הצגת המקור של הדף "GPS"

[[קובץ:Navstar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כ-31 לווייני הממח"ע (GPS) כגון זה שוגרו למסלול סביב כדור הארץ החל משנת [[1978]]]]
[[קובץ:J32 1 small.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מודול אופייני של מקלט GPS{{ש}} ממדים: 15x17 מילימטר]]
'''מערכת איכּוּן עולמית''' (שמות מקובלים נוספים: מערכת מיקום גלובלית (ממ"ג) או מערכת מיקום חובקת-עולם (ממח"ע); ב[[אנגלית]]: '''Global Positioning System''' ובקיצור – '''GPS''' – '''גִ'י פִּי אֶס'''. בעברית מכונה: '''נַוְטָן''') היא [[מערכת ניווט לוויינית]] המתבססת על כמה עשרות [[לוויין|לוויינים]] (בתצורה של [[מערך לוויינים]]) ייעודיים ששיגרה [[מחלקת ההגנה של ארצות הברית]]. הלוויינים סובבים סביב [[כדור הארץ]] ומשדרים [[אותות GPS|אותות]] זמן מדויקים המבוססים על [[שעון אטומי|שעונים אטומיים]] שהם נושאים{{הערה|שם=סדן|{{כלכליסט|[[ניצן סדן]]|הקברניט ניווט קטלני: מרחץ הדמים המעופף שבזכותו יש לנו GPS|3743089|28 ביולי 2018}}}}.

אותות אלה נקלטים על ידי מכשירים שונים רבים מספור, ומשמשים בדרך-כלל לקביעת המיקום המדויק של המכשיר לצורכי ניווט.

השם GPS משמש גם כשם כללי למערכת ניווט (נווטן) שמספקת מעבר למיקום גם מפות והכוונה לנקודות יעד.

==היסטוריה==
פרויקט ה-GPS יצא לדרך ב[[ארצות הברית]] בשנת 1973 על מנת להתגבר על המגבלות של מערכות הניווט הקודמות, תוך כדי שילוב רעיונות מהמערכות הקודמות, כולל מספר מחקרים הנדסיים מסווגים מ[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]]. [[מחלקת ההגנה של ארצות הברית]] פיתחה את המערכת, שהשתמשה במקור ב-24 לוויינים. תחילה המערכת פותחה עבור [[צבא ארצות הברית]]{{הערה|שם=סדן}} ובשנת 1995 החלה לפעול באופן מלא{{הערה|שם=סדן}}. המערכת הותרה לשימוש אזרחי כבר ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]]. פיתוח ה־GPS והמצאתו מיוחסים לרוג'ר ל' איסטון מ[[מעבדת המחקר של חיל הים האמריקאי]]{{אנ|United States Naval Research Laboratory}}, לאיוואן א' גטינג מהתאגיד (The Aerospace Corporation) ולברדפורד פרקינסון ממעבדת הפיזיקה על שם ג'ון הופקינס.

תכנון ה-GPS מבוסס חלקית על מערכות [[ניווט-רדיו]] קרקעיות, כגון [[LORAN]] ומערכת הניווט "דֵקָה"{{אנ|Decca Navigator System}}, אשר פותחו ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים]] המוקדמות והיו בשימוש [[הצי המלכותי הבריטי]] ב[[מלחמת העולם השנייה]].

הפיזיקאי הגרמני-אמריקאי [[פרידוורט וינטרברג]], הציע לבחון את [[תורת היחסות הכללית]] ולבדוק האם זמן אכן מאט ב[[שדה כבידה|שדה כבידתי]] חזק. בניסוי הוא השתמש ב[[שעון אטומי|שעונים אטומיים]] מדויקים אשר הוכנסו לתוך לוויינים שחגו סביב כדור הארץ. [[תורת היחסות הכללית]] וה[[תורת היחסות הפרטית|פרטית]] מנבאת כי למתבוננים בכדור הארץ, שעונים בלוויינים יזוזו 7 מיקרו-שניות יותר מהר כל יום וחישובי מיקום ה-GPS יטעו בשגיאה מצטברת של כ-10 ק"מ בכל יום. תאוריות אלה התבררו כנכונות{{הערה|{{ynet|לי פלג|מדוע הזמן טס יותר מהר בחלל?|4979506|23 ביוני 2017}}}}.

חלק מלווייני המערכת כוללים ציוד של מערכת [[Cospas-Sarsat]].

בדצמבר 2024  שיגרה ארצות הברית לוויין GPS מתקדם – והוכיחה ליריבותיה שהיא יכולה להחליף לוויינים בזמן שיא. המשימה נועדה להראות לכל אויבותיה של ארצות הברית, שבמקרה של שיבוש או יירוט מערך ה-GPS, ארצות הברית תדע לשגר לוויינים חלופיים בתוך זמן קצר. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.space.gov.il/news-space/134422|כותרת=ארה"ב שיגרה לוויין GPS מתקדם – והוכיחה ליריבותיה שהיא יכולה להחליף לוויינים בזמן שיא|אתר=סוכנות החלל הישראלית|תאריך=17 בדצמבר 2024}}</ref>

== מערכת ה-GPS ==
=== לווייני הממח"ע (GPS) ===
התכנון המקורי של המערכת התבסס על 24 לוויינים שיקיפו את [[כדור הארץ]] בשלושה מסלולים שונים, אך לבסוף אומץ מודל של שישה מסלולים שונים שבכל אחד ארבעה לוויינים. ב[[שנות האלפיים]], מספר הלוויינים גדול יותר. בשנת [[2008]] פעלו כבר 31 לוויינים, כך שעל-פי-רוב, ניתן לראות כתשעה לוויינים מכל נקודה בקרקע בכל רגע נתון, מה שמשפר את דיוק האיכון.

