הצגת המקור של הדף "Testwiki:הכה את המומחה/ארכיון110"

{{ארכיון הכה את המומחה}}

== דן סואן ==

האם פרופסור [[דן סואן]] הוא אותו דן סואן המתרגם שמתקבל מחיפוש שמו בויקיפדיה? על פניו זה לא מסתדר כי עושה רושם שסואן צעיר מידי מכדי שהיה יכול לשמש כמתרגם מקצועי בשנות ה-60. [[משתמש:החובץ בגבינה|החובץ בגבינה]] - [[שיחת משתמש:החובץ בגבינה|שיחה]] 13:46, 7 באפריל 2010 (IDT)
:על פי מה הרושם? בערך לא ראיתי אף פרט שאפילו מרמז על גילו. [[משתמש:Setreset|Setreset]] - [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 14:18, 7 באפריל 2010 (IDT)
::יש בקישורים ראיון עמו והוא נראה בעין הלא מזויינת בסביבות גיל ה-70. עכשיו השנה הכי מוקדמת שנמצא בספרים היא" בר-אבא, רומן היסטורי, תרגום - דן סואן, כרמי את נאור, יפו, 1953." של פר לגרקוויסט. זה אמנם ייתכן אבל אני רוצה לוודא את זה. [[משתמש:החובץ בגבינה|החובץ בגבינה]] - [[שיחת משתמש:החובץ בגבינה|שיחה]] 14:27, 7 באפריל 2010 (IDT)

מה זה צרכני חשמל?
:כל מי שמשתמש במקרר חשמלי ולא בארגז קרח, למשל, או קורא לאור נורה ולא נרות.[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 23:18, 21 באפריל 2010 (IDT)

== טוויטר ==

איך קוראים למה שיש לך (מה שאחרים עוקבים אחריו) בטוויטר? עמוד? ערוץ? חשבון? בלוג? האם נכון להגיד למישהו "תפסיק להשתמש בחשבון הטוויטר שלי" כשמה שהוא עושה זה עוקב (follow) אחריי? [[משתמש:Goldmoon| Goldmoon מחוץ לחשבון]] 15:42, 7 באפריל 2010 (IDT)
:"פרופיל" (A Twitter profile). [[משתמש:אנדר-ויק|אנדר-ויק]] •  15:45, 7 באפריל 2010 (IDT)
::כרטיס או ערוץ, בז'רגון העברי. אבל סביר להניח שיבינו אותך גם אם תגידי "פרופיל" או "חשבון". אני חושב שיותר הגיוני לומר הוא "תפסיק לעקוב אחרי בטוויטר". [[משתמש:Havelock|זהר דרוקמן]] - [[שיחת משתמש:Havelock|Talk to me Goose!]] &rlm; 15:48, 7 באפריל 2010 (IDT)
::: תודה לשניכם. בינתיים השתמשתי במילה "ערוץ". המשפט שנתתי היה לשם דוגמא בלבד, המטרה לשמה נזקקתי למילה המדויקת היא אחרת (ואינה לפרסום כאן). [[משתמש:Goldmoon|Goldmoon]] - [[שיחת משתמש:Goldmoon|שיחה]] 16:16, 7 באפריל 2010 (IDT)

==מי המציא את הדת הדאואיסטית?==

לכאורה, מידע זה לא מופיע בערך "דאואיזם", שבלי לזלזל, נורא מבולגן ומסורבל להבנה במצבו הנוכחי..

תודה לעונים. {{לא חתם||אלמ}}
:ה[[דאואיזם]] אינו דת במובן המוכר לנו מהדתות המערביות, אלא מערכת אמונות ומסורות המהוות אורח חיים. לא ידוע על מישהו ש"המציא" אותו, וסביר שהוא התפתח במשך מאות שנים. הערך אכן יכול להשתפר, את/ה מוזמנ/ת לסייע בכך. [[משתמש:Amnon s|אמנון שביט]] • [[שיחת משתמש:Amnon s|שיחה]] 20:34, 7 באפריל 2010 (IDT)

::למיטב ידיעתי (שאינה רבה) [[לאו דזה]] נחשב למעצב הדאואיזם, בספרון [[דאו דה צ'ינג]].[[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 23:43, 7 באפריל 2010 (IDT)

== שאלה על יפו ==

רציתי לשאול בבקשה אם המיפגש של רחוב יפת עם רחוב שבטי ישראל ביפו
היה פעם ״ כיכר מרכזית ״ של יפו , במקום שבו נימצאת מסעדת חג׳ כחיל
ניפגשים הרבה רחובות אחד עם השני .
ניסיתי לחפש פרטים על ההיסטוריה של הצומת הזאת ולא מצאתי.
[[משתמש:בורקס|בורקס]] - [[שיחת משתמש:בורקס|שיחה]] 19:41, 7 באפריל 2010 (IDT)
:בתצלום אוויר משנת 1949 שיש ברשותי, הצומת הזה נראה מרכזי מבחינה תנועתית, דומה למבנהו היום, וסביבו בינוי צפוף. לא ברור אם שימש כ"כיכר מרכזית" במובן האורבני של המושג. על פי התצ"א לא נראה שהיו בו מסעדות, למשל. יכול להיות מעניין דווקא לפנות למשפחת חג' כחיל (לא רק המסעדה, יש עוד עסקים בסביבה בשם זה והצומת עצמו מכונה כך), ולשמוע את סיפורם. [[משתמש:Amnon s|אמנון שביט]] • [[שיחת משתמש:Amnon s|שיחה]] 23:36, 7 באפריל 2010 (IDT)
על הבניין המרכזי בצומת מופיע שלט ענקי ״ כיכר חג׳ כחיל ״ לכן זה סיקרן אותי לדעת . [[משתמש:בורקס|בורקס]] - [[שיחת משתמש:בורקס|שיחה]] 22:39, 10 באפריל 2010 (IDT)

== איך קוראים לכלי שמאפשר לאנשים להסיע עצמם על פסי הרכבת? ==

נראה כמו עגלה שטוחה עם מוט אותו מניעים מעלה-מטה. מופיע מדי פעם במערבונים. [[משתמש:הנדב הנכון|הנדב הנכון]] - [[שיחת משתמש:הנדב הנכון|שיחה]] 22:07, 7 באפריל 2010 (IDT)
מצאתי. חזל"ש [[משתמש:הנדב הנכון|הנדב הנכון]] - [[שיחת משתמש:הנדב הנכון|שיחה]] 22:51, 7 באפריל 2010 (IDT)
: אם מצאת, חבל שלא סיפרת לכולם. אני לא מכיר לזה מונח בעברית, באנגלית זה נקרא [[w:en:Handcar]]. &rlm;[[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 22:53, 7 באפריל 2010 (IDT)
::לדעתי השם הוא "קרונית" [[משתמש:Hanay|Hanay]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] <small>•</small> [[פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב|המזרח הקרוב קרוב מתמיד]] 00:06, 8 באפריל 2010 (IDT)
::: אולי "קרונועית"? בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 18:05, 9 באפריל 2010 (IDT)
::::עכשיו צריך למצוא עשרה דוברי עברית שיודעים מה זה רקונועית.  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 19:49, 20 באפריל 2010 (IDT)
:::::לפי אלקלעי, handcar היא "מכונית-יד", תרגום נטול השראה, הייתי אומרת, ו"hand-cart" היא קרונית. "קרונועית" נשמע נחמד, רק ש"קרונוע" נקבע כבר לפני עשרות שנים כקרון/קטר משולב.[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 23:15, 21 באפריל 2010 (IDT)

== האם יש מקום בויקיפדיה לדיונים על ספרים? ==

שלום, שאלתי היא זו: האם בויקיפדיה יש מקום בו ניתן לבצע דיונים על ספרים שמעניינים את הויקיפדים הנחמדים שגולשים? ומשם גם להפנות לערכים בקשר לסיפור וללמוד דרכו? האם פה זה המקום?, [[משתמש:Nimrod333|Nimrod333]] - [[שיחת משתמש:Nimrod333|שיחה]] 22:59, 7 באפריל 2010 (IDT)
:אולי ב[[ויקיפדיה:כיכר העיר]] [[משתמש:אריה ה.|אריה ה.]] - [[שיחת משתמש:אריה ה.|שיחה]] 23:53, 7 באפריל 2010 (IDT)
: למה לא ב[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 וויקיטקסט] - מקומם הטבעי של הספרים? שם יש סיכוי שגם ימצא הטקסט של הספר, במיוחד אם הוא ישן. יש שם מתחם בשם "ביאור" שבו ניתן לכתוב פרשנויות בקשר לספרים.  [[משתמש:Effib|אפי ב.]] • התחברו [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/רגשות|לרגשותיכם]] • 00:35, 8 באפריל 2010 (IDT)
:נראה לי שלגבי הסיפור "יום נפלא לדגי בננה" של ג'יי די סלינג'ר דווקא יתאים בכיכר העיר אולי, הערך לא כתוב בויקיטקסט.[[משתמש:Nimrod333|Nimrod333]] - [[שיחת משתמש:Nimrod333|שיחה]] 00:48, 8 באפריל 2010 (IDT)
:איך הייתה מסביר את הסכם "First right refusal"?<br />,[[משתמש:Nimrod333|Nimrod333]] - [[שיחת משתמש:Nimrod333|שיחה]] 13:28, 9 באפריל 2010 (IDT)
::זכות ראשונים לקבל או לדחות הצעה לפני שמפרסמים אותה לציבור הרחב - למשל, הזכות להמשיך בשכירות דירה כשמתקרב המועד לסיום החוזה, הזכות  לקנות דירה למי שכבר גר בה בשכירות, או הזכות שניתנת לעובד ותיק לקנות שותפות בעסק, וכדומה.[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 23:09, 21 באפריל 2010 (IDT)
ראו במקורותינו - [[בר מצרא]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] • [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 23:16, 21 באפריל 2010 (IDT)

== בילבורד ==

יש אפשרות למצוא באינטרנט רשימה של כל השירים שהיו מס' 1 בבילבורד לאורך השנים? רחלי.
:אני מניח שאת יכולה לחפש פה: http://www.billboard.com/ ,אם לא אני מניח שיש עוד הרבה מקומות שאפשר לחפש ממנועי חיפוש.[[משתמש:Nimrod333|Nimrod333]] - [[שיחת משתמש:Nimrod333|שיחה]] 23:09, 7 באפריל 2010 (IDT)
::לא צריך ללכת רחוק. הכל נמצא בויקיפדיה. http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_number-one_hits_(United_States). [[משתמש:Anonymous|Anonymous]] - [[שיחת משתמש:Anonymous|שיחה]] 10:32, 8 באפריל 2010 (IDT)
תודה רבה. רחלי.

== רמטכ"לים ==

האם היה רמטכ"ל שסיים את כהונתו והמשיך בתפקיד אחר בצה"ל? האם זה אפשרי בכלל? {{לא חתם||אלמ}}<br />
מישהו??
:התשובה היא לא בסדיר.
:אבל במלחמת יום כיפור, [[חיים בר לב]], שהיה הרמטכ"ל הקודם, סיים את תפקידו כשנתיים לפני כן והיה כבר שר בממשלה, חזר למלא תפקיד בצבא, כאחראי על חזית הדרום (שבה אלוף הפיקוד החדש די כשל). [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 04:45, 8 באפריל 2010 (IDT)
::האם זה אפשרי בסדיר? {{לא חתם||אלמ}}
:::תיאורטית, כן. באופן מעשי, לא מקובל במערכת כמו הצבא שאדם מתמנה לתפקיד הכפוף לתפקיד ששימש בו קודם. גם האגו של אנשים כמובן משחק תפקיד והם בדרך כלל לא ירצו להיות כפופים למי שרק עתה היה כפוף להם. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 17:36, 10 באפריל 2010 (IDT)

== שאלה  ==

כמה [[יחידה אסטרונומית]] זה מיליון ק"מ? זאת בהנחה בכל יחידה אסטרונומית היא 150 מיליון ק"מ. [[משתמש:Anonymous|Anonymous]] - [[שיחת משתמש:Anonymous|שיחה]] 10:26, 8 באפריל 2010 (IDT)
:יחידה אסטרונומית=149.6 מיליון ק"מ, כך שמיליון ק"מ הם 1/149.6 י"א. [[משתמש:דקי|דקי]] • [[שיחת משתמש:דקי|שיחה]] • [[פורטל:גאולוגיה|לא רק בז'...]]  13:19, 8 באפריל 2010 (IDT)
::אבל כמה זה במספרים? 0.00? [[משתמש:Anonymous|Anonymous]] - [[שיחת משתמש:Anonymous|שיחה]] 14:31, 9 באפריל 2010 (IDT)
::: לפי המחשבון שלי: 0.0066844919786096256684491978609626 [[משתמש:דולב|דולב]] • [[שיחת משתמש:דולב|שיחה]] 15:36, 9 באפריל 2010 (IDT)
:::: למה אתה משמיט ספרות? <math>\,0.00\overline{6684491978609625}</math>. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:45, 9 באפריל 2010 (IDT)
::::: אני לא השמטתי, המחשבון השמיט. אני חושב שהוא מקולקל. {{חיוך}} [[משתמש:דולב|דולב]] • [[שיחת משתמש:דולב|שיחה]] 15:53, 9 באפריל 2010 (IDT)
:::::: בטח קנית מחשבון עם צג סופי... [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:52, 9 באפריל 2010 (IDT)

== ועוד שאלה ==

יש לי שאלה ואני מחפש את נוסחת החישוב הנכונה. זה הולך ככה: חשבו את הגובה המקסימלי אליו תגיע השמש בשמיים בנקודות הבאות (לדוגמא: תל אביב (N 32) ב- 21 ביוני). [[משתמש:Anonymous|Anonymous]] - [[שיחת משתמש:Anonymous|שיחה]] 12:48, 8 באפריל 2010 (IDT)
:לא מצאתי בדיוק את מה שאתה מחפש, אבל אולי [http://www.wolframalpha.com/input/?i=distance+from+sun%2C+21+june%2C+12%3A00 זה] יכול לעזור. 14:32, 9 באפריל 2010 (IDT) {{לא חתם||אלמ}}
::נדמה לי שהשאלה מתייחסת לגובה השמש בשמיים - הזוית מעל האופק. אאל"ט השמש מגיעה למשהו כמו 23 מעלות צפון, כך שהיא תגיע ל-9 מעלות מהזנית. [[משתמש:יואלפ|יואלפ]] - [[שיחת משתמש:יואלפ|שיחה]] 08:59, 11 באפריל 2010 (IDT)

== האסקי סיבירי ==

היי רציתי לדעת מה הם המאפיינים של כלב מסוג האסקי סיבירי 
ואם אתם יכולים להוסיף עוד מידע לגביו..
ואיך אפשר לזהות אותו.. פשוט יש לי כלב מסוג האסקי סיבירי
וחלק אומרים לי שהוא גזעי וחלק אמרים שהוא מעורב {{לא חתם||אלמ}}
:אם לכלב אין תיעוד מסודר של השושלת שלו, אז הוא לא גזעי. חוץ מזה מה אכפת לך? כלב הוא חבר וחלק מהמשפחה. מחברים וממשפחה לא מבקשים תעודות. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 19:45, 8 באפריל 2010 (IDT)
::את הכלבה שלי מצאתי כגורה קטנה ברחוב ובמשך שנים חשבתי שהיא תערובת של האסקי ורועה גרמני; לבסוף הוחלט ביני לבין הווטרינריות, שהיא כנראה מאלאמוט (האסקי אלסקאי, גדול מההאסקי הסיבירי ודומה יותר לזאב). למען האמת, כלל לא משנה לי כך או כך, וכלבים מעורבים בריאים וחסונים, ולעתים גם פיקחיים יותר, מכלבים גזעיים. האם להאסקי שלך יש "מסכה" שחורה? איזה עיניים יש לו? להאסקי סיבירי גזעי יש בדרך כלל עיניים תכולות בהירות, או עין אחת תכולה והשנייה חומה, אבל גם זה איננו מכריע ובאמת איננו חשוב.[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 17:56, 22 באפריל 2010 (IDT)

== [[צ'רלי צ'פלין]] היה [[אתאיסט]]? ==

ב[[ויקיציטוט]] כתוב, בערך "אלוהים":
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהיגיון פשוט, אני לא מאמין באלים, באף אחד מהם.|מקור=צ'רלי צ'פלין}}
האם הוא היה אתאיסט? אין שום איזכור לכך בויקיפדיה העברית או האנגלית. 15:41, 9 באפריל 2010 (IDT) {{לא חתם||אלמ}}
:בערך באנגלית כתוב שהיה [[אגנוסטיות|אגנוסטי]], כלומר לא האמין באלוהים אבל לא כפר בקיומו. [[משתמש:Setreset|Setreset]] - [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 15:59, 9 באפריל 2010 (IDT)

== smelting בעברית ==

מה השם העברי עבור {{אנ|smelting|smelting}}, בעברית הערך כרגע [[היתוך (מתכת)]]? התכה/היתוך לא מתאים: מדובר בתהליך מורכב שבו מתיכים עפרת מתכת ומחזרים את החמצן. באנגלית יש לזה שם נפרד. חיפשתי כבר באינטרנט וגם באתר האקדמיה ללשון (שם לא קיימת המלה, קיים רק melting). הכי קרוב שמצאתי זה מילון מונחים של ‫ביה"ס לקציני-ים עכו‬ [http://www.schoolportal.co.il/site/applib/dir/userdirs/20081001094920/lex-heb.pdf] שנתן "התכה" בתור תרגום, וכאמור אני לא מרוצה מהתרגום הזה. "הפקה בהתכה"? "הסתכה"? "סתכה"? [[משתמש:Setreset|Setreset]] - [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 15:50, 9 באפריל 2010 (IDT)
:הכוונה למה שנהוג לכנות "קלייה מחזרת"? הפקה באמצעות פחמן וכו'? [[משתמש:yanshoof|yanshoof]] • [[שיחת משתמש:yanshoof|שיחה]] • <small>[[משתמש:Yanshoof/ארגז חול 8|מיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך!]] </small> 19:21, 10 באפריל 2010 (IDT)
::לא שמעתי אף פעם את הביטוי "קלייה מחזרת", איפה ראית/שמעת אותו? קלייה נשמע קצת מוזר בהקשר של התכה. הכוונה היא לתהליך שמתואר בערך {{אנ|smelting|smelting}} באנגלית, ובערך [[היתוך (מתכת)]] בעברית. אכן יש שם חיזור ופחמן, אבל התכה ולא קלייה. [[משתמש:Setreset|Setreset]] - [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 08:51, 11 באפריל 2010 (IDT)
:::בקורס באוניברסיטה. אני אשתדל לקרוא את הערך ולראות אם לזה הכוונה. [[משתמש:דפים שאינם במעקב|דפים שאינם במעקב]] - [[שיחת משתמש:דפים שאינם במעקב|שיחה]] 17:31, 11 באפריל 2010 (IDT)

== [[אינטגרל משטחי]] ==

האם ניתן ליצור הפניה ל[[אינטגרל כפול]]? [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 16:06, 9 באפריל 2010 (IDT)
:אפשר, עשיתי. [[משתמש:Setreset|Setreset]] - [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 16:22, 9 באפריל 2010 (IDT)

==זכר ונקבה==

נקבה = מלשון נקב (איבר המין הנשי).

זכר מלשון?..
 
