הצגת המקור של הדף "Testwiki:הכה את המומחה/ארכיון177"

{{ארכיון הכה את המומחה}}

== מקלות קינמון ==

מה אפשר לעשות עם מקלות קינמון? [[מיוחד:תרומות/79.181.227.192|79.181.227.192]] 19:57, 9 במרץ 2012 (IST)
:להכניס לכוס תה כדי לבסמו ולהוסיף טעם, לקשט מנת גלידה ועוד. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 23:50, 9 במרץ 2012 (IST)
::אפשר לשחק [[שלוש מקלות ]] • [[משתמש:רוליג|רוליג]] <font size="1"> • [[שיחת משתמש:רוליג|שיחה]]</font> <span style="color: #C71585;"><font size="1"> • אמצו חתול</font></span> 13:45, 10 במרץ 2012 (IST)
:::אפשר להדגים בצורה חיה את רעיון [[המקל והגזר]] {{צחוק}}. [[משתמש:הוי ארצי|הוי ארצי]] - [[שיחת משתמש:הוי ארצי|שיחה]] 15:51, 10 במרץ 2012 (IST)
:אם אין לך מה לעשות אתם, זרוק לפח.
::::אפשר להכין [[ליקר]] • [[משתמש:חיים 7|חיים 7]] • ([[שיחת משתמש:חיים 7|שיחה]]) • כ' באדר ה'תשע"ב •  02:52, 14 במרץ 2012 (IST)
:::::צור כדור גלידה (לא משנה באיזה טעם), השתמש בשתי סוכריות עדשים או [[M&M's]] על מנת ליצור עיניים, תקע מקל קינמון במרכז והרי לך "גלידה [[פינוקיו]]". [[משתמש:Ranbar|Ranbar]] - [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] 17:05, 16 במרץ 2012 (IST)
::::::השתגעת ? להריח [[קינמון]] כל החיים ? {{קריצה}}. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 15:08, 17 במרץ 2012 (IST)
:::::::[[צ'יינה ווייט]] או [[סנגריה]] חמה.

== חיפוש שמו המקצועי של עיקרון ביולוגי ידוע ==
שלום, זהו כלל חשוב מאד, גם במדעי ההתנהגות. זה עיקרון שלפיו ככל ש"עולים" בסולם האבולוציוני, הרי שלהורמונים תהיה השפעה ישירה פחותה יותר, על התנהגות האורגניזם. מה שמו של כלל זה? (זה בטח מכונה עיקרון-משהו). אלף תודות מקרב לב! [[מיוחד:תרומות/109.67.8.57|109.67.8.57]] 22:21, 9 במרץ 2012 (IST)
:האבולוציה אינה סולם והכלל שאתה מציין, ספק אם הוא קיים בכלל. פרח הסחלב הוא חידוש אבולוציוני שכובש נישות. כך גם החולדות. מי אמר שיצורים אלו פחות תלויים בהורמונים מאשר עצי מחט וכרישים? זבובים קטנים הם חדשים מבחינה אבולוציונית ביחס לזבובים גדולים. מי אמר שהקטנים פחות תלויים בהורמונים ביחס לגדולים? {{לא חתם||אלמ}}

== [[תרמוס]] ==

בערך כתוב "תרמוס ממוצע עשוי משני בקבוקים התחובים זה בתוך זה, וחלל בעל חומר מבודד (בדרך-כלל אויר) קיים ביניהם. הבקבוק נסגר באמצעות ואקום כדי להביא למניעת השפעה מקסימלית מבחינת שינויי הטמפרטורה בנוזל". זה לא אמור להיות ואקום בחלל בין הבקבוקים? בברכה • [[משתמש:Amirki‏|אמיר]] ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]) 23:21, 9 במרץ 2012 (IST)
:הנוזל - הכוונה לתה/קפה/מרק שמזגת לתרמוס. בין שני הבקבוקים יש ואקום. ראה תמונות בערך האנגלי. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:45, 9 במרץ 2012 (IST)
:תוקן בערך. לא מדובר בשני בקבוקים כי אם מיכל (בקבוק) מדפנות כפולות שבינהם ואקום. מיכל זה מכיל את הנוזל. הוא עצמו מצא בתוך מיכל מתכת או פלסטיק חיצוני. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 23:49, 9 במרץ 2012 (IST)
::בלי קשר לאמור לעיל, כל משפט שמתחיל בצמד המילים "תרמוס ממוצע" הוא בהכרח הבל. ראה [[ממוצע]] ושים לב שאף אחת משיטות המיצוע לא ישימה לתרמוסים (התיקון של שנילי הסיר גם את ההבלותה הזו). [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] - [[שיחת משתמש:קיפודנחש|שיחה]] 23:51, 9 במרץ 2012 (IST)
:::התגובה שלך היא קיצונית. אני מעריך שהכותב לא התכוון ל'ממוצע' במובן המתימטי או הפיזיקלי, אלה במובן של תרמוס 'מצוי', וכך רצוי שיהיה כתוב. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:13, 10 במרץ 2012 (IST)
::{{התנגשות}} ל'חוזר' ולשנילי: מבחינה טכנית, כן מדובר בשני בקבוקים, וכך נהוג להתייחס להתקן. מלבד זאת, אין ריק בין הדפנות, אלא אויר. ראה הסבר להלן. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:13, 10 במרץ 2012 (IST)
:{{התנגשות}}א. טכנית, קשה מאוד ליצור [[ריק]] בחלל שבין הדפנות - הפרש הלחצים הוא עצום, ויביא, ברוב המקרים, לקריסה של הדפנות.
:ב. ההבדל מבחינת ה[[בידוד]] התרמי אינו כזה גדול, ולכן אינו מצדיק מאמץ טכנולוגי כה גדול, שלשמו יהיה צורך בהקמת אגף מיוחד במפעלי הרכבת [[טנק|טנקים]], תרתי משמע.
:ג. המשפט עם "השפעה מקסימלית" אינו ברור. הכוונה היא לאלטרנטיבה: תרמוס עם דפנות זכוכית (לדוגמא) עבות. בהתקן כזה נוצר הפרש טמפרטורה גדול בין החלק הפנימי של הדופן לבין החלק החיצוני שלו. בשל [[הולכת חום|הולכת החום]] הגרועה של זכוכית, עלול להיווצר מצב בו לוקח לדופן זמן רב מדי לאזן טמפרטורות, ובשל הבדלים בין קצב [[התפשטות תרמית|ההתפשטות התרמית]] {{אנ|Thermal expansion}} (התלויה מצידה בטמפ') בין החלק הפנימי לבין החיצוני, לגרום לשבירתו של הכלי או ההתקן. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:13, 10 במרץ 2012 (IST)
::אם הנושא מעניין אותך, כדאי לקרוא את הערך באנגלית. נכון שהמונח "תרמוס" (שהוא בעצם שם מסחרי שהפך לשם עצם כללי, כמו "פריג'ידר" או "קלינקס") לא תמיד מכוון בדיוק לאותו הדבר, אבל בחלק גדול מהמקרים אכן יש ואקום בין הבקבוקים, ובנוסף הם מכילים בדרך כלל יריעת מתכת דקה שהופכת את פני הבקבוק למראה, וזאת כדי למזער את מעבר החום בקרינה (הוואקום דואג להולכה והסעה). אין כאן הפרש לחצים עצום - הבקבוקים צריכים לעמוד בהפרש לחצים של אטמוספירה אחת. זה לא מבוטל, אבל זה משהו שהרבה מאד בקבוקים (וצמיגים) יודעים לעשות בלי להתרגש יותר מדי. [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] - [[שיחת משתמש:קיפודנחש|שיחה]] 00:46, 10 במרץ 2012 (IST)
:::א. אני רוצה להניח שמאופן ניסוח תגובותיי קודם, ברור שתחום עיסוקי הוא פיזיקה. לכן, "אם הנושא מעניין אותך וכו'", הוא קצת מיותר.
:::ב. לתשומת לבך: [[ריק]] לא יכול [[הולכת חום|להוליך]] ו[[הסעת חום|להסיע]], משום שדרוש תווך חומרי לשם כך.
:::ג. אין "מעבר חום" בקרינה, אלא [[אינפרה-אדום|קרינה א"מ]] הנפלטת בטמפ' שונות. קרינה זו נבלעת בתווכים מסויימים, מעוררת אותם, וגורמת למעברים לא-קרינתיים בין האטומים או המולקולות, המעלים את הטמפ' של החומר.
:::ד. צמיגים יודעים להגיב להפרש לחצים - הם מתפחסים. ובכלל, כשאתה מדבר על 'ריק', אתה מדבר למעשה, על אויר בלחץ נמוך מאוד, מאחר וכפי שכבר היערתי קודם, לא ניתן להגיע לריק מלא. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 01:39, 10 במרץ 2012 (IST)
להבין בפיזיקה זה חשוב אבל גם בטכנולוגיה, הואקום "הטכנולוגי" אינו ריק מוחלט למרות שלכל דבר וענין הוא יכול להיחשב. אנני יודע מה הלחץ שמגיעים אליו ביצור תרמוס, או לחילופין ייצור נורת חשמל אבל בעברי הפעלתי ציוד שהגיע לואקום עמוק שנמדד בסדרי גודל של  10<small>-6</small> בר. ברמה כזו מספר מוליקולות הגאז שבחלל הוא אפסי וכמעט שלא מתקיים מעבר חום עקב הולכה או הסעה. צודק גם קיפודנחש לגבי הציפוי המחזיר המקטין מאד את הקרינה. אני מנחש שהואקום בין הדפנות הכפולות של מיכל התרמוס אינו מתקרב אפילו לסדרי גודל אלו אבל דיו להקטין משמעותית מעבר חום. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 03:50, 10 במרץ 2012 (IST)

== שביתה באוניברסיטאות? ==

האם בטכניון צפויה שביתה ביום ראשון? [[מיוחד:תרומות/79.179.223.244|79.179.223.244]] 09:33, 10 במרץ 2012 (IST)
:כן. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  19:45, 10 במרץ 2012 (IST)

== לשלוח פקס דרך האינטרנט ==

האם יש אפשרות (איפה?) לשלוח פקס (לא אי-מייל) דרך האינטרנט לפקס בארץ? [[מיוחד:תרומות/79.179.223.244|79.179.223.244]] 11:21, 10 במרץ 2012 (IST)
:ר' כאן [http://myfax.co.il]  בברכה [[מיוחד:תרומות/79.180.206.78|79.180.206.78]] 12:45, 10 במרץ 2012 (IST)

==מבנה בכביש הבקעה==
בכביש הבקעה, בין שדמות מחולה למחולה, יש מבנה גדול שמשקיף על הכביש, שכבר שנים רבות נראה במצב של מבנה שבנייתו לא תסתיים לעולם. מישהו יודע מה זה? [[משתמש:עידו|עידו]] • [[שיחת משתמש:עידו|שיחה]] 15:05, 10 במרץ 2012 (IST)
:כשהייתי ילד הייתה שם היאחזות נח״ל בשם ברוש ואחר כך המקום ננטש. מתישהו הייתה שם גם חוות סוסים שגם כן ננטשה. אני לא יודע אם המבנה הוקם על ידי הצבא בשביל ההיאחזות או שהיה קיים שם עוד קודם לכן בימי הירדנים. [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 21:02, 10 במרץ 2012 (IST) 
::זה נראה קצת כמו משהו שיועד למבנה ציבור, לא נראה לי שקשור להיאחזות. [[משתמש:עידו|עידו]] • [[שיחת משתמש:עידו|שיחה]] 22:11, 11 במרץ 2012 (IST)
:::אם אינני טועה מדובר בבנין של ישבית [[שדמות נריה]] שבנייתו נעצרה מחוסר תקציב. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 07:10, 14 במרץ 2012 (IST)

== פיזיקה-אלקטרומגנטיות. הגדרות(מקצועי) ==

ציפור קטנה לחשה שלי שיש פה פיזיקאים מקצועיים.

שאלה ראשונה:
נתנו לו בקורס את משוואת מקסוול כך:
# <math>\vec{\nabla} \cdot \vec{D} = \rho</math>
# <math>\vec{\nabla} \times \vec{E} = - \frac{\partial \vec{B}}{\partial t}</math>
# <math> \vec{\nabla} \cdot \vec{B} = 0</math>
# <math>\vec{\nabla} \times \vec{H} =  \frac{\partial \vec{D}}{\partial t} +  \vec{J}</math>

הכוונה היא בחומר. נכתב כי D וB הם "וקטור הזזה חשמלי/מגנטי" (בהתאמה). אז מה המשמעות של "וקטור הזזה" פה? מה הוא מייצג?

שאלה שנייה:
בנוסף קיבלנו נוסחה:
*<math>\vec{D}=\varepsilon_{0}\vec{E}+\vec{P}\triangleq\tilde{\varepsilon}E </math>

כאשר אפסילון גל היא מטריצה 3 על 3 שעליה אנו דנים בהמשך ההרצאה. לדוגמה אם זו מטריצה אלכסונית, אז החומר נקרא "איזוטרופי" והפעלת שדה בכיוון אחד הצירים של המערכת ראשית (מערכת בה המטריצה מלוכסנת) גורמת ליצירת דיפולים רק באותה הכיוון. כאשר אפסילון גל בלתי תלוי בקואורדינטות החומר נקרא "הומוגני". כאשר המטריצה לא תלויה בE, החומר נקרא "לינארי".

אז מהי המטריצה הזאת? היא מזכירה לי מאוד את "טנזור ההתמד" ממכניקה. מה היא מייצגת במציאות ומה שמה?

שאלה שלישית:

יש לנו פיתוח כזה: <math>\vec{D}=\varepsilon_{0}\vec{E}+\vec{P}\triangleq\varepsilon(1+\chi)\vec{E} </math>

לכי קוראים "סוספטביליות". מה זה אומר? [[מיוחד:תרומות/79.177.201.15|79.177.201.15]] 15:26, 10 במרץ 2012 (IST)

תשובות:
# "שדה ההעתק" או "ההזזה" הוא תיקון שהוסיף [[מקסוול]] ל[[חוק אמפר]]. איבר זה, המודד השתנות בזמן של השדה החשמלי, נוסח בתחילה במושגים של זרם. מדוע נבחר דווקא השם הזה, אין לי מושג.
# הערך [[מקדם דיאלקטרי]] יענה על שתי שאלותיך האחרונות. בגדול, המקדם הדיאלקטרי מודד איך וכמה שדה חשמלי יוצר [[קיטוב]] בחומר. כאשר <math>\varepsilon</math> היא מטריצה לא-מלוכסנת, זה אומר שהחומר מקוטב בכיוון שונה מכיוון השדה. המקדם <math>\chi</math>  שנקרא [[סוספטיביליות חשמלית]] הוא עוד דרך למדוד את מידת ההענות של החומר להתקטב בהפעלת שדה חשמלי. ראה עוד בערכים שקישרתי אליהם. 
בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  18:08, 10 במרץ 2012 (IST)

== טענה בלוגיקה ==

האם הטענה הבאה נכונה או שגויה: תהי <math>T \cup \{A\}</math> קבוצת נוסחאות בלוגיקה מסדר ראשון. אם <math>T</math> עקבית ב־<math>HC</math> אז לפחות אחת מן הקבוצות <math>T \cup \{A\}</math> או <math>T \cup \{\neg A \}</math> עקבית ב־<math>HC</math>. וכיצד ניתן להוכיח או להפריך? [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 17:01, 10 במרץ 2012 (IST)
: אם <math>T \cup \{A\}</math> אינה עקבית אז אפשר להוכיח ממנה סתירה, ואת זה אפשר לתרגם להוכחה של <math>\ \neg A</math> מההנחות T. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 21:32, 10 במרץ 2012 (IST)
: (אגב, לפי כללי האתיקה הלא-כתובים של "הכה את המומחה", היה עליך להגדיר מהו "HC"). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 22:03, 10 במרץ 2012 (IST)
::תודה, עוזי. הייתי נתון באשליה שהמושג "HC" רווח יותר ממה שהוא באמת. [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 23:27, 10 במרץ 2012 (IST)

== עזרה בזיהוי פרח ==

[[קובץ:120308 072a.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
מי מכיר? [[משתמש:עידו|עידו]] • [[שיחת משתמש:עידו|שיחה]] 18:13, 10 במרץ 2012 (IST)
{{-}}

:לשון פר מצויה, משפחת ה[[זיפניים]]. [[משתמש:אוריה אורן|אוריה אורן]] - [[שיחת משתמש:אוריה אורן|שיחה]] 00:41, 11 במרץ 2012 (IST)
::תודה! [[משתמש:עידו|עידו]] • [[שיחת משתמש:עידו|שיחה]] 22:12, 11 במרץ 2012 (IST)

== [[ממוצע RMS]] ==
שלום,

אני לא מבין את המוטיבציה לשימוש בממוצע RMS. בערך כתוב שמשתמשים בו כאשר רוצים לעשות ממוצע של ערכים חיוביים ושליליים, אבל בשביל זה מספיק לעשות ממוצע חשבוני רגיל של הערכים המוחלטים. אני גם לא מבין את העלאת כל הערכים בריבוע ואז הפעלת השורש על הממוצע החשבוני של ריבועי הערכים - הרי השורש לא "מבטל" את ההעלאה בריבוע. תודה, [[מיוחד:תרומות/94.159.191.75|94.159.191.75]]
:השימוש במושג "מוטיבציה" בהקשר הזה לא ברור. למה שמישהו ירצה לחשב משהו מסדרת מספרים, ממוצע רגיל או ממוצע ריבועים, מלבד אולי הרצון לתרגל כישורים אריתמטיים? צריכה להיות מטרה מלכתחילה לחישוב, ואז יש לבחור את הערך המחושב בהתאם למטרה הזו. השורש של סכום הריבועים הוא [[נורמה]] ב[[מרחב מכפלה פנימית]], ומכיוון שכולנו חיים בעותקים תלת-ממדיים של המרחב הזה, לא פלא שמדי פעם יש לחשב בתוכו. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 21:47, 10 במרץ 2012 (IST)
:גם [[סטיית תקן]] (השורש של ה[[שונות]]) היא סוג של ממוצע RMS. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  22:12, 10 במרץ 2012 (IST)
::ממוצע של סדרת מספרים אמור לייצג במובן מסוים את המרכז של אותה סדרת מספרים. באיזה מובן ממוצע RMS עושה זאת? [[מיוחד:תרומות/94.159.191.75|94.159.191.75]]
:::הוא בפירוש לא. אלא אם כולם חיוביים, ואז הוא מתפקד לא רע. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 22:31, 10 במרץ 2012 (IST)
::::באיזה מובן הוא מתפקד לא רע? [[מיוחד:תרומות/94.159.191.75|94.159.191.75]]
:::::במקרים רבים משתמשים ב-RMS של אמפליטודה של גדלים פיזיקליים שלריבוע שלהם יש משמעות פיזיקלית בפני עצמו. בדרך כלל אם מסתכלים על קרינה אלקטרומגנטית וכלים מסוגים אחרים (נניח גלי קול), לריבוע האמפליטודה שלהם יש משמעות של אנרגיה, כך של-RMS של האמפליטודה יש, בקירוב, משמעות של "ממוצע ההספק". [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] - [[שיחת משתמש:קיפודנחש|שיחה]] 01:07, 11 במרץ 2012 (IST)
::::::החלק האחרון של תשובתך אינו מדוייק: המשמעות של RMS איננה 'הספק ממוצע', אלא ערך ה-DC של הגודל הפיזיקלי הנמדד (דוגמת מתח וזרם, במעגל AC), שהספקו שווה לזה של האות המתנודד, באותו זמן. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:13, 11 במרץ 2012 (IST)
::א. דומני שה"מוטיבציה" של השואל היא בדיוק "הערך המתאים למטרת החישוב", בדבריו של עוזי.
::ב. ליתר דיוק, RMS נותן את ההתרחקות של גודל מערכו הממוצע, בהתחשב ברכיב ה-DC (רכיב בעל ערך קבוע) שלו וברכיב ה-AC שלו (הרכיב המתנודד). סטיית התקן שהאביר מזכיר, היא מקרה פרטי בו אין רכיב DC. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:13, 11 במרץ 2012 (IST)

== קובעי תנועה, מכניקה אנליטית ==

יש לי [http://xmages.net/i/3412404 שאלה פה], מצד שמאל השאלה מימין התשובות. סימנתי בירוק מה שנראה סתירה. מצד אחד אומרים שPR קבוע תנועה של L1 וגם שPR לא קבוע תנעה של L2 ומצד שני אומרים שאם יש להם אותם משוות E.L. אז יש להם אותם קבועי תנועה. איך מיישבים את הסתירה? [[מיוחד:תרומות/109.65.233.44|109.65.233.44]] 20:04, 10 במרץ 2012 (IST)

== האם ניתן לדעת איך בימי הביניים יצרו עמילן?  ==

א"כ, כיצד יצרו עמילן בימי הביניים, ומה הייתה שיטת הייצור שלהם? [[מיוחד:תרומות/176.13.73.189|176.13.73.189]] 22:36, 10 במרץ 2012 (IST)
:לאיזה עמילן אתה מתכוון? אני לא חושב שהם יצרו עמילן במובן של פולימר המורכב ממונומרים של גלוקוז. דבר כזה דורש ידע טכני שאני לא חושב שהיה בימי הביניים, אך יתכן שהתכוונת למשהו אחר. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 22:37, 10 במרץ 2012 (IST)
:: עמילן זה לא דבר חדש... עמילן של טבחים נמצא כבר בספרות חז"ל. השאלה הינה כיצד הם יצרו עמילן; האם יש מידע כלשהו על העמילן שלהם כגון מה הוא היה, וכיצד יצרו אותו? [[מיוחד:תרומות/176.13.73.189|176.13.73.189]] 22:52, 10 במרץ 2012 (IST)
:::אני לא יודע למה אתה מתכוון בדיוק, אך באופן עקרוני יש הרבה עמילן בכל הדגנים כמו חיטה וכו'. יתכן שטחנו את זה. אני לא חושב שהייתה להם שיטה מתוחכמת כלשהי להפקת החומר הזה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 23:15, 10 במרץ 2012 (IST)
:::: גם אני כמוך, לא חושב שהייתה להם שיטה מתוחכמת כלשהיא... אך בכל זאת אני מעוניין לדעת מה הייתה שיטה זו. [[מיוחד:תרומות/176.13.73.189|176.13.73.189]] 23:28, 10 במרץ 2012 (IST)
:::::אם היה להם שימוש כלשהו בעמילן, אז ככל הנראה לדבק. אני חושב שקודם טחנו את הדגן לקמח דק ואחר כך בישלו את זה על אש נמוכה. אני לא חושב שהיה משהו מתוחכם מזה או שהיה להם שימוש נפוץ לעמילן, אחרת סביר להניח שהיתי נתקל בזה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 23:32, 10 במרץ 2012 (IST)
:::::: היה להם גם שימוש למאכל, אך הוא היה שונה. כעת ראיתי במילון אבן שושן: "בצק שהטבחים היו מניחים על פי הקדרה לספיגת הזוהמה העולה על הבשר". המונח בזמננו משמש לתיאור משהו אחר - על פי אבן שושן. [[מיוחד:תרומות/176.13.73.189|176.13.73.189]] 23:54, 10 במרץ 2012 (IST)
:::::::זה יתכן, אך גם כיום לא ממש אוכלים עמילן נקי. זה לא טעים. לרב אוכלים דגנים שמכילים עמילן או שעמילן הוא חלק ממזון תעשייתי כלשהו (כמו גלידה דלת קלוריות). אני לא ממש מכיר שימוש בעמילן נקי בתזונה המודרנית, למעט רטבים. בעת העתיקה ובימי הביניים יתכן שהיה להם שימוש מוגבל בעמילן בצורה שציינתי. בכל אופן, אפשר להמשיך את חקר השאלה בספרות הרלוונטית. יצאו לא מעט ספרים על מטבח ימי הביניים ואפשר לעיין שם, אם כי הם כתובים בדרך כלל מנקודת מבט היסטורית ומתעסקים פחות בביוכימיה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 07:18, 11 במרץ 2012 (IST)
:איני יודע בנוגע לימי הביניים. אך סבתי סיפרה לי שבביתה בהונגריה כאשר היו מכינים את הלביבות בחנוכה היו שומרים את הנוזלים של תפוחי האדמה ומיבשים אותם, וכך היו מיצרים "קמח תפוחי אדמה" (למעשה עמילן) לצורך פסח. ואיני יודע בת כמה מסורת זו. [[משתמש:נ"מ|נ"מ]] • [[שיחת משתמש:נ"מ|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשע"ב •  10:24, 13 במרץ 2012 (IST)
::תפוחי אדמה לא היו באירופה לפני המאה ה-16 והשאלה היא לגבי ימי הביניים, כמה מאות שנים לפני כן. [[משתמש:Ranbar|Ranbar]] - [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] 17:00, 16 במרץ 2012 (IST)
:::נכון. אך היו מינם אחרים של פקעות ודגנים שמכילים עמילן, ויתכן '''שהפיקו''' (לא יצרו) אותו מהם בדרך דומה. [[משתמש:נ"מ|נ"מ]] • [[שיחת משתמש:נ"מ|שיחה]] • כ"ד באדר ה'תשע"ב •  23:24, 17 במרץ 2012 (IST)

== שאלת אתגר בגיאומטריה / פיזיקה ==
4 נמלים זהות נמצאות בקדקודי ריבוע. כל אחת מתחילה ללכת לכיוון של הנמלה הבאה (כלומר מהירות רגעית תמיד מכוונת לכיוון הנמלה הבאה). מה יהיה מסלול התנועה של כל נמלה? [[מיוחד:תרומות/79.176.226.227|79.176.226.227]] 22:38, 10 במרץ 2012 (IST)
:[[פורטל:מתמטיקה/חידה/31]]. [[משתמש:שדדשכ|שדדשכ]] • [[שיחת משתמש:שדדשכ|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשע"ב • 22:43, 10 במרץ 2012 (IST)
::נחמד. אבל שאלתי על צורת המסלול. [[מיוחד:תרומות/79.176.226.227|79.176.226.227]] 23:13, 10 במרץ 2012 (IST)
:::והשדדשכ הפנה אותך לתשובה. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 23:58, 10 במרץ 2012 (IST)
:::האלמוני צודק שאין שם הוכחה שצורת המסלול היא [[ספירלה לוגריתמית]] {{אנ|logarithmic spiral}}. [[משתמש:שדדשכ|שדדשכ]] • [[שיחת משתמש:שדדשכ|שיחה]] • י"ז באדר ה'תשע"ב • 10:58, 11 במרץ 2012 (IST)
:א. הנמלים נמצאות בקודקודיו של ריבוע, לא רק בתור נקודות מוצא, אלא בכל רגע ורגע של הרדיפה זו אחר זו. ריבוע דינמי - מתרחב ומתכווץ לפי מיקומיהן הרגעיים.
:ב. לפי תנאי הבעיה, כלומר, מאחר והן רצות זו לקראת זו כשוקטורי מהירויותיהן ניצבים זה לזה, הרי המסלול ניתן ע"י <math>r = ae^{b\theta}\,</math>, כאשר a ו-b קבועים, והרדיוס, r, משתנה בזמן. בצורה פרמטרית, המסלול מתואר ע"י שתי הפונקציות: 
:<math>x(t) = r(t) \cos(t) = ae^{bt} \cos(t)\,</math>

:<math>y(t) = r(t) \sin(t) = ae^{bt} \sin(t)\,</math>. גרפית, שתי פונקציות תלויות מסוג זה, נותנות ספירלה מישורית מהסוג הלוגריתמי.
:ג. ואם כבר, כדאי וחשוב לדעת שמערכות טבעיות רבות, ולא רק 'מרדף', מצייתות לתלות פונקציונלית זו - ראו הערך האנגלי אליו הפניתי, בתשובתו של [[משתמש:שדדשכ|שדדשכ]] לעיל. מעניין ביותר להבין את המנגנונים ה[[גנטיקה|גנטי]] וה[[אפיגנטיקה|אפיגנטי]] המאפשרים [[פנוטיפ]] כה מאורגן הנדסית.   
:ד. לגבי חידת המשנה: צריך להניח שהנמלים הן נקודתיות, ע"מ שמספר המחזורים יהיה אינסופי עד להתכנסות.
:ה. מקור השאלה המקורית ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 17:32, 11 במרץ 2012 (IST)
::מצטער על הבורות אבל לא הבנתי איך הסקת מכך שהמהירויות מאונכות שהמסלול הוא <math>r = ae^{b\theta}\,</math>. [[משתמש:שדדשכ|שדדשכ]] • [[שיחת משתמש:שדדשכ|שיחה]] • י"ז באדר ה'תשע"ב • 20:22, 11 במרץ 2012 (IST)
:::א. עזוב את הביטוי המעריכי (בהצגה קוטבית), והתבונן בהצגה הפרמטרית עם רכיבי x ו-y. 
:::ב. שים לב לתנאי ההתחלה: בזמן t=0 הן רצות לאורך צלעות הריבוע. שנית, בכל רגע ורגע, מיקומיהן מהווים ריבוע. זו הסיבה לכך שהן רצות כל הזמן זו בניצב לכיוון תנועתה של זו. 
:::ג. רכיבי ה-sin וה-cos של וקטור-רדיוס ניצבים זל"ז. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:43, 11 במרץ 2012 (IST)

== התאבכות מ-5 מקורות: ==
אני רוצה '''לשרטט במחשב''' תמונת התאבכות מ5 מקורות. איך עושים את זה? [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 12:12, 11 במרץ 2012 (IST)
:נסה, בשלב ראשון, להשתמש ב[[סריג עקיפה|נוסחת הסריג]]. מנוסחה זו תקבל תמונה של מיקומי המקסימה של האור בתבנית ה[[התאבכות]]. אם אתה מבקש לקבל את תמונת ההתפלגות של עוצמת האור, תזדקק לביטוי המפורש של התפלגות זו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 17:06, 11 במרץ 2012 (IST)

== זריקת מטבע ==

דוד ושאול מחשקים במטבע הוגן. נצח מי שמקבל "פאלי" ראשון. '''ראשון זורק דוד''' ואחריו שאול ואז שוב דוד וככה עד לניצחון. מה ההסתברות שדוד ינצח?  [[מיוחד:תרומות/79.179.225.57|79.179.225.57]] 19:42, 11 במרץ 2012 (IST)
:אשמח גם להרחה למקרה של מטבע לא הוגן. [[מיוחד:תרומות/79.179.225.57|79.179.225.57]] 19:47, 11 במרץ 2012 (IST)
::נסמן את הסתברות הניצחון של דוד ב-<math>p</math>. אז שאול מנצח בהסתברות <math>1-p</math>. מצד שני, אפשר לחשב את הסתברות הניצחון של שאול גם כך: הוא צריך שבהטלה הראשונה יצא עץ, ומשם אפשר להתייחס לזה כאילו הוא זורק ראשון, ולכן ההסתברות לנצחונו היא <math>\tfrac 12 p</math>. לכן <math> \tfrac 12 p = 1-p \ </math>, כלומר הסיכוי לניצחון דוד הוא שני שליש. ההכללה למקרה הכללי פשוטה. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 19:59, 11 במרץ 2012 (IST)

== כשהגוף מוציא הרבה לחה, סימפטום למה זה?  ==
ומה הסיבה לכך שהגוף מוציא הרבה לחה? {{לא חתם||אלמ}}
:למה אתה מתכוון ? לזו הנפלטת או מופרשת מהאף ? דרך הלוע ? בשני המקרים, זוהי תוצאה של מאבק איתנים בין [[לימפוציט|תאי]] [[מערכת החיסון]] לבין זיהומים [[נגיף|נגיפיים]] (הפרשה לבנה בדר"כ) או זיהומים [[חיידק|חיידקיים]] (הפרשה צהובה-ירקרקה בדר"כ). אם התכוונת למשהו אחר, נא ציין זאת. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:14, 12 במרץ 2012 (IST)
::אבל למה דווקא בצורת ליחה? ידוע למשל שחום שורף את החיידקים ובזה מוסברת התופעה של עליית חום במקרה של הידבקות בחיידק; אך מה קשר הליחה לחיידקים? [[מיוחד:תרומות/46.210.230.47|46.210.230.47]] 03:44, 12 במרץ 2012 (IST)
:::חום לא שורף חיידקים, בסבירות גדולה מהזכרון שלי, חום הוא [[זרז]] לתהליכים ביוכימים. בהנחה שפעילות מערכת החיסון תקינה, עם עלייה בחום, אז פעילות מערכת החיסון מואצת. {{לא חתם||אלמ}}
::::[[רירית האף]] מכוסה בתאים מיוחדים (תאי גביע) הרגישים לגירויים חיצוניים, ומגיבים לו. באופן רגיל, פעילותם של תאים אלה מתבטאת בהפרשה קבועה אבל נמוכה, שאינה 'מטרידה' יותר מדי. בעקבות גירוי חיצוני, מוגבר ייצור הנוזל בתאים אלה, ומכאן התוצאה ה'מנוזלת'. ראה את [[נזלת]], להסבר מקיף ומפורט יותר. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:31, 12 במרץ 2012 (IST)
:::::לא התכוונתי על רירית האף... התכוונתי על ליחה שיוצאת מהגרון בכמות מוגברת; אתה טענת שזה קשור לזיהום, השאלה שלי מה מיוחד במנגנון הליחה ומדוע הגוף משתמש בו, או יותר מדוייק מהו מנגנון הליחה בכלל? {{לא חתם||אלמ}}
::::::א. נא חתום כנדרש בסוף פנייתך. כבר הערתי על כך בסוף פניותיך, אבל זה נמשך. ב. רירית מאפיינת את כל מעברי הנשימה, ולא במקרה, והדברים נכונים באופן כללי גם לאזורים אחרים במערכת זו. האם קראת את ההפניות לרירית האף ולנזלת ? קרא קודם את המקורות הללו, ורק אח"כ שאל. התשובות לשאלותיך מצויות שם. עיין גם במקורות בשבסוף [[נזלת]], בפרט זה הלקוח מאתר Ynet. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 03:11, 15 במרץ 2012 (IST)

== איזה כח פיזיקלי קשור או מופעל כששואבים דם במבחנת ואקום מתוך וריד או עורק?  ==

והאם זה משנה במקרה של מבחנת ואקום - אם המבחנה נמצאת למטה מהווריד או למעלה מהווריד (בהשקפה ראשונית נראה שאין הבדל אם המבחנה למטה או למעלה כי יש ואקום) [[מיוחד:תרומות/109.253.139.178|109.253.139.178]] 20:38, 11 במרץ 2012 (IST)
:הכח הפיזיקלי הוא הפרש הלחצים בין הורידים למבחנה. הלחץ בוריד גבוה מהלחץ האטמוספרי, ואם המבחנה בואקום אז הלחץ בה קטן מהלחץ האטמוספרי. בכל מקרה הפרש הלחצים גדול יותר ככל שהמבחנה נמוכה יותר. [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 10:06, 12 במרץ 2012 (IST)
::הייתי שמח אם שני הדברים שלהלן יובהרו:  
* א. מדוע אם המבחנה בוואקום אז הלחץ בה קטן מהלחץ האטמוספרי, לכאורה צריך להיות להפך, כי הלחץ בה צפוף יותר, והוא צריך להיות גדול יותר מהאטמוספרה. 
* ב. במקרה של ואקום, מדוע זה משנה את הפרש הלחצים כשהמבחנה נמוכה יותר, לכאורה מה שפועל במציאות זה רק כוח הוואקום (ולחץ הוריד כמובן) שהוא הלחץ היחיד שאינו מושפע מתגובה חיצונית היות שהוא סגור (בוואקום). (אגב, מה לגבי גרוויטציה?) [[מיוחד:תרומות/109.253.64.118|109.253.64.118]] 11:25, 12 במרץ 2012 (IST)
:[[ואקום]] (ריק) אידיאלי מוגדר כלחץ 0, כלומר חוסר מוחלט בחומר, כמובן שאין באמת ריק אידיאלי, אפילו בחלל יש לחץ נמוך מאוד. הלחץ האטמוספרי הוא כ-101 קילו-פסקל, שזה כמובן יותר לחץ הדם גדול מהלחץ האטמוספרי בכ-8-16 קילו פסקל. חומר שואף להקטין את הלחץ עליו לכן הדם ינוע מהלחץ הגבוה שבוורידים למבחנה שבלחץ נמוך.
:כיוון המבחנה משפיע במעט מאוד, כוחות הגרביטציה נמוכים משמעותית מהכוח שנובע מהלחץ, לכן מעשית אין זה משנה אם המבחנה למעלה או למטה. ♠ [[משתמש:GilCahana|גיל כ.]] ([[שיחת משתמש:GilCahana|שיחה]]) ♠  13:24, 14 במרץ 2012 (IST)
::אחלה הסבר, מעולה, תודה! תגיד, יכול להיות שכל העניין של משאבות ואקום קשור לנושא של חוק השוואת ריכוזים?  [[מיוחד:תרומות/46.210.141.72|46.210.141.72]] 00:34, 15 במרץ 2012 (IST)
:::נכון, אפשר להסתכל על זה גם כך. ראה [[פעפוע]]. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 02:50, 15 במרץ 2012 (IST)
:::: האם זאת אומרת שמבחנת ואקום ששואבת כמות קטנה של דם (ביחס למקום שיש בה, לדוגמה חצי מבחנה), הוואקום שבמבחנה הינו בלחץ גבוה יותר ממבחנה זהה השואבת אליה כמות גדולה יותר?  [[מיוחד:תרומות/95.35.65.17|95.35.65.17]] 02:19, 16 במרץ 2012 (IST)

== מקורות  על הצנזורה העיתונאית או הפרות שלה בימי מפא"י ובן גוריון ==

מישהו יודע? [[מיוחד:תרומות/188.64.204.191|188.64.204.191]] 21:14, 11 במרץ 2012 (IST)
:ראו [[בג"ץ קול העם ]] וגם [[העולם הזה]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 13:28, 12 במרץ 2012 (IST)

== עוד שאלה בתוחלת ==

ככד 5 כדורים. N מתוכם לבנים והיתר שחורים ( נניח שN זה מספר קבוע וידוע). בוחרים כדור אחד באקראי- מה תוחלת מספר הכדורים באותו הצבע של הכדור הנבחר( כולל אותו)? [[מיוחד:תרומות/79.179.225.57|79.179.225.57]] 21:15, 11 במרץ 2012 (IST)

בהסתב' <math>N/5</math> הכדור הנבחר יהיה לבן, ואחרת שחור. נגדיר את  <math>A_i</math> להיות המאורע שישנם <math>i</math> כדורים בצבע של "הכדור הנבחר". מכאן ש
<center><math>\Pr[A_i] = \begin{cases} \frac{N}{5} & i=N \\ \frac{5-N}{5} & i=5-N \\ 0 & i \ne N, 5-N \end{cases}</math></center>
(למזלנו 5 הוא אי-זוגי ואין חפיפה). 
עכשיו נשאר רק "לסכום" ולקבל את התוחלת. [[משתמש:Gran|Gran]] - [[שיחת משתמש:Gran|שיחה]] 03:58, 12 במרץ 2012 (IST)

== א0 נקודות פיתול בקטע סופי? ==

2)האם תיתכן פונ' עולה בקטע סופי שיש לה מספר בן-מניה (ולא סופי) של נקודות שבהן נגזרתה מתאפסת?