[[קובץ:ConstellationGPS.gif|שמאל|ממוזער|250px|בתרשים ניתן לראות את לוויני המערכת מסודרים בשישה מסלולים. מיקום המסלולים קבוע ביחס לגרמי השמיים, אבל ניתן לראות כי כדור הארץ מסתובב ביחס אליהם. מקלט על פני כדור הארץ (בכחול בהיר) מסוגל לקלוט אותות רק מהלווינים שהוא יכול "לראות"; אלו מסומנים בכחול. הלוויינים האחרים מסומנים באדום.]]

הלוויינים חגים בגובה של כ-20,200 קילומטר, ומשלימים הקפה כל 11 שעות ו-58 דקות.

המסלול של כל הלוויינים במערכת מפורסם, ומאוחסן בכל מקלט ברשימה שנקראת "אלמנך GPS". כיוון שידיעת המיקום של כל לוויין חיונית לתהליך האיכון, [[משרד ההגנה האמריקאי]] עוקב אחר הלוויינים בדיוק רב בעזרת מערכת תחנות עקיבה. תחנות העקיבה כוללות מקלטי GPS מדויקים הפועלים בשני תדרי הקליטה ([[L band|L1 ו-L2]], למטה), וממוקמות כך שכל לוויין ייראה על ידי שתי תחנות עקיבה לפחות. מיקומם המדויק של הלוויינים מחושב, והאלמנך המעודכן מופץ ללוויינים (ודרכם – למקלטים) דרך ארבעה מוקדי שידור. עדכון כזה מתבצע בדרך כלל לפחות פעם ביום.

כל לוויין משדר אות זמן, המקודד ב[[מספר אקראי#מספר פסאודו אקראי|סדרה פסאודו אקראית]] המשמשת לזיהוי הלוויין.

=== האות המשודר ===
{{ערך מורחב|אותות GPS}}
כל לווייני ה-GPS משדרים בתדר 1.57542 [[גה"צ]] (הנקרא L1) ובתדר 1.2276 גה"צ (הנקרא L2). הנתונים נשלחים בקצב של 50 [[סל"ש]], בטכניקת [[CDMA]]. הנתונים המשודרים הם:
* אות הזיהוי של הלוויין.
* המיקום המסלולי (האורביטלי, orbital) של הלוויין.
* הזמן לפי [[שעון אטומי]].
קביעת המיקום של מקלט ה-GPS נעשית על ידי חישוב מרחקו של המקלט מכל אחד מלווייני ה-GPS שבקו הראייה. החישוב מתבסס על הזמן שלקח לאות להגיע מהלוויין למקלט, המחושב לפי שעת קליטת האות הלוויני במקלט ה-GPS, לפי השעון שבמקלט, פחות שעת שידור האות בלוויין, לפי השעון האטומי של הלוויין (כלול כאמור במידע המשודר), כפול מהירות אות הרדיו ([[מהירות האור]]).

=== דיוק בררני (סלקטיבי) ===
בעבר האות שהיה זמין לניווט לווייני בשימושים אזרחיים הוגבל בדיוקו, במכוון. אות בדיוק משופר היה זמין לצבא ארצות הברית ולשימושים מיוחדים של ממשל ארצות הברית. ב-[[1 במאי]] [[2000]] הודיע נשיא ארצות הברית, [[ביל קלינטון]], שהדיוק הסלקטיבי יבוטל עד [[2006]] כך שכל משתמשי המערכת יזכו לדיוק הגבוה יותר. הביטול בוצע בפועל ב-[[2 במאי]] [[2000]]. ב-[[2007]] הודיע [[נשיא ארצות הברית]] דאז, ג'ורג' בוש, כי הדור החדש של לווייני GPS כלל לא יכלול את האפשרות לשיבוש בררני של האות לשימוש אזרחי{{הערה|[http://georgewbush-whitehouse.archives.gov/news/releases/2007/09/20070918-2.html הצהרה של הבית הלבן בנושא]}}.

=== דיוק קביעת המיקום על ידי מקלטי ה-GPS ===
לווייני ה-GPS שבפעולה, (נכון לשנת [[2012]]), לוויינים מסוג "בלוק 2" (בשילוב עם מקלט איכותי), מבטיחים דיוק מיקום של 5 מטרים בציר האנכי ו-3 מטרים בשימוש באות האזרחי ב-95% מהזמן{{הערה|[https://www.gps.gov/technical/ps/2020-SPS-performance-standard.pdf  GLOBAL POSITIONING SYSTEM STANDARD POSITIONING SERVICE]|כיוון=שמאל}} – לפני חישוב השגיאה הנובעת (בעיקר) מהיונוספרה. מעשית, דיוק העולה על כ-10 מטרים דורש תיקון השפעות היונוספרה. מקלטי GPS בשימוש הצבא האמריקאי יכולים לפרש את שני תדרי השידור של הלוויינים, ולנטרל את השפעת היונוספרה בהסתמך על ההבדלים בין שני האותות. מכיוון שבתדר L2 אין (כרגע) אות המובן למקלטי GPS אזרחיים, מקלטים אזרחיים בדיוק גבוה מסתמכים על מערכות [[DGPS]] או על הפקת מידע חלקי מהאות הצבאי בתדר L2 לשם שיפור הדיוק.

