הצגת המקור של הדף "Parallel ATA"

{{אפיק מחשב
| שם          = PATA
| שם מלא      = Parallel Advanced Technology Attachment
| תמונה       = Ata 20070127 002.jpg
| כיתוב=כבל PATA בעל 80 גידים
| תאריך המצאה = [[1986]]
| הוחלף על ידי   = [[Serial ATA]]
| תאריך החלפה = [[2003]]
| רוחב אפיק   = 16
| מספר התקנים = 2 לכבל
| מהירות אפיק = 16, 33, 66, 100 ו- 133MBps
| סוג אפיק    = מ
| ללא אתחול  = לא
| אפיק חיצוני = לא
}}
'''PATA''' ([[ראשי תיבות]] של: '''Parallel Advanced Technology Attachment'''; ב[[תרגום חופשי]]: חיבור מקבילי לטכנולוגיה מתקדמת) היה [[ממשק חשמלי|ממשק]] סטנדרטי לחיבור [[אמצעי לאחסון נתונים|אמצעי אחסון]] כמו [[דיסק קשיח|דיסקים קשיחים]], [[כונן תקליטורים|כונני תקליטורים]], [[כונן DVD|כונני DVD]] ואחרים ל[[מחשב אישי|מחשבים אישיים]]. [[תקן]] ה־PATA מגביל את אורך הכבלים ל־45 [[סנטימטר]] (בעבר 90) ועל כן הוא מתאים בעיקר לחיבור בין רכיבים בתוך [[מארז מחשב|מארז המחשב]]. עלותו הנמוכה הפכה אותו לתקן הנפוץ ביותר לסוג הזה של חיבורים. IDE הוחלף בחיבור ה-[[Serial ATA]] בהדרגה החל משנת [[2003]] והחל מ[[העשור השני של המאה ה-21]] השימוש בו הופסק לחלוטין.

ישנם מספר מונחים המהווים למעשה שמות נרדפים ל־PATA, הנפוצים שבהם הם '''IDE''', '''ATAPI''' ו־'''UDMA'''. שמו הרשמי של התקן היה במשך שנים ATA, אך עם פיתוח התקן SATA שירש אותו, שונה שם תקן ה־ATA המקורי ל־'''Parallel ATA''' (PATA).

== היסטוריה ==
גרסה מוקדמת של תקן PATA, שפותחה על ידי חברת [[וסטרן דיגיטל|Western Digital]] ב־[[1986]], נודעה בשם '''IDE''' (אלקטרוניקת כונן מובנית - Integrated Drive Electronics) היות ש[[בקר כונן|בקר הכונן]] היה חלק מהכונן עצמו בניגוד לתצורה הנפוצה אז של בקר כונן נפרד המתחבר ל[[לוח אם|לוח האם]] של המחשב.

'''Enhanced IDE''' (EIDE) – הרחבה לתקן ה־PATA המקורי שפותחה גם היא על ידי Western Digital – תמכה גם בדיסקים קשיחים בעלי נפח גבוה מ־504 [[מגהבייט]] (בניגוד לתקן המקורי) ועד לנפח של 8.4 [[גיגהבייט]].

תחילה תמך תקן PATA רק בדיסקים קשיחים, אבל לבסוף הורחב התקן לתמיכה במגוון התקנים, לרוב התקנים המשתמשים במדיה נתיקה. התקנים אלו כללו כונני [[תקליטור]]ים, כונני [[DVD]], כונני קלטות ו[[כונן דיסקטים|כונני דיסקטים]] בעלי נפח גדול, כמו [[כונן ZIP|כונני ZIP]]. ההרחבה נקראת '''ATA Packet Interface''' (ATAPI).

תקן ה־PATA המקורי השתמש ב[[שיטת מיעון]] ברוחב 28 [[סיבית|ביט]]. באופן זה ניתן היה למפות 2<sup>28</sup> (268,435,456) סקטורים (sectors) כאשר כל סקטור מכיל 512 [[בית (מחשב)|בתים]]. לכן, הנפח המקסימלי שאפשר היה למפות היה 128 גיגהבייט.

