הצגת המקור של הדף "S ארוכה"

{{מקורות|נושא=מדעי החברה|רמה=מחפש}}
[[קובץ:Long-s.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שני עמודים מתוך [[אלפון]] מסוף [[המאה ה-16]] מאת הנס הוּפְנָאחֶל (חצרו של [[רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]). משמאל למעלה: [[r עגולה]]. משמאל למטה: s רגילה. מימין למעלה: s ארוכה. מימין למטה: t.]]
[[קובץ:Long-s-US-Bill-of-Rights.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המילה Congreſs, ב[[כתב נטוי]], בראש [[מגילת הזכויות של ארצות הברית]]]]
'''S ארוכה''' הוא שם האות [[S]] בגרסתה העתיקה, המאורכת: '''ſ'''. סימן זה ציין S קטנה בתחילת מילה או באמצעה; האות S הרגילה נקראה S סופית או S עגולה. ייתכן שהעובדה שלאות היוונית [[סיגמא]] קיימת גרסה רגילה וגרסה סופית תרמה לקלות שבה נתקבלו ב[[אירופה]] שתי צורות לאות S. 

קל להתבלבל בין האות ſ והאות f, בעיקר משום שב[[גופן|גופנים]] מסוימים יש ל-ſ קו קטן באמצעה (אם כי רק משמאל לקו האנכי). מקורו של הקו האמצעי היא ב[[אותיות גותיות|כתב הגותי]], שבו נכתבה ה-ſ בשתי תנופות עט-נוצה: קו אנכי יורד, ואחריו קו עולה המתקשת ימינה. במקום המפגש של הקווים נוצרה בליטה קטנה, שנשארה גם במעבר לכתב לטיני רגיל. בצורתה הנטויה אין לאות קו אמצעי, והיא יורדת אל מתחת לשורה.

האות ſ יצאה משימוש באלפבית לטיני בתחילת [[המאה ה-19]]. ה[[ליגטורה|ליגטורות]] הנפוצות שכללו את האות ſ (ביניהן ſi, ſt ו-ſs) נעלמו גם הן (ב[[גרמנית]] הפכה הליגטורה ſs או ſz לאות [[ß]]). באותיות גותיות נעשה ב-ſ שימוש גם כיום.

== שימוש מודרני ==
ה-S הארוכה, בכתב נטוי, משמשת כיום כסמל ה[[אינטגרל]] (∫) ב[[מתמטיקה]]:<math>\int_a^b </math>

המתמטיקאי [[לייבניץ]] יצר את הסימן כקיצור למילה ה[[לטינית]] summa (סכום), שאותה הוא כתב ''ſumma''. סימן זה הופיע לראשונה ב-[[1686]], במאמרו De Geometria. 

בתחום ה[[בלשנות]] מסמן סימן דומה, ʃ (המכונה אֶש), את הצליל '''ש''' (ראו: [[IPA]]). 

האות ſ מיוצגת ב[[יוניקוד]] על ידי הצירוף U+017F וב-[[HTML]] כ-<code dir="ltr">&amp;#x17F;</code> או <code dir="ltr">&amp;#383;</code>. [[קובץ:Milton paradise.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמוד השער של '''[[גן העדן האבוד]]''' (Paradise Lost) מאת [[מילטון]]]]

== ראו גם ==
* [[ß]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}

[[קטגוריה:אלפבית לטיני]]
[[קטגוריה:סימנים מתמטיים]]