=== הרחבות ===
==== תחנות קרקעיות – ממח"ע ([[DGPS]]) ====
תחנות קרקעיות שמיקומן הגאוגרפי בעולם ידוע בדיוק גבוה מאוד. התחנה הקרקעית מקבלת מהלוויינים את המיקום המשוער של אותה תחנה והיות שמיקום התחנה ידוע בדיוק רב יותר, ניתן לדעת מה הסטייה שתתקבל על ידי מערכת הממח"ע (GPS) הרגילה. אותה תחנה קרקעית משדרת "תיקון" למכשיר הממח"ע (GPS) בהתאם לסטייה ובכך מאפשרת הגברת דיוק הלוויינים.

לשיטה זו קוראים ממחע"ד ([[ראשי תיבות]] של מערכת מיקום חובקת-עולם דִּיפֶרֶנְצְיָאלִית או באנגלית Differential Global Positioning System). בהסתמך על תחנות אלו אפשר להגיע לדיוק גבוה של כ-1–2 ס"מ, הדרוש ל[[מודד]]ים מקצועיים. ב[[ישראל]] מפוזרות 23 תחנות כאלו שניתן להתעדכן במדידות שלהן דרך האינטרנט{{הערה|1=[http://mapi.gov.il/ProfessionalInfo/Geodesy/Pages/GPS.aspx למפת מיפוי התחנות ונתונים נוספים], באתר המרכז הישראלי למיפוי}}. בעתיד מתוכנן שתחנות אלה תספקנה מידע בזמן אמת, ובכך תאפשרנה להגיע לחישובים מדויקים ובכך לוותר על [[רשת טריאנגולציה|נקודות שילוש (הטריאנגולציה)]] הקיימות בשטח.

כמו כן, קיימות בעולם מספר מערכות של רשתות תחנות קרקע המשדרות את נתוני הסטייה למספר לוויינים גאוסינכרוניים, שבתורם משדרים נתונים אלו למקלטי ה-GPS רגילים המאופשרים DGPS, ובכך מעלים את רמת הדיוק האופקי והאנכי של אותות ה-GPS לטווח שבין מטר לשלושה בהתאם למערכת. קיימות היום ארבע מערכות גלובליות עיקריות: [[WAAS]] הפועלת ב[[צפון אמריקה]], [[EGNOS]] הפועלת ב[[אירופה]], [[MSAS]] היפנית הפועלת במזרח אסיה, ו-[[GAGAN]] ההודית הפועלת ב[[מרכז אסיה]]. מערכות אלו משמשות כמערכות עזר להנחתת מטוסים.

==== AGPS ====
[[AGPS]] היא מערכת עזר המשמשת להשגת מיקום ראשוני מהיר יותר, באמצעות תקשורת עם שרת-עזר, בנוסף ל-24 הלוויינים המשמשים את שירות ה-GPS הרגיל.

== קביעת המיקום על סמך אותות הלוויין ==
=== חישוב באמצעות שלושה לוויינים ושעון מדויק ===
נניח תחילה שאנו יודעים למדוד את השעה בדיוק. במקרה כזה, די לנו לקלוט אותות משלושה לוויינים, B, A ו-C, על מנת לקבוע את מיקומנו. נתאר את התהליך בשלבים, כאשר בכל פעם נוסיף פיסת מידע נוספת ונראה כיצד היא מצמצמת את האפשרויות למיקום.
* אנו יודעים מתי שודר האות מלוויין A, ומתי הוא נקלט. כלומר, אנחנו יודעים מה משך הזמן שלקח לאות להגיע מהלוויין אלינו, וכיוון שהאות נע במהירות האור, נוכל לחשב את המרחק <math>R_A</math> ביננו לבין הלוויין, A. אוסף כל הנקודות שהן במרחק זה מ-A הוא ספירה שמרכזה A. המיקום שלנו הוא נקודה כלשהי על ספירה זו.
* באופן דומה, נוכל לחשב את המרחק <math>R_B</math> ביננו לבין הלוויין השני, B. ושוב, פיסת מידע זו מגדיר ספירה נוספת, שמרכזה B. החיתוך של שני הספירות הוא מעגל – ואנו יודעים שהמיקום שלנו הוא באחת מנקודות המעגל הזה.
* המרחק ללוויין השלישי, <math>R_C</math> מגדיר ספירה שלישית, שמרכזה C. ספירה זו נחתכת עם המעגל (כלומר, עם זוג הכדורים הקודמים) בזוג נקודות. בדרך-כלל, רק אחת מהנקודות הללו מייצגת פתרון הגיוני (למשל, ייתכן שהנקודה האחרת נמצאת הרחק בחלל או במעבי האדמה) – וזהו המיקום שלנו.
[[קובץ:Circle sphere 2-colour.svg|שמאל|ממוזער|250px|כדור ומעגל נחתכים בדרך-כלל בשתי נקודות]]
כל אות נותן לנו משוואה אחת על המיקום שלנו. בדרך-כלל כל משוואה מורידה את הממד של מרחב הפתרונות (כלומר, המיקומים האפשריים) באחד. ואכן, ללא שום אות אנחנו יכולים להיות בכל נקודה במרחב התלת-ממדי. אות אחד מצמצם את המיקומים האפשריים למעטפת כדור, שהיא דו-ממדית. האות השני מצמצם את המיקומים האפשריים למעגל חד-ממדי. לבסוף, האות השלישי מצמצם את מרחב הפתרונות לזוג נקודות, שהיא קבוצה אפס ממדית.

