הצגת המקור של הדף "Testwiki:הכה את המומחה/ארכיון307"

{{ארכיון הכה את המומחה}}

== תפילות למלאכים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם יש ביהדות תפילות שבהם פונים למלאך כלשהו ולא ישירות להקב"ה?
: ע"ע [[פולמוס מכניסי רחמים]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 01:10, 31 באוגוסט 2021 (IDT)
::הערך שם חלש למדי. יש תפילות כאלו, אבל הן תמיד סביב התהליך, כלומר: בקשה מהמלאכים שיתפללו עלינו וכד', וגם זה שנוי במחלוקת . ייחוס כח עצמי למלאכים כישות שיש בידה להרע או להיטיב מצד עצמה היא [[עבודה זרה בשיתוף]] ואסורה ביהדות באיסור חמור. --[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 01:53, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%91_%D7%9C חלק מפירוש הרמב"ן] על הפסוק "למה זה תשאל לשמי" (בראשית לב, ל):

{{ציטוט|אמר אין לך בידיעת שמי תועלת כי אין הכח והיכולת בלתי לה' לבדו אם תקראני לא אענך וגם מצרתך לא אושיעך אבל עתה אברך אותך}}
{{אלמ}}
::דברי האלמוני מפתיעים, מכיוון שדתיים וחרדים רבים, שאינם פונים לתיווך של מלאכים, דווקא פונים לתיווך של בשר ודם (לדוגמה: [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5602069,00.html לרבי מלובביץ], לרב קנייבסקי, ועוד). היית נוטה לחשוב שאם כבר יש גורם מתווך יעיל, זה יהיה מלאכים, הקרובים יותר לאלוהים, ולא דווקא בשר ודם.  גם אותי זה מפתיע שזאת ההלכה. בברכה, דני [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 11:02, 31 באוגוסט 2021 (IDT)
::: ביהדות של היום יש פולחן קדושים. אבל שמעתי מלא מעט אנשים שמדובר בהתנהגות הגובלת בעבודה זרה, הכולל עליה לרגל לקבר של נחמן מאומן או השתטחות על קבר רשב"י. השאלה המעניינת היא האם מייחסים גם לישויות מיסטיות כמו מלאכים תכונות על-טבעיות והם יש מסורת של לפנות אליהם בבקשה לשיפור החיים.
::::כאמור, ההבדל הגדול זה האם מיחסים להם כח '''עצמי'''. לרב קנייבסקי ולרבי נחