הצגת המקור של הדף "Testwiki:הכה את המומחה/ארכיון180"

{{ארכיון הכה את המומחה}}

== שאלה קוונטית קטנה (סימון דיראק) ==

למה אם <math>Tv-\lambda v=0</math> כלומר V ו"ע עם ע"ע למדה של אופרטור T, אז מתקיים <math>\left\langle u|T|v \right\rangle =\lambda \left\langle u|v \right\rangle </math> ? תודה מראש. [[מיוחד:תרומות/79.183.211.228|79.183.211.228]] 19:55, 19 באפריל 2012 (IDT)
: כי <math>\lang u | T | v \rang = \lang u | T v \rang = \lang u | \lambda v \rang = \lambda \lang u | v \rang</math>
: כאשר השתמשתי בכך ש-<math>Tv = \lambda v</math> (נובע מההגדרה של [[ערך עצמי]]) ומהומוגניות ברכיב הימני ב[[מכפלה פנימית|מכפלה הפנימית bracket של דיראק]] (כלומר: ניתן להוציא [[סקלר]] אל מחוץ לסוגרי המכפלה הפנימית). ראו עוד בערך [[סימון דיראק]]. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  20:01, 19 באפריל 2012 (IDT)
:: האם הסימונים <math>\lang u | T | v \rang = \lang u | T v \rang</math> שקולים לגמרי? האם באותה מידה אפשר היה "למחוק את הקו" כך: <math>\lang u | T | v \rang = \lang u T| v \rang</math> [[מיוחד:תרומות/79.183.211.228|79.183.211.228]] 20:07, 19 באפריל 2012 (IDT)
::: לשאלתך הראשונה, כן. לשאלתך השנייה לא: <math>\lang u | T | v \rang \ne \lang uT | v \rang</math> (למעשה, הביטוי בצד הימני של המשוואה חסר משמעות). מה שכן נכון זה <math>\lang u | T | v \rang = \lang u | Tv \rang = \lang T^\dagger u | v \rang</math> וראה את הערכים [[סימון דיראק]] ו[[אופרטור הרמיטי]]. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  20:12, 19 באפריל 2012 (IDT)
::::זה נכון רק לאופרטורים הרמיטיים. יש גם אנטי-הרמיטיים. [[משתמש:ירון|ירון]] • [[שיחת משתמש:ירון|שיחה]] 20:16, 19 באפריל 2012 (IDT)
::::: החישוב שעשיתי נכון לכל אופרטור לינארי שמוגדר היטב, אם הוא הרמיטי אז <math>T^\dagger = T</math> ואם הוא אנטי-הרמיטי אז <math>T^\dagger = -T</math>, ובשתי התכונות לא השתמשתי בחישוב, רק בתכונת קיום האופרטור הצמוד. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  20:19, 19 באפריל 2012 (IDT)
::::::צודק, התכוונתי לאופרטור ליניארי. יש גם אופרטורים אנטי-ליניאריים. [[משתמש:ירון|ירון]] • [[שיחת משתמש:ירון|שיחה]] 20:23, 19 באפריל 2012 (IDT)
::::::: ? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:51, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::::::: נראה לי שהוא התכוון לאופרטור A כך ש-<math>A(\lambda v) = \lambda^* A(v)</math> כאשר למדא [[סקלר]] [[מספר מרוכב|מרוכב]]. אני לא רואה איך זה משפיע על ההוכחה. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  15:19, 20 באפריל 2012 (IDT)
::::::::: הם נקראים גם סמי-ליניאריים או sesquilinear. חייכם היו הרבה יותר קלים אם הייתם מוכנים לחשוב על קבוצת הוקטורים כמרחב וקטורי בכמה דרכים שונות (למשל עם סקלרים הפועלים אחרי הצמדה). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:34, 20 באפריל 2012 (IDT)
::::::::: אם אני לא טועה, כשהאופרטור אנטי ליניארי, אי אפשר לכתוב <math>\lang u | Tv \rang = \lang T^\dagger u | v \rang</math>. לזאת התכוונתי. [[משתמש:ירון|ירון]] • [[שיחת משתמש:ירון|שיחה]] 19:22, 20 באפריל 2012 (IDT)

== נציזם ==

האם נצים היו ימין או שמאל? מצד אחד "נציונל", מצד שני "סוציאליזם". אז מה הם נחשבו? [[מיוחד:תרומות/79.183.211.228|79.183.211.228]] 20:55, 19 באפריל 2012 (IDT)
:זה בדיוק הייתה כוונתו של היטלר. לפנות הן לימין והן לשמאל. [[משתמש:Zivya|TZivyA]] • [[שיחת משתמש:Zivya|אהמ?]] • 21:10, 19 באפריל 2012 (IDT)
::נראה לי ששמה של המפלגה נבחר לפני שהיטלר הצטרף אליה. לפי [[יואכים פאסט]], היטלר נהג להתגאות בהיותו החבר השביעי שהצטרף אל המפלגה, אולם, הוא היה החבר ה-55 שהצטרף.
:ימין של מדינה אחת זה שמאל של מדינה שנייה. ימין של היום זה שמאל של אתמול. המושגים האלה אינם מדויקים.

* ברמת ההצהרה - כיוון פשיסטי-גזעני. בפועל - כשמדובר במפלגה של דיקטטור אין משמעות אמיתית לימין-שמאל, כי זו לא מפלגה במובן הדמוקרטי, והמנהיג עושה כישר בעיניו. המפלגה הנאצית השתתפה בעיקר בביסוס כוח של דיקטטור, שגרר את העולם למלחמה ולרצח העם הקשים ביותר בהיסטוריה. בהתחשב בתוצאות, ניתן להגדיר את הכיוון שלה כשלילי ביותר (מבחינה אנושית). [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 23:14, 27 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).

==כשרות ואכילת ביצים עם כתם דם==
ראשית, אשאל מהו כתם הדם שמופיע על ביצים. שנית, למה, לפי היהדות האורתודוקסית אסור לאכול אותו?, שלישית, האם ישנה סכנה מבחינה מדעית?, תודה.
:אני מניח שאם יש סכנה רפואית, היא רק באכילת ביצה רכה ולא באכילת הביצה כשזו מבושלת היטב.
::לפי ה[[הלכה]] אסור לאכול דם, כחלק מאיסור זה אסור לאכול דם בביצה. האיסור מהתורה הוא רק כשמדובר בדם של התחלת יצירה של אפרוח. מכיוון שכיום רוב מוחלט של הביצים  אינן מופרות הדם אסור רק מדרבנן (יש במסעדות, מאפיות ובתעשייה ביצים מופרות מעודפים של מדגרות). ההבדל בין האיסורים הוא שביצה לא מופרית שנמצא בה דם, אפשר להוציא את הדם ולאכול את השאר. ואילו ביצה מופרית שנמצא בה דם כולה אסורה. [[משתמש:החבלן|החבלן]] • [[שיחת משתמש:החבלן|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מועדונים/מועדון החלל הוויקיפדי|מועדון החלל הוויקיפדי]]</small> 10:46, 24 באפריל 2012 (IDT)

== שאלה קצת יותר גדולה בקוונטים ==

פה הבעיה שלי שאני לא מבין מה רוצים מחיי:

"מטרת התרגיל למצוא פונקציה של אופרטור נורמלי T. נתון <math>f(x)</math> היא פונקציה אנליטית, כלומר פונקציה שניתן לפתחת לטור <math>f(x)=\sum_{i=o}^{\infty}a_{i}x^{i} </math>. חשבו את <math>f(T)</math>."

אני באמת לא מבין מה חוץ מלכתוב <math>f(T)=\sum_{i=o}^{\infty}a_{i}T^{i} </math> אני יכול לעשות. אולי מישהו פה יכול להסביר לי את כוונת השואל? [[מיוחד:תרומות/79.183.211.228|79.183.211.228]] 22:54, 19 באפריל 2012 (IDT)
:פה זה הכה את המומחה, לא הכה את קורא המחשבות... [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 03:32, 20 באפריל 2012 (IDT)
:: הייתי בתקווה שאולי אנשים שכבר למוד קוונטים יוכלו לאתר את הרציונל מאחורי השאלה ובכך לתת לי כיוון. [[מיוחד:תרומות/79.183.211.228|79.183.211.228]] 09:46, 20 באפריל 2012 (IDT)
::: איך למשל היית מחשב את ההצבה של מטריצה נורמלית A, בגודל 2x2, בפונקציה האנליטית e^x? ההגדרה דורשת לכאורה חישוב של כל החזקות A^n וסיכום טור אינסופי מתאים. איך תחשב את רכיבי המטריצה e^A? זו שאלה פרקטית, ויש לה תשובה אלגוריתמית פשוטה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:44, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::: e בחזקת מטריצה? גורם לי לכאב ראש. מה זה אומר? השאלה שאני הבאתי היא על חזקות של T בi אם אני מבין נכון את מה שאתה כתבת. אבל אני עדיין לא קולט מה חוץ מלכתוב <math>f(T)=\sum_{i=o}^{\infty}a_{i}T^{i} </math> אני יכול לעשות. אז אני מעלה את T בחזקה מלא פעמים וסוכם על כל הטור. ומה עם זה? מה רוצים שאני אבין? [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 15:40, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::::קרא את [[מטריצה נורמלית]]; היא לכסינה אוניטרית.. [[משתמש:ירון|ירון]] • [[שיחת משתמש:ירון|שיחה]] 16:00, 20 באפריל 2012 (IDT)
::::: רוצים שתדע לחשב דברים כמו <math>\ e^A</math> שמוגדר, לפי טור טיילור <math>\ e^x = \sum_{n=0}^{\infty}\frac{x^n}{n!}</math>, בתור הסכום <math>\ e^A = \sum_{n=0}^{\infty}\frac{1}{n!}A^n</math>. נניח ש- <math>\ A = \left(\begin{array}{cc}1&2\\2&3\end{array}\right)</math> (שהיא נורמלית כי היא סימטרית). מה הרכיב השמאלי העליון של הטור <math>\ \sum_{n=0}^{\infty}\frac{1}{n!}A^n </math>? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:03, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::::: אני מתחיל להבין מה אתה מתכוון מבחינת הרעיון. אבל לא ממש מהבין מבחינה פרקטית. כשמעלים את המטריצה שכתבת בריבוע מקבלים מטריצה <math>[5,8;8,13]</math>. כשכופלים את התוצאה בA מקבלים <math>[21,34;34,55]</math>. אני לא רואה איזה חוקיות חוץ מכפל מטריצות. [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 16:12, 20 באפריל 2012 (IDT)
::::::: ירון נתן לך [[מטריצה לכסינה|רמז גדול]]. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  16:21, 20 באפריל 2012 (IDT)
::::::::נסה לחשוב קודם כל מה היה קורה בבסיס שבו המטריצה מלוכסנת. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 16:25, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::::::::אני כנראה לא מספיק נבון בשביל להבין את הרמזים... אני רואה את הפסקה "מוטיבציה ושימושים" ששם כתוב שאם P היא מלכסנת וD אלכסונית אז ניתן לכתוב את T בחזקת i כ <math>\ T^n = P D^n P^{-1}</math> אבל איך כל זה מקדם אותי? המטרה שלי היא לכתוב את <math>f(T)</math> כטור חזקות, נכון? אני לא כל כך מבין איך אני עומד במשימה. פשוט לא קולט איך עצם זה שניתן לכתוב את החזקה הNית של T כ-מלכסנת כפול אלכסונית בחזקה N מוביל למה שאני רוצה. נניח שT אלכסונית. אז P=I, ולכן T=P, כלומר <math>f(T)=\sum_{i=o}^{\infty}a_{i}T^{i} </math> (עוזר לי? סתם הצבתי לתוך המשווה T במקום X). אחרת, P שונה מI ואז <math>f(T)=\sum_{i=o}^{\infty}a_{i}T^{i}=\sum_{i=o}^{\infty}a_{i}T^n =\sum_{i=o}^{\infty}a_{i} P D^i P^{-1} </math>. אני לא יודע אם מה שאני כתבתי קשור בכלל למה שאני צריך להוכיח. או שאני לא מבין נכון את הרמזים או שאני לא מבין בכלל מה אני צריך לעשות (או הכל יחד). [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 16:41, 20 באפריל 2012 (IDT)
::::::::::דווקא בכיוון. ועכשיו נשאל אותך, אם D מלוכסנת, מה  f(D)?{{כ}}[[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 16:47, 20 באפריל 2012 (IDT)
::::::::::: אין לי שום דבר יותר חכם מלהגיד פרט ל:<math>f(D)=\sum_{i=o}^{\infty}a_{i}D^{i} </math>. איזה מידע יש לי? מטריצה אלכסונית שכפלו אותה בעצמה N פעמים, אז העלו כל איבר באלכסון ראשי (שהוא ע"ע) בחזקת N. זה שאיכשהו מתקרב(חם/קר? אני אפילו לא יודע מה אמור להיות הסוף)? [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 17:17, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::::::::: [[למה (מתמטיקה)|תרגיל עזר]]: חשב את <math>f(T) = 2T + 3T^2 + 2T^4</math> עבור <math>T = diag(1,2,3)</math> (זה סימן מקוצר ל[[מטריצה אלכסונית]] T) והשווה ל-<math>f(1), f(2), f(3)</math>. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  16:50, 20 באפריל 2012 (IDT)
===תרגיל עזר===
<math>T=\left(\begin{array}{ccc}
1 & 0 & 0\\
0 & 2 & 0\\
0 & 0 & 3
\end{array}\right) </math>

<math>T^{2}=\left(\begin{array}{ccc}
1 & 0 & 0\\
0 & 2 & 0\\
0 & 0 & 3
\end{array}\right)\cdot\left(\begin{array}{ccc}
1 & 0 & 0\\
0 & 2 & 0\\
0 & 0 & 3
\end{array}\right)=\left(\begin{array}{ccc}
1 & 0 & 0\\
0 & 4 & 0\\
0 & 0 & 9
\end{array}\right) </math>

<math>T^{4}=\left(\begin{array}{ccc}
1^{4} & 0 & 0\\
0 & 2^{4} & 0\\
0 & 0 & 3^{4}
\end{array}\right)=\left(\begin{array}{ccc}
1 & 0 & 0\\
0 & 16 & 0\\
0 & 0 & 81
\end{array}\right) </math>

נציב למשוואה :<math>f(T)=2T+3T^{2}+2T^{4}=2 \left(\begin{array}{ccc}
1 & 0 & 0\\
0 & 2 & 0\\
0 & 0 & 3
\end{array}\right)+3\left(\begin{array}{ccc}
1 & 0 & 0\\
0 & 4 & 0\\
0 & 0 & 9
\end{array}\right)+2\left(\begin{array}{ccc}
1 & 0 & 0\\
0 & 16 & 0\\
0 & 0 & 81
\end{array}\right)=\left(\begin{array}{ccc}
7 & 0 & 0\\
0 & 48 & 0\\
0 & 0 & 195
\end{array}\right) </math>

נחשב: 
<math>f(1)=2+3+2=7</math> 

<math>
f(2)=2*2+3*2^{2}+2*2^{4}=48</math> 

<math>f(3)=195</math> 

אוקי. אני רואה תופעה כלשהי. אני אנסה להגדיר אותה: אם c הוא ע"ע של מטריצה A, אזי C^N הוא ע"ע של A^N ומתקיים ש<math>f(c)</math> הוא ע"ע של <math>f(T)</math>.
זה יפה (כבר קצת מתחיל "לגרד"), אבל עדיין לא מובן לגמרי.
: מתחמם. עכשיו הצג את המטריצה <math>f(T)</math> כמטריצה אלכסונית באמצעות הערכים העצמיים שלה (שקשורים, כמובן, לערכים העצמיים של T). אחרי שתנסח את המסקנה הנובעת מכך בצורה קומפקטית ואלגנטית (במשוואה מטריציונית אחת פשוטה), יהיה אפשר לעבור לשלב הבא. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  17:34, 20 באפריל 2012 (IDT)

::<math>f(T)</math> כבר אלכסונית, כלומר הע"ע שלה מופיעים באלכסון הראשי. אני יכול לכתוב אותה כך:
<math>F(T)=\left(\begin{array}{ccc}
7 & 0 & 0\\
0 & 48 & 0\\
0 & 0 & 195
\end{array}\right)=\left(\begin{array}{ccc}
2\cdot1+3\cdot1^{2}+2\cdot1^{4} & 0 & 0\\
0 & 2\cdot2+3\cdot2^{2}+2\cdot2^{4} & 0\\
0 & 0 & 2\cdot3+3\cdot3^{2}+2\cdot3^{4}
\end{array}\right) </math>

או במילים אחרות, כל ע"ע של <math>f(T)</math> הוא צירוף לינארי של ע"ע של T. לזה אתה מתכוון? [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 18:04, 20 באפריל 2012 (IDT)
: לא לזה התכוונתי. התכוונתי שתכליל את התוצאה שקיבלת לכל פונקציה אנליטית <math>f(T)</math> כלשהי (אפשר בהתחלה למטריצה T שנתתי כאן, אבל זה מיידי להכליל למטריצה אלכסונית כלשהי). בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  18:08, 20 באפריל 2012 (IDT)
:: תהא פונקציה אנליטית <math>f(T)</math> וT מטריצה אלכסונית. אם c הוא ע"ע של T אזי <math>f(c)</math> הוא ע"ע של <math>f(T)</math>. זו הכוונה? [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 18:18, 20 באפריל 2012 (IDT)
::: כן, עכשיו הצג זאת בצורה מטריציונית - איך נראית המטריצה <math>f(T)</math> (הנח שהערכים העצמיים של T הם <math>c_1 , ... , c_n</math>)? בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  18:23, 20 באפריל 2012 (IDT)
::::  <math>f(T)=\left(\begin{array}{cccc}
f(c_{1}) &  &  & 0\\
 & f(c_{2})\\
 &  & ...\\
0 &  &  & f(c_{n)}
\end{array}\right) </math> או יותר קומפקטי <math>f(T)=diag(f(c_{1}),f(c_{2}),...,f(c_{n})) </math>. [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 18:32, 20 באפריל 2012 (IDT)
::::: נכון מאוד. זו המסקנה. עכשיו, עליך להכליל זאת עבור [[מטריצה לכסינה|מטריצה הניתנת ללכסון]], רמזים לכך קיבלת למעלה ואפשר למצוא גם בערך [[מטריצה לכסינה#מוטיבציה ושימושים]]. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  19:05, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::::: אוקי, אז במקרה שT אלכוסנית אפשר להגיד ש"סיימנו"( אני לא בטוח שזה מה שצריך לעשות- כתבתי את <math>f(T)</math> כמטריצה בזמן שהתבקשתי לכתוב אותה כטור חזקות)? נניח שT לא אלכסונית- אם היא נורמלית אזי היא לכסינה. ולכן קיימת D אלכוסנית וP מלכסנת כך ש <math>\ T^n = P D^n P^{-1}</math>. כזכור לי הע"ע של T הם בדיוק הע"ע של D. לומר ניתן לכתוב את D כ<math>diag(c_1, c_2,..,c_n)</math> ומכאן ש<math>f(D)=diag(f(c_{1}),f(c_{2}),...,f(c_{n})) </math>. עכשיו לצעד הבא- (פה אני מועד)- <math>f(T)=f(PDP^{-1})=? </math>. כבר למדתי להפעיל f על D אלכוסנית, אבל לא על P ולא על מכפלה של מטריצות. הפעם אני לא בכיוון הנכון? [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 19:38, 20 באפריל 2012 (IDT)
::::::: עכשיו בא הפיתוח של הפונקציה f לטור חזקות, ושים לב למשל ש-<math>(PDP^{-1})^2 + (PDP^{-1})^3 = PDP^{-1}PDP^{-1} + PDP^{-1}PDP^{-1}PDP^{-1} = PD^2P^{-1} + PD^3P^{-1} = ?  </math> (הסימן שאלה מצביע על הצעד הבא שאתה צריך לעשות בפיתוח השוויון הזה). את הדוגמה שעכשיו נתתי אפשר להכליל לכל טור חזקות שהוא. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  20:04, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::::::: אני לא בטוח שהבנתי אותך נכון. אולי אתה מתכוון ל<math>(PDP^{-1})^{2}+(PDP^{-1})^{3}=P(diag(c_{1}^{2},c_{2}^{2},...,c_{n}^{2})P^{-1}+P(diag(c_{1}^{3},c_{2}^{3},...,c_{n}^{3})P^{-1} </math>? ואז <math>a_{1}(PDP^{-1})+a_{2}(PDP^{-1})^{2}+a_{3}(PDP^{-1})^{3}+...+a_{n}(PDP^{-1})^{n}=P(diag(c_{1},c_{2},...,c_{n})P^{-1}+P(diag(c_{1}^{2},c_{2}^{2},...,c_{n}^{2})P^{-1}+...+P(diag(c_{1}^{n},c_{2}^{n},...,c_{n}^{n})P^{-1} </math>
::::::::: כיוונתי לתוצאה בסיסית יותר, שבה אין עדיין צורך להציב את הביטוי ל-D. הסתכל בביטוי שכתבתי (עם הריבוע והחזקה השלישית) וחשוב איזו עוד פישוט אפשר לעשות שם (רמז: זה קשור בכינוס איברים). בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  20:41, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::::::::: מותר לעשות דבר כזה: <math>PD^{2}P^{-1}+PD^{3}P^{-1}=P(D^{2}+D^{3})P^{-1} </math>? ואז ההכללה לסכום של N הוא <math>P(D+D^{2}+..+D^{n})P^{-1} </math>. [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 20:58, 20 באפריל 2012 (IDT)
::::::::::: כן, אכן מותר (וגם קל להוכיח זאת). מכאן הדרך לפיתרון התרגיל קצרה, כאשר <math>f(T) = \sum_{n=0}^{\infty} a_n T^n</math> כאשר <math>\{ a_n \}_{n=0}^{\infty}</math> הם [[סקלר]]ים. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  21:02, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::::::::::: נראה לי שוב איבתי את הכיוון( לא מפתיע בהתחשב שאני לא ממש מבין לאיפה אני הולך). אני צריך להוכיח שניתן לכתוב את <math>f(T)</math> כסכום <math>f(T) = \sum_{n=0}^{\infty} a_n T^n</math> עם הנחה שT נורמלית וf אנליטית. אני אנסה לכתוב את חלקי הפאזל. הוכחתי: א) אם T אלכסונית אז ניתן לכתוב אותה כ <math> f(T)=diag(f(c_{1}),f(c_{2}),...,f(c_{n})) </math>. ב) אחרת היא ניתנת לליכסון ואז נכתוב אותה כ<math>PDP^{-1}</math>, כאשר D היא אלכסונית המתאימה וP מלכנסת. ג) מתקיים <math>T+T^2+...+T^n=P(D+D^{2}+..+D^{n})P^{-1}</math>. איך כל זה מתחבר? חסרה לי החוליה "אם T לא אלכסונית, אז <math>f(T)=...</math>" ואני לא רואה איפה אני מחבר את חלק ג'( באיזה שלב הגעתי ללסכום מטריצות?). ועוד חוליה שחסרה לי זה מאיפה באה סדרת הסקלרים? [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 21:44, 20 באפריל 2012 (IDT)
::::::::::::: [[פונקציה אנליטית]] במשתנה שהוא [[מספר מרוכב]] אפשר לפתח לטור חזקות אינסופי <math>f(z) = \sum_{n=0}^{\infty} a_n z^n</math> כאשר <math>a_n = \left. \frac{1}{n!}\frac{d^n f}{dt^n}\right|_{z=0}</math> (זה למעשה הכללה של [[טור טיילור]] של הפונקציה). כעת, מגדירים את f עבור מטריצות (ריבועיות) באופן הבא: <math>f(T) := \sum_{n=0}^{\infty} a_n T^n</math> כאשר אנו מסכימים ש-<math>T^0 = I</math> [[מטריצת היחידה]]. הטור מוגדר היטב, כי כפל מטריצה ריבועית T בעצמה הוא עדיין מטריצה ריבועית, ולכן החזקה מוגדרת היטב, וכן כי החיבור - או צירוף לינארי של מטריצות ריבועיות גם הוא מוגדר היטב. מאחר שהטור מתכנס (כי f אנליטית) הביטוי <math>f(T)</math> מוגדר היטב ומתכנס. למשל: <math>e^z = 1 + z + \frac{z^2}{2!} + \frac{z^3}{3!} + ...</math> ולכן <math>e^{T} := I + T + (1/2!)T^2 + (1/3!)T^3 + ...</math>. כעת נשאר לחבר את הפאזל, קל להוכיח שאם <math>aT^k + bT^m = a (PDP^{-1})^k + b(PDP^{-1})^m = aPD^kP^{-1} + b PD^mP^{-1} = P( aD^k + b D^m ) P^{-1}</math> כאשר a ו-b [[סקלר]]ים מרוכבים ולכן מתחלפים עם כל מטריצה (כלומר: <math>aT_1 T_2 = T_1 a T_2 = T_1 T_2 a</math>). בטור טיילור של מטריצות אלכסוניות אתה יודע לטפל. באמצעות מה שאמרתי לעיל והזהות האחרונה שהראתי, עליך לעבור מהצורה הכללית, לצורה שבה יש לך טור טיילור של מטריצה אלכסונית, ואז להשתמש בכל מה שהראנו עד כה. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  22:00, 20 באפריל 2012 (IDT)
::::::::::::::<math>f(T)=\sum_{n=0}^{\infty}a_{n}T^{n}=a_{0}T^{0}+a_{1}T^{1}+...+a_{n}T_{n}=a_{0}I+a_{1}PDP^{-1}+...+a_{n}PD^{n}P^{-1}=a_{0}I+P(a_{1}D+a_{2}D^{2}+...+a_{n}D^{n})P^{-1}</math> עכשיו- זה נחשב ל"טור לטיילור"? השלב הבא הוא כנראה להציב ע"ע בD: <math>f(T)=a_{0}I+P(a_{1}diag(c_{1},..,c_{n})+a_{2}diag(c_{1}^{2},..,c_{n}^{2})+...+a_{n}diag(c_{1}^{n},..,c_{n}^{n})P^{-1}</math> ואז לכתוב את "D הגדולה" : <math>f(T)=a_{0}I+P(diag(a_{1}c_{1}+a_{2}c_{1}^{2}+...+a_{n}c_{1}^{n},a_{1}c_{2}+a_{2}c_{2}^{2}+...+a_{n}c_{2}^{n},...,a_{1}c_{n}+a_{2}c_{n}^{2}+...+a_{n}c_{n}^{n})P^{-1}</math> או בצורה יותר קומפקטית <math>P(diag(\sum_{i=1}^{n}a_{i}c_{1}^{i},\sum_{i=1}^{n}a_{i}c_{2}^{i},...,\sum_{i=1}^{n}a_{i}c_{n}^{i}))P^{-1}</math>. זוהי התשובה? האם הPים לא מפריעים לי? [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 22:57, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::::::::::::::ה P לא מפריע. מה שמפריע (לי) זה שאתה כל כך קרוב לקטע הכי יפה פה, ולא רואה אותו. מה זה למשל <math>\sum_{i=1}^{n}a_{i}c_{1}^{i}</math>? [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:16, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::::::::::::::: לא מזהה. אם C זה ע"ע וa סדרת סקלרים, אז?.. לא רואה משהו מיוחד, אולי טיפה מזכיר טור טיילור. [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 23:27, 20 באפריל 2012 (IDT)
::::::::::::::::: שים לב ש-<math>a_0 I = a_0 PIP^{-1} = a_0 P D^0 P^{-1} = P( a_0 D^0 ) P^{-1}</math>. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  23:34, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::::::::::::::::: כלומר אפשר "להריץ" את הi מ-0. אבל אני מנסה להבין איזה "קטע הכי יפה" יש פה? יש פה איזה "פאנץ'-ליין" שאני לא רואה ורוצה לראות. [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 09:27, 21 באפריל 2012 (IDT)
:::::::::::::::::::נו, ומה זה הטור הזה? כתבת בעצמך שהוא מזכיר לך משהו. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 11:14, 21 באפריל 2012 (IDT)
:::::::::::::::::::: זה נורה דומה ל<math>f(c_i)</math>. אבל באיזשהו שלב נראה לי התבלבלתי עם האינדקסציה. זה אמור להיות טור עד אינוסף ולא עד n, נכון? אם כך אז התשובה הסופית: <math>f(T)=P\left( diag(f({{c}_{1}}),f(c_{2}^{{}}),...,f(c_{k}^{{}}) \right){{P}^{-1}}</math>