3)האם השאלה הקודמת שקולה לכותרת?
:לא קשה לדמיין פונקציה שעולה באופן חלק ומקבלת נקודת פיתול בכל נקודה מהצורה <math>1/n</math> ל-n טבעי. אפשר אפילו לבנות יצורים הרבה יותר קיצוניים. [[פונקציית קנטור]] {{אנ|Cantor function}} היא פונקציה רציפה שעולה מ-0 ל-1 למרות שנגזרתה מתאפסת [[כמעט בכל מקום]]. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 12:42, 12 במרץ 2012 (IST)

== מילה בלטינית? ==
מה זה סרקו? Sarco? {{לא חתם||אלמ}}
:המקור הוא ב[[יוונית]] דווקא (Sarx), ומשמעו 'בשר', במובן של 'Flesh'. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:36, 12 במרץ 2012 (IST)
::ומה המשמעות של "סרקו" עצמו? {{לא חתם||אלמ}}
:ראה למשל [[סרקוסוכוס]]. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  21:50, 12 במרץ 2012 (IST)
:::כבר עניתי לך למעלה: המונח שלך, בלטינית, מקורו במונח היווני שציינתי. מה לא ברור ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 23:24, 12 במרץ 2012 (IST)
::לאביר, האם התכוונת להפנות לאן שהקישור שלך מפנה ? אם כן, יש צורך ב[[מצפן]] לשם כך - מרשים מאוד. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 23:27, 12 במרץ 2012 (IST)
:::לבנצי. חשבתי שרק נתת המקור היווני. לילה טוב. {{לא חתם||אלמ}}

== תורת היחסות- האמנם? ==
האם האקסיומה של "מהירות האור היא קבועה" היא כל כך וודאית? האם זו הדרך היחידה להסביר את התארכות הזמן והתקצרות האורך או שאולי אפשר להגיד שמהירות האור משתנה ומה שמקצר את האורך הוא תחונה של התווך (ריק) ? זאת לא שאלה של פילוסופיה- אלא של תיאוריה מדעית. האם קיימים מודלים מקבילים לתורת היחסות שלא מניחים שC הוא קונסטנטה יקומית? [[מיוחד:תרומות/79.177.217.168|79.177.217.168]] 16:56, 12 במרץ 2012 (IST)
:אם הבנתי נכון את כוונתך ב"קונסטטה יקומית", אתה מתכוון ל[[הקבוע הקוסמולוגי]], רעיון של איינשטיין שנזנח כמעט. הרוב המוחלט של הפיזיקאים כיום מקבל את נכונות תורת היחסות. אגב, עיקר החידוש של תורת היחסות לא היה ש"מהירות האור היא קבועה" אלא ששאר המהירויות הן יחסיות. אתה יכול להגיד שזו תכונה של המרחב, אבל עדיין העובדה היא ש'''מהירות האור קבועה במרחב'''. אני ממליץ לך לקרוא את הערך [[תורת היחסות הפרטית]], על מנת להבין יותר. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 17:27, 12 במרץ 2012 (IST)
::אני סטודנט לפיזיקה שנה ב'... מה שאני תוהה בו זה עד כמה זה "חכם" לבסס תאוריה על ההנחה "מהירות האור היא גודל קבוע". אולי הטענה הזאת היא פירוש לא נכון של ניסויים? וכמובן, (לא יודע עד כמה צריך לציין זאת) "מקובל בקרב הפיזיקאים" ממש לא רלוונטי ([[אד ורקונדיאם ]] במקום הוכחה)- קונצנזוס מדעי זה לא משהו שיש לו משמעות עמוקה מדי. [[מיוחד:תרומות/79.177.217.168|79.177.217.168]] 17:34, 12 במרץ 2012 (IST)
:אין לי מושג אם זה רלוונטי, אבל ראה {{אנ|Alternatives to general relativity|Alternatives to general relativity}}.{{כ}} [[משתמש:Nachy|Nachy]] '''•''' [[שיחת משתמש:Nachy|שיחה]] 17:37, 12 במרץ 2012 (IST)
:::א. נחי, לפני שאתה שולח אותו לאלטרנטיבות, רצוי שילמד קודם את הביסוס לתיאוריית המיינסטרים, ויבין אותה. 
:::ב. לגופו של עניין: הקביעה הזו בדבר קביעותה של מהירות האור, גם יחסית לאלומות אור אחרות, איננה מבוססת 'רק' על שיקולים תיאורטיים, אלא הוכחה בסדרה של ניסויים, במקומות שונים, בזמנים שונים, ובגירסאות שונות של ניסויים.
:::ג. ההיגד בדבר "ממש לא רלוונטי" יש בו זלזול מובנה, ורצוי לסטודנט שנה ב' שיאמץ גישה של מאמץ אינטלקטואלי מעבר ל'הטחת' שאלות ושיפוטים למיניהם, מבלי להתאמץ להבין ממש במה מדובר. 'מקובלות' בקרב פיזיקאים איננה סתם גחמה של עדת פיזיקאים, ויש להם סיבות טובות מאוד לחשוב כך. אם סבורים אחרת, יש לבסס את ה'אחרת' הזו. גם הביטוי "קונצנזוס מדעי זה לא משהו שיש לו משמעות עמוקה מדי" מעיד על חוסר הבנה לגבי 'קונצנזוס מדעי' מהו, ורצוי ששאלות תשאלנה ממקום של חקר וסקרנות אמיתית, ולא ממקום של 'דעות' סגורות ונעדרות הבנה יסודית. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:59, 12 במרץ 2012 (IST)
:תקנו אותי אם אני טועה, אבל האם מהירות האור לא מוגדרת להיות המהירות המקסימלית האפשרית? כלומר, ה"מהירות" שבה נעים, כאשר נעים לאורך גיאודז במרחב? [[משתמש:לירן|לירן]] ([[שיחת משתמש:לירן|שיחה]],[[מיוחד:Contributions/לירן|תרומות]]) 21:49, 12 במרץ 2012 (IST)

:בנצי, לא הבנתי מה הועלת בתשובתך. הוא גם נבהל וברח מהשיחת מוסר וגם לא קיבל תשובה לעצם שאלתו. [[משתמש:Nachy|Nachy]] '''•''' [[שיחת משתמש:Nachy|שיחה]] 14:45, 14 במרץ 2012 (IST)
::נחי, זו איננה 'שיחת מוסר' כלל ועיקר. או ששואלים, או ש'זורקים בוץ' (ולא פחות חמור: ללא ביסוס - הצהרה בלבד). אי אפשר גם וגם. שאלת התועלת מתחילה בשאלה המנוסחת בצורה נטולת ריספקט, וצריך לומר את זה. חשוב על כך: המרחב כאן אינו נתון לגחמותיו של כל שואל, ויש לכבד אותו (את המרחב), אם אנו מתייחסים אליו ברצינות ומתוך שיקול דעת. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:44, 14 במרץ 2012 (IST)
:::אני לא ראיתי את הזלזול וזריקת הבוץ, אלא ראיתי - אולי - פזיזות. זו עבירה לא כל כך חמורה, ותשובה למהות השאלה בליווי הערה על כך שיש ביסוס משמעותי לתיאוריה, לדעתי הייתה מתמודדת עם זה טוב יותר. [[משתמש:Nachy|Nachy]] '''•''' [[שיחת משתמש:Nachy|שיחה]] 19:16, 14 במרץ 2012 (IST)
:עד כמה שהבנתי מוויקיפדיה האנגלית, מהירות האור לא חייבת להיות המהירות הגבוהה ביותר האפשרית. ידוע רק ש'''קיימת''' מהירות גבוהה ביותר, ושמהירות האור קרובה לה מאוד מאוד - קרוב יותר מכל רמת דיוק שיכולים להגיע אליה היום, וככל הנראה זהה לה. --[[משתמש:Elaz85|אלעזר]] - [[שיחת משתמש:Elaz85|שיחה]] 22:05, 24 במרץ 2012 (IST)
::התוכל למקד איפה ראית זאת ? אשמח מאוד אם תעשה זאת, כדי שאוכל לבדוק את ההיבט שאתה מעלה. לא ידוע לי על כך. זכור: א. מהירות האור היא הגבוהה ביותר בטבע - בריק !, ולא בתווך חומרי, שם חלקיקים מסוימים יכולים לנוע מהר יותר. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 02:20, 27 במרץ 2012 (IST)

== מספרים מרוכבים ==

איך מגעים מהצגה <math>z=a+bi</math> להצגה <math>x=re^{i \theta}</math> (כלומר למה הם שקולות)? [[מיוחד:תרומות/79.177.217.168|79.177.217.168]] 18:15, 12 במרץ 2012 (IST)
: מסתכלים על <math>z = a + ib</math> כנקודה או [[וקטור]] ב[[המישור המרוכב]]: <math>(a,b)</math> כאשר i נמצא על ציר ה-y. קל להראות שכפל מספרים מרוכבים שקול ל-<math>(a,b)\cdot (c,d) = ( ac - bd , ad + bc )</math>. כעת, לנקודה במישור יש הצגה ב[[קואורדינטות קוטביות]]: <math>(x,y)=(r \cos \theta , r \sin \theta )</math>. אם תציב הגדרה זו בכלל הכפל שהוגדר לעיל ותשתמש ב[[זהויות טריגונומטריות]], תגלה שכלל הכפל פועל כמתיחה בפקטור r והזווית של הווקטור החדש היא חיבור זוויות של שני הווקטורים. מכאן נובעת ההצגה <math>z = r \cos \theta +  r i \sin \theta = r ( \cos \theta + i \sin \theta )</math>. לבסוף, לפי [[נוסחת אוילר]] <math>e^{i \theta} = \cos \theta + i \sin \theta</math> וזה משלים את ההסבר. בברכה, [[משתמש:MathKnight-at-TAU|MathKnight-at-TAU]] - [[שיחת משתמש:MathKnight-at-TAU|שיחה]] 18:29, 12 במרץ 2012 (IST)

: אתה יכול לתאר נקודה במישור גם על-ידי המרחק שלה משני הצירים, וגם על-ידי האורך של הקטע המחבר אותה לראשית והזווית בין הקטע הזה לבין ישר קבוע. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:31, 12 במרץ 2012 (IST)

== פונקצית צפיפות ==
בערך פונקציית צפיפות היא מוגדרת כ"פונקציה המתארת את צפיפות המשתנה בכל נקודה במרחב המדגם". מה המשמעות של צפיפות בהקשר זה? אני שואל בפרט בהקשר פיזיקלי של התפלגות מקסוול בולצמן. [[מיוחד:תרומות/94.159.191.75|94.159.191.75]]
: הצפיפות מתארת את הסיכוי של המשתנה לקבל ערך בתיבה קטנה במרחב: תיבות הכולאות ערכי צפיפות גדולים הן סבירות יותר מתיבות הכולאות ערכים קטנים. כך גם אם תעשה סדרת ניסויים, ותסמן בנקודה את הערך המתקבל בכל ניסוי. צפיפות הנקודות תהיה פרופורציונלית לפונקציית הצפיפות. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:30, 12 במרץ 2012 (IST)
::ויש לערך של הפונקציה הזו בנק' כלשהי משמעות פיזיקלית (לפני שעושים אינטגרציה על תחום מסוים)? [[מיוחד:תרומות/94.159.191.75|94.159.191.75]]

== תיק דבקה ==
אחד העורכים/הכתבים הראשיים של האתר [[תיק דבקה]] היה שדרן/פרשן בשירים ושערים של קול ישראל. מי זוכר מה שמו? {{לא חתם||אלמ}}
:לענ"ד אתה מתבלבל עם רמי יצהר ו"עניין מרכזי". [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 07:39, 13 במרץ 2012 (IST)
::אכן, משום מה זכור לי שהוא היה בתיק דבקה. תודה! {{לא חתם||אלמ}}

== המצב בקנטים ==

מה הם "קנטים" שהמצב נמצא בהם? [[מיוחד:תרומות/79.182.224.47|79.182.224.47]] 21:49, 12 במרץ 2012 (IST)
:ראה [[ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון78]] בפסקה "מה מקור הביטוי" .[[משתמש:לירן|לירן]] ([[שיחת משתמש:לירן|שיחה]],[[מיוחד:Contributions/לירן|תרומות]]) 21:59, 12 במרץ 2012 (IST)
::קאנט זה מין פס כזה שתפקידו לתפוס את המים שלא יזלו לאן שלא רוצים. בדר"כ כלל יש קאנט בשייש במטבח כדי שהמים העודפים יזלגו לכיור ולא לרצפה. ור' גם כאן [http://www.even-pina.dpages.co.il/agalleries/c102/1083.php], ומכאן נובע לדעתי - בקאנטים, דהיינו נמוך מאוד.
::ופה כתוב שזה מגרמנית: "קאנט (Kante) – קו תיחום, שוליים. בהשאלה: "על הקאנטים" (או "בקאנטים") – במצב קשה." [http://www.safa-ivrit.org/imported/german.php]. בברכה [[משתמש:Kotz|kotz]] - [[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]] 23:36, 12 במרץ 2012 (IST)
::: יש גם קאנטים בנגרות והכוונה לפס שמדביקים בקצה המדף\לוח [[משתמש:Mhaesh|Mhaesh]] - [[שיחת משתמש:Mhaesh|שיחה]] 20:45, 15 במרץ 2012 (IST)

== טנזור אינרציה (לא חישובים) ==
יש לי שאלה (עם פתרון) שבסעיף א' הייתי צריך לחשב את טנזור האינרציה של משלוש משוכלל ביחס למרכז המסה שלו כמערכת הצירים מוגדרת כשציר Y מצביע על אחד הקדקודים. וגיליתי שהטנזור הוא מטריצה אלכסונית. כלומר מצאתי מערכת צירים ראשית. וסעיף ב' אומר "חשב את טנזור האינרציה בערכת צירים המסובבת 45 מעלות סביב ציר Z ביחס למערכת צירים הקודמת".

בתשובה הם לא מחשבים אלא רק אומרים "מכיוון שהמשולש סימטרי, מומנט האינרציה זהה בכל מערכת המסובבת במישור X-Y".

למה? [[מיוחד:תרומות/79.182.201.106|79.182.201.106]] 22:36, 12 במרץ 2012 (IST)
:אני מניח שאתה מדבר על משולש שווה צלעות.
:הסיבה היא שלמשולש הזה יש סימטריה של סיבוב ב 120 מעלות., מה שאומר שכל אחד משלושת הצירים שעובר דרך כל אחד מהקודקודים יהיה ציר ראשי. אבל זה ייתכן רק אם כל הצירים במישור הם ראשיים. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:19, 12 במרץ 2012 (IST)
:: רשמתי שהוא משוכלל. סיבבו אותו ב45 מעלות, לא 120 (אחרת הוא היה פשוט חוזר לעצמו). לא הבנתי איך הגנו למסקנה "כל הצירים במישור הם ראשיים"? [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 10:50, 13 במרץ 2012 (IST)
:::אתה היית אמור לקבל מטריצה אלכסונית שבה רכיבי XX ו-YY שווים. אם תעשה טרנספורמצית קואורדינטות תקבל את אותו הדבר שוב. בדוק ותראה. [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 11:33, 13 במרץ 2012 (IST)
:::: זה מה שעיתי בהתחלה. ארוך ומסורבל. אז הסתכלתי תשובות וראיתי את מה שרשום( ציטטתי למעלה). אז אני רוצה להבין את הרציונל מאחורי הטענה. [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 12:34, 13 במרץ 2012 (IST)
:::אני יודע שביקשו ממך לסובב ב 45 מעלות. מה שאמרי זה בדיוק, שהעובדה שסיבוב ב 120 מעלות גורמת למשולש לחזור על עצמו, אומרת שגם בסיבוב של 120 מעלות לציר הראשי שמצאת יש ציר ראשי. אבל הצירים הראשיים צריכים להיות בזווית של 90 מעלות. לכן האפשרות היחידה זה שרכיבי XX ו-YY שווים, (ואילו xy מתאפסים), מה שאומר שכל סיבוב במישור הזה ישיאר אותך במערכת צירים ראשית. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 16:42, 13 במרץ 2012 (IST)

==למי שמבין בנהלים בנקאיים==
א. מהו הנוהל המקובל ללקוח המפקיד בחשבונו סכום x, כנגד צ'ק באותו סכום, האמור להיפרע באותו יום, כשחשבונו נמצא בחריגה ? האם סניף הבנק רשאי 'לתפוס' את סכום הכסף שהופקד, למרות ההודעה המפורשת של הלקוח לסניף, לגבי יעודו של הסכום שהופקד ותיאום מול פקידה בסניף, ולפעול בו כראות עיניו, שוב, בניגוד לאינטרס של הלקוח ובניגוד לכוונתו המוצהרת והמפורשת ? ב. מהי התקנה או החוק המסדירים עניין זה ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 12:22, 13 במרץ 2012 (IST)
:אם לא היה תיאום, זה בסדר שהבנק לא כיבד (=החזיר) את השיק שהוצג לפירעון. לפי החוק אסור להיות בחריגה ללא מסגרת אשראי מאושרת. אם היה תיאום - הבנק היה צריך להעמיד מסגרת אשראי זמנית, וניתן נעשות זאת חד-צדדית (ללא חתימת הלקוח). כנראה שהפקידה עשתה חצי עבודה. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 12:24, 16 במרץ 2012 (IST)
::כבר כתבתי שהיתה הודעה מסודרת, ואפילו כפולה, וגם תיאום. יותר מאוחר גם סירבו להחזיר לי את הסכום הנגדי שהופקד. ברור שלא הייתי מפקיד סתם כך, שהרי הוא יבלע חיש בלועו של ה'תנין'. שנית, אין זה חוק, ככל הידוע לי, אלא תקנה של [[בנק ישראל]], לכן גם המונח 'אסור' לא שייך כאן, למרות האדיקות וההדיקות היתרות בהן נוהגים הבנקים. זה משתלם להם, מסתבר. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 14:14, 16 במרץ 2012 (IST)
:::לגבי הסיפא: גם לתקנות של בנק ישראל הבנקים צריכים לציית, אחרת יוטלו עליהם עיצומים. וכתבתי - הפקידה עשתה חצי עבודה/פעלה בחוסר סמכות. ומה פתאום "להחזיר לי" וגו'? החשבון היה ביתרת זכות או האם הייתה לך מסגרת אשראי לא מנוצלת במלואה כשבקשת למשוך כסף של הבנק???  [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 02:19, 17 במרץ 2012 (IST)
::::ההזדהות האוטומטית שלך עם הבנק מהממת אותי. אני מחזיר אותך לעובדות שתיארתי: הפקדתי סכום נגדי על דעת הצורך לכבד את הצ'ק. בנק אינו תנין, ועליך להפנים זאת. יש כאן פגיעה חמורה בזכויות הפרט, וברשות היחיד שלו. יכלו לומר לי שהצ'ק לא יכובד למרות ההפקדה הנגדית. לא אמרו ושתקו - האם זה מותר, גם בשם 'חשבון בחריגה' ? כללי החריגה אינם גוברים על מעשה הונאה פשוט, בין כתוצאה מהתרשלות ובין אם לאו. הסכום הזה נועד למישהו או משהו אחר, ושום גחמה בנקאית לא תשנה מצב עניינים זה, ובזה מתמקדת שאלתי המקורית. מה ז"א: "האם היתה מסגרת לא מנוצלת ?" זו התממות לשמא. בפירוש אמרתי שמדובר בסכום שהיה בכיסי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!, ואשר הופקד על דעת. יותר מזה, גם במונחים מינוריים של "חצי עבודה" - מדובר בנציגה של הבנק, ולא אני אמור לשלם את המחיר של ההתנהלות השגויה שלה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:42, 17 במרץ 2012 (IST)
::::ולמה "אסור" לא שייך לתקנות? לתקנות התעבורה אסור להגיד לך שאסור לפנות שמאלה? בנק ישראל מתקן תקנות מכוח חוקים ותקנות שנחקקו/תוקנו בכנסת (למשל: חוק בנק ישראל). [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 02:22, 17 במרץ 2012 (IST)
:::::א. "אסור" שייך לחוק, לא לתקנה. לשון משפטית. יש מדרג. ראוי בהחלט לבדוק האם שתי הקטיגוריות הן מכוח חוק כנסת.
:::::ב. אני מסתייג מההשוואה. זה כמו להשוות 'גניבה' ל'רצח'. תקנות תעבורה מסדירות, בסופו של דבר, את חייהם ואת שלמות גופם, בניגוד לתקנות בנקאיות, חשובות ככל שיהיו. 
:::::ג. האם 'חוש ההזדהות' שלך עם הבנקים עומד לך גם בעניין 'תספורות' ? אני מבין ששם זה בסדר !? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:42, 17 במרץ 2012 (IST)
::::::תראה, אתה ממורמר סתם. אם נציגה של הבנק הבטיחה לך משהו והמשהו הזה לא קוים - אתי מוזמן בחום להגיש תביעה אזרחית נגד הבנק. אתה גם יכול לפנות בתלונה להנהלת הסניף בו מתנהל חשבונך. או הנהלת הבנק שבו מתנהל חשבונך. או נציב תלונות הציבור של הבנק (שם התפקיד אולי קצת שונה). או לבנק ישראל. אם אתה חושב שהבנק עבר עבירה פלילית כלשהי - אתה גם יכול להגיש תלונה בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריך. אין דבר כזה להפקיד סכום X כנגד משיכה Y, ללא התחשבות ביתרה האמתית של חשבונך, ואם חשבונך בחריגה ממסגרת האשראי שהוקצתה לך, ככל שהוקצתה. אדגים: בחשבון יש מסגרת אשראי של 20,000 ש"ח, יתרתך מינוס 22,000 ש"ח כלומר אתה בחריגה של 2,000 ש"ח ושיק שנתת לפלוני בסך 4,000 ש"ח עומד להיות מוצג לפירעון היום. אתה בא היום בבוקר עם 4,000 ש"ח ומבקש מהבנק להתעלם מהחריגה שלך ולכבד את השיק שיוצג כנגד המזומן שאתה מפקיד כעת. הבנק, במקרה שלך ועל פי דבריך - הסכים ("תיאום"). אם הבנק אכן הסכים - משתמע שלכאורה הפר את הבטחתו כלפיך. אז תתבע אותו וגו'. משעות אותו תיאום צריכה היתה לבוא לידי ביטוי בהעמדת מסגרת אשראי נוספת, זמנית. לחשבון אסור (כן, אסור) להיות במינוס ללא מסגרת מאושרת. ואסור כן שייך לתקנה. לא קשור לשום מדרג. הנה דוגמה מקרית לאיסור המוזכר בתקנה ולא בחוק. לקח לי 3 דקות למצוא: "'''לא יעשה''' בעל רשיון במחסן רשוי, ללא אישור מוקדם בכתב של המנהל, העברה של השליטה או הפיקוח על מחסן רשוי או העברת ניהולו, כולו או מקצתו, הכל כפי שהיו ביום מתן רשיון או ביום חידושו, לפי המאוחר". "לא יעשה" = "אסור". מתוך תקנות המכס, תשכ"ו-1965, סעיף 23ו' (ב). ובסעיף 23ד' נאמר "'''לא ייעשה''' במחסן כל שינוי מהותי, או שינוי שיש בו כדי להשפיע על בטיחותו, ללא אישור מוקדם בכתב מאת המנהל". סעיף 42 ל'''תקנה''' קובע עונש למי שיורשע בעבירה על התקנות: "העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו - קנס 500 לירות או ששה חדשי מאסר" (אל תדאג - חוקים אחרים דואגים לכך שהסכום של 500 לירות יהיה ראלי). ההזדהות שלי עם הבנקים לא אוטומטית, אבל הידע שלך בנושא הספציפי הזה אינו מספיק. מסגרת אשראי לא מנוצלת או לא מנוצלת בחלקה זה מצב בו הוקצתה לך מסגרת אשראי של לדוגמה 30,000 ש"ח, ויתרת חשבונך היא בזכות, באפס (שני הנ"ל - לא מנוצלת בכלל) או לדוגמה 24,000 בחובה (כלומר חלק מהמסגרת של 6,000 ש"ח אינו מנוצל). ותקנות התעבורה "עושות" קצת הרבה מאוד יותר ממה שכתבת. ואני נגד התספורות באופן מוחלט. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 20:36, 19 במרץ 2012 (IST)
:::::::אינני ממורמר סתם אלא בצדק, והפסק לחלק לי ציונים. חוקי בנקים, כמו כל חוק משקי, הם נגזרות רגולטוריות וחברתיות כאלה או אחרים, וככאלה חייב להיות בהם מרכיב של tolerance (לא במובן של סובלנות, אלא במובן הטכני של המילה). הפסק להתייחס לאלה כאל חוקי טבע. ההבדל הגדול ביני לבינך הוא בהתייחסות זו, להבנתי. ואספר לך סיפור מלפני שנתיים, שמעמיד את כל ה'ויכוח' הזה בפרופורציות אחרות, משום שהוא יצר תקדים מטעה. לפני כשנתיים, הייתי במצב דומה בבנק אחר. העליתי את הסוגיה בפניו של מס' 2 בסניף באותה עת, ומה ששמעתי ממנו היה פחות או יותר כך: "הודיע לי על ההעברה שלך באימייל, ועל ייעודה, ואני אדאג לכבד את הדרוש", וכך היה, למרות שחשבוני אז היה בחריגה זמנית. לא הייתי צריך אפילו להגיע לסניף. כל אחד עושה מה 'שבא לו', אתה מבין. וזה מבלבל, כי אתה סבור שכל מה שיש הוא לתאם, ומתברר לך שאין נורמה אחידה או עקבית. באשר לשורות הראשונות שלך - הוחל כבר בפניות המתאימות אל הרשויות המתאימות. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 04:26, 20 במרץ 2012 (IST)
::::::::בנצי, אני לא מבין למה אתה כועס. הרי לא המשתמש חזרתי הוא זה שפגע בך. הוא רק הסביר לך למה קרה מה שקרה. אתה יכול לומר שמה שקרה הוא שגוי או נראה לך לא נכון, אבל זה ההסבר להתרחשות שהייתה. אני לא מבין למה אתה כועס עליו. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:23, 20 במרץ 2012 (IST)