[[מהירות האור]] היא כ-300,000 קילומטר בשנייה. מכאן שאפילו טעות של מיליונית השנייה בקביעת השעה יוצרת שגיאות של כ-300 מטר בחישוב המרחקים מהלוויינים, שמתרגמת לשגיאה בסדר גודל של קילומטר בקביעת המיקום. [[שעון קוורץ|שעונים רגילים]] צוברים שגיאה גדולה פי כמה מזה בכל שנייה ושנייה, מה שהופך את השיטה שתיארנו ללא ישימה.

משוואה עבור לוויין מסוים בהזנחת כל מקורות השגיאה (כולל שגיאות שעון):

<math>T_s</math> – זמן המערכת בו עזב האות את הלוויין (ידוע מאחר שהוא משודר כחלק מביטי הניווט של האות)

<math>T_u</math> – זמן המערכת בו הגיע האות למקלט של המשתמש (ידוע מאחר שהוא מחושב על ידי פונקציית [[עיבוד אותות ספרתי|עיבוד האות]] של המקלט)

<math>C</math> – מהירות האור בריק (קבוע פיזיקלי ידוע)

<math>P_s (x_s,y_s,z_s)</math> – מיקום הלוויין בעת עזיבת האות את הלוויין (ידוע מאחר שניתן לחשב אותו על ידי נתוני אפמריס וזמן השידור שמשודרים כחלק מביטי הניווט של האות)

<math>P_u (x_u,y_u,z_u)</math> – מיקום המקלט בעת בו הגיע האות למקלט ('''אינו ידוע''', '''זהו הנעלם שיש למצוא''', למעשה 3 נעלמים של מיקום תלת־ממדי)

אזי מתקבל:

<math>(T_u-T_s)C = ||P_s-P_u||</math>

<math>(T_u - T_s)C = \sqrt{ { (x_s - x_u )}^2 +{(y_s-y_u)}^2 +{(z_s-z_u)}^2} </math>

במשוואה זו יש 3 נעלמים, והם המיקום של המקלט. כך שעבור 3 לוויינים ניתן לקבל 3 משוואות כנ"ל ולפתור את מיקום המקלט:

<math>(T_u - T_{s1})C = \sqrt{ { (x_{s1} - x_u )}^2 +{(y_{s1}-y_u)}^2 +{(z_{s1} -z_u)}^2} </math>

<math>(T_u - T_{s2} )C = \sqrt{ { (x_{s2} - x_u )}^2 +{(y_{s2}-y_u)}^2 +{(z_{s2} -z_u)}^2} </math>

<math>(T_u - T_{s3})C = \sqrt{ { (x_{s3} - x_u )}^2 +{(y_{s3}-y_u)}^2 +{(z_{s3} -z_u)}^2} </math>

נהוג לפתור את המשוואות על ידי ליניאריזציה של המשוואות (קירוב מסדר ראשון) כך שמתקבלת מערכת של 3 משוואות ליניאריות עם 3 משתנים הניתנת לפתרון בקלות.
=== חישוב באמצעות ארבעה לוויינים וללא שעון מדויק ===
הדרך להתמודד עם בעיה זו היא להתייחס לזמן המדויק כנעלם נוסף בבעיה. הבעיה הופכת לארבע-ממדית, מה שמצריך הוספת משוואה למציאת הפתרון. משוואה כזו יכולה להתקבל ממידע נוסף על המסלול (נניח, אם ידוע שאנחנו ב[[גובה פני הים]]) או באמצעות אות מלוויין נוסף.

דרך אחת להשתמש באות מלוויין רביעי היא כדלהלן: משתמשים בשלושה לוויינים ובמדידת הזמן המקורבת של השעון הפנימי של המקלט כדי לחשב את המיקום, כפי שתארנו לעיל. הלוויין הרביעי מגדיר כדור נוסף, רביעי; אלמלא שגיאות המדידה, המיקום שחישבנו היה על הכדור הזה. בפועל, ניתן להשתמש במרחק של המיקום שחישבנו מהכדור כדי לאמוד את השגיאה של השעון הפנימי שלנו מהזמן האמיתי, ולכוון אותו מחדש בכל מדידה (ר' תרשים). כך שלמעשה, המקלט לא רק מחשב את המיקום, אלא גם את השעה בדיוק קרוב לזה של השעונים האטומיים על הלויינים עצמם.
[[קובץ:Sphere_clock_cor.svg|שמאל|ממוזער|250px|ההפרש בין המרחק המחושב ללוויין ארבע על סמך שלושת הלויינים האחרים, <math>r_4</math>, ובין המרחק המחושב על סמך זמן השידור והקליטה של האות ממנו, <math>\rho_4</math>, מאפשר לחשב תיקון לשעון של המקלט.]]