כן , הכוונה בעברית לנקב שמימנו אנחנו נולדים.
המילה ״ זכר ״ זה מלשון ״ זוכר ״ . [[משתמש:בורקס|בורקס]] - [[שיחת משתמש:בורקס|שיחה]] 14:21, 11 באפריל 2010 (IDT)
:מניין לך? כדי להשיב תשובה על שאלה זו. יש לבדוק את המונח בשלל השפות השמיות (מערביות) ובאכדית. האטימולוגיה שאתה מציע עלולה להיות אנכרוניסטית. [[משתמש:Rex|Rex]] - [[שיחת משתמש:Rex|שיחה]] 18:42, 11 באפריל 2010 (IDT)
::כפי שתוכל לראות [[wikt:en:Appendix:Proto-Semitic_*ðikar|כאן]], המונח זכר בעברית מגיע מהמילה האכדית "דכר". כמדומני שאין בינו ובין המונח זכרון מאומה. [[משתמש:Rex|Rex]] - [[שיחת משתמש:Rex|שיחה]] 11:43, 12 באפריל 2010 (IDT)
:::למעשה, אני מוצא ברשת כמה הטוענים לקשר בין זכר לזיכרון. [http://www.biblestudytools.com/lexicons/hebrew/kjv/zakar-2.html למשל כאן]. [[משתמש:Rex|Rex]] - [[שיחת משתמש:Rex|שיחה]] 12:05, 12 באפריל 2010 (IDT)
::::בדברי חז"ל "זכרות" היא בליטה, אינני יודע מה בא בעקבות מה. [[משתמש:עזר|עזר]] - [[שיחת משתמש:עזר|שיחה]] 12:20, 12 באפריל 2010 (IDT)
:::::הקשר בין במין זכר לזיכרון נראה לי אפשרי, שניהם נכתבים בערבית באותה ד' ולא בז'. אגב בערבית לפעולה ד'כר יש משמעות של דיבור לפני המשמעות של memory ויכול להיות שזה קשור למין זכר. אבל כל אלה השערות שנראה לי שקשה לבסס. &rlm;[[משתמש:Rashi|Rashi]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Rashi|שיחה]] • [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Rashi|שלח לי דואר]] • י"א באייר ה'תש"ע 20:29, 25 באפריל 2010 (IDT)

== לוגיקה ==

{{הועבר|ל=ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#לוגיקה (110)}}

== שאלה קטנה בהנדסת חשמל ==

האם ניתן לומר כי <math>u(t)^2</math> זה u(t)? [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 18:57, 10 באפריל 2010 (IDT)
:לרוב הצרכים כן. מבחינה מתמטית דקדקנית, יכול להיות שצריך להיזהר. הנקודה הבעייתית היא רק t=0, ושם כדאי להיזהר. זה תלוי בהגדרה אני חושב- למשל, יש הגדרות שבהן u(0)=0.5 (למשל אם מאנטגרלים על פונקציית דלתא סימטרית), ואז אם תעלה בריבוע זה לא אותו דבר. [[משתמש:ירון|ירון]] • [[שיחת משתמש:ירון|שיחה]] 19:00, 10 באפריל 2010 (IDT)
:: אתם מדברים על [[פונקציית הביסייד]]? בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 22:18, 10 באפריל 2010 (IDT)
:::כן. [[משתמש:ירון|ירון]] • [[שיחת משתמש:ירון|שיחה]] 23:27, 10 באפריל 2010 (IDT)
::::אוקיי, תודה. [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 12:57, 14 באפריל 2010 (IDT)

== [[טביעת אצבע]] ==

האם היא חייבת להיות 100% שלמה בשביל שהמשטרה תוכל לעשות בה שימוש?
אני מחפש לינק לאיזה מאמר או הסבר מדעי למה המשטרה חייבת טביעה שלמה בלבד
:יש למשטרה מספר נקודות השוואה בין טביעות אצבע שונות. רצוי מאוד שכמה שיותר מהנקודות האלה יהיו ברורות בדגימת טביעת האצבע.  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 12:45, 17 באפריל 2010 (IDT)

== בלוג ==

האם לויקיפדיה יש איזה בלוג או פורום באיזה מקום ? [[משתמש:בורקס|בורקס]] - [[שיחת משתמש:בורקס|שיחה]] 22:36, 10 באפריל 2010 (IDT)
:נסה [[ויקיפדיה:כיכר העיר]].  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 12:44, 17 באפריל 2010 (IDT)
::נסה אצל אהרון בן טובים. [[משתמש:אנדר-ויק|אנדר-ויק]] • <small>'''[[פורטל:להט"ב|פורט"ל להט"ב]] חוגג שנה, וקורא לך [[פורטל:להט"ב/ערכים מבוקשים|לתרום ערך]]'''</small>  23:16, 25 באפריל 2010 (IDT)
מה קשור ״כיכר העיר״ אל בלוג ? ..... אני היתכוונתי אל בלוג עם פוסטים, רשימות דיוור, וכתבות . [[משתמש:בורקס|בורקס]] - [[שיחת משתמש:בורקס|שיחה]] 19:37, 27 באפריל 2010 (IDT)

== [[הצדעה]] ==

מישהו יכול לבדוק בבקשה את [{{fullurl:הצדעה|&diff=8543711&oldid=8328158}} העריכה הזו]? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 01:21, 11 באפריל 2010 (IDT)

== איך ניתן לבדוק מה רשום בטאבו? ==

אני רוצה לבדוק על נכס מסויים על שם מי הוא רשום או איזה נכסים עומדים לרשות אדם, איך אני עושה את זה?

:אם יש לך את מספרי הגוש והחלקה אתה יכול לקבל את נסח הטאבו דרך [http://ecom.gov.il/Counter/alternative/tabuNesach/Homepage.aspx?counter=10&catalog=1&category=tabuNesach&language=he הקישור הזה]. בתשלום. [[משתמש:אני ואתה|אני ואתה]] - [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 17:20, 11 באפריל 2010 (IDT)

== למה ביום הזיכרון לחללי צה"ל יש שתי צפירות? ==

?
:הצפירה בערב יום הזיכרון איננה צפירת דומיה. היא רק נועדה להודיע על התחלת יום הזיכרון. לכן היא אורכת דקה אחת ולא שתים. [[משתמש:אני ואתה|אני ואתה]] - [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 01:21, 12 באפריל 2010 (IDT)
::למה צריך צפירה להודיע על כניסת יום הזיכרון? ואם כבר, אז למה אין צפירה כזאת ביום הזיכרון לשואה?[[מיוחד:תרומות/89.138.144.233|89.138.144.233]] 19:43, 12 באפריל 2010 (IDT)
::אבל גם צפירת יום השואה היא בת דקה אחת, לא? [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  01:28, 12 באפריל 2010 (IDT)
:::לא. &rlm;[[משתמש:odedee|odedee]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:odedee|שיחה]] 01:30, 12 באפריל 2010 (IDT)
::::אני חושב שהיא בת דקה אחת, נבדוק את זה היום • [[משתמש:Damzow|עודד (Damzow)]] • [[שיחת משתמש:Damzow|שיחה]] • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מלחמת העולם הראשונה|מתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם!]] •  09:07, 12 באפריל 2010 (IDT)
:::::מסתבר ששתי דקות. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  10:02, 12 באפריל 2010 (IDT)
::::::אין צורך בבדיקה, ישנו ערך על [[צפירת זיכרון]]. &rlm;[[משתמש:odedee|odedee]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:odedee|שיחה]] 10:17, 12 באפריל 2010 (IDT)
:::::::אז עכשיו אנחנו יודעים שזה נכון • [[משתמש:Damzow|עודד (Damzow)]] • [[שיחת משתמש:Damzow|שיחה]] • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מלחמת העולם הראשונה|מתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם!]] •  11:33, 12 באפריל 2010 (IDT)
:::::::ויקיפדיה אינה יכולה לשמש כמקור. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  23:03, 12 באפריל 2010 (IDT)
::::::::יש לך מקור על זה? • [[משתמש:Damzow|עודד (Damzow)]] • [[שיחת משתמש:Damzow|שיחה]] • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מלחמת העולם הראשונה|מתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם!]] •  15:15, 13 באפריל 2010 (IDT)
:::::::::יתירה מזאת: אין לי ספק שאם בשנה הבאה הערך בויקיפדיה יגיד ערב יום השואה "150 שניות", לא צופר אחד ולא שניים יופעלו ל־150 שניות. זה מחיר ההצלחה. {{לא חתם|קיפודנחש}}
::::::::::לצערי, אני מסכים עם השעטנז חיות. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  22:19, 15 באפריל 2010 (IDT)
:::::::::::אכן תמונות קשות • [[משתמש:Damzow|עודד (Damzow)]] • [[שיחת משתמש:Damzow|שיחה]] • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מלחמת העולם הראשונה|מתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם!]] •  22:21, 15 באפריל 2010 (IDT)

== קשיי ניר דוד ==

מהם קשיי ניר דוד?
:מי זה בכלל ניר דוד ועל קשיים באיזה תחום מדובר?.  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 12:43, 17 באפריל 2010 (IDT)
::[[ניר דוד]] הוא קיבוץ שהוקם בצורת ההתיישבות [[חומה ומגדל]], אולי הביטוי מתייחס לזה. אולי זה שם של מפעל ל[[קשית שתייה|קשים]], לא יודע. [[משתמש:אנדר-ויק|אנדר-ויק]] • <small>'''[[פורטל:להט"ב|פורט"ל להט"ב]] חוגג שנה, וקורא לך [[פורטל:להט"ב/ערכים מבוקשים|לתרום ערך]]'''</small>  23:20, 25 באפריל 2010 (IDT)

== שאלה קטנה על מחשבים ==

חלק מעריכותי אני מבצע בחוות המחשבים בקמפוס בו אני לומד. תמיד בסיום היום אני מקפיד על יציאה מסודרת מהחשבון שלי בוויקי בכל הדפים שעבדתי בהם (ולא סתם סגירת החלונות) ולבצע ריסטרט למחשב. עד כאן הכל בסדר. הבעייה מתחילה שלעיתים, כשאני בא למחרת, אני רואה בהיסטוריה של הדפדפן את הדפים שעליהם עבדתי. (אני יודע בוודאות שאלו עריכות שלי, כי יש שם דפים שמחקתי, לדוגמה). זה קורה גם באקספלורר וגם בשועל. זה קורה גם אם אני על מחשב אחר. השאלה היא, מה אני צריך לעשות כדי שזה לא יקרה? [[משתמש:yanshoof|yanshoof]] • [[שיחת משתמש:yanshoof|שיחה]] • <small>[[משתמש:Yanshoof/ארגז חול 8|מיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך!]] </small> 10:43, 12 באפריל 2010 (IDT)
:למה זה מפריע לך? אתה יכול למחוק את ההיסטוריה של הדפדפן. [[משתמש:נינצ'ה|נינצ'ה]] - [[שיחת משתמש:נינצ'ה|שיחה]] <small> (הזהרו מחיקויים!)</small> 10:45, 12 באפריל 2010 (IDT)
::אני סתם חושש מגניבת סיסמה או עריכות שלא בשמי. [[משתמש:yanshoof|yanshoof]] • [[שיחת משתמש:yanshoof|שיחה]] • <small>[[משתמש:Yanshoof/ארגז חול 8|מיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך!]] </small> 10:45, 12 באפריל 2010 (IDT)
:::לדפדפן כרום יש פיצ'ר של מצב "בלתי מזוהה" (או Incognito בגרסה האנגלית) - בו לא נשמרות קוקיז, היסטוריה או ססמאות. חוץ מזה הוא דפדפן מאוד נוח. [[משתמש:Havelock|זהר דרוקמן]] - [[שיחת משתמש:Havelock|Talk to me Goose!]] &rlm; 12:25, 12 באפריל 2010 (IDT)
:::{{התנגשות עריכה}} אני חושב שאתה לא צריך לחשוש מגניבת סיסמה אם אתה לא מבקש מהדפדפן לשמור אותה. אבל בכל מקרה, הגרסאות החדשות של השועל ושל IE מאפשרות לעבוד ב"מצב פרטי" שבו לאחר סגירת החלונות המערכת משמידה את כל ההיסטוריה והעוגיות של האתרים בהם גלשת (בפיירפוקס זה תחת TOOLS->start private browsing). אם אתה משתמש בגרסאות ישנות של הדפדפנים הללו, אז ניתן למחוק את ההיסטוריה והעוגיות בגמר השימוש במחשב (בפיירפוקס, tools->clear recent history). בברכה, [[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 12:27, 12 באפריל 2010 (IDT)
:::::{{התנגשות עריכה}} כפי שאמר איש המרק, אתה לא אמור לראות את העריכות האלו כאילו אתה מחובר לחשבונך, אלא כדפים שביקרו בהם. אין בכך בעיה, וכדי לענות לזהר כמידתו - גם בפיירפוקס יש מצב גלישה אנונימית והיא בניגוד לכרום באמת אנונימית - כלום לא נשלח לגוגל. בלי לדבר על זה שהוא באמת נֹ‏ח. [[משתמש:מתניה|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:מתניה|שיחה]] 12:31, 12 באפריל 2010 (IDT)
::::::גרסאות חדשות? יש כאן על המחשבים גרסה ניידת של השועל ואקספלורר ישן נושן, לדעתי. במעבדות סטודנטים יש מחשבים עם חלונות 3.11 [[משתמש:yanshoof|yanshoof]] • [[שיחת משתמש:yanshoof|שיחה]] • <small>[[משתמש:Yanshoof/ארגז חול 8|מיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך!]] </small> 12:30, 12 באפריל 2010 (IDT) 
:::::::והפתרון המתבקש כמובן הוא לבוא עם [[החסן נייד]] שעליו גרסת [[דיסק חי]] של לינוקס עדכני כלשהו. ככה אפשר להריץ מה שרוצים. [[משתמש:מתניה|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:מתניה|שיחה]] 12:34, 12 באפריל 2010 (IDT)
::::::{{התנגשות}} מתניה, עד כמה שידוע לי מי שלא עונה "כן" לשאלה "רוצה שנשלח כל מה שאתה עושה באינטרנט לגוגל?" לא אמור להיות מדווח. וגם אם ענה כן - אתה בטוח שזה תקף גם ל-Incognito? אני דיי משוכנע שאין שום רגי'סטרי של פעולות בו. ופיירפוקס איטי. [[משתמש:Havelock|זהר דרוקמן]] - [[שיחת משתמש:Havelock|Talk to me Goose!]] &rlm; 12:35, 12 באפריל 2010 (IDT)
{{התנגשות}}
::::::הגרסאות שיש כאן הן ישנות מאד, אין כרום בכלל (ואני לא אתקין כל פעם). מתניה, אתה צודק, אני רואה אותם כדפים שביקרו בהם. איך מפעילים גלישה אנונימית בפיירפוקס? [[משתמש:yanshoof|yanshoof]] • [[שיחת משתמש:yanshoof|שיחה]] • <small>[[משתמש:Yanshoof/ארגז חול 8|מיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך!]] </small> 12:36, 12 באפריל 2010 (IDT)
:::::::זהר - אני לא סומך על גוגל, במיוחד לא אחרי באזז. לא יודע מה נשלח ומה לא ואני מעדיף לא לגלות. פיירפוקס אולי איטי ביחס לכרום, אך הוא לא איטי באופן מוחלט. במיוחד לא הגרסאות החדשות. ינשוף - אכפור בעיקר ואספר לך שיש גם גרסת כרום ניידת, בהכנה אישית (לא השתמשתי, לא לדאוג, רק בדקתי שאפשר). בפיירפוקס זה תחת TOOLS->start private browsing. [[משתמש:מתניה|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:מתניה|שיחה]] 12:41, 12 באפריל 2010 (IDT)
::::::::תודה לכל המשיבים. בכל מקרה, אין לי מה לדאוג וכדאי לי לעבור לprivate browsing? [[משתמש:yanshoof|yanshoof]] • [[שיחת משתמש:yanshoof|שיחה]] • <small>[[משתמש:Yanshoof/ארגז חול 8|מיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך!]] </small> 12:49, 12 באפריל 2010 (IDT)
::::::::אני חושב שזאת פרנויה. וגם אם אתה צודק, אל תשכח ש[http://techvibe.co.il/wordpress/?p=1500 לגוגל פשוט לא אכפת מהדברים שאתה עושה באינטרנט]. [[משתמש:Havelock|זהר דרוקמן]] - [[שיחת משתמש:Havelock|Talk to me Goose!]] &rlm; 12:53, 12 באפריל 2010 (IDT)
:::::::::כתבתי למעלה איך עושים את זה בפיירפוקס. אבל עניינת אותי, יש מעבדות עם ווינדוס 3.11 לשימוש כללי? (כלומר לא לטובת איזה מחקר איזוטרי? ) באיזה קמפוס מדובר אם יורשה לי לשאול? והאם מישהו משתמש במחשבים האלה? בברכה, [[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 12:56, 12 באפריל 2010 (IDT)
::::::::::איפה עוד יהיה אפשר לשחק Skifree? [[משתמש:Havelock|זהר דרוקמן]] - [[שיחת משתמש:Havelock|Talk to me Goose!]] &rlm; 12:59, 12 באפריל 2010 (IDT)
:::::::::::הם מותרים לשימוש של סטודנטים, אבל הם מיועדים ומחוברים למכשירים עתיקים, שעובדים עם תוכנות עתיקות. [[משתמש:yanshoof|yanshoof]] • [[שיחת משתמש:yanshoof|שיחה]] • <small>[[משתמש:Yanshoof/ארגז חול 8|מיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך!]] </small> 13:02, 12 באפריל 2010 (IDT)
:::::::::::: זהר, פוסט יפה ואף מעניין, אם כי אני חולק עליו מכל וכל. יש לפרטיות ערך, גם אם אני לא מעניין. [[משתמש:מתניה|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:מתניה|שיחה]] 13:09, 12 באפריל 2010 (IDT)
:::::::::::: זהר, אתה תגיד שאני פראנואיד, אבל אתה רק מציג את הגישה החדשה של גוגל: הם יודעים שכולם מדברים על זה שהם יודעים הכל, והם שלחו אותך להגיד ש"אולי זה נכון, אבל זה לא מעניין אותם". חוצמזה, פוסט יפה. [[משתמש:yanshoof|yanshoof]] • [[שיחת משתמש:yanshoof|שיחה]] • <small>[[משתמש:Yanshoof/ארגז חול 8|מיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך!]] </small> 13:35, 12 באפריל 2010 (IDT)
::אני מצטער להיות משבית שמחות, ואני קצת מתפלא שאף אחד לא אמר את זה לפני אבל בניגוד לכל מיני אתרים אחרים שאתם מזדהים אליהם (כמו חשבון הבנק וג'ימייל) הסיסמה שמוכנסת לוויקיפדיה עוברת בצורה '''לא מוצפנת''' ככה שכל ילד עם רקע קלוש במחשבים יכול להתקין [[סניפר]] ולקלוט אותה מכל מחשב אחר בבניין, זה דורש ידע בסיסי ביותר. יתרה מכך, היום שמעתי הרצאתי של [[רונלד ריבסט]] שאמר ש-'''30%''' מהמחשבים בעולם הם חלק מרשתות [[זומבי (מחשבים)|זומבי]] (קשה להבין מהערך אבל האיש הזה יודע על מה הוא מדבר כשהוא מדבר), סביר להניח שהמחשבים באוניברסיטה הם כאלה. אני מזכיר (ומספר למי שלא יודע) שלפני בערך חודש חשבון הג'ימייל שלי נפרץ כנראה דרך המחשב שאני עובד עליו ב[[מכון ויצמן למדע|מכון ויצמן]]. משתי הסיבות האלה (ובעיקר הראשונה) אני לא מכניס את הסיסמה שלי לוויקיפדיה במחשבים במכון ואני ממליץ לשומר נפשו לנהוג כך גם כן. לגבי הפרטיות, אני לא מסכים עם זהר, הנה [http://userweb.cs.utexas.edu/~shmat/shmat_oak08netflix.pdf מאמר] שעוסק בשימוש במידע "לא מעניין" לכאורה כדי להגיע למידע מעניין. מי שרוצה תקציר מוזמן לדף השיחה שלי. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  23:17, 12 באפריל 2010 (IDT)
:::רפרפתי קלות על המאמר. היכולת להוציא מידע מעניין היא מוגבלת ועקרון העלות/תועלת לא משחק לטובת מי שמעוניין במידע. ככל שהמידע יותר ממוקד (נניח העדפת שחקן מסויים) והגישה למידע היא יותר כללית ולא ממוקדת (למשל - היסטוריית גלישה בדפדפן במחשב כלשהו) - הסיכוי למצוא דבר מלבד מקרים מובהקים במיוחד (מישהו שמבקר אחת ליום באתרים על השחקן) הוא קטן, והשימוש שניתן לעשות בכך הוא מוגבל (לשלוח פרסומות בגוגל על סרטים של השחקן? סביר שהוא קיבל את זה בכל מקרה כשחיפש אחר מידע עליו). חדירה פרטנית, כפי שמוצגת במאמר שהבאת - לאתר שעוסק בנושא מסויים ולפעולה מסויימת של הגולשים בו, היא יותר מסוכנת.
:::פרטיות זה חשוב, אבל לומר שהמעקב של גוגל בכרום הוא חדירה לפרטיות דומה בעיני לטענה ש-[[Google Earth]] חודר לפרטיות שלי כי אפשר לראות אותי ברחוב של המאהבת שלי. זה נכון, עקרונית. אבל הסיכוי שהמידע הזה יגיע לאדם שיכול לעשות בו שימוש רלוונטי הוא אפסי. יש מאבקים צודקים וחשובים יותר בעד הפרטיות, ויש חששות מהותיים יותר. [[משתמש:Havelock|זהר דרוקמן]] - [[שיחת משתמש:Havelock|Talk to me Goose!]] &rlm; 16:34, 27 באפריל 2010 (IDT)
::::או שלא קישרתי למאמר הנכון או שאתה מתייחס למשהו אחר (וזה בסדר כמובן). [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  16:38, 27 באפריל 2010 (IDT)
:::::תראה, לא קראתי לעומק. אבל עד כמה שהצלחתי להבין הם מדברים על חדירה לפרטיות ע"י איתור מידע מאוד-מאוד ספציפי - דירוג שנתנו משתמשים (כלומר, מתוך חשבונות מזוהים ייחודיים) באתר מסויים. זו יכולה להיות בעיה, אם כי אני מאמין שהם מפריזים בקלות ניתוח הפרטים הרגישים. לעומת זאת, מה שגוגל יכולים להסיק מגישה לכ-ל-ל-ל-ל-ל-ל-ל-ל היסטוריית הגלישה שלך בכרום הוא הרבה יותר כללי, והסיכוי לפגיעה ממשית בפרטיות הוא קטן, עקב אוקיינוס המידע. [[משתמש:Havelock|זהר דרוקמן]] - [[שיחת משתמש:Havelock|Talk to me Goose!]] &rlm; 16:46, 27 באפריל 2010 (IDT)
:::אלא אם מתחברים דרך השרת המאובטח. [[משתמש:מתניה|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:מתניה|שיחה]] 10:08, 13 באפריל 2010 (IDT)
::::[https://secure.wikimedia.org/wikipedia/he/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F&returnto=Main_Page השרת המאובטח], כדאי גם לקשר אליו מדף ההתחברות. נתנאל מחוץ לחשבון [[מיוחד:תרומות/77.124.33.253|77.124.33.253]] 20:02, 13 באפריל 2010 (IDT)
באותו עניין: אני נכנס פעמים רבות למשתמש שלי (בעיקר כדי להסתכל על רשימת המעקב, פחות כדי לערוך), וכשאני יוצא מהחשבון - שם המשתמש נשאר רשום. זה קורה גם בדפדף InPrivate של אקספלורר. האם יש דרך למנוע זאת, כלומר ששם המשתמש האחרון לא ישאר רשום? [[משתמש:אלעד ה|אלעד ה]] - [[שיחת משתמש:אלעד ה|שיחה]] 18:05, 13 באפריל 2010 (IDT)
::::או לרוקן את המטמון, או לגלוש דרך השרת המאובטח בכתובת: [https://secure.wikimedia.org/wikipedia/he/wiki/Main_Page]. [[משתמש:מתניה|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:מתניה|שיחה]] 18:11, 13 באפריל 2010 (IDT)
:::::השרת המאובטח לא נראה לי יעזור בעניין הזה. כדי למחוק את נתוני הטפסים שאקספלורר שומר, בחר כלים-מחיקת היסטוריית גלישה-נתוני טפסים. כדי שלא ישמור לך יותר נתוני טפסים, תבחר כלים-אפשריות אינטרנט-תוכן-השלמה אוטומטית-הגדרות-שמות משתמשים ושמות בטפסים. (אם כי אני מניח שאם תמחק את הנתונים השמורים, ומעכשיו תכניס את שם המשתמש רק במצב inprivate, אז גם כן הוא לא ישמור אותו). [[משתמש:אני ואתה|אני ואתה]] - [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 00:48, 14 באפריל 2010 (IDT)
::::::יש לציין ששם המשתמש נשמר באמצעות [[עוגייה (אינטרנט)|עוגייה]], לכן כדי שלא יופיע, יש למחוק את העוגיות. ‏– [[משתמש:Rotemliss|rotemliss]] – [[שיחת משתמש:Rotemliss|שיחה]] 23:22, 17 באפריל 2010 (IDT)
:::::::למה הוא צריך להשמר באמצעות עוגייה אם לא סימנתי "זכור אותי"? [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  23:24, 17 באפריל 2010 (IDT)
::::::::נראה שהסימון "זכור אותי" משפיע רק על השאלה האם נשמרת גם עוגיית Token (למשך חודש), המאפשרת הזדהות מול השרת - אחרת, המידע המאפשר את ההזדהות נשמר רק ב-session. בכל מקרה נשמרות עוגיות UserName ו-UserID למשך חודש, וכן עוגיית session רגילה (שנמחקת ביציאה מהדפדפן). העוגיה UserID נמחקת כשיוצאים מהחשבון בעזרת הקישור המתאים, ובמקומה נשמרת עוגיית LoggedOut (זמן היציאה מהחשבון) למשך יום אחד. לא ברור הרציונל שמאחורי המערכת הזו, אבל בכל מקרה, אם קיימת עוגיית UserName, היא מוכנסת בשדה הרלוונטי בדף הכניסה לחשבון.
::::::::אגב, אני מתייחס כאן רק לכניסה לחשבון באתר ויקי רגיל. לא בדקתי מול ויקיפדיה, שם מופעל חשבון משתמש מאוחד וזה עלול להיות מסובך יותר, אבל זה הרעיון הכללי. ‏– [[משתמש:Rotemliss|rotemliss]] – [[שיחת משתמש:Rotemliss|שיחה]] 23:32, 17 באפריל 2010 (IDT)
:::::::::אני יודע שכל מי שקרא את זה הסתכל ימינה ושמאלה במבוכה ואז חלק מהאנשים הסתכלו עלי. אז לא, לא הבנתי מה כתוב פה {{חיוך}}. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  23:12, 21 באפריל 2010 (IDT)
::סליחה על הבורות, אבל מה זה גרסה ניידת לדפדפן? • [[משתמש:Damzow|עודד (Damzow)]] • [[שיחת משתמש:Damzow|שיחה]] • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מלחמת העולם הראשונה|מתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם!]] •  22:04, 15 באפריל 2010 (IDT)
:::[http://portableapps.com/apps/internet/firefox_portable]. [[משתמש:מתניה|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:מתניה|שיחה]] 23:26, 17 באפריל 2010 (IDT)

