריתמים]] כמו [[משחק החיים (אוטומט תאי)|משחק החיים]] בשורה אחת בלבד{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20130708114840/http://catpad.net/michael/apl/|כותרת=Conway's Game of Life in one line of APL|אתר=web.archive.org|תאריך=2013-07-08|תאריך_וידוא=2019-03-15}}}}. תאורטית, ברוב הגרסאות של APL, ניתן לבטא כל פונקציה בעזרת ביטוי בודד, כלומר בשורה אחת.

כדי לכתוב את הסימנים המיוחדים של APL, מתכנתים נוהגים להשתמש במקלדות ייעודיות עם מקשים שעליהם מוצגים הסימנים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://microapl.com/apl/introduction_chapter2.html|כותרת=Entering APL Symbols|אתר=microapl.com|תאריך_וידוא=2019-03-15}}}}. אף על פי שיש מספר דרכים לכתוב קוד ב־APL בעזרת תווי ASCII{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.math.uwaterloo.ca/apl_archives/apl/translit.schemes|הכותב=Lee Dickey|כותרת=A list of APL transliteration schemes|אתר=uwaterloo.ca|תאריך=7 יולי 1993|שפה=אנגלית}}}}, אין זה מקובל בפועל (עובדה זו יכולה לתמוך בתזה של אייברסון - "''סימון ככלי חשיבה''"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jsoftware.com/papers/tot.htm|כותרת=Notation as a Tool of Thought|אתר=www.jsoftware.com|תאריך_וידוא=2019-03-15|archive-date=2013-09-20|archive-url=https://web.archive.org/web/20130920071911/http://www.jsoftware.com/papers/tot.htm|url-status=dead}}}}). רוב המימושים המודרניים משתמשים בפריסה הסטנדרטית של המקלדות, עם [[שיטת קלט]] הממפה את המקשים לתווים הייחודיים של APL. היסטורית, ה[[גופן]] של APL התאפיין באותיות אלפביתיות גדולות ב[[כתב נטוי]], וכתב ישר עבור המספרים והסימנים. רוב המימושים עדיין מספקים גופנים ייעודיים כדי להציג קוד APL.

חסידי השפה מתמודדים עם הטענה שהסימון של APL הפך אותה לשפת ''כתיבה בלבד'' (באנגלית: ''write-only language'', ביטוי לעגני לשפת תכנות לא מובנת, שקשה לקרוא ולהבין [[קוד מקור]] שנכתב בהן. הביטוי נגזר מניגוד של המונח ''קבצים לקריאה בלבד'' המוגנים מכתיבה במערכת), בכך שקוד בלתי קריא הוא ברוב המקרים תוצאה של חוסר מיומנות של המתכנת, או טעויות של מתכנתים מתחילים שאינם בקיאים באופן הכתיבה המקובל והאופייני לשפה, דבר שיכול לקרות בכל שפה. יתר על כך, נטען כי APL מאפשרת לכתוב קוד הרבה יותר מתומצת שדורש פחות זמן גם בכתיבה וגם בעיון, ובסופו של דבר חוסך בזמן ובמתכנתים{{מקור}}.

טיעון נוסף הוא כי מאחר שהשפה היא מאוד תמציתית, היא מתאימה יותר לפיתוח תוכנות בקנה מידה גדול, כיוון שהיא מאפשרת הקטנה ניכרת של מספר שורות הקוד. מתכנתי APL רואים שפות אחרות כגון [[Java]] ו־[[COBOL]] כמסורבלות וטרחניות. APL אכן נפוצה במקומות שבהם לזמן הפיתוח יש חשיבות קריטית מהיבט עסקי, כמו ב[[מסחר אלגוריתמי|מערכות מסחר אלגוריתמיות]] ו[[מסחר אוטומטי|אוטומטיות]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ekevanbatenburg.nl/PRVAPL.HTML|הכותב=Batenburg|כותרת=APL Efficiency|אתר=www.ekevanbatenburg.nl|תאריך=ינואר 1, 2015|שפה=אנגלית}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.vaxman.de/publications/apl_slides.pdf|הכותב=Vaxman|כותרת=APL Great Programming|אתר=www.vaxman.de|תאריך=ינואר 1, 2015|שפה=אנגלית}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Wolfgang H. Janko|שם=Investigation into the Efficiency of Using APL for the Programming of an Inference Machine|כתב עת=SIGAPL APL Quote Quad|כרך=17|עמ=450–456|שנת הוצאה=1987-1|doi=10.1145/384282.28372|קישור=http://doi.acm.org/10.1145/384282.28372}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.aplborealis.com/whyapl.html|כותרת=APL Borealis Inc. - Canada's APL Product & Service Provider|אתר=www.aplborealis.com|תאריך_וידוא=2019-03-15}}}}.

=== מינוח ===
APL עושה הבדלה ברורה בין [[שגרה (תכנות)|פונקציות]] (שגרות) ו[[אופרטור (תכנות)|אופרטורים]] (פעולות){{הערה|שם=הערה מספר 25129935:5}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jsoftware.com/papers/APLDictionary.htm|כותרת=A Dictionary of APL|אתר=www.jsoftware.com|תאריך_וידוא=2019-03-15}}}}. פונקציות מקבלות מערכים (מתוך משתנים, קבועים, או ביטויים) כפרמטרים, בזמן שאופרטורים (בדומה ל[[תכנות פונקציונלי|שפות פונקציונליות]]) יכולים לקבל כפרמטרים גם פונקציות וגם מערכים ולהחזיר פונקציה חדשה משילוב של פונקציות ופעולות קיימות. לדוגמה פונקציית סיכום מערכים ב־APL נוצרת מהחלת פונקציית החיבור (<code dir="ltr">+</code>) בעזרת אופרטור הצמצום (ב־APL מילולית: ''reduction'' או בסימון המתמטי של אייברסון <code dir="ltr">/</code>){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://microapl.com/apl_help/ch_020_020_800.htm|כותרת=/ Reduction|אתר=microapl.com|תאריך_וידוא=2019-03-15}}}} על מערך. אופרטור הצמצום מפעיל את הגורם משמאל, במקרה זה: פונקציית החיבור, בין כל שני פריטים בתוך המערך שנמצא מימין, ובכך מביא לחיבור של כל הפריטים בתוכו ומחזיר את סכומם. כדוגמה נוספת, הפעלת פונקציית המקסימום (<code dir="ltr">⌈</code>, המחזירה את הערך הגדול מהשניים) בעזרת פעולת הצמצום (<code dir="ltr">/</code>) על גבי מערך תפעיל את הפונקציה בין כל שני פריטים בתוכו ובכך תחזיר את הערך הגדול מכל הפריטים בו. מאוחר יותר בשפת J, אייברסון שינה את המינוח ל־''פוֹעַל'' (באנגלית: ''verb'') עבור פונקציות; ול־''תואר פועל'' או ל־''מילת חיבור'' (באנגלית: ''adverb'' או ''conjunction'') עבור אופרטורים.