בפועל, כיוון שבכל רגע ניתן לקלוט כתשעה אותות לוויין, כדאי לנצל את המידע מכל האותות. כל אות מגדיר משוואה; בדרך כלל אין דרך לפתור במדויק את כל המשוואות (גם אם מתייחסים לזמן כנעלם נוסף, בשל שגיאות אחרות) אבל ניתן למצוא את ערכי המיקום והזמן שיגרמו למשוואות להתקיים עם שגיאות קטנות ככל האפשר.

כאשר בפתרון משתמשים ביותר מארבע לוויינים, יש אפשרות לבצע שפיות מסוימת על פתרון המיקום. אלגוריתם זה נקרא RAIM,ראשי תיבות של Receiver Autonomous Integrity Monitoring.<ref name=":0" />

כאשר בפתרון משתמשים בשישה לוויינים, ומזהים שהפתרון לא שפוי, אזי יש אפשרות מסוימת למצוא את הלוויין שהמדידה שלו לא תקינה ולפתור שוב ללא המדידה מהלוויין הזה (במידה ויש רק לוויין אחד עם מדידה לא תקינה), כל לוויין נוסף שמשתתף בפתרון מאפשר זיהוי של לוויין נוסף עם מדידה לא תקינה. אלגוריתם זה נקרא FDE ,ראשי תיבות של Fault Detection and Exclusion.<ref name=":0" />

=== מקורות שגיאה נוספים ===
בקביעת המיקום הנחנו שהאות נע בקו ישר מהלוויין למקלט ואורכו כמרחק בין המקלט ללוויין. הנחה זו אינה נכונה בשל השפעות [[אטמוספירת כדור הארץ|אטמוספיריות]] וקרקעיות, היכולות לגרום לאות לנוע במסלול עקום או שבור, ואף בכמה מסלולים שונים שלכל אחד אורך משלו.

ככל שזווית ההגבהה (יחסית לאופק) של הלוויין הנקלט יותר נמוכה, כך השגיאה כתוצאה מההשפעות האטמוספיריות יותר גדולה.

מקורות נוספים לשגיאה הם: אי-דיוקים במדידת מיקום הלוויינים, שגיאות במדידת זמן ההגעה של האותות, ושגיאות נומריות. ככל ש[[יחס אות לרעש|יחס האות לרעש]] של הלוויין הנקלט יותר גדול, כך שגיאות מדידת זמן ההגעה יותר קטנות.

השגיאה בקביעת המיקום מושפעת גם מהגאומטריה של הלוויינים הנקלטים, ה-[[GDOP]].

=== התמרה ===
נתוני האלמנך וחישובי המיקום מבוצעים ב[[מערכת צירים קרטזית]], [[ECEF|מערכת ECEF]], שראשיתה במרכז הכובד של כדור הארץ והצירים שלה הם ציר הסיבוב של כדור הארץ והקווים המחברים את מרכז כדור הארץ ל[[קו המשווה]] בקווי האורך אפס (גריניץ') ותשעים. לצורך תצוגה מתורגמים הנתונים ל[[קואורדינטות כדוריות]] המוכרות של [[קו אורך]], [[קו רוחב]] וגובה מעל פני הים. מכיוון שכדור הארץ אינו בדיוק כדור המערכת משתמשת ב[[מערכת ייחוס]] הקרויה [[WGS84]], שבחישוביה קרובה למשטח הגיאואיד (פני הים) ברוב פני [[כדור הארץ]]. כדי להתאים מקלט GPS למערכת הייחוס של רשת ישראל צריך לבצע '''התמרה''' בין [[דאטום (גאודזיה)|דאטומים]], שבה מזינים למכשיר פרמטרים להתאמה בין שתי מערכות הייחוס הללו. במדינת ישראל אחראי [[המרכז למיפוי ישראל]] על חלוקת הפרמטרים הללו.

== קביעת המהירות על סמך אותות הלוויין ==
בנוסף למיקום, ניתן גם לחשב את '''מהירות''' המקלט בהתבסס על השפעת [[אפקט דופלר|תוצא דופלר]] על אותות הלוויין.
אם למקלט יש שעון מדויק, אזי מספיקים 3 לוויינים.
במקלט סטנדרטי, בו אין שעון מדויק, מספיקים 4 לוויינים לחישוב המהירות.<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=Elliott D Kaplan, Christopher J. Hegarty|שם=Understanding GPS/GNSS THIRD EDITION|מו"ל=Artech House|שנת הוצאה=2017}}</ref>

== שימושים ==
[[קובץ:GO710.jpg|200px|ממוזער|מכשיר ניווט לווייני]]
[[קובץ:XM982_Excalibur_inert.jpg|שמאל|ממוזער|200px|פגז [[אקסקליבר אם-982]] מונחה GPS]]
בעבר היה מחירם של מקלטי הממח"ע (GPS) גבוה, והם שימשו לצרכים צבאיים בלבד כניווט [[טיל]]ים והנחייתם. משרד ההגנה האמריקאי גם מנע שימוש אזרחי בניווט מונחה לוויינים בעל דיוק רב על ידי הצפנת האותות הדרושים לכך.

ב[[שנות התשעים]] הוזלו מחירי המקלטים, וכיום זמינים מעגלים מודפסים המאפשרים ניווט בדיוק של מטרים בודדים ופחות מכך. בעקבות זאת נוספו לניווט מונחה הלוויינים שימושים אזרחיים כמערכות ניווט והתמצאות למכוניות פרטיות, מכשירי ניווט ניידים למטיילים בשטח ו[[שירותים מבוססי מיקום]]. מכשירי GPS צבאיים כוללים מודול [[SAASM]] שמגדיל דיוק השרות.

==לוויינים==
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" width="900"
!<big>בלוק I{{כ}},1978-1996</big>
|- bgcolor="#ccfccf" align="center"
| תאריך שיגור|| שם חללית ||אזור שיגור || משגר || סטטוס נוכחי
|-
| [[22 בפברואר]] [[1978]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1978-020A OPS 5111]||[[בסיס חיל החלל ונדנברג]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-3E|| [[אטלס E/F]] ||סיים פעילות ב-[[17 ביולי]] [[1985]]
|-
| [[13 במאי]] [[1978]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1978-047A OPS 5112]||[[בסיס חיל החלל ונדנברג]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-3E|| [[אטלס E/F]] ||סיים פעילות ב-[[16 ביולי]] [[1981]]
|-
| [[7 באוקטובר]] [[1978]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1978-093A OPS 5113]||[[בסיס חיל החלל ונדנברג]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-3E|| [[אטלס E/F]] ||סיים פעילות ב-[[18 במאי]] [[1992]]
|-
| [[11 בדצמבר]] [[1978]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1978-112A OPS 5114]||[[בסיס חיל החלל ונדנברג]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-3E|| [[אטלס E/F]] ||סיים פעילות ב-[[14 באוקטובר]] [[1989]]
|-
| [[9 בפברואר]] [[1980]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1980-011A OPS 5117]||[[בסיס חיל החלל ונדנברג]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-3E|| [[אטלס E/F]] ||סיים פעילות ב-[[28 בנובמבר]] [[1983]]
|-
| [[26 באפריל]] [[1980]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1980-032A OPS 5118]||[[בסיס חיל החלל ונדנברג]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-3E|| [[אטלס E/F]] ||סיים פעילות ב-[[6 במרץ]] [[1991]]
|-
| [[19 בדצמבר]] [[1981]]|| - ||[[בסיס חיל החלל ונדנברג]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-3E|| [[אטלס E/F]] ||שיגור כושל
|-
| [[14 ביולי]] [[1983]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1983-072A OPS 9794]||[[בסיס חיל החלל ונדנברג]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-3E|| [[אטלס E/F]] ||סיים פעילות ב-[[4 במאי]] [[1993]]
|-
| [[13 ביוני]] [[1984]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1984-059A USA-1]||[[בסיס חיל החלל ונדנברג]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-3E|| [[אטלס E/F]] ||סיים פעילות ב-[[20 ביוני]] [[1994]]
|-
| [[8 בספטמבר]] [[1984]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id= 1984-097A USA-5]||[[בסיס חיל החלל ונדנברג]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-3E|| [[אטלס E/F]] ||סיים פעילות ב-[[15 במרץ]] [[1996]]
|-
| [[9 באוקטובר]] [[1985]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id= 1985-093A USA-10]||[[בסיס חיל החלל ונדנברג]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-3E|| [[אטלס E/F]] ||סיים פעילות ב-[[13 באפריל]] [[1994]]
|}
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" width="900"
!<big>בלוק II{{כ}},1989-2006</big>
|- bgcolor="#ccfccf" align="center"
| תאריך שיגור|| שם חללית ||אזור שיגור || משגר || סטטוס נוכחי
|-
| [[14 בפברואר]] [[1989]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1989-013A USA-35]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-[[26 במרץ]] [[2000]]
|-
| [[10 ביוני]] [[1989]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1989-044A USA-38]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-[[22 בפברואר]] [[2004]]
|-
| [[18 באוגוסט]] [[1989]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1989-064A USA-42]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-[[13 באוקטובר]] [[2000]]
|-
| [[21 באוקטובר]] [[1989]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1989-085A USA-47]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-[[16 במרץ]] [[2001]]
|-
| [[11 בדצמבר]] [[1989]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1989-097A USA-49]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17B|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-[[23 בפברואר]] [[2005]]
|-
| [[24 בינואר]] [[1990]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1990-008A USA-50]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-[[18 באוגוסט]] [[2000]]
|-
| [[26 במרץ]] [[1990]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1990-025A USA-54]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-[[21 במרץ]] [[1996]]
|-
| [[2 באוגוסט]] [[1990]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1990-068A USA-63]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-[[25 בספטמבר]] [[2002]]
|-
| [[1 באוקטובר]] [[1990]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1990-088A USA-64]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-[[17 בנובמבר]] [[2006]]
|}
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" width="900"
!<big>בלוק IIA{{כ}},1990-2019</big>
|- bgcolor="#ccfccf" align="center"
| תאריך שיגור|| שם חללית ||אזור שיגור || משגר || סטטוס נוכחי
|-
| [[26 בנובמבר]] [[1990]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1990-103A USA-66]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-25 בינואר [[2016]]
|-
| [[4 ביולי]] [[1991]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1991-047A USA-71]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-30 בספטמבר [[2011]]
|-
| [[23 בפברואר]] [[1992]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1992-009A USA-79]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17B|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-18 בדצמבר [[2009]]
|-
| [[10 באפריל]] [[1992]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1992-019A USA-80]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17B|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-15 באוגוסט [[1997]]
|-
| [[7 ביולי]] [[1992]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1992-039A USA-83]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17B|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-6 בינואר [[2015]]
|-
| [[9 בספטמבר]] [[1992]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1992-058A USA-84]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-10 באוגוסט [[2011]]
|-
| [[22 בנובמבר]] [[1992]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1992-079A USA-85]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-17 במרץ [[2008]]
|-
| [[18 בדצמבר]] [[1992]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1992-089A USA-87]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-23 באוקטובר [[2007]]
|-
| [[3 בפברואר]] [[1993]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1993-007A USA-88]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-3 בדצמבר [[2002]]
|-
| [[30 במרץ]] [[1993]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1993-017A USA-90]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-24 באוקטובר [[2005]]
|-
| [[13 במאי]] [[1993]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1993-032A USA-91]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-18 במרץ [[2016]]
|-
| [[26 ביוני]] [[1993]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1993-042A USA-92]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-19 במאי [[2014]]
|-
| [[30 באוגוסט]] [[1993]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1993-054A USA-94]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17B|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-1 במאי [[2013]]
|-
| [[26 באוקטובר]] [[1993]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1993-068A USA-96]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17B|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-9 באוקטובר [[2019]]
|-
| [[10 במרץ]] [[1994]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1994-016A USA-100]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-21 בפברואר [[2014]]
|-