== סבון מוצק ==

אדם ביקר בשירותים, ניגב את מה שצריך לנגב ואז שטף את ידיו בסבון מוצק. אחריו בא מישהו אחר ושטף את ידיו באותו סבון. האם החידקים לא עוברים מהידיים לסבון ומהסבון לזוג הידיים הבא?! {{לא חתם||אלמ}}

:אתה כמובן צודק. הסבון נועד להוריד לכלוך ולא להרוג חיידקים (לחטא). שימוש בסבון עשוי להפחית עד חצי מכמות מהחיידקים [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3778278,00.html], שירדו עם הלכלוך. זה אולי יותר טוב מכלום, אבל פחות טוב ממה שצריך. ומאחר שהסבון לא מתיימר לחטא, עדיף לדעתי לחטא את הידיים באלכוהול או בג'יל. אם הם אינם בנמצא וצריך להשתמש בסבון - עדיף סבון נוזלי (שיישטף לאחר השטיפה ולא יישאר להעביר את החיידקים). אגב, בלי קשר, האם חשבתם פעם כמה חיידקים נמצאים על גבי הידית השחורה של הורדת המים בניאגרה? הרי נוגעים בה באופן קבוע לפני שטיפת הידיים.... {{חיוך}} . &rlm;[[משתמש:Danny-w|Danny-w]]&rlm; 23:52, 12 באפריל 2010 (IDT)

::לא מקובל לחטא שום דבר ביותר מסבון. גם אם יש מישהו חולה בבית רק שוטפים את הכלים שלו עם סבון. ככה אנחנו מנקים את הגוף שלנו, את הבגדים שלנו, ואת כלי המאכל שלנו. מאיפה הגיעה נקודת המוצא של הדיון שהחיידקים בצואה מרובים כל כך שצריך עבור הידיים שנגעו בה חיטוי מיוחד? [[משתמש:אני ואתה|אני ואתה]] - [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 00:02, 13 באפריל 2010 (IDT)
:'''לרחוץ ידיים''' - בהמלצות [[המרכז לבקרת מחלות ומניעתן]][http://www.cdc.gov/cleanhands/] אין התייחסות לסוג הסבון, נוזלי או מוצק. הפואנטה ברחיצת ידיים היא שפשוף ממושך של הידיים (לפחות 20 שניות) כשהסבון עליהן. בנוסף, רצוי לסכם את הביקור בשירותים בסגירת הברז ופתיחת הדלת בעזרת מגבת נייר ולא בידיים חשופות. לדעתי שלב הסיכום רלוונטי במיוחד לשירותים ציבוריים. קצת מגוחך לרחוץ ידיים מתוך מחשבה על סטירליות ואחר כך לגעת בברז ובידית הדלת [שקרוב לוודאי] מזוהמים. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 12:34, 13 באפריל 2010 (IDT)
:::נראה לי שרובינו לא רוחצים ידיים בשביל סטריליות אלא בעיקר בשביל נקיון ובשביל ריח. [[משתמש:אני ואתה|אני ואתה]] - [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 13:40, 13 באפריל 2010 (IDT)
::::לא כדאי למהר ולהכליל אחרים בעמדה האישית שלך. "נקיון" היא מילה שיכולה להתפרש בדרכים רבות. המחקרים המקוריים שבצעתי העלו שניקיון מוגדר בעיקר בעזרת ההגדרה ל"לכלוך". לכלוך יכול להיות שמנוניות או חומר זר המזוהה במישוש, צבע זר או חומר זר נראה לעין, סרחון או חומר זר (או לא רצוי) שאפשר להריח ו"רעש לבן" או חומר זר אחר שאפשר לשמוע (סתם, כן ?:). לכלוך גם יכול להיות קיומם של מעוררי מחלה שאי אפשר למשש, להריח, לראות או לשמוע. בדרך כלל "יודעים" שהם שם. כל אחד, לפי מה שלדעתו הוא לכלוך, יקפיד שיותר הוא לא יהיה שם. גם הגדרה אישית יכולה להשתנות לגבי אותו אדם במצבים שונים.<br />לשיטתי, אפשר לשמור על החלוקה בין לכלוך שאפשר לזהות ללכלוך שאפשר רק "לדעת" שהוא שם וכמובן לדעת שהוא הלכלוך עם הפוטנציאל האמיתי לנזק לבריאות. להבדיל מהלכלוך שאפשר לזהות שיגרום לפעמים לנזק חברתי.<br />להתעלם מסיכונים לבריאות שאפשר למנוע בקלות יחסית זה לא משהו שרובנו עושים. ובשביל ריח, יש את הפטנט המיתולוגי הבדוק של הצרפתים, במקום להתקלח, לשפוך על הגוף עוד ליטר מי קולון. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 14:41, 13 באפריל 2010 (IDT)
:::::אילו היה אכפת לאנשים מסטריליות היה אפשר לצפות למצוא חומרי חיטוי ליד כיורות הרחצה. כמו כן הייתי מצפה שאנשים יחטאו מידי פעם את כל הברזים והידיות (וכלי המאכל?) בבית שלהם. [[משתמש:אני ואתה|אני ואתה]] - [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 15:08, 13 באפריל 2010 (IDT)
::::::לא הבנתי, אתה טוען שאם לאנשים היה אכפת מ[[הגיינה]] אז הם היו מוסיפים לכל מתקן שירותים ובכל מסעדה מתקנים עם מים זורמים וסבון? עזוב, נו. אנחנו לא הולכים להתווכח על מה אכפת לגוף המעומעם הזה הקרוי "אנשים". זה חסר טעם. העובדות הן שיש מי שטרח לחקור הגיינה ולנסח המלצות רלוונטיות. אם תיכנס לקישור של ה-CDC תמצא שיש גופים שממש מקדישים את עצמם לנושא. המניע שלהם כנראה לא קשור למניעים של גברת בבלי. מחוץ לחשבון 18:19, 13 באפריל 2010 (IDT)
:מה הרוע בקצת חיידקים? צריך קצת לחזק את המערכת החיסונית.[[משתמש:Nimrod333|Nimrod333]] - [[שיחת משתמש:Nimrod333|שיחה]] 19:58, 13 באפריל 2010 (IDT)
::אני סבור שלבוגרים בריאים בדרך כלל אין בעיה עם קצת חיידקים. מצד שני, ישנם תינוקות, קשישים ופגיעים אחרים שלהם יש בעיה עם קצת יותר מדי חיידקים. בוגרים בריאים יכולים לסחוב עליהם את החיידקים ולהדביק את בעלי מערכת החיסון המוחלשת\חלשה. בנוסף, בסביבות אורבניות צפופות, שם מתגוררים חלק לא מבוטל מאוכלוסיית העולם, מיקרוב אחד מוצלח במיוחד יכול להגיע בקלות יחסית למספר רב של אנשים. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 23:00, 13 באפריל 2010 (IDT)

חחח אני רואה שהשאלה שלי עוררה דיון סוער:-) אני אחדד אותה- '''בהנחה שהמטרה שלי היא לשטוף את הידיים מחיידקים/זיהומים/גורמי-מחלות-למיניהם''' אחרי השירותים ו/או לפני האוכל- האם אני יכול לסמוך על סבון מוצק שלא רק אני משתמש בו?
:נדמה לי שכבר הגשתי לך את התשובה של ה-CDC. התשובה היא כן בתנאי שאתה מקפיד על שטיפת ידיים נכונה (אחרי שהקצפת ושפשפת את הידיים עם הסבון, עוד לפחות 20 שניות קרצוף עם קצף הסבון על הידיים מחוץ לזרם). [[משתמש:שומשום1|יוסי מחשבון אחר]] - [[שיחת משתמש:שומשום1|שיחה]] 09:39, 14 באפריל 2010 (IDT)
::תודה

== [[דרך אם המושבות]] ==

יש את [[כביש 491]] ויש את [[דרך אם המושבות]] מישהו יכול לסדר לי את הבלאגן בראש? לדרך אם המושבות אין מספר? למה אין מספר? יכול להיות שזה אותו כביש?! האם יש קשר ל[[כביש 482]]?

אם מדובר בשני כבישים שונים - מה ההסבר לכך שיש שני כבישי רוחב במרחק קטן כל כך באזור שמשרת, יחסית, מעט אוכלוסיה (תושבי צפון [[פתח תקווה]] ו[[שכונת אם המושבות]])?[[משתמש:Danbene|Danbene]] - [[שיחת משתמש:Danbene|שיחה]] 10:05, 13 באפריל 2010 (IDT)
:לפי הערכים דרך אם המושבות עתידה לשמש ככביש שירות ל-491, כלומר ציר מקביל (לפחות ברובו) עם מהירות נסיעה איטית יותר ויותר כניסות ויציאות, בעוד 491 יהיה בעל אופי של כביש מהיר. [[משתמש:Ranbar|Ranbar]] - [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] 13:07, 13 באפריל 2010 (IDT)

האם "כביש 491" שאתה מדבר עליו זה לא האוטוסטרדה שנקראת " כביש איילון מזרח " שאמורה להתחיל בכביש איילון ולהסתיים בכביש חוצה שומרון ? . אגב, "דרף אם המושבות" זה רחוב מקביל לרחוב ז'בוטינסקי בבני-ברק ורמת-גן.  [[משתמש:פארוק|פארוק]] - [[שיחת משתמש:פארוק|שיחה]] 23:44, 15 באפריל 2010 (IDT)

== טקס יום הזיכרון ב"יד ושם" ==

מישהו יודע למה [[ליאור אשכנזי]] היה עם זקן ושער ארוכים בטקס יום הזיכרון ביד ושם? [[משתמש:מעט מן האור|מעט מן האור]] • [[שיחת משתמש:מעט מן האור|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תש"ע • 10:30, 13 באפריל 2010 (IDT)
:כנראה הוא החליט לגדל שיער... [[משתמש:רחפן|רחפן]] - [[שיחת משתמש:רחפן|שיחה]] • הו הו! • כ"ט בניסן ה'תש"ע • 14:16, 13 באפריל 2010 (IDT)
::טוב מאוחר מאשר אף פעם - גידל שער וזקן לצורך צילומי הסרט "[[הערת שוליים (סרט)|הערת שוליים]]"... [[משתמש:מעט מן האור|מעט מן האור]] • [[שיחת משתמש:מעט מן האור|שיחה]] • י"ח בטבת ה'תשע"ג • 04:29, 31 בדצמבר 2012 (IST)

== מדליקי המשואה ==

מישהו יודע מיהם מדליקי המשואה השנה ביום העצמאות? [[משתמש:Havelock|זהר דרוקמן]] - [[שיחת משתמש:Havelock|Talk to me Goose!]] &rlm; 16:15, 13 באפריל 2010 (IDT)
:14 מדליקי המשואה מופיעים [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3865801,00.html בכתבה זו]. [[משתמש:אצטרובל|אצטרובל]] - [[שיחת משתמש:אצטרובל|שיחה]] 18:15, 13 באפריל 2010 (IDT)

== השפה המדוברת בא"י בתקופת בית שני ==

מן הסתם שהשפה המדוברת כאן בפי יהודים בתקופת בית שני הייתה ארמית.

השאלה שלי היא בעצם איזה דיאלקט.

שמעתי שכל איזור דיבר דיאלקט מעט שונה, אך כולם היו מספיק דומים ע"מ שאדם גלילי יוכל לדבר ביהודה ועבר הירדן בחופשיות.

איזה מהדיאלקטים שאנו מכירים היום קרוב ביותר לדיאלקט אותו דיברו אז? [[משתמש:ירדן זליבנסקי גרינוואלד|ירדן זליבנסקי גרינוואלד]] - [[שיחת משתמש:ירדן זליבנסקי גרינוואלד|שיחה]] 00:12, 14 באפריל 2010 (IDT)

שלום ירדו, בארץ אז דיברו עוד שפות; הרומאים דיברו בינהם בלטינית, באיזורים מסויימים היהודים דיברו יוונית (וכן גם הרומאים חלקם היו שולטים ביוונית), למיטב ידיעתי, ההבדל בין הדיאלקטים שאתה מזכיר הוא זניח.

וכן, כל היהודים היו שולטים במידה כזאת או אחרת בעברית מקראית.

::אכן, השפה המדוברת באותה תקופה הייתה ארמית. יש לכך הוכחות רבות. למשל - ה[[כתובה]], שהיא חוזה משפטי בין בעל ואשה, נכתבה בארמית. התלמוד הירושלמי שנתחבר בארץ ישראל - נכתב בארמית. הארמית הייתה ארמית בבלית ביסודה, אך עלתה עם היהודים מבבל בימי שיבת ציון. לכן היא שונה מהארמית הבבלית שאנו פוגשים בתלמוד הבבלי, שהתחבר כשבע מאות שנה אחר שיבת ציון. [[משתמש:ברי"א|ברי"א]] • [[שיחת משתמש:ברי"א|שיחה]] • ל' בניסן ה'תש"ע • 09:45, 14 באפריל 2010 (IDT)
:::ראו [[ארמית גלילית]]. [[משתמש:Ranbar|Ranbar]] - [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] 11:12, 14 באפריל 2010 (IDT)
:ץלוי מי, ותלוי מתי. גם יוונית היתה בשימוש. &rlm;[[משתמש:Rashi|Rashi]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Rashi|שיחה]] • [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Rashi|שלח לי דואר]] • י"א באייר ה'תש"ע 20:32, 25 באפריל 2010 (IDT)

==יצירת קשר עם אבשלום קור==

חייב לשאול אותו מה עומד מאחורי המילה "זכר", (מאחורי המילה נקבה עומדת המילה "נקב").

האם מישהו ממכם מכיר דרך כזו?
: לא תמיד יש משמעות לשם. מה עומד מאחורי המילה "שולחן", "כסא", "עט" ?
::ומה עומד מאחורי המילה "מילה"? כלום! [[משתמש:Anonymous|Anonymous]] - [[שיחת משתמש:Anonymous|שיחה]] 14:16, 15 באפריל 2010 (IDT)
:::המקור הוא הגדה של פסח: "בשפלנו זכר לנו". כידוע איבר הזכרות נמצא בשיפולי הבטן.

פירוש המילה "זכר" זה מגיע מהמילה "זוכר". [[משתמש:פארוק|פארוק]] - [[שיחת משתמש:פארוק|שיחה]] 23:08, 15 באפריל 2010 (IDT)
::::לגבי המילה כיסא, היא באה מארמית ואני לא בטוח ששם המשמעות שלה סתמית.  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 12:38, 17 באפריל 2010 (IDT)
:::::לגבי המילה מילה, היא קשורה לשורש מלל. {{לא חתם||אלמ}}
:ד״ר קור עסוק היום בחידון התנ״ך, לא צריך להטריד אותו.
:לפי המילונים של קליין ולפי המילון המקראי בד״ב ייתכן שהמילה "זכר" קשורה למילה "דקר", אבל זה לא ודאי. ליתר דיוק, לא כתוב שם במפורש "דקר", כתוב pierce באנגלית; הצליל אומנם דומה, אבל המילונים לא אומרים שום דבר בקשר לזה, אז אל תקפצו למסקנות.
:אפשרות אחרת היא הקשר לשורש ז־כ־ר של "זיכרון", כי, כביכול, מזכירים את הגבר כמי שראוי להיות להלל (את אלוהים כנראה). זו השערה מוזרה שאני בעצמי לא לגמרי מבין. פשוט נסו לקרוא בעצמכם: [[:s:en:Page:A Hebrew and English Lexicon (Brown-Driver-Briggs).djvu/295]].
:לגבי "נקבה" נאמר בבד״ב במפורש – perforata ("מנוקבת"). ––[[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] - [[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]] 16:38, 20 באפריל 2010 (IDT)
:: לפני כמה וכמה שנים רציתי לדבר איתו ומספר הטלפון שלו (בתל אביב) הופיע בספר הטלפונים. לא יודע אם זה עדיין נכון כיום. &rlm;[[משתמש:atbannett|עמיחי]] • [[שיחת משתמש:atbannett|שיחה]]  22:12, 21 באפריל 2010 (IDT)
::: חיפשתי באתר 144 ומצאתי. &rlm;[[משתמש:atbannett|עמיחי]] • [[שיחת משתמש:atbannett|שיחה]]  22:13, 21 באפריל 2010 (IDT)

== אף - שני חורים?! ==

קראתי את הערך [[אף|אף (איבר בפנים)]], אך עדיין לא הבנתי למה הוא התפתח להיות שני חורים, או חור אחד שמפוצל במחיצה? הרחה ונשימה אפשר לעשות גם עם חור אחד. תודה!
: תרשום בגוגל: why nose has two holes

==מאכלים ישראליים עתיקים==

הפסוקים הבאים מופיעים בתורה:

וְסַל מַצּוֹת, סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת, מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן; וּמִנְחָתָם, וְנִסְכֵּיהֶם.  

מזה "סולת חלות", ומזה "בלולות בשמן" ?..