== הסתברות, שאלה ==

רכבת מגיעה תחנה בזמן <math>T\sim Exp(1)</math> ומיד עוזבת (לא מחכה). יצחק עומד בתחנה ומחכה לרכבת, אבל כל קדה זוגית (t=0, t=2...) הוא עוזב את הרציף והולך לשירותים למשך דקה שלמה. מה ההסתברות שיפספס את הרכבת? [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 12:37, 13 במרץ 2012 (IST)
:כדאי שיצחק יבדוק את ה[[ערמונית]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 12:38, 16 במרץ 2012 (IST)

== מה זה "אדיאבטי" ==

בהקשר של פיזיקה סטטיסטית [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 14:02, 13 במרץ 2012 (IST)
:בתורת האקלים, תהליך אדיאבטי הוא תהליך שהשינוי של הטמפרטורה בו אינו נובע מחילופי חום עם הסביבה אלא מהשינוי בבליעת ופליטת האנרגיה (לדוגמה גוש אוויר שעולה - מתרחב, כי מעליו יש פחות אוויר ומופעל עליו פחות לחץ, והקירור שלו נובע מכך שהוא צורך אנרגיה עבור ההתרחבות שלו). אני משער שגם בפיזיקה העקרון זהה, אבל בטח בנצי יידע טוב יותר. [[משתמש:Nachy|Nachy]] '''•''' [[שיחת משתמש:Nachy|שיחה]] 14:16, 13 במרץ 2012 (IST)
::אכן כך. ההגדרה היא שזה תהליך בו אין מעבר חום לסביבה. ראו את ההגדרה בערך [[תהליך תרמודינמי]]. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 14:28, 13 במרץ 2012 (IST)

== כוח מגנטי ==
האם נכונה הטענה "כוח מגנטי הוא לא פחות יסודי מכוח חשמלי"? אני מכיר את הפיתוח של [[כוח לורנץ]], לא צריך להזכיר לי. אני רק שואל יותר מבחינה "פילוסופית- רעיונית". [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 15:06, 13 במרץ 2012 (IST)
:בפירוש כן, ולו מטעמי 'סימטריה'. שים לב ל[[משוואות מקסוול]] - קצב השינוי בשדה האחד יוצר ! את השדה האחר. יתר על כן, איזה מהם אתה 'רואה', או מודד, תלוי במהירות היחסית בין המטען יוצר השדה לבין הצופה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:28, 14 במרץ 2012 (IST)

== [[התאוריה הקינטית של הגזים]] ==
בפיתוח המתמטי שם אומרים שהכוח שמופעל על הקיר הוא הכוח שמפעילה מולקולה יחידה כפול מספר המולקולות בכלי. השאלה שלי - למה זה כך? הרי לא כל המולקולות פוגעות בקיר בכל רגע, אלא רק חלק קטן מהן. תודה
:שים לב מה קורה שם. זה לא סתם רגע. זה הזמן שבו בממוצע לכל מולוקולה לוקח לנוע בין פגיעה אחת לפגיעה שניה בקיר. ולכן בממוצע כל המולקולות ייפגעו (הממוצע אומר שיש כאלה שיפגעו יותר, וכאלה שלא יפגעו בכלל). [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 15:01, 14 במרץ 2012 (IST)
::תודה, זה יותר הגיוני. ולמה פרק הזמן הזה שווה ל-2l/Vx? אין כמעט סיכוי שחלקיק יפגע בדופן ויעשה את כל הדרך לדופן שממול, וחזרה לדופן שפגע בה, בלי לפגוע בדרך בחלקיק אחר. חשבתי שאולי כיוון שהסבירות שבדרכו מדופן לדופן החלקיק יפגע בחלקיק אחר בזווית ובמהירות שיאטו אותו בשיעור מסוים שווה לסבירות שהוא יפגע בחלקיק שיאיץ אותו באותו שיעור, ולכן בנטו אין השפעה ופרק הזמן הממוצע בין התנגשות להתנגשות בדופן שווה לזה שהיה מתקבל אם לא היו התנגשויות כלל בחלקיקים אחרים בדרך. האם זה נכון? [[מיוחד:תרומות/109.160.160.222|109.160.160.222]]
:::זה נראה סביר, אבל אני חושב שאתה גם מגזים בכמות ההתנגשויות שאתה חושב עליה. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 19:42, 14 במרץ 2012 (IST)
::::מה זאת אומרת? [[מיוחד:תרומות/109.160.160.222|109.160.160.222]]
:::::שאין סיבה להניח שהסיכוי שהחלקיק לא יפגוש חלקיק אחר בדרך הוא קטן. הרי המודל של [[גז אידאלי]] מדבר על זה שהחלקיקים נקודתיים ושאין אינטראקצהי בינהם. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 22:45, 14 במרץ 2012 (IST)
::::::[[מהלך חופשי ממוצע|המהלך החופשי הממוצע]] של החלקיקים, כפי שמתקבל מהתאוריה הקינטית, אמנם גדול מאוד ביחס לקוטר שלהם, אבל הוא עדיין קטן מאוד - סדר גודל של 1000 פעמים קוטר המולקולה. פירוש הדבר שהסיכוי שהחלקיק יעבור את הדרך עד לדופן השניה בלי להפגע (הרבה פעמים) בחלקיקים אחרים הוא אפסי. [[מיוחד:תרומות/109.160.160.222|109.160.160.222]]
:::::::מחלקים כאלו בעיות לשני מקרים, כאלו שבהם הדרך החופשית הממוצעת קטנה מגודל הכלי וכאלו שהדרך גדולה מהכלי. [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 23:25, 18 במרץ 2012 (IST)
::::::::מתברר שהוא צודק בתנאים סטנדרטיים. טעיתי פה. אבל כאמור עבור מודל של גז אידאלי זה לא אמור לשנות. המודל לא תלוי בצפיפות החלקיקים. אני מניח שאכן גם אם יש פגיעה הדברים מתקזזים, אבל כדאי אולי לבדוק את זה. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:42, 18 במרץ 2012 (IST)

== אלבום אישי באינטרנט ==

איפה יש מקום בטוח שבו ניתן לאחסן תמונות אישיות? בטוח במובן שזה לא יחשף לאף אחד ולא אתר שיסגר מחר. [[מיוחד:תרומות/79.182.201.106|79.182.201.106]] 21:14, 13 במרץ 2012 (IST)

:שני אתרים פופולאריים הם פיקאסה [https://picasaweb.google.com] ופליקר [http://flikr.com]. בהגדרות הפרטיות הנכונות הן בטוחות ככל שתקבל באינטרנט. [[משתמש:Kotz|kotz]] - [[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]] 22:00, 13 במרץ 2012 (IST)
:: [[פיקסה]] ו[[פליקר]] (קישור לערכים הרלוונטיים). בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  22:05, 13 במרץ 2012 (IST)

== איך מטוס נוחת? ==
מטוס שוקל כמה טונות טובות. הוא טס בגבוה רציני ממש. כלומר כשהוא יורד לגובה הקרקע בגלל שימור אנרגיה הוא אמור להיות עם אנרגיה קינטית מטורפת. איך בכל זאת מצליחים להאט אותו לרמה שהוא ינחת ולא יתרסק (כלומר מה המנגנון שמעט אותו - יש להשקיע ממש הרבה אנרגיה פה)? [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 17:01, 14 במרץ 2012 (IST)
:הנחיתה אינה דומה לנפילה חופשית אלא לירידה במדרגות. המטוס יורד כל פעם לטיסה אופקית בגובה נמוך יותר. {{לא חתם||אלמ}}
::לא ענית על השאלה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:03, 14 במרץ 2012 (IST)
:[[אנרגיה מכנית|האנרגיה המכנית]] לא משתמרת. מנקודת מבט אנרגטית, [[אנרגיה פוטנציאלית|האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית]] של המטוס, הופכת עם ירידתו, לאנרגיה קינטית, ולאנרגיית חום עקב התנגשויותיהם של המולקולות באויר בגוף המטוס ובכנפיו (מה שמתבטא בעליית הטמפ' של מולקולות האויר סביב מסלול ירידתו). מנקודת מבט של כוחות, על המטוס פועלים שני כוחות אנכיים: [[כוח הכובד]], ו[[כוח עילוי|כוח העילוי]], כאשר לטייס יש יכולת לשלוט בכוח העילוי, בעזרת דחף מנועי המטוס ובעזרת הגאיו, ולקבוע בכך את גודלו של הכוח השקול האנכי הפועל עליו ואת כיוונו (מעלה, בעת [[המראה (תעופה)|המראה]], או מטה, בעת [[נחיתה]]). קביעה זו מאפשרת את קצב הירידה בנחיתה, כפי שאתה מתאר. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:03, 14 במרץ 2012 (IST)
:::בלשון יותר פשוטה, המטוס מפעיל את מנועיו (אותו כוח שמאיץ אותו) על מנת להאט. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 08:16, 15 במרץ 2012 (IST)
::::זו איננה לשון יותר פשוטה, אלא לשון חסרה: כדי להאט את ירידתו הוא זקוק להקטין, הדרגתית, את העילוי, כאשר העילוי תלוי במהירות המטוס (ולא בתאוצתו). אגב, הטייס לא חייב להשתמש במנועיו דווקא לשם כך, והוא יכול להנחית את מטוסו גם ב[[דאיה]], כאשר הוא מקטין את מהירותו בדרכים אחרות (הגאים). ועוד דבר: המנועים אינם רק מאיצים את המטוס, אלא גם, לפי הצורך, מקנים לו [[מהירות שיוט|מהירות קבועה]] {{אנ|(cruise (flight}}. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 12:35, 15 במרץ 2012 (IST) 
::אף אחד לא ביטל לנו את שימור אנרגיה - פשוט אין שימור אנרגיה מכנית, נכון? מסקנה - אנרגיה פוטנציאלית הופכת לחום. איך זה שהנוסעים לא נשרפים (רק תעשו שניה חישוב מה האנרגיה של 20 טון במהירות 300 קמ"ש ובגובה מעל העננים. יוצא מספר אדיר)? ולא ממש הבנתי את המנגנון הפיזי שבולם את המטוס - כוח העילוי מבצע עבודה? איך הטייס גורם להגברת העילוי? מה זה הגאים הללו? [[מיוחד:תרומות/79.176.220.237|79.176.220.237]] 14:23, 15 במרץ 2012 (IST)
:::שאלתך כוללת כמה היבטים של חוסר הבנה יסודית. בוא נעשה קצת סדר.
:::א. לא, [[חוק שימור האנרגיה]] לא בוטל, במובנו הקלאסי כמובן. לגבי האנרגיה המכנית (קינטית + פוטנציאלית) - היא איננה משתמרת במקרה זה, בשל פעולתו של כוח חיצוני, המתקבל מסך ההתנגשויות של מולקולות האויר בדרכו של המטוס, בגוף המטוס. במונחים של [[לחץ]], הדבר מתבטא בהפרש לחצים כלפי מעלה. {הפרש זה} x {השטח האפקטיבי של הכנפיים (בעיקר)} = כוח עילוי.
:::ב. מהירות 300 קמ"ש איננה רלוונטית, מאחר והיא מהירותו האופקית של המטוס. המהירות שעליך לקחת בחשבון היא זו המתאימה לאנרגיה המומרת מפוטנציאלית לקינטית, בירידה. אבל, לגופו של עניין, שאלתך במקומה - אכן, חלק גדול מהאנרגיה הפוטנציאלית המקורית, הופך לחום, מה שמתבטא בעליית הטמפ', אבל של המולקולות הפוגעות. זה המצב במהירויות יחסיות שאינן גבוהות מדי (למשל, עקב [[צלילה (תעופה)|צלילה]] {{אנ|(descent (aircraft}} או [[הזדקרות|סחרור]] מגובה רב מדי, מצבים בהם כמעט ואין עילוי. ראה המקרה של [[מעבורת החלל קולומביה|קולומביה]]). בהיותן גבוהות מדי יש בהן כדי לעורר את המולקולות ואטומי המתכת שבמעטפת החיצונית של המטוס, ואח"כ של פנים המטוס עצמו, על יושביו. מכאן, שטייס 'נורמלי', בודאי של נוסעים, נמנע ממצבים אלה.
:::ג. אכן, מבצע עבודה, כך שעבודת הכוח השקול (כבידה + עילוי) היא עבודת ההפרש ביניהם, הפרש הנשלט ע"י הטייס. השליטה, כאמור, היא דרך כוח העילוי. כפי שהסברתי בסעיף (א), כוח זה הוא תוצאה של, בעיקר, הפרש הלחצים בין המשטח התחתון של הכנפיים, לבין המשטח העליון. הפרש זה תלוי במהירות המטוס, המושג ע"י הדחף שמנועי המטוס מייצרים. 
:::ד. הגאים כוללים בין היתר, [[הגה גובה]], [[הגה כיוון]], ולענייננו, [[מדף (תעופה)|מדפים]], הניתנים להטייה נשלטת מצד הטייס (שים לב בעיקר, לאיור הראשון שם). הם נמצאים בחלקם האחורי של כנפי המטוס. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 17:46, 15 במרץ 2012 (IST)

== משמעות המשרעת של גל אלקטרומגנטי בהסתכלות החלקיקית ==
גל אלקטרומגנטי הוא זרם של פוטונים כאשר התדירות באה לידי ביטוי במודל החלקיקי באנרגיה של פוטון בודד. במה באה לידי ביטוי במודל החלקיקי המשרעת של הגל (שבמודל הגלי מציינת את עוצמת השדות המגנטיים והחשמליים). [[משתמש:אריקפ1111|אריק1111]] - [[שיחת משתמש:אריקפ1111|שיחה]] 17:44, 14 במרץ 2012 (IST)
:העוצמה מתבטאת אז ב-(מספר הפוטונים ליחידת זמן, ליחידת שטח) x (האנרגיה הפוטונית הממוצעת). ה[[משרעת]] פרופורציונית לגודל זה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:14, 14 במרץ 2012 (IST)

== האם יש יותר נשים מגברים במדינת ישראל? ==

זה באמת מוזר. אני מרגיש כאילו יש כאן יותר נשים. היום הייתי במרכז תל אביב וכמעט כל בן אדם שלישי הוא אישה (דבר שמשום מה קורה לי שוב ושוב בסיטואציה הזו). הבנתי שבמקומות מסוימים בעולם באמת יש יותר נשים מגברים... א' לא ברור לי למה זה קורה. אבל באמת, כבר שמעתי מכמה אנשים את הדעה שיש יותר נשים מגברים... מה קורה פה? אני מקווה לא לקום מחר בבוקר ולגלות את הנורא מכל - נשארתי היחיד.

אני מבקש מהמומחה שירחיב קצת בנושא. שפע ברכות.

:כל בן אדם שלישי אשה?! אולי התכוונת להפך... כל בן אדם שלישי הוא גבר. אכן, גם בישראל יש יותר נשים מגברים. למה זה קורה? תתפלא לשמוע, לפעמים לאנשים אין יד בדבר, ולפעמים כן... יש שבוחרים בבת. אני מבטיח לך שמחר בבוקר אתה לא תשאר היחיד... ומקסימום... תהיה לך קצת 'עבודה', מה קרה. [[מיוחד:תרומות/46.210.141.72|46.210.141.72]] 00:59, 15 במרץ 2012 (IST) 
::בסעודיה יש יותר גברים מנשים (ראו ויקיפדיה), כי כל אחד מתכבד בכמה נשים :) {{לא חתם||אלמ}}
:ראה [[:en:Human sex ratio]]. לפי ויקיפדיה האנגלית היחס בישראל הוא כמעט אחד לאחד. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 01:19, 15 במרץ 2012 (IST)
קראתי פעם מאמר שאמר שבקבוצה מעורבת יש יותר מ25% נשים, הגברים מרגישים שהם במיעוט. ועוד דבר שכדאי לשים לב - אם הסתובבת בבוקר במרכז ת"א וודאי ראית המון נשים בחופשת לידה. [[משתמש:Kotz|kotz]] - [[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]] 09:22, 15 במרץ 2012 (IST)

== שאלה בכימיה (על החומר ציטרט) ==

כשאני כותב בויקיפדיה העברית את המילה [[ציטרט]], אני מגיע לדף של [[חומצה ציטרית]] (Citric acid). לפיכך רציתי לשאול אם המונחים  Sodium Citrate ו- Citric acid זהים, או שיש הבדל ביניהם? [[מיוחד:תרומות/46.210.141.72|46.210.141.72]] 02:13, 15 במרץ 2012 (IST)
:לכל [[חומצה]] יש בסיס מצומד, שזה החומר שמתקבל לאחר שהיא מגיבה כחומצה, משחררת פרוטון למים ויוצרת יון [[הידרוניום]]. אצטט הוא הבסיס המצומד של חומצה אצטית, ולהפך - חומצה אצטית היא החומצה המצומדת של אצטט. בתמיסה מימית תמיד קיים ש"מ כלשהו בין החומצה לבסיס המצומד, אבל לא מדובר באותו חומר (החומצה היא חומצה והבסיס המצומד הוא בסיס...). [[מיוחד:תרומות/109.160.160.222|109.160.160.222]]
:: האם כשאתה מדבר על אצטט אתה מתכוון לציטרט? דבר שני, לא הצלחתי להבין מדבריך אם אתה מצדיק את הערך 'ציטרט' כנרדף למונח  Citric acid (ראה בצד המסך של הערך הנ"ל קישור לויקיפדיה באנגלית). אני בסך הכל מנסה להבין מה ההבדל בין המונחים Sodium Citrate ו- Citric acid.
:::כן, סליחה, צריך להיות "ציטרט" ו"חומצה ציטרית" במקום "אצטט" ו"חומצה אצטית". אני חושב שאת המידע הרלוונטי על הציטרט ניתן לכלול בערך על החומצה הציטרית. [[מיוחד:תרומות/109.160.160.222|109.160.160.222]]