חלוקה זאת היא חלק בלתי נפרד מהשפה עצמה, ורוב הפרימיטיבים שלה גם מתחלקים לשתי הקטגוריות האלה, למעט מספר מועט של חריגים שאינם פונקציות ואינם אופרטורים, כגון פעולת ההשמה (<code dir="ltr">←</code>). כתיבת קוד חדש ב־APL היא לרוב פיתוח פונקציות חדשות, ורק לעיתים רחוקות אופרטורים חדשים.

מונחים מסוימים ב־APL לעיתים אינם תואמים את השימוש הנהוג בהם בספרות הקשורה ל[[מתמטיקה]] ובכלל ב[[מדעי המחשב]].

{| class="wikitable"
!מונח
!תיאור
|-
!function
(פונקציה)
|פעולה או מיפוי, אשר מקבלת פרמטר אחד (מימין), או שני פרמטרים (מימין ומשמאל), או שאניה מקבלת אף פרמטר. הפרמטרים יכולים [[סקלר (מחשבים)|סקלרים]], [[מערך (מבנה נתונים)|מערכים]] או [[מבנה נתונים|מבנים]] מורכבים יותר.
* ''פרימיטיב'' (באנגלית: ''primitive'') - מובנית בשפה ומיוצגת בעזרת סימן בתו בודד.
* ''מוגדרת'' (באנגלית: ''defined'') - הוגדרה על ידי המשתמש עם שם חדש בסביבת העבודה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://microapl.com/APL/apl_concepts_chapter6.html|כותרת=User-defined Functions and Operators|אתר=microapl.com|תאריך_וידוא=2019-03-15}}}}.
* ''נגזרת'' (באנגלית: ''derived'') - נוצרה כתוצאה משילוב של אופרטור ופונקציה.
|-
!array
([[מערך (מבנה נתונים)|מערך]])
|נתונים המסודרים באפס או יותר ממדים [[אורתוגונליות|אורתוגנליים]] בשורות (בניגוד לסדר בטורים), כשכל פריט הוא [[סקלר (מחשבים)|סקלר]] פרימיטיבי או מערך אחר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20110709072354/http://www.nial.com/ArrayTheory.html|כותרת=Nial Systems Limited - Array Theory|אתר=web.archive.org|תאריך=2011-07-09|תאריך_וידוא=2019-03-15}}}}.
|-
!niladic
|לא מקבל או דורש פרמטרים.
|-
!monadic
([[פעולה אונארית]])
|דורש פרמטר אחד בלבד, מימין עבור פונקציות, משמאל עבור אופרטורים.
|-
!dyadic
([[פעולה בינארית]])
|דורש שני פרמטרים, משמאל ומימין.
|-
!ambivalent או monadic
|מאפשר שימוש עם פרמטר בודד או זוג פרמטרים. מאפשר להשמיט את הפרמטר השמאלי.
|-
!operator
([[אופרטור (תכנות)|פעולה]])
|פעולה שלוקחת פרמטר אחד (משמאל) או שניים (מימין ומשמאל) שהם פונקציה או מערך, ומחזירה פונקציה חדשה. בניגוד לפונקציות, קיימים רק אופרטורים פרימיטיביים ומוגדרים, אך לא נגזרים.
|}

=== תחביר ===
{{להשלים|נושא=מדעי הרוח|נושא2=מחשוב}}

=== דוגמאות ===
==== "Hello World" ====
הדפסת השורה "Hello World" ב־APL תעשה כך:
<syntaxhighlight lang="apl">
'Hello, world!'
</syntaxhighlight>
ב־APL מקובל להגדיר פעולות [[ברירת מחדל]] במקרים שבהם לא מצוינת אף פעולה או פונקציה אחרת. ה[[מחרוזת (מדעי המחשב)|מחרוזת]] <code dir="ltr">'Hello, world!'</code> מודפסת כ[[פלט]] מכיוון שפעולת ברירת המחדל ב־APL היא הדפסת פלט.

==== העלאה בחזקה ====
העלאה בחזקה ב־APL נעשית בעזרת הפונקציה <code dir="ltr">⋆</code> כך: <code dir="ltr">2⋆3</code>, כלומר 2 בחזקת 3 (זה יכתב כ־<code dir="ltr">2^3</code> במספר שפות אחרות, וכ־<code dir="ltr">2**3</code> בשפות כמו [[פייתון]] ו־[[Fortran]]). עם זאת, במקרה שלא צוין בסיס (כגון <code dir="ltr">⋆3</code>), APL תניח שהבסיס הוא הקבוע [[E (קבוע מתמטי)|e]]{{כ}} (...2.71828), ולכן <code dir="ltr">⋆3</code> יהיה שקול ל־<code dir="ltr">2.71828⋆3</code>.

==== סטטיסטיקה פשוטה ====
נניח ש־<code dir="ltr">X</code> הוא מערך מספרים, אז הביטוי <code dir="ltr">(+/X)÷⍴X</code> מחזיר את ה[[ממוצע חשבוני|ממוצע החשבוני]] שלהם. בקריאה מימין לשמאל (כפי שהקדימות ב־APL עובדת), <code dir="ltr">⍴X</code> נותן את מספר הפריטים במערך X, ומאחר ש־<code dir="ltr">÷</code> היא פעולה דיאדית ([[פעולה בינארית|בינארית]]), הערכה מלאה של הביטוי משמאל דרושה לפני הפעלתה. הביטוי משמאל מוקף בסוגריים כי אחרת X לבדו יילקח כפרמטר לפני פעולת הסיכום <code dir="ltr">+/X</code> המחברת כל הפריטים בתוך X. בהתבסס על זה, הביטוי <code dir="ltr">((+/((X - (+/X)÷⍴X)*2))÷⍴X)*0.5</code> מחשב את [[סטיית תקן|סטיית התקן]]. יתר על כן, מאחר שהשמה למשתנה (<code dir="ltr">←</code>) נחשבת לפעולה, ניתן להשתמש בה בתוך הקוד גם כן ולקבל:
<syntaxhighlight lang="apl">
SD←((+/((X - AV←(T←+/X)÷⍴X)*2))÷⍴X)*0.5
</syntaxhighlight>
דבר שיאפשר שימוש חוזר במשתנים <code dir="ltr">SD</code>, <code dir="ltr">AV</code>, ו־<code dir="ltr">T</code>. באופן שגרתי, מתכנת APL יגדיר את הביטוי כפונקציה במקום לכתוב אותו כל פעם מחדש.