תודה לעונים!
cakes of fine flour [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 14:13, 15 באפריל 2010 (IDT)
::בלולות בשמן .. אמממ... יאמי! [[משתמש:החובץ בגבינה|החובץ בגבינה]] - [[שיחת משתמש:החובץ בגבינה|שיחה]] 19:06, 19 באפריל 2010 (IDT)
:::מה, לאכול פיתה בלי שמן זית? [[משתמש:דניאל צבי|דניאל צבי]] • [[שיחת משתמש:דניאל צבי|שיחה]] 19:20, ה' באייר ה'תש"ע (19.04.10)
:הפנה את השאלה אל טובה דיקשטיין, שחוקרת את המזון התנ"כי. פנה אליה במייל  <tova_d21{{@}}walla.com>, תגיד שאוריה שלח אותך.  [[משתמש:אוריה אורן|אוריה אורן]] - [[שיחת משתמש:אוריה אורן|שיחה]] 12:03, 24 באפריל 2010 (IDT)

== שמות עבריים לסוגים ממשפחת ציפורי-השיר Maluridae ==

בערך על סדרת-העל [[ציפורי שיר]], "בן הטבע" תרגם את שם המשפחה Maluridae ל"סיבכיי פיות". מהו המקור לתרגום זה? הבנתי שזה כלל אינו שם שהאקדמיה לעברית נתנה. מה החליט המקור לשם העברי של המשפחה לגבי שמות הסוגים שבמשפחה? האם הוא תרגם גם את שמות הסוגים במשפחה? תודה! [[משתמש:קוקמבר|קוקמבר]] - [[שיחת משתמש:קוקמבר|שיחה]] 10:51, 15 באפריל 2010 (IDT)

== הפשרת הקרחונים ==

כמות הקרחונים בקוטב הצפוני הצטמצמה בכמעט חצי בעשרים השנים האחרונות, זאת על פי ד"ר אלי גלנטי. האם זה אומר שעד לשנת 2030 לא יהיו קרחונים בקוטב הצפוני? או האם בימי חיינו יעלמו הקרחונים לחלוטין מהקוטב הצפוני (זאת על פי קצב הפשרת הקרחונים בקוטב הצפוני)? [[משתמש:Anonymous|Anonymous]] - [[שיחת משתמש:Anonymous|שיחה]] 12:34, 15 באפריל 2010 (IDT)

:אני גבהתי פי שתיים בעשרים השנה האחרונות, האם זה אומר שבשנת 2030 הגובה שלי יהיה 3.5 מטרים? [[משתמש:אני ואתה|אני ואתה]] - [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 12:59, 15 באפריל 2010 (IDT)
::אתה רומז שהפשרת הקרחונים תיכנס בעתיד להאטה משמעותית או בכלל תיפסק לגמרי ואז ישארו קרחונים בקוטב הצפוני? ז"א משתמע מדבריך שהקשה כבר מאחורינו ובמהלך 20 השנים הבאות הקרחונים בקוטב הצפוני יעלמו בקצב הרבה יותר איטי ממה שהיה ב- 20 השנים האחרונות. [[משתמש:Anonymous|Anonymous]] - [[שיחת משתמש:Anonymous|שיחה]] 13:50, 15 באפריל 2010 (IDT)
:::אני יכול להרגיע אותך. "בתקופת חיינו" לעולם יהיו קרחונים. מספיק שרק חלק מהם ימסו כדי שתקופת חיינו תהיה קצרה מהמצופה. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  17:24, 15 באפריל 2010 (IDT)
::::זאת הגזמה. כמות הקרח בקוטב הצפוני יורדת כבר עשרות שנים (סה"כ מדובר בעשרות אחוזים), הקרחונים בכמעט כל נקודה בעולם נסוגים, אנחנו עדיין חיים. גם ההשלכות של עליית פני הים *עלינו* (להבדיל מתושבי מדינות איים ומדינות עולם שלישי) הן לא מהותיות. פני הים עולים היום בקצב של 3 מילימטרים בשנה... גם אם המספר יכפיל עצמו, לא מדובר על סכנה בימי חיינו. בברכה, [[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 20:42, 16 באפריל 2010 (IDT)
:::::מרק, קרא שוב את מה שכתבתי, אם כולם ימסו אז גם אנחנו נטבע, אם הם לא ימסו ונמות מזקנה המשפט עדיין נכון. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  01:11, 17 באפריל 2010 (IDT)
::::::"מספיק שרק חלק מהם ימסו כדי שתקופת חיינו תהיה קצרה מהמצופה." התייחסתי לחלק הזה של המשפט. אגב, אם הקרחונים יימסו אנחנו לא נטבע אנחנו פשוט נעבור לגור במקום גבוה יותר (אבל סביר שהכלכלה העולמית תיפגע מאוד). גובה פני הים, כך אומרים, יעלה אם כל הקרח בעולם יימס, בערך ב70 מטרים. בברכה,  [[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 04:24, 17 באפריל 2010 (IDT)
:אתה מניח שקרחונים נמסים בקצב [[לינארי]]. אני לא יודע באיזה קצב הם באמת נמסים, אבל לא נראה לי שזה לינארי. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל ב.]] 20:52, 15 באפריל 2010 (IDT)
::בקוטב הצפוני אין קרחונים, יש קרח. בעקבות ההתחממות העולמית, תוך כמה עשרות שנים (וייתכן שכבר בעוד שנים ספורות) הקרח צפוי להיעלם כליל מהקוטב הצפוני בעונת הקיץ אבל לא בחורף. [[משתמש:Gidip|Gidip]] - [[שיחת משתמש:Gidip|שיחה]] 00:57, 19 באפריל 2010 (IDT)

==תרגום כתב יתידות==

אם השפה הפרסית העתיקה נכחדה לפני אלפי שנים (השפה שנכתבה בכתב יתידות).

איך חוקרים יכלו לפענחו?
:על המקרה הפרטי הזה אני לא יודע, אבל בעיקרון אפשר לשחזר שפות דיבור עתיקות לפי השפות שהתפתחו מהן ואפשר להשוות כתב בשפה לא מוכרת לתרגומו העתיק בשפה עתיקה כן מוכרת...וכמובן, מישהו בטח ישב עשרות שנים לחפש פתרון.  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 20:04, 16 באפריל 2010 (IDT)
::ראו בקצרצרה [[W:Elamite_Cuneiform#History and Decipherment]] [[משתמש:Rex|Rex]] - [[שיחת משתמש:Rex|שיחה]] 11:31, 17 באפריל 2010 (IDT)

==[[מרינה הרצליה]]==
[[קובץ:PMarina029.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]
הספינה שבתמונה ניצבה אתמול לרוחב הכניסה למרינה, ומסיפונה הוזרמו מים דרך מתקן סינון או ניקוי. מי יודע מה בדיוק זה? &rlm;[[משתמש:Ori|Ori]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ori|PTT]]&rlm;  21:21, 15 באפריל 2010 (IDT)
:נראה כאילו הם ניקו את הקרקעית • [[משתמש:Damzow|עודד (Damzow)]] • [[שיחת משתמש:Damzow|שיחה]] • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מלחמת העולם הראשונה|מתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם!]] •  22:00, 15 באפריל 2010 (IDT)

== הקריין בעל קול הזהב ==

דן כנר מדבר במאמרו "[http://www.iba.org.il/kolisrael70/Kol70.aspx?entity=118236&type=1&topic=153| אברא כדברא]" על תקופת "הקריין בעל קול הזהב". האם יש מאמרים באינטרנט או ספרים בעברית או באנגלית שעוסקים בנושא? [[מיוחד:תרומות/77.127.143.25|77.127.143.25]] 21:58, 15 באפריל 2010 (IDT)

== הסכם השילומים ==

מה היה האינטרס של גרמניה המערבית לחתום על [[הסכם השילומים]]? האם יתכן שזוהי דוגמה נדירה בה מדינה מחליטה לעשות את המעשה הנכון, על אף שאין לה רווח מכך? [[מיוחד:תרומות/85.64.171.226|85.64.171.226]] 11:39, 16 באפריל 2010 (IDT)

: הרווח הוא בתדמית הציבורית של גרמניה בעולם.
::ואולי זה פשוט טוב לב? קורה לאנשים לפעמים שהם רוצים לעשות משהו טוב. אגב, למה מספר הפושעים הנאצים שהועמדו לדין בגרמניה המערבים עולה לאין ערוך על זה שבגרמניה המזרחית, אוסטריה וישראל? הרי אם רק התדמית בעולם הייתה חשובה, הם היו מסדרים שני משפטים גדולים ודי, ממש כמו שמדינת ישראל עשתה.  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 20:02, 16 באפריל 2010 (IDT)
::לדעתי הגרמנים פשוט חשו אשמה כנה לחלוטין. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל ב.]] 20:39, 16 באפריל 2010 (IDT)
:::טוב לב... הצחקת אותו... ודאי שבגרמניה העמידו יותר פושעי מלחמה לדין, כי שם הם היו, אך אחוז הפושעים שהועמדו לדין היה מזערי. הגרמנים טשטשו עקבות, עזרו לפושעים להימלט לדרום אמריקה ולמקומות נוספים, ניצלו כל תירוץ אפשרי לשחרור הנאשמים ודנו אותם לעונשים מגוחכים יחסית למעשיהם. מעטים חשו אשמה, רבים יותר חשו פחד שמעשיהם בתקופה הנאצית יתגלו ויחשפו בפומבי. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 13:37, 17 באפריל 2010 (IDT)
::::ועדיין, ישראל, אוסטריה וגרמניה המזרחית ביחד הביאו לדין הרבה פחות פושעים נאציים. כל כך הרבה פחות.  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 22:14, 17 באפריל 2010 (IDT)
:::::עדו, זה נכון במספרים אבסולוטיים, אך לא נכון באחוז המקרים בהם הייתה להם הזדמנות. כמה נאצים היו בישראל? בגרמניה המזרחית הנאצים, שלא הוצאו להורג בלי משפט על ידי הרוסים, נמלטו למערב גרמניה או שהצטרפו למפלגה הקומוניסטית ובכך נגמר העניין. הפרשה האוסטרית מסריחה הרבה יותר - מולדתם של היטלר ושל אייכמן שיחקה משחק צבוע של קורבן, התחמקה מתשלום פיצויים ומעולם לא עשתה חשבון נפש. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 23:18, 17 באפריל 2010 (IDT)
::::::שמע, אני כבר ממש מפחד שאני מנדנד, אז אשאל אותך דבר אחרון. למה כמעט בכל פעם כשהיה מתגלה פושע נאצי בדרום אמריקה הוא היה נעצר עם בעקבות בקשה דווקא של גרמניה המערבית ולא של ישראל?.  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 18:27, 18 באפריל 2010 (IDT)
:::::::מדינת ישראל לא הייתה קיימת בתקופת מלחמת העולם השנייה, לכן לא נעשו שום פשעים של נאצים בתחומה או נגד אזרחיה. ישראל אמנם חוקקה חוק לעשיית הדין בנאצים ובעוזריהם, אך הקשיים היו הרבה יותר גדולים והיה שווה את המאמץ רק נגד אייכמנים. הפושעים האלה לא שהו בישראל, מדינות העולם, בהם שהו הפושעים, לא קיבלו את ישראל כנציגת היהודים שנרצחו לפני שהיא הוקמה, לכן לא שיתפו פעולה איתה בחקירותיה וברדיפת הנאצים. מבחינה חוקית כמעט כל הפ]שעים בוצעו בגרמניה ובשטחים שנשלטו על ידי גרמניה, לכן, גרמניה המערבית ובהמשך גרמניה המאוחדת, "נדרשה" לטפל בנאצים שהתגלו בדרום אמריקה, אבל היא לא חיפשה אותם ולא השתדלה במיוחד להביא אותם או לזרז את ההליכים המשפטיים. רבים מהנשפטים בגרמניה זכו למשפטים שנמשכו שנים ארוכות בעודם משוחררים בערבות או שוהים בבתי החלמה. מה הפלא? שופטים היו לעתים בעצמם אנשי אס אס לשעבר או בניהם של אנשי אס אס. גרמניה גם שילמה פנסיות שמנות למי ששירת באס אס. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 08:31, 19 באפריל 2010 (IDT)
:גרמניה היתה צריכה "תעודת כשרות" של המדינה היהודית בשביל להתקבל חזרה אל חיק משפחת העמים. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 01:22, 17 באפריל 2010 (IDT)
::אלה היו שיקולי כדאיות טהורים - כל השילומים ששולמו עד היום על ידי הגרמנים לא כיסו את ערך הרכוש והמזומנים שהגרמנים שדדו מיהודי אירופה וזאת מבלי להיכנס לנושא הנזקים בנפש ובגוף. מי יכול לשקלל את ערך שיני הזהב (טונות) שמכרו הגרמנים לשוויצרים בעת המלחמה וכך זכו למטבע קשה? מי יכול לשקלל את ערך המבנים השייכים לקהילות היהודיות, בתי כנסת, בתי ספר, בתי עלמין, משרדים, בתי חולים, ריהוט וחפצי ערך, את הכל החרימו ואת היהודים שלחו השמיימה בדרך מהירה. מי יכול לשקלל את כל המזומנים והרכוש שנבזזו מהיהודים האלה? הם אפילו לא יכולים להעיד על כך, כי מרביתם נרצחו מבלי שיכלו להעביר את הידע לאחרים. הכל נבזז, מכוניות, בתי חרושת, ספינות, קרקעות, בתים, מניות ואיגרות חוב, תכשיטים וחפצי אומנות, מקלטי רדיו, אופניים, ריהוט ביתי, בגדי היהודים ותכולת בתיהם, נעליהם ובגדיהם התחתונים וגם שערם. מה אגיד לכם, גרמניה עשתה עיסקה טובה, היא יצאה ברווח גדול... בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 13:31, 17 באפריל 2010 (IDT)
:::גם אם השילומים לא מכסים את הנזק, זה לא אומר שהם ניתנו משיקולי כדאיות. להפך, היה כדאי עוד יותר שלא לתת אפילו אותם.  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 22:11, 17 באפריל 2010 (IDT)
::::לא בדיוק - היהודים, כעם ומדינת ישראל כמדינת העם היהודי, היו יכולים לתבוע נזקים ופיצויים. נכון שהיו בדרך הרבה מכשולים משפטיים, כמו קבלת הכרה לישראל כנציגת העם היהודי, אך בשים לב לאווירה האנטיגרמנית ולרגשי האשם של העמים האחרים, ששיתפו פעולה או עמדו מהצד, היו סיכויים לכך. במקרה כזה הגרמנים היו נאלצים לשלם וגם היו נשארים מצורעים כעם. זו הייתה פשרה. הגרמנים הכירו בישראל כנציגת העם היהודי ושילמו מה ששילמו ללא התדיינויות משפטיות, כדי לקבל מחילה מסוימת וכדי להימנע מנזקים גדולים יותר שהיו יכולים לנבוע מתהליך משפטי ארוך שהיה מתרכז בפשעים שלהם נגד היהודים ומחזיק את הנושא חי בקביעות בדעת הקהל. ישראל והיהודים העדיפו זאת כי אי אפשר לחזות מראש מה יהיו תוצאותיו של תהליך משפטי וגם משום שמדינת ישראל של הצנע, המוקפת אויבים והזקוקה נואשות למטבע קשה, עשתה בעצמה חשבון קר, אך ריאלי. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 23:29, 17 באפריל 2010 (IDT)

== אנטמולוגים- מי מכיר מי יודע? ==

[[קובץ:BUG 2010 009.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
מיהו החרק - חיפושית, דבורה או זבוב? ובהזדמנות זו - איך נקרא שיח המברשות הזה? [[משתמש:שנילי|שנילי]] • [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 09:01, 17 באפריל 2010 (IDT)
:האם [[דבורת עץ צהובה]]? [[משתמש:שנילי|שנילי]] • [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 09:21, 17 באפריל 2010 (IDT)
:השיח הוא מין של [[w:en:Callistemon|קליסטמון]]. [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 11:05, 17 באפריל 2010 (IDT)
:לגבי החרק, אני לא בטוח, יש לי כאלה בחצר ואני חושב שהמאמר [http://www.dianabarshaw.com/carpenter-bees.php הזה] מדבר עליהן. אנחנו קראנו להם "חיפושיות עץ" אבל אני לא יודע אם ככה הן נקראות בעברית. [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 14:29, 17 באפריל 2010 (IDT)
: [[בומבוס האדמה]]. [[משתמש:חובבשירה|חובבשירה]] - [[שיחת משתמש:חובבשירה|שיחה]] 15:43, 17 באפריל 2010 (IDT)
::מבדיקה בספרות בומבוס האדמה שעירה כולה והיא נפוצה באיזור הצפוני של הארץ. לפי צילומים והתיאור אני משוכנע כעת שמדובר בדבורת עץ צהובה ממין נקבה (שאינה שעירה על הגוף ויש לה הקרחת הקטנה על הראש). [[משתמש:שנילי|שנילי]] • [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 18:50, 17 באפריל 2010 (IDT)
::: נראה כמו : [[w:Carpenter bee]] [[משתמש:איתן|איתן]] - [[שיחת משתמש:איתן|שיחה]] 18:59, 17 באפריל 2010 (IDT)
::::אכן דבורת עץ צהובה נקבה ''Xylocopa pubescens''. שים לב לאקריות הסימביונטיות שיש לה בין הבטן לחזה. תמונות נוספות של המין הזה כאן:http://commons.wikimedia.org/wiki/Xylocopa_pubescens [[משתמש:Gidip|Gidip]] - [[שיחת משתמש:Gidip|שיחה]] 00:59, 19 באפריל 2010 (IDT)

== [[ביקוע גרעיני]] ==

מדוע רק אורניום  (איזוטופים מסוימים כמובן) ופלוטוניום ניתנים לביקוע? מדוע לא יסודות כבדים יחסית כמו עופרת שהם הרבה יותר נפוצים בטבע? [[משתמש:איתן|איתן]] - [[שיחת משתמש:איתן|שיחה]] 17:35, 17 באפריל 2010 (IDT)
:עופרת כפי הנראה אינה כבדה מספיק. העניין מוסבר די טוב בערך [[ביקוע גרעיני]]. [[משתמש:אני ואתה|אני ואתה]] - [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 20:49, 17 באפריל 2010 (IDT)
:: זו תשובה מעגלית. צא מהנחה שאת הערך קראתי. האם יש איזשהוא מינימום למסה האטומית שמתחת לה לא יהיה ביקוע, או שהביקוע מתבצע רק כאשר האיזוטופ מתאים? תשובה חלקית מצאתי ב[[אקטיניד]] [[משתמש:איתן|איתן]] - [[שיחת משתמש:איתן|שיחה]] 21:14, 17 באפריל 2010 (IDT)
:::את [[חומר בקיע]] ואת המקביל המפורט שלו באנגלית קראת? [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 21:22, 17 באפריל 2010 (IDT)
::: את [[חומר בקיע]] קראתי. לפי מה שהבנתי  ביסודות כבדים המרחק של החלקיקים ממרכז האטום הופך אותם לפחות יציבים, כך שיסודות שהם בקיעים נמצאים בטבע בכמות זניחה, אך מדוע יסוד כמו [[תוריום]] אינו בקיע - על כך לא קיבלתי תשובה. [[משתמש:איתן|איתן]] - [[שיחת משתמש:איתן|שיחה]] 21:33, 17 באפריל 2010 (IDT)
::::לכל היסודות ישנם [[איזוטופ|איזוטופים]] שאינם יציבים וניתנים לביקוע, למעשה רוב האיזוטופים שאנו מכירים היום הם רדיואקטיביים - כלומר הם מתבקעים לבד. מה שכן, יסודות שמתבקעים לרוב גם נגמרים מהר ולכן בטבע מוצאים בעיקר יסודות יציבים - כלומר שזמן מחצית החיים שלהם הוא מאוד מאוד גדול. מבחינה אנרגטית היסוד היציב ביותר הוא ברזל - ולכן לאחר התפוצצות סופרנובות שבהם יסודות כבדים משוחררים לחלל, ומשתחררים כל מיני איזוטופים שרובם הגדול לא יציב, האיזוטופים הלא יציבים דועכים מהר, אלה שיציבים קצת יותר שורדים ולפעמים יש להם מזל להפוך לחלק מכוכב לכת, ולעורר תהיות בקרב קהילת הוויקיפדיה העברית. אם נחכה מספיק זמן, יכול להיות שהאטום הנפוץ ביותר ביקום יהיה ברזל (או כוכבי נוטרונים). [[משתמש:טוקיוני|טוקיוני]] 21:46, 17 באפריל 2010 (IDT)
:::::: אוקיי, אחדד את השאלה, מאחר והגיע מומחה (יוני, רוב מה שכתבת אני יודע הרבה שנים, וזה לא עונה על שאלתי). שאלתי למה האיזוטופ 235 של אורניום הוא בקיע ו-238 לא, למה תוריום אינו בקיע ויסודות קרובים אחרים כן. מהי הסיבה הפיזיקלית? יכול להיות שאני יודע את התשובה ולא זוכר אותה. היא קשורה איכשהו למבנה הגרעין). [[משתמש:איתן|איתן]] - [[שיחת משתמש:איתן|שיחה]] 22:11, 17 באפריל 2010 (IDT)
:::::::אני לא יודע פיזיקה גרעינית, אבל ביסודו של דבר בגרעין האטום יש תחרות בין הכוח החשמלי שדוחה את הפרוטונים זה מזה, והכח הגרעיני החזק שמושך אותם זה לזה. לכן גרעינים בערך פי שניים ניוטרונים מפרוטונים כדי להיות יציבים. מעבר לכך יש אפקטים קוונטיים - בדיוק כמו סגירת רמות באטומים שמביא לכך שגזים אצילים הם יציבים יותר, כך גם סגירת רמות גרעיניות מביא לגרעינים יציבים יותר. זה ממצא את הידע שלי בנושא, אבל אם זה לא מספק אותך אשמח לקרוא על זה יותר. [[משתמש:טוקיוני|טוקיוני]] 22:41, 17 באפריל 2010 (IDT)
:::::::: משום מה חשבתי שאתה כן בתחום. בחוג לפיזיקה לא לומדים גם פיזיקה גרעינית? לפי מה שאני יודע, יציבות של גזים אצילים זה בתחום הכימיה (קליפות אלקטרונים) ולא פיזיקלי. [[משתמש:איתן|איתן]] - [[שיחת משתמש:איתן|שיחה]] 22:48, 17 באפריל 2010 (IDT)
:::::::::הערת אגב - השיוך של נושאים ל'כימיה', 'פיזיקה' הוא סתם שיוך סמנטי מטעמי נוחות אקדמית. אין שום משמעות מדעית למשפט "גזים אצילים זה בתחום הכימיה (קליפות אלקטרונים) ולא פיזיקלי". כשפזיקיאי מתעסק בזה זה פיזיקה ושכימאי זה כימיה. אין הבדל מהותי בין השניים. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל ב.]] 22:55, 17 באפריל 2010 (IDT)
דניאל, אתה צודק. החלוקה שלי נובעת ממה שלמדתי בעבר הרחוק . בכימיה למדתי את נושא האורביטלים, ואת הקשר לתגובות כימיות. מובן שאלקטרונים קשורים גם לתופעות פיזיקליות. [[משתמש:איתן|איתן]] - [[שיחת משתמש:איתן|שיחה]] 23:10, 17 באפריל 2010 (IDT)
:הסיבה היא שרק פלוטוניום ואורניום 235 פולטים ניוטרונים איטיים בהתבקעות שלהם בסבירות גבוהה מספיק. על מנת לקיים תגובת שרשרת צריך שבממוצע האטום המתבקע יפלוט יותר מניוטרון איטי אחד. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 22:51, 17 באפריל 2010 (IDT)