| [[28 במרץ]] [[1996]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1996-018A USA-117]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17B|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-2 באוגוסט [[2014]]
|-
| [[26 ביולי]] [[1996]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1996-041A USA-126]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-11 במרץ [[2016]]
|-
| [[12 בספטמבר]] [[1996]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1996-056A USA-128]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-20 ביולי [[2011]]
|-
| [[6 בנובמבר]] [[1997]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1997-067A USA-135]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-9 באוקטובר [[2019]]
|}
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" width="900"
!<big>בלוק IIR{{כ}},1997-</big>
|- bgcolor="#ccfccf" align="center"
| תאריך שיגור|| שם חללית ||אזור שיגור || משגר || סטטוס נוכחי
|-
| [[6 בנובמבר]] [[1997]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1997-035A USA-132] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||פעיל
|-
| [[7 באוקטובר]] [[1999]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1999-055A USA-145]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-10 בנובמבר[[2020]]
|-
| [[7 באוקטובר]] [[1999]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=1999-055A USA-145]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-10 בנובמבר [[2020]]
|-
| [[11 במאי]] [[2000]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2000-025A USA-150]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-23 ביוני [[2021]]
|-
| [[10 בנובמבר]] [[2000]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2000-071A USA-154]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-25 בינואר [[2023]]
|-
| [[30 בינואר]] [[2001]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2001-004A USA-156]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-5 במרץ [[2018]]
|-
| [[29 בינואר]] [[2003]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2003-005A USA-166]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||פעיל
|-
| [[31 במרץ]] [[2003]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2003-010A USA-168]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17B|| [[דלתא 2]] ||פעיל
|-
| [[21 בדצמבר]] [[2003]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2003-058A USA-175]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-[[18 בינואר]] [[2022]]
|-
| [[20 במרץ]] [[2004]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2004-009A USA-177]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17B|| [[דלתא 2]] ||פעיל
|-
| [[22 ביוני]] [[2004]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2004-023A USA-178]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17B|| [[דלתא 2]] ||סיים פעילות ב-2 במרץ [[2020]]
|-
| [[6 בנובמבר]] [[2004]]||[https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2004-045A USA-180]||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||פעיל
|}
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" width="900"
!<big>בלוק IIRM{{כ}},2004-</big>
|- bgcolor="#ccfccf" align="center"
| תאריך שיגור|| שם חללית ||אזור שיגור || משגר || סטטוס נוכחי
|-
| [[26 בספטמבר]] [[2006]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2005-038A USA-183] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||פעיל
|-
| [[17 בנובמבר]] [[2006]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2006-052A USA-192] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||פעיל
|-
| [[17 באוקטובר]] [[2007]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2007-047A USA-196] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||פעיל
|-
| [[20 בדצמבר]] [[2007]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2007-062A USA-199] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||פעיל
|-
| [[15 במרץ]] [[2008]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2008-012A USA-201] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||פעיל
|-
| [[24 במרץ]] [[2009]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2009-014A USA-203] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||בעתודה
|-
| [[17 באוגוסט]] [[2009]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2009-043A USA-206] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-17A|| [[דלתא 2]] ||פעיל
|}
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" width="900"
!<big>בלוק IIF{{כ}},2010-</big>
|- bgcolor="#ccfccf" align="center"
| תאריך שיגור|| שם חללית ||אזור שיגור || משגר || סטטוס נוכחי
|-
| [[28 במאי]] [[2010]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2010-022A USA-213] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-37B|| [[דלתא 4]] ||פעיל
|-
| [[16 ביולי]] [[2011]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2011-036A USA-232] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-37B|| [[דלתא 4]] ||פעיל
|-
| [[4 באוקטובר]] [[2012]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2012-053A USA-239] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-37B|| [[דלתא 4]] ||פעיל
|-
| [[15 במאי]] [[2013]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2013-023A USA-242] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-41|| [[אטלס 5]] ||פעיל
|-
| [[21 בפברואר]] [[2014]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2014-008A USA-248] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-37B|| [[דלתא 4]] ||פעיל
|-
| [[17 במאי]] [[2014]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2014-026A USA-251] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-37B|| [[דלתא 4]] ||פעיל
|-
| [[2 באוגוסט]] [[2014]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2014-045A USA-256] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-41|| [[אטלס 5]] ||פעיל
|-
| [[29 באוקטובר]] [[2014]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2014-068A USA-258] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-41|| [[אטלס 5]] ||פעיל
|-
| [[25 במרץ]] [[2015]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2015-013A USA-260] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-37B|| [[דלתא 4]] ||פעיל
|-
| [[15 ביולי]] [[2015]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2015-033A USA-262] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-41|| [[אטלס 5]] ||פעיל
|-
| [[31 באוקטובר]] [[2015]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2015-062A USA-265] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-41|| [[אטלס 5]] ||פעיל
|-
| [[5 בפברואר]] [[2016]]|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2016-007A USA-266] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] LC-41|| [[אטלס 5]] ||פעיל
|}
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" width="900"
!<big>בלוק III{{כ}},2018-</big>
|- bgcolor="#ccfccf" align="center"
| תאריך שיגור|| שם חללית ||אזור שיגור || משגר || סטטוס נוכחי
|-
| [[23 בדצמבר]] [[2018]]{{ש}}Vespucci || [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2018-109A USA-289] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-40|| [[פאלקון 9|פאלקון 9 בלוק 5]] ||פעיל
|-
| [[22 באוגוסט]] [[2019]]{{ש}}Magellan || [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2019-056A USA-293] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-37B|| [[דלתא 4]] ||פעיל
|-
| [[5 בנובמבר]] [[2020]]{{ש}}Sacagawea|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2020-078A USA-309] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-40|| [[פאלקון 9|פאלקון 9 בלוק 5]] ||פעיל
|-
| [[17 ביוני]] [[2021]]{{ש}}Neil Armstrong|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2021-054A USA-319] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-40|| [[פאלקון 9|פאלקון 9 בלוק 5]] ||פעיל
|-
| [[18 בינואר]] [[2023]]{{ש}}Amelia Earhart|| [https://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/spacecraft/display.action?id=2023-009A USA-343] ||[[נמל החלל קייפ קנוורל]], {{ש}}[[כן שיגור]] SLC-40|| [[פאלקון 9|פאלקון 9 בלוק 5]] ||פעיל
|}