==== בחירת 6 מספרים להגרלה ====
הביטוי הבא מציג דוגמה לבחירת 6 מספרים שלמים פסודו־[[אקראיות|אקראיים]] להגרלה הנעים בין 1 ל־40, שאינם חוזרים על עצמם, ומדפיס אותם בסדר עולה.
<syntaxhighlight lang="apl">
x[⍋x←6?40]
</syntaxhighlight>
הקוד התמציתי לעיל משלב את הפונקציות הבאות:
* הראשונה שתעבור הערכה (מאחר ש־APL מעריכה ביטויים בקדימות מימין לשמאל) תהיה הפונקציה הדיאדית <code dir="ltr">?</code> (מכונה באנגלית ''deal'' כשנעשה בה שימוש דיאדי), שתחזיר מערך שגודלו לפי הפרמטר משמאל (במקרה זה: 6) ובו מספר/ים בטווח לפי הפרמטר מימין מימין (במקרה זה: 40), כלומר היא תחזיר מערך בגודל 6 פריטים שערכם מוגרל בין 1 ל-40 באופן אקראי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sigapl.org/article1.php|כותרת=SIGAPL - Systematically Random Numbers|אתר=www.sigapl.org|תאריך_וידוא=2019-03-15}}}}.
* פעולת ההשמה <code dir="ltr">←</code> תקלוט את המערך שהחזירה <code dir="ltr">?</code> לתוך המשתנה <code dir="ltr">x</code>.
* המערך יעבור [[מיון (אלגוריתם)|מיון]] מחדש בסדר עולה על ידי הפונקציה המונאדית <code dir="ltr">⍋</code> שתיקח את כל מה שתחום בסוגריים המרובעים (המתייחסים בפועל לאינדקס המערך <code dir="ltr">x</code>) כפרמטר לימינה.
* הסוגריים המרובעים יקלטו את הסידור החדש מ־<code dir="ltr">⍋</code> עבור המערך <code dir="ltr">x</code>.

מאחר שלא צוינה אף פונקציה משמאל ל־<code dir="ltr">x</code> שתנחה מה לעשות עם הפלט, המפרש פשוט ידפיס אותו בשורה אחת כשכל פריט במערך מופרד ברווח בלי הנחיה נוספת.

הפונקציה <code dir="ltr">?</code> יכולה גם להיות מונאדית (כלומר אונארית, במקרה זה היא מכונה "''roll''" באנגלית), ואז היא תחזיר מספר אקראי בודד לפי טווח הפרמטר שמשמאל. לדוגמה <code dir="ltr">?20</code> תחזיר מספר אקראי בין 1 ל־20.

==== מספרים ראשוניים ====
הביטוי הבא יחשב את כל [[מספר ראשוני|המספרים הראשוניים]] מ־1 עד R. [[סיבוכיות]] החישוב תהיה <math>O(R^2)</math> גם ב[[סיבוכיות זמן|זמן הריצה]] וגם בצריכת ה[[זיכרון מחשב|זיכרון]].
<syntaxhighlight lang="apl">
(~R∊R∘.×R)/R←1↓ιR
</syntaxhighlight>
הביטוי מפורש מימין לשמאל כך:
* הפונקציה <code dir="ltr">ι</code> (''יוטא'') יוצרת מערך חדש של מספרים שלמים מ־<code dir="ltr">1</code> עד <code dir="ltr">R</code> בסדר עולה. (כך שאם <code dir="ltr">R=6</code> בתחילת הריצה אז <code dir="ltr">ιR</code> יחזיר את המערך <math>[1,2,3,4,5,6]</math>.
* השמט את הפריט הראשון מהמערך שנוצר (כלומר את <code dir="ltr">1</code>) בעזרת הפונקציה <code dir="ltr">↓</code>, כך שבהמשך הדוגמה לעיל <code dir="ltr">1↓ιR</code> יחזיר את המערך <math>[2,3,4,5,6]</math>.
* הגדר את המשתנה <code dir="ltr">R</code> להיות המערך החדש שהתקבל מ־<code dir="ltr">↓</code> בעזרת פעולה הייחוס <code dir="ltr">←</code>.
* פעולת הצמצום <code dir="ltr">/</code> תכריח את אגף שמאל (המוקף בסוגריים) לעבור הערכה מלאה קודם כל לפני החלתו בין כל שני פריטים במערך שהתקבל עד כה באגף ימין.
* צור [[מטריצה]] דו־ממדית המתארת את תוצאות מכפלת כל הפריטים במערך <code dir="ltr">R</code> אופקית ואנכית על ידי הפעולה <code dir="ltr">°.×</code> (הנמצאת בין <code dir="ltr">R</code> ו־<code dir="ltr">R</code>). התוצאה שתתקבל תהיה:

<math>\begin{bmatrix}
4 & 6 & 8 & 10 & 12 \\
6 & 9 & 12 & 15 & 18 \\
8 & 12 & 16 & 20 & 24 \\
10 & 15 & 20 & 25 & 30 \\
12 & 18 & 24 & 30 & 36 \\
\end{bmatrix}</math>
* בעזרת פעולת <code dir="ltr">∈</code> (מכונה ''פעולת אפסילון'' או ''בדיקת שייכות''), בנה מערך חדש באותו האורך של <code dir="ltr">R</code>, כשכל פריט במערך יהיה <code dir="ltr">1</code> אם הפריט באותו מיקום במערך <code dir="ltr">R</code> המקורי נמצא בתוך הטבלה שהתקבלה לעיל, אחרת הפריט יהיה <code dir="ltr">0</code>. למעשה הפעולה <code dir="ltr">∈</code> מחזירה משוב על איזה פריטים במערך משמאל כלולים במבנה מימין. התוצאה תהיה <math>[0,0,1,0,1]</math> כי רק <code dir="ltr">4</code> ו־<code dir="ltr">6</code> הופיעו בטבלה.
* [[לא (לוגיקה)|שלול]] [[לוגיקה בוליאנית|לוגית]] את כל הערכים במערך שהתקבל מ־<code dir="ltr">∈</code> בעזרת הפעולה <code dir="ltr">∼</code> המייצגת שלילה לוגית ב־APL. התוצאה עד כה תהיה <math>[1,1,0,1,0]</math>.
* חזור והשלם את פעולת הצמצום <code dir="ltr">/</code> אחרי ששני האגפים עברו הערכה מלאה. במקרה זה, כשיש מערך בוליאני מימין ומערך כלשהו משמאל, פעולת הצמצום תחזיר מערך חדש ובו מסוננים רק הפריטים מהמערך מימין (<code dir="ltr">R</code>) עבורם הופיע ערך חיובי (<code dir="ltr">1</code>) במערך משמאל (התוצאה של <code dir="ltr">∼</code>). התוצאה הסופית תהיה <math>[2,3,5]</math>, שלושת המספרים הראשוניים בטווח כש־<code dir="ltr">R=6</code>.