:אתה מתבלבל בין בקיעות לבין יציבות.
:בשביל שגרעין יהיה יציב צריכים להתקיים כמה תנאים. אסור שהוא יהיה גדול מדי, בגלל שהכוח הגרעיני החזק שמחזיק את הגרעין ביחד דועך במרחקים הרבה יותר קרובים מזה של כוח הדחיה החשמלי בין הפרוטונים שרוצה לפרק את הגרעין. אבל מצד שני אי אפשר שיהיו יותר מדי נויטרונים, כי הם ידעכו בדעיכת בטא לפרוטונים. לכן מאורנים ומעלה בטבלה המחזורית הגרעינים לא יציבים. גם עבור האורנים כל הגרעינים הם רדיואקטיביים. אבל מכיוון שהוא על הגבול, זמן הדעיכה יחסית ארוך.
:העיניין של הבקיעות זה שיש גרעינים שהם על גבול היציבות - כלומר שזמן מחצית החיים שלהם, בו הםפ מתפרקים באופן ספונטני מספיק ארוך, אבל פגיעה של נייטרון יכולה לחולל התפרקות מאולצת, שתשחרר עוד נייטרונים שיפגעו בגרעינים אחרים וכן הלאה.
:ופשוט לאיזוטופים הבקיעים (אורניום 235, אורניום 233 ופלוטוניום 239) יש את התכונה הזו. וכמו שאולי שמת לב מספר המסה של שלושת האיזוטופים האלה הוא אי זוגי, וזה לא במקרה. בגלל שיש להם מספר פרוטונים זוגי, אבל מספר נייטרונים אי זוגי, הם מצליחים לתפוס תא הנייטרונים יותר בקלות, ומפה תכונת הבקיעות שלהם. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:01, 17 באפריל 2010 (IDT)
:: הערכתי שכש- Eman יגיע התשובות יהיו יותר מספקות, אבל עדיין: להגיד שלאיזוטופים מסוימים יש תכונה שמאפשרת בקיעות זה נחמד, אבל קראתי את זה בערכים הרלבנטיים. ודאי ששמתי לב לאי הזוגיות במספר הנייטרונים - זה הדבר הראשון שבולט. השאלה שלי היא למה? למה איזוטופ עם מספר זוגי של נייטרונים הוא יציב? והיפוכו של דבר. [[משתמש:איתן|איתן]] - [[שיחת משתמש:איתן|שיחה]] 23:16, 17 באפריל 2010 (IDT)
:::תקרא שוב את מה שכתבתי, וגם את מה שיוני כתב.
:::לא אמרנו שבגלל שיש מספר נייטרונים אי זוגי יש תכונה של בקיעות. אנחנו פירטנו יותר: בגלל שיש מספר נייטרונים אי זוגי יש תכונה של סיכוי גבוה לקלוט עוד נייטרון, בשביל שהוא ישלים רמה קוונטית.
:::רק שבגלל שזה גרעין שגם ככה על גבול היציבות, קליטת הנייטרון הזה היא בדיוק הפוש הקטן שהגרעין צריך בשביל להתפרק לגמרי. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:35, 17 באפריל 2010 (IDT)
:::: כלומר, אם לסכם: המספר האי זוגי של נייטרונים גורם לתכונה קוונטית (לא מטען חשמלי) מסוימת להיות לא יציבה, ולכן הגרעין בשל לקליטת נייטרון נוסף, שמפרק אותו. ואילו גרעינים בעלי מספר זוגי פשוט אינם נותנים לנייטרון לחדור ולכן הם יציבים? האם נכון עד כאן? ומהי אותה תכונה קוואנטית? (אנא הסבר ברמה של מי שהידע שלו על קווארקים מתמצה במשפט "שלושה קווארק למאסטר מארק"). [[משתמש:איתן|איתן]] - [[שיחת משתמש:איתן|שיחה]] 08:21, 18 באפריל 2010 (IDT)
::::: לדעתי השאלה לא ברורה. כפי שנכתב בערך וגם פה למעלה יש הבדל בין חומר בקיע לחומר שניתן לבקע אותו. כמו כן ישנם חומרים רדיואקטיבים, כלומר שהמצב האטומי שלהם אינו יציב ולכן "[[זמן מחצית חיים|מדי פעם]]" הם מתפרקים ופולטים חלקיקים, לדוגמא ניוטרוינים. בכל מקרה אם השאלה היא "למה" אז אין שם תשובה שתמנע "למה" נוסף. [[משתמש:Yaronkopy|ירון ק.]] - [[שיחת משתמש:Yaronkopy|שיחה]] 09:52, 18 באפריל 2010 (IDT)
::::::רדיואקטיביות זה כבר סיפור אחר, ולמען האמת יותר פשוט. שם מדובר על התפרקויות שלא דורשות איזה פוש ראשוני, אלא קורות ספונטנית. למה? כי ההתפרקות "משתלמת" מבחינה אנרגטית, (כלומר במצב הסופי האנרגיה יותר נמוכה מבמצב ההתחלתי) ומחסום האנרגיה שמונע אותה מספיק נמוך (ראה [[מינהור קוונטי]]).
::::::אבל בוא אני אגלה לך סוד - במדע תמיד כל תשובה מובילה ל"למה" יותר בסיסי. כל עבודת המדע היא לקשר את כל הלמות האלה, ולצמצם אותם לכמה למות בסיסיות. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 11:15, 18 באפריל 2010 (IDT)
:::::לא כל כך אהבתי את השימוש שלך במילה "יציב".
:::::בעיקרון זה דומה להמ שקורה לאלקטרונים באטום. יש רמות אנרגיה של האלקטרון באטום, והאלקטרונים ממלאים אותם. בכל רמה יכולים להיות מספר זוגי של אלקטרונים, ואטום שהרמה העליונה שלה מאוכלסת כמעט במלואה אבל חסר עוד אלקטרון אחד, ייטה לקבל אלקטרון נוסף בקלות (למשל כלור), כלומר יהיה צריך להשקיע בזה מעט מאוד אנרגיה. לעומת זאת אטום שהרמה החיצונית שלו מלאה, יתנגד מאוד לקבל עוד אלקטרון (כלומר יהיה צריך להשקיע הרבה אמוד אנרגיה בזה).
:::::בגרעין המצב קצת יותר מסובך, כי יש גם כוח חשמלי וגם כוח גרעיני, ויש גם פרוטונים וגם נייטרונים. אבל עדיין יש את העיניין של רמות אנרגיה (גם של הנייטרונים וגם של הפרוטונים) והמילוי שלהם. וגם פה יש יתרון אנרגטי למצב בו הרמות מלאות. 
:::::עכשיו, כשבא נייטרון נוסף שעבר בסביבה, אם בגרעין יש מספר נייטרונים אי זוגי הסיכוי שהוא יקלוט אותו יותר גדול, כי יש בזה רווח אנרגטי. לעומת זאת גרעין שמספר הנייטרונים שלו זוגי יהיה יותר אדיש אליו, כי הוא מרוויח מזה פחות אנרגיה. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 11:15, 18 באפריל 2010 (IDT)
::::::עבור רמות אלקטרוניות הסיבה למספר הזוגי הוא הספין (ברמה מלאה חצי מהאלקטרונים עם ספין up וחצי עם ספין down). אימן, האם זו גם הסיבה לזוגיות במילוי רמות גרעיניות? [[משתמש:טוקיוני|טוקיוני]] 12:08, 18 באפריל 2010 (IDT)
:::::::כן, בהחלט! גם הנייטרון וגם הפרוטון הם פרמיונים. ראה את הקישור ש"אני ואתה" הביא למטה. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 00:19, 19 באפריל 2010 (IDT)
:::::: בשימוש שלי בביטוי לא יציב הוא מאוד פשוט: מינימום מקומי של האנרגיה. מבחינתי זה לא משנה אם זאת האנרגיה של אלקטרון, ניוטרון או חתול. מהמעט שאני יודע על פיסיקה גרעינית ההבדל בין חומר בקיע לחומר שניתן לבקע קשור ברדיואקטיביות, אבל אני לא בטוח. לגבי שאלות ה"למה", הערתו של איתן על זה שלא לומדים פיסיקה גרעינית (דרך אגב, כן, לרוב תואר שלישי בפיסיקה לא כולל קורס בפיסיקה גרעינית, יש מספיק נושאים אחרים) הזכירה לי את תגובתו של הבן שלי כשעניתי ב"אני לא יודע" לאחת משאלות ה"למה" שלו: "אבל למה אתה לא יודע?".[[משתמש:Yaronkopy|ירון ק.]] - [[שיחת משתמש:Yaronkopy|שיחה]] 13:37, 18 באפריל 2010 (IDT)
:::::::ההערה שלי על השימוש בביטוי "לא יציב" היתה לאיתן, לא לך.  ואכן ההבחנה בין "חומר בקיע" ל"חומר ניתן לביקוע" היא חשובה, אבל היא לא קשורה לרדיואקטיביות. יש הרבה חומרים רדיואקטיביים שהם לא זה ואל זה (כל מה שקשור לחומרים שפולטים קרינת בטא למשל) [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 00:19, 19 באפריל 2010 (IDT)
ייחסת לי דברים שלא אמרתי. חשבתי שהתואר הראשון בפיזיקה מלווה גם בקורס מבוא בפיזיקה גרעינית. ברור שתואר שלישי זה סיפור אחר לגמרי. [[משתמש:איתן|איתן]] - [[שיחת משתמש:איתן|שיחה]] 13:43, 18 באפריל 2010 (IDT)
:::::::הסבר להבדל בין אורניום 238 ל-235 בהסבר כמותי מצד הזוגיות שלהם תוכל לקרוא [http://books.google.com/books?id=E39OogsP0d4C&lpg=PP1&dq=introduction%20to%20nuclear%20and%20particle%20physics&hl=iw&pg=PA112#v=onepage&q&f=false כאן]. ההסבר מבוסס על [[נוסחת המסה של ויצאקר]] שתוכל לקבל הסבר מהותי לאיבר הזוגיות שלו בגירסה האנגלית של הערך שלו. לגבי הקריטריון הכללי לביקוע, העניין קשור לגרף שצירפתי כאן של אנרגיית קשר לנוקליאון - כדי שיתאפשר ביקוע, צריך שאנרגיית הקשר של התוצרים תהיה גבוהה יותר מאנרגיית הקשר של היסוד המתבקע. הסבר תכליתי יותר לשאלה המקורית שלך היא שברור שלא יהיו יסודות בקיעים נפוצים בטבע, כי אם כן הם היו כבר מתקבעים. היסודות הבקיעים הם מעצם טבעם יסודות שנמצאים על גבול היציבות, ולכן הם מאוד לא שכיחים בטבע. [[משתמש:אני ואתה|אני ואתה]] - [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 15:33, 18 באפריל 2010 (IDT)
[[קובץ:Binding energy curve - common isotopes.svg|500px|A|שמאל]]
{{-}}
::::::::לא מדוייק. הגרף שהבאת מציין מתי לגרעין יהיה כדאי להפרק, אבל הוא כולל [[התפרקות אלפא]], שבה הגרעין מתחלק לשניים, כשאחד החלקים הוא גרעין עם שני נויטרונים ושני פרוטונים ("גרעין אציל").
::::::::אבל כשאומרים ביקוע גרעיני מתכוונים לתהליך הקצת מסובך, בו נייטרון איטי יחסית פוגע בגרעין, מערער אותו וגורם לביקועו לשני חלקים, עם מסות די קרובות (אבל אגב, לא יותר מדי קרובות). ירון ק. מעלי עמד על ההבדל בין "חומר בקיע" ל"חומר ניתן לביקוע" וכדאי לקרוא על זה יותר ב: [[:en:Fissile#Fissile_nuclides_used_as_nuclear_fuel]]). {{כ}} [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 00:19, 19 באפריל 2010 (IDT)
:::::::::הגרף שהבאתי קשור לשני התהליכים. גם בביקוע גרעיני התנאי הוא שאנרגיית הקשר של התוצרים תהיה נמוכה יותר משל המקור. כשיש גרעין שמסוגל מבחינה אנרגטית להתבקע, הוא צריך גם להתאים למנגנון הספציפי שייתן לו את תוספת האנרגיה כדי שיעבור את המשוכה הראשונית. אבל עופרת לא מסוגלת בכלל להתבקע - מבחינה אנרגטית. [[משתמש:אני ואתה|אני ואתה]] - [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 09:41, 19 באפריל 2010 (IDT)

== מכת בכורות ==

מדוע כאשר מדובר בבנים זכרים המכה מוצגת בלשון נקבה "בכורות" שהרי נאמר וכל הבת תחיון... למה לא נאמר מכת בכורים?
:יש בעברית הרבה מילים בזכר שצורת הרבים שלהם היא על דרך הנקבה: "חלונות", "שולחנות", "כיסאות", "מזלגות"... [[משתמש:אני ואתה|אני ואתה]] - [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 20:40, 17 באפריל 2010 (IDT)
אבל צורת הרבים של בכור היא בכורים כשמדובר בזכרים ולא בכורות, שלא כמו בחלון-חלונות וכו'
:על סמך מה קבעת שצורת הרבים של בכור היא בכורים ולא בכורות? עובדה, אפילו בתנ"ך צורת הרבים של בכור היא בכורות. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  21:50, 17 באפריל 2010 (IDT)
:::כנ"ל, עשרת הדברות. [[משתמש:Rex|Rex]] - [[שיחת משתמש:Rex|שיחה]] 23:29, 17 באפריל 2010 (IDT)
::::'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10949&pgnum=66 ובהגדה?]''' [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:44, 17 באפריל 2010 (IDT)
::::תהלים - קלו פסוק י' "למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו" - אולי ההטייה גורמת למחיקת הת' (בכורותיהם), או שמתכוונים לפירותיהם - אני בספק, או שרוצים להשוות את הבנים הבכורים לפרי הכי בשל כפי שלפעמים מתייחסים אליהם כיום (כאילו אלוהים קטף את הפרי הכי טוב שלהם והרס אותו).<br />אבל בנחמיה י לז כתוב "ובכרות בנינו ובהמתנו" (בכרות = בכורות בכתיב חסר).<br />אני לא מצליח למצוא את הצירוף "מכת בכורות" בתנ"ך, אבל חיפשתי רק באינטרנט ובחיפוש קצר. בנוסף, אולי ב"מכת בכורות" מתכוונים ל"יִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ" ([[בכור]]) - שאולי יעיד שהמכה לא מתמקדת בהרג האנשים אלא בהרג הפריבילגיה הזאת, שלפי סיפור יעקב ועשו נראה שהיא דבר מאוד חשוב. שמכת בכורות היא מעין קילול של כל מצרים, ולא סתם טבח (ולכן לא מכת בכורים).<br />אבל הידע שלי בתנ"ך שווה ערך לקריאת תמצית, וכדאי לשאול אדם שעוסק בתנ"ך. [[משתמש:אריה ה.|אריה ה.]] - [[שיחת משתמש:אריה ה.|שיחה]] 07:26, 18 באפריל 2010 (IDT)
:::::על פי [[מילון אבן-שושן]] שתי צורות הריבוי נכונות, מן הסתם משום ששתיהן מופיעות במקורות עבריים מתקופות שונות. [[משתמש:Amnon s|אמנון שביט]] • [[שיחת משתמש:Amnon s|שיחה]] 10:41, 18 באפריל 2010 (IDT)

== חצר פלויד ==

כשדוד בן גוריון הגיע לירושלים ב1910 על מנת לעבוד בעיתון ה"אחדות" הוא התגורר במרתף מוזנח ומתפורר בבית בשם "חצר פלויד". למישהו יש מושג מה ואיפה זה "חצר פלויד"? [[משתמש:טוקיוני|טוקיוני]] 20:36, 17 באפריל 2010 (IDT)
:אני מהמר: ביתו של רולה פלויד, איש המושבה האמריקאית ביפו, שעזב אותה לטובת ירושלים והיה אחד ממדריכי התיירים הראשונים בארץ. זה היה מן בית מלון שהיה גם ביתם הפרטי. באזור של רחוב אגריפס של היום. אם בערב אראה שלא סתרו את טענתי אביא מובאה מהספר (הוא פשוט בבית ולא כאן) של קובי כהן-הטב. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 13:18, 18 באפריל 2010 (IDT)
::תביא תביא תביא! יש לך מושג מתי רולה פלויד עבר לירושלים? [[משתמש:טוקיוני|טוקיוני]] 23:04, 18 באפריל 2010 (IDT)
:::הבנתי, אני צריך לכתוב את הערך [[רולה פלויד]]. אשתדל, לא מבטיח. מסתבר שנעלם לי הספר של כהן-הטב על התיירות לפני תקופת המנדט ויש לי רק את הספר של תיירות בזמן המנדט שאותו פלויד כבר לא זכה לראות. על פי בר-זוהר בביוגרפיה (לי יש את המקוצרת) על בן גוריון המרתף שלך נמצא באיזה בור מים ממש. בכל מקרה הבית, עד כמה שאני זוכר (בי-ם אני מטייל כתייר) היה באגריפס פינת המלך ג'ורג, אבל אתה צריך לשאול את [[משתמש:תמרה|תמרה]] כדי להיות בטוח. לשאלתך פלויד עזב את [[המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו|המושבה האמריקאית ביפו]] (ביתו נדמה לי היה ברחוב הופמן) לי-ם עם פירוקה של המושבה. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 08:29, 19 באפריל 2010 (IDT)
::::תודה תודה! [[משתמש:טוקיוני|טוקיוני]] 10:17, 19 באפריל 2010 (IDT)

== יהודה חייט רב ומקובל אין שום ערך בויקפדיה עליו ==

אבקש להוסיף ערך עליו בברכה
:לחץ על הקישורית [[יהודה חייט]] והתחל לכתוב את הערך. עדיף שתכין את הערך מבעוד מועד במעבד התמלילים שלך ותעתיק אותו בסופו של דבר אל ויקיפדיה. בכל מקרה, אם נתרשם מהערך שתכתוב, הערך ישרוד. אם לא, הוא יימחק. בהצלחה!.  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 22:06, 17 באפריל 2010 (IDT)