:למעשה, אם האופרטור הוא נורמלי, אפשר אפילו להפעיל עליו כל פונקציה רציפה, ולא רק פונקציות אנליטיות. זאת משום שאלגברת הסי-כוכב שנוצרת על ידי ''T'' ו- ''T*'' היא אלגברת סי-כוכב קומוטטיבית, ועל איברים באלגבראות סי-כוכב קומוטטיביות אפשר להפעיל כל פונקציה ממשית רציפה. [[משתמש:לירן|לירן]] ([[שיחת משתמש:לירן|שיחה]],[[מיוחד:Contributions/לירן|תרומות]]) 18:41, 20 באפריל 2012 (IDT)
::אצל [[פיזיקאי]]ם הכל בדרך כלל או אנליטי או אנליטי למקוטעין (כדי לא להתעסק במה מתי מותר לגזור ומתי לא, ומתי דברים מתכנסים או מתבדרים) {{חיוך}}. מה שחשוב הוא, שטור החזקות האינסופי יתכנס לכל סקלר בתחום ההגדרה של f. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  19:05, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::תבורך על ההנחייה ה[[דידקטיקה|דידאקטית]] והסבלנית. כמורה, לא אוכל לעמוד מן הצד מבלי לבטא זאת. שבת שלום, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:14, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::: תודה. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  20:04, 20 באפריל 2012 (IDT)
:: לירן. אם כל הכבוד, לא הבנתי מילה ממה שאתה כתבת וזה נשמע בשבילי כמו ג'יבריש מתמטי. ואני גם לא הכי בטוח שבשלב זה של החיים ההבנה של מה זה אלגברה C כוכב תעזור לי. אולי למה שכתבת יש משמעות מתמטית עמוקה, אבל מרמת השאלה שלי אפשר להבין שאני לא מבין באלגברה ברמה כל כך גבוהה. [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 19:38, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::אנונימי, ההערה שלי יועדה ל Mathknight. [[משתמש:לירן|לירן]] ([[שיחת משתמש:לירן|שיחה]],[[מיוחד:Contributions/לירן|תרומות]]) 20:07, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::: אוקי. [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 20:31, 20 באפריל 2012 (IDT)
=== תודות===
תודה רבה לכל מי שעזר. לMathKnight תודה כפולה עם 5 אחוז פקטור. [[מיוחד:תרומות/109.65.197.98|109.65.197.98]] 12:52, 21 באפריל 2012 (IDT)

== מערך דו מימדי ב-JS ==

אני יוצר מערכים דו ממדיים ב-JS בעזרת spilt. אבל זו מין רמאות. תהיתי אם יש דרך נוספת ליצירת מערכים דו ממדיים ב-JS, שנועדה לכך. [[משתמש:RoyTek|רועי]] • [[שיחת משתמש:RoyTek|שיחה]] • <sub>[[משתמש:RoyTek/משנה וויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub> 23:19, 19 באפריל 2012 (IDT)
:ב-JS, מערך דו-מימדי הוא מערך חד-מימדי של מערכים חד-מימדיים. למשל,
<syntaxhighlight lang="javascript">
var IdentityMatrix = [ [ 1 , 0 , 0 ],
                       [ 0 , 1 , 0 ],
                       [ 0 , 0 , 1 ] ];
alert(IdentityMatrix[1][1]); // 1
alert(IdentityMatrix.join('\n')); /* 1,0,0
                                     0,1,0
                                     0,0,1 */
</syntaxhighlight>
:[[משתמש:נו, טוב|נו, טוב]] - [[שיחת משתמש:נו, טוב|שיחה]] 15:06, 20 באפריל 2012 (IDT)
::איזה יופי. לא ידעתי. מה דעתך על זה? :
<syntaxhighlight lang="javascript">
var p1 = new Array();
        for (i = 1; i <= 10; i++) {
            p1[i] = "0,0,0,0,0,0,0,0,0,0".split(",");
        }
</syntaxhighlight>
[[משתמש:RoyTek|רועי]] • [[שיחת משתמש:RoyTek|שיחה]] 22:03, 20 באפריל 2012 (IDT)
::זה באמת פתרון אלגנטי. בטח התכוונת ל-
<syntaxhighlight lang="javascript">for (i = 0; i < 10; i++) //...</syntaxhighlight>
::(לא שהקודם לא עובד, פשוט מקובל להתחיל מ-0). [[משתמש:נו, טוב|נו, טוב]] - [[שיחת משתמש:נו, טוב|שיחה]] 01:45, 21 באפריל 2012 (IDT)
:::ידוע. אך, במקרה הספציפי, השתמשתי ב-i כדי לאתחל את  המערך הדו מימדי - שהיה חייב להתחיל מ-1 ולא מ-0. המערך הדו מימדי היה בעצם מערך צף לשימור זיכרון ללוח משחק צוללות. הפתרון שאתה הצעת הוא ההגדרה ליצירת מערך דו מימדי ב-JS? המון תודות, [[משתמש:RoyTek|רועי]] • [[שיחת משתמש:RoyTek|שיחה]] 10:23, 21 באפריל 2012 (IDT)

== מתח תלת פאזי ==
במתח תלת פאזי, מה ההפרש בין פאזה לפאזה? (נניח שבין פאזה לאדמה הוא 230 וולט). תודה, [[משתמש:ירון|ירון]] • [[שיחת משתמש:ירון|שיחה]] 01:44, 20 באפריל 2012 (IDT)
:[[קובץ:3 phase AC waveform.svg|שמאל|ממוזער|250px|ההפרש במתח תלוי ברגע המדידה]]
:כפי שניתן להיווכח מהגרפים שבאיור, ההפרש במתח הרגעי תלוי בזמן.
:שאלתך מתייחסת, כפי הנראה, להפרש בין המתחים הרגעיים המתאימים. מאחר ולכל 'פאזה' מופע התחלתי שונה, כפי שרואים באיור שהעלה [[משתמש:יוסי|יוסי]], הרי שבזמנים שונים יש למתחים הרגעיים ערכים שונים, ולפיכך, גם ההפרשים המתאימים משתנים בזמן. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:40, 20 באפריל 2012 (IDT)
::כמובן. ועדיין, לפאזה מייחסים '230 וולט' (לעומת האדמה) למרות שזה סינוס שתלוי בזמן. השאלה שלי היא מדוע מייחסים '400 וולט' למתח בין פאזה לפאזה. [[משתמש:ירון|ירון]] • [[שיחת משתמש:ירון|שיחה]] 21:27, 20 באפריל 2012 (IDT)
:::אני לא מבין בזה, אבל בדיקה פשוטה מראה שבשני המקרים המתח שכתבת הוא ההפרש המקסימלי הרגעי (במקרה של תלת פאזי יצא 398V). [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 08:43, 21 באפריל 2012 (IDT)
: הזווית בין כל שתי פאזות היא 120 מעלות, ולכן המרחק הוא אורך המיתר של זווית כזו במעגל שרדיוסו 230, כלומר <math>\ 230\sqrt{3} \approx 398.37</math>. אם היה מדובר במתח חמש-פאזי, המרחק בין פאזות סמוכות היה כ-270V, וכן הלאה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:58, 21 באפריל 2012 (IDT)

== הדבר העגול מעל הבניין הגבוה שבקרייה תל אביב ==
כל פעם שאני עובר עם האוטובוס ליד מגדלי עזריאלי אני שם לב שממש ממול בבניין הגבוה בקרייה יש כזה דמות קעורה או ליתר דיוק דמות צלחת לויין ענקית על הבניין, מה זה בדיוק מנחת מסוקים או צלחת לווין שמשדרת למרחוק? [[מיוחד:תרומות/176.13.53.142|176.13.53.142]] 02:27, 20 באפריל 2012 (IDT)
:כמו שכתוב בערך [[הקריה]], זה מנחת מסוקים. [[מיוחד:תרומות/94.159.140.166|94.159.140.166]]
::זו צלחת לוויין שקולטת ערוצי סרטים וקומדיות מהחלל החיצון, ובנוסף [[מנחת מסוקים]] בראש [[מגדל המטכ"ל]]. [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 23:18, 27 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).

==צעקות ובלאגנים במסחר הבורסה לניירות ערך==
רציתי לשאול מדוע פעם (או שזה גם קורה עדיין היום, אינני יודע) הראו קטעים בסרטים שהמסחר בבורסה כולו מתנהל בצעקות ובלאגנים וכד׳. למשל בסרט ׳מה שקורה בווגאס׳ רואים במצב הנ״ל את השחקנית [[קמרון דיאז]]. {{לא חתם||אלמ}} 
:כפי שמוסבר בערך [[בורסה לניירות ערך]] - בחלק מן הבורסות מתבצע מסחר ממוחשב ללא אולם מסחר פיזי, למשל [[נאסד"ק]] ו[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב]], ובחלקן מתבצע עדיין מסחר באולם ("עם צעקות") - למשל [[הבורסה לניירות ערך בניו יורק]]. [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 23:20, 27 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).

== עברית בנקאית ==
מנסה לקרוא מכתב מה[[בנק]] שבו כתוב הכל בשפה מוזרה. אני צריך תירגום למונחים: [[ריבית]], [[הפרש]] ו[[ערך ריאלי וערך נומינלי|הצמדה]].

וגם, מה זה אומר:
* [[מדד המחירים לצרכן|מדד]] בסיס 103.1000, מדד קובע 104.0000 - זה אומר שההפרש ביניהם הוא עלייה של 0.873 [[אחוז]] בקירוב.  
* הפרשי הצמדה על ה[[ריבית|קרן]].
* הפרשי הצמדה על [[ריבית]]. {{לא חתם||אלמ}} 

* הוסיף קישורים: [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 07:56, 27 באפריל 2012 (IDT)

== תאנות דרכים ==

לא יעוץ משפטי- סתם ידע כללי:

תאונה קלסית: רכב א' עוצר בצד ונהג א' פותח את הדלת כי מתכוון לצאת, רכב ב' נוסע אחריו ונכנס בדלת הנפתחת. נזק לשני הרכבים. איזה נהג אשם בתאונה?

תלוי.<br />
באופן כללי, על-פניו, זה שביצע את הפעולה החריגה ישא במרב האשמה.<br />
היינו, זה ששם דלת באמצע של נתיב נסיעה...<br />
מעבר לכך, זה באמת תלוי.
* האם/כמה בשוליים עצר הרכב העוצר?
* למה/האם דלתו של הרכב העוצר פלשה לתוך נתיב הנסיעה? <br />האם זה כי השוליים לא היו מספיק רחבים על מנת להכיל את הרכב והדלת במצב פתוח?
* מה היה שדה הראיה של שני הנהגים? זה הפוגע, וזה הנפגע?
* מדוע בחר נהג הרכב החונה לפתוח את דלתו בעת בה פתח אותה? האם לא היה סיפק בידיו להמתין רגע קט עד לחלוף הרכב הפוגע?

הדברים הבאים נכתבים תוך שימוש בהגיון הבריא שלי בלבד (לחוק אין תמיד קשה להגיון הבריא, בטח לא לזה שלי).<br />
תחושתי היא שזה שנהג באופן החריג (יותר) ישא (במרב) האשמה.<br />
נראה שלנהג העוצר היו יותר דרכים להמנע מן התאונה.<br />
יתכן כי היה יכול לעצור יותר "בעומק" השוּל.<br />
נראה כי יכול היה לצאת מן הדלת הימנית (המושב שלצד הנהג), ולהציב משולש אזהרה כמה עשרות מטרים לפני הרכב. משולש זה היה (אולי) תופס את עיניו של הנהג החולף, ומתריע בפניו לגבי הסכנה הצפויה.<br />
והכי חשוב, נראה כי נהג הרכב העוצר היה יכול פשוט להמתין כמה שניות, לשעת כושר בה לא יחלפו רכבים לצד רכבו.<br />
'''להבנתי,''' בעל הרכב העוצר צריך להראות כי היתה סיבה להתנהגותו. אחרת, התנהגותו תוכר כנמהרת.<br />
התנהגות נמהרת היא כזו שלא נוקטת בצעדי הזהירות האפשריים (במידת הסביר).<br />
נראה שהדבר היחיד שיכול היה הרכב החולף לעשות, הוא לבלום (לאחר שהדלת הוטחה לתוך נתיב הנסיעה).<br />
היכולת שלו לבלום במקרה זה היא פקטור של מהירות נסיעתו, ושל... הזמן שניתן לו על-ידי פותח הדלת.<br />
לטעמי, הרכב העוצר צריך להראות שהיה לו נחש ברכב או כל דבר דומה שגרם לו לפרוץ בבהלה מרכבו לתוכו של נתיב נסיעה (המיועד כאמור... לנסיעה).<br />
במידה ויוכיח את המיידיות הנדרשת, כנראה שהוא עדיין יהיה אשם, אך בנסיבות מקלות (נניח ללא כל עונש).<br />
[[משתמש:DavidB|דוד הירושלמי]] - [[שיחת משתמש:DavidB|שיחה]] 16:41, 21 באפריל 2012 (IDT)

* המונח "אשם" במובן הרחב הוא סובייקטיבי לחלוטין. מבחינת אכיפה - אם המשטרה חוקרת את התאונה, אפשר שיוגש כתב אישום נגד מי שלדעתה ביצע עבירה. מקרים
רבים מסתיימים ב[[הסדר טיעון]], כי הוא אינטרס חזק של כל הצדדים המעורבים - חוסך סיכונים ומשאבים לביהמ"ש, לתביעה ולנאשם. ללא הסדר טיעון - התוצאה
תלויה בנסיבות המקרה, בשיפוט ובייצוג המשפטי. מסקנה - חשוב מאוד להיזהר מאוד בדרכים. [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 22:32, 27 באפריל 2012 (IDT)

== כביש 23 מנהרות הכרמל ==
מדוע כביש 23 "מנהרות הכרמל" קיבל מספר 23? מספרים אי-זוגיים הרי הם כבישים מזרח-מערב.. ואילו כביש 23 הוא צפון-דרום.. הוא מחבר את דרום חיפה עם צפון חיפה או יותר נכון עם צומת הקריות. {{לא חתם||אלמ}}
:כפי שמוסבר בערך [[מנהרות הכרמל]] ובאופן מפתיע, מדובר בכביש רוחב (מזרח-מערב). מפות נוספות מוצגות באתר החברה המפעילה. [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 23:25, 27 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).

== נשים במכנסיים - האם נשים לבשו מכנסיים מעולם או שזו תופעה חדשה של הזמן האחרון?  ==
איך היו סדרי הלבוש בעבר? האם בתחילה רק גברים לבשו מכנסיים ונשים שמלות, או שבהתחלה כולם לבשו שמלות (גם נשים וגם גברים), ואחר כך רק גברים לבשו מכנסיים ונשים שמלות ורק אח"כ מכנסיים? [[מכנסיים|בערך]] כתוב משפט ערטילאי בנוגע לעניין ללא שום הרחבה או מקור. [[מיוחד:תרומות/176.13.251.148|176.13.251.148]] 20:53, 21 באפריל 2012 (IDT)
:התשובה אינה אחידה בזמן ובמקום. האם ביקרת ב[[בית התפוצות]] או ב[[מוזיאון ישראל]] (לא זוכר את האגף המדוייק, ביחוד אחרי הארגון מחדש שם, אבל לא קשה לברר) ? במוזיאונים אלה יש תצוגות של לבוש ממאות קודמות. למשל, במאות הקודמות, נשים יהודיות באזורים מסוימים ב[[צפון אפריקה]], וגם ב[[יהדות תימן|תימן]], נהגו ללבוש סוגים מסוימים של מכנסיים מתחת לחלק עליון שהיה מעין [[חצאית]] {{אנ|skirt}} או [[שמלה]] {{אנ|dress}}, מסיבות של [[צניעות]], כנראה, ולא כפריט לבוש עצמאי. עיין גם ב-[[:en:trousers#history|trousers#history]]. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 17:55, 22 באפריל 2012 (IDT)
::אם זה נקרא מכנסיים אפשר לסווג גם את התחתוניות הקדומות כסוג של מכנסיים שנלבשו על ידי נשים. [[משתמש:Zivya|TZivyA]] • [[שיחת משתמש:Zivya|אהמ?]] • 17:59, 22 באפריל 2012 (IDT)

== 2 שאלות על סיפורו של סולי פרל (סולומון פרל) ==

רבים כאן ראו את הסרט הנפלא "אירופה אירופה". השאלות הן: איך אייתו בגרמנית\אנגלית את השם של חברתו מהנוער ההיטלראי (שר"י) בגרמנית (לני לטש, דומני שכך), ואיפה אפשר לראות תמונות שלו מעברו? חוץ מכמה תמונות ספורות מגוגל לא מצאתי הרבה, אשמח לעזרה. תודה לכם. [[מיוחד:תרומות/79.179.157.36|79.179.157.36]] 13:37, 22 באפריל 2012 (IDT)
:ראה [[אירופה אירופה (סרט)]] ו[[שלמה פרל]].[[משתמש:The devious diesel|אודי]] - [[שיחת משתמש:The devious diesel|שיחה]] 11:38, 23 באפריל 2012 (IDT)
::זה לא מופיע שם כלל וכלל. [[מיוחד:תרומות/79.181.147.147|79.181.147.147]] 02:30, 25 באפריל 2012 (IDT)

== מלחמת העצמאות ==
בערך [[מלחמת העצמאות]] מופיעים נתונים על הצבאות שהשתתפו בקרב. מופיע שם: "פלסטינים וערביים מקומיים: 4,200". המידע הזה נראה מוזר, האם מתוך יותר ממיליון ערבים שהתגוררו בארץ (בתחומי המנדט), השתתפו בקרבות פחות מחצי אחוז? האם מישהו יכול לאשר, להפריך או להסביר את הנתון הזה?
:השאלה הזאת מקומה ב[[שיחה:מלחמת העצמאות]] • [[משתמש:Damzow|עודד (Damzow)]] • [[שיחת משתמש:Damzow|שיחה]] • [[וק:רובה|לימין שור!]] • 14:53, 22 באפריל 2012 (IDT)
::לפי "לא על מגש של כסף" מאת [[יהודה ואלך]] ביום הפלישה מנו הערבים כ-30,000 חיילים מצבאות ערב ועוד כ-10,000 מקומיים. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  14:54, 22 באפריל 2012 (IDT)

== מה זה דרייברים? ==
בתחום המחשבים שבה וחוזרת המילה 'דרייברים'. מה הם הדרייברים? [[מיוחד:תרומות/132.66.100.12|132.66.100.12]] 16:34, 22 באפריל 2012 (IDT)
:ראה [[מנהל התקן|דרייבר]]. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  16:35, 22 באפריל 2012 (IDT)

== [[תרמודינמיקה]] ==
האם אפשר לקבוע כ"חוק טבע": בגז אידיאלי בהתפשטות אדיאבטית, אנטרופיה נשארת קבועה? ככה זה נראה ב[[מעגל קרנו]]. האם זה ככה תמיד? מה הסיבות לזה? [[מיוחד:תרומות/109.67.191.245|109.67.191.245]] 17:00, 22 באפריל 2012 (IDT)
:צריך קצת להזהר. ראה את הערך [:en:Adiabatic process]]. זה נכון עבור התפשטות אדיאבטית הפיכה. בעקרון. תהליך אדיאבטי הוא כזה שלא נכנס חום מהסביבה. וכזכור <math>dQ=TdS</math>. אז אם התהליך הפיך זה אומר שdQ=0 גורר שגם dS=0. אבל אם הוא לא הפיך, בכל זאת יכולה להוותר אנטרופיה. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 00:24, 23 באפריל 2012 (IDT)