==== מיון ====
הדוגמה הבאה [[מיון (אלגוריתם)|תמיין]] מערך מחרוזות בסדר עולה לפי מספר התווים בכל מחרוזת.
<syntaxhighlight lang="apl">
X[⍋X+.≠' ';]
</syntaxhighlight>

==== משחק החיים ====
הפונקציה הבאה (<code dir="ltr">life</code>), כתובה ב־Dyalog APL, לוקחת [[מטריצה]] בוליאנית ומחשבת את הצעד הבא לפי האלגוריתם של [[משחק החיים (אוטומט תאי)|משחק החיים]]. הדוגמה הזאת מפגינה את היכולת של APL לבטא תהליכים מורכבים במעט קוד. עם זאת היא קשה להבנה ללא ידע מתקדם ב־APL.
<syntaxhighlight lang="apl">
life←{↑1 ⍵∨.∧3 4=+/,¯1 0 1∘.⊖¯1 0 1∘.⌽⊂⍵}
</syntaxhighlight>

==== הסרת תגיות HTML ====
הדוגמה הבאה, גם כתובה ב־Dyalog APL, מראה קליטת טקסט [[HTML]] אקראי לתוך המשתנה <code dir="ltr">txt</code> ואז משתמשת בביטוי הכתוב ב־APL על מנת להפשיט את הקלט מכל [[תגית HTML|תגיות ה־HTML]] שמעורבים בו ואז מדפיסה פלט ללא התגיות.
<syntaxhighlight lang="apl">
 txt←'<html><body><p>This is <em>emphasized</em> text.</p></body></html>'
 {⍵ /⍨ ~{⍵∨≠\⍵}⍵∊'<>'} txt
This is emphasized text.
</syntaxhighlight>

== שימושיות ==
APL משמשת כ[[שפת תכנות|שפה תכנות]] כללית ורב תחומית ונעשה בה שימוש מסחרי ומדעי נרחב בעבר, בין היתר ל[[יישום מחשב|יישומים]] בתחום ה[[מימון|פיננסי]], [[ניהול השקעות]], [[ביטוח]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20180407184320/https://www.simcorp.com/-/media/files/investor/annual-reports/simcorp-annual-report-2017.pdf|הכותב=SimCorp|כותרת=2017 Annual Report|אתר=|תאריך=February 1, 2018|ציטוט=Sofia is a front-to-back investment management platform like SimCorp Dimension.... Sofia is based on the APL coding language just like some parts of SimCorp Dimension.}}}}, [[בינה מלאכותית]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.researchgate.net/publication/234789115_Using_APL_in_an_Artificial_Intelligence_environment_A_knowledge_engineering_system_dealing_with_biographical_data|כותרת=Using APL in an Artificial Intelligence environment: A knowledge engineering system dealing with biographical data {{!}} Request PDF|אתר=ResearchGate|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-12}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Gary Sullivan, Kenneth Fordyce|שם=Artificial Intelligence Development Aids (AIDA)|כתב עת=SIGAPL APL Quote Quad|כרך=15|עמ=106–113|שנת הוצאה=1985-5|doi=10.1145/255315.255347|קישור=http://doi.acm.org/10.1145/255315.255347}}}}, [[למידת מכונה]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Manuel Alfonseca|שם=Neural Networks in APL|כתב עת=SIGAPL APL Quote Quad|כרך=20|עמ=2–6|שנת הוצאה=1990-5|doi=10.1145/97811.97816|קישור=http://doi.acm.org/10.1145/97811.97816}}}}, [[רובוטיקה]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://begriffs.com/posts/2014-11-26-robots-in-apl.html|כותרת=Robot programming in APL|אתר=begriffs.com|תאריך_וידוא=2019-03-12}}}}, [[ניהול נכסים]],{{מקור}} [[שרותי בריאות]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://profdoccare.se/var-ide/om-oss/vi-idag/|הכותב=|כותרת=Vi idag|אתר=|תאריך=|שפה=שוודית|ציטוט=Through the choice of APL as a technical platform, it is relatively easy to quickly build a solution that can be called a executable prototype (translated from the original)}}}}, [[זיהוי DNA]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://dna-view.com/DNAtechID.htm|כותרת=DNA Identification Technology|אתר=dna-view.com|תאריך_וידוא=2019-03-12}}}}{{הערה|{{Citation|last=Dyalog Usermeeting|title=Dyalog14: There's DNA Everywhere – an Opportunity for APL|date=2014-10-17|url=https://www.youtube.com/watch?v=oXlP3r6PzeE|accessdate=2019-03-12}}}}, ועל ידי חובבי תכנות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://codegolf.stackexchange.com/questions/17665/tips-for-golfing-in-apl|כותרת=code golf - Tips for golfing in APL|אתר=Programming Puzzles & Code Golf Stack Exchange|תאריך_וידוא=2019-03-12}}}}. יש הטוענים כי APL אינה [[שפת תכנות]] אלא כלי חישוב{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=W. N. Holmes|שם=Is APL a Programming Language?|כתב עת=The Computer Journal|כרך=21|עמ=128–131|שנת הוצאה=1978-05-01|doi=10.1093/comjnl/21.2.128|קישור=https://academic.oup.com/comjnl/article/21/2/128/477499}}}} מאחר שהאופי [[מתמטיקה חישובית|הסימבולי]] ויכולת הטיפול שלה ב[[מערך (מבנה נתונים)|מערכים]] עיצבו אותה ואת אופן השימוש שלה מן היסוד ולכן היא הפכה לכלי ייעודי עבור [[מדען נתונים|מדעני נתונים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://confengine.com/functional-conf-2017/proposal/4620/design-patterns-vs-anti-pattern-in-apl|כותרת=Design Patterns vs. Anti-pattern in APL - Functional Conf 2017|אתר=Functional Conf 2017 - Design Patterns vs. Anti-pattern in APL {{!}} ConfEngine - Conference Platform|תאריך=2011-11-03|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-12}}{{קישור שבור}}}} ו[[מחקר|אנשי מחקר]] המתמחים בתחומים ממוקדים ואינם נדרשים בהכרח לכישורים של [[הנדסת תוכנה]].