== נסיעה בצד שמאל ==

שלום. רציתי לדעת אם יש אמת בשמועה לפיה מדינות שבריטניה עזבה/נתנה עצמאות באופן מסודר ויפה נשארו להיות מדינות בהן נוסעים בצד שמאל (כדוגמת אוסטרליה, ניו זילנד, הודו וכדומה) ומדינות שאיתן זה נגמר "רע" החליפו את כיוון הנסיעה (ישראל וארה"ב) למשל. אני מודע לעובדה שיש קושי בהגדרות הללו, אבל ככה שמעתי את זה. תודה למשיבים. [[מיוחד:תרומות/132.64.54.195|132.64.54.195]] 15:04, 18 באפריל 2010 (IDT)
: ראה [[כיוון תנועה]] [[משתמש:איתן|איתן]] - [[שיחת משתמש:איתן|שיחה]] 15:39, 18 באפריל 2010 (IDT)
:: וזה לא ממש נכון. בקנדה, שם זה ממש לא נגמר "רע", נוסעים בימין. הדבר היחיד שניתן להגיד הוא שלאנגלים הייתה השפעה על כיוון הנסיעה בארצות בהן שלטו, אך לא מעבר לכך. [[משתמש:איתן|איתן]] - [[שיחת משתמש:איתן|שיחה]] 15:42, 18 באפריל 2010 (IDT)
::: ראה ב[[ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון68|ארכיון]]. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 17:06, 18 באפריל 2010 (IDT)
:הבריטים לא שינו את המצב הקיים, בשטחים שנוספו לאימפריה שלהם לאחר שכבר נקבע בהם כיוון נסיעה. בארץ ישראל המנדטורית נהגו בצד ימין. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 19:00, 18 באפריל 2010 (IDT)
:: אגב, כדאי לקרוא את הצעתה של [[מפלגת הקרנפים]] בקנדה, בעניין זה ממש! &rlm;[[משתמש:atbannett|עמיחי]] • [[שיחת משתמש:atbannett|שיחה]]  22:16, 21 באפריל 2010 (IDT)

== [[גרמניה הנאצית|הנאצים]] ו[[הדנובה הכחולה]] ==

[http://www.youtube.com/watch?v=_CTYymbbEL4 בעמוד הזה] ב-[[YouTube]], אחד המגיבים כתב על הדנובה הכחולה:

{{ltr|for those who did not know, this song was played by the Nazi's to welcome the Jews into prison camps. I know...buzz kill..}}

זה נכון? תודה, 19:53, 18 באפריל 2010 (IDT) {{לא חתם||אלמ}}

: כפי הזכור לי, במחנה ההשמדה [[סוביבור]] נוגנה הדנובה הכחולה כ"קבלת פנים" ליורדים מהרכבות. ב[[טרבלינקה]] נוגנה "מוסיקה לילה זעירה" של [[מוצארט]].  [[משתמש:סול במול|סול במול]] - [[שיחת משתמש:סול במול|שיחה]] 20:03, 18 באפריל 2010 (IDT)

== מכירי פרחים, היכנסו ==

<gallery>
קובץ:מי_אני_1.jpg|מי אני?
קובץ:מי_אני_2.jpg|ומה שמי?
</gallery>
מי מכיר, מי מזהה, מי יודע? [[משתמש:תמרה|תמרה]] <font color="pink">♣</font> [[שיחת משתמש:תמרה|שיחה]] 21:47, 18 באפריל 2010 (IDT)
:הצהוב - אולי [[מוצית קוצנית]]   spinosa‏ [[:en:pallenis]]? [[משתמש:שנילי|שנילי]] • [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 21:59, 18 באפריל 2010 (IDT)
::הצהוב אכן נראה כמו מוצית קוצנית [http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=specie&specie=PALSPI]. הלבן-סגלגל - כנראה [[שרעול שעיר]] [http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=specie&specie=BITBIT], אם כי כדי לזהות בוודאות יש לראות חלקי צמח נוספים. [[משתמש:Amnon s|אמנון שביט]] • [[שיחת משתמש:Amnon s|שיחה]] 22:54, 18 באפריל 2010 (IDT)
::: אתה צודק לחלוטין- אין צורך בחלקי צמח נוספים. [[משתמש:אוריה אורן|אוריה אורן]] - [[שיחת משתמש:אוריה אורן|שיחה]] 11:58, 24 באפריל 2010 (IDT)

== has has ==

מתי משתמשים ב has has  ?  דוגמה שראיתי באחד האתרים: Has has anyone got a cheap caravan for sale in Andover, or nearby?
:לא משתמשים. או שזו טעות, או שזה סלנג. [[משתמש:דניאל צבי|דניאל צבי]] • [[שיחת משתמש:דניאל צבי|שיחה]] 07:00, ה' באייר ה'תש"ע (19.04.10)
: צ"ל ... Does anyone has a cheap [[משתמש:שנילי|שנילי]] • [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 07:32, 19 באפריל 2010 (IDT)
::משתמשים בזה כאשר הדובר דיסלקטי, מגגם או סתם טועה.  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 11:49, 19 באפריל 2010 (IDT)
::הדוגמה שהובאה פה היא אכן שגויה, אבל אם כבר, צ"ל Does anyone '''have''' a cheap caravan. אין צורה "has has". הצורות שכן משתמשים בהן הן has/have had, בזמן present perfect, ו-had had, בזמן past perfect. הם מציינים פעולות שקרו בעבר הרחוק. present perfect מתייחס לפעולה שהסתיימה (you have eaten snails) ואילו past perfect מתייחס לפעולה שהסתיימה לפני אירוע אחר בעבר (you had eaten snails before you became a vegetarian). &rlm;[[משתמש:odedee|odedee]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:odedee|שיחה]] 12:14, 19 באפריל 2010 (IDT)
:::יש דוגמה עם has had רצוף או עם have had ?
::::מצאתי דוגמה באיזה אתר, אבל אני לא יודע מה זה אומר: He had had a bad day
::::[[מיוחד:תרומות/109.64.35.33|109.64.35.33]] 03:03, 20 באפריל 2010 (IDT)
:::::זו דוגמה לא כל כך טובה כי היא לא מסבירה את הזמן המדובר. דוגמאות טובות יותר הן "He has had two accidents last year" ל-present perfect ו-"He had had two accidents before he had to replace his car" ל-past perfect. &rlm;[[משתמש:odedee|odedee]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:odedee|שיחה]] 21:34, 20 באפריל 2010 (IDT)
::::::למה אי אפשר להחליף את הדוגמה הראשונה ב: He had two accidents last year""  והדוגמה השניה ב: "He had two accidents before he had to replace his car" ? איך זה משנה את המשמעות ?[[מיוחד:תרומות/109.64.35.33|109.64.35.33]] 01:56, 21 באפריל 2010 (IDT)
:::::::בדוגמה הראשונה - אפשר, זה קצת פחות מדויק אבל זו לא שגיאה. בדוגמה השנייה, זו תהיה טעות (די נפוצה), כי באנגלית יש היררכיה בין זמנים, וכאשר יש שני אירועים בעבר שידוע מי מהם קדם למי, האירוע הקדום יותר צריך להיות בזמן "ישן יותר" - past perfect. &rlm;[[משתמש:odedee|odedee]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:odedee|שיחה]] 11:38, 21 באפריל 2010 (IDT)
::::::::אגב, ראוי להעיר לגבי צורת ההגייה של had had ודומיו - לא חוזרים באופן פשוט על המילה פעמיים! מבטאים את זה כמילה אחת שההטעמה שלה מלרע. במקרה שכוונת הדובר להדגיש שאכן היה כך בניגוד לטענה הפוכה כלשהי (וזוהי אחת הסיבות שיכולות לגרום להכפלת מילת הזמן), אז מבטאים את ההטעמה במלעיל. [[משתמש:אני ואתה|אני ואתה]] - [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 17:59, 21 באפריל 2010 (IDT)
:::::::::זה לגמרי לא נכון. לא מבטאים את המילים האלה כמילה אחת, ואין כאן עניין של מלעיל או מלרע. נכון שלעתים מדגישים את אחת המילים האלה, אבל אין בכך כל שוני מהדגשת מילה כלשהי בדיבור. &rlm;[[משתמש:odedee|odedee]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:odedee|שיחה]] 18:00, 22 באפריל 2010 (IDT)

== אתר שמראה את התפשטות האפר ==

האם יש אתר שמראה את האפר המתפשט בשמיי אירופה בעקבות המקרה [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3877048,00.html] [[משתמש:פו-איי|פו-איי]] - [[שיחת משתמש:פו-איי|שיחה]] 01:39, 19 באפריל 2010 (IDT)
:ראה בערך [[אייאפיאלאייקול]]. אני ממליץ על אתר אחר [http://www.metoffice.gov.uk/aviation/vaac/vaacuk_vag.html] שכולל אם אני לא טועה את מפת האזורים האסורים לטיסה. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 09:22, 19 באפריל 2010 (IDT)

== חללת או חללית? ==

מה היא צורת הנקבה של המילה חלל? "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל". [[משתמש:נעה|נעה]] - [[שיחת משתמש:נעה|שיחה]] 09:55, 19 באפריל 2010 (IDT)
:אין לה צורת נקבה. אם רוצים להמציא לה, אז אפשר חללת, כמו חייל/חיילת כך חלל/חללת. אבל חיילת שנפלה בשירותה הצבאי היא חלל צה"ל. &rlm;[[משתמש:Harel|Harel]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Harel|שיחה]] 09:57, 19 באפריל 2010 (IDT)
:תודה, סבא. [[משתמש:נעה|נעה]] - [[שיחת משתמש:נעה|שיחה]] 09:59, 19 באפריל 2010 (IDT)
::אולי חללה, כמו נקבת [[חלל (יהדות)]] - בת כהן מנשואיו אם האסורה לו [[משתמש:דקדוקית|דקדוקית]] - [[שיחת משתמש:דקדוקית|שיחה]] 11:20, 19 באפריל 2010 (IDT)
:::נראה לי אין טעם להמציא שום דבר. אם איני טועה, אדם שנהרג נקרא "חלל" בשל תחושת הריקנות שהשאיר אחריו. אם זה באמת המקרה, אז גם אישה וגם גבר שמתים בטרם עת משאירים אחריהם חלל ריק ולא חללית ריקה.  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 11:48, 19 באפריל 2010 (IDT)

== שיחה:אפוזיה ==
אנא ראו שאלתי שם.
:נענה. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  17:33, 19 באפריל 2010 (IDT)

== מתי "יוצא" יום הזכרון? ==

כלומר, יש שעה רשמית לכך? [[משתמש:אנדר-ויק|אנדר-ויק]] •  17:23, 19 באפריל 2010 (IDT)
:בסוף היום ע"פ ה[[הלוח העברי#היום העברי|לוח העברי]] (צאת הכוכבים, בעוד שיום העצמאות נכנס קודם בשקיעה. ז"א שב[[בין השמשות]] גם יום אבל וגם שמחה) אך בפועל מקובל לקבוע את טקס המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות לשעה 20:00. (ציטוט מ[[יום העצמאות|הערך המתאים]]) [[משתמש:שמוליק|שמוליק]] - [[שיחת משתמש:שמוליק|שיחה]] 17:26, 19 באפריל 2010 (IDT)
::אחלה. תודה שמוליק. [[משתמש:אנדר-ויק|אנדר-ויק]] •  18:13, 19 באפריל 2010 (IDT)

== וירוס מחשב טורדני שמנסה לשלוח מיילים ללא הפסקה ==

בשעות האחרונות תקף את המחשב שלי וירוס טורדני, שבעצם לא מאפשר לי לגלוש באינטרנט ליותר מכמה דקות. הווירוס תוקף רק כשאני מתחבר לאינטרנט, והוא מנסה לשלוח דרכי מיילים של ספאם ללא הפסקה. זה מגיע לעשרות ניסיונות בדקה. זה קורה גם כשתוכנת המייל והדפדפו סגורים, וזה מתחיל כמה שניות אחרי ההתחברות לרשת. כל מה שניסיתי בינתיים לא עבד: הנורטון אנטי-וירוס מזהה אותו ב-Auto-Protect כסוס טרויאני שחדר לתיקיית ווינדוס-system32, וטוען שהוא הצליח לבודד אותו, אבל כנראה שלא כי זה ממשיך. בסריקת דיסק רגילה של נורטון הוא לא מוצא בכלל כלום. גם השימוש בתוכנת Spybot Search & Destroy לא הועיל, וגם לא ה-System Restore שביצעתי למערכת ההפעלה. הקובץ שנורטון אומר שמצא בתיקיית ווינדוס-system32 נקרא: fjhdyfhsn.bat האם מישהו מגאוני המחשבים כאן מכיר את הווירוס הזה ויודע מה הפיתרון (חוץ מפירמוט)? אגב, אם לא תראו אותי כאן ביומיים הקרובים זה כנראה בגלל שלא מצאתי פיתרון לזה במהלך החג :( [[משתמש:Lostam|Lostam]] - [[שיחת משתמש:Lostam|שיחה]] 18:32, 19 באפריל 2010 (IDT)
:יש הוראות הסרה [http://www.windowsbbs.com/malware-virus-removal/89342-active-help-av_md-exe-essledv-exe-siszyd32-exe.html כאן], אם אני מבין נכון. רוצה שאפקסס לך? [[משתמש:אנדר-ויק|אנדר-ויק]] •  18:37, 19 באפריל 2010 (IDT)
: אם אין לך תוכנת חומת אש תתקין אחת. לפחות היא תעצור את זרם האימיילים, כאשר תוכנת האימייל סגורה. ובכל מקרה רצוי מאוד בכדי שהמחשב שלך לא יהפוך להיות זומבי. אתה יכול למשל להתקין את [http://www.zonealarm.com/security/en-us/free-upgrade-security-suite-zonealarm-firewall.htm זוןאלארם החינמית]. אתה יכול לנסו להתקין באופן זמני אנטי וירוס נוסף כמו AVG או AVAST החינמיים. אולי הם ילכדו את הוירוס.[[משתמש:Effib|אפי ב.]] • התחברו [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/רגשות|לרגשותיכם]] • 18:41, 19 באפריל 2010 (IDT)
::נסה לסרוק את המחשב ב-Safe mode. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  18:42, 19 באפריל 2010 (IDT)
::אני מצטרף להצעתו של תומר, בנוסף, נורטון בדר"כ מספר מה שם הוירוס אותו הוא מצא (מעבר לשם הקובץ, האקראי בדר"כ), נסה למצוא את המידע הזה ולספר לנו\לגגל אותו. מלבד זאת, נסה, רצוי במצב בטוח, ללחוץ על start/run/ ולהקיש msconfig שם, תגיע ללשונית הstartup, ותסיר את הוייים מכל האפליקצות למעט אלו שאתה בטוח מה הן (ניתן לנחש מה עושה כל אפליקציה לפי שמה והמיקום בדיסק). את הויים יהיה ניתן להחזיר אחר כך, אם אחת מהתוכניות שלך תחסר לך. בהצלחה, [[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 18:48, 19 באפריל 2010 (IDT)
::::וחוץ מכל זה, שמעתי פעם המלצה לשים בין כתובות האינטרנט כתובת פיקטיבית שכולה אפסים. כתובת כזו עשויה לתקוע חלק מהוירוסים האלה (לפי מה ששמעתי) והיא גם מתמיינת להיות הראשונה בין הכתובות כך שהיא מונעת את כל המשלוח.  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 18:54, 19 באפריל 2010 (IDT)
:::::וואו! תודה לכולם על העזרה ועל העצות. מי אמר שאין קהילה בוויקיפדיה? :) בינתיים מה שעשיתי זה לבטל את האופציה של "Enable Intenet E-Mail Auto-Protect" באנטי-וירוס, וזה עבד. המסך שלי הפסיק להתמלא בהודעות על ניסיונות לא מוצלחים לשלוח מיילים, אפילו כשהאאוטלוק אקספרס עובד. אגב, לשאלתו של איש המרק: נורטון פשוט מכנה זאת "Trojan Horse" בשורה של שם הווירוס. אני מניח שבהמשך הערב אני אנסה את הפתרונות שלכם ואדווח. תודה רבה על כל העזרה וחג עצמאות שמח, [[משתמש:Lostam|Lostam]] - [[שיחת משתמש:Lostam|שיחה]] 19:09, 19 באפריל 2010 (IDT)
::::::[[משתמש:Lostam|Lostam]], האם אתה חי עבור? [[משתמש:Lostam|Lostam]], האם אתה חי עבור? [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  06:34, 21 באפריל 2010 (IDT)
::::::: מה קרה? רות עברה {{חיוך}}. חי וקיים, וכך גם המחשב שלי. הסריקה ב-safe mode עבדה, ועכשיו יש גם פיירוול מעבר לזה של ווינדוס. תומר, המון תודה על הושטת העזרה. [[משתמש:Lostam|Lostam]] - [[שיחת משתמש:Lostam|שיחה]] 23:20, 21 באפריל 2010 (IDT)
:::::::{{קריצה}} [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  11:50, 22 באפריל 2010 (IDT)

== מקצועות יהודיים ==

שלום וחג שמח לכולם.

רציתי לשאול כמה "מקצועות יהודיים" אתם מכירים ויודעים עליהם ? .
דבר נוסף זה שהייתי מציע להוסיף קטגוריה של "מקצועות יהודיים" לערכים של מקצועות שהם יחודיים רק לעם היהודי.  [[משתמש:פארוק|פארוק]] - [[שיחת משתמש:פארוק|שיחה]] 21:50, 19 באפריל 2010 (IDT)
:[[מלווה בריבית]] באירופה? לא בדיוק משהו להתגאות בו. מקצועות יהודים שקשורים להלכה הם: [[רב]], [[שוחט]], [[בודק]], [[מנקר]] (שלושתם קשורים לשחיטה, ולעיתים רבות היה אדם אחד שעסק בכולם, הכינוי שו"ב למשל משמעו 'שוחט ובודק'), [[מוהל]], [[משגיח כשרות]] ו[[מלמד]]. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 22:18, 19 באפריל 2010 (IDT)
:לפני 200 שנה בפולין היה מקצוע שנקרא "[[בדחן]]" . תפקידו של הבדחן היה לשמח את החתן ואת הכלה בחתונתם. [[משתמש:פארוק|פארוק]] - [[שיחת משתמש:פארוק|שיחה]] 10:15, 20 באפריל 2010 (IDT)
::במזרח אירופה היו כמה מקצועות אופיינים ליהודים וביניהם: גגנים (בוני ומתקני גגות פח), שענים, צורפים, חלפנים, מתורגמנים ועוד. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 22:47, 19 באפריל 2010 (IDT)
:::::"מתורגמנים" צד את עיני, מדוע מקצוע זה היה אופייני ליהודים? [[משתמש:Rex|Rex]] - [[שיחת משתמש:Rex|שיחה]] 01:23, 20 באפריל 2010 (IDT)
:::ככלל, היהודים הייו משכילים יותר מהאוכלסיה הלא יהודית, למשל, רוב היהודים ידע קרוא וכתוב, מה שאין כן האוכלוסיה הנוצרית שלא ידע קרוא וכתוב, מובן אם כן שהיהודים היוו מתורגמנים אדיאלים. הייתי מצרף גם [[רופא|רופאים]].[[משתמש:אדג|אדג]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 01:31, 20 באפריל 2010 (IDT)
::: סופר סת"ם גם. [[משתמש:MT0|MT0]] - [[שיחת משתמש:MT0|שיחה]] 01:16, 20 באפריל 2010 (IDT)
:::: שם המשפחה תורג'מן למשל, הוא תולדה של מקצוע זה, מוטי [[משתמש:Assayas|Assayas]] • [[שיחת משתמש:Assayas|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מלחמת העולם הראשונה|האם ואיזה פרדיננד הראשון יצטרף למעצמות המרכז?]]</small> • 19:05, 21 באפריל 2010 (IDT)
:באזורי פולין - חוכרי אחוזות, מוזגים. [[משתמש:Aviados|אביעדוס]] • ו' באייר ה'תש"ע,  02:33, 20 באפריל 2010 (IDT)
:מה עם "שליח ציבור" , "חזן" , "פייטן" , "מלמד לבר מיצווה" ,  ... ? ..... [[משתמש:פארוק|פארוק]] - [[שיחת משתמש:פארוק|שיחה]] 10:15, 20 באפריל 2010 (IDT)
:בעל תוקע, בעל קורא, גבאי (בבית כנסת), גבאי צדקה, מגיד/דרשן, שלוח ארץ ישראל, משמש בקודש (משב"ק), בלן/בלנית, אב בית דין (אב"ד) ?, דיין?, שליח בית דין?, מורה צדק (מו"צ), ר"מ, ראש ישיבה, אדמו"ר?, משגיח (בישיבה), נושא ונותן/משיב (בישיבה). [[משתמש:אני ואתה|אני ואתה]] - [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 17:47, 20 באפריל 2010 (IDT)
::בעבר, בחו"ל, יהודים לא התפרנסו מהעיסוקים האלה, פרט לבודדים. גבאי עשה את עבודתו בהתנדבות וכך גם אנשים נוספים שראו את העיסוק בשירותי הדת כתרומתם לקהילה ולא כמקור פרנסה, רק בארץ הדת הפכה לקרדום לחפור בו בבור שומן. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 18:18, 20 באפריל 2010 (IDT)
::: אני חושב שההערכה במשפט הראשונה אינה סבירה. ספרות השו"ת מלאה בדיונים על משכורתם של החזן, הרב, הדיינים, הגבאי, השדכן וכו'. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:34, 21 באפריל 2010 (IDT) 
::::אני נוטה להסכים עם עוזי. בארץ לא חסרים חזנים ואילו בחו"ל ישנן קהילות רבות שבהם החזנים והקוראים מקבלים תשלום שבועי נאה. ‏[[User:Yonidebest|Yonidebest]] Ω [[User talk:Yonidebest|<font color="#2F4F4F">Talk</font>]]‏ 12:09, 22 באפריל 2010 (IDT)
:בארה"ב ובבריטניה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, היו יהודים רבים בענף הטקסטיל, כחייטים זעירים או כעובדים ברמות שונות בבתי החרושת. 

:רוקחות ורפואה היו מקצועות אופייניים ליהדות המערב.