==מי הלחין את==
"למולדת שובי רוני" של [[אשר מזרחי]], המושר עתה בקולה הנהדר של [[אורית עטר]] ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 17:29, 22 באפריל 2012 (IDT)
:על [http://www.youtube.com/watch?v=vqFX1yb5iHY פי הערוץ הרשמי שלה ביוטיוב], לחן השיר הוא לחן תוניסאי עממי, שהפיק נדב ביטון ועיבדו ביטון ועטר. על פי אקו"ם קיים גם לחן של יוסף ברדה. [[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] - [[שיחת משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]] 18:02, 22 באפריל 2012 (IDT)
::אני יודע שזהו לחן תוניסאי-עממי. אני מנסה להתחקות אחרי מקורו. היה עוזר מאוד אילו ידענו היכן שמורים רשימותיו ותיעוד יצירותיו. הייתי רוצה מאוד לדעת פרטים על בני משפחתו. זהו הכיוון, בינתיים. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:28, 22 באפריל 2012 (IDT)
:::בנצי שלום, ע"פ המידע כאן [http://www.paperblog.fr/795888/les-orientaleslamouni-elli-gharou-mani-de-el-hadi-jouini/] וכאן [http://musique.arrabbe.over-blog.com/article-15994678.html] (מסנן הספאם לא מאפשר לי להקליד את הכתובת המקורית כקישורית, מחק r אחת ו־b אחת מהמילה שאחרי "musique"), מלחין השיר היה האדי ג'ואיני (בערבית: الهادي الجويني, בצרפתית: Hédi Jouini). מקווה שזה עוזר וכל טוב, [[משתמש:Tomn|Tomn]] - [[שיחת משתמש:Tomn|שיחה]] 19:09, 22 באפריל 2012 (IDT)
::::רב תודות לך. אני ממש מוקיר את תשובתך המהירה והמפורטת. הייתי בטוח שאצטרך לעזרתו של חוקר מוזיקה, אבל ניסיתי בכל זאת. מעניין איך הצלחת להגיע לזה. שבוע טוב ומבורך, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:23, 22 באפריל 2012 (IDT)
:::::בבקשה בנצי, שמח שיכולתי לעזור. ערב נעים, [[משתמש:Tomn|Tomn]] - [[שיחת משתמש:Tomn|שיחה]] 21:35, 22 באפריל 2012 (IDT)

== הקצאת זכרון דינמית ==

אני כותב תוכנית שמשחקת נגד המשתמש [[בול פגיעה]] בשפת C (אם היה "הכה את המומחה" בויקיספר הייתי שואל את זה שם. אבל אין שם). נניח שעשיתי את הקוד הבא:
<syntaxhighlight lang="c">
#include <stdio.h>
int main (void)
{
int *pointer = (int *) malloc(<size>);
p=realloc(p, <size> - 1);
free(p);
}
</syntaxhighlight>
(כלומר, למי שלא הבין את הקוד, עשיתי הקצאת זיכרון דינמית לבלוק זיכרון ואז הקטנתי את הבלוק ב-1)
אחרי שהקטנתי את הבלוק, איזה כתובת מהבלוק שוחררה? האחרונה או הראשונה?
תודה. --[[מיוחד:תרומות/77.125.95.160|77.125.95.160]] 19:48, 22 באפריל 2012 (IDT)
:במקרה הזה שום דבר לא שוחרר. הקצאות מיושרות לגודל שלמעבד קל לעבוד איתו (למשל גודל 32 ביט). realloc לא חייב לשחרר כלום גם אם הקטנת בעשרות בתים. בכל מקרה לא יחתך לך הבית הראשון. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 21:25, 22 באפריל 2012 (IDT)
::שים לב שיש לך מספר טעויות בקוד: לא בדקת מה קיבלת בmalloc, הrealloc מתייחס למשתנה אחר בכלל, אם הrealloc יכשל תאבד גם את המשתנה שכבר הקצאת, לא החזרת ערך לפונקציה main, הגודל לא יכול להיות שלא בגודל int. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 08:29, 23 באפריל 2012 (IDT)
:::נכון, אבל זה לא משנה. לא הרצתי את הקוד במציאות, זאת הייתה סתם דוגמא. [[מיוחד:תרומות/77.125.95.160|77.125.95.160]] 13:19, 23 באפריל 2012 (IDT)
:::אבל אם אני אקטין בגודל שנוח למעבד (למשל, גודל של Integer) אז הוא ישחרר כתובת כלשהי? [[מיוחד:תרומות/77.125.95.160|77.125.95.160]] 13:49, 23 באפריל 2012 (IDT)
:::(הכוונה היא שגם <size> וגם מספר הבתים שהורדתי מהבלוק מתחלקים בגודל של Integer) [[מיוחד:תרומות/77.125.95.160|77.125.95.160]] 13:53, 23 באפריל 2012 (IDT)
::::כנראה שהתשובה היא: תלוי במימוש של realloc/malloc שבפני עצמו תלוי גם במכונה ובמערכת ההפעלה שאתה עובד איתה. לשחרר זיכרון קטן זה  יכול להיות מאוד לא יעיל כי זה מגדיל את השברור (פרגמנטציה) בזיכרון. כמובן שזה תלוי בהרבה גורמים. --[[משתמש:Elaz85|אלעזר]] - [[שיחת משתמש:Elaz85|שיחה]] 14:19, 23 באפריל 2012 (IDT)
:::::אז איך אפשר להקטין את גודל הבלוק בגודל זיכרון קטן? --[[מיוחד:תרומות/77.125.95.160|77.125.95.160]] 15:49, 23 באפריל 2012 (IDT)
::::::אם זה ממש ממש קריטי, אתה יכול לעשות ניהול זיכרון משל עצמך. אופציה אחרת (לא מאוד יעילה) היא פשוט לשחרר ולהקצות מחדש. אם תפרט את ההקשר שבשבילו זה חשוב לך יהיה אפשר לתת תשובה טובה יותר.  --[[משתמש:Elaz85|אלעזר]] - [[שיחת משתמש:Elaz85|שיחה]] 01:29, 24 באפריל 2012 (IDT)
:::::::או להשתמש בקריאות מערכת הפעלה מתאימות (אלה שבהן משתמשת realloc). אני חושב שבלינוקס זה אפשרי. אין לי מושג לגבי חלונות. --[[משתמש:Elaz85|אלעזר]] - [[שיחת משתמש:Elaz85|שיחה]] 01:31, 24 באפריל 2012 (IDT)
::::::::מה זאת אומרת "ניהול זיכרון משל עצמי" (אני לא כל־כל מנוסה בזיכרון דינמי)? כלומר, אני אעשה פרוצדורה משלי שדומה ל-realloc במטרתה אך שונה באלגוריתם שלה (כך שהיא תוכל להקטין את גודל הבלוק בגודל זיכרון קטן)? --[[מיוחד:תרומות/77.127.57.229|77.127.57.229]] 19:14, 29 באפריל 2012 (IDT)
:::::::::למשל. הכל תלוי מימוש, מערכת הפעלה ומכונה. --[[משתמש:Elaz85|אלעזר]] - [[שיחת משתמש:Elaz85|שיחה]] 00:18, 30 באפריל 2012 (IDT)

== מונחים במתמטיקה ==

מה ההבדל בין "טרנספורם"(התמרה), "פונקציונל", "אופרטור" ו"הרכבת פונקציות"? הכל זה פעולות שעושים על פונקציה ומקבלים פונקציה אחרת, לא? למה לדוגמה "נגזרת" היא אופרטור ולא "התמרה"? [[מיוחד:תרומות/109.67.191.245|109.67.191.245]]
: אני חושב שעיקר ההבדל הוא מונחים היסטוריים. [[אופרטור]] בדרך כלל מציין התאמה שלוקחת פונקציה ממרחב וקטורי V ומחזיר פונקציה אחרת באותו מרחב, כלומר: <math>T:V \to V</math>, ובדרך כלל גם מניחים שהאופרטור הוא ליניארי. "[[טרנספורם]]" לוקחת פונקציה ממרחב אחד ומעבירה אותה למרחב שונה (למשל מ"מרחב הזמן" t ל"מרחב התדר" <math>\omega</math>). [[הרכבת פונקציות]] היא התאמה המקבלת 2 פונקציות <math>f: A \to B \ , \ g: B \to C</math> ומחזירה פונקציה <math>g \circ f : A \to C</math> שהיא במרחב אחר לגמרי, והיא לא בהכרח ליניארית. לבסוף, היסטורית [[פונקציונל]] היא התאמה שמקבלת פונקציה במרחב וקטורי V ומחזירה סקלר בשדה F מעליו מוגדר V, למשל: <math> \phi : ( [0,1] \to \mathbb{R} ) \to \mathbb{R} \ ; \ \phi(f) = \int_0^1 f(x)dx </math> ובדרך כלל מוסכם שלפי הגדרה פונקציונל הוא ליניארי (יש כאלה שלא מסכימים, ומציינים במפורש "פונקציונל לינארי" עבור פונקציונל שהוא גם לינארי). בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  21:29, 22 באפריל 2012 (IDT)

== למה קידום השד העדתי, לגווניו השונים של הקידום, הוא דבר חוקי? ==
איני דמוקרטי פנאטי, אני דומקרטי ריאלי, ובעד סייגים לדמוקרטיה, אני דמוקרט מתגונן. אני בעד לצנזר ולהעניש אנשים שמקדמים את השד העדתי ומנציחים סטריאוטיפים כוזבים. ואני שואל, למה נותנים לשד העדתי במה בטלוויזיה?, חוץ מהקומוניסטים, איזה עוד קבוצות, הומאניות יותר או פחות, מתנגדות לשדים עדתיים למיניהם?. תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:יש כאלו שבעיניהם "קידום השד העדתי" נכלל במסגרת חופש הדיבור. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 21:40, 22 באפריל 2012 (IDT)
::מעניין אותי איזה מה הסיבות שגורמות לדמוקרט פנאטי לשרוף צמיגים. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  23:54, 22 באפריל 2012 (IDT)
:::הוא טוען שהוא אינו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 08:34, 24 באפריל 2012 (IDT)
:למה בדיוק אתה קורא "השד העדתי" ? על איזה "סטריאוטיפים כוזבים" אתה מדבר ? תן דוגמאות קונקרטיות אליהן ניתן להתייחס. יכול להיות שאתה מתכוון לטיפוחו של 'שד' כזה, או שאין מדובר ב'שדים' אלא בדיון לגיטימי כזה או אחר על עוולות חברתיות, דיון שלו היבטים היסטוריים וחברתיים. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 08:34, 24 באפריל 2012 (IDT)
::אני חושב שהבנת אותי היטב גם בלי דוגמאות קונקרטיות. הפילוג והסיווג האווילי והפטרנליסטי של בני אדם לקבוצות, בלי שבהכרח יזדהו עם קבוצות כאלה, ובלי בסיס רציני לכך, דבר המפצל בני אדם לקבוצות נון-פרקטיות ואף, בנסיבות שונות, יכול לסכנם, חד משמעית. [[מיוחד:תרומות/79.181.147.147|79.181.147.147]] 02:29, 25 באפריל 2012 (IDT)
:::לנחש אני יודע לבד. בכל זאת, דבריך אינם קונקרטיים דיים, ושאלתי לא הועלתה לתפארת המליצה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:56, 25 באפריל 2012 (IDT)
::::החלוקה לקבוצות היא מאפיין ותיק וחזק מאוד באנושות, כנראה משום שהיא מקלה על תפיסת העולם של האדם ומקנה ביטחון. בדומה למאפיינים רבים נוספים, היא כנראה לא תיעלם בקרוב. ולא בטוח שהבנתי לאיזה קומוניסטים נאורים התכוונת, לקיבוצים או לדיקטטורות? [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 23:28, 27 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).  
:::::בנצי, עובדה שאחרים הבינו אותי בלי זאת, וגם אתה כמובן. לפלוני, וגם לבנצי, סילחו לי על שלא ציינתי לעיל שאני מדבר על החלוקה העדית הנלעגת כאן בארץ. [[מיוחד:תרומות/79.181.147.147|79.181.147.147]] 21:01, 25 באפריל 2012 (IDT)

== מי הרג את טרומפלדור ==

מישהוא יודע איזה צבא ערבי כבש את תל חי? מהערך [[טרומפלדור]] לא באמת מובן איזה צבא זה היה[[מיוחד:תרומות/213.151.48.139|213.151.48.139]] 21:12, 22 באפריל 2012 (IDT)
:זה לא היה צבא סדיר אלא כוחות מורדים תחת הנהגתו של [[כאמיל חוסיין אפנדי]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 21:16, 22 באפריל 2012 (IDT)

== מה לדעתכם\ן הכוונה במרכבת נדיבי עם?  ==

כפי שמצוטט מתוך פתיחה לשאלה המופנית ל[[רבנו תם]]: "רבינו יעקב אב נר בן נר זיון וזיהרן כבר בתיה, ומבלעדיך אין איש להרים ידיו ורגליו ב'''מרכבת נדיבי עם''', כי לך ניתנה (תורה) למורשה, ועל פיך אנו חיים." [[משתמש:Anonymous|Anonymous]] - [[שיחת משתמש:Anonymous|שיחה]] 12:59, 23 באפריל 2012 (IDT)
: יש פסוק בשיר השירים - "לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב". מרכבת נדיבי העם נשמע כמו ביטוי מליצי למועצת המנהיגים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:47, 23 באפריל 2012 (IDT)
::תודה! [[משתמש:Anonymous|Anonymous]] - [[שיחת משתמש:Anonymous|שיחה]] 15:56, 23 באפריל 2012 (IDT)

== שריפת צמיגים ==

למה שורפים צמיגים בהפגנות לא חוקיות? למה צמיגים ולמה לשרוף? [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 13:16, 23 באפריל 2012 (IDT)
:זה עושה המון עשן, שנראה למרחק רב. מה שעונה על שתי השאלות. --[[משתמש:Elaz85|אלעזר]] - [[שיחת משתמש:Elaz85|שיחה]] 14:20, 23 באפריל 2012 (IDT)
::זה אמצעי שימושי לחסימת כבישים, כי כשהם בוערים קשה להזיז אותם. [[משתמש:איתמר ק.|איתמר ק.]] - [[שיחת משתמש:איתמר ק.|שיחה]] 16:07, 23 באפריל 2012 (IDT)
:::פילוסופיה של ונדליזם :) • [[משתמש:חיים 7|חיים 7]] • ([[שיחת משתמש:חיים 7|שיחה]]) • א' באייר ה'תשע"ב •  16:08, 23 באפריל 2012 (IDT)
::::קשור, אבל לא- את זה ראיתם? [http://pcdn.500px.net/6816260/cf81b8bb86d3a3bcad75a684470068bf04f11d2a/4.jpg]
זו שריפת צמיגים! [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 20:49, 24 באפריל 2012 (IDT)
:ובהקשר הזה, תמיד נחמד להיזכר בגיבוב הצבאי "צמב"רים בוערים" כמו גם "פס סס"ל לבן". [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/שם החשבון שלכם|תרומות]] • ט' באייר ה'תשע"ב •  12:00, 1 במאי 2012 (IDT).

== שאלה חשובה ==
האם יש יותר מכורסים מבוגרים מצעירים?, אני רואה הרבה יותר מכורסים, בים, בבריכה, בהרבה מקומות, שהם "מבוגרים" גיל 40 פלוס למרות שבשאר הגוף הם לכאורה בסדר, הם לא נראים שמנים יותר מדיי בשאר הגוף. למה יש כרס להרבה גברים מבוגרים? זה משהו הורמונאלי?, למה כל כך קשה להם להוריד אותה. תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:באופן כללי, [[השמנה]] רווחת יותר אצל מבוגרים מאשר אצל צעירים. (למשל: בערך כתוב ש- 20% מהילדים ו-60% מהמבוגרים בארצות הברית סובלים ממנה) שני גורמים אפשריים: ילדים גדלים, ומנצלים את הקלוריות לגדילה, וצעירים (כולל ילדים) עושים יותר כושר ממבוגרים, ומתרוצצים יותר. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 18:27, 24 באפריל 2012 (IDT)
:: מצאתי [http://www.wisegeek.com/why-do-people-gain-more-weight-as-they-get-older.htm מאמר] על זה. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 18:28, 24 באפריל 2012 (IDT)

== שטות צבאית ==
בארוחות לטירונים וכדומה, יש מה שנקרא "תדרוך" לפני כל ארוחה, ב"תדרוך" הזה, כל פעם ה"אחראי" מסביר איך לאכול נכון, עם סכין ומזלג, ומציין שהסכין והמזלג נמצאים מימין ושמאל. אני רוצה לשאול, איפה התחיל המנהג הזה? וגם, למה לא מבטלים אותו? [[מיוחד:תרומות/79.183.149.192|79.183.149.192]] 22:15, 23 באפריל 2012 (IDT)
:אתה מדבר בהכללה. האם זה נהוג בכל מקום ? זה נשמע כמו איזה 'הווי' שהתפתח לו בבסיס כלשהו. כבר שמענו על סוגי 'פולקלור' צבאיים, גרועים בהרבה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 08:21, 24 באפריל 2012 (IDT)
:בטח מדובר על בסיס מפונק (חיל אוויר? ים?) שלא שייך ל"ירוקים". בבסיסי שריון וחי"ר שהכרתי, היה או רק מזלג או רק כף או רק סכין(!), אבל האוכלים שם לא זוכים לשילוב מתורבת של סכו"ם. דווקא חבל ששם לא עשו הדרכות על איך לאכול מרק עם מזלג או אורז עם סכין. [[משתמש:יוסי|יוסי מחשבון אחר]] - [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 09:21, 24 באפריל 2012 (IDT)
::לא יודע מה אתכם - בכל בסיס שבו הייתי היה סכין, כף ומזלג (לא תמיד נקיים), ואף אחד מעולם לא הסביר לי איך להשתמש בהם. [[משתמש:דניאל צבי|דניאל צבי]] • [[שיחת משתמש:דניאל צבי|שיחה]] 09:28, ב' באייר ה'תשע"ב (24.04.12)

: בשירותי הצבאי אכלתי במספר לא קטן של בסיסים. באף אחד מהם לא קיבלתי "תדרוך ארוחה" (וכן, יצא לי לאכול נקניקיות עם כף). ממש מסקרן אותי- באיזה בסיס מדובר? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 14:54, 25 באפריל 2012 (IDT)

* יש לי הרגשה שמדובר בתדרוך נימוסי שולחן בבסיס מושקע של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], בין [[בית קולנוע|אולם הקולנוע]] ל[[בריכת שחייה|בריכה]]. עם כל הכבוד לחה"א, הכנותיו לביקור אפשרי ב[[איראן]] וכו'. [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 23:40, 27 באפריל 2012 (IDT)

== דמוגרפיה בצה"ל ==

צה"ל או גוף מוסמך אחר כלשהו, מספקים נתונים אודות הדמוגרפיה של צה"ל? (כגון אחוז הנשים, אחוז הדתיים וכדו') במידה וכן היכן ניתן לצפות בנתונים? [[משתמש:הוי ארצי|הוי ארצי]] - [[שיחת משתמש:הוי ארצי|שיחה]] 11:22, 24 באפריל 2012 (IDT)

== שגיאות ניסוי ==
נגיד שבניסוי מודדים שני גדלים x ו-y כדי לחשב בעזרתם את (f(x,y. למה השגיאה ב-f כתוצאה מהשגיאה במדידת x ו-y אינה מוערכת ע"י f'(x)dx +f'(y)dy כאשר dx ו-dy השגיאות ב-x ו-y בהתאמה (קירוב ליניארי), אלא ע"י שורש של סכום הריבועים של הביטויים האלה? תודה, [[מיוחד:תרומות/94.159.188.250|94.159.188.250]]
: הביטוי הלינארי שכתבת הוא ההערכה הטובה ביותר (מסדר ראשון) לגודל השגיאה. לכן, בכל מקרה קונקרטי (שבו dx,dy ידועים) עדיף להשתמש בנוסחה הזו. עם זאת, אם אינך יודע את גודל השגיאה (וכיוונה!) מראש, אלא רק חסם על השגיאה (או סטיית התקן שלה) תוכל לחסום את השגיאה בעזרת שורש סכום הריבועים המתאים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:26, 24 באפריל 2012 (IDT)
::תודה, אבל למה דווקא שורש סכום הריבועים? [[מיוחד:תרומות/94.159.188.250|94.159.188.250]]
::: כי זו סטיית התקן של השגיאה, בהנחה שהשגיאות בשני הצירים בלתי תלויות. וגם בגלל שזו הנורמה של וקטור השגיאה, אם חושבים עליה כתוצאה דו-ממדית. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:34, 24 באפריל 2012 (IDT)

== מתי יהיה מאגר DNA של כל אזרחי ישראל? ==
מתי יהיה מאגר DNA של כל אזרחי ישראל? {{לא חתם||אלמ}}
:לא בזמן הקרוב, ואולי אף פעם. חוק [[המאגר הביומטרי]], שצפוי לצאת לפועל בעשור הקרוב, כולל רק טביעות אצבעות ותווי פנים, וגם הוא זוכה לביקורת רבה, למשל של [[האגודה לזכויות האזרח בישראל]]. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 16:27, 24 באפריל 2012 (IDT)
::אין דבר כזה "אף פעם", גם לא תחת אולי. מתישהו, וזו שאלה של זמן, הביוטכנולוגיה תתעצם במידה כזו שהשליטה בכמויות מידע עצומות, מהסוג האצור בגנום, או בגנומים של אוכלוסיות, תהיה דבר של מה בכך. זה יהיה זמין מדי. קל מדי להשגה ולאצירה. יהיה צורך בכלים משפטיים אחרים לגמרי וכלי בקרה טכנולוגיים תואמים שיבטיחו אותם, שכן, עולם האתיקה והמשפט הם אלה שיצטרכו להתמודד עם התנאים והאפשרויות החדשות, ולא להיפך. עם זאת, אינני חושב שהאתיקה תוזנח, משום שזהו ערך אנושי, כל עוד קיימת אינטראקציה בין בני אדם. כך, לפחות, במדינות מתוקנות. אני מודה שהחשש מהבאות גורם לי לחשוב שאולי כדאי לעצור את התקדמות המחקר המוביל לכך. אבל, מסופקני אם ניתן הדבר. דומה הדבר לכניסה ל[[ג'ונגל]] מסוג חדש, מבלי להכיר את עיציו, את החיות שבו, ואת מידת המסוכנות שבהם. עולם חדש לגמרי. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:33, 24 באפריל 2012 (IDT)