APL מתאימה מאוד ל[[עיבוד תמונה מגמתי|עיבוד תמונות מגמתי]] ו[[הנפשה ממוחשבת]] שבהם טרנספורמציות גרפיות יכולות להיות ממומשות כמכפלת [[מטריצה|מטריצות]]. אחד מאולפני ה[[גרפיקה ממוחשבת|גרפיקה הממוחשבת]] המסחריים הראשונים בארצות הברית, [[Digital Effects (אולפן)|Digital Effects]], פיתחו ב־APL את ''Visions'', ויצרו בעזרתה את פרסומות הטלוויזיה והאנימציות לסרט [[טרון (סרט)|Tron (1982)]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Nadia Magnenat-Thalmann, Daniel Thalmann|שם=Computer Animation: Theory and Practice|מו"ל=Springer Science & Business Media|שנת הוצאה=2012-12-06|קישור=https://books.google.co.uk/books?id=neGoCAAAQBAJ&pg=PA38|שפה=en}}}}. מאוחר יותר, [[סימולציות ניהול ממוחשבות|סימולטור השייט]] ''Stormwind'' מיישם את כל רכיבי הליבה שלו, את מנוע ה[[גרפיקת תלת-ממד|הדמיה התלת־ממדית]], ואת רוב סימולציית הפיזיקה שלו בעזרת APL{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.optima-systems.co.uk/stormwind-simulator-dyalog-16/|כותרת=Stormwind Simulator at Dyalog '16|אתר=Optima Systems|תאריך=2016-10-17|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-03-12}}}}.

== מימושים בולטים ==
=== APL\360 ===
המימוש הראשון של APL שהתאפיין במערכת הסימנים של אייברסון היה ''APL\360'' שרץ על מחשבי [[IBM System/360]], והושלם בנובמבר [[1966]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jsoftware.com/papers/APLQA.htm#APL_birthday|כותרת=APL Quotations and Anecdotes|אתר=www.jsoftware.com|תאריך_וידוא=2019-03-15}}}} אף על פי שבאותו הזמן השימוש בו היה פנימי בלבד בתוך [[IBM]]{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:6}}. בשנת [[1973]] היוצרים שלו, לַארי בְּרִיד, דִיק לַאתְ'װֶל, ורוֹגֶ'ר מוּר זכו ב[[פרס גרייס מאריי הופר]] של ה-[[ACM]] על "עבודתם בתכנון ומימוש APL\360, קביעת סטנדרטים חדשים בפשטות, יעילות, אמינות, וזמן תגובה למערכות אינטראקטיביות."{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20120402212031/http://awards.acm.org/citation.cfm?id=0694605&srt=all&aw=145&ao=GMHOPPER&yr=1973|כותרת=ACM Award Citation / Lawrence Breed|אתר=web.archive.org|תאריך=2012-04-02|תאריך_וידוא=2019-03-15}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20120402212035/http://awards.acm.org/citation.cfm?id=3412588&srt=all&aw=145&ao=GMHOPPER&yr=1973|כותרת=ACM Award Citation / Richard Lathwell|אתר=web.archive.org|תאריך=2012-04-02|תאריך_וידוא=2019-03-15}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20120402212037/http://awards.acm.org/citation.cfm?id=4987585&srt=all&aw=145&ao=GMHOPPER&yr=1973|כותרת=ACM Award Citation / Roger Moore|אתר=web.archive.org|תאריך=2012-04-02|תאריך_וידוא=2019-03-15}}}}.

ב־[[1975]], [[מיקרו-מחשב|מיקרו־מחשבים]] מסוג [[IBM 5100]] הציעו את APL\360 כאחת משתי השפות המובנות בזיכרון ה־[[זיכרון לקריאה בלבד|ROM]] שלהם, יחד עם מקלדת וצג שתמכו בכל סימני APL{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.old-computers.com/museum/computer.asp?c=795|כותרת=OLD-COMPUTERS.COM : The Museum|אתר=www.old-computers.com|תאריך_וידוא=2019-03-15|archive-date=2018-04-30|archive-url=https://web.archive.org/web/20180430050157/http://www.old-computers.com/museum/computer.asp?c=795|url-status=dead}}}}{{הערה|{{צ-ספר|שם=Welcome, IBM, to personal computing|מו"ל=BYTE|שנת הוצאה=דצמבר 1975|עמ=90}}}}.

פיתוחים משמעותיים ב־APL\360 היו ''CMS/APL'', שהשתמשה ב[[זיכרון וירטואלי|זיכרון הווירטואלי]] של מערכת ה־[[Conversational Monitor System|CMS]]; ו־''APL.SV'' אשר הציגה לראשונה את ''המשתנים המשותפים'', משתנים ופונקציות לתיווך בין APL ומערכת ההפעלה. מאוחר יותר APL\360 עברה התאמה עבור מחשבי ה־[[IBM System/370]] ו־[[VSPC]]. פיתוחה המשיך עד גרסתה האחרונה שהושקה ב־[[1983]], ולאחר מכן היא הוחלפה ב־APL2{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:6}}.

=== APL\1130 ===
בשנת [[1968]] הושק ''APL\1130'', מימוש ה־APL הראשון שהיה זמין לציבור הרחב מחוץ למעבדות של IBM{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sigapl.org/APLChronology.php|כותרת=Chronology of APL|אתר=www.sigapl.org|תאריך_וידוא=2019-03-16}}}}. המימוש פותח על ידי IBM עבור מחשבי ה־[[IBM 1130]]. היא הפכה לתוכנת ה־[[IBM Type-III Library]] הפופולרית ביותר ש־IBM השיקה אי פעם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.vector.org.uk/archive/v223/APL_1130.htm|הכותב=Larry Breed|כותרת=How We Got To APL\1130|אתר=Vector (British APL Association)|תאריך=August 2006|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-03-17|archive-date=2008-05-12|archive-url=https://web.archive.org/web/20080512031437/http://www.vector.org.uk/archive/v223/APL_1130.htm|url-status=dead}}}}.

=== APL*Plus ו־Sharp APL ===
''APL*Plus'' ו־''Sharp APL'' הן גרסאות של APL\360 עם הרחבות שהיו חיוניות עבור חברות מסחריות באותו הזמן. ההרחבות כללו עיצוב תבניות עבור נתונים, ואמצעים לשמירת מערכי APL בקבצים חיצוניים. שני המימושים פותחו בשתי חברות נפרדות שהעסיקו עובדים מהצוות המקורי ב־IBM שפיתח את APL\360{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://rogerdmoore.ca/INF/ERInstallationHistory.htm|הכותב=Roger Moore|כותרת=History of I. P. Sharp Associates Timesharing and Network|אתר=Rogerdmoore.ca|תאריך=2005}}}}.