== עד כמה ה'מבנים' וה'איורים' בכימיה מציאותיים?  ==
אני '''מוכרח''' להקדים שאת השאלה הבאה אני שואל מזווית ראייה של בור בכל הקשור לכימיה (אז נא להתייחס בהתאם בבקשה): יצא לי לקרוא כאן למשל את הערך [[אנזים]], ובצידו ישנם תיאורים של מבני אנזימים שונים; אני '''מוכרח''' להודות שאני לא ידעתי אם לגחך או להתרצן, האם זה בדומה לפיזיקה רק תיאור להמחיש ולא מציאות ידועה, או שזה שונה מפיזיקה? כלומר, בהשקפה ראשונה זה נראה לי לא-מציאותי שיוכלו לתאר את המבנים המולקולריים או האטומיים כפי שהם נראים במציאות ממש; אני '''מוכרח''' לעשות סדר בנושא הזה של האיורים בכימיה כבר עכשיו, כי זה דבר שמעניין אותי ללמוד. תודה [[מיוחד:תרומות/46.210.141.72|46.210.141.72]] 02:36, 15 במרץ 2012 (IST)
:א. במובנים מסויימים, כן, במובנים אחרים - לא. באופן כללי, אם היבנתי את שאלתך, הם באים לתאר מיקום מרחבי יחסי של האטומים המרכיבים. ראה גם [[קונפורמציה (כימיה)]]. עם זאת, צריך לזכור שהם 'מקפיאים' מצב רגעי בלבד, שלא מאפשר לראות את הדינמיקה שלהם, שכן, גם האטומים המרכיבים וגם המולקולות, נמצאים בתנועה מתמדת, כולל [[ויברציה של מולקולה|ריטוט]] (ראה ביחוד, לפחות, את האיור בתחילת העמוד שם) וסוגי תנועה אחרים. ב. ההשוואה לפיזיקה אינה ברורה - דבריך אינם ספציפיים מספיק, והדברים מאוד תלויים במטרת האיור. לאיור יש מטרה - להמחיש היבט או היבטים מסויימים, גם אם זה, לפעמים, ע"ח התמונה הכוללת, המציאותית יותר. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 03:34, 15 במרץ 2012 (IST)
::שלום לשואל. גם אני שאלתי שאלות אלו בעבר וגם בזכות החבר'ה הטובים שיש כאן קיבלתי מענה לשאלות אלה. ראשית, ניתן לראות אטומים. ראה למשל בערך [[מיקרוסקופ מינהור סורק]], ויש צילומים של אטומים. מולקולה בשלמותה יותר קשה לצלם ולא יצא לי לראות צילום "מרגיע דעת" של מולקולה בשלמותה. העדויות לקיום האסתטי של מולקולות כמו שאתה בטח מתכוון אליו הוא בעקיפין, וזה כולל גם את האנזימים, וכפי שבנצי ציין, אנו רואים את ה"סלילים" האלה ברגע נתון. מי באמת יטרח לצייר את האינטראקציה בין חלבון כמו "[[טיטין]] לבין חלבון אחר? ... {{לא חתם||אלמ}}
:::נעים להכיר. חבל שאינך חותם ומזדהה כמקובל. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:42, 15 במרץ 2012 (IST)

== האם ניתן לחמם מלח בישול במיקורגל? ==
כן/לא ולמה? [[מיוחד:תרומות/79.176.220.237|79.176.220.237]] 16:56, 15 במרץ 2012 (IST)
:אין לי ספק שאפשר. אין בו מים בכלל, ויש מלח בכל מיני מאכלים שאנחנו אוכלים. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 01:43, 16 במרץ 2012 (IST)
::ממש לא נכון, בדיוק משום שאין בו מים. הקרינה בתחום [[מיקרוגל]] מגיבה בעיקר עם [[מים]], ובמידה פחותה, עם [[שומן|שומנים]] ועם [[פחמימה|פחמימות]]. עיין ב[[תנור מיקרוגל]]. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 11:30, 16 במרץ 2012 (IST)
::: לדעתי הבנו את השאלה בצורה שונה. אני חשבתי שהשאלה היא "האם יקרה משהו למלח", ואתה חושב שהיא "האם המלח יתחמם". אני התכוונתי שלא יקרה כלום, ולכן "מותר לחמם את המלח במיקרוגל.". [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 16:51, 16 במרץ 2012 (IST)

== [[תחנת החלל הבינלאומית]] ==
נטען בפתיח הערך כי: "ניתן לראות את התחנה מכדור הארץ בעין בלתי מזויינת". האם עיניו של מישהו מכם הצליחו לצפות בתחנה? [[משתמש:טיפוסי|טיפוסי]] - [[שיחת משתמש:טיפוסי|שו"ת]] 17:46, 15 במרץ 2012 (IST)
:תמונה מגניבה זו [http://legault.perso.sfr.fr/eclipse110104_solar_transit.html] המראה את תחנת החלל הבינ"ל על רקע השמש המוסתרת ע"י הירח בעת ליקוי חמה, יכולה לתת דוגמא לגודל היחסי של הגופים הנידונים. והיא גם מגניבה. [[משתמש:Kotz|kotz]] - [[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]] 18:21, 15 במרץ 2012 (IST)
:ניתן לראותה גם בשמי הלילה, בתנאי שמסלולה מופיע בכיפת השמיים בעת התצפית. רואים נקודה זוהרת הנעה יחסית לרקע הכוכבים (כך ניתן למעשה, להבדיל בינה לבין יתר ה'נצנוצים'). [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:36, 15 במרץ 2012 (IST)
::wow זה אמתי? [[מיוחד:תרומות/79.176.220.237|79.176.220.237]] 18:38, 15 במרץ 2012 (IST)
:א. ניתן לראותה גם בשמי הלילה (מספיק מוקדם או מספיק מאוחר, כדי לאפשר לאור השמש הפוגע, גם להיות מוחזר לעיני הצופה), בתנאי שמסלולה מופיע בכיפת השמיים בעת התצפית. רואים נקודה זוהרת הנעה יחסית לרקע הכוכבים (כך ניתן למעשה, להבדיל בינה לבין יתר ה'נצנוצים'). 
:ב. אגב, התמונה שצירף קודמי פשוט נהדרת. מאיפה ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:36, 15 במרץ 2012 (IST
::צפיתי בה פעמים רבות, זה קל אם יודעים איפה לחפש אותה. באתר [http://www.heavens-above.com/ הזה] ניתן לקבל לוח זמנים של המעברים הנראים שלה. הכנס לקישור הראשון וסמן על מפת העולם את מיקומך. אחר כך בחר את אזור הזמן שבו אתה גר. חזור לעמוד הראשי והכנס לקישור המסומן ISS. שם תקבל את לוח המעברים הנראים ממקום מגוריך בימים הקרובים. לחיצה על התאריך תיתן לך מפה של השמים עם המסלול. [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 18:53, 15 במרץ 2012 (IST)
:והנה [http://blogs.discovermagazine.com/badastronomy/2010/12/30/when-natural-and-artificial-moons-align/ עוד אחת]. בברכה [[משתמש:Kotz|kotz]] - [[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]] 18:57, 15 במרץ 2012 (IST)
:::חן חן לשניכם. תמונות נפלאות, ואתר מצויין. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:54, 15 במרץ 2012 (IST)

== תמונת התאבכות ==
איך מקבלים את הנוסחה של תמונת התאבכות מ-N מקורות נקודתיים? [[מיוחד:תרומות/79.176.220.237|79.176.220.237]] 20:25, 15 במרץ 2012 (IST)
:תבנית ה[[התאבכות]] איננה מוגדרת ל-N מקורות סתם, אלא לפי הצפיפות שלהם, כלומר מס' המקורות ליחידת אורך, גודל הנקרא קבוע הסריג.
:הייתי מפנה אותך ל[[סריג עקיפה]], אבל הפיתוח שם אינו מלא, וגם אינו מתייחס לקבוע הסריג (הערך בהחלט חסר, גם גירסתו האנגלית). אשתדל למצוא זמן לשם כך בימים הקרובים, אלא אם כן, יקדים אותי מאן דהו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:03, 15 במרץ 2012 (IST)
::נניח יש לי מרחק בין הסדקים B, מרחק מהלוח L ואורך גל. אני רוצה רק להבין איך מגיעים לנוסחה (יש לי אותה מוכנה, זה לא עוזר להבנה). עוד דבר - מה קורה אם יש אינסוף סדקים ( N גדול מאוד)? [[מיוחד:תרומות/79.176.220.237|79.176.220.237]] 21:12, 15 במרץ 2012 (IST)
:::א. נתחיל עם [[ניסוי יאנג]] - מכיר אותו ? אם פיתוח הביטוי שם לא ברור לך, חזור לכאן. נעבור לסריג: הביטוי לשני מקורות בניסוי יאנג, כולל את B שלך, הוא (בדר"כ מסמנים אותו ב-d): <math>\frac{n \lambda}{B} = \frac{x_n}{L} \,</math>, או, בצורה אחרת, <math>\ x_n = \frac{n \lambda L}{B}</math>, אבל עבור הסריג נבטא אותו אחרת. נניח סריג עם N מקורות ליחידת אורך (לדוגמא, למ"מ). שים לב לכך שהמרווח בין שני מקורות (במ"מ) הוא בדיוק האורך הכולל של הסריג, מחולק ב-(N-1) (מחשבים לפי N-1 משום שמספר המרווחים קטן ב-1 בהשוואה למס' המקורות), ועבור N-ים גדולים, זהו בקירוב האורך הכולל מחולק ב-N. כלומר, המרווח הוא ההופכי של מס' המקורות ליחי' אורך. מס' המקורות ליחי' אורך מוגדר כקבוע הסריג, <math>\ N^* </math>, כך שהמרווח הוא בעצם, ההופכי של קבוע הסריג. כלומר, הביטוי לתבנית ההתאבכות הוא <math>\ x_n = n \lambda L N^*</math>.
:::ב. שים לב למשמעות התוצאה: ככל שקבוע הסריג גדול יותר, כלומר, ככל שהמקורות צפופים יותר, כשיתר המשתנים קבועים, המרווח בין פסי האור גדול יותר (<math>\ x_n </math> עבור n נתון, גדול יותר). [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 17:24, 16 במרץ 2012 (IST)
::::לא כך כך הבנתי איך יתכן שהגעת לנוסחה כל כך קצרה. כנראה שהיא נותנת רק שיאים ולא את התמונה כולה(גם התחלת מ-Xים בדידים). הניסיון הכושל של [http://img2.timg.co.il/forums/1_160354246.doc פה]. מה שלא עשיתי טוב זה שפשוט לקחתי נוסחה מדף נוסחאות וסתם רשמתי אותה בסוף. ולא ברור מה קורה בגבול N שואף לאינסוף. [[מיוחד:תרומות/79.181.222.57|79.181.222.57]] 13:54, 18 במרץ 2012 (IST)
:::::א. יש תבנית התאבכות (מיקומי המקסימה או השיאים), כפי שניתן להבין מהאופן בו ניסחת את שאלתך, ויש התפלגות עוצמת האור. הנוסחה המתוארת מתייחסת לתבנית הראשונה (אחרי הצצה בטיוטה שצירפת, אפשר לראות שאתה מדבר בהתפלגות העוצמה).
:::::ב. כבר אמרתי לך שלא N חשוב, אלא צפיפות המקורות, ואין משמעות פיזיקלית לצפיפות אינסופית. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 01:31, 19 במרץ 2012 (IST)
:::::: אני רוצה תמונה של "עוצמה כפונקציה של מיקום", לא? ולא רק "מיקום שיאים כפונקציה של מרחק מהציר". אתה יכול להסביר מה עשיתי לא טוב בטיוטה (או שאולי זה "נחשב"?). אני נשאל במפורש לשאלה "מה קורה בגבול כשN שואף לאינסוף". אני לא יכול להשאיף את B לאפס. זה "רמאות"... השלה היא [http://img2.timg.co.il/forums/1_160295473.pdf פה]. [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 10:51, 20 במרץ 2012 (IST)

== גלים א"מ, שאלה רצינית: ==

אם הגל שלי הוא <math>{{E}_{1}}={{E}_{0}}{{e}^{i(kz-\omega t)}}\hat{x}</math> והוא פוגע במוליך אידאלי הנמצא על Z=L אז מה יהיה הגל המחוזר?

אני מתבלט בין<math>{{E}_{1}}={{E}_{0}}{{e}^{i(-kz-\omega t)}}\hat{x}</math> לבין <math>{{E}_{1}}={{E}_{0}}{{e}^{i(kz+\omega t)}}\hat{x}</math>. לדעתי כיוון הקיטוב לא ישתנה, אבל אמור לצאת גל עם אמפליטודה "הפוכה". (שימו לב, אני עדיין לא מחשיב את הסופרפוזיציה של הגלים). איך יודעים מה יצא הגל המוחזר? [[מיוחד:תרומות/79.179.220.164|79.179.220.164]] 22:35, 15 במרץ 2012 (IST)
:השדה הכולל הוא סכום הגל הפוגע והגל המוחזר. השדה הכולל המקביל למוליך צריך להתאפס על שפת המוליך. [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 23:21, 18 במרץ 2012 (IST)

== גלים במיתר ==
יש לי מהירות של גל במיתר ואורכו. אני רוצה לדעת מה התדירות הכי נמוכה שלו.
הבעיה היא שבשתי דפי נוסחאות יש לי נוסחאות שונות ונאי רוצה להבין מה מהם מתאים למה. אחת היא <math>\nu_{1}=\frac{v_{0}}{2L} </math> שניה היא <math>\omega_{n}=\frac{n\pi v_{p}}{L} </math>. מה אומר כל דבר ולמה יש פקטור פאי חצי בינהם? [[מיוחד:תרומות/79.179.220.164|79.179.220.164]] 23:08, 15 במרץ 2012 (IST)
:[[תדירות זוויתית]] שווה לפעמיים [[פאי]] ה[[תדירות]] הרגילה: <math>\omega = 2 \pi f = 2 \pi \nu</math>. עיון בערכים המקושרים כאן יסביר גם למה. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  15:43, 17 במרץ 2012 (IST)
:ובצורה יותר מפורשת: תדירות מוגדרת כמספר המחזורים ביחידת זמן (שניה, בדר"כ). מהירות זוויתית, לעומת זאת, מוגדרת ע"י זווית הסיבוב (ב[[רדיאן|רדיאנים]]) ביחידת זמן. כעת, מאחר ובמחזור שלם ישנם <math>\ 2\pi </math> רדיאנים, היחס בין שני הגדלים הוא <math>\ 2\pi </math>. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 17:00, 17 במרץ 2012 (IST)

== היכן ניתן למצוא רשימה של כל מרכיבי השתן? ==

אני מחפש רשימה של כל מרכיבי ה'''[[שתן]]'''. מיותר לציין שלא מצאתי כלום בנושא בויקיפדיה העברית, אז בדקתי בויקיפדיה האנגלית וכך כתוב שם:

Urine is an aqueous solution of greater than 95% water, with the remaining constituents, in order of decreasing concentration urea 9.3 g/L, chloride 1.87 g/L, sodium 1.17 g/L, potassium 0.750 g/L, creatinine 0.670 g/L and other dissolved ions, inorganic and organic compounds.    >>>>>>>>>>>>>   יוצא לפי דבריה שיש עוד מרכיבים שלא נזכרים בה; אני רוצה לדעת מה הם.    בנוסף לכך, השאלה שלי נסבה על הכתוב בויקיפדיה האנגלית, לפי דבריה השתן מורכב מיותר מ-95% של מים, ויש לי שלוש שאלות על כך: 

'''1)''' איך זה ייתכן שכמות המים בשתן קבועה, הרי זה ידוע שכאשר השתן צהוב כהה אז זה אומר בד"כ שיש פחות נוזלים בשתן, וכשהוא בהיר זה אומר שיש יותר.  

'''2)''' האם הכמויות של שאר החומרים ב5% המחושבים לפי גרם לליטר, מתאימים לכמות של 5% או שמדובר כאן בפחות?       

'''3)''' לפי דבריה אם לאדם יש ליטר של שתן, אז 950 מ"ל זה מים נטו, ו-50 מ"ל כוללים את שאר החומרים; אם נחשב רק את הכמויות שמוזכרות לעיל, נמצא שיש בערך 14 גרם שזה רק מעט פחות משליש החומרים שב-5%, אז היכן שאר החומרים ומה הם? [[מיוחד:תרומות/95.35.65.17|95.35.65.17]] 01:39, 16 במרץ 2012 (IST)

== מדוע בדיקת שתן נקראת באנגלית Routine and Microscopy  ? ==
לפי ויקיפדיה האנגלית בדיקת שתן (urinalysis) נקראת  Routine and Microscopy? (שגרה ומיקרוסקופ), השאלה שלי היא מדוע? [[מיוחד:תרומות/95.35.65.17|95.35.65.17]] 02:10, 16 במרץ 2012 (IST)
:אא"ט, הראשונה היא בדיקה כימית, והיא שגרתית, כלומר כזו הנעשית ללא הוראה מיוחדת מצד הרופא המזמין. בדיקה כימית - משום שהדגימה נבדקת מבחינת ריכוזי חומרים שונים בהפרשה, והאם הם מצביעים על בעיה בריאותית או רפואית אפשרית. הבדיקה השניה, כפי שמשתמע מ[[מיקרוסקופיה]], היא [[ביולוגיה|ביולוגית]], והיא מוזמנת. ביולוגית - משום שהיא מיועדת לבדיקת נוכחותם של מזהמים [[פתוגן|פתוגניים]] אפשריים. במרפאות העבריות הן מכונות אחרת - אינני זוכר איך בדיוק, כרגע. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 10:58, 16 במרץ 2012 (IST)
:: אני חושב שהודגש שכתוב בערך בפירוש שבדיקת urinalysis היא זו הנקראת גם Routine and Microscopy כך שזה לא יכול להסתדר עם דבריך לכאורה. [[מיוחד:תרומות/95.35.65.17|95.35.65.17]] 11:50, 16 במרץ 2012 (IST)

== סנסציונליזם ==
מה הפרוש? {{לא חתם||אלמ}}
:מדובר בפרסום מוטה, כמותית ואיכותית, של ידיעות משניות או של סיפורים משניים, שמטרתו להגדיל [[רייטינג]]. ראה [[:en:sensationalism]]. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 15:39, 16 במרץ 2012 (IST)

== מבחן אמריקאי ==
השאלה (סתם דוגמה פשוטה): "כמה ימים יש בשבוע (סמן את כל התשובות הנכונות)?". 
התשובות, בטופס בו אפשר לסמן כמה תשובות בו זמנית: א. 7; ב. שבעה; ג. Seven; ד. כל התשובות נכונות.
כאמור - ההוראה הייתה "סמן את כל התשובות הנכונות". מה צריך לסמן? א+ב+ג או ד או אולי א+ב+ג+ד? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 12:37, 16 במרץ 2012 (IST)
:ב' + ג'. אא"ט: (א) הוא מספר, וככזה הוא נמנה בלשון זכר: אחת, שתיים,...,שבע, ולכן אינו מתאים, וכתוצאה, גם לא (ד). [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 16:08, 16 במרץ 2012 (IST)
::אם אני לא טועה, אתה דווקא כן טועה. {{חיוך}} 7 ללא שם עצם אומרים בנקבה דווקא (ולכן יגיעו לשבע, ולא ל"שבעה"), אבל "7 תפוחים" אומרים בזכר, וכך גם "7 ימים". לדעתי יש להקיף את כל התשובות א, ב, ג, ד, כי כולן נכונות. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 16:48, 16 במרץ 2012 (IST)
:::אתה צודק - תקלדה מעצבנת, ולא רק מבחינת המקלדת. התרגלנו לספור בצורה מעורבת (אחד, שניים, שלוש,...). בכל אופן התכוונתי בדיוק למה שציינת לגבי מניה סתמית, אבל צריך לוודא שאכן זהו הכלל הנהוג. בכל מקרה, לפי כלל זה של מניה סתמית, (א) עדיין נופל, בדיוק מסיבת המניה הנקבית. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 17:39, 16 במרץ 2012 (IST)
::::תודה לכולם, אבל עברית זה לא הנושא (כתבתי "סתם דוגמה פשוטה"), אלא לוגיקה של '''[[מבחן רב ברירתי]]'''. אנסח מחדש. השאלה לדוגמה היא: "מי מהבאים הוא שם של עיתון (סמן את כל התשובות הנכונות)". התשובות בטופס: "א. הארץ; ב. מעריב; ג. ידיעות אחרונות; ד. כל התשובות נכונות". בהנחה שגם הארץ גם מעריב וגם ידיעות אחרונות הם שמות של עיתונים, האם צריך לסמן את א+ב+ג, או מספיק לסמן את ד', או שצריך לסמן את כולן? לפי בלנק - את כולן; אבל אם הנבחן יסמן רק את ד' - תשובתו ראויה להיפסל? וגם א+ב+ג ללא ד' גורמים לתשובה שגויה ואי קבלת ניקוד על שאלה זו? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 00:49, 17 במרץ 2012 (IST)
:::::אתה שואל בעצם לוגית, על שקילות תשובות. לדעתי, "כל התשובות נכונות" מתקבל הן ע"י א'+ב'+ג' והן ע"י ד', ואין צורך לסמן את ארבעתם. הסיבה לכך היא שכל אחת מהן מכילה בדיוק את אותו מידע, ואין אחת מוסיפה על חברתה. זה כמו לסמן את א' פעמיים, רק משום שרשמו אותו כאפשרות כפולה זהה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 07:17, 17 במרץ 2012 (IST)
::::::הוא שואל בהנחה שמסמנים את כל התשובות הנכונות. לכן עליו לסמן את כולן. הנכונות הלוגית של תשובה נבחנת בנפרד, ללא תלות בתשובות האחרות. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 11:48, 17 במרץ 2012 (IST)
:::::::הוא לא שואל על האפשרות הזו דווקא. הוא שואל על האפשרויות-תשובות נכונות. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 14:49, 17 במרץ 2012 (IST)
::::::::כתוב במפורש "סמן את כל התשובות הנכונות". [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 14:54, 17 במרץ 2012 (IST)
:::::::::כנראה שלא קראת את מה שכתבתי. אנסח זאת אחרת: מה אם יופיעו, לדוגמא, 10 תשובות (נכונות !), כשמתוכן 7 - 'מעריב', 1 - 'ידיעות', 1 - 'ישראל היום' ? אני טוען שתשובתך אמנם נכונה, כמובן, אבל לא היחידה. במילים אחרות, כל תשובה המכילה את כל המידע, לא רק מבחינת תוכנה, אלא גם מבחינת צורתה החיצונית (תשובה זהה), גם היא נכונה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 15:03, 17 במרץ 2012 (IST)
::::::::::אני אכן לא מבין מה אתה אומר. התשובה הנכונה היחידה לשאלתו של "חזרתי" היא "לסמן את כל התשובות". [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 17:01, 17 במרץ 2012 (IST)
:::::::::::לדעתך. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:16, 17 במרץ 2012 (IST)
::::::::::::שום דעה. זו לוגיקה פשוטה. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 16:38, 19 במרץ 2012 (IST)
:::::::::אם השאלה היא "מי מהבאים הוא שם של עיתון", אז "כל התשובות נכונות" אינה תשובה נכונה. זה לא שם של עיתון. [[מיוחד:תרומות/109.65.201.244|109.65.201.244]] 20:59, 19 במרץ 2012 (IST)
::::::::::ואם התשובה הרביעית היא: "ד' - התשובות א', ב' ו-ג' - שלושתן נכונות"? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:31, 19 במרץ 2012 (IST)
:הנכונות של ד' (בהתעלם מדקדוק עברי) היא הנכונות של המשפט "משפט זה נכון". אי אפשר לנסח אותו בלוגיקה פסוקית, ובעיקרון כל התאמה של ערך אמת למשפט תהיה עקבית - המשפט יכול להיות נכון או לא נכון לפי החלטה שרירותית כלשהי, או שניהם, אם לא מתקיים חוק השלישי הנמנע (כלומר, הנכונות תלויה במערכת האקסיומטית שנבחרת). זאת דעתי. --[[משתמש:Elaz85|אלעזר]] - [[שיחת משתמש:Elaz85|שיחה]] 22:50, 20 במרץ 2012 (IST)