== אלוהים מבטל תורה מיהודי? ==
איך יסבירו דתיים מקרה של דתי שעבר תאונה וקיבל אמנזיה רטרוגרדית חלקית לא עלינו, ומתוקף פגיעתו ב[[אנרגם]] ש[[קורטקס]], שכח דברי תורה מסוימים שלמד וצריך ללומדם שוב. תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:שאלתך איננה רלוונטית משום שהיא סותרת את חוקי הטבע, וכבר קבע הרמב"ם, לפני כ-900 שנה, שאין חריגה מחוקי הטבע. כל [[זיכרון]] וכל [[למידה]] מבוססים, בסופו של דבר, על [[תא עצב|תאי עצב]] ועל הקשרים או האינטראקציות ביניהם. מבחינה [[נוירולוגיה|נוירולוגית]] אין הבדל עקרוני בין צבר אחד של קשרים לבין צבר אחר, ועל שניהם חלקים אותם חוקים, [[פיזיקה|פיזיקליים]] ו[[ביוכימיה|ביוכימיים]], ללא קשר ל'תכולה' האצורה בקשרים אלה. אין הפלייה בין [[נוירון]] למישנהו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:21, 24 באפריל 2012 (IDT)
::shwei shwei ya habibi, למה סותרת את חוקי הטבע?. מה ההוכחה שהתשתית ל"מידע" היא כלל-תאית (קרי, שבכל תא וקשריו יש את כל המידע שיש בכל שאר התאים וקשריהם, אם הבנתיוך נכון) ולא פזור בנוירונים עצמם במעין מאגר ביולוגי שטבעו לא ברור כעת?. יש חוקרים שסבורים למשל שהחומר השחור מאחסן זכרון לוקומוטורי פרוצדרואלי, ופגיעה בו מנטרלת יכולות אלה באופן עקיף (לא ישיר כגון פגיעה בקורטקס). מנין לך שאין הפלייה בין נוירון למשנהו?. תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:::א. האם אתה השואל המקורי ? נא חתום בסוף תגובתך, כמקובל (4 טילדות (~) בסוף).
:::ב. לא היבנתי את שאלתך לגבי "כלל תאית". בכל מקרה, סוד המידע טמון במורכבות של אינטראקציות (התלויה, מצידה, בגודל המערכת או הצבר). ככל שרמת המורכבות גבוהה יותר, נוצרות 'ישויות' חדשות. 'ישויות' אלה נמדדות בניסויים. המחקר טרם הושלם, אבל זהו הכיוון. 
:::ג. השאלות שלך אינן מדעיות. נסה למשל, גם להשיב על בעיות יסוד, כמו '''על בסיס מה, עקרונית, יהיה הבדל בין שני נוירונים''', ולא רק להעלות קושיות. דומני שנקודת המוצא שלך איננה מדעית, או לוקה מאוד מבחינה זו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:30, 24 באפריל 2012 (IDT)
::::בנצי, גם אני לא הבנתי מה הבעיה המדעית בדברי השואל (להבדיל מהשאלה עצמה, שנראית לי דמגוגית ללא מטרה). למה לא ייתכן שעקב תאונה אדם יישכח דברי תורה? [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 19:53, 24 באפריל 2012 (IDT)
:::::איפה בדבריי אתה רואה ש"לא יתכן" ? אולי דבריי לא היו חדים דיים: כשאני אומר "אין הפלייה בין נוירון לבין נוירון", כוונתי היא שתהליך אובדן זיכרון לגבי אופן פתרונה של משוואה ריבועית, למשל, אינו שונה, עקרונית, מאובדן זיכרון של תובנה מכל תחום אחר (עד כדי ההבדל בין התהליך המוביל לתובנה מתימטית או פיזיקלית, ויצירת המודעות להן, לבין תובנות מדיסציפלינות אחרות). [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:39, 24 באפריל 2012 (IDT)
:א. דבר זה ייתכן בהחלט.
:ב. איננו מבינים את מעשיו של [[הקב"ה]].
:ג. ניתן לשאול על פי אותו עיקרון מדוע חלק מהאנשים נולדו עם חוסר מסויים שמונע מהם לקיים מצווה כלשהי ([[עקרות]], לדוגמה).
ענה על השאלה? [[משתמש:אורח פורח|‏Hobo]] ‏'''X''' ‏[[שיחת משתמש:אורח פורח|Hobot]]‏  20:08, 24 באפריל 2012 (IDT)
::א. קביעתך אינה מנומקת. ההסבר למה זה כך, מבחינת חוקי הטבע, נמצא בתשובתי הקודמת.
::דבריך בשני הסעיפים הבאים נעדרי משמעות מדעית. אתה משרבב תכלית דתית במערכת טבעית. לשרבוב כזה ישנה משמעות דתית בלבד, ולא טבעית או מדעית. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:39, 24 באפריל 2012 (IDT)
:::שלום בנצי, אני הוא שואל השאלה, מי שכתב את התגובות לעיל (א, ב, ו-ג, אינו אני). ובכן, לפי הידוע לי, מה גם שאין הסכמה בנושא, אלא, שמקובל להניח שנוירונים שונים מאחסנים מידע מסוגים שונים, בקורטקס מאוחסן זכרון נון-פרוצדוראלי, סמנטי, ואפיזודי, בעוד שבחומר השחור, למשל, מאוחסן מידע פרוצדוראלי כנזכר לעיל, כמו כן, גם בגרעיני הבסיס, כמו שבאזור V4 (ראייה אסוציאטיבי), מאוחסן מידע על קביעותם של גווני צבע, והרשימה עוד ארוכה. הטענה כי כל הנוריונים, ללא יוצא מן הכלל, מאחסנים את אותו המידע בדיוק (אם הבנתי נכון וזו טענתך), היא שגויה בתכלית.

ככה ש, אם נניח, תיאורטית גרידא, שיוסי חס ושלום עבר תאונה וקיבל כזו אמנזיה, וחלקים מהקורטקס שלו נפגעו, שאוחסן בהם מידע בנוי, קרי, מידע "יהודי-אורתודוקסי", כפי שהמוח שמר אותו, הרי שיאבד מידע זה.

נניח וזה קורה, והשאלה לא מכוונת אליך, אלא אל "דתיים" (למקרה שאינך כזה), האם, האל יבטל תורה מעבדו הנאמן, כביכול..?. [[מיוחד:תרומות/79.181.147.147|79.181.147.147]] 02:26, 25 באפריל 2012 (IDT)

* מנקודת מבט דתית - אין הכרח שאדם יבין את מעשי ה', משום שה' הוא ישות עליונה, ואינו כפוף לכללים אנושיים או להיגיון אנושי. העובדה שהאדם מנסה להבין את מעשי ה' היא עדות לתבונתו וחלק מן העבודה הדתית, אבל אינה מחייבת מציאת תשובה הגיונית (לאדם) לכל שאלה. להזכירך - במהלך ההיסטוריה בני אדם רבים ספגו פגיעות קשות, לרבות היהודים. דוגמה למערכת יחסים דומה במקצת לשם המחשה: אדם יוצר בובות מנייר, ומחליט להשמיד חלק מהן. מנקודת המבט של האדם אין כאן בעיה הגיונית או מוסרית, אך מנקודת המבט של הבובות יש כאן בעיה גדולה שקשה להן להסביר. [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 23:53, 27 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).  

יותר בני-אדם יש שלא נולדו משנולדו. עד שאתה מקשה על ביטול תורה של יהודי אחד, תוכל להקשות על כל ההמונים האלה שלא קיימו מצווה אחת מימיהם. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 03:32, 25 באפריל 2012 (IDT)
:בנצי, השואל הפנה שאלתו לדתיים. כלומר הוא רוצה הסבר על בסיס דתי, לא מדעי. כל מה שקשור לביולוגיה ולפיזיקה הקשורה לא רלוונטי פה. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 08:56, 25 באפריל 2012 (IDT)
:אין ולו אדם אחד שלא נולד. &rlm;[[משתמש:nevuer|nevuer]]&rlm; • [[שיחת משתמש:nevuer|שיחה]] 12:17, 25 באפריל 2012 (IDT)
:: "תנו רבנן: שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא. עכשיו שנברא - יפשפש במעשיו". מפרש [[אלתר דרויאנוב|רבינו אלתר]]: נוח לו לאדם שלא נברא משנברא, אבל מי זוכה לזה - בקושי אחד מאלף. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:33, 26 באפריל 2012 (IDT)

* פילוסוף ידוע טען ש"הפרס הכי גדול הוא לא להיוולד", אבל לאנשים חיים קשה להגיע לרמת אובייקטיביות כזו, שתאפשר ניתוח טענה כזו לעומק... [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 23:53, 27 באפריל 2012 (IDT)
(במקור מחוץ לחשבון).
:::לא ממש הבנתי את השאלה המקורית. האדם, לפי התפיסה הדתית, מחוייב לקיים את מצוות האל ככל יכולתו. האל לא מחוייב לשום דבר. לכן, אין כלל שאלה. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/שם החשבון שלכם|תרומות]] • ט' באייר ה'תשע"ב •  12:07, 1 במאי 2012 (IDT).
:ההבטחה של התורה: "כי לא תשכח מפי זרעו" אינה נוגעת לכל יהודי ויהודי אלא נוגעת לכלל כולו, שהתורה לא תשכח מפי עם ישראל כולו. בעצם, כלל לא מדובר בהבטחה אלא בציווי לעם שלא לשכוח את התורה. כאשר אדם אינו יכול לקיים מצווה, כמו זכירת התורה, הוא אנוס ועל כן פטור. 
:בפרקי אבות כתוב: "רבי דוסתאי ברבי ינאי אומר משום רבי מאיר, כל השוכח דבר אחד ממשנתו--מעלין עליו כאילו הוא מתחייב בנפשו, שנאמר "רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד, פן תשכח את הדברים" (דברים ד,ט).  יכול אפילו תקפה עליו משנתו:  תלמוד לומר "ופן יסורו מלבבך" (שם)--הא אינו מתחייב בנפשו, עד שיישב לו ויסירם מליבו". כלומר, האיסור הוא כאשר אדם משכיח את הדברים ולא על השוכח מסיבות רפואיות. 
:לגבי היהודי אשר סיבות רפואיות גורמות לו לשכוח את התורה, הדבר כבר נדון ב[[שולחן ערוך הרב]] ובו קבע האדמו"ר הזקן רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] שאדם שאינו מצליח לזכור את הנלמד צריך ללמוד שוב ושוב את המינימום שהוא יכול ללמוד ולזכור ולא ללמוד חומר חדש תוך שכיחת הישן. למעשה, רוב הלומדים כיום נוהגים להיפך ולומדים יותר על חשבון חזרות. כבר התלוננו על כך גדולי עולם, כמו המהר"ל, אבל המציאות חזקה יותר. יש עם זאת את [[שיטת זילברמן]], [[מפעל הש"ס העולמי]] ועוד מיזמים כאלו. [[משתמש:עדירל|עדירל]] - [[שיחת משתמש:עדירל|שיחה]] 12:32, 1 במאי 2012 (IDT)

== סימון דיראק ==

שאלה אולי קצת דבילית, אבל איך רושמים בסימון דיראק <math>f(x)=g(x)</math> (פונקציות מצב) או איך רושמים <math>c=\int g^*(x)h(x)dx </math>? [[מיוחד:תרומות/109.67.191.245|109.67.191.245]] 22:03, 24 באפריל 2012 (IDT)
: <math>\langle x | f \rangle = \langle x | g \rangle</math> ו-<math>c = \langle g | h \rangle</math>. ראה [[סימון דיראק]]. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  19:17, 25 באפריל 2012 (IDT)

== עזרה בזיהוי חיפושית ==

[[קובץ:Beetle_lotz.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חיפושית נחמדת]]
שלום רב, אודה למסייעים בזיהוי החיפושית שבתצלום. הגברת המצודדת צולמה בבורות לוץ לפני כחמש שנים. תודה רבה לעוזרים, [[משתמש:Tomn|Tomn]] - [[שיחת משתמש:Tomn|שיחה]] 22:49, 24 באפריל 2012 (IDT)
: ראה [http://www.flickr.com/photos/zachievenor/7079441011/in/photostream כאן]. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  22:54, 24 באפריל 2012 (IDT)
::נהדר MathKnight, תודה רבה על התשובה המהירה וכל טוב, [[משתמש:Tomn|Tomn]] - [[שיחת משתמש:Tomn|שיחה]] 22:59, 24 באפריל 2012 (IDT)

== ג'ון ראסקין - עברית ????? ==
1. היכן ניתן לקרוא מספריו בעברית?!??
2. האם הוא זה שכתב את האוטוביוגרפיה "פראטיריה", שהיתה שגורה על לשונו של [[מרסל פרוסט]]??!?!? {{לא חתם||אלמ}}
:[[סימן שאלה]] אחד יספיק. {{אנונימי}}
:His last great work was his autobiography, Praeterita (1885–89) (meaning, ‘Of Past Things’ הוא זה שכתב את הספר השפיע על פרוסט. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 11:31, 25 באפריל 2012 (IDT)
::ויש לקרוא אותו בעברית?! {{לא חתם||אלמ}}

== אי- וודאות ==

שאלה קצת פילוסופית אולי( אני לומד קוונטים)-

זה שאין לי אפשרות לקבוע מראש חד משמעית את המצב- באמת אומר שהמצב לא נקבע חד משמעית לפני המדידה? נשמע לי מאוד לא ברור ש"כל עוד לא ראית באיזה כד נמצא הכדור הוא נמצא בכל אחד מ4 הכדים בו זמנית" (הרי הוא נמצא רק באחד מהם). זה שאני לא יודע אם החתול חי או מת לא באמת מוכיח שהוא 50% חי 50% מת, אלא רק אמור שאני לא יודע באמת מה המצב שלו.

רק בבקשה בלי תשובות עצבניות של "לך תלמד לפני שאתה שואל שאלות". [[מיוחד:תרומות/79.180.198.37|79.180.198.37]] 11:09, 25 באפריל 2012 (IDT)

* קודם כל אנו חייבים לשאול שאלות, אחרת איך נלמד ונתקדם. אפשר להבין את הטענות שמאתגרות אותך, הן לא סותרות את הניסוח שלך אלא מציגות את המצב
מכיוון אחר. בחשיבה פילוסופית נסה "לפתוח את הראש" לרעיונות אחרים מהרעיונות שאתה רגיל אליהם. מבחינת העובדות אין הבדל. [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 00:01, 28 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).

== יותר בני-אדם יש שלא נולדו משנולדו? ==

שאלה בעקבות מענהו של עוזי ו. לשאלה קודמת.  היום יש כ-7 מליארד אנשים. קראתי איפהשהו שעד היום חיו כ-100 מליארד אנשים (לא ברור לי איך חישבו, וממתי קבעו שהאדם הוא אכן אדם, אבל זה לא חשוב).{{ש}}
אז בהתחשב בכל מני נבואות אפוקליפטיות למיניהן, האם באמת מספר האנשים שלא נולדו גבוה מאלה שנולדו? האם יש תחזית מתי זה יקרה (אם ניקח את הזמן הנוכחי כחציון)? ואם המספר 100 מליארד הוא אמיתי, האם אפשר לדעת מתי חיו 50 מליארד אנשים? (סתם הרהור משונה ביום זכרון) [[משתמש:Doronve|Doronve]] - [[שיחת משתמש:Doronve|שיחה]] 11:31, 25 באפריל 2012 (IDT)
:באתר [http://www.vaughns-1-pagers.com/history/world-population-growth.htm הזה] אכן כתוב "The total number of humans that have ever lived has been estimated at 110 billion. Approximately 6% of all those people are alive today." אני מניח שכדי לחשב זאת  יש לבצע "אינטגרל מתחת לעקומה" כלומר לסכום את כל המספרים אבל להניח הנחה כלשהיא על מספר האנשים החופפים, כלומר לסכום רק בקפיצות של 70 שנה או משהו כזה. עוזי ו. ידע בוודאי לאמר איך נכון לעשות זאת. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 11:52, 25 באפריל 2012 (IDT)
:[[אוכלוסייה]] גדלה באופן [[פונקציה מעריכית|מעריכי]], כך שאם ידועים נתונים על גודל האוכלוסייה בזמנים מודרניים אפשר להעריך את גודל האוכלוסייה בעבר. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 12:49, 25 באפריל 2012 (IDT)
:: קח בחשבון הכחדות המוניות ([[המגפה השחורה]], כיבוש [[העולם החדש]], [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[השואה]], הטיהורים של [[סטלין]] ו[[מאו]] ועוד). בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  13:01, 25 באפריל 2012 (IDT)
:::למגפה השחורה באמת היתה השפעה הרסנית על אוכלוסיית העולם, אך מאז שהיא נכחדה במאה ה-14 אוכלוסיית העולם צמחה באופן חיובי. שיעורי הלידה דווקא צמחו במלחמת העולם השנייה, וקצב הגידול של אוכלוסיית העולם לא נפגם במהלכה. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 13:53, 25 באפריל 2012 (IDT)
::האם בכל זמן כל אוכלוסיה גדלה באופן מעריכי? האם אין תקופות שגודל האוכלוסין הוא קבוע פחות או יותר? לדוגמא - אוכלסיית בעלי חיים בסוואנה באפריקה (אם נוציא את האדם מהמשוואה) אוכלי העשב מוגבלים בכמות הצמחייה מצד אחד, ומטופריהם מהצד השני. אוכלוסית הטורפים לעומתם גם כן לא גדלה מעריכית - הרי אם יהיו יותר מדי טורפים, לא יהיה להם מספיק מזון. אז אם נחזור לאדם - רק מתקופת המהפכה החקלאית, אפשר לדבר על גידול מעריכי. בקיצור - המשוואות לא כל כך פשוטות מתמטית. [[משתמש:Doronve|Doronve]] - [[שיחת משתמש:Doronve|שיחה]] 14:33, 25 באפריל 2012 (IDT)
:::האמירה של עוזי ו עריטלאית לחלוטין ולכן איני רואה המון טעם לעסוק בה. כל אדם שחי אי פעם הוא יחסי, לזמן, למקום, לכימיה שאליה נחשף ברחם, לאנדוקרינולוגיה הייחודית לו, למספר המדוייק של תאים בגופו. הכל יחסי בסופו של דבר. רק החיים משותפים לכולנו, או "הנשמה" אם תרצו, שאני מאמין בקיומה, אך מבין את המושג אחרת לחלוטין מבאופן האברהמי-קלאסי וכו', וזה כבר ענייני שלי. היו בטוחים רק שניתן להבין מונח זה אחרת.  [[מיוחד:תרומות/79.181.147.147|79.181.147.147]] 20:01, 25 באפריל 2012 (IDT)

== סוכר מחזר ==

מהו סוכר מחזר?
אני צריך להסביר את זה בדו"ח מעבדה...[[מיוחד:תרומות/62.219.238.215|62.219.238.215]] 12:07, 25 באפריל 2012 (IDT)
:תתחיל מ[[סוכר מחזר]] עד כמה שהערך אכן מסביר. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 12:10, 25 באפריל 2012 (IDT)
::לא ממש מסביר [[מיוחד:תרומות/62.219.238.215|62.219.238.215]] 12:26, 25 באפריל 2012 (IDT)
:::נסה לקרוא את הערכים [[חמצון חיזור]] ו[[פחממה]]. כעקרון, אם שרשרת הפחממתית נפתחת ובקצה יש סוכר שיש לו קצה אלדהידי בצורתו הפתוחה, אז יכול להתרחש תהליך של חמצון-חזור בקצה הפתוח של השרשרת. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 12:29, 25 באפריל 2012 (IDT)

== שאלה חשבונית ==

אשמח אם מישהו יבדוק את נכונות השורה הבאה שכתבתי לפני מספר חודשים בערך [[אימפקט פקטור]]: "התחומים המדעיים שבלטו בכתבי עת ישראליים בין השנים 2004 ו-2008 הם מתמטיקה (10% מעל הממוצע בשאר העולם), מדעי החלל (57% מעל שאר העולם), פיזיקה (54%), ומדע החומרים (46%)." מספרים זה לא הצד החזק אצלי ואני לא שלם עם הכתוב. המספרים נלקחו מ[http://sciencewatch.com/dr/sci/10/jan24-10_1/ אתר הארגוןשעורך את המדד]. תודה, [[משתמש:ג&#39;יס|ג&#39;יס]] - [[שיחת משתמש:ג&#39;יס|שיחה]] 12:08, 25 באפריל 2012 (IDT)
:לא טעית במספרים אך לא דייקת במשמעות. מדובר במספר הפרסומים המדעיים  שלפחות אחד מהכותבים כתובתו בישראל המופיעים באינדקס של Thomson Reuters המכיל מידע על פרסומים מ 170 מדינות. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 12:20, 25 באפריל 2012 (IDT)
::כלומר לא מדובר כלל בהשוואה? אני כבר מבולבל כהוגן. התוכל לתקן ישירות בערך? [[משתמש:ג&#39;יס|ג&#39;יס]] - [[שיחת משתמש:ג&#39;יס|שיחה]] 12:24, 25 באפריל 2012 (IDT)
מדובר בהשוואה, אני אתקן. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 12:55, 25 באפריל 2012 (IDT)
:לצערי אצטרך למחוק את המידע מהערך, הערך מדבר על מדד המנסה לתאר השפעה של כתבי עת מדעיים. הנתונים עליהם דיברנו לעיל מתייחסים כאמור למספר המאמרים הישראלים בתחומים שונים בהשוואה לממוצע למדינה בעולם ואין להם קשר למדד '''אימפקט פקטור'''. יתכן שמקומם בערך [[מדע וטכנולוגיה בישראל]] [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 13:03, 25 באפריל 2012 (IDT)
::תודה, [[משתמש:ג&#39;יס|ג&#39;יס]] - [[שיחת משתמש:ג&#39;יס|שיחה]] 13:22, 25 באפריל 2012 (IDT)
: הטבלה מציגה שם נתון שאינו פחות חשוב מה-Impact factor: אחוז המאמרים בתחום שיש בהם שותף ישראלי, שהוא יותר מכפול מהיחס בין אוכלוסיית ישראל לאוכלוסיית "העולם המדעי" (צפון אמריקה, אירופה, יפן, רוסיה). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:19, 25 באפריל 2012 (IDT)
ולכן המידע הועבר למקום המתאים, כפי שאמרתי לעיל. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 17:24, 25 באפריל 2012 (IDT)

== שגיאה בשיפוע ==

יש לי כמות די גדולה של נתונים של R כפונקציה של T (לא חשוב מה הגדלים אומרים) ויש תלות לינארית בין R לבין T, רואים את זה בקלות מן הגרף כשיש רעשים ושגיאות במדידות. שיפוע הגרף הוא אותה התלות שאני מחפש. איך אני מוצא מה השגיאה (כלומר לרשום אלפה= 0.523 לא מספיק, אני רוצה גם "פלוס מינוס" משהו). איך מחשבים את ה"פלוס מינוס"? [[מיוחד:תרומות/79.180.198.37|79.180.198.37]] 12:39, 25 באפריל 2012 (IDT)
: אלפא שאתה מחשב מהנתונים הוא אומד חסר הטיה לאלפא האמיתי (בהנחה כמובן שהמודל לינארי). את השונות של האומד הזה אינך יודע (כי אתה לא יודע מה השונות של R בהנתן T), אבל אתה יכול *לאמוד* את השונות לפי הנוסחה <math>\ E(V(\hat{\alpha})) = \frac{1}{n-2}\frac{\sum (R_i-\hat{R_i})^2}{\sum (T_i - \bar{T})^2}</math>, כאשר <math>\ \hat{R_i}</math> הוא האומד הלינארי ל-R_i, ו-n הוא מספר הנקודות. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:32, 25 באפריל 2012 (IDT)

== Merge ==

אני זוכר שהייתה פעם פונקצייה כזו ב-JS. עכשיו אני לא מוצא אותה. משהו יודע לאן היא נעלמה? [[משתמש:RoyTek|רועי]] • [[שיחת משתמש:RoyTek|שיחה]] 12:49, 25 באפריל 2012 (IDT)
:(אני לא מחפש את החיקויים הזולים של jQuery) [[משתמש:RoyTek|רועי]] • [[שיחת משתמש:RoyTek|שיחה]] 12:51, 25 באפריל 2012 (IDT)
::אם אתה מדבר על שרשור של מערכים, יש את <code>Array.prototype.concat</code>. לדוגמה, <code dir="ltr">[1,2].concat([3,4])</code> יתן <code dir="ltr">[1,2,3,4]</code>. ראה פרטים נוספים [https://developer.mozilla.org/en/JavaScript/Reference/Global_Objects/Array/concat כאן]. [[משתמש:נו, טוב|נו, טוב]] - [[שיחת משתמש:נו, טוב|שיחה]] 15:21, 25 באפריל 2012 (IDT)
:::מאד עזר לי, תודה רבה. [[משתמש:RoyTek|רועי]] • [[שיחת משתמש:RoyTek|שיחה]] 23:29, 27 באפריל 2012 (IDT)

==Coreopsis Chippii==
מה שמו של הצמח הנ"ל בעברית? בברכה,[[משתמש:Avishay|Avishay]] - [[שיחת משתמש:Avishay|שיחה]] 13:54, 25 באפריל 2012 (IDT)