== ראו גם ==
{{קישורי פורטל|גאוגרפיה|טכנולוגיה|מחשבים|ארצות הברית}}
* [[מכשיר ניווט לווייני]]
* [[שירות מבוסס מיקום]]
* [[רשת UTM]]
* מערכות ניווט נוספות:
** [[גלונאס]] – מערכת ניווט [[רוסיה|רוסית]]
** [[גלילאו (מערכת לווייני ניווט)|גלילאו]] – מערכת ניווט של [[האיחוד האירופאי]]
** [[BeiDou (מערכת נווט)|BeiDou]] – מערכת ניווט [[הרפובליקה העממית של סין|סינית]]
** [[QZSS]] – מערכת ניווט של [[יפן]]. פעילות אזורית באסיה ו[[אוקיאניה]]
** [[IRNSS]] – מערכת ניווט של [[הודו]]. פעילות אזורית באוקיינוס ההודי.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Global Positioning System|ויקימסע=ניווט באמצעות מכשיר GPS|ויקימילון=GPS}}
* {{אתר רשמי}}
* [https://web.archive.org/web/20071019054830/http://www.soi.gov.il/pap/geodesy/gps-new-age-11-05.ppt טכנולוגיית ה-GPS בעידן הפוסט מודרני], מצגת מאת יוסי מלצר באתר [[המרכז למיפוי ישראל]]
* [https://web.archive.org/web/20070310122325/http://www.geoinfo.technion.ac.il/_downloads/presentation.asp?fname=gps סרטון המחשה], באתר הטכניון
* [http://www.jeepolog.com/452.html הסבר על הממח"ע (GPS)]
* [https://web.archive.org/web/20100701145251/http://go.ynet.co.il/InteractiveClass/Projects.aspx?Project=3186&cat=1059 כיצד פועל מכשיר GPS – מצגת פלאש], אתר הכיתה האינטראקטיבית
* {{ynet|עידו גנדל|איך זה עובד: GPS|4344180|13 בפברואר 2013}}
* {{ynet|מעיין קרלינסקי צור|איך GPS עובד - ומה גורם לו להשתבש?|digital/technology/article/hkkx9fvep|24 בנובמבר 2023}}
* {{כלכליסט|[[ניצן סדן]]|שיבושי ה-GPS בישראל: איך הם חוסמים נשק איראני מדויק?|article/rjd119hrlc|12 באפריל 2024}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007556174505171|מערכת איכון עולמית}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מערכות ניווט לווייניות}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:GPS|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:מערכות ניווט לווייניות]]
[[קטגוריה:ארצות הברית: המצאות]]
[[קטגוריה:אמצעי ניווט]]