:יהודי תימן נדחקו מהעיסוק בחקלאות, ורבים מהם עסקו במלאכת יד: צורפות, אריגה, קדרות, נגרות ועוד. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 17:50, 20 באפריל 2010 (IDT)
קטגוריה של מקצועות יהודיים זה לא לעניין כי בהרבה מקומות המקצועות האלה היו שונים. בתימן הרבה יהודים היו נפחים וצורפים בעוד שבארצות הברית הרבה רופאים הם יהודים..  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 19:45, 20 באפריל 2010 (IDT)

:לא הבנתם אותי. אני היתכוונתי למקצועות שהם שייכים "רק ליהודים" . לא היתכוונתי למקצועות שהם שייכים לכל העולם. תיקחו למשל את המקצוע "בלן/ית" שזה מקצוע שיש אותו רק בעולם היהודי. [[משתמש:פארוק|פארוק]] - [[שיחת משתמש:פארוק|שיחה]] 19:56, 20 באפריל 2010 (IDT)
::האומנם? ב[[חמאם]] יש בלנים. אני מניח שגם בסאונות. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 21:14, 20 באפריל 2010 (IDT)

: האם ישנם מקצועות שהם יחודיים רק לנו היהודים ? ...... [[משתמש:פארוק|פארוק]] - [[שיחת משתמש:פארוק|שיחה]] 21:52, 20 באפריל 2010 (IDT)
::אני מנחש שרב, סופר סת"ם וגבאי בבית הכנסת הם מקצועות שיחודיים ליהודים. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  22:56, 20 באפריל 2010 (IDT)
:וגם: עושה תפילין, עושה שופרות, אופה מצות, מכין ציציות, ובטח יש מקצועות בתחום ארבעת המינים וסוכה שגם ייחודיים ליהודים. ואולי גם חברא קדישא ניתן להגדיר כמקצוע יהודי. עד מחר בטח אני אחשוב על עוד. [[משתמש:אני ואתה|אני ואתה]] - [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 00:20, 21 באפריל 2010 (IDT)
::"קברן" זה לא המצאה יהודית. אלא רק מנהגי הקבורה שיש לנו. אבל איש שתפקידו לתקוע בשופר נקרא "בעל תוקע" ויש גם רב שהוא מעביר שעורי תורה והוא נקרא "מגיד". ויש בישיבות גם רב מיוחד שהתפקיד שלו זה לשבת עם התלמידים בזמן השעורים. [[משתמש:פארוק|פארוק]] - [[שיחת משתמש:פארוק|שיחה]] 01:05, 21 באפריל 2010 (IDT)
: אז אתם רואים שיש לנו מקצועות יחודיים משלנו ויש לנו במה להיתגאות. אולי כדאי שנעשה קטגוריה או אולי ערך על "מקצועות יהודיים" ? ... 
אשמח לשמוע מה אתם חושבים. [[משתמש:פארוק|פארוק]] - [[שיחת משתמש:פארוק|שיחה]] 01:00, 21 באפריל 2010 (IDT)
:אלה לא מקצועות, אלא עיסוקים ליטורגיים יהודים, כמו שיש עיסוקים ליטורגיים נוצרים וכך הלאה. העיקר בהם זה לא להתפרנס, אלא לקיים את מצוות הדת, לכן לא מדובר במקצועות. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 06:40, 21 באפריל 2010 (IDT)

== איך נראה כבל  שנושא רק את משקלו? ==

השאלה מדברת על כבל כמבנה הנדסי.
מבנה כבלים מקבל את צורתו מהעומס שמופעל עליו,
רציתי לדעת איזה צורה יש לו כשהוא נושא את משקלו.
אם אני לא טועה בעיברית קוראים לזה שרשריה, לא מצאתי בגוגל,
אין ערך לכבל כמבנה בוויקיפדיה בעברית, ובאנגלית אין את המידע שרציתי.
: ראה [[קו השרשרת]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 12:16, 20 באפריל 2010 (IDT)

== שיעורי נהיגה ==

למה בארץ ההורים לא מלמדים את ילדיהם נהיגה כמו בארה"ב? {{לא חתם||אלמ}}
:כי אסור {{לא חתם|Setreset}}
:כשתראה איך הישראלים נוהגים, אתה תבין בדיוק למה החוק לא מאפשר לכל אחד מהם להפוך למורה נהיגה.  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 19:40, 20 באפריל 2010 (IDT)
::עדו, מה שאתה אומר לא בהכרח נכון שכם גם בארצות הברית עושה התלמיד טסט... [[משתמש:איתי פרץ|איתי פ.]] • [[שיחת משתמש:איתי פרץ|שיחה]]  19:51, 20 באפריל 2010 (IDT)
:::{{התנגשות}} ::לא מדויק - על פי סימן ו' סעיף 255 לתקנות התעבורה ניתן לקבל היתר הדרכה. והדרכה מוגדרת בפרק הפרשנות סעיף 170 כדלהלן: "הדרכה" - הוראת נהיגה ברכב מנועי שלא מטעם בית-ספר;". אלא שיתכן וידרשו ממך "...התקנת ציוד ומיתקנים מיוחדים ברכב שעליו מבוקש ההיתר.". בקיצור - לא בדיוק מעשי. [[משתמש:שנילי|שנילי]] • [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 19:54, 20 באפריל 2010 (IDT)
::::נדמה לי שמדובר על דבל-קלאץ' ודבל-ברקס, ואולי גם "ל". [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 20:39, 20 באפריל 2010 (IDT)
:::::במילים אחרות, אם יש לי חבר שהוא מורה נהיגה, עם אוטו מתאים, אני יכול להשתמש ברכב שלו כדי ללמד את הבן שלי לנהוג? ‏[[User:Yonidebest|Yonidebest]] Ω [[User talk:Yonidebest|<font color="#A9A9A9">Talk</font>]]‏ 20:46, 20 באפריל 2010 (IDT)
::::::ראה נא: כן, בתנאי: שקיבלת היתר מרשות הרישוי, שאמורה לתת לך אותו רק אם בשלוש השנים שקדמו להדרכה לא נפסלת מהחזיק רשיון נהיגה, או הורשעת בעבירת תעבורה או עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב ושגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש, והרכב שישמש להדרכה הוא מסוג רכב שיש לך רשיון עליו ונהגת בו למעשה בשלוש השנים שקדמו להדרכה והיה לך רשיון כזה באותה תקופה - וגם אם קבלת היתר למרות שנפסלת וכו' או למרות שאינך עומד בתנאים של החזקת רשיון נהיגה - אסור לך להדריך; ואתה עומד בכל תנאי ההיתר; וגם - אתה מחזיק את ההיתר ברשותך בזמן מתן ההדרכה; והתקנת ציוד ומתקנים מיוחדים ברכב שלגביו מבוקש ההיתר; וגם - יש לך ביטוח מתאים ובתוקף; ומלאו לך 21 שנים; לא תדרוש ולא תקבל שכר עבור ההדרכה; וסימנת את הרכב בסימני היכר מיוחדים (רק בשעת ביצוע הדרכה). וכל הנ"ל תחת הסתייגות שאיני משפטן, ורק אם נוסח החיקוק המובא להלן הינו שלם, מדויק מעודכן ואין הוראות חקיקה אחרות המוסיפות על האמור בו:

{{מסגרת גלישה|1=
<pre>סימן ו': הדרכה

255.	*(א)	לא ידריך אדם בנהיגה אלא לפי היתר לכך מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.
	(ב)	בעל היתר יחזיק אותו ברשותו בשעת ההדרכה ברכב.
256.	*(א)	לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אם בשלוש השנים שקדמו להדרכה נפסל מהחזיק רשיון נהיגה, או הורשע על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב ושגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש.
	(ב)	לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אלא בסוג הרכב שיש לו רשיון עליו ושבו נהג למעשה במשך שלוש השנים שקדמו להדרכה והיה לו רשיון נהיגה לרכב כזה באותה תקופה.
	(ג)	(בוטלה).

257.	*רשות הרישוי רשאית, בין היתר, לדרוש התקנת ציוד ומיתקנים מיוחדים ברכב שעליו מבוקש ההיתר.
258.	*לא ידריך אדם בנהיגה אלא ברכב, שקיים עליו ביטוח, להנחת דעת רשות הרישוי, שתקופת תקפו היא כתקופת תקפו של היתר ההדרכה.
259.	*לא ידריך אדם בנהיגה אלא אם מלאו לו 21 שנה.
260.	*(א)	לא ידרוש אדם ולא יקבל, לא יתן ולא יציע שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה.
	(ב)	על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאית רשות הרישוי, לפי שיקול דעתה להרשות למורה מוסמך, במקרה מסויים, לקבל שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה.
261.	*(א)	רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הדרכה בנהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקומם ואופן ציונם על הרכב.
	(ב)	קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב המדריך לסמן את הרכב לזמן הדרכה כאמור; לא ינהג אדם ברכב המסומן כאמור אלא בזמן שמדריכים בו.
262.	*לא ילמד אדם נהיגה אצל מדריך שלא נתמלאו בו הוראות סימן זה.
</pre>}}
::::::[[משתמש:חזרתי|חזרתי]] '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 21:18, 20 באפריל 2010 (IDT)
::::::: שואל השאלה: ברור לי שזה לא בגלל איך ש"ישראלים" נוהגים, כי בארה"ב יש הרבה יותר מטורפים. זה רק עניין של חוק. והחוק בארץ גם דורש להתקין דברים נוספים בארץ ורישיון להדריך, ואילו בארה"ב אין דרישה לכך. ונראה לי שהבעיה היא בארה"ב ולא בארץ. מוזר...
:::::::משתמש:חזרתי, יכלת לומר בקצרה "כן, אבל זה לא מעשי להשיג היתר כזה" :-) ‏[[User:Yonidebest|Yonidebest]] Ω [[User talk:Yonidebest|<font color="#9ACD32">Talk</font>]]‏ 22:42, 20 באפריל 2010 (IDT)
::::::::אתה צודק. וגם צריך להוסיף לתקנות "יש לבצע פליק-פלק לאחור במשרד הרישוי"… אני אוהב דיוק בתשובה (ככל הניתן). ואולי - אולי אתה אוהב אתגרים ביורוקרטיים??? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 00:32, 21 באפריל 2010 (IDT)
אני מבקשת לא להשתמש בסןג הטבלאות המופיעות לעיל. בכל הטקסט הכתוב מתחתיו אני לא מצליחה להתמש בקישורים. רק בזה שמעליו. זו לא הפעם הראשונה שאני נתקלת בבעיה הזאת [[משתמש:Hanay|Hanay]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] <small>•</small> [[פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב|המזרח הקרוב קרוב מתמיד]] 23:23, 20 באפריל 2010 (IDT)
:הוספתי מסגרת. ‏[[User:Yonidebest|Yonidebest]] Ω [[User talk:Yonidebest|<font color="#0000CD">Talk</font>]]‏ 00:14, 21 באפריל 2010 (IDT)
:סורי, לא ידעתי על קיומה של התבנית {{תב|מסגרת גלישה}}. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 00:32, 21 באפריל 2010 (IDT)
::ורק עכשיו, לפי '''[[ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#בעיה בתצוגה|זה]]''' - ראיתי שהיא חדשה מהיום… [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 00:52, 21 באפריל 2010 (IDT)

== יצירת לינק בויקיפדיה בערך כלשהו ==

שלום למומחי ויקיפדיה,
אני חדש בויקיפדיה ואני מנסה בערך כלשהו להוסיף לינק כמילה שאם לוחצים עליה מופנים למקור ואני לא מצליח.
אני מתכוון ליצירת לינק בקישורים חיצוניים.
איך עושים זאת?
[[משתמש:Yevgeny941| יבגני]] - [[שיחת משתמש:Yevgeny941|שיחה]] 16:40, 20 באפריל 2010 (IDT)
:התשובה המפורטת: [[ויקיפדיה:קישורים חיצוניים]].
:התשובה הקצרה: <nowiki>[http://www.benyehuda.org/ האתר של פרויקט בן־יהודה]</nowiki> –> [http://www.benyehuda.org/ האתר של פרויקט בן־יהודה].
:להבא, מומלץ לשאול שאלות כאלה בדף [[ויקיפדיה:דלפק ייעוץ]]. ––[[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] - [[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]] 17:46, 20 באפריל 2010 (IDT)

== עזרה בזיהוי פרחים ==

היי, מי יודע אילו פרחים [http://gallery.me.com/xalan.the.mighty/100048 אלה]? 

[[משתמש:רנדום|רנדום]] - [[שיחת משתמש:רנדום|שיחה]] 18:33, 20 באפריל 2010 (IDT)
::1 ו 2 נראים כ[[חוטמית זיפנית]], 5-7 אולי ממשפחת ה[[גרניים]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] • [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 20:28, 20 באפריל 2010 (IDT)
:8 נראה כמו [[רוזמרין]], אבל קשה לקבוע בוודאות מהתמונה. [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 22:56, 20 באפריל 2010 (IDT)
::מס' 3-4 - מין [[גזניה]] {{אנ|Gazania}}. מס' 5-7 - [[פלרגוניום|פלרגון]] הגננים, מין מכלוא המכונה גם "גרניום זקוף". [[משתמש:Amnon s|אמנון שביט]] • [[שיחת משתמש:Amnon s|שיחה]] 01:34, 21 באפריל 2010 (IDT)
:::חוטמית זיפנית לא פורחת באדום. זה מין תרבותי של חוטמית. [[משתמש:Gidip|Gidip]] - [[שיחת משתמש:Gidip|שיחה]] 09:43, 22 באפריל 2010 (IDT)

==ללכת לישון בלילה, ותוך "שניונת" לקום ליום חדש==

מכירים את ההרגשה הזאת שנגיד הלכתם לישון ב12 בלילה, ופתאום לאחר שניונת בלי לחלום ובלי כלום, קמתם בבוקר היום שלמחרת?

מה גורם לזה לקרות והאם יש דרך אמפריית לתמרן כך?..

תודה!!! {{לא חתם||אלמ}}

== זיהוי קרון משא ==

[[קובץ:Old Freight Railroad car stand in Nesher.JPG|שמאל|ממוזער|200px|קרון משא. היום שוכן בחצר [[נשר מפעלי מלט ישראליים|בית החרושת למלט]] ב[[נשר (עיר)|נשר]]]]
מבקשת זיהוי של קרון המשא. תוצרת, למה שימש? מתי יצאו מהשירות. בקיצור כל מה שאפשר לדעת על הקרון הזה. תודה [[משתמש:Hanay|Hanay]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] <small>•</small> [[פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב|המזרח הקרוב קרוב מתמיד]] 11:02, 21 באפריל 2010 (IDT)
:לפני ששמו עליו גג מאזבסט הוא היה קרון להובלת בקר.  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ (Eddau)]] <span style="color: gray;">עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו ב</span>[[ויקיפדיה:נגישות]] 11:12, 21 באפריל 2010 (IDT)
:: תודה, האם אתה יודע יותר פרטים על סוג הקרונות האלה. מתי יובאו לארץ. מה היו שנות השימוש שלהם. מהיכן להכין הובילו את הבקר? [[משתמש:Hanay|Hanay]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] <small>•</small> [[פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב|המזרח הקרוב קרוב מתמיד]] 18:54, 24 באפריל 2010 (IDT)
:::בפורום תחבורה ציבורית בתפוז יש מומחים גדולים לרכבות וכל הקשור בהן, אם לא ידעו להשיב, לבטח יוכלו להפנות למי שיידע. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 22:17, 24 באפריל 2010 (IDT)
:בלי להתחייב בכלל, ואני ממש לא סמכות או בעל מושג בנושא, אבל התגוררתי במשהו מאד מאד דומה במשך כשנה במהלך שירותי הצבאי. השמועה הייתה שהם הקרונות של רכבת העמק, אבל אני בכלל לא בטוח שזה לא הייתה סתם הלצה. [[משתמש:yanshoof|yanshoof]] • [[שיחת משתמש:yanshoof|שיחה]] • <small>[[משתמש:Yanshoof/ארגז חול 8|מיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך!]] </small> 20:29, 26 באפריל 2010 (IDT)
::יש לי הרגשה שההלצה שלך היא לא הלצה. כי לרכבת העמק היתה שלוחה למפעל נשר למלט. ואולי הם לקחו קרון שנשאר מהרכבת. תודה על הטיפ. אני אברר זאת [[משתמש:Hanay|Hanay]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] <small>•</small> [[פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב|המזרח הקרוב קרוב מתמיד]] 23:03, 26 באפריל 2010 (IDT)
{{-}}

== בית העלמין היהודי העתיק בסקופיה מקדוניה ==

מישהו יודע/מכיר/ראה/צילם את בית העלמין היהודי העתיק ליד [[סקופיה]] שבמקדוניה ויכול לתאר את מצבו או להעלות תמונה?, תודה מוטי.[[משתמש:Assayas|Assayas]] • [[שיחת משתמש:Assayas|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מלחמת העולם הראשונה|האם ואיזה פרדיננד הראשון יצטרף למעצמות המרכז?]]</small> • 19:02, 21 באפריל 2010 (IDT)
:ככל הנראה נהרס בתקופת השואה או ברעידת אדמה בשנת 1963 [http://www.jewish-heritage-europe.eu/country/macedon/macedon.htm]. כיום יהודי סקופיה נקברים בבית העלמין הכללי בחלקה יהודית, [http://jewishphotolibrary.smugmug.com/EUROPE-Southeast/MACEDONIA-Skopje-Jewish-sector כאן] יש צילום שלה. [[משתמש:אסי אלקיים|אסי אלקיים]] - [[שיחת משתמש:אסי אלקיים|שיחה]] 20:33, 22 באפריל 2010 (IDT)
:: תודה רבה, מוטי, [[משתמש:Assayas|Assayas]] • [[שיחת משתמש:Assayas|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מלחמת העולם הראשונה|האם ואיזה פרדיננד הראשון יצטרף למעצמות המרכז?]]</small> • 21:14, 22 באפריל 2010 (IDT)

== איך עושים ממוצע הנדסי (גאומטרי) באקסל? ==

תודה
: מתחבאת שם פונקציה בשם "Geomean". אבל תמיד אפשר להוציא log, לחשב ממוצע חשבוני ולהפעיל את הפונקציה exp. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:32, 21 באפריל 2010 (IDT)

== קנסות תעבורה ==

האם יש התישנות לגבי קנסות תעבורה, קיבלתי קנס לפני 9 שנים על חניה במקום אסור האם חל על כך חוק ההתישנות
:אני לא עורך דין. אפשר לחפש בגוגל תשובה. למשל, בקישור [http://www.hanaya.co.il/guide/index.htm הזה] כתוב שהשופט קבע ש"כל עוד נשלחות הודעות לחייב אם בדואר ואם במסירה ידנית (למשל ע"י מעקלים) מדי פרקי זמן הקצרים משלוש שנים, העונשים על העבירות אינם מתיישנים. כל הודעה שנשלחת מהווה פעולה של תחילת ביצוע עונש, המתחילה מחדש את מרוץ ההתיישנות". אז נראה שחסרים פרטים, וממילא עדיף שתתייעץ עם עו"ד מומחה. ‏[[User:Yonidebest|Yonidebest]] Ω [[User talk:Yonidebest|<font color="#0000CD">Talk</font>]]‏ 21:31, 22 באפריל 2010 (IDT)

== Carasso family ומשפחת קרסו ==

ניתקלתי בערך Carasso family {{אנ|Carasso family}} שמדבר על בני משפחה ובהם יצרני "דנונה". האם יש קשר ואם כן מהו בין משפחה זו ובין [[משפחת קרסו]] שלנו? [[משתמש:Ranbar|Ranbar]] - [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] 15:53, 22 באפריל 2010 (IDT)

== עיניות - עיניים מורכבות ==

האם יש עיניים מורכבות לבעלי חיים מלבד פרוקי רגליים (עכבישים וחרקים)? האם יש [[עינית (בעלי חיים)|עיניות]] (ocelli) לחיות אחרות מלבד פרוקי רגליים (והזחלים שלהם)? השאלה נחוצה לבחירת שם הערך [[עינית (בעלי חיים)]]. תשובה בנושא אפשר להוסיף לדף שיחת הערך. [[משתמש:Setreset|{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] • [[פורטל:פיזיקה/ערכים מבוקשים|מתקפת איכות בפיזיקה!]] 17:22, 22 באפריל 2010 (IDT)

:המשתמש [[משתמש:gidip]] ישמח לעזור, נסה לפנות אליו. [[משתמש:אוריה אורן|אוריה אורן]] - [[שיחת משתמש:אוריה אורן|שיחה]] 11:53, 24 באפריל 2010 (IDT)

== מושג בווקטורים ==

בערך "וקטור (פיזיקה)" נכתב: "וקטור הוא גודל פיזיקלי בעל כיוון (מגמה)". האם מגמה היא המינוח העברי ל-sense? 
תודה!
[[משתמש:תמא|תמא]] - [[שיחת משתמש:תמא|שיחה]] 20:45, 22 באפריל 2010 (IDT)

:אם איני טועה במקור זה direction או orientation. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 16:04, 23 באפריל 2010 (IDT)

== עזרה בזיהוי כלי נשק, כלי רכב ואמצעי חוזי ואופטיקה צה"ליים ==

התמזל מזלי לבקר בחניון צה"ל. לצערי, ג'ובניק שכמותי בקושי יודע לזהות M-16. אשמח לסיוע בזיהוי - אנא החליפו את השטויות שלי בזיהויים רציניים [[משתמש:Havelock/כלי משחית באורנית|כאן]]. [[משתמש:Havelock|זהר דרוקמן]] - [[שיחת משתמש:Havelock|Talk to me Goose!]] &rlm; 22:03, 22 באפריל 2010 (IDT)
: הגבתי על רוב התמונות, למעט אמצעי תצפית וקשר - שזה לא תחומי המומחיות שלי. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 16:49, 23 באפריל 2010 (IDT)

== GUI תחת Cygwin ==

אני לא מבין גדול בלינוקס אבל זקוק לו לפעמים, לכן התקנתי Cygwin. הבעיה היא שכשאני מנסה להפעיל תוכנה שצריכה GUI אני מקבל הודעת שגיאה. אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי. (התקנתי את כל מה שהיה תחת setup, כולל x11). תודה! [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 22:42, 22 באפריל 2010 (IDT)
:אל תשקול אפילו לכתוב מה הודעת השגיאה. אנחנו יכולים לנחש אותה לבד. {{אנונימי}}
:::אולי זה משהו כמו "שגיאה! האם חיברת את המחשב לחשמל?". ‏[[User:Yonidebest|Yonidebest]] Ω [[User talk:Yonidebest|<font color="#9ACD32">Talk</font>]]‏ 11:32, 23 באפריל 2010 (IDT
לדעתי זה 
 שגיאה: Cygwin אינה יכולה להשלים את

::איזו קטנוניות.. סתם. זה הולך ככה: Can't open display. Failed initializing GUI, exiting. תודה! [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 20:55, 25 באפריל 2010 (IDT)
:::[http://www.cygwin.com/ml/cygwin-xfree/2004-12/msg00206.html] ואם זה לא עוזר אז [http://www.google.co.il/search?q=%22Can%27t+open+display.+Failed+initializing+GUI%2C+exiting%22&ie=utf-8&oe=utf-8&aq=t&rls=com.ubuntu:en-US:official&client=firefox-a]. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  21:09, 25 באפריל 2010 (IDT)
::::תודה! זה עוזר!