==פונקציה של שני משתנים==
איך אני בודק את השאלה "האם לפונקציה <math>f(x,y)=\frac{x^{2}y^{2}}{x^{2}+y^{2}} </math> יש נגזרות חלקיות בראשית"( נתון גם <math>f(0,0)=0</math>? (אני יודע שהתשובה בספר היא כן) איך אני בודק "האם היא דיפרנציאבלית בראשית"? מה אמורה לכלול הבדיקה? [[מיוחד:תרומות/79.180.213.90|79.180.213.90]] 14:23, 25 באפריל 2012 (IDT)
: את הנגזרות החלקיות קל לחשב על-ידי גזירה בכל פעם לפי משתנה אחר. ראה [[פונקציה דיפרנציאבילית]] להגדרה של דיפרנציאביליות. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:34, 25 באפריל 2012 (IDT)
:: אבל שים לב ששואלים לגבי הנקודה הבעייתית (0,0) ואם אני גוזר בכל המרחב אבל לא בנקודה ששאלו זה לא מוכיח כלום. [[מיוחד:תרומות/79.180.213.90|79.180.213.90]] 14:38, 25 באפריל 2012 (IDT)
::: נגזרת זה מקרה פרטי של [[גבול של פונקציה]], ומאחר ש-<math>f(0,0)=0</math> והיא רציפה בנקודה זו, אפשר לגזור את הפונקציה לפי הכללים הפורמליים, אך אם מתעקש אתה יכול לחשב גם לפי ההגדרה של נגזרת כגבול. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  14:43, 25 באפריל 2012 (IDT)
:::: אבל רציפות לא גוררת גזירות. תתכן פונקציה רציפה שלא גזירה. אולי אתה רומז על משהו שאני לא זוכר/לא מבין? לגבי גזירה כגבול (גזירה לפי ההגדרה)-אם אתה אומר שאפשר להימנע מזה, איך מחשבים את הנגזרת בראשית? [[מיוחד:תרומות/79.180.213.90|79.180.213.90]] 14:48, 25 באפריל 2012 (IDT)
:::::אם אתה גוזר לפי כללי הגזירה הרגילים ומציב את (0,0) אתה מגיע לביטוי מהצורה 0/0. לכן תגזור לפי ההגרה (בצורת גבול) ותקבל שהנגזרות הן אפס. • בברכה, [[משתמש:Amirki‏|אמיר]] ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]) 17:03, 25 באפריל 2012 (IDT)

== מאיפה משמיעים את הצפירות? ==
מאיפה משמיעים את הצפירות (כמו של יום הזכרון לשואה או יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)? --[[מיוחד:תרומות/84.228.237.103|84.228.237.103]] 14:28, 25 באפריל 2012 (IDT)
:מאותם צופרים של ה[[אזעקת מלחמה|אזעקות]]. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 14:32, 25 באפריל 2012 (IDT)
::ההבדל הוא בצליל המופק. באזעקת אמת, מפעילים התקן מסתובב היוצר הפרעה מחזורית בדרכם של [[גל קול|גלי הקול]], וכתוצאה, מתקבל צליל עולה ויורד. הצליל המונוטוני, כמו הבוקר, מתקבל ללא שימוש בהתקן זה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:50, 25 באפריל 2012 (IDT)
::::בטוח? בצבא היה לנו צופר ידני, ואזעקה עולה ויורדת הייתה מתקבלת פשוט להאצה/האטה של סיבוב המנואלה. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 19:24, 26 באפריל 2012 (IDT)
:::אני לא מפעיל צופרים, אבל נדמה לי שבימינו הצליל מופק מ[[סינתיסייזר|מסנתזים]] יעודיים ולא מהתקנים מסתובבים כמו פעם. זו כנראה אחת הסיבות לכך שבימינו לא מסתפקים בצפירות של יום הזיכרון לבדיקת תקינות הצופרים, אלא מקיימים גם ניסויי צופרים עם אזעקה [[כלומר, אותו הצליל בדיוק כמו אזעקת אמת. מה שאכן מחריד את כולם וגם מפחית את הסבירות שיתייחסו אליה במקרה של התקפת פתע|עולה ויורדת]]. [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • ד' באייר ה'תשע"ב • 21:35, 25 באפריל 2012 (IDT)
::::א. תלוי באיזה ישוב מדובר. יש ויש. 
::::ב. לגבי האפקט של "זאב, זאב" עליו אתה רומז - נכון, אבל לפחות מודיעים על ניסוי כזה מראש. חג עצמאות שמח, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:31, 26 באפריל 2012 (IDT)

== "הענקת התואר מותנית באישור ה[[מל"ג]]" ==
יוצא לי לראות הרבה פרסומים של מכללות (וכמדומני גם של אוניברסיטאות) שבהם הם מפרסמים פירסומים לגבי לימודי תארים שונים, אך ליד חלק מהתארים הם מסמנים כוכבית שמציינת את הדבר הבא: "הענקת התואר מותנית באישור המל"ג". אז אני מנסה להבין, בן אדם הולך ללמוד 3 שנים והוא שם את לימודיו על קרן הצבי?! כלומר, יכול להיות שיגידו לו, ת'שמע אדוני, לא קיבלנו אישור מהמל"ג, מצטערים..."? [[מיוחד:תרומות/46.210.214.117|46.210.214.117]] 15:41, 25 באפריל 2012 (IDT)
:1. כן, יכול להיות. 2. מן הסתם לא היו מפרסמים את התוכנית בלי לבקש במקביל את האישור, אלא שקבלת אישור כזה לוקחת זמן רב. 3. קל יותר לקבל אישור על תוכנית קיימת מאשר על תוכנית עתידית, ולכן יש למוסד תמריץ להתחיל בהרצת התוכנית עוד לפני שהתקבל האישור הסופי. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:21, 25 באפריל 2012 (IDT)
::ביחוד, כאשר תוכניות ראשוניות כאלה מלוות בדר"כ, אקדמית, ע"י מוסד אקדמי אחר, מוכר, הנותן לתהליך גיבוי מקצועי. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:46, 25 באפריל 2012 (IDT)
:::מכללות גם יכולות לרמות אתכם ולכתוב כזאת מודעה, כאשר הן כבר יודעות שלא יקבלו אישור, או שאפילו לא ביקשו. צריך להיזהר. [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 07:48, 26 באפריל 2012 (IDT)

== אופרטורים וקוונטים ==

שאלה די מקצועית, אבל אמור לי שיש פה מקוצענים. [http://i.imgur.com/mFqJA.png פה] יש שאלה ואחרי את מה שאני העתי אליו. אני תקוע, כמו שניתן לראות ולא יודע לאיפה להמשיך או אולי להתחיל מכיוון אחר. אשמח אם איזה מתמטיקאי או פיזיקאי יעזור לי. [[מיוחד:תרומות/79.180.213.90|79.180.213.90]] 20:23, 25 באפריל 2012 (IDT)

== מסעות בצה"ל ==
יש איפשהו רשימה של כמה ק"מ עושה כל יחידה במסע כומתה שלה? 2 שאלות נוספות הן כמה קילומטרים נחשב כל קילומטר שהוא עם אלונקה פתוחה? וכמה קילומטרים נחשב כל קילומטר שהוא בחוף (על חול ים). תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:1. למידע מדוייק תיאלץ לבדוק עם היחידות, כי הנתונים האלה עשויים להשתנות. לתשומת לבך - מסע כומתה אינו החלק הקשה ביותר בהכשרה או בשירות.
:2. כל ק"מ בחול נחשב קשה, וכל ק"מ עם אלונקה פתוחה נחשב קשה מאוד, בהצלחה. :). {{לא חתם||אלמ}}

== אפשר להרכיב מים? ==

אם אערבב (באופן ראוי) 100 אטומי [[מימן]] ו200 אטומי [[חמצן]], כנראה אקבל מים, אבל, האם זה כבר נעשה? אגב, איך ייתכן שהאטומים השונים ימצאו "סיר את מכסו", אם ערבבתי אותם במה שמכונה "בלגינא". תודה לכם. [[מיוחד:תרומות/79.181.147.147|79.181.147.147]] 01:18, 26 באפריל 2012 (IDT)
:לא, לא ניתן להרכיב ככה מים. המים (בניגוד, למשל, ל[[אוויר]]) הם [[תרכובת]], שמתבססת על קשרים כימיים, ולא [[תערובת]] שהיא פשוט "סלט עם חתיכות קטנות". [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 02:24, 26 באפריל 2012 (IDT)
::אין אטומים חופשיים של חמצן ומימן. יש מולקולות שמכילות 2 אטומי חמצן, וכאלו של 2 אטומי מימן. אם תיקח אותן יחד, ותוסיף קצת חום, הן אכן יתחברו יחד ויצרו מים. [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 07:45, 26 באפריל 2012 (IDT)

* 1. דוגמא לטכנולוגיה קיימת שמייצרת [[מים]] כתוצר לוואי היא [[תא דלק]]. 2. אטומים ביקום יכולים להסתדר מצוין, כפי שהיקום הבנוי מוכיח לנו. [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 09:50, 28 באפריל 2012 (IDT) (במקור מחוץ לחשבון).  
::תוכלו לפרט על החוקיות שעומדת מאחורי ההסתדרות המופלאה והרומנטית הזו בין אטומים לאט' או בין מולקולות למולק'?.. תודה.
:::[[כימיה]]? [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 18:01, 26 באפריל 2012 (IDT)

== היטל של וקטורים ==
האם ההיטל של וקטור a על b שווה להיטל של וקטור b על a? {{כ}}[[מיוחד:תרומות/94.159.188.250|94.159.188.250]]
:כן. <math>a(b \cos\theta)=(a\ cos\theta)b</math>
:[[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 15:09, 26 באפריל 2012 (IDT)
::תודה. [[מיוחד:תרומות/94.159.188.250|94.159.188.250]]
::רק בהנחה שלשני הוקטורים אותו אורך. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:25, 26 באפריל 2012 (IDT)
:::שזה מקרה פרטי לגמרי. כנראה שעמנואל התייחס, ללא משים, ל[[מכפלה סקלרית|מכפלה הסקלרית]], שאינה תלויה בבחירת ההיטל, במקום להיטל עצמו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 16:45, 26 באפריל 2012 (IDT)
:::תוכלו להסביר בבקשה? נאמר, כשמחשבים עבודה של כוח, האם יש הבדל בין "הכוח בכיוון ההעתק" לבין "ההעתק בכיוון הכוח"? אם כן, למה ההכפלה של הכוח בהעתק בקוסינוס הזווית שבניהם נותנת דווקא אחד מהשניים? [[מיוחד:תרומות/94.159.188.250|94.159.188.250]]
:::: בחישוב [[עבודה (פיזיקה)|עבודה]] מחשבים <math>\int \vec{F} \cdot d\vec{r}</math> - כלומר: את המכפלה הסקלרית, ולא רק את ההיטל. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  18:01, 26 באפריל 2012 (IDT)
:::נכון. טעיתי. מה שנשאל זה בעצם האם בהכרח <math>(b \cos\theta)=(a\ cos\theta)</math>, ואת זה כמובן אף אחד לא מבטיח, ובאופן כללי זה לא נכון.
:::אבל לאור תגובת האלמוני ששאל יכול להיות שגם הוא טעה בניסוח שאלתו, והתכוון למה שאני עניתי... כלורמ שלא משנה אם נותנים את מכפלת הגודל של וקטור אחד בהיטל של השני עליו, או את מכפלת ההיטל של הראשון על השני, בגודלו של השני. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 18:17, 26 באפריל 2012 (IDT)
::::אה, הבנתי, תודה רבה. אכן לכך התכוונתי. [[מיוחד:תרומות/94.159.188.250|94.159.188.250]]

== שאלה על התמונה מהערך [[מדי צה"ל]] ==
בתמונה רואים "מדי א' של לוחם מגולני בצה"ל (סמל ראשון, חובש, בעל צל"ש אלוף פיקוד ואות מלחמת לבנון השנייה)". שאלתי היא, האם יש בכלל, בכל צה"ל, לוחם שהוא גם חובש, גם שירת בגולני, גם קיבל צל"ש אלוף פיקוד, גם השתתף בלחימה במלחמת לבנון השנייה וגם הגיע לדרגת סמל ראשון? (ואם כן, האם הוא גבוה, רזה ובעל שיער חום כמו בתמונה?) פשוט, הדוגמה הכל כך ספציפית, העלתה בי הרהורי סקרנות קטנוניים קמעה. תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:תיאורטית, אין זה בלתי אפשרי, אבל כדי לבדוק [[חיתוך (מתמטיקה)|חיתוך]] כזה, דרושה גישה למאגר המידע על אוכלוסיית חיילי צה"ל, שהוא חסוי מטבעו. מומלץ לפנות עם השאלה ל[[דובר צה"ל]] או ל[[משרד הבטחון]]. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 16:51, 26 באפריל 2012 (IDT)
: החייל שבמתונה לא הגיוני. ולא רק בגלל שחייל ללא עניים לא יכול להיות חובש קרבי- אלא בגלל שהוא עונד אות מלחמת '''לבנון השנייה''' ודרגת '''סמ"ר ישנה''' עם פלאפל אדום. סתירה בין מדים מתקופות שונות. [[מיוחד:תרומות/79.181.222.110|79.181.222.110]] 17:11, 26 באפריל 2012 (IDT)
::אז למה צריך להביא חייל תאורתי ולטרוח לצייר אותו...שהיו תופסים איזה חתיך שלבוש תקנית ומצלמים אותו.
:::הוא נראה די מצ'וקמק, והדיסקית שלו בחוץ. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 21:07, 26 באפריל 2012 (IDT)
::::האמת היא שזה היה אחד הרעיונות שעלו במסגרת מיזם צה"ל - לצלם חיילים בלבוש צבאי מלא, אך זה טרם יצא אל הפועל. אולי נחדש יוזמה זו. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 14:57, 27 באפריל 2012 (IDT)
:::: דיסקית בחוץ כי הוא פזמניק. אבל מה הבעיה עם המכנס הזה? הכיסים לא במקום הנכון, אלא נמוך מדי. [[מיוחד:תרומות/79.176.213.201|79.176.213.201]] 15:28, 27 באפריל 2012 (IDT)

* דיסקית על המדים מקובלת מאוד ביחידות קרביות. קצת הופתעתי לגלות שהוא בלי עיניים, ומקפיד על גומיות. [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 21:57, 27 באפריל 2012 (IDT)

== מקצב בשירה ==

מישהו יודע אם יש שם למקצב מהסוג הזה:{{ש}}
{{ציטוטון|...עכשיו את פניך תקדיר{{ש}}
כי אמרתי{{ש}}
כי מתו{{ש}}
כי זוהי חובה{{ש}}
עכשיו תעמוד!{{ש}}
-בחייך, 'מפקד!{{ש}}
עכשיו תעמוד ותשתוק...}}{{ש}}
בעצם זה 7 פעימות כל פעם. בדרך כלל השירים מהסוג הזה מסודרים ב-3 שורות כל אחד. מישו? [[משתמש:Zivya|TZivyA]] • [[שיחת משתמש:Zivya|אהמ?]] • 15:36, 26 באפריל 2012 (IDT)

== תוחלת של פונקציה  ==
נתונה לי פונקציה <math>\psi(x)=\frac{1}{\pi\sqrt{1+(x-x_{0})^{2}}} </math>. איך אני מחשב את התוחלת שלה? {{לא חתם||אלמ}}
:עיין ב[[תוחלת#הגדרה|תוחלת]], אם טרם עשית זאת. התוחלת המבוקשת מחושבת ע"י <math>\operatorname E(X) = \int\limits_{-\infty}^\infty x\; \psi(x)\; \mathrm dx</math>. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 17:18, 26 באפריל 2012 (IDT)
:ראה [[התפלגות קושי]]. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  17:20, 26 באפריל 2012 (IDT)

== יכול להיות שהמון גרמנים אתנים הם גם כן בעלי אבהות ישראלית? ==
אני משתמש במונח ישראלית ולא יהודית בכוונה תחילה: אין לי סיבה להניח שה"יהודים" שהגיעו לשם תחילה כינו את עצמם כך, אלא "ישראלים", כמו שספר הספרים מכנה אותם, ולא מחקר אקדמי (ובבקשה, לא לפתוח איתי דיון על זה, אין זו מטרתי). נראה כאילו הגרמנים אינם "הארים". לרוב הגרמנים שראיתי שיער חום כהה, חום-שחור, ושחור. להיטלר ורוב עוזריו, היה בעיקר שיער שחור או חום, ובכן, יכול להיות שהמון ישראלים שהגיעו לאדמות גרמניה, עוד לפני הנצרות, או לחילופין, בזמנים שבהם הפגנאיזם הגרמני עוד היה די נפוץ, הישראלים האלה (וכמובן, גם בני עמים אחרים) פשוט נטמעו במקומיים, ואותם גרמנים שהזכרתי הם התוצאה של זה?.. תודה... [[מיוחד:תרומות/79.181.147.147|79.181.147.147]] 16:41, 26 באפריל 2012 (IDT)
:מה אתה שואל בעצם ? נא מקד את שאלתך.
:אתה מדבר על היבטים [[גנטיקה|גנטיים]], ודורש לא להתייחס למחקר אקדמי ??? איזה מקור ידע מוסמך אחר אתה מכיר ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 16:59, 26 באפריל 2012 (IDT)
::בעיקרון אני שואל על היקף התרומה הגנטית לעם הגרמני האתני מתחילתה הכרונולוגית של ה"הומוגניקה" הגנטית שלו, להוציא האינטראקציות הגנטיות ב[[מזרח גרמניה]] ואזורה.

::בנצי, לא בהקשר הגנטי, אלא בהקשר הוויכוח הלא-נדוש על ישראליות לעומת יהודיות.. על מה שגנטי אתה מוזמן להפגיז אקדמית.. :)

== צמיד ה- POWER BALANCE מהו מבחינה מדעית? ==

מהו בדיוק צמיד ה-POWER BALANCE האם הכוחות שמיחסים לו הינן בדויות או שהן קיימות מבחינה מדעית? [[מיוחד:תרומות/46.210.217.116|46.210.217.116]] 18:19, 26 באפריל 2012 (IDT)
:בדויות לחלוטין. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:21, 26 באפריל 2012 (IDT)
:השפעתו מגיעה בשלמותה מ[[אפקט הפלצבו]]. [[משתמש:נו, טוב|נו, טוב]] • [[שיחת משתמש:נו, טוב|שיחה]] 18:49, 26 באפריל 2012 (IDT)
:ראה באנגלית [[:en:Power Balance|Power_Balance]]. לא סתם בדיות, אלא בעיקר רמאות פסיידו-רפואית. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 21:24, 26 באפריל 2012 (IDT)

== מתמטיקה, איך רושמים בקיצור ==
איך רושמים בקיצור (עם -1 בחזקות N פלוס משהו):
<math>\begin{cases}
1 & n=1,5,9...\\
-1 & n=3,7,11...\\
0 & n=2,4,6...
\end{cases} </math>
תודה מראש. [[מיוחד:תרומות/79.181.222.110|79.181.222.110]] 22:19, 26 באפריל 2012 (IDT)
:<math>\ (-1)^{\frac{n(n-1)(n-2)}{6}} - \frac{1+(-1)^n}{2}</math>. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 00:01, 27 באפריל 2012 (IDT)
::איך הגעת לזה שיטתית ? הרי ברור שלא בדרך של 'ניסוי וטעיה'. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 12:19, 28 באפריל 2012 (IDT)

== תקציב יום העצמאות ==

למישהו יש מקור/מידע/הערכה אודות סך כל התקציב שהושקע בחגיגות יום הצמאות? [[מיוחד:תרומות/188.64.201.19|188.64.201.19]] 00:48, 27 באפריל 2012 (IDT)
:אם אתה צריך מידע מדויק, זה אמור להיות כתוב בחוק התקציב. נסה לחפש באתר הכנסת. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 14:56, 27 באפריל 2012 (IDT)

== נקודות קיצון ==

נתונה פונקציה <math>f(x)</math> אשר נקודות הקיצון שלה ידועות. בנוסף נתונה פונקציה <math>g(x)=\ln(f(x))</math>  
אני צריך להוכיח ששיעור הx (ומספרן כמובן) של נקודות הקיצון של <math>f(x)</math> שווה גם לשיעור הx של נקודות הקיצון של הפונקציה השנייה... [[מיוחד:תרומות/89.138.253.194|89.138.253.194]] 03:09, 27 באפריל 2012 (IDT)
:[[כלל השרשרת]]. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 03:18, 27 באפריל 2012 (IDT)
::נכון, אכן צריך לעשות שימוש בכלל השרשרת, אבל העיקרון של הפתרון הוא שהנגזרת של g היא המנה של 'f ו-f, ולכן בכל פעם ש-'f מתאפסת גם 'g מתאפסת. מכאן משמע שיש ל-g לפחות אותו מספר של נק' קיצון כמו ל-f.
::כדי להוכיח שאין לה יותר נק' קיצון, צריך להראות שהיא לא מתאפסת באף מקום אחר. זה כבר מתבקש מצורת הנגזרת. [[משתמש:Nachy|Nachy]] '''•''' [[שיחת משתמש:Nachy|שיחה]] 03:25, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::זה לחלוטין לא הגיוני להשתמש בכלל השרשרת בשאלה הזו. לא נתון לנו שהפונקציה גזירה, וממילא אין צורך בנתון הזה בשביל להוכיח את הטענה בשאלה, שנובעת מייד ממונוטוניות הפונקציה ''ln''. [[משתמש:לירן|לירן]] ([[שיחת משתמש:לירן|שיחה]],[[מיוחד:Contributions/לירן|תרומות]]) 10:57, 27 באפריל 2012 (IDT)
אגב, כדי לפשט את העניינים <math>f(x)=e^x+e^{-x+2}</math> [[מיוחד:תרומות/89.138.253.194|89.138.253.194]] 04:29, 27 באפריל 2012 (IDT)
::נניח ש <math>x_0</math> היא נקודת מינימום של ''f''. זה אומר שקיים <math>\delta>0</math> כך ש''f'' יורדת בקטע <math>(x_0-\delta,x_0)</math> ו''f'' עולה בקטע <math>(x_0,x_0+\delta)</math>. כעת, אם <math>x_0-\delta<x_1<x_2<x_0</math> אז <math>f(x_1)>f(x_2)</math> ולכן, ממונוטוניות ''ln'', <math>g(x_1)>g(x_2)</math>, כלומר גם הפונקציה ''g'' יורדת בקטע <math>(x_0-\delta,x_0)</math>. בדומה מראים ש''g'' עולה בקטע <math>(x_0,x_0+\delta)</math> ולכן יש ל ''g'' מינימום מקומי בנקודה <math>x_0</math>. [[משתמש:לירן|לירן]] ([[שיחת משתמש:לירן|שיחה]],[[מיוחד:Contributions/לירן|תרומות]]) 11:01, 27 באפריל 2012 (IDT)
:::לירן, מה עם sin ו-ln(sin)? לסינוס יש אינסוף מקסימומים ואינסוף מינימומים, וללן של סינוס יש רק אינסוף מקסימומים. (כך זה נראה לפחות לפי התוכנה שציירה לי את הפונקציות). [[משתמש:Nachy|Nachy]] '''•''' [[שיחת משתמש:Nachy|שיחה]] 13:41, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::זכור ש ''ln'' מוגדרת רק עבור מספרים חיוביים. המינימום של סינוס מתקבל בנקודות שבו הוא שלילי, ולכן בנקודות אלה לן של סינוס אינו מוגדר. עלינו להניח פה שהפונקציה f היא חיובית, כי אחרת הפונקציה g לא תמיד מוגדרת. אתה יכול להסתכל על הגרף של <math>\ln(\sin x+2)</math> בשביל לפתור את בעית החיוביות. [[משתמש:לירן|לירן]] ([[שיחת משתמש:לירן|שיחה]],[[מיוחד:Contributions/לירן|תרומות]]) 13:48, 27 באפריל 2012 (IDT)
:::::אחלה, תודה. [[משתמש:Nachy|Nachy]] '''•''' [[שיחת משתמש:Nachy|שיחה]] 13:57, 27 באפריל 2012 (IDT)

== צמח בכרמל ==
[[קובץ:IMG 5824s.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פרח או פטריה?]]
[[קובץ:IMG 5831s.jpg|ימין|ממוזער|350px|מופע אחר]]
{{-}}
מי זה? מה זה? [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 10:51, 27 באפריל 2012 (IDT)
:דבר אחד בטוח: מאוד יפים. התוכל למסור פרטים על מקום הימצאם, ועל גודלם ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 12:24, 27 באפריל 2012 (IDT)
::זה נראה כמו "רימונית הלוטם" (ראה כאן:[http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=specie&specie=CYTHYP]). כל טוב, [[משתמש:Tomn|Tomn]] - [[שיחת משתמש:Tomn|שיחה]] 12:54, 27 באפריל 2012 (IDT)
:::תודה Tomn, אכן רִמּוֹנִית הַלֹּטֶם. מתברר לפי האתר של האוניברסיטה העברית לעיל שמדובר בעשב טפיל. על פי האנציקלופדיה "החי והצומח בארץ ישראל" מדובר בטפיל נדיר על שורשי הלטם. גילינו את הצמחים בטיול למרגלות אוניברסיטת חיפה ולאורך כל הדרך ליוו אותנו צמחי [[לוטם שעיר]] ומעט [[לוטם מרווני]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]]
::::מהו הגודל האופייני של הפרחים (בתמונה משמאל,למשל) ? תודה, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 13:46, 27 באפריל 2012 (IDT)
3-4 ס"מ מפני הקרקע, קוטר הפרח כסנטימטר. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 14:02, 27 באפריל 2012 (IDT)
:מקסימים. תודה, [[משתמש:Tomn|Tomn]] - [[שיחת משתמש:Tomn|שיחה]] 14:14, 27 באפריל 2012 (IDT)

== שאלה לגבי הגדרת הגבול ==
נגיד שרוצים להוכיח שהגבול של f ב-x0 הוא L, וידוע שעבור סביבה δ1>0 נתונה אכן לכל x שקרוב ל-x0 עד כדי δ1, מתקיים ש-f קרוב ל-L עד כדי ἒ1 נתונה. לכאורה לפי הגדרת הגבול יוצא שזה מספיק כדי להגיד שהגבול הוא אכן L, כי אם נבחר δ2<δ1 ברור שמתקיים ש-f קרובה ל-L עד כדי ἒ2=ἒ1 (אולי היא קרובה אף יותר, אבל התנאי הזה בוודאי מתקיים). מצד שני, ברור שזה לא הגיוני. האם לא צריך להוסיף להגדרת הגבול שכאשר δ2<δ1 גם ἒ2<ἒ1?