== מהי התאבכות בין שני גלים? ==

כשאולים אותי "מהי ההתאבכות בין שני גלים באותה תדירות ואמפליטודות שונות הנעים בכיוונים הפוכים" זה מה אני אמור לחשב? את <math>A+B</math> או את <math>|A+B|^2</math> 

ועוד דבר: מה התועלת המעשית מהצגה פאזורית? הרי צריך מיד אחרי שרושמים את הפאזור לחזור לקוסינוסים, לא? או שיש איזו שיטה לחבר <math>Ae^{ikz} +Be^{-ikz}</math>? [[מיוחד:תרומות/79.176.194.95|79.176.194.95]] 14:55, 16 במרץ 2012 (IST)

== ההגדרה הנכונה למונח פוליגני ==
מושפע מ-2 או יותר גנים, או, מושפע משניים או יותר '''זוגות''', של גנים. אם זוגות, למה זוגות ולא גנים יחידים? תודה רבה. [[מיוחד:תרומות/81.218.145.251|81.218.145.251]] 14:59, 16 במרץ 2012 (IST)
:תכונה המושפעת מ-2 גנים או יותר ('poly' משמעו 'רב' במובן של הרבה) ממקור לא-[[אלל|אללי]]. עיין גם ב-[[:en:polygene]]. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 16:03, 16 במרץ 2012 (IST)

== מרוכבים ==

איך פותרים את המשוואה <math>|z-1+i|=3</math>? זה לא כמו ערך מוחלט ממשי. זה "מודול"- אורך וקטור. איך פותרים את זה? [[מיוחד:תרומות/79.176.194.95|79.176.194.95]] 16:24, 16 במרץ 2012 (IST)

עוד דוגמה <math>|z-1|=|z+i|</math> איך פותרים כאלה? [[מיוחד:תרומות/79.176.194.95|79.176.194.95]] 16:46, 16 במרץ 2012 (IST)

: לגבי המשוואה, הראשונה: סמן <math>w = z-1+i</math> ואז תקבל משוואה <math>|w|=3</math> שלה אינסוף פתרונות: כל מעגל היחידה, מוכפל ב-3, כלומר: <math>w = 3 e^{i \theta} \ , \theta \in [0,2\pi)</math> ואז חזור ל-z. התיאור הגאומטרי פשוט מאוד: זהו [[מעגל]] ב[[רדיוס]] שמרכזו נמצא ב-<math>r_0 = 1-i  \equiv (1,-1)</math>. כעת השתמש ב[[גאומטריה אנליטית]] כדי לקבל נוסחה למעגל ברדיוס 3 עם מרכז שהוא לא ראשית הצירים ותקבל התאמה <math>(x,y) \in \mbox{This Circle} \leftrightarrow z = x + iy </math>. לחלופין, הצב <math> z = x + iy</math> והשתמש בכך ש-<math>|a+ib| = \sqrt{a^2 + b^2}</math> ובכך תגיע לאותה תוצאה. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  19:49, 16 במרץ 2012 (IST)

== הוואי 5-0 (סדרת טלויזיה) ==
למה אין פרטים על הסדרת טלויזיה הוואי 5-0 זו סדרה מאד יפה.[[משתמש:Giso|Giso]] - [[שיחת משתמש:Giso|שיחה]] 16:47, 16 במרץ 2012 (IST)
:טוב שיש מישהו שזוכר אותה. יש לי אח שמפקד היחידה בסדרה שם, היה גיבור הילדות שלו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:35, 16 במרץ 2012 (IST)
::לא בטוח שיש כאן דוגמה למישהו שזוכר את הסדרה המקורית. בערוץ 5 בכבלים משודר רימייק לסדרה. בברכה • [[משתמש:Amirki‏|אמיר]] ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]) 18:46, 16 במרץ 2012 (IST)
:::לאמיר: יש כאן גם זקנים וזקנות שזוכרים את הסדרה המקורית, וגם את המשפט האלמותי (זה היה דָנו ולא דינו) {{חיוך}} [[משתמש:רחל1|רחל]] - [[שיחת משתמש:רחל1|שיחה]] 15:16, 17 במרץ 2012 (IST)
::::צודקת לגמרי. נמאס מהראיה המצומצמת המניבה התייחסויות של 'כאן' ו'עכשיו'. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 15:27, 17 במרץ 2012 (IST)
:::: {{דחיפה}} רחל ובנצי - כל מה שהתכוונתי לאמר זה שאני חושב שמי שפתח את השיחה הזו ככל הנראה התכוון לרימייק ולא למקור. אני בעצמי חצי זקן. בברכה • [[משתמש:Amirki‏|אמיר]] ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]) 18:13, 17 במרץ 2012 (IST)
:::::דינו או דאנו, מי זוכר? העיקר שקווינסי (האב הקדמון של CSI) שודרה בזמן. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 16:08, 17 במרץ 2012 (IST)
::::::בפרט, את שורת הסטודנטים הקורסת תוך התעלפות כמו שורת [[דומינו]], עם הרמת הכיסוי מעל הגוויה, בפתיח של פרק בסדרה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 16:51, 17 במרץ 2012 (IST)
:::::::[http://www.youtube.com/watch?v=PXf4tV_aeDc בבקשה]. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]]
::::::::כל הכבוד, ביחוד על הזריזות. איפה מצאת את הקטע ? אגב, מהפתיח מבינים ש[[רפואה משפטית|פתולוג-חוקר]] [[כריזמה|כאריזמטי]] שכמותו, לא רק מרשים סטודנטים, אלא גם יודע לבלות יפה על חוף הים. כנראה, כדי לא לשכוח איך יצורים חיים נראים (או נראות). ובכל זאת, מבחינת הברקה ותיחכום, דומני ש[[קולומבו (סדרת טלוויזיה)|קולומבו]] היה הגדול מכולם. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 17:19, 17 במרץ 2012 (IST)
:::::::::אז מי כותב את [[הוואי 5-0|הערך]]? [[משתמש:רחל1|רחל]] - [[שיחת משתמש:רחל1|שיחה]] 18:01, 17 במרץ 2012 (IST)
::{{התנגשות}} אני די אתפלא אם השואל מכיר את המשפט האלמותי: בוק הים דינו!. לפני שנה שנתיים יצאה גרסה חדשה לסדרה, גרסה שנטען שהיא חסרה את הקסם של הסדרה המקורית (נדמה לי שהקסם היה היותה הסדרה היחידה בז'אנר) והיא היום רק עוד סדרה שגרתית מני רבות בז'אנר. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 18:50, 16 במרץ 2012 (IST)
::{{התנגשות}}עיין בערך האנגלי, הכולל לא מעט פרטים: [[:en:Hawaii Five-O]]. אגב, לפי התנאים להם זוכים אסירים מסויימים במיוחד, בבתי הכלא (לפחות הישראליים), לא ברור אם ג'ק לורד התכוון ל"עצור אותו" או ל"רשום אותו בבית מלון" {{עצב}}. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:53, 16 במרץ 2012 (IST)
:::טוב, אני מבין אלה שהיה מכור לסדרה. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 00:52, 17 במרץ 2012 (IST)
השאלה היא למה יש כל כך הרבה פרטים על כל כך הרבה סדרות לא חשובות אחרות. אנציקלופדיה לא אמורה לעסוק במה שנעלם עם הזמן אלא במה שמותיר אחריו משהו. הסדרה הזו, כמו רוב הסדרות, משאירה, במקרה הטוב, את שיר הפתיחה שלה בתודעה הציבורית. [[מיוחד:תרומות/94.159.207.190|94.159.207.190]] 15:06, 17 במרץ 2012 (IST) אני היתכוונתי לסדרה שמפורסמת עכשיו לא המכורית.הסדרה הנוככית מאד יפה מושקעת....giso-שיחה

== מקור השם פרו-פרו לסוסה ==
אני מכיר את השם מתוך [[אנה קרנינה]], עכשיו צפיתי עם בנותי בסרט [[חתולים בצמרת]] ומה הופתעתי לגלות ששם הסוסה שם גם הוא פרו-פרו. האם יש לכך מקור נוסף ששני השמות מתייחסים אליו או ש"חתולים בצמרת" מרפרר לטולסטוי? [[משתמש:Ranbar|Ranbar]] - [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] 16:53, 16 במרץ 2012 (IST)
: לפי ויקי הצרפתית היה שיר בשם זה {{צר|Frou-Frou (chanson)}} שהתפרסם בצרפת ב-1897 (אחרי כתיבת אנה קארנינה). לפי הערך על [[חתולים בצמרת]], עלילתו מתרחשת בפריז ב-1910 ויתכן כי כאן טמון המקור לשם הדמות בסרט. את המקור לשם השיר, רק הצרפתולוגים יוכלו לגלות. אולי שם הסוסה הרוסית נגזר מחיבתם של הרוסים באותה תקופה לתרבות הצרפתית.[[משתמש:The devious diesel|אודי]] - [[שיחת משתמש:The devious diesel|שיחה]] 11:25, 19 במרץ 2012 (IST)
::המשכתי לחקור ומתברר שב-1869 הועלתה אופרטה בשם זה בצרפת וזכתה להצלחה (למרות שלא מצאתי אודותיה ערך ישיר בוויקיפדיה כלשהי). האופרטה נכתבה ע"י [[ז'אק אופנבאך]] וכותבי הליברית של "כרמן", Henri Meilhac ו-Ludovic Halévy. פרו-פרו הוא שמה של גיבורת האופרטה העשירה וקלת הדעת שגולמה במקור על ידי Aimée Desclée וב-1880 ע"י [[שרה ברנאר]] [http://www.operetta-research-center.org/main.php?task=5&cat=4&sub_cat=10&id=00310]. ע"פ ויקי האנגלית, אנה קארנינה פורסם (ואולי נכתב) בהמשכים בין 1873 ו-1877. '''יתכן''' כי זה המקור לשם סוסתו של ורונסקי וגם לדמות בסרט שראית.[[משתמש:The devious diesel|אודי]] - [[שיחת משתמש:The devious diesel|שיחה]] 15:22, 19 במרץ 2012 (IST)
:::כל הכבוד על החפירות! מעניין לבטח, גם אם לא בטוח שיש קשר ישיר. [[משתמש:Ranbar|Ranbar]] - [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] 00:26, 21 במרץ 2012 (IST)

== היתרון האבולוציוני של הדגדוג ==
מה ההסבר האבולוציוני (או ההשערות) לתגובת צחוק מתוך דיגדוג? [[משתמש:Ranbar|Ranbar]] - [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] 16:53, 16 במרץ 2012 (IST)
{| style="float:left;"
|-
| [[קובץ:Nepali Woman Smiles.jpg|150px]] || [[קובץ:2005 03 01 rice blair 600.jpg|200px]]
|-
| חיוך דושאן || החיוך הפאן אמריקני
|}
:לא בהכרח קיים יתרון אבולוציוני לצחוק עצמו, ונראה לי יותר סביר שזוהי "תופעת לוואי" לא מזיקה של תופעה אחרת, שיש לה יתרון – במקרה הזה, כנראה רפלקס הגנה כלשהו על הגוף מגורם חיצוני הנוגע בו, הגורם לנו להפסיק את המגע. במידה וזו הסיבה אפשר לשאול למה הרפלקס גורם גם לצחוק – לכאורה אין קשר. קראתי כמה פעמים בעבר שכאשר אנשים מחייכים חיוך אותנטי (ראה "חיוך דושאן" בערך [[חיוך]]) הם מזיזים באופן לא רצוני גם את השרירים המקיפים את ארובות העיניים, בגלל שהתהליך הכימי שמתרחש במוח כשאנו שמחים מפעיל "בטעות" גם את השרירים האלה. יתכן שמשהו דומה מתרחש בדגדוג (רק קח בחשבון שאני לא מומחה בתחום, לא התעמקתי בנושא ולא בדקתי את ההשערה לעומק (למשל, ב-MRI)). [[משתמש:נו, טוב|נו, טוב]] - [[שיחת משתמש:נו, טוב|שיחה]] 22:48, 16 במרץ 2012 (IST)

:אני קראתי איפשהוא שהאזורים הרגישים ביותר לדגדוג הם גם הפגיעים ביותר להתקפה - למשל הצוואר על עורקיו. לכן משחקי דגדוג לא רק תורמים ל[[חיברות]] של ילדים, אלא גם מסייעים להם ללמוד איך לגונן על האזורים הרגישים בגופם. אבל אני לא זוכר איפה קראתי זאת ועד כמה הסברה הזו מחזיקה מים. [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • ב' בניסן ה'תשע"ב • 23:01, 24 במרץ 2012 (IST)

== שתי שאלות ==

1.האם נכון לומר שהרוב המוחלט הערבים שעזבו בנכבה עזבו מרצונם כי הם לא רצו להיות "ישראלים"?

2.בויקי אינגליש יש ערך על [[[:en:1947–1948 Civil War in Mandatory Palestine|מלחמת אזרחים הפלשיתנה ב47-48]]] - למה הכוונה?
:1. יש מחלוקת בין הימין לשמאל בישראל האם מרבית הערבים גורשו, ברחו, עזבו או משהו באמצע. ראה [[הנכבה]]. גם בהנחה שהם ברחו, קשה להגיד מדוע עזבו, וסביר להניח שיש מגוון סיבות.
:2.בויקיפדיה האנגלית הם מחלקים את [[מלחמת העצמאות]] לשני חלקים- מ[[כט בנובמבר]] עד [[הכרזת העצמאות]], ומהכרזת העצמאות עד סיום המלחמה. הערך שקישרת אליו מדבר על החלק הראשון. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 17:53, 16 במרץ 2012 (IST)
::אבל למה הם קוראים לזה "[[מלחמת אזרחים]]"?
:::"מלחמת אזרחים" הוא שם מקובל לעימות שמתבצע בין שתי אוכלוסיות שחולקות אותה מדינה. ככל הנראה הם מניחים שהשם "פלסטינה" מתייחס לכל האזור ולכן נתנו את השם הזה. אפשר לראות להשוואה את השם ב[[מלחמת האזרחים האמריקאית]] [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 19:34, 16 במרץ 2012 (IST)
:לא. ממש לא נכון להגיד את זה. גם מהחלק שברח מרצונו, הרוב המוחלט פשוט ברחו מפחד המלחמה והקרבות, מתוך הנחה שבסוף הם יחזרו. ואז גילו שלא נותנים להם לחזור. גם לא לאלה שנשארו בתחומי מדינת ישראל. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:18, 16 במרץ 2012 (IST)
::החלק האחרון של דבריך לגמרי לא מדוייק. המציאות אז היתה מורכבת בהרבה. רבים בחרו שלא לחזור. רבים לא הורשו לחזור, ומסיבה טובה מאוד: מדובר בכפרים עויינים מאוד, שהפכו את הדרכים למפגעים, ולא מעט שיירות נהרגו, לא אחת עד האחרון שבהם, כולל אזרחים, כולל רופאים, וכולל אחיות. קיומה של מדינת ישראל היה בלתי אפשרי אילו כפרים אלה אוכלסו מחדש. אם כבר לתקן, אז לתקן במדוייק ובמלוא התמונה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 23:25, 16 במרץ 2012 (IST)

== מצידי גם לשלם כסף כדי לקבל עזרה בבעיה זו ==

אבל אין לי מושג אפילו לאיזה סוג של עסק עליי לפנות כדי לקבל עליה מענה. הבעיה: אני משתמש בגרסה חינמית של Adobe reader. אם אני מעתק טקסטים ממנו לתוך מסמך וורד הטקסטים האלה מופיעים לי מבולגן, כלומר, הם מתבלגנים עם העתקה. זה לא חייב להיות מסמך וורד דייקא, אלא גם מסמך כתבן, ואפילו מסמך Notepad פשוט. מה שמתבלגן זה בד"כ נקודות, סוגריים, מרכאות, וכדומה. לפעמים אפילו מילה מסוימת מקבלת רווח אחרי האות הארשונה שלה (כ ן, מ מש כ מו ש זה מ צטייר). הדבר נורא מפריע לי משום שיש לי מספר טקסטים להעתיק. איך אוכל להגיע למצב שהמועתק, מועתק באופן אותנטי, כפי שהוא הופיע לראשונה בקובץ ה PDF?.. 

אנא עיזרו לי!, אני שולח את מיטב הברכות לכל מי שמתנדב לעזור.

אני משתמש בוין XP, באנגלית. אופיס 2007 מקורי בעברית, ו Adobe x חינמי. 

תודה לכם. [[מיוחד:תרומות/81.218.145.251|81.218.145.251]] 19:31, 16 במרץ 2012 (IST)
:איזו עזרה אתה צריך. מה שאתה מתאר הוא תופעה ידועה ב-PDF והיא נובעת מהמבנה של הקובץ. נסה להשתמש ב[http://www.foxitsoftware.com/Secure_PDF_Reader/ Foxit Reader] שנתנה אצלי תוצאות יותר טובות אבל זאת פחות או יותר כל העזרה שאפשר לתת לבעיה שלך. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  21:42, 16 במרץ 2012 (IST)
::פענח את הPDF בעזרת תוכנת OCR לפני ההעתקה. נסה לפתוח את הקבצים בעזרת ABBYY 10. בהצלחה![[מיוחד:תרומות/94.159.207.190|94.159.207.190]] 15:03, 17 במרץ 2012 (IST)
:::שלום תומר, Foxit אצלי, הופכת לא רק את מרכיבי הטקסט, אל גם את הטקסט עצמו, קרי, הכל הפוך. כל האותיות כולן, וכל שאר הרכיבים.
::::לאלמוני, הקובץ אינו תמונה.., אם בגלל זה הפנת אותי ל OCR (תזכיר לי ההראשי תיבות?).. אנסה את ABBY10 בברכה. [[מיוחד:תרומות/81.218.145.251|81.218.145.251]] 16:28, 17 במרץ 2012 (IST)
:::::חברים יקרים, נמצא פתרון יצירתי: להשתמש בתוכנה דוגמת Screen cut, או Shippy, כדי לחתוך קטע הטקסט כתמונה ולהדביקו במסמך הוורד. אני כן חייב להגיד שלכאורה בוין 7 המצב סימפטי יותר בהעתקה טקסטואלית. בברכה. [[מיוחד:תרומות/81.218.145.251|81.218.145.251]] 16:28, 17 במרץ 2012 (IST)

== מסת אטום ==
למדתי בבית הספר שמסת אטום נמוכה ממסת מרכיביו (חיבור הפרוטונים הנייטרונים והאלקטרונים). האם זה נכון? [[מיוחד:תרומות/89.138.254.210|89.138.254.210]] 20:33, 16 במרץ 2012 (IST)
:נכון, בחלק מהמקרים. במקרים אחרים זה להיפך. עבור יסודות בעלי [[מספר מסה]] נמוך, דוגמת [[מימן]] ו[[הליום]], ההיגד שלך נכון, וזהו הבסיס התיאורטי ל[[מיזוג גרעיני]] ולאנרגיה המשתחררת בתהליך כזה, כולל יישומה ב[[פצצת מימן]]. המקרה ההפוך כרוך בביקוע האטום, בתהליך הנקרא [[ביקוע גרעיני]], כמו במקרה של [[אורניום]] 235, וגם כאן משתחררת אנרגיה עצומה בתהליך, אם כי, יחסית, פחות מאשר בתהליך מיזוג. עיין ב[[אנרגיית קשר גרעינית]] {{אנ|nuclear fission}} להבנה יסודית יותר של ההיבטים שבשאלתך (ביחוד, האיור החמישי שם, המתאר גרפית את שני המקרים). דיון מלא ומפורט באנרגיית קשר זו ובעקומה המתוארת אותה, תמצא ב-{{אנ|nuclear binding energy}} (לצערי, ללא ערך עברי עדיין). [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:03, 16 במרץ 2012 (IST)
::אתה טועה ומתבלבל. מה שאתה מדבר זה האם פירוק של הגרעין לשני חלקים יתן שני חלקים קלים  יותר או לא. וכאן באמת ביסודות קלים (עד ברזל) התשובה היא (כמעט) תמיד לא - תמיד הגרעין יהיה קל מסכום כל זוג גרעינים אחר שהיו יכולים להרכיב אותו, ולכן "משתלם" להם להתאחד אליו. וביסודות כבדים יותר התשובה היא שאפשר למצוא זוגות שאכן סכום מסותיהם יהיה יותר קל, ולכן ייתכן שכדאי לו להתפרק אליהם.
::אבל גם עבור למשל [[אורניום 235]], מסת הגרעין היא 235.04u, ואילו מסה רק של 235 [[פרוטון|פרוטונים]] (שלכל אחד מהם מסה של 1.00728u) עוברת את ה 236u (וכמובן יש רק 92 פרוטונים, והשאר נייטרונים, שהם קצת יותר מסיביים, לכן המסה של 92 פרוטונים ו 143 נייטרונים בוודאי עוברת את מסת האורנים 235). [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:38, 16 במרץ 2012 (IST)
:כן, והסיבה היא שבשביל שגרעין יהיה יציב, צריך שהוא יהיה במצב של מינימום אנרגיה. אחרת לא היה משתלם לו להתקיים והוא היה מתפרק לרכיביו. ולפי הנוסחה המפורסמת של איינשטיין [[E=mc²]] מסה אקוויוולנטית לאנרגיה. כלומר זה שהוא במצב אנרגטי נמוך יותר (בגלל אנרגית הקשר הגרעינית, כפי שבנצי כתב) לעומת המצב שכל חלקיק בנפרד, אומר שהמסה שלא נמוכה יותר מסכום המסות של כל החלקיקים בנפרד. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:38, 16 במרץ 2012 (IST)
::מה פירוש "משתלם"? האם יש לגרעין תודעה? [[מיוחד:תרומות/94.159.207.190|94.159.207.190]] 14:59, 17 במרץ 2012 (IST)
:::כמובן שלא. זו רק שפת דיבור לפיה מייחסים 'מגמה', או 'כוונת מכוון', לתוצאה של עקרון או חוק פיזיקלי או אחר (התבטאויות דומות תמצא באופן בולט גם בהקשר של [[אבולוציה]]). [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 15:20, 17 במרץ 2012 (IST)

אנרגיית הקשר שלילית. לפי E=MC^2 אפשר להתאים לאנרגיה זו מסה שלילית?
[[מיוחד:תרומות/89.138.233.152|89.138.233.152]] 08:44, 18 במרץ 2012 (IST)
:האנרגיה אמנם שלילית, אבל לא המסה. בהקשר של תגובות גרעיניות, המשמעות של m בנוסחה מפורסמת זו היא של שינוי או פחת במסה, כלומר הביטוי המתאים צ"ל <math>E = \Delta m \cdot c^2</math>. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 13:43, 18 במרץ 2012 (IST)

זאת אומרת שסך האנרגיה הכולל של המערכת לש השתנה אלא מסה הפכה לאנריגה?
ואם כך אז הנוקליאונים נהיו קלים יותר? [[מיוחד:תרומות/89.138.233.152|89.138.233.152]] 09:55, 20 במרץ 2012 (IST)

== חישוב מרוכבים ==

איך מחשבים את:

<math>\left|\frac{(\pi+i)^{100}}{(\pi-i)^{100}}\right| </math>

יש לכן רעיון? [[מיוחד:תרומות/79.176.194.95|79.176.194.95]] 22:59, 16 במרץ 2012 (IST)
:ערך מוחלט הוא כפלי ולכן הביטוי הזה שווה ל-
:<math>\left(\frac{|\pi+i|}{|\pi-i|}\right)^{100} </math>
:צייר את <math>\pi+i</math> ואת <math>\pi-i</math> ב[[המישור המרוכב|מישור המרוכב]] (וזכור כי ערך מוחלט הוא המרחק של המספר מאפס) ותבין מייד מה התשובה. ראה גם [[צמוד מרוכב]]. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 11:56, 17 במרץ 2012 (IST)
:: זה לא סתם ערך מוחלט פה אלא אורך וקטור. איך מנמקים את המעבר הראשון שלך? כלומר ש"הוצאת" את החזקה ומודול "מחוץ לסוגריים" ? [[מיוחד:תרומות/79.176.194.95|79.176.194.95]] 12:45, 17 במרץ 2012 (IST)
::: [[ערך מוחלט|הערך המוחלט]] של [[מספר מרוכב|מספרים מרוכבים]] שומר על תכונות הערך המוחלט של המספרים הממשיים (אחרת לא היו קוראים לו כך). שים לב, שבעוד לווקטורים אין בהכרח פעולת כפל ביניהם <math>\cdot : V \times V \to V</math> במספרים מרוכבים יש כפל <math>\cdot : \mathbb{C} \times \mathbb{C} \to \mathbb{C}</math> ולכן מספרים מרוכבים הם לא סתם וקטורים. כדי להשתכנע ש-<math> \forall z_1 , z_2 \in \mathbb{C} : \ |z_1 \cdot z_2 | = |z_1| \cdot |z_2|</math> אתה יכול לבדוק את השוויון הזה בחישוב ישיר, או להשתמש בתכונות של הצמוד המרוכב. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  13:19, 17 במרץ 2012 (IST)
:::אתה אומר "זה לא סתם ערך מוחלט פה אלא אורך וקטור" ואני אומר להיפך, זה לא סתם אורך של וקטור פה אלא ערך מוחלט. אורך של וקטור הוא דוגמה ל[[נורמה (אנליזה)|נורמה]]. ערך מוחלט זה יצור חזק יותר, לא סתם שהוא נורמה, הוא נורמה כפלית. כפי שמת'נייט ציין, לא קשה להוכיח ישירות מן ההגדרה ש-<math> |z||w|=|zw|</math>. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 17:00, 17 במרץ 2012 (IST)

===לגבי e^z ===

אם Z מרוכב, האם <math>e^z</math> היא חח"ע? 
האם <math>e^z</math> מוגדרת לכל Z (על)? [[מיוחד:תרומות/79.181.222.57|79.181.222.57]] 22:16, 17 במרץ 2012 (IST)
: פונקציית האקספוננט מוגדרת על כל המישור המרוכב. היא אינה חד-חד-ערכית, אלא מחזורית (עם מחזור <math>\ 2\pi i</math>). היא מקבלת כל ערך שונה מאפס. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 00:07, 18 במרץ 2012 (IST)

==זמרים מוסלמים==
שלום, האם היה זמר / זמרת / להקה בה היה חבר מוסלמי שהקליפ שלה הגיע ל-[[MTV]] ? בגלל שכשמתסתכלים על קטגוריה:זמרים יהודים (זה לא נותן לי לעשות קישור) אפשר למצוא 15, אבל זמר מוסלמי לא עולה לי לראש. {{לא חתם||אלמ}}
:יש את [[קט סטיבנס]], שהתאסלם ב-[[1978]] וידוע כיום כ"יוסוף אסלאם", אבל נראה לי שהוא הושמע יותר לפני שהתאסלם. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  18:51, 18 במרץ 2012 (IST)
::כמה חבל ש"דברים [[המזרח התיכון|שרואים מכאן]] [[צפון אמריקה|לא רואים משם]]", לפחות אז. וחוץ מזה, קול נפלא. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 01:20, 19 במרץ 2012 (IST)

== [[מספר אבוגדרו]] ==
באמצעות אילו שיטות חישבו את ערכו של [[מספר אבוגדרו]] - איך מצאו שב-12 גרם פחמן 12 יש בדיוק מספר כזה של אטומים? תודה [[מיוחד:תרומות/94.159.172.185|94.159.172.185]]
:ישנן כמה שיטות. המוקדמת שבהם עושה שימוש ב[[קבוע פאראדיי]]. לפירוט מלא יותר, עיין ב-[[:en:Avogadro constant#measurement]]. שבוע טוב, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:35, 17 במרץ 2012 (IST)
::תודה, [[מיוחד:תרומות/109.160.178.161|109.160.178.161]]

== מהיכן מגיע כוחו של האלכוהול לחטא מקומות מלאים בחיידקים ולהשמיד אותם?  ==
מהיכן מגיע כוחו של האלכוהול לחטא מקומות מלאים בחיידקים ולהשמיד אותם? כלומר, מה המהות של פעולת האלכוהול שהיא מצליחה להתגבר עליהם? [[מיוחד:תרומות/176.13.203.54|176.13.203.54]] 00:20, 18 במרץ 2012 (IST)
:[[אתנול]] בדר"כ. בריכוז מספיק גבוה, הוא מגיב עם [[חלבון|חלבוני]] המעטפת של [[חיידק|חיידקים]] ו[[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] אחרים, וגורם ל[[דנטורציה]] שלהם, וגם ממיס את [[שומן|שומניהם]]. הוא יעיל נגד מרבית החיידקים וה[[פטריה|פטריות]] ונגד [[נגיף|נגיפים]] רבים. לעומת זאת, אלכוהול אינו יעיל נגד [[נבג|נבגי]] חיידקים. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:48, 18 במרץ 2012 (IST)

== שאלה על שמו של חוק פיזיקלי ==

ישנו חוק פיזיקלי הקובע, שכשמפעילים כוח על דבר כלשהוא, הוא מפעיל כוח שווה בחזרה (לדוגמה: אם לוחצים עם האצבע על מזרן הוא מפעיל בחזרה כוח שווה על האצבע הלוחצת); השאלה שלי היא נקרא חוק זה? [[מיוחד:תרומות/46.210.192.169|46.210.192.169]] 05:34, 18 במרץ 2012 (IST)
:ראו [[חוקי התנועה של ניוטון#החוק השלישי של ניוטון]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 07:53, 18 במרץ 2012 (IST)

== מהו שמה האנגלי של "הורות משותפת" ? ==
תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:Mutual Custody . [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 07:51, 18 במרץ 2012 (IST)

== איזון תגובות כימיות בסיסי ==
(אולי זאת בכלל שאלה באלגברה לינארית) איך יודעים שלכל ניסוח איכותי של תגובה קיים ניסוח עם כמויות (מאוזן), ושהוא יחיד (עד כדי כפל בסקלר)? 

איך מוצאים אלגוריתמית את הנוסחה המאוזנת? {{לא חתם||אלמ}}

== כרומ' הומולוגיים ==
האם כל זוגות הכרומוזומים האוטוזומיים הם הומולוגיים כדרך-כלל?. האם זוג כרומ' מין נקביים הוא הומולוגי גם כן?. מי שיענה לי על השאלה זו יעשה לי סדר בבלאגן ואני שולח לו תודה וירטואלית ענקית. 18:19, 18 במרץ 2012 (IST)
:(בבוא העת) תוכל לשלוח תודה ממשית באותו מאמץ. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:54, 18 במרץ 2012 (IST)
:כן. כל זוגות הכרומוזומים האוטוזומיים הם הומולוגים, כל אחד ובן זוגו, וגם זוג של כרומוזומי X הם הומולוגים אחד לשני. יש שיגידו שגם בזכר הכרומוזומים X ו-Y הם הומולוגיים, אף שהם אינם מכילים את אותם גנים, משום שהם נקשרים ועומדים אחד מול השני במישור המרכז של התא בעת חלוקת ההפחתה, טרם הפליגה לשני תאי בת. [[משתמש:Kulystab|Kulystab]] • [[שיחת משתמש:Kulystab|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מלחמת העולם הראשונה|גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד]]</small> • כ"ה באדר ה'תשע"ב • 00:54, 19 במרץ 2012 (IST)
:{{התנגשות}}א. כן, ביצורים [[דיפלואיד|דיפלואידיים]], כמובן.
:ב. כן, מלבד ב[[תא מין|תאי זוויג]], כמובן. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:59, 19 במרץ 2012 (IST)

== קואורדינטות נורמליות (עצמיות) ==
מה המשמעות של המונח "קואורדינטות נורמליות, בהקשר של אוסצילטורים? [[מיוחד:תרומות/79.181.222.57|79.181.222.57]] 18:44, 18 במרץ 2012 (IST)
:[[אבל לחפש אותה בארכיון ידרוש יותר זמן ומאמץ מאשר לכתוב תשובה מחדש|השאלה נשאלה כאן בעבר]], התשובה היא שמדובר בקואורדינטות המוכללות של [[אופני תנודה עצמיים|אופני התנודה העצמיים]] (normal modes) של המערכת. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  18:54, 18 במרץ 2012 (IST)
::במילים פשוטות מה זה אומר? קואורדינטות שמה קורה איתם? מה זה "קואורדינטות של אופני תנודה"? [[מיוחד:תרומות/79.181.222.57|79.181.222.57]] 19:04, 18 במרץ 2012 (IST)
:::עקוב אחרי הדוגמה בערך שקישרתי אליו. בעוד קואורדינטות רגילות הן המיקום של כל מסה, הקואורדינטות הנורמליות (בדוגמה שבערך, מסומנות ב-<math>\xi</math>) מתארות את ההשתנות בזמן של אופני התנודה, שהן מעין שיקלול ([[צירוף לינארי]]) של המיקומים של המסות המקוריות. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  19:09, 18 במרץ 2012 (IST)
::::שינוי של אופני התנודה? אופני התנודה שאני מכיר אם וקטורים קובעים. כלומר לדוגמה (-1,1) מצייצג את המוד האנטיסימטרי ו-(1,1) את המוד הסימטרי. מה זה קואורדינטה שמתארת השתנות של אופן? [[מיוחד:תרומות/79.181.222.57|79.181.222.57]] 19:17, 18 במרץ 2012 (IST)
:::::א. שאלתך כאן מלאה שגיאות כתיב המפריעות למנסה להשיב. שווה לקרוא לפני ששומרים, ולהגיה בהתאם.
:::::ב. בראשו של דף זה, משמאל, יש לך אפשרות לחפש דיונים קודמים מאורכבים בנושאים שונים. לא מזמן היה כבר דיון דומה. שווה לחפש ולעיין בו, כפי שקודמי ביקש ממך, ולא למהר לשאול בגישה של 'חיים קלים'. אתה מוזמן לחזור להיבטים של שאלתך, לאחר שתמצה את העיון המומלץ. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:24, 18 במרץ 2012 (IST)
::::::א. אני טיפה דיסלקט. ב. יש לכם 176 דפי ארכיון. איך אני אמור למצוא "שאלה דומה"? אני בסך הכל מבקש פה הבסר אינטואיטיבי למושג פיזיקלי. [[מיוחד:תרומות/79.181.222.57|79.181.222.57]] 22:40, 18 במרץ 2012 (IST)
:::::::כמו שבנצי אמר לך, תחפש בחלון החיפוש למעלה משמאל ("חיפוש בארכיונים") את המילים "קואורדינטות נורמליות" ותגיע מיד לדיון המדובר. [[מיוחד:תרומות/109.160.178.161|109.160.178.161]]

== היסטוריה קוונטית ==
#לפי מקסוול אם האלקטרון חלקיק, הא הוא חייב לנוע, כי אחרת יקרוס לתוך הפרוטון(קולון). לפי המודל של חלקיק נע בטבעות סביב הגרעין הוא אמור לקרון, נכון? מה הבעיה בזה? כלומר למה יש פה סתירה למציאות (יש קרינה מכל חומר. אולי זאת הקרינה של אלקטרון מסתובב?)?
#איזה מודל מייצג הסימן של [[חיל התקשוב]]? כלומר אטום עם טבעות שונות מסביבו בלא מצאות על מישור יחיד? זה לא מודל בוהר. אז מאיפה מגיע הסמל? [[מיוחד:תרומות/79.181.222.57|79.181.222.57]] 18:51, 18 במרץ 2012 (IST)
:תשובה ל-1: לפי [[משוואות מקסוול]] כל חלקיק טעון שנע בתאוצה פולט [[קרינה אלקטרומגנטית]] וכך מאבד אנרגיה, לכן - באופן קלאסי אלקטרון שמסתובב סביב אטום אמור לנוע בספירלה עד שהוא מתרסק על הגרעין. תופעה זו נמנעת על ידי [[מכניקת הקוונטים]] הקובעת שיש רק מספר בדיד של רמות אנרגיה מותרות באטום (שמשרות במובן מסוים מסלול במרחב סביב האטום אך למעשה האלקטרון מרוח כענן [[פונקציית גל]]), והאלקטרון יכול "לנוע" רק ביניהן. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  18:58, 18 במרץ 2012 (IST)
:תשובה ל-2: מודל בדיד מוקדם (מודל קלאסי-למחצה, הנסמך גם על המודל הפלאנטרי), באופן סמלי ביותר (כלומר, כמו בוהר, מבלי 'לדייק' בפרטים). ברור שהם לא חגים במישור אחד - המרחב סימטרי לגמרי (בהעדר שכנים קרובים, כמובן, או אינטראקציה אחרת), ואין העדפה של מישור ספציפי. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:33, 18 במרץ 2012 (IST)
::למה קרינה תגרור שהרדיוס יקטן והחלקיק יקרוס? האם מודל "עוגת הצימוקים" היה מצליח? כלומר לפי פיזור רתרפורד - האם הייתה את הבעיה שאנחנו מדברים עליה? [[מיוחד:תרומות/79.181.222.57|79.181.222.57]] 19:13, 18 במרץ 2012 (IST)
::אגב, באותה התקופה (זכור שאני פה בקטע של רקע היסטורי) היתה סיבה לחשוב על אלקטרון כחלקיק? אולי אפשר היה לפתור את בעיית הקרינה של אלקטרון בהורדת הקביעה שאלקטרון הוא מטען נקודתי ובמקום זה לומר שאלקטרון הוא "אנרגיה חשמלית מרוחה" סביב האטום? כלומר מיותר לדבר על תנועה שלו ועל תנע? זה פחות או יותר מה שעה דה-ברויי, לא?  [[מיוחד:תרומות/79.181.222.57|79.181.222.57]] 19:41, 18 במרץ 2012 (IST)
:::א. [[אנרגיה פוטנציאלית חשמלית|האנרגיה הפוטנציאלית החשמלית]] של מערכת שני מטענים נקודתיים במקרה של אטום מימן היא שלילית, מאחר והמטענים מנוגדי סימן, לפי <math>E_p=k\frac {q_1 \cdot q_2}{r}</math>. אם האלקטרון קורן, משמע האנרגיה של המערכת פוחתת, כלומר r צריך לקטון, כלומר, האלקטרון אמור לקרוס לתוך הגרעין-פרוטון.
:::ב. [[רתרפורד]] ולא רתנפורד. [[דה ברויי|דה-ברויי]] ולא דברולי (ככה זה נהגה ב[[צרפתית]], כמו [[קולון]] ולא קולומב).
:::ג. הקביעה אודות נקודתיותו של האלקטרון איננה סתמית ואינה נטולת אישור ניסויי. ניסויים רבים, כולל ניסויי ה[[פיזור]] הראשונים והמכוננים של רתרפורד עצמו, הוכיחו זאת. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:14, 18 במרץ 2012 (IST)
:::: איזה ניסוי (היסטורית. אני לא מדבר על ניסויים שבמאיצים או משהו) אישר את המודל שאלקטרון הוא נקודתי? פרנק הרץ זה נחמד, ופיזור רתרפורד גם. אבל זה לא ממש מוכיח נקודתיות (או אם כן- למה? אולי מה שהגלאים רואים זה לא חלקיק). באו נחזור לתחילת המאה, ולא נשתמש בתגליות מאוחרות יותר (אני רוצה להבין את החשיבה שהובילה להתחלת הקוונטים). [[מיוחד:תרומות/79.181.222.57|79.181.222.57]] 22:44, 18 במרץ 2012 (IST)
:::::חלקיק נחשב לנקודתי, או יסודי, עד אשר מוכח אחרת, כלומר עד שמצליחים לפרק אותו או לגשת לתת-חלקיקים שבו. את זה עושים בניסויי פיזור או במאיצי חלקיקים. [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 23:13, 18 במרץ 2012 (IST)
::::::אמרנו שאני בקטע של היסטוריה. בתחילת המאה ה20 ישנם ניסויים שלא מסתדרים טוב עם המודל החלקיקי של האלקטרון. אז למה לא להוריד את הפוסטולט של "אלקטרון הוא חלקיק"? איזה ניסוי הוכיח שהמודל החלקיקי הוא ההגיוני ביותר (אולי פיזור בראג?). [[מיוחד:תרומות/79.181.222.57|79.181.222.57]] 23:23, 18 במרץ 2012 (IST)
:::::::אינך מקשיב, וחבל. ממש לא מדובר ב'פוסטולט', ואין לי אלא לחזור על שכתבתי קודם: "ניסויים רבים, כולל ניסויי ה[[פיזור]] הראשונים והמכוננים של רתרפורד עצמו, הוכיחו זאת". האם ניסית לעבור על [[ניסוי רתרפורד|תיאור ניסויים אלה]] ? בוא נתחיל מזה. ניסויי הפיזור, כפי שגם [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] הזכיר, הם מרכזיים מאוד. אין צורך לנדוד עד מאיצי חלקיקים. הבן קודם את התפלגות זוויות הפיזור בניסויים המוקדמים של [[רתרפורד|הניו-זיילנדי המשופם]]. אחרי שתבין את תוצאות ניסויי הפיזור הללו, נסה להעלות לכאן את ה'קשיים' שאתה מוצא לגבי תוצאות אלה כפי שהן מתגלות, להבנתך, בתופעות אחרות. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:44, 19 במרץ 2012 (IST)
::::::::אני מכיר את ניסוי רתרפורד כבר מזמן. הוא לדעתי הוכחה מועלה לכך שישנו גרעין ולא יתכן שמטען החיובי מרוח בצורה אחידה. למה לדעתכם זה מוכיח "מודל פלנטרי" כלומר שאלקטרונים הם גולות קטנות המסתובבות סביב הגרעין (רתרפורד הפגיז רדיד זהב עם פרוטונים והמסקנה הראשית היתה לגבי פרוטונים). נגיד אני אחרי שרואה תוצאות של ניסוי זה הייתי בונה מודל שבו גרעינים מאסיביים הם אלו שנמצאים במרכז ואלקטרון הוא מטען מרוח בצורה אחידה בקליפות? אני לא מבין את הגישה התוקפנית שלכם. אני כותב כל פעם שאני רוצה להבין את החשיבה של תחילת המאה שקבעה שאלקטרון הוא חלקיק ואתם כל פעם באים לחנך אותי לא לשאול שאלות מיותרות כי עליהם ענו כבר לפני 50 שנה. [[מיוחד:תרומות/79.181.222.57|79.181.222.57]] 09:32, 19 במרץ 2012 (IST)
:::::::::א. שאלות אינן מיותרות, וצר לי שחש אתה כך. לא שמעת ממני ששאלותיך כאלה. ניסיתי למקד אותך במשמעויות של ניסוי רתרפורד: שלחתי אותך לתוצאות הניסוי - לא מספיק לזכור את משמעותו העיקרית בדבר גודלו של הגרעין ביחס לאטום. נתחיל כאן מדבריך האחרונים: "אחרי שרואה תוצאות של ניסוי זה הייתי בונה מודל שבו גרעינים מאסיביים הם אלו שנמצאים במרכז" - איך זה מסתדר עם המסקנה בדבר גרעין זעיר עד מאוד ? נבהיר קודם נקודה זו, ואז נמשיך לאלקטרונים.
:::::::::ב. בניסוי הפציצו את רדיד הזהב ב[[חלקיק אלפא|חלקיקי אלפא]] ולא בפרוטונים. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:31, 19 במרץ 2012 (IST)