שתי החברות היו [[I. P. Sharp Associates]] (IPSA), חברת שירותי APL\360 שנוסדה ב־[[1964]] על ידי אִיאַן שַארְפּ, רוֹגֶ'ר מוּר ואחרים, והשנייה הייתה [[Scientific Time Sharing Corporation]] (STSC) חברה לשירותי שיתוף משאבים ושירותי ייעוץ שנוסדה ב־[[1969]] על ידי לורנס בְּרִיד ואחרים. שתי החברות פיתחו יחד את APL*Plus, הן המשיכו לעבוד יחד אף על פי שבהמשך הזמן הפיתוח שלהן התפצל לשני מימושים נפרדים: Sharp APL ו־APL*Plus.

STSC ייצאה את APL*Plus להרבה [[פלטפורמת מחשוב|פלטפורמות]], ביניהן [[VAX]] 11{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Blumenthal, Marcia|שם=VAX-11s Acquire APL Processor|כתב עת=Computerworld|שנת הוצאה=1981|קישור=https://books.google.co.uk/books?id=MCFtKT_NaYIC&pg=PA2&lpg=PA2&dq=vax+apl&q=vax%20apl}}}}, [[מחשב אישי|מחשבים אישיים]], ו־[[Unix]], ואילו IPSA בחרה להפוך את המימוש שלה (Sharp APL) זמין למחשבים אישיים בעזרת ''PC-XT/360'', רכיב חומרה שסיפק שכבת תאימות למחשבים אישיים עבור תוכנות שפותחו במקור ל[[מחשב מרכזי|מחשבים מרכזיים]] של IBM.

ב־[[1993]], נוסדה החברה [[קנדה|הקנדית]] [[Soliton Incorporated]] כדי לתמוך ב־Sharp APL והמשך פיתוחה. היא פיתחה את ''SAX'' (ראשי תיבות Sharp APL ל־Unix). נכון ל־[[2018]], ''APL+Win'' הוא המימוש ההמשכי ל־APL*Plus.

ב־[[1985]], זכה איאן שארפ ב[[פרס אייברסון]] מטעם קבוצת SIGPAL ב־[[ACM]] על עבודתו ותרומתו לשפת APL{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:7|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20120226063703/http://www.sigapl.org/award.htm|הכותב=|כותרת=Kenneth E. Iverson Award for Outstanding Contribution to APL|אתר=SIGAPL|תאריך=}}}}.

=== APL2 ===
''APL2'' היה מימוש מחודש של APL\360 מאת IBM שהפיתוח שלו החל ב־[[1971]] והושק לראשונה ב־[[1984]]. APL2 הציגה שיפורים חשובים לשפה והבולט בהם היה קינון [[מערך (מבנה נתונים)|מערכים]] (הכלת מערכים בתוך מערכים){{הערה|שם=הערה מספר 25129935:6}}. נכון ל־[[2018]], APL2 זמינה עבור [[מחשב מרכזי|מחשבים מרכזיים]] שרצים על [[z/OS]] או [[z/VM]], או תחנות עבודה שרצות על [[AIX]], [[Linux]], [[Solaris]] ו[[חלונות]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www-01.ibm.com/support/docview.wss?uid=swg22012321|כותרת=IBM APL2: What's New - United States|אתר=www-01.ibm.com|תאריך=2018-12-04|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-03-16}}}}.

כל הצוות שהיה אחראי על הפיתוח והתחזוקה של APL2 זכה ב[[פרס אייברסון]] משותף בשנת [[2007]]{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:7}}.

=== Dyalog APL ===
המימוש ''Dyalog APL'' הושק לראשונה מאת Dyalog Ltd ה[[בריטניה|בריטית]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.dyalog.com/|כותרת=Dyalog - Home|אתר=www.dyalog.com|תאריך_וידוא=2019-03-17}}}} ב־[[1983]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=British APL Association|שם=Dyalog at 25|כתב עת=Vector Magazine|שנת הוצאה=2008|קישור=http://www.vector.org.uk/archive/v234b/d25.pdf}}{{קישור שבור|date=נובמבר 2019 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}}}. נכון ל־[[2018]] הוא זמין ל־[[Linux]] (כולל על ה־[[Raspberry Pi]]),[[AIX]], [[macOS]], ו[[חלונות]]. הוא מבוסס על APL2, ומציע הרחבות ל־APL בשביל [[תכנות מונחה עצמים]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Kromberg, Morten|שם=Arrays of Objects|כתב עת=|שנת הוצאה=2007|קישור=https://www.dyalog.com/uploads/documents/Papers/Arrays%20of%20Objects.pdf}}}} ו[[תכנות פונקציונלי]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Scholes, John|שם=D: A functional subset of Dyalog APL|כתב עת=Vector Magazine|קישור=http://archive.vector.org.uk/art10007770}}}}. הרישיון שלו הוא חינמי עבור שימוש פרטי ולא מסחרי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.dyalog.com/prices-and-licences.htm#personal|כותרת=Dyalog - Prices and Licences|אתר=www.dyalog.com|תאריך_וידוא=2019-03-17}}}}.

ב־[[1995]], שניים מחברי צוות הפיתוח של Dyalog APL - ג'ון סקוֹלְס ו־פיטר דוֹנֶלי - זכו ב[[פרס אייברסון]] עבור עבודתם על ה[[מפרש (תוכנה)|מפרש]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.dyalog.com/dyalogue-newsletters.htm?nl=27&a=158|הכותב=|כותרת=2016 Iverson Award Recognises Dyalog's CEO and CXO|אתר=|תאריך=}}}}.

=== NARS2000 ===
''NARS2000'' (ראשי תיבות "'''N'''ested '''A'''rrays '''R'''esearch '''S'''ystem") הוא [[מפרש (תוכנה)|מפרש]] APL [[תוכנה חופשית|חופשי]] ו[[קוד פתוח]] מאת בּוֹבּ סְמִית', מפתח וותיק מהצוות של STSC שעבדו על המימוש של APL*Plus ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70]] ו[[שנות ה-80 של המאה ה-20|ה־80]]. NARS2000 כולל [[טיפוס נתונים|טיפוסי נתונים]] חדשים עבור השפה וחידושים אחרים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nars2000.org/|כותרת=NARS2000 Welcome Page|אתר=www.nars2000.org|תאריך_וידוא=2019-03-17}}}}.