==חוק שימור החומר==
אם לפי חוק שימור החומר; חומר אינו יכול להיווצר, איך זה מסתדר עם העובדה שמגרעין יצא עץ?
תודה לעונים. {{לא חתם||אלמ}} 01:07, 23 באפריל 2010
:הוא שואב חומרים מהקרקע ומהאוויר. [[משתמש:Setreset|{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] • [[פורטל:פיזיקה/ערכים מבוקשים|מתקפת איכות בפיזיקה!]] 11:30, 23 באפריל 2010 (IDT)
::אז בעצם אם אני מבין נכון; מספר האטומים שהוא "שאב" (בסופו של דבר) הוא זה המרכיב את העץ לאחר שגדל?? מכך אני מבין שיש מספר מסוים של אטומים ביקום ומספר זה לא יגדל ולא יקטן..? {{לא חתם||אלמ}}
:::במקרה של העץ כן, מספר האטומים נשמר כי הוא מגיב רק ב[[תגובה כימית|תגובות כימיות]] עם סביבתו. אבל באופן כללי לא, אין חוק שימור מספר האטומים. מספר האטומים לא נשמר ביקום, כי [[תגובה גרעינית|תגובות גרעיניות]] משנות את מספרם (בעיקר ב[[כוכב]]ים כמו [[השמש]]). בתחילת היקום לא היו אטומים בכלל. מה שנשמר הוא כמות האנרגיה והחומר יחד ביקום ([[חוק שימור האנרגיה|חוק שימור האנרגיה והחומר]]), וזהו חוק פיזיקלי מדויק. להעמקה נוספת לחץ על הקישורים שפיזרתי בתשובה. [[משתמש:Setreset|{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] • [[פורטל:פיזיקה/ערכים מבוקשים|מתקפת איכות בפיזיקה!]] 18:59, 23 באפריל 2010 (IDT)
::::אז אני מבין שמלכתחילה התכוונתי (בלא ידיעה אמנם) לחוק שימור האנרגיה... תודה על תגובתך! {{לא חתם||אלמ}}
:::::לא בדיוק. יותר נכון: [[חוק שימור המסה והאנרגיה]]. לחוקי שימור נפרדים יש תקפות מקורבת עבור מערכות מסוימות, כפי שתיאר קודמי, אבל לא תקפות כללית. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:58, 25 באפריל 2010 (IDT)

== למה התקרחות זה רק בראש? ==

? {{לא חתם||אלמ}} 12:44, 24 באפריל 2010
::על פי הערך [[קרחת]], היא מוגדרת כמצב של חוסר [[שיער]] '''במקומות שונים ב[[גוף]], בהם קיים שיער בדרך כלל'''. כמעט תמיד מתייחס המושג לחוסר שיער על ה[[ראש]]. [[משתמש:Ovedc|Ovedc]] • [[שיחת משתמש:Ovedc|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערכים יתומים|אמצו ערך יתום!]]</small>  12:08, 25 באפריל 2010 (IDT)
:::למחסור שיער בגבות קוראים גבחת, למחוסר שיער בזקן קוראים זלקדן (דל-זקן בעירבוב), ולא קשור אבל למחוסר אף קוראים חרום, לקטוע רגל קוראים כיפח, ולקטוע יד - גידם. &rlm;[[משתמש:Rashi|Rashi]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Rashi|שיחה]] • [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Rashi|שלח לי דואר]] • י"א באייר ה'תש"ע 20:39, 25 באפריל 2010 (IDT)
:::השאלה היא למה ההתקרחות הגברית מתרחשת רק בראש
::::מהערך המקביל בוויקיפדיה האנגלית, מסתבר שאכן ההתקרחות מתרחשת גם במקומות אחרים, ולא רק בראש. הערך באנגלית מנסה גם למנות סיבות אפשריות להתקרחות. לדעתי, קיימת תחושה כאילו ההתקרחות היא רק בראש, מפני שהיא נראית למתבונן מבחוץ בצורה יותר קיצונית. [[משתמש:Ovedc|Ovedc]] • [[שיחת משתמש:Ovedc|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערכים יתומים|אמצו ערך יתום!]]</small>  10:38, 26 באפריל 2010 (IDT)
:::::מה ז"א? הרי הזקן למשל לא נושר לעולם...

== איזה שמן מנוע צריכה סוזוקי בלנו? ==
? {{לא חתם||אלמ}}
::צמיג חדש – מה עדיף לו – כביש חלק או כביש מחוספס??? {{חיוך}} תפתח את ספר הרכב או תשאל במוסך (איפה שמטפלים בפיאט של קלארשו). [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:26, 24 באפריל 2010 (IDT)

== טלפון ביתי וקוטר כדור ==

האם ישנו פונטציאל לסכנה ופגיעה בדיבור ממושך בטלפון קווי ( הן זמן רב פעם אחת והן זמן רב מצטבר )
כל האזהרות והמחקרים שאני קורא הם בנוגע לטלפון סלולרי והקרינה שהוא פולט. אך מה בנוגע לטלפון קווי? תוצרי הלוואי של התקשורת בטלפון קווי אינם פוגעים בגוף? האם בטלפון ביתי אלחוטי יש השפעה ממסוכנת כמו טלפון סלולרי? [[משתמש:T-Bag|T-Bag]] - [[שיחת משתמש:T-Bag|שיחה]] 18:26, 24 באפריל 2010 (IDT)
:אם בזמן שאתה מדבר בטלפון יכנס פורץ ויירה עליך כדור, אז כן. כמוכן אם שיחת טלפון מעצבנת אותך מספיק היא עלולה לגרום להתקף לב. אני מניח שזה גם סוג של "תוצר לוואי של שיחת טלפון".[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:00, 25 באפריל 2010 (IDT)
קודם כל, ברור שתשובתך היא צינית. הבנת בדיוק למה התכוונתי כשאמרתי "תוצרי לוואי" של שיחה.
אני מניח שתשובתך הצינית נובעת מעיסוקך בתחום, אתה לא רוצה לפגוע בעיסוקך. למרות שמאיש מקצוע הייתי מצפה לתשובה קצת יותר בוגרת. [[משתמש:T-Bag|T-Bag]] - [[שיחת משתמש:T-Bag|שיחה]] 12:12, 26 באפריל 2010 (IDT)
:לא, אני לא מבין. מהם בדיוק תוצרי הלוואי? במקרה של [[השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי|טלפונים סלולריים]] יכולה להיות בעיה מכיוון שמדובר על משדר חזק יחסית (הרבה יותר חזק גם מטלפון אלחוטי ביתי) שנמצא קרוב מאוד לאוזן (גם בהשוואה לטלפן אלחוטי ביתי טיפוסי - בד"כ יותר גדול. אבל בוודאי בהשוואה לטלפון קווי).[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:03, 26 באפריל 2010 (IDT)

== כשמציינים קוטר כדור ( תחמושת ) ==
לקוטר של איזה חלק בכדור מתכוונים? לתרמיל או לקליע?[[משתמש:T-Bag|T-Bag]] - [[שיחת משתמש:T-Bag|שיחה]] 18:26, 24 באפריל 2010 (IDT)
:מדובר בקוטר הקנה ממנו נורה הקליע ומכאן שמדובר בקוטר הקליע. ראו [[קליבר]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] • [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 18:32, 24 באפריל 2010 (IDT)
::אני חושב שהכוונה היא דווקא לתרמיל. כלומר, כשאומרים קוטר, הכוונה כמובן לקנה, אך אם מתייחסים לכדור, אז אני סבור שהכוונה היא לתרמיל היות שזה החלק הרחב ביותר בכדור. יתר על כן, במלחמת העולם השנייה היה פגז בעל קוטר "תת קליברי", כלומר קוטר הקליע היה קטן במידה ניכרת מקוטר הפגז. אני לא יודע אם היה שימוש בפגזים אלה לאחר מכן. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 22:45, 26 באפריל 2010 (IDT)
::: לא, הקליע. ראה למשיל [[כדור (תחמושת)|כדור]] [[5.56 מ"מ נאט"ו]] של [[M-16]]. התרמיל עצמו לא נכנס לתוך הקנה, רק הקליע נכנס ואילו התרמיל נפלט החוצה. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 22:51, 26 באפריל 2010 (IDT)
::::תלוי איזה תרמיל. יש רובים נטעני לוע שהתרמיל דווקא כן נכנס במלואו. מטרתו של התרמיל היא בסך הכל להחזיק את הקליע יחד עם אבק השריפה ומטען התחול קטן. וגם בדוגמה שלך - כדור הוא קליע + תרמיל. לכן לא אומרים "קליע 5.56", אלא "כדור 5.56". [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 22:59, 26 באפריל 2010 (IDT)
:::::לפחות בארטילריה, פגז=קליע, ולכן לא ברור מה המשמעות של המשפט "קוטר הקליע היה קטן במידה ניכרת מקוטר הפגז". [[משתמש:יוסאריאן|יוסאריאן]] • [[שיחת משתמש:יוסאריאן|שיחה]] • [[משתמש:יוסאריאן/ארגז חול/ערביי א"י עד 48'|ערביי הרצליה כבר לא כועסים]] 23:04, 26 באפריל 2010 (IDT)
::::::לא. פגז אינו קליע. קליע הוא החלק הנורא מתוך התותח. הפגז הוא הקליע (במקרה זה קליע פגז) יחד עם התרמיל שלו. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 23:05, 26 באפריל 2010 (IDT)
::::::: צריך להבדיל. בארטילריה העתיקה מטען ה[[חנ"ה]] הוכנס לחוד ואחריו הקליע, שנקרא "פגז". תחמושת אחודה בה החנ"ה הוא חלק אינטגרלי מהתחמושת - כלומר: מחובר בתרמיל לקליע - נקרא "[[כדור (תחמושת)]]". כך, פגז 120 מ"מ של [[מרכבה (טנק)|מרכבה]] מופיע במינוח הרשמי של צה"ל ככדור. בפועל, כל תחמושת שנורית ע"י קנה בקליבר של 20 מ"מ ומעלה נקראת בשפה הפופולרית פגז. יש המייחדים את המונח פגז לתחמושת נפיצה. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 23:10, 26 באפריל 2010 (IDT)
::::: אכן, יש רובים נטעני לוע, בהם התרמיל הוא בקוטר הקליע. ברובה M-16 למשל הקליע הוא בקוטר של 5.56 מ"מ ואילו התרמיל הוא בקוטר של כ-7-8 מ"מ (בדקתי). בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 23:07, 26 באפריל 2010 (IDT)
::::::נדמה לי שתת-קליבר אלו פגזים עם מנעלים כמו שמתואר ב[[פגז#חודר שריון]]. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 23:10, 26 באפריל 2010 (IDT)
:::::::טוב, אביר המתמ' שכנע אותי. לגבי התת-קליבר - אכן מדובר בפגזים חודרי שריון. כנראה שבאמת זה הפיתוח המודרני שלהם. אני לא כל כך מתמצא בכלי נשק מודרניים. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 23:13, 26 באפריל 2010 (IDT)
::::::אחרי הרבה התנגשויות - גם אני בדיוק בדקתי, בערך באנגלית יש מפרט טכני שלם. בקשר לפגז - אם [[תומ"ת דוהר]] הוא ארטילריה עתיקה, אז מה שמת'נייט אמר, רק שקודם מכניסים את הפגז ואח"כ את החנ"ה. [[משתמש:יוסאריאן|יוסאריאן]] • [[שיחת משתמש:יוסאריאן|שיחה]] • [[משתמש:יוסאריאן/ארגז חול/ערביי א"י עד 48'|ערביי הרצליה כבר לא כועסים]] 23:14, 26 באפריל 2010 (IDT)
:::::::הוא התכוון לתותחים שהיו בשימוש עד המאה ה-19, לא לזוועתון המודרני הזה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 23:16, 26 באפריל 2010 (IDT)
:::::::מה שיוסאריאן אמר. גם בארטלריה מודרנית יש הפרדה בין שקי חנ"ה לבין הפגזים. ומי שלא ראה הבערה של שקי חנ"ה מיותרים, לא ראה שמחה מימיו. ולגילגמש, הקריטריון להנאתך מקרבות לא ברור. אם כבר תותחים ואבק שריפה, אז מה ההבדל בין הקפצונים של הצרפתים למפלצות של אוניות המערכה? לדעתי ברגע התחילו לצלם את הקרבות בריאליות ולא רק לצייר אותם עם נופך רומנטי והירואי, התחלת לאבד עניין. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 23:20, 26 באפריל 2010 (IDT)
::::::::מלחמת העולם השנייה זה עוד סביר, אבל מלחמות מודרניות הן בדיחה. ברגע שהמציאו את הנשק הגרעיני כל חדוות הקרב נעלמת. כל המלחמות שבאות לאחר מכן הן משחק ילדים. הרי תמיד אפשר להפסיק בלחיצת כפתור בלי לצאת מהבית. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 23:22, 26 באפריל 2010 (IDT)
::::::::למי קראת זוועתון? זה תותח מדוייק שיורה למרחוק, בטוח לממוצע בגובהו ההוא לא היה משהו יותר מוצלח. 
::::::::אם כבר שריפת חנ"ה בקיץ ברמת הגולן, אז בד"כ כל הגדוד היה צריך לרוץ עם אמצעי כיבוי לכבות את שדות הקוצים שנדלקו. פעם אחת החנות החלו לבעור כשפרקנו אותן מהאביר, והיריעות שלו החלו לבעור (כשהוא עדיים מועמס בהמון חנות), פחד אלוהים. 23:28, 26 באפריל 2010 (IDT)

== שאלה ==

מתי בניי האדם נהיו לראשונים בשרשרת המזון {{לא חתם||אלמ}}  21:28, 24 באפריל 2010
:כנראה שעם עליית ה[[הומו ארקטוס]], לפני כמיליון וחצי שנים. לראשונה יצאו אבות האדם מאפריקה, ויישבו שטחים נרחבים בכל העולם הישן. הם גם הותירו אחריהם סימנים לצייד בקנה מידה גדול, כולל של חיות גדולות מהם בהרבה. [[מיוחד:תרומות/79.183.20.250|79.183.20.250]] 23:57, 24 באפריל 2010 (IDT)
::יותר ספציפית, זה קשור ככל הנראה ל[[שליטה באש על ידי האדם הקדמון|המצאת האש]] (ככל הנראה, לפני כמליון וחצי שנים, על ידי [[הומו ארקטוס]]), קודם לכן - הוא וודאי לא היה בראש שרשרת המזון. המצאת האש אפשרה לו להצית יערות שלמים על בעלי החיים המאכלסים אותם, ובכך השתפרו עשרות מונים יחסי הטורף-נטרף לטובת האדם. [[משתמש:Rex|Rex]] - [[שיחת משתמש:Rex|שיחה]] 00:28, 25 באפריל 2010 (IDT)
:::א. "שרשרת המזון" הוא מונח פשטני מאוד - זה דומה יותר לרשת, שבה הרבה דברים יכולים לאכול הרבה דברים אחרים. ב. האדם הוא לא בראש הרשת - כל מיני טורפים אוכלים בני אדם כשיש להם הזדמנות - תנינים, אריות, טיגריסים וכו'. ג. לדעתי האדם הפך לטרף הרבה יותר קשה כשהחל להשתמש בכלים (לא יודע מתי בדיוק...). [[משתמש:יואלפ|יואלפ]] - [[שיחת משתמש:יואלפ|שיחה]] 09:11, 25 באפריל 2010 (IDT)

== שבויים ==

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%A6%D7%94%22%D7%9C#.D7.9E.D7.A1.D7.A4.D7.A8_.D7.AA.D7.94.D7.99.D7.95.D7.AA

== יש לי 2 שאלות  בבקשה  ==

1 - בעולם המשחק ישנה אומנות של " חיקוי ", כלומר שחקנים או בדרנים מבצעים חיקויים של אנשים מפורסמים. 
רציתי לדעת איך נקרא בדיוק והאם יש לזה שם ? ...

2 - לפני כמה שנים הייתה כתבה בחדשות בטלויזיה על זוג כוריאוגרפים שהמציאו שפה כתובה לריקודים כמו שיש שפה כתובה למוזיקה בתווים.
הייתי מעוניין לדעת על זה קצת פרטים אם מישהו יודע .  [[משתמש:פארוק|פארוק]] - [[שיחת משתמש:פארוק|שיחה]] 01:11, 25 באפריל 2010 (IDT)
:2. ראה: [[כתב התנועה אשכול-וכמן]] ואת [[:en:Dance notation|Dance notation]]. זה כנראה לא מה שחיפשת אבל אולי יקרב אותך. [[משתמש:שמוליק|שמוליק]] - [[שיחת משתמש:שמוליק|שיחה]] 01:21, 25 באפריל 2010 (IDT)
: לא רשום באיזה שנה פותח הכתב הזה. הכתבה שאני מדבר עליה שודרה לפני כמה שנים, כך שזה ממש לא מיזמן. [[משתמש:פארוק|פארוק]] - [[שיחת משתמש:פארוק|שיחה]] 00:25, 26 באפריל 2010 (IDT)

== אל תגעי במקופלים ==

מהו השיר שלקצבו מקפלות המקפלות ב[[ארץ נהדרת]] (בחנות, לא באפסנאות)? מיהם יוצריו ומבצעיו? האם הוא היה להיט לפני פרסומו בתכנית? [[משתמש:Amnon s|אמנון שביט]] • [[שיחת משתמש:Amnon s|שיחה]] 01:25, 25 באפריל 2010 (IDT)
:"[http://www.youtube.com/watch?v=bKg3Qrz-9oc טיק טוק]" של [[קאשה (זמרת)|Ke$ha]]. {{כ}} [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 01:45, 25 באפריל 2010 (IDT)
::אוקיי...  יאללה...  אממביי. [[משתמש:Amnon s|אמנון שביט]] • [[שיחת משתמש:Amnon s|שיחה]] 01:59, 25 באפריל 2010 (IDT)

==הערים המקראיות; "אילות" ו"עציון-גבר"==

אומרת התורה שאלו שני מקומות נפרדים, רומזת הארכיאולוגיה שהם בגדר "הרצליה-רעננה" של מפרץ אילת, האם כך הדבר?, ומי מהם היתה מימינו של המפרץ (איפה שהעיר עקבה כיום), ומי משמאלו (איפה שאילת).

חשוב מאד!!, ברכות!{{לא חתם||אלמ}}

:על פי הערך [[אילת]], עציון גבר היא מימין למפרץ: "אילת נזכרת כאחת התחנות במסע בני ישראל במדבר ביציאת מצרים. ראשיתו של היישוב בקצהו הצפוני של ים סוף, הייתה כנראה בעיר עציון-גבר, ששרידיה מצויים בתחומי ירדן, קרוב אל הגבול עמה. המקום נקרא תל-אל-חלייפה." על פי מידע אישי, אום רשרש נמצאת מאחורי קניון "מול הים", משמאל המפרץ. על פי הערך [[אילות]]: "הקיבוץ נקרא על שם העיר המקראית "אילות" שמיקומה המשוער היה באזור זה או ביישוב עציון גבר." [[משתמש:Ovedc|Ovedc]] • [[שיחת משתמש:Ovedc|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערכים יתומים|אמצו ערך יתום!]]</small>  12:23, 25 באפריל 2010 (IDT)