דוגמה לבעייתיות: נרצה להוכיח שהגבול של f=x כאשר x שואף ל-2 הוא 3 (גבול שגוי). עבור δ1=1 מתקיים ש-x בין 1 ל-3 כלומר המרחק המירבי בין f ל-L=3 הוא 2 ולכן ἒ1=2. אם נבחר δ2 קטן מ-1 ברור שנוכל לבחור ἒ2=ἒ1=2 ו-f תהיה רחוקה מ-3 עד כדי 2 (המרחק בין f ל-3 ילך ויתקרב ל-1 כאשר δ הולך וקטן, אבל בכל מקרה הוא קטן מ-2. [[מיוחד:תרומות/94.159.188.250|94.159.188.250]]
:הפכת את ההגדרה של גבול. ההגדרה של גבול היא שלכל אפסילון נתון קיים דלתא, ולא להיפך. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 11:50, 27 באפריל 2012 (IDT)
::האם זה לא אותו דבר? [[מיוחד:תרומות/94.159.188.250|94.159.188.250]]
::בכל מקרה, נדמה לי שהטיעון הנ"ל לא משתנה גם במקרה זה. [[מיוחד:תרומות/94.159.188.250|94.159.188.250]]
:::ממש לא אותו דבר. הרגע הסברת למה. למשל אם נתון שאפסילון הוא חצי, ההוכחה שלך ש-3 הוא הגבול של x ב-2 נכשלת. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 11:59, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::אם אפסילון הוא חצי, x בין 3.5 ל-2.5. כלומר הוא מרוחק מ-2 עד כדי 1.5 ולכן דלתא הוא 1.5. אם נבחר אפסילון קטן יותר, דלתא בהכרח שווה (לכל היותר) 1.5 כי כבר ראינו שכשאפסילון הוא חצי אז דלתא הוא 1.5. לכן לכל אפסילון קטן מחצי דלתא הוא 1.5. [[מיוחד:תרומות/94.159.188.250|94.159.188.250]]
:::::ועכשיו הפכת את התפקיד של דלתא. אם אפסילון חצי, אז לכל דלתא קיים x שמרחקו מ-2 '''לכל היותר''' (ולא לפחות) דלתא, ושהוא קטן מ-2.5, ולכן לא נמצא בטווח של אפסילון. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 12:08, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::::אני לא מצליח להבין מה בדיוק הטעות בחשיבה שלי. תוכל בבקשה לומר במדויק מה הטעות? [[מיוחד:תרומות/94.159.188.250|94.159.188.250]]
:::::::בחרת להדגים את החשיבה שלך עם הפונקציה x, שהיא אמנם פשוטה, אבל גם מבלבלת כאן, כי יש סימטריה בין התחום לתמונה. אם תדגים את הטיעון של באמצעות הפונקציה <math>x^2</math> יהיה יותר קל להדגים את הטעות. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 12:20, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::::::נרצה להוכיח שהגבול של x^2 כאשר x שואף ל-2 הוא 5. אם נבחר אפסילון=1 אז x^2 בין 4 ל-6 ולכן x בין 2 לשורש 6. דלתא שווה למרחק המרבי בין x ל-2 - לכן דלתא שווה שורש 6 פחות 2. לכל אפסילון קטן יותר נוכל לשייך דלתא=שורש 6 פחות 2. [[מיוחד:תרומות/94.159.188.250|94.159.188.250]]
:::::::::הטעות שלך היא שאתה חושב שמספיק שיש x בטווח של דלתא שהתמונה שלו נמצאת בטווח של אפסילון. אבל מה שבאמת צריך הוא ש'''כל''' x בטווח של דלתא נמצא בטווח של אפסילון. אתה טוען שלכל אפסילון אפשר לבחור <math>\delta = \sqrt6-2</math>. אני אוכיח לך שאתה טועה כאשר (למשל) <math>\epsilon = 1/2</math>. אני אבחר <math>x = 2.1</math>. מתקיים <math>2<2.1<\sqrt6</math> כנדרש, אבל <math>x^2 = 4.41</math>, ולכן המרחק שלו מ-5 גדול מאפסילון. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 12:45, 27 באפריל 2012 (IDT)
: נראה לי שאתה לא מבין את משמעות ההגדרה של גבול. הגבול אומר שאפשר להתקרב לערך של פונקציה קרוב כרצוננו ( <math> | f(x) - L | \ < \varepsilon</math>). כלומר: לכל אפסילון [[סביבה (מתמטיקה)|סביבה]] של הגבול קיימת סביבה מנוקבת ( <math>0 < | x - x_0 | < \delta</math>) כך שעבור כל x בסביבה זו אנו באפסילון סביבה של הגבול, כלומר: קרובים עד כדי אפסילון לגבול. ההיגיון והלוגיקה זהים לזה של הגדרת הגבול של סדרות. מדוע שם אתה לא שואל, לכל N נבחר אפסילון? כי זה לא נכון: לכל אפסילון נבחר (או קיים) N כנדרש. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  12:53, 27 באפריל 2012 (IDT)
::תודה רבה לשניכם דניאל ו-MathKnight, אני חושב שסופסוף הבנתי. כפי שדניאל ב. כתב הטעות שלי היתה שלא הבנתי שההגדרה דורשת שלכל x בסביבת דלתא f נמצא בסביבת אפסילון ולא רק לחלק מהאיקסים. כנראה לא סתם אומרים שהגדרת הגבול חמקמקה..[[מיוחד:תרומות/94.159.188.250|94.159.188.250]]

== חידה מוזרה ==

שמעתי חידה שאני לא מבין מה זה יכול להיות: "היחס בין איטלקי לצרפתי הוא גרמני". [[מיוחד:תרומות/79.176.213.201|79.176.213.201]] 12:43, 27 באפריל 2012 (IDT)
:אני חושב שהכוונה היא שאיטלקים מתייחסים לצרפתים כאילו האיטלקים היו גרמנים (כאשר ב"גרמנים" הכוונה לסטראוטיפ של גרמנים הרואה בהם קשוחים ולא נחמדים). [[משתמש:נו, טוב|נו, טוב]] • [[שיחת משתמש:נו, טוב|שיחה]] 13:03, 27 באפריל 2012 (IDT)

* מעניין מאיפה הגיע הסטריאוטיפ על הגרמנים. אפשרות נוספת: אם נגדיר את רמת שמחת החיים של האיטלקי ב-100, ואת זו של הצרפתי ב-100, אז היחס ביניהם
(בפעולת חילוק) הוא אדם שרמת שמחת החיים שלו היא 1. אדם כזה צפוי להיות קצת משעמם, אבל מהנדס מעולה - ראה [[מרצדס]], [[איירבוס]], [[דולפין (צוללת)]], [[סימנס (חברה)]] וכו'. [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 22:09, 27 באפריל 2012 (IDT)

== איפה הכביש והבניינים וכו'?! ==
[[קובץ:Sea_of_Galilee_(panoramic_view,_ca._2006).jpg|שמאל|1000px|כיתוב תמונה]]
תסתכלו היטב על צד שמאל של התמונה, איפה הכביש שאני מכיר?, הבתים, החנויות, ההעצים, החופים?, מה זה?. [[מיוחד:תרומות/79.181.147.147|79.181.147.147]] 13:20, 27 באפריל 2012 (IDT)
:חופי החלק הצפון מזרחי של הכנרת הם שמורת טבע (רטובה וחביבה). הכביש שם עובר למרגלות רמת הגולן ולא בסמוך לקו המים. התמונה כמובן במבט דרומה (או במבט לכיוון בערך דרום דרום מזרח). [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 13:49, 27 באפריל 2012 (IDT)
:אני מנחש\מעריך שהתמונה נעשתה מאזור [[אלמגור]]. אולי זה יעזור למקם את התמונה בהשוואה לכנרת ולחופיה. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 14:10, 27 באפריל 2012 (IDT)

== ערוץ טלוויזיה "ירוק"? ==

האם מישהו שמע/מכיר ערוץ טלוויזיה במדינה כלשהי שמשדר תכנים סביבתיים-"ירוקים"? כמו שיש ערוץ ההיסטוריה שעיקר תכניו עוסקים בהיסטוריה, ערוץ לייף סטייל וכו'... יש ערוץ "ירוק"? [[משתמש:SharpImpact|SharpImpact]]{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}  •  <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מלחמת העולם הראשונה|What's The Price of a Mile?]]</small>{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} •  13:32, 27 באפריל 2012 (IDT)

== מדוע חיפוש Powered by Google נחות בהשוואה לחיפוש בגוגל? ==

תוכנת אנטיוירוס בשם AVG השתלטה על חלון החיפוש של הדפדפן, ועכשיו כל החיפושים עוברים דרכה כברירת מחדל. גם כשניסיתי לתקן את ההגדרות, היא מצאה איזו דרך נלוזה לשוב ולהשתלט על דף החיפוש. ברוב חוצפתה היא טוענת שחיפושיה הם 'Powered by Google', למרות שתוצאות החיפוש שלה הרבה פחות טובות מאלה המתקבלות בחיפוש ישיר בגוגל. איך זה יתכן? [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • ה' באייר ה'תשע"ב • 14:07, 27 באפריל 2012 (IDT)
:כשאתה מחובר לחשבון גוגל שלך, גוגל לומדת עם הזמן מה אתה אוהב למצוא, ומתקננת את תוצאות החיפוש בהתאם להעדפות אלו שלך. אני מניח שכשאתה מחפש דרך צד שלישי, השפעה זו אובדת. זה יכול להסביר את ההבדל. [[משתמש:לירן|לירן]] ([[שיחת משתמש:לירן|שיחה]],[[מיוחד:Contributions/לירן|תרומות]]) 14:17, 27 באפריל 2012 (IDT)
== שאלות לגבי חוקי תנועה של אופנועים ואופניים ==

יש כמה דברים שאני מתלבט עליהם כל הזמן...

* 1. האם מותר לאופנועים לנסוע בנתיב אחד במקביל? כלומר נניח ששלושה אופנועים שיכולים להכניס בנתיב אחד במקביל אחד לשני ולנסוע ככה, מותר להם לעשות כך? והאם זה נחשב לעקיפה או מה בדיוק החוק לגבי אופנועים במצבים האלה...
* 2. תמיד אני רואה שהאופנועים 'משתחלים' לרמזור (וזה כולל שוטרים רכובים על אופנועים..) אף אחד לא בדיוק עומד מאחורי רכב כלשהו, אלא כולם שואפים להגיע לרמזור, ורציתי לדעת האם זה חוקי לפי החוק היבש? 
* 3. השאלה הזו לגבי אופניים. לפי החוק היכן אופניים צריכים לנסוע, האם בכביש או במדרכה? (קראתי שאופניים צריכים לנסוע בכביש! בצידם הימני האם זה נכון או שזו טעות) כלומר אסור לאופניים לנסוע על מדרכה. [[מיוחד:תרומות/176.13.73.177|176.13.73.177]] 14:42, 27 באפריל 2012 (IDT)
:: 2.לא חוקי. 3.אכן, אופניים אמורים לנסוע בכביש, להמתין ברמזורים, ולאותת עם היד כמו כל מכונית. כל ילד בכיתה ד' או ה' עובר מין יום כזה שמלמדים אותו איך לנסוע על אופניים בצורה חוקית. במדרכה אסור לנסוע, אלא אם יש שבילי אופניים כמו שיש בתל אביב למשל. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 15:58, 27 באפריל 2012 (IDT)
::: בלנק, לא ברור לאיזו מטרה נכתב המשפט: " כל ילד בכיתה ד' או ה' עובר מין יום כזה שמלמדים אותו איך לנסוע על אופניים בצורה חוקית." האם הכוונה ללגלג על השואל על שלא היה בכיתה ד' או ה' שבה לימדו איך לנסוע על אופניים בצורה חוקית?! [לא כולם היו בבי"ס יסודי; וגם אלה שהיו ברובם לא קיבלו הדרכה כזאת] [[מיוחד:תרומות/46.210.112.153|46.210.112.153]] 16:04, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::אני לא רואה לגלוג בדבריו של בלנק, אלא מניעת השאלה "ומאיפה רוכבי אופניים אמורים להכיר את החוק, הרי אין 'רישיון לאופניים'". [[משתמש:שמוליק|שמוליק]] - [[שיחת משתמש:שמוליק|שיחה]] 16:15, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::: אם כך, אז הדברים ברורים כעת. [[מיוחד:תרומות/46.210.112.153|46.210.112.153]] 16:25, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::: אכן זאת הייתה הכוונה שלי. מצטער אם השתמע לגלוג מדברי, זאת לא הייתה הכוונה. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 17:52, 27 באפריל 2012 (IDT)
: אדם קונה אופנוע לא בשביל לשמור על חוקי תנועה, אלא להפיך. כל מי שיש לו אופנוע משתמש בו בשביל לא להיות חלק משורת הרכבים שעומדים בפקק, עושה פרסה דרך אי-תנועה, חונה על המדרכה, עוקף בין מכוניות, פונה במקום שיש בו שלט שאסור, וכדו'. זה כלי ש"מצדיק" עברות (וכמה אופנוענים שבאמת לא עוברים על החוק יש? 15%?) [[מיוחד:תרומות/79.176.213.201|79.176.213.201]] 16:41, 27 באפריל 2012 (IDT)
::לא נכון. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 16:56, 27 באפריל 2012 (IDT)
:::נכון וחצי, הַראו לי רוכב אופנוע שלפני רמזור לא יעבור בין המכוניות, אלא יעמוד מאחורי המכונית האחרונה בטור ויחכה לטור להתקדם. אין כזה. ואכן, מי שקונה אופנוע מסתמך על כך שמעכשיו "אין פקקים יותר", וזה אפשרי רק אם אתה עובר על חוקי התעבורה. לא שנהגי ארבעה גלגלים לא עוברים עבירות, אלא שאצל אופנוענים זה מובנה. והכללות מותר לעשות אם הן נכונות :) [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 23:18, 4 במאי 2012 (IDT)
* הכללות גורפות עלולות להיות דבר מזיק, כפי שלומד על בשרו העם היהודי כבר 4,000 שנה. [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 10:02, 28 באפריל 2012 (IDT)
:::לגבי 1. בתחלה סברתי שיהיה מותר למספר אופנועים לנוע ב'נתיב' אחד, משום שאם שלושה אופנועים מצליחים להשתחל בו, הוא כבר אינו נתיב אחד לדידם, אלא שלושה. אך לאחר שראיתי [http://www.trafficjam.co.il/terms1.html כאן] את הגדרת נתיב בתקנות התעבורה, "חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, '''למעט רכב הנע על שני גלגלים'''", כבר אינני בטוח בכך.
:::מומלץ לשואל לפנות לקישור המופיע [http://www.trafficjam.co.il/expert.html שם], וודאי יקבל מענה לשאלתו. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/שם החשבון שלכם|תרומות]] • ט' באייר ה'תשע"ב •  12:29, 1 במאי 2012 (IDT).

== מה זה 'בליעה' בפיזיקה?  ==
הקטע הבא מתוך הספר אופטיקה של דוד זינגר: 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כאשר אור חודר לגוף שקוף, חלק ממנו '''נבלע''' בגוף; וככל שעוביו של הגוף גדול יתר, גדל חלקו של האור הנבלע. מחוק שימור האנרגיה ברור לנו שהבליעה נעשית על חשבון עוצמתו של האור העובר. כך לדוגמה, על אף שהמים נחשבים שקופים הרי שבקרקעית הים שוררת חשכה מוחלטת}}
מה זה "בליעה" של אור? ומה קשור חוק שימור האנרגיה לאור או לבליעה? [רקע: אין לי שום רקע בפיזיקה, התחלתי ללמוד לבד] [[משתמש:המתעניין|המתעניין]] - [[שיחת משתמש:המתעניין|שיחה]] 16:51, 27 באפריל 2012 (IDT)
:נסה לקרוא את הערך [[אנרגיה]] ואת הערך [[קרינה אלקטרומגנטית]]. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 16:52, 27 באפריל 2012 (IDT)
::ניסיתי לקרוא גם את הערך [[בליעת אור]]. אך ערכים אלה ארוכים ומלאים במושגים 'מפוצצים' שלא מתאימים לרמת מתחיל. הייתי שמח לדעת את תמצות הדברים. [[משתמש:המתעניין|המתעניין]] - [[שיחת משתמש:המתעניין|שיחה]] 17:13, 27 באפריל 2012 (IDT)
:::דווקא בספר זה מוסבר לא רע. אפשר לדמות את תהליך הבליעה בצורה כזאת: אור הוא אוסף של הרבה מאוד חלקיקים ([[פוטון|פוטונים]]) שנעים במהירות גבוהה ([[מהירות האור]]), כאשר עוצמת ההארה היא כמות החלקיקים. ככל שיש יותר חלקיקים יש להם יותר אנרגיה קינטית. עכשיו במעבר דרך חומר שקוף, חלק מהחלקיקים האלא מתנגשים בחלקיקי החומר ומוסרים להם את כל האנרגיה שלהם. אנרגיה זו הופכת לאנרגיה קינטית של חלקיקי החומר (התנגשות פסלטית, אם תרצה). פוטונים ששרדו את התהליך יוצאים מהחומר השקוף וממשיכים לנוע במהירות האור. הכמות שלהם קטנה יותר כי חלק מהפוטונים המקוריים הפך להיות חלק מהאנרגיה הקינטית של חלקיקי החומר ולכן עוצמת ההארה ירדה. לתהליך כזה קוראים בליעה. זה הסבר די פופולרי ולא מדייק מדעית ב-100 אחוז, אבל מספיק בשביל להבין את הרעיון. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 17:19, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::א. מילא לא מדוייק, אבל רצוף שגיאות לצערי. אתחיל מתיאור התופעה הבסיסית, ואח"כ אתקן. תהליך ה[[בליעת אור|בליעה]] הוא תהליך בסיסי באינטראקציה בין [[קרינה א"מ|אור]] לבין חומר. באינטראקציה זו הפוטונים נבלעים באטומי (או מולקולות) החומר, ו[[עירור|מעוררים]] אותם לרמת אנרגיה גבוהה יותר. לאטומים מעוררים יש [[זמן חיים]] ממוצע, שלאחריו הם יורדים לרמות אנרגיה נמוכות יותר (דעיכה או מעבר), תוך פליטת ההפרש בצורות שונות של אנרגיה. באופן כללי, מדובר בשתי צורות בסיסיות: א. מעבר לרמה נמוכה יותר, תוך פליטת ההפרש בצורת פוטונים, מעבר הקרוי מעבר קרינתי, ב. מעבר לא-קרינתי, המתבטא בהגברת קצב התנודות של האטומים, כלומר, בעליית ה[[טמפרטורה|טמפ']] של החומר. זהו מקור הבליעה - החלק שאינו נפלט שוב כקרינה אלקטרו-מגנטית וגורם בדר"כ, להתחממות החומר. אני מקווה שהסבר זה משלים את המובא בספר, ומשלים אותו. עיין גם בערך [[בליעת אור|בליעה]] אליו הפניתי. הערכים אליהם הפנה [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] אינם נחוצים בשלב ראשון.
::::ב. [[עוצמה (פיזיקה)|עוצמת האור]] אינה מס' הפוטונים, אלא מס' הפוטונים ליחידת זמן ליחידת שטח.
::::ג. אין קשר בין מספר החלקיקים (או הפוטונים) לבין ה'אנרגיה הקינטית' שלהם, ובכלל, אין זה נכון לדבר על 'אנרגיה קינטית' של פוטונים, אלא על האנרגיה שלהם בכלל, שכן פוטונים אינם מאיטים או משנים מהירות. מהירות האור בתווך נתון היא נמוכה יותר, בשל התהליך הסדרתי של בליעות ופליטות ע"י האטומים או המולקולות המרכיבים את החומר. 
::::ד. לגבי יתר ההסבר - ראה סעיף (א) קודם. ההסבר הוא פשטני, אבל מספק הסבר בסיסי. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:11, 27 באפריל 2012 (IDT)
:::::Corvus תודה על ההסבר המופשט, נתת לי כיוון להבין את הנושא של הבליעה. בנצי, כנראה שאתה פרפקציוניסט וזה מה שגורם לך להציג דברים ברמה גבוהה בהתאם לידיעתך, אך אני עם רמה מאוד נמוכה כרגע, ונזקק לדברים מופשטים. בכל אופן דבריך הסבירו לי את הנושא של הבליעה. כעת הייתי מעוניין לדעת כיצד קשור "חוק שימור האנרגיה", וכיצד '''מחוק שימור האנרגיה ברור לנו שהבליעה נעשית על חשבון עוצמתו של האור העובר''', והאם הפוטונים הם חומש פיזי ממשי (כגון גז) א"כ, לא מובן לי איך הוא יכול לחדור זכוכית.[[משתמש:המתעניין|המתעניין]] - [[שיחת משתמש:המתעניין|שיחה]] 18:30, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::::חוק שימור האנרגיה קובע שהאנרגיה בעולם כולו נשארת קבועה תמיד. זה אומר שאם משהו קיבל אנרגיה (מולקולת החומר "התעוררו" לרמת אנרגיה גבוהה יותר) משהו אחר חייב לאבד אנרגיה (האור מאבד עוצמה) הפוטונים הם לא חומר ממשי כמו גז, כי אי להם [[מסה]]. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 18:41, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::::אני מציע לך לרכוש ספר ללימוד פיזיקה בתיכון. תוכל לקבל הסברים לא רעים שיתנו לך רקע מספיק להבנת הנושא. קשה ללמוד פיזיקה בקפיצה מנושא לנושא ויש צורך בלימוד שיטתי של הדבר. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:55, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::::{{התנגשות}}{{התנגשות}} (כן, כפולה). א. אתה מתכוון ל'''פשטני'''. ל'''מופשט''' יש מובן אחר לגמרי, השונה מאוד ממה שאתה מבקש.
::::::ב. השתדלתי לתת הסבר פשטני ככל האפשר. התשובה לשאלתך טמונה בתמצית במילים: "'''המתבטא בהגברת קצב התנודות של האטומים, כלומר, בעליית ה[[טמפרטורה|טמפ']] של החומר. זהו מקור הבליעה - החלק שאינו נפלט שוב כקרינה אלקטרו-מגנטית וגורם בדר"כ, להתחממות החומר'''". "פרפקציוניזם" איננו שייך לכאן, שכן התשובה צריכה להיות נכונה, וזו שניתנה קודם איננה כזו. תשובות פשטניות זה בסדר גמור, אבל נקודת היחוס איננה השואל הספציפי אלא התיאור הפיזיקלי הנכון. יתכן ולהבנתו נדרש זמן או תהליך של הבהרות נוספות, תוך העלאת שאלות, כמו שקורה כאן לא אחת. גם השאלות שלך בהמשך מבססות את מה שאני מנסה לומר לך: אינך מבין עדיין את התהליך הבסיסי, אבל שאלותיך האחרונות הן, לפחות, שאלות המקדמות אותנו להבנה מלאה יותר. 
::::::ג. אני מציע שתחזור על ההסבר שלי קודם, ובפרט מה שהבלטתי בתגובה זו. 'שימור האנרגיה' נובע מהתהליך עצמו: האנרגיה החודרת = האנרגיה הנפלטת שוב בצורת קרינה + האנרגיה הנשארת בחומר בצורה של תנודות מהירות יותר של חלקיקי החומר (אתה צריך לברר עם עצמך את הבנתה של נקודה זו. אין הסבר אחר להבנה בסיסית של התופעה). פוטונים הם חלקיקים במובן זה שיש להם [[תנע]], אבל אין להם [[מסה]]. נקודה זו דווקא מורכבת במקצת, אבל הייתי חייב להעלותה לאור שאלתך האחרונה. הם לא חודרים לחומר במובן הרגיל של חלקיק חומרי, אלא בהיותם מנות אנרגיה, הם נבלעים באטומי החומר, ו'נעלמים', זמנית, עד לפליטה מצד האטום. כלומר, אטום ברמת אנרגיה נמוכה + פוטון = אטום מעורר יותר (ברמת אנרגיה גבוהה יותר). אני מקווה שעתה התמונה הכוללת ברורה יותר, גם לאור השאלות האחרונות שהעלית. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:01, 27 באפריל 2012 (IDT)
:::::::הערה: מחלקו האחרון של הציטוט בשאלתך, נובע שהמושג [[שקיפות (אופטיקה)|שקיפות]] או אטימות הוא '''יחסי'''. ככל שהאור מתקדם יותר בתוך החומר, יותר ויותר ממנו נבלע בחומר והופך לאנרגיה תנודתית (במקום קרינתית), ולכן '''מספיק עמוק''' במים, המים כבר חשוכים. יש גם את התופעה ההפוכה: [[מתכת|מתכות]] אינן שקופות במציאות היומיומית, אבל רדיד מתכתי '''דק דיו''' (כמו [[זהב]]) מפגין שקיפות אופטית. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:13, 27 באפריל 2012 (IDT)