=== APLX ===
''APLX'' הוא ניב [[חוצה-פלטפורמות]] של APL, מבוסס על APL2 עם מספר הרחבות כמו תכנות מונחה עצמים ותמיכה ב־[[NET Framework.]]. הוא הושק לראשונה על ידי MicroAPL הבריטית ב־[[2002]]. APLX אינו נמצא יותר בשימוש מסחרי והפיתוח שלו הפסיק. ניתן להשיג אותו בחינם מהאתר של Dyalog{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://microapl.com/apl/|הכותב=|כותרת=APLX has been withdrawn from commercial sale but can be downloaded free of charge|אתר=Microapl.com|תאריך=}}}}.

=== GNU APL ===
''GNU APL'' הוא מימוש [[תוכנה חופשית|חופשי]] מטעם המיזם של [[GNU]] עבור APL המורחבת כפי שאופיינה ב־''ISO/IEC 13751:2001'', ולכן הוא דומה ל־APL2. המימוש רץ על <span dir="ltr">GNU\[[Linux]]</span> ועל [[חלונות]] בעזרת [[Cygwin]] ומשתמש ב־[[Unicode]]. הוא פותח על ידי יורגן זאוארמן{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://directory.fsf.org/wiki/GNU_APL|הכותב=[[Free Software Directory]]|כותרת=GNU APL|אתר=directory.fsf.org|תאריך=}}}}.

[[ריצ'רד סטולמן]], מייסד מיזם [[GNU]], היה מהראשונים שאימצו את APL. סטולמן נעזר ב־APL כדי לכתוב עורך טקסט כשהיה בתיכון בקיץ [[1969]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.lysator.liu.se/history/garb/txt/87-2-rms.txt|הכותב=Stallman, Richard M|כותרת=RMS Berättar|אתר=|תאריך=}}}}.

== הידור ופירוש ==
APL היא [[שפה מפורשת]] בהתאם למסורת שלה, תכונותיה כגון [[מערכת טיפוסים#טיפוסיות דינמית|טיפוסיות דינמית]] הופכים אותה לשפה שאינה מתאימה ל[[הידור]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Timothy Budd|שם=An APL Compiler|מו"ל=Springer Science & Business Media|שנת הוצאה=2012-12-06|קישור=https://books.google.co.uk/books?id=rTb2BwAAQBAJ&pg=PA1|שפה=en}}}} למרות זאת, מהיותה שפת [[תכנות מערכים]] המציבה את ה[[מערך (מבנה נתונים)|מערך]] במרכז השימוש בה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sigapl.org/about.php|הכותב=SIGAPL|כותרת=What is APL?|אתר=www.sigapl.org|תאריך=}}}}, היא נותנת הזדמנות ל[[מיטוב אלגוריתמים|מיטוב]] תהליך ה[[מפרש (תוכנה)|פרוש]] שלה בעזרת [[עיבוד מקבילי]] של כל המערכים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Dz-Ching Ju, Wai-Mee Ching|שם=Exploitation of APL Data Parallelism on a Shared-memory MIMD Machine|כתב עת=SIGPLAN Not.|כרך=26|עמ=61–72|שנת הוצאה=1991-4|doi=10.1145/109626.109633|קישור=http://doi.acm.org/10.1145/109626.109633}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Hsu, Aaron W.; Bowman, William J.|שם=Revisiting APL in the Modern Era|כתב עת=|מו"ל=Indiana University / Princeton|קישור=http://www.cs.princeton.edu/~dpw/obt/abstracts/obt12_submission_11.pdf}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=W.- Ching, D. Ju|שם=Execution of automatically parallelized APL programs on RP3|כתב עת=IBM Journal of Research and Development|כרך=35|עמ=767–777|שנת הוצאה=1991-9|doi=10.1147/rd.355.0767|קישור=https://ieeexplore.ieee.org/document/5389739/}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Guy Blelloch, Gary W. Sabot|שם=Compiling Collection-Oriented Languages onto Massively Parallel Computers|כתב עת=Journal of Parallel and Distributed Computing|כרך=8|עמ=119–134|שנת הוצאה=1990|קישור=https://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/summary?doi=10.1.1.51.5088}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jendrsczok, Johannes; Hoffmann, Rolf; Ediger, Patrick; Keller, Jörg.|שם=Implementing APL-like data parallel functions on a GCA machine|כתב עת=|עמ=1-6|מו"ל=Fernuni-Hagen.De}}}} ובעזרת [[VLSI]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Norman Brenner|שם=VLSI Circuit Design Using APL with Fortran Subroutines|כתב עת=SIGAPL APL Quote Quad|כרך=14|עמ=77–79|שנת הוצאה=1984-6|doi=10.1145/384283.801079|קישור=http://doi.acm.org/10.1145/384283.801079}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=D. J. Gamble, R. F. Hobson|שם=Towards a graphics/procedural environment for constructing VLSI module generators|כתב עת=Conference Proceeding IEEE Pacific Rim Conference on Communications, Computers and Signal Processing|עמ=606–611|שנת הוצאה=1989-6|doi=10.1109/PACRIM.1989.48437|קישור=https://ieeexplore.ieee.org/document/48437/}}}}. מיטובים אלה הפכו את APL לשפת ביצועים גבוהים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Lee, Robert S.|שם=Two Implementations of APL|כתב עת=PC Magazine|שנת הוצאה=1983|קישור=https://books.google.com/?id=qURs4j9vKn4C&pg=PA379&lpg=PA379&dq=%22IBM+APL%27s+fast+execution%22&q=%22IBM%20APL%27s%20fast%20execution%22}}}},לדוגמה APL מצטיינת בביצועיה בפעולות מורכבות עם מטריצות מאחר שהיא פועלת על גבי מערכים בלי [[בקרת זרימה]] ופעולות ביניים שמאטות שפות אחרות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://marthallama.org/apl/|הכותב=MARTHA and LLAMA|כותרת=The APL Computer Language|אתר=marthallama.org|תאריך=}}}}.