אולי לא הבנתי נכון את הניסוי של רתרפורד? מה שהבנתי- מפגיזים רדיד זהב בחלקיקים חיוביים ( נכון, התבלבלי משום ומה וחשבתי שאפלה זה מימן בלי אלקטרונים) . אם המטען החיובי והשלילי מרוחים בצורה אחידה הייתי מקבל פיזור יחסית זניח. לאומת זאת הניסו הראה שהחלקיקים שאני שולח מוסכים בצורה ניכרת כשהדגש הוא על זוויות קיצוניות שבהם החלקיקים כמטע "חזרו אחורה". מסקנה שלי- המטען '''החיובי''' ממוכרז בנקודות קטנות ולא נפרש על נפח וזה מסתדר לא רע עם חוק קולון כפיזור בכוח מרכזי. רוב נפח האטום ריק. ולגבי מטען שלילי- לא יודע, הניסוי לא מוכיח שום דבר לגביו( אולי פה אני מפספס משהו). אז אני מניח מודל כזה: קיים מטען חיובי נקודתי בגרעין מסיבי והמטען השלילי שמאזן אותו ( עובדה שחומר נייטרלי) הוא כלל לא חלקיק אלא "קליפה" מרוחה במרחק קבוע מהגרעין ואז אין צורך לחשוב על "מה יקרה אם אלקטרון יפול לתוך הגרעין" או "אם אלקטרון מסתובב איך הוא לא קורן" אלא יותר לכיוון של "איך המטען מפולג". [[מיוחד:תרומות/79.181.200.15|79.181.200.15]] 22:50, 19 במרץ 2012 (IST)

== מה זה לכרכר? ==

יש מילה באנגלית-Cavorting. בעברית זה לדלג, לכרכר, או לפזז. אבל עד כה לא נתקלתי במילים האלה. [[מיוחד:תרומות/81.218.145.251|81.218.145.251]] 03:08, 19 במרץ 2012 (IST)
:"ויהי כי צעדו נושאי ארון ה'[...]ודוד מכרכר בכל עוז לפני ה'[...]ומיכל בת שאול תשקף בעד החלון, ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה', ותבז לו" (שמואל ב פרק ו). כמו שניתן להבין מההקשר, הכוונה לרקוד. [[מיוחד:תרומות/109.160.178.161|109.160.178.161]]

==חובת תלונה במשטרה על הצעת שוחד?==
האם מי שמקבל הצעת שוחד חייב להתלונן במשטרה? הערך [[שוחד]] אינו משיב על כך. אודה על סימוכין. {{לא חתם||אלמ}}
:נראה שכן. עיין בוויקיפדיה בערך -[[אי מניעת פשע]]. דני. [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    01:44, 21 במרץ 2012 (IST)
::לדני, תודה אבל ההפניה לא משכנעת. לכאורה מציע השוחד עבר על החוק בעצם ההצעה אבל זוהי כבר עובדה היסטורית שאין לשנותה, והחוק לא מטיל חובה לדווח על עבירות שנעשו. החוק מטיל חובה למנוע את הפשע הבא. לעניין זה, בכך שסירבת להצעת השוחד כבר מנעת את הפשע. האם מוטל עליך לשער שאולי מציע השוחד יציע גם לזולתך וחובה עליך למנוע זאת? {{לא חתם||אלמ}}
{{הבהרה משפטית}}בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' [[משתמש:MathKnight/גותיקה|<span style="color:blue;">הגותי</span>]] ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  07:35, 24 במרץ 2012 (IST)

== Chain gun ==
מהו המונח העברי שמתאים לתיאור סוג הנשק הזה? {{לא חתם||אלמ}}
:אולי תותח אוטומטי? [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 23:52, 19 במרץ 2012 (IST)
::ישנם הרבה מנגנונים אוטומטיים. מתאים יותר מקלע מופעל-שרשרת, או תותח מופעל-שרשרת. ראו גם {{אנ|chain gun}}. אינני יודע אם ישנו מונח עברי קיים, וככל הידוע לי, אין כלים עם מנגנון כזה בצה"ל. יש [[נשק (תפקיד צבאי)|נשקים]] בקהל ? בוגרי [[חיל תותחנים|חיל התותחנים]] ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:13, 20 במרץ 2012 (IST)
:::יש לפחות כמה מקלעים כאלה בשימוש בצה"ל - [[מאג]], [[M2 בראונינג|0.5]], [[נגב (מקלע)|נגב]]...[[משתמש:יואלפ|יואלפ]] - [[שיחת משתמש:יואלפ|שיחה]] 08:54, 20 במרץ 2012 (IST)
::::אני לא חושב שקיים תרגום עברי למונח זה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 09:22, 20 במרץ 2012 (IST)
:::::הערך האנגלי מגדיר צ'יין גאן כנשק שנעזר במקור כוח חיצוני להזנת השרשור. מאג ו 0.5 לא עונים להגדרה הזו. האחרונים לא תלויים בזרם חשמלי שיזין את השרשור. תותח של אפאצ'י כן עונה על הגדרה זו. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 12:57, 20 במרץ 2012 (IST)
:: אגב, ממש אין חיוב להיות "תותח" בשביל שרשיר. כמו שהזכירו פה יש את נגב, שהוא מקלע "כמעט רובה סער"( נחשב לנק"ל). ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 10:42, 20 במרץ 2012 (IST)
"אני לא מכיר לזה שום שם פרט לנשק "מוזן [[שרשיר תחמושת |שרשיר]]". אני לא [[נשק (תפקיד צבאי)|נשק]] אמנם, אך תקופה סבירה מחיי הייתי בסביבת נשקים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 10:40, 20 במרץ 2012 (IST)

==מחפש כלל פיזיקלי==
האם יש חוק כלשהו בפיסיקה המתאר מצב של עצם הנדחה מפני עצם, וככל שהעצם האחד מתרחק מהשני, העצם השני מתרחק אף הוא במידה שווה מהראשון? [[מיוחד:תרומות/46.210.92.108|46.210.92.108]] 21:10, 19 במרץ 2012 (IST)
:א. הכלל הוא 'פיזיקלי'. 'פיזיקאי' הוא אדם העוסק בכך.
:ב. השאלה לא לגמרי מובנת - הרי ההיגד שלך טריויאלי: המרחק ההדדי שווה, בערך מוחלט, מנקודת מבט של כל אחד מהם, בכל מקרה ! השאלה תהא משמעותית יותר, אם המרחקים מתייחסים לנקודת יחוס קבועה, ואז מרחקיהם ממנה נקבעים עפ"י [[החוק הראשון של ניוטון|החוק ה-1 של ניוטון]] (הכוחות שהם מפעילים זה על זה, שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם), ולפיכך יחס תאוצותיהם הפוך ליחס בין מסותיהם. המרחקים שהם יעברו, יחסית לנקודת היחוס, יהיו שווים, רק אם מסותיהם תהיינה שוות. השאלה אם לזה כוונתך. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:15, 19 במרץ 2012 (IST)
::שלום בנצי, קודם כל תודה על התיקון הלשוני. ייתכן שלא הבהרתי את עצמי מספיק; הכוונה שלי, האם יש מצב פיזיקלי שבו גוף אחד מתרחק מחברו במידה שווה (ביחס להתרחקות הגוף השני כמובן!). כלומר אם X זז שני מטרים ימינה, Y זז שני מטרים שמאלה (מאותה נקודה ש-X זז ימינה). מקווה שהפעם הבהרתי את עצמי. [[מיוחד:תרומות/46.210.92.108|46.210.92.108]] 22:43, 19 במרץ 2012 (IST)
:::לא. גופים יכולים רק להפעיל זה על זה [[כוח (פיזיקה)|כוח]] שגורם ל[[תאוצה]] מוגדרת, והם לא יכולים לגרום ל[[העתק (פיזיקה)|העתק]] מוגדר. {{לא חתם||אלמ}}
:::שים לב לחלקה השני של תשובתי הקודמת. המרחקים יהיו שווים רק עבור גופים בעלי אותה מסה. ההנמקה שם. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 23:41, 19 במרץ 2012 (IST)
::::מן הסתם חשבתי שזה מובן שמדובר בגופים בעלי אותה מסה. בכל אופן, לצערי, עדיין לא הצלחתי להבין את תשובתך, האם יש כזה מצב (המתואר לעיל) של '''התרחקות''' גופים (שווי מסה) מאותה נקודת מוצא באופן שווה? [כמובן שאני מדבר על התרחקות תלויה, כלומר התרחקות של גוף אחד תלויה בהתרחקות של הגוף השני]. תודה על הסבלנות, פשוט אין לי ידע בפיסיקה, התחלתי ללמוד את זה לבד ממש מ-0 ואני עדיין בשלבים הראשונים. [[מיוחד:תרומות/46.210.92.108|46.210.92.108]] 00:32, 20 במרץ 2012 (IST)
:::::כן. בהתנגשות אלסטית בין שני גופים זהים (מבחינת המסה) שניהם מתרחקים מאותה נקודה בקצב קבוע. לדוגמא, אם תגלגל שני כדורי גומי זהים אחד אל השני, לאחר הפגיעה הם יתרחקו אחד מהשני באותה תאוצה. גם אם תפוצץ משהו במרחק שווה משני כדורי הגומי (באמצע ביניהם) בעיקרון שניהם אמורים להתרחק באותה תאוצה. כל זה בהנחה שאתה מדבר על תנועה בקו ישר. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 00:55, 20 במרץ 2012 (IST)
::::::לא רק במקרה של תנועה בקו ישר, אלא שאז [[העתק|העתקיהם]] יהיו שווים. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 01:37, 20 במרץ 2012 (IST)
::::::: בלנק, מעולה! זה הפתרון שביקשתי. תודה גם לך בנצי על הסיוע במציאת התשובה. יש שם כלשהו לחוק הזה? איך אני יכול לתאר אותו בתימצות (משהו בסגנון:  החוק הראשון של ניוטון; חוק ההתמדה וכיו"ב) [[מיוחד:תרומות/46.210.92.108|46.210.92.108]] 01:42, 20 במרץ 2012 (IST)
::::::::: ניתן להסיק זאת מ[[החוק השני של ניוטון]] שקובע ש"מסה כפול תאוצה שווה לכוח". אם המסה של הכדורים זהה, והכוח שמופעל עליהם זהה, גם התאוצה תהיה זהה. אני מציע לך לקרוא גם את הערך [[התנגשות אלסטית]]. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 01:57, 20 במרץ 2012 (IST)
::::::::::{{התנגשות}}(כפולה) לא מדוייק, משום שאתה נזקק גם לחוק ה-3 שלו. בתמצית, מדובר ב[[תנע|חוק שימור התנע הקווי]] של מערכת שני הגופים, בהנחה שהגופים נקודתיים. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 02:04, 20 במרץ 2012 (IST)
:::::::::::במחשבה שניה, לאחר קצת עיון בזה, נראה לי שזה כשלעצמו החוק השלישי של ניוטון. אלא שאני רואה בזה שני סוגים: 1, לחיצה עם האצבע על קיר לדוגמה, גורמת ללחיצה של הקיר על האצבע במידה שווה. לעומת זאת 2, התנגשות של שני גופים (שווי מסה) זה בזה (במישור), גורמים לתנע ותאוצה שווה מאותה נקודת המוצא. יוצא אפוא, שהחוק השלישי של ניוטון אינו מגדיר בדיוק את כל המקרים, והוא יותר משמש כ'שם משפחה' מאשר שם פרטי. מה דעתכם? [[מיוחד:תרומות/46.210.92.108|46.210.92.108]] 02:21, 20 במרץ 2012 (IST)
::::::::::::א. שינוי שווה ומנוגד בתנע, ולא תנע שווה.
::::::::::::ב. אין הבדל עקרוני בין שני המקרים, גם מבחינת התוצאות, רק שבמקרה השני הן אינן 'נראות', מאחר והן מזעריות (ביחוד לגבי הקיר, משום שהתכווצות האצבע ניכרת למדי). שים לב: החוק ה-3 חל תמיד בפעולה הדדית בין גופים, ובפעול כוח שונה מ-0 על גוף, לעולם תהיה לו תאוצה. לא ניתן לברוח מ'גורל' זה, ואין יוצאים מהכלל, גם אם אין הדבר נראה כך ממבט ראשון, והאינטואיציה מטעה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 02:34, 20 במרץ 2012 (IST)
::::::::::::: תודה לך על התיקונים וההסברים היפים. הדברים כעת התבהרו לי. [[מיוחד:תרומות/46.210.92.108|46.210.92.108]] 02:48, 20 במרץ 2012 (IST)

== האם יש הפך לחוק הפעולה והתגובה?  ==
האם יש הפך לחוק הפעולה והתגובה ([[החוק השלישי של ניוטון]])? [כשאני כותב 'הפך' אין הכוונה לכלל הסותר את החוק הנ"ל, אלא לכלל שמציג את הצד ההפוך של החוק הנ"ל]. [[מיוחד:תרומות/46.210.92.108|46.210.92.108]] 01:47, 20 במרץ 2012 (IST)
:לא ממש. . . אפשר לומר שהחוק ההפוך לחוק השלישי של ניוטון הוא החוק השלישי של ניוטון עצמו, כי הכוחות שקולים זה לזה. למשל, אם אני מפעיל על הקיר כוח של 6 ניוטון, אז גם הוא מפעיל עלי כוח של 6 ניוטון, אז גם אני מפעיל עליו כוח של שש ניוטון וכך הלאה. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 02:00, 20 במרץ 2012 (IST)
:לא יכול להיות לחוק זה חוק נגדי, משום שמדובר בכוח הדדי (סוג של סימטריה), ללא העדפת צד זה או אחר. משום כך הביטוי "חוק הפעולה והתגובה" אינו מוצלח, ויש לדבר על אינטראקציה - כלומר, פעולה הדדית, עם דגש על 'הדדית'. אגב, משמעות נוספת הנובעת מחוק זה היא שכוחות בטבע מופיעים תמיד בזוגות. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 02:12, 20 במרץ 2012 (IST)
::הבנתי את תגובות שניכם, האחת השלימה את השניה; תודה לכל אחד מכם. אגב, נראה שניתן לומר "חוק הפעולה והתגובה ההדדיים". [[מיוחד:תרומות/46.210.92.108|46.210.92.108]] 02:25, 20 במרץ 2012 (IST)
:::לא, משום של'פעולה' יש קונוטציה של ראשון, ול'תגובה' יש קונוטציה של לאחר מכן, ולא כך הדבר. זו הסיבה למה ציינתי במפורש, שביטוי זה אינו מוצלח. 'פעולה הדדית' שומר על סימטריה מלאה, שכן היא בו-זמנית לגמרי. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 02:39, 20 במרץ 2012 (IST)
:::: הבנתי, תודה ולילה טוב. [[מיוחד:תרומות/46.210.92.108|46.210.92.108]] 02:50, 20 במרץ 2012 (IST)

==  קישור בין דף שני (רשימה באותיות ל-ת) לבין דף ראשון. ==

שלום למסייעים.
איני בקי מספיק בויקיפדיה. לאחרונה פרשה לגימלאות העובדת הבקיאה בכך מספריית המועצה האזורית מטה אשר. ובכן שאלתי היא:
כאשר מקלידים בגוגל: בוסתן הגליל ספורי בתים לדורותיהם, מתקבל עמוד ראשון המכיל את רשימת התושבים באותיות א-כ. בראש דף זה יש קישור לדף האותיות ל-ת. כשמגיעים לדף אותיות ל-ת כתבתי: למשפחות באותיות א-כ. והשאלה היא איך אני מבצע קישור בין דף אותיות ל-ת חזרה לדף אותיות א-כ. תנו לי בבקשה הוראות ברורות.
תודה
אריאל הדרי
מושב בוסתן הגליל
:תיקנתי לך. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 18:56, 20 במרץ 2012 (IST)

== כמה זמן יודעים שעיסויי לב גורמים להחייאה? (מחפש עדויות ראשונות) ==

מתי למד האדם שכשאדם מאבד את הדופק צריכים לעשות לו עיסויי לב, האם זה משהו מהדורות האחרונים או שמדובר בפעולה שהייתה מוכרת כבר בימי הביניים [[מיוחד:תרומות/109.253.48.38|109.253.48.38]] 19:38, 20 במרץ 2012 (IST)
:[[w:History of cardiopulmonary resuscitation]]. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 21:23, 20 במרץ 2012 (IST)
:: ע"פ הערך [[החייאה]], רק במאה ה-20 גובש נוהל ההחייאה המקובל כיום. ייתכן שעניין העיסויים היה מוכר באיזה שהם חלקים בעולם גם לפני זה. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 21:25, 20 במרץ 2012 (IST)

== [[ניסוי פרנק הרץ]] ==

שאלה ממש טכנית- מדוע מחממים את הקתודה בעזרת גוף חימום במקום שגוף חימום יהיה קתודה בעצמו (כלומר סליל ממנו נפלטים אלקטרונים)? [[מיוחד:תרומות/79.181.200.15|79.181.200.15]] 20:51, 20 במרץ 2012 (IST)
:כי הקתודה צריכה להיות בפוטנציאל חיובי גדול, ובשביל לחמם, לעומת זאת, צריך זרם חשמלי. אפשר באופן עקרוני שהקתודה תחומם בזרם ישירות, אבל אז צריך שכל המעגל שלה יהיה בפוטנציאל גבוה שזה מסובך מעשית. [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 21:26, 20 במרץ 2012 (IST)