== JS כמו תמיד ==
להלן קוד:
<syntaxhighlight lang="JavaScript">
<?php
$boardm=$_POST["array"]; 
?>
<html>
<head>
<script>
    var boardm = "<?= $boardm ?>";
    var tempb = boardm.split(",");
    var board = new Array();
</script>
</head>
<body>

</body>
</html>
</syntaxhighlight>
המשתנה שה-PHP מקבל הוא merge של מערך דו ממדי מדף קודם המכיל 0 ו-1 כאשר לאחר כל 0 או 1 פסיק. כפי שאתם רואים אני לוקח את המערך הדחוס הזה והופך אותו למערך שוב. המערך החדש הוא איננו מערך דו ממדי, הוא רק מערך של 100 מקומות במקום 10 שורות ו-10 טורים. איך כדאי להחזיר אותו להיות מערך דו ממדי כפי שהיה בעמוד הקודם לפני ה-merge? רוב תודות לעונה מראש, [[משתמש:RoyTek|רועי]] • [[שיחת משתמש:RoyTek|שיחה]] 16:51, 27 באפריל 2012 (IDT)
:נ.ב, הדרכים המייגעות ידועות לי. אני רוצה משהו קצר וקולע בלולאות אולי. [[משתמש:RoyTek|רועי]] • [[שיחת משתמש:RoyTek|שיחה]] 16:58, 27 באפריל 2012 (IDT)
:: לשליחת מידע מורכב (לא מחרוזות ומספרים בודדים) עדיף להשתמש ב־[[JSON]]. ב־PHP יש מתודות לזה, וגם ב־JavaScript יש ספריות מוכנות שניתן להשתמש בהן. אם לא מצאת, תגיד לי ואשלח לך. [[משתמש:דולב|דולב]] • [[שיחת משתמש:דולב|שיחה]] 19:23, 27 באפריל 2012 (IDT)
:::אשמח אם תוכל לשלוח לי, בהתחשב בכך שאתה זוכר מה בעייתי. זה יעזור מכיוון שאני וג'ייסון לא חברים. תודה מראש, [[משתמש:RoyTek|רועי]] • [[שיחת משתמש:RoyTek|שיחה]] 23:27, 27 באפריל 2012 (IDT)

== לבן זו החזרה של האור נכון?! אז למה אין אפקט מראה? ==
הימור שלי: קרני אור פוגעות בחומר ("הלבן") הן מגיעות בגלים של כל מיני צבעים וסידור מסוים שנפלט מהעצם, ואז מתבלגנות בעירור אלקטרונים ונפלטות מהחומר הלבן בבלגן. כן?
תודה!! {{לא חתם||אלמ}}
:אין קשר בין הדברים. בשביל שתהיה מראה, מה שצריך זה שהקרניים יחזרו כולן באותו כיוון. בשביל זה צריך שפני השטח יהיו חלקים ברמה כמעט אטומית. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 17:48, 27 באפריל 2012 (IDT)
::יש קשר (אם כי לא לעניין ה[[לבן]] דווקא). בשפתו של השואל (לפחות בחלקה האחרון של שאלתו) הוא מדבר על מופעים לא תואמים של הגלים המוחזרים. ככל שסדר-הגודל של הגבשושיות עפ"נ השטח מתאים לזה של אורך-הגל הפוגע, כפי שאתה מציין, כך מופעי הגלים המוחזרים תואמים יותר, וה[[החזרת אור|החזרה]] נעשית מכוונת יותר ודיפוזית פחות - אפקט ה[[מראה]]. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:44, 27 באפריל 2012 (IDT)

== האם פיזיקה הגיונית? ==

פילוסופיית הפיזיקה- בניגוד למתמטיקה, פיזיקה לא בנויה על הגיון טהור, אלא מדע ניסיוני. האם זה אומר שמבחינה לוגית טהורה פיזיקה לא יכולה להיות נכונה?

אני אסביר: הטענה "כל זוג כוכבים נמשכים זה לזה בכוח הפרופורציוני למכפלת מסתם" שקולה "אין כוכב שלא נמשך לכוכב אחר בכוח השונה מ...(נוסחת גרביטציה)". וזה כמו [[פרדוקס העורב]]- זו טענה מבוססת רק על זה שעדיין לא ריאת אף דוגמה נגדית. ראש מתמטי-לוגי יגיד שכל האסטרופיזיקה לא מבוססת כי ההנחה שלה נובעת רק ממספר סופי של דוגמאות.

אם כך, האם כל הפיזיקה היא בגדר השארה בלבד וכל "חוק טבע" שהתגלה רק מחכה לדוגמה נגדית (כמו שאיינשטיין נתן בזמנו)? קצת עצוב, לא? [[מיוחד:תרומות/79.176.213.201|79.176.213.201]] 22:03, 27 באפריל 2012 (IDT)
: [[השערה]] ולא השארה. השאלה שאתה שואל היא [[בעיית האינדוקציה]]. הפיזיקאים פותרים אותה באמצעות עיקרון ה[[סימטריה]], כלומר: (בניסוח פשטני ולא ריגורוזי) [[חוק טבע]] נכון בכל מקום ובכל זמן. כמובן, שעדיין ישנה אפשרות שהתאוריה הנוכחית לא נכונה ויש תאוריה אחרת, כללית יותר, שהיא נכונה יותר. אך מכיוון שהתיאוריה הנוכחית עובדת [[לכל הצרכים המעשיים]], אפשר לומר שהיא די נכונה או בקירוב נכונה. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  22:18, 27 באפריל 2012 (IDT)
:: אחת המהפכות  הכי גדולות של האנושות, [[המהפכה המדעית]], כללה בתוכה שינוי תפיסתי חשוב: המדע אינו מבוסס על לוגיקה, אלא על תצפיות וניסויים. בעת העתיקה [[אריסטו]] התווכח עם <s>[[דמוקריטוס]]</s> <small>(פילוסוף אטומי כלשהו, אבל לא דמוקריטוס [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 22:32, 27 באפריל 2012 (IDT))</small> והוכיח לו הגיונית שאטומים לא יכולים להיות קיימים. התפיסה החדשה אומרת שאתה מתאים את הלוגיקה שלך לתצפיות, ולא להפך. כך לדוגמא, גיבש איינשטיין את [[תורת היחסות הפרטית]], שסותרת לחלוטין את ההיגיון הישר, בעקבות ניסוי אמפירי- [[ניסוי מייקלסון-מורלי]]. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 22:29, 27 באפריל 2012 (IDT)
::: מעניין. אבל זה משאיר מקום לערעור כנ"ל: זה שמדדת 1000 פעם את מהירות האור וקיבלת את אותו המספר לא מוכיח שמהירות זו היא באמת גודל קבוע (כמו שאם כותב פונקציה ומראה שהנגזרת שלה היא אפס). אותה סימטריה שאתם מדברים- בוא ניקח דוגמה שהזכרת לגבי משיכה בין כוכבים. למה אם 1000 כוכבים שראיתי מתנהגים לפי חוק כשלהו זה מוכיח שבכוכב ה1001 אני לא אקבל תלות אקספוננציאלית? [[מיוחד:תרומות/79.176.213.201|79.176.213.201]] 23:06, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::בגישה הזו שום דבר לא קבוע או הגיוני בחיים. [[משתמש:RoyTek|רועי]] • [[שיחת משתמש:RoyTek|שיחה]] 23:18, 27 באפריל 2012 (IDT)
:::::::: {{לפני התנגשות|}} אתה צודק. כאמור: במאה ה-16 הפיסיקה עזבה את מקומה כנספח של הלוגיקה והפילוסופיה, והפכה להיות מדע מבוסס ניסויים ותצפיות. זה אומר שאנחנו כבר לא עוסקים ב"הוכחות" לוגיות או מתמטיות, ויכול להיות שאנחנו טועים. לא רק זה: כל הזמן מסתבר שוב ושוב שאנחנו טועים לגבי כל מיני דברים. (למשל, הדוגמה עם תורת היחסיות). כמו שאתה יכול להיות, המעבר למדע מבוסס תצפיות דווקא הועיל מאוד לפיזיקה, מכל בחינה שהיא. למעשה, כמעט כל התגליות של העידן המודרני נובעות מהמהפכה המדעית, ומהשינוי התפיסתי הזה. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 23:20, 27 באפריל 2012 (IDT)
:::::::: נחמד מאוד. אז הגישה היא "עדיף לא הגיוני ונצפה בניסוי מאשר כן הגיוני אבל לא נצפה בניסוי". אני מבין את החשיבות של זה (תמיד עדיפות היא לניסוי על פני כל תיאוריה הכי הגיונית בעולם), אבל אני רואה גם בעייתיות מסוימת. שום דבר לא וודאי. איך אני יכול לסמוך ב100% על פיזיקאי ששולח את החללית שלי למאדים אם הגישה שלו "כל החלליות שראינו עד כה לא התפוצצו, אז נניח שגם שלך לא תתפוצץ." מצד שני, זה הכי טוב שאפר כנראה. [[מיוחד:תרומות/79.176.213.201|79.176.213.201]] 23:34, 27 באפריל 2012 (IDT)
:::::::::בכל מדע שאינו מתמטיקה אי אפשר לוודא את האמת באופן מוחלט, אפשר רק להפריך (ראה [[עקרון ההפרכה]]). הנחה סבירה מאוד שמעולם לא זכתה להפרכה היא עקרון הסימטריה שציין מת'נייט. שחוקי הפיזיקה אינם תלויים במקום, בזמן, בכיוון וכו'. בלי ההנחה הזו אין שום דרך שבה אפשר לעסוק במדע. העובדה שמסקנות המדע תקפות ומועילות לכל צורך שנתקלנו בו עד יום גורמת לנו להאמין ששום דבר לא ישתנה מחר. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 23:47, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::::::: (לשואל) אני ממליץ לך מאוד לקרוא את הספר [[שלוש מהפכות קופרניקניות]] של [[זאב בכלר]] (וכן את הערך [[בעיית האינדוקציה]] שהפניתי אותך אליך) הדן בבעיה שהעלית. טענתו של בכלר היא שידע על העולם שהוודאות שלו היא מוחלטת, למעשה לא מוסר שום אינפורמציה חדשה, ואילו ידע שכן מוסר אינפורמציה חדשה ("האבן נופלת בגלל כוח הכובד", "F=ma" וכו') מחבר בין שני דברים באופן שאיננו לוגי, ולכן איננו הכרחי או ודאי. אין קשר לוגי בין [[כוח (פיזיקה)|כוח]] ל[[תאוצה]], יש קשר אינפורמטיבי בין כוח לתאוצה, קשר סיבתי שמוסק באמצעות תצפית וניסיון, ולא רק על סמך חוקי הלוגיקה. לכן, במדע אינפורמטיבי, תמיד תהיה אי-וודאות כלשהי, אך לכל צורך מעשי ובפרט לצורך המחקר המדעי, האי-וודאות הזאת מספיק קטנה בשביל להשתמש בחוקי הטבע לצרכי [[מדע]], [[טכנולוגיה]] וצרכי היום יום. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  12:36, 28 באפריל 2012 (IDT)

* בהמשך לדוגמא שלך - היו כבר חלליות רבות שהתפוצצו, ואכן לא תוכל לסמוך (כמעט) על כלום במאה אחוז, כי בכל מקום שבו מעורבים אנשים - יש גם טעויות (כולל כמובן גם חוקים שניסחו אנשים...), ואלה הם החיים. [[משתמש:טורבו|טורבו]] - [[שיחת משתמש:טורבו|שיחה]] 00:24, 28 באפריל 2012 (IDT)

==הי, על קטניות ==
למה אנשים משרים קטניות לפני בישולן?
:לרכך לקראת בישול ולהפחית את כמות הגזים בזמן העיכול. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 10:04, 28 באפריל 2012 (IDT)
::הבישול  לא מרכך וזהו? איך הגזים מופחתים מכך?
::: הבישול מרכך, ולפעמים באמת מבשלים בלי להשרות, אבל ההשריה חוסכת זמן בישול. חוץ מזה, אם אני מכין מאכל שכולל קטניות ועוד דברים (נניח, [[מג'דרה]]) אני חייב שיהיה להם זמן בישול דומה, אחרת העדשים יצאו קשים או שהאורז יצא שרוף. לגבי הגזים, ראה [http://www.galitbareli.co.il/beans כאן] [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 16:28, 28 באפריל 2012 (IDT)

== אינטגרציה על תחום אינוספי ==

שאלה כללית (ולא רגיל פרטי). יש לי פונקציה של X סימטרית ביחס לנקודה '''כלשהי''' ולא ראשית. ואני עושה אינטגרציה בין מינוס אינסוף לפלוס אינסוף. האם התוצאה תהיה אפס? [[מיוחד:תרומות/79.176.213.201|79.176.213.201]] 11:24, 28 באפריל 2012 (IDT)
:אני מניח שאתה מתכוון שהיא דווקא אנטי-סימטרית, כלומר ש <math>f(a-x)=-f(a+x)</math>. במקרה זה, '''אם''' האינטגרל <math>\int_{-\infty}^\infty f(x)dx</math> מתכנס אז הוא שווה ל0, אבל בהחלט ייתכן שהוא לא מתכנס. [[משתמש:לירן|לירן]] ([[שיחת משתמש:לירן|שיחה]],[[מיוחד:Contributions/לירן|תרומות]]) 11:31, 28 באפריל 2012 (IDT)
:: הסבר/נמק? למה יתכן שהוא לא יתכנס? [[מיוחד:תרומות/79.176.213.201|79.176.213.201]] 11:35, 28 באפריל 2012 (IDT)
:::הפונקציה x אנטי-סימטרית ביחס לראשית והאינטגרל שלה לא מתכנס. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 11:39, 28 באפריל 2012 (IDT)
:::הסיבה העקרונית לכך היא שאין זה נכון ש <math>\infty-\infty=0</math>. לכן, גם תבצע אינטגרציה ל <math>\int_{-\infty}^\infty xdx</math> לא תקבל שהתוצאה היא ''0'' אלא שהיא אינה מוגדרת. זאת משום שמקובל להגדיר את הביטוי הזה להיות <math>\int_{-\infty}^0 f(x)dx + \int_{0}^\infty f(x)dx</math> בהנחה ש'''שניהם''' מתכנסים. במקרה זה שניהם לא מתכנסים, ולכן הביטוי לא מוגדר. עם זאת, ניתן לייחס לו ערך הנקרא הערך העיקרי של קושי (Cauchy principal value) המוגדר להיות <math>\lim_{a\to \infty} \int_{-a}^a f(x)dx</math>, ובפונקציה אנטיסימטרית סביב הראשית הוא כמובן יהיה שווה ל0. [[משתמש:לירן|לירן]] ([[שיחת משתמש:לירן|שיחה]],[[מיוחד:Contributions/לירן|תרומות]]) 11:43, 28 באפריל 2012 (IDT)
::: ואם אני מגדיר אינטגרציה ככה: <math>\lim_{b\rightarrow\infty}\int_{-b}^{b}f(x)dx </math> אז אינטגרל על X כן מתכנס לאפס, לא? ואם אם אותה ההגדרה אני מנסה לאפס פונקציה שהגדרתי בהתחלה(אנטי-סימטרית סביב c שונה מאפס), זה יעבוד? [[מיוחד:תרומות/79.176.213.201|79.176.213.201]] 11:47, 28 באפריל 2012 (IDT)
:::: הערך העיקרי של ''x'' אכן יהיה אפס. אבל של הפונקציה שאתה דיברת עליה הוא לא בהכרח יהיה אפס, בגלל שבערך העיקרי מחשבים הכל סביב ציר האיקס, בעוד שהסימטריה שלך היא סביב ציר אחר. [[משתמש:לירן|לירן]] ([[שיחת משתמש:לירן|שיחה]],[[מיוחד:Contributions/לירן|תרומות]]) 11:52, 28 באפריל 2012 (IDT)

== איך פותריםא את האינטגרל: ==

<math>\int\limits_{-\infty }^{\infty }{\left( 1-\cos (2\frac{y}{a\sqrt{2}}-16\pi ) \right){{e}^{-\frac{{{y}^{2}}}{2{{a}^{2}}}}}\cdot {{y}^{2}}dy}</math>

כאשר a פרמטר ידוע ואינטגרציה מוגרת כ<math>\lim_{b\rightarrow\infty}\int_{-b}^{b}f(x)dx </math>. בחלקים -נכשל. זהות אוילר לא רואה איפה נכנס. אינטגרל כזה לא מופיע בטבלאות. האם הוא פתיר בכלל? [[מיוחד:תרומות/79.176.213.201|79.176.213.201]] 11:57, 28 באפריל 2012 (IDT)
: את האיבר שכופל את 1 אפשר לפתור (למשל באמצעות [[אינטגרציה בחלקים]]), ראה [[אינטגרל גאוסיאני]]. את האיבר עם הקוסינוס: את ה[[קוסינוס]] אפשר להפוך ל-<math>\cos ( b y ) \cos (c) - \sin( b y) \sin( c )</math> כאשר b ו-c הם קבועים כלשהם שאפשר לחשב מ-<math>(2\frac{y}{a\sqrt{2}}-16\pi )</math>. על החלק התלוי ב-y אתה מפעיל את [[נוסחת אוילר]] ועושה [[השלמה לריבוע]] והחלפת משתנים מתאימה, ואז מקבל אינטגרל מהצורה <math>\int_{-\infty}^{\infty} \alpha e^{i \beta t^2} t^2 dt</math> כאשר אלפא וביתא הם קבועים שאפשר לחשב. את האינטגרל הנ"ל אפשר לחשב ב[[אינטגרציה בחלקים]] וכאשר אתה מגיע לאינטגרל מהצורה <math>\int_{-\infty}^{\infty} \gamma \cdot e^{i s^2} ds = \gamma \cdot (i + 1) \sqrt{ \frac{\pi}{2} } </math> אפשר לחשבו באמצעות [[אינטגרל מסילתי]] ב[[המישור המרוכב]], והתוצאה שלו מצויה בערך [[אינטגרל גאוסיאני]]. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  12:46, 28 באפריל 2012 (IDT)
: הגעתי לשלב של <math>\int\limits_{-\infty }^{\infty }{{{e}^{-\frac{y(2i\sqrt{2}a+y)}{2{{a}^{2}}}}}{{y}^{2}}dy}</math>. איך פותרים את הנ"ל? אני מכיר את en.wikipedia.org/wiki/List_of_integrals_of_exponential_functions כטבלה די טובה [[מיוחד:תרומות/79.181.220.228|79.181.220.228]] 13:19, 28 באפריל 2012 (IDT)
:: נסה עם [[השלמה לריבוע]]. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  14:09, 28 באפריל 2012 (IDT)
::: הגעתי למשהו לא הגיוני. ראה [http://imgur.com/pJzz9 כאן]. יוצא שיש חלק ממשי וחלק מדומה לפונקציה ממשית. A וX0 זה קובעים של השאלה( ובגלל סעיפים קודמים ניתן היה להחליף חלק מהביטוי). [[מיוחד:תרומות/79.181.220.228|79.181.220.228]] 14:45, 28 באפריל 2012 (IDT)