תקן ATA-6 השתמש בשיטת מיעון ברוחב 48 ביט וכך העלה את מגבלת הנפח ל־128 [[תחיליות במערכת היחידות הבין-לאומית#פטה|פטה]] (<math>\ 2^{50}</math>) בתים. חלק מ[[מערכת הפעלה|מערכות ההפעלה]], כולל [[חלונות]] 2000 עד לחבילת שירות 3, לא איפשרו את שיטת המיעון החדשה כברירת מחדל, לכן המשתמש היה צריך לנקוט צעדים כדי ליהנות מהנפח המלא של דיסקים קשיחים בנפח 160 גיגהבייט ומעלה.

== מבנה אפיק PATA ==
[[קובץ:Nappe.svg|ממוזער|450px|שמאל|כבל PATA בעל 40 גידים ושלושה מחברים]]
{|table border="1" cellpadding=3 style="float:left; clear:left; margin-right: 1em; margin-bottom: 1em"
|+ '''פירוט פינים של מחבר PATA'''<br />[[קובץ:ATA Plug.svg|250px]]
|-
! פין
! תפקוד
! פין
! תפקוד
|-
|1 || Reset - אתחול || 2 || Ground - הארקה
|-
|3 || Data 7 - נתונים 7 || 4 || Data 8 - נתונים 8
|-
|5 || Data 6 - נתונים 6 || 6 || Data 9 - נתונים 9
|-
|7 || Data 5 - נתונים 5 || 8 || Data 10 - נתונים 10
|-
|9 || Data 4 - נתונים 4 || 10 || Data 11 - נתונים 11
|-
|11 || Data 3 - נתונים 3 || 12 || Data 12 - נתונים 12
|-
|13 || Data 2 - נתונים 2 || 14 || Data 13 - נתונים 13
|-
|15 || Data 1 - נתונים 1 || 16 || Data 14 - נתונים 14
|-
|17 || Data 0 - נתונים 0 || 18 || Data 15 - נתונים 15
|-
|19 || Ground - הארקה || 20 || Key - מפתח
|-
|21 || DDRQ   || 22 || Ground - הארקה
|-
|23 || I/O Write - כתיבה || 24 || Ground - הארקה
|-
|25 || I/O Read - קריאה || 26 || Ground - הארקה
|-
|27 || IOC HRDY || 28 || Cable Select
|-
|29 || DDACK || 30 || Ground - הארקה
|-
|31 || IRQ || 32 || No Connect
|-
|33 || Addr 1 - כתובת 1 || 34 || GPIO_DMA66_Detect
|-
|35 || Addr 0 - כתובת 0 || 36 || Addr 2 - כתובת 2
|-
|37 || Chip Select 1P || 38 || Chip Select 3P
|-
|39 || Activity - פעילות || 40 || Ground - הארקה
|}
עד לפיתוח תקן ה-SATA, חיבור דיסקים קשיחים נעשה בדרך כלל על ידי כבלי נתונים בעלי 40 גידים. לכבלים הייתה צורה שטוחה, כלומר הגידים בכבל היו מסודרים האחד במקביל לשני על אותו [[מישור (גאומטריה)|מישור]].
לכל כבל היו שניים או שלושה מחברים: מחבר אחד התחבר לבקר כוננים ייעודי או לבקר כוננים מובנה בלוח האם, ושאר המחברים שימשו לחיבור דיסקים קשיחים והתקני אחסון אחרים.
כבלי PATA מעבירים נתונים בקבוצות של 16 ביטים בכל פעם. זו תפיסה מוטעית נפוצה שהכבלים מעבירים נתונים בקבוצות של 32 ביטים, בעיקר משום שנראה ש־40 הגידים מאפשרים זאת, אך למעשה רק 16 גידים משמשים את הנתונים עצמם.

מחבר PATA מוגדר כבעל 40 פינים, אך בפועל קיימים רק 39 על מנת למנוע אפשרות לחיבור הפוך (המחבר לא סימטרי) ובהתאמה נעשה שימוש בכבל בעל 40 גידים להעברת הנתונים. תקן Ultra DMA/66 (ובהמשך גם התקנים המתקדמים יותר) הכפיל את מספר הגידים ומשתמש בכבל בעל 80 גידים - גיד הארקה נפרד עבור כל פין על מנת להפחית את ההפרעות ה[[אלקטרומגנטיות]] ולאפשר תעבורת נתונים גבוהה יותר. אף על פי שמספר הגידים הוכפל, מספר הפינים נשאר כשהיה.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אפיקי מחשב]]
[[קטגוריה:דיסקים קשיחים]]