עם זאת, APL אינה שפה מפורשת גרידא, וקטעים מהקוד עוברים תהליך הידור חלקי בשיטות ורמות שונות. דוגמאות להידור ב־APL כוללות:

=== זיהוי צרופים ===
רוב מפרשי APL תומכים בזיהוי צרופים (באנגלית: ''idioms'') הטיפוסיים לשפה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Robert Metzger, Zhaofang Wen|שם=Automatic Algorithm Recognition and Replacement: A New Approach to Program Optimization|מו"ל=MIT Press|שנת הוצאה=2000-06-02|קישור=https://books.google.co.uk/books?id=u38h_fV3UqgC&pg=PA12|שפה=en}}}}ומעריכים צרופים כאלה כפעולה אחת וחוסכים את צעדי הביניים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Lawrence Snyder|שם=Recognition and selection of idioms for code optimization|כתב עת=Acta Informatica|כרך=17|עמ=327–348|שנת הוצאה=1982-08-01|doi=10.1007/BF00264357|קישור=https://doi.org/10.1007/BF00264357}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Cheng, Feng Sheng|שם=Idiom matching: an optimization technique for an APL compiler|כתב עת=|מו"ל=Iowa State University|שנת הוצאה=1981|קישור=https://lib.dr.iastate.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=7896&context=rtd}}}}.לדוגמה, כשהמפרש מזהה צרוף מהצורה <code>BV/⍳⍴A</code> (היכן ש־<code>BV</code> הוא ערך בוליאני ו־<code>A</code> הוא מערך), הוא מיד מעריך את כל הביטוי כפעולה אחת במקום לפרש את הביטוי צעד אחר צעד, ובכך הוא בעצם חוסך את יצירתם של שני מערכים נוספים בפעולות הביניים על מנת להשלים את הביטוי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://help.dyalog.com/16.0/Content/Language/Defined%20Functions%20and%20Operators/Idiom%20Recognition/Idiom%20Recognition.htm|כותרת=Idiom Recognition|אתר=help.dyalog.com|תאריך_וידוא=2019-03-17}}}}.

=== בייטקוד ממוטב ===
ה[[מערכת טיפוסים#טיפוסיות דינמית|טיפוסיות הדינמית]] של APL מאפשרת ל[[משתנה (תכנות)|משתנים]] להצביע על [[מערך (מבנה נתונים)|מערכים]] (מכל [[טיפוס נתונים|טיפוס]]), [[שגרה (תכנות)|פונקציות]], או [[אופרטור (תכנות)|פעולות]] (אופרטורים). באופן הכללי המפרש לא יכול לדעת באיזה טיפוס מדובר בלי לבצע ניתוח תחבירי ובדיקת טיפוסיות בזמן ריצה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=George O. Strawn|שם=Does APL really need run-time parsing?|כתב עת=Software: Practice and Experience|כרך=7|עמ=193–200|שנת הוצאה=1977|doi=10.1002/spe.4380070207|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/spe.4380070207}}}}.עם זאת, במקרים מסוימים ניתן להסיק באיזה טיפוסיות (יהיה) מדובר עוד לפני הריצה ולהכין [[Bytecode|בייטקוד]] [[מיטוב אלגוריתמים|ממוטב]] מראש שייעל את הביצועים. את הבייטקוד ניתן למטב בעזרת שיטות מיטוב ידועות כגון זיהוי והידור מראש של ביטויים קבועים שאינם משנים את ערכם לאורך כל זמן הריצה (באנגלית: ''Constant folding''), והחלפת והשמטת ביטויים השקולים זה לה במשתנה המצביע לביטוי המשותף לכל המקרים (באנגלית: ''Common subexpression elimination'').בזמן הריצה המפרש יריץ את מקטע הבייטקוד שהוכן מראש אך ורק אם ההנחות בנוגע לטיפוסיות היו אכן נכונות. Dyalog APL נותנת תמיכה מלאה למיטובי בייטקוד עבור השפה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://docs.dyalog.com/16.0/Compiler%20User%20Guide.pdf|הכותב=Dyalog Ltd|כותרת=Compiler User Guide|אתר=www.dyalog.com|תאריך=}}}}.

=== הידור ===
[[הידור]] APL היה נושא למחקר וניסויים משחר הופעת השפה. המהדר הראשון עבור APL היה ה־''APL-700'' מאת [[Burroughs]]{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:8|{{צ-מאמר|מחבר=G. C. Driscoll, D. L. Orth|שם=Compiling APL: The Yorktown APL Translator|כתב עת=IBM Journal of Research and Development|כרך=30|עמ=583–593|שנת הוצאה=1986-11|doi=10.1147/rd.306.0583|קישור=https://ieeexplore.ieee.org/document/5390161/}}}} שהושק בסביבות [[1971]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sigapl.org/APLChronology.php|כותרת=Chronology of APL|אתר=www.sigapl.org|תאריך_וידוא=2019-03-17}}}}. כדי לאפשר הידור של APL נדרשות מגבלות מסוימות{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:8}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=W. Ching|שם=Program analysis and code generation in an APL/370 compiler|כתב עת=IBM Journal of Research and Development|כרך=30|עמ=594–602|שנת הוצאה=1986-11|doi=10.1147/rd.306.0594|קישור=https://ieeexplore.ieee.org/document/5390162/}}}}.

''APEX'' הוא מהדר APL מחקרי שפותח על ידי רוברט בֶּרְנֶקִי (שהיה חלק מצוות הפיתוח של IPSA ו־Sharp APL) וזמין כ[[תוכנה חופשית]] תחת ה[[הרישיון הציבורי הכללי של גנו|רישיון הציבורי הכללי של GNU]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.snakeisland.com/apexup.htm|הכותב=Snake Island Research Inc|כותרת=The APEX Project|אתר=http://www.snakeisland.com|תאריך=}}}}.

''STSC APL Compiler'' (מהדר ל־APL מאת STSC, המפתחת של APL*Plus) מבצע שילוב של מיטוב בייטקוד והידור, אך לא הידור מלא. הוא מאפשר הידור ל[[שפת מכונה]] רק עבור פונקציות שכל שאר הפונקציות והמשתנים שהן תלויות בהם כבר הוכרזו וידועים מראש. אך [[מפרש (תוכנה)|המפרש]] עדיין מספק את כל הפונקציות והפעולות עבור ספריית הליבה של השפה, ומשמש כנסיגה עבור פונקציות שאינן עומדות בתנאים הנחוצים להידור.

== תקינה ==
APL עברה תקינה על ידי [[קבוצת עבודה|קבוצת העבודה]] ''X3J10'' מטעם [[מכון התקנים האמריקני]] (ANSI) על ידי [[ארגון התקינה הבינלאומי]] (ISO) וע"י [[הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה|הנציבות הבינלאומית לאלקטרוטכניקה]] (IEC) בוועדה הטכנית המשותפת של ISO/IEC מס' 1, תת־וועדה מס' 22, קבוצת עבודה מס' 3. ליבת APL מאופיינת ב־''ISO 8485:1989'', ו־APL המורחבת מאופיינת ב־''ISO/IEC 13751:2001''.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://tryapl.org/ TryAPL.org] - [[מפרש (תוכנה)|מפרש]] APL לניסוי השפה זמין מהדפדפן.
* [http://aplwiki.com/ APL Wiki] - אתר ה[[ויקי]] של APL.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:שפות תכנות פונקציונליות]]
[[קטגוריה:שפות תכנות]]