== האם יש חסרונות בכיבוש? ==
שאלה בתזונה: {{ש}}
האם במזון כבוש (לדוגמה - [[מלפפון חמוץ]], [[דג מלוח (מאכל)|דג מלוח]]) נשארים אותם ערכים תזונתיים כמו במזון טרי? תודה לעונים, דני. [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    15:54, 28 באפריל 2012 (IDT)
:מלפפון משוחרר לא יוחזר. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 16:21, 28 באפריל 2012 (IDT)
::זה תלוי איך כובשים אותם. ראה [http://nutritiondiva.quickanddirtytips.com/are-pickles-good-for-you.aspx כאן]. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 16:23, 28 באפריל 2012 (IDT)
:::יתכן שיש איבוד מסוים של ויטמינים מסיסי מים, במיוחד C שנהרס די מהר - למשל במיץ סחוט טרי שקונים בסופר באריזת פלסטיק יש כ-50% מכמות ויטמין C שיש בתפוז רגיל. יחד עם זאת, אני חושב שמרבית הערכים התזונתיים נשמרים היטב. ירקות כבושים שימשו מקור חשוב לוויטמינים לפני פיתוחים בחקלאות שאפשרו הגשת ירקות ופירות בכל עונות השנה. מיץ פירות הדר משומר שימש כתוסף מזון חיוני במסעות ימיים. גם כיום ניתן לקבל מרכיבים חשובים ממזון משומר: למשל חומצות שומן אומגה 3 מדגי הרינג משומרים. יחד עם זאת, תהליך השימור יכול להיות בעייתי בפן אחר. למשל הגברת צריכת הנתרן בדיאטה, לעתים יש שימוש בחומרים משמרים מזיקים וכיוצא באלה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 16:33, 28 באפריל 2012 (IDT)
שאלה מעולה ותשובות מעולות.
:שמעתי פעם שבתהליך ההחמצה, חיידקים מיצרים ויטמין B-12, וזה אחד המקורות הבודדים שלו שאינם מן מתעשייה המנצלת בעלי-חיים עילאיים, כדוגמת תעשיית הבשר, החלב והביצים. אשמח לאישור או הפרכה של הטענה. [[משתמש:אוריה אורן|אוריה אורן]] - [[שיחת משתמש:אוריה אורן|שיחה]] 20:07, 28 באפריל 2012 (IDT)
::לא שמעתי דבר כזה וגם לא נראה לי שזה יכול להיות נכון. אילו היה נכון, היתי מודע לזה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 20:19, 28 באפריל 2012 (IDT)
::: המאמר שקישרתי אליו טוען שזה נכון (לא יודע אם דווקא 12, כתוב פשוט ויטמין בי). " The lactobacillus bacteria that cause the fermentation produce B vitamins and also act as probiotics that help keep your digestive tract healthy.". [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 22:40, 28 באפריל 2012 (IDT)
::::אני לא מכיר את טכנולוגיית הכבישה ולא יודע מה בדיוק אמור לתסוס במלפפון חמוץ ואיך קשורים לזה lactobacillus bacteria (לאקטו - משהו הקשור לחומצת חלב (תוצר עיבוד של פירובט); בצילוס סוג של צורת חיידק), אך השם "ויטמין בי" הוא מטעה במידה מסוימת. הקשר בין הוויטמינים בקבוצה זו מסתכם בשמם בלבד. אין קשר בין ויטמין B9 לB12. הם עושים דברים שונים, המבנה הכימי שלהם שונה והם נצרכים ממזונות שונים. ראה פירוט ב[[ויטמין B]]. אילו ויטמין B12 היה מיוצר בדרך זו בוודאי הייתי שומע על זה באחת ההרצאות שנכחתי בהן. אם לא נחשפתי למידע זה, כנראה שזה לא קיים. אתפלא מאוד אם דרך זו אכן יכולה לייצר ויטמין כזה, בין היתר, כי הוא משלב אטום מתכתי. תהליך הייצור שלו הוא מורכב ולא ברור לי כיצד תהליך תסיסה יכול לגרום לו. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 08:53, 29 באפריל 2012 (IDT)
:התהליך שאתה מדבר עליו הוא [[כבישה]] ולא כיבוש, שהוא תוצאה אפשרית של פעולה צבאית. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 23:06, 28 באפריל 2012 (IDT)
::מן הסתם. אבל המזון שכובשים אותו הוא בכל זאת כָּבוּש, והכותרת היא משחק מילים מצויין. :-) דני. [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    23:29, 28 באפריל 2012 (IDT)
:::זה לא מלפפון כבוש, זה "מלפפון משוחרר". [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 10:54, 29 באפריל 2012 (IDT)
::::אין דבר כזה, עם המלפפונים. זו המצאה של הארגון לשחרור המלפפין. עד 67 היו רק דלועיים. [[מיוחד:תרומות/109.65.9.22|109.65.9.22]] 22:49, 29 באפריל 2012 (IDT)

== עזרה בזיהוי עץ ==
[http://www.youtube.com/watch?v=0kS05w505Zk בסרטון הבא] (3:00-3:010) במהלך 10 השניות הללו רואים עץ יפיפה עם פרחים ורודים בצורה מגניבה מאד. מי שיודע מה שמו של העץ ושל הזן הספציפי בבקשה שיכתוב.  בתודה מראש. {{לא חתם||אלמ}}
:העץ הוא [[לגרסטרומיה הודית]] {{אנ|lagerstroemia indica}}. [[משתמש:אוריה אורן|אוריה אורן]] - [[שיחת משתמש:אוריה אורן|שיחה]] 20:01, 28 באפריל 2012 (IDT)
::אכן, עץ יפה מאוד, על פריחתו וגווניו. קצת מזכיר את [[כליל החורש]] ‏‏‎{{אנ|Cercis siliquastrum}}. שווה לעיין בערך האנגלי, על תמונותיו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:22, 3 במאי 2012 (IDT)

== מודל בוהר ==
איך בוהר הסביר את בעיית הקרינה של אלקטרון? בוהר קבע רמות מקוונטטות. מה הנימוק לזה? מה "החזיק" רמות קובעות? (בתיאוריה. אני יודע שניסוי פרנק-הרץ מוכיח רמות בדידות וקבועות). [[מיוחד:תרומות/79.181.229.148|79.181.229.148]] 20:50, 28 באפריל 2012 (IDT)
:א. הראיות הניסוייות לרמות בדידות (זהו המונח הנכון) היו עוד קודם: סדרות הקווים ב[[ספקטרום פליטה|ספקטרום הפליטה]] של גז מימן קלוש, שהתקבלו אמפירית. [[מודל בוהר|המודל התיאורטי]] שלו היה חייב להתמודד עם קווים ספקטרליים בדידים קבועים, בניגוד למודל הקלאסי, לפיו האלקטרון קורן ברציפות בהקיפו את גרעין המימן, תוך אובדן אנרגיה, ולפיכך, תוך גידול באורך-הגל הנפלט. התנהגות כזו לא נצפתה מעולם עבור גז מימן קלוש (או גז קלוש בכלל). הוא היה חייב להסיק שהחוק הבסיסי איננו הקלאסי, של פליטה רצופה, אלא של רמות אנרגיה אותם קבע על בסיס ההנחה, המבריקה צריך לומר, שה[[תנע|התנע הזוויתי]] של אלקטרון שווה לכפולה של גודל בסיסי. הנחה שניה היתה שכל עוד האלקטרון ברמה נתונה, אין הוא קורן, וקרינה תיפלט במעבר מרמת אנרגיה גבוהה לרמה נמוכה יותר. החישובים התיאורטיים הניבו התאמה מצויינת לאורכי-הגל המתאימים לקווים הספקטרליים האמפיריים.
:ב. שתי הערות: 1. הפליטה הרציפה של אלקטרון מואץ במודל הקלאסי, נצפית עבור חומרים במצב שאינו גז קלוש, מצב בו קיימות אינטראקציות בין אטומי החומר, ובינם לבין האלקטרונים. כלומר, ספקטרום הפליטה הבדיד שייך לאטום מעורר בודד, ללא אינטראקציות עם אחרים, ואילו בחומר שאינו גז דליל, הספקטרום הוא [[ספקטרום רציף|רציף]]. 2. מודל בוהר הוא מודל שהצלחתו העיקרית היא יכולתו להסביר ספקטרום בדיד. אבל הוא אינו חף מבעיות איתן הוא אינו מסוגל להתמודד. אחת העיקריות שבהן היא העובדה שעוצמת הקווים בספקטרום אינה אחידה. אבל אבן דרך, גם אם היא קהה חלקית, אבן דרך היא, ועוד איזה אבן דרך ! שבוע טוב, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:50, 28 באפריל 2012 (IDT)
::כמובן, היום למודל בוהר יש בעיקר ערך היסטורי. אני לא ממש הבנתי איך הוא פתר את הסטירה למקסוול (צריכה להיות קרינה)? והאם הוא נתן מנגנון חילופי שיסביר מה גרם לתנע זוויתי להיות בדיד? [[מיוחד:תרומות/79.181.229.148|79.181.229.148]] 23:03, 28 באפריל 2012 (IDT)
:::א. אין סתירה (לא 'סטירה') ל[[משוואות מקסוול|מקסוול]]. ניסיתי להסביר זאת קודם. החוק הבסיסי ברמה הקוונטית לגבי '''אלקטרון לכוד''' באטום דוגמת [[מימן]] '''ללא אינטראקציה עם הסביבה''', הוא דווקא זה שקבע בוהר. החוק הקלאסי הנובע ממשוואות מקסוול הוא תוצאה של אינטראקציה עם שדה הנובע ממספר רב של מטענים (שדה מקרוסקופי).
:::ב. כפי שכבר אמרתי קודם, נקודת המוצא היתה קיומו של ספקטרום פליטה בדיד. הוא הבין שהדרך היחידה להסביר זאת היא להניח תנע זוויתי בדיד. '''תקפותה של הנחה זו נובעת מהתאמתה לתוצאות האמפיריות.''' הוא היה אחד הראשונים שהבין ש'''העולם המיקרוסקופי הוא באופן בסיסי בדיד'''. תוצאות רציפות מתקבלות בעולם מרובה אינטראקציות, דוגמת חומרים שאינם גזים קלושים. צריך להבין ש'נקודת המוצא' של המציאות הפיזיקלית היא התמונה הבדידה ולא הרציפה, ואין לנסות להתאים את ה'כללים' המקרוסקופיים על העולם המיקרוסקופי, רק בגלל שהוא 'מוכר' לנו יותר, ואינטואיטיבי יותר. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 23:25, 28 באפריל 2012 (IDT)
::::גז מימן קלוש--ההסבר למעלה טוב. לא מצאתי בוויקי הסבר מהו גז קלוש. גם גוגל לא עזר לי. אפשר לכתוב ערך? תודה. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]]
:::::האם אתה הוא השואל המקורי ? בכל אופן, לא צריך ללכת רחוק. גז קלוש (או דליל) הוא גז פחות צפוף, כלומר כזה שהמרחקים הממוצעים בין חלקיקיו הוא גדול. עובדה זו חשובה משום שבגז כזה האינטראקציה ההדדית בין החלקיקים היא זניחה, מה שמאפשר לבחון את ספקטרום הפליטה של אטומי הגז ללא השפעות חיצוניות (או הדדיות), מאחר והשפעות כאלה יוצרות קווים ספקטרליים נוספים עד יצירת ספקטרום רציף. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 13:50, 29 באפריל 2012 (IDT)
::::::אני לא השואל המקורי. התוסיף את תשובתך מכאן לערך גז? תודה. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 10:41, 30 באפריל 2012 (IDT)

== יחס הזהב וסדרת פיבונאצ'י ==
איך קושרים בין [[יחס הזהב]] ל[[סדרת פיבונאצ'י]]? לא הבנתי את ההסבר בערך. [[מיוחד:תרומות/109.186.6.238|109.186.6.238]] 11:25, 29 באפריל 2012 (IDT)
:זו שאלה יפה שהפתרון שלה דורש ידע תיכוני מצומצם בלבד. חבל מאוד שלא מראים את זה בתיכון.
:סדרת פיבונאצ'י מוגדרת על ידי שני תנאים. התנאי הראשון הוא [[נוסחת נסיגה|נוסחת הנסיגה]] <math>F_{n+2} = F_{n+1} + F_n</math>, והתנאי השני הוא תנאי ההתחלה שאומר ש-<math>F_0 = 0, F_1 = 1</math>. מה שנעשה הוא להתעלם מהתנאי השני ונחפש סדרה פשוטה במיוחד שמקיימת את התנאי הראשון. למעשה, נחפש [[סדרה הנדסית]] שהאיברים שלה הם <math>r^n</math> כש-<math>r</math> מספר קבוע כלשהו אותו נמצא. אם כן, אנו מצפים שיתקיים <math>r^{n+2} = r^{n+1}+r^n</math>. נחלק ב-<math>r^n</math> ונעביר אגפים ונקבל את ה[[משוואה ריבועית|משוואה הריבועית]] <math>r^2-r-1=0</math>. משוואה ריבועית כל ילד יודע לפתור. הפתרון החיובי של המשוואה הוא <math>\phi</math>, הידוע בשמו [[יחס הזהב]]. ואת הפתרון השלילי נסמן <math>\varphi</math>, והוא שווה ל-<math>\varphi = 1-\phi = -1/\phi</math>, אבל זה לא חשוב כרגע.
:אם כן, מצאנו שתי סדרות שמתנהגות כמו סדרת פיבונאצ'י, האחת היא <math>\phi^n</math> והשנייה היא <math>\varphi^n</math>. לצערנו שתי הסדרות הללו אינן סדרת פיבונאצ'י מכיוון שהן לא עונות על התנאי השני, תנאי ההתחלה. אבל אפשר לפתור את הבעיה הזו בעזרת טריק יפה. נשים לב שאם <math>a,b</math> הם מספרים קבועים כלשהם, אז גם הסדרה <math>c_n = a\phi^n+b\varphi^n</math> היא סדרה שעונה לתנאי הראשון (תבדוק!). לתכונה הזו קוראים לינאריות. כל מה שצריך עכשיו הוא להציב את תנאי ההתחלה ב-<math>c_n</math> ולמצוא <math>a,b</math> שיענו על שני התנאים. מקלים שתי משוואות בשני נעלמים:
::<math>c_0 = a+b = 0</math>
::<math>c_1 = a\phi+b\varphi = 1</math>
:מקבלים שהפתרון הוא <math>a = -b = \tfrac{1}{\phi-\varphi} = \tfrac{1}{\sqrt5}</math>. אם נחזור ונציב את זה ב-<math>c_n</math>, נקבל נוסחה כללית לאיברי סדרת פיבונאצ'י:
::<math>F_n = \frac{\phi^n-\varphi^n}{\phi-\varphi} = \frac{\phi^n-\varphi^n}{\sqrt5}</math>
:הטריק הזה עובד גם עם נוסחאות נסיגה אחרות, כל עוד הן לינאריות. ההוכחה שמופיעה בערך היא במהותה אותה הוכחה שנתתי כאן, רק ששם מנצלים את הכוח החזק של תורת ה[[אלגברה לינארית]] כדי לקצר הליכים. מסקנה יפה מהנוסחה שהוכחנו היא נוסחה מקורבת ופשוטה יותר לאיברי הסדרה. <math>\varphi</math> הוא מספר קטן בערכו המוחלט מ-1, ולכן כשמעלים אותו בחזקה גבוהה הוא קרוב מאוד לאפס. מכאן שהתרומה שלו בנוסחה זניחה יחסית, ואפשר לקבוע ש-<math>F_n \approx \frac{\phi^n}{\sqrt5}</math>, או בנוסח אחר: <math>F_{n+1} \approx \phi F_n</math>. למשל 144 מגיע אחרי 89 בסדרת פיבונאצ'י. ואכן: <math>\phi\cdot 89 = 144.005\ldots</math>, והדיוק רק ילך וייגדל ככל שהאיברים גדולים יותר. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 12:03, 29 באפריל 2012 (IDT)
::דניאל: אמנם הנושא לא נכלל בתוכנית הלימודים, אבל יש שמראים זאת, ולא רק את זאת. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 13:43, 29 באפריל 2012 (IDT)
:::אכן, תמיד יש בנמצא מורים טובים שמשקיעים מעבר. זו תוכנית הלימוד עצמה שבעייתית בעיני. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 14:51, 29 באפריל 2012 (IDT)
::::תוכנית הלימודים אמנם טעונה שיפור, אבל אין זו הבעיה העיקרית. זו נובעת מגישת ההוראה הרווחת, הרואה בבחינת הבגרות את חזות הכל, כששום דבר אחר לא מעניין. ממש כך. בעיה זו מערכתית, וגם שיטות הקבלה ללימודים אקדמיים אשמות בכך, משום שהן גורמות לאבסורד בוטה בצורה של 'צורך' בציון גבוה יותר במתימטיקה כדי להתקבל למשל, למשפטים, מאשר ללימודי מתימטיקה או פיזיקה. מצב מופרך לחלוטין. הלמידה הפכה לכלי במקום לתכלית עצמה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:43, 1 במאי 2012 (IDT)
::הייתי משנה את ההסבר רק בנקודה קלה אחת: צירוף לינארי של כל שני פתרונות הוא פתרון, ולאו דווקא צירוף לינארי של הפתרונות הקנוניים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:46, 29 באפריל 2012 (IDT)
:::ואם כבר מחדדים את הנקודה הזו, אז לא רק שכל [[צירוף לינארי]] של שני פתרונות הוא פתרון, אלא גם שכל פתרון הוא צירוף לינארי של כל שני פתרונות בלתי תלויים (אף אחד מהם אינו כפולה קבועה של השני). זאת מכיוון שלכל שני פתרונות בלתי תלויים קיים פתרון למערכת המשוואות שפותרת את תנאי ההתחלה. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 20:23, 29 באפריל 2012 (IDT)

== הפצצות תל אביב במלחמת העולם השנייה ==

מישהו יודע מי התקיף את תל אביב בפעם השנייה (12 ביוני 1941)? בערך [[הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב]] כתוב שהצרפתים תקפו ובערך [[ההפצצות האוויריות על חיפה במלחמת העולם השנייה]] כתוב שהגרמנים תקפו. מחוץ לויקיפדיה יש מקורות גם ל[http://www.jwmww2.org/show_item.asp?itemId=1041&levelId=60173&itemType=0 צרפתים] גם ל[http://www.merchav-aviri.org/pages/content/view/1410/37/ גרמנים] ואפילו ל[http://www.e-mago.co.il/Editor/history-1889.htm איטלקים].--[[משתמש:Eitan110|Eitan110]] - [[שיחת משתמש:Eitan110|שיחה]] 12:10, 29 באפריל 2012 (IDT)

== הסכמי אוסלו ==

לפי מה חולקו השטחים לאזורי  A B C? האם היו אדמות בבעלות ישראלים שנמסרו כשטחי A?. האם יש חפיפה ועד כמה בין בעלותפרטית  על הקרקע לבין החלוקה לפי הסכמי אוסלו? היכן ניתן למצוא מפה או נתונים על בעלות על הקרקע לפי לאום במובן של זכויות קניין כדי להשוות למפות חלוקת השטחים לאזורי שליטה של הסכמי אוסלו?
:ע"פ הזכור לי, בדרך כלל הערים הערביות אזורי A, הכפרים B, יישובים ישראלים אזורי C.
::השטחים חולקו לפי כמות האוכלוסייה הערבית והיהודית, לא לפי בעלות. היו מקרים בהם הועברה אדמה יהודית לידי הפלסטינים, אך מעט. ראה למשל:
::http://www.amana.co.il/Index.asp?ArticleID=294&CategoryID=106&Page=2
::רק חלק קטן מהקרקעות ביש"ע עברו הסדרה, כך שהנתונים לגבי רוב יש"ע פשוט לא קיימים ויש צורך לעבור כפר כפר ולברר את הבעלות באותו כפר. לגבי האזוריםהמוסדרים, במנהל יש רישום, אולם המידע סודי, על מנת למנוע פגיעה בבעלי אדמות שמכרו אותם ליהודים. קצת על ההסדרה בישראל תוכל לקרוא ב[[שיטת רישום זכויות במקרקעין בישראל]]. אני מציע שתפנה לחגי הוברמן ולאמנה, הם מן הסתם יוכלו להפנות אותך לרוב הקרקעות בבעלות יהודית. כדאי לזכור שרוב האדמות הם בבעלות המדינה והשאר ברובם הגדול בבעלות ערבית שכן ביהודה ושומרון כמעט ולא התגוררו יהודים עד 1967 ובגלל זה הם לא סופחו לישראל ב[[מלחמת העצמאות]]. [[משתמש:עדירל|עדירל]] - [[שיחת משתמש:עדירל|שיחה]] 14:46, 29 באפריל 2012 (IDT)

האם יש מפות של אדמות מדינה וקק"ל בגדה המערבית שנקנו לפני מלחמת העצמאות?
:קק"ל אולי יש, הגם שהיו קרקעות שנקנו אחרי 1967 על ידי [[הימנותא]]. אדמות מדינה אין ולא יכל להיות כי לא היחתה הסדרה של הקרקעות. [[פליאה אלבק]] נהגה להגיע לקרקעות במסוק כדי למדוד את המרחק מהכפר הקרוב ולחפש שרידים של עיבוד חקלאי כדי להחליט אם מדובר באדמות מדינה או לא. יש הליך של "אדמות סקר" בו בודקים האם יש בעלים לקרקעות. [[משתמש:עדירל|עדירל]] - [[שיחת משתמש:עדירל|שיחה]] 15:43, 29 באפריל 2012 (IDT)
::::::::::מהזיכרון - החלוקה הייתה כך: בתחילה רק 6 ערים היו שטחי A ביהודה ושומרון (שהמשמעות היא שליטה בטחונית פלסטינית):ג'נין, טול כרם, רמאללה, שכם, בית לחם, קלקיליה. לגבי חברון נערך בשלב מאוחר יותר הסכם נפרד([[הסכם חברון]]) והעיר חולקה לשטחי H1 וH2. בשלב מאוחר יותר הורחבו באזורים מסוימים שטחי A (למשל באיזור ג'נין שם אין בכלל יישובים ישראליים).
שטחי C הם כל ההתנחלויות והכבישים המובילים אליהן, מתוך הנחה כי יש להשאיר בשליטה ישראלית בטחונית ואזרחית מלאה שטחים אלו (למעט דרכי הגישה ליישובים [[נגוהות]] ו[[נצרים]] שהדרך אליהן עברה בשטחי A). 
שטחי B הם הרוב המוחלט של הכפרים הפלסטיניים בהן השליטה האזרחית הייתה פלסטינית אך השליטה הבטחונית ישראלית. בשלב מאוחר יותר הוגדרו שטחי B+ שבהן הוקמה נקודת משטרה פלסטינית. כמו כן, עד למבצע חומת מגן נמנע צה"ל בדרך כלל גם מכניסה לכפרים המוגדרים שטחי B.
יש לציין כי קיים צו אלוף האוסר כיום על כניסה לשטחי A ליהודים בלבד (לערבים ישראלים מותר). יש שיאמרו: אפרטהייד...

== פילוסופיית הקוונטים ==

1) מה היא בעצם קריסה? הם זה התהליך עם שלבים פנימיים או שיש רק לפני ואחרי?

2) נגיד חלקיק יכול להיות רק בשני מצבים א וב'. כל עוד לא עשיתי מדידה - אומרים שהוא בו זמנית בשניהם. מה המשמעות של זה?

3) מה המנגנון שגורם לחלקיק להחליט להיות במצב א' או מצב ב' ולמה אי אפשר להניח שהוא היה במצב זה בתחילת חייו ואנחנו רק גילינו אותו בסוף?

4) למה מדידה גורמת לקריסה? מה ההבדל בין החלקיק לפני הקריסה ואחרי?

5) האם אפשר להניח שהחלקיק מחליף מציבים כל הזמן ורגע מדידה אנחנו גרמנו לעצירה של ההחלפות. (סטירה ל3)

6) למה אומרים שזה '''לא''' רק בעיה טכנית שאנחנו חייבים להשפיע על מנת למדוד? [[מיוחד:תרומות/79.181.207.145|79.181.207.145]] 15:28, 29 באפריל 2012 (IDT)
:6. כי בעיה טכנית, על פי הגדרה, היא בעייה שניתן היפותטית לפתור. [[עיקרון אי הוודאות]] קובע שלעולם, גם אם יהיו לנו כלי מדידה מדוייקים עד אינסוף, לא נוכל לדעת איפה חלקיק מסויים נמצא. 3.כמובן שאפשר עדיין להגיד שהחלקיק נמצא איפה שהוא ואנחנו לא יודעים, אבל בגלל שאף פעם לא נוכל לדעת, מקובל להגיד שהוא רק "נמצא בהסתברות x". ג1. [[קריסת פונקציית הגל]] פירושה שהמיקום של חלקיק כבר לא מתואר על ידי פונקציה הסתברותית, אלא על ידי נקודה מסויימת, כי מדדנו ואנחנו יודעים איפה הוא. אגב, היו הרבה פיזיקאים שהתנגדו לפרשנות ההסתברותית הזו. המפורסם שבהם הוא [[אלברט איינשטיין]], עם משפטו המפורסם [[אלוהים לא משחק בקוביות]]. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 19:31, 29 באפריל 2012 (IDT)

: קרא את [[בעיית המדידה]], [[קריסת פונקציית הגל]] ו[[פרשנות קופנהאגן]]. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font color="blue"></font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]])  19:53, 29 באפריל 2012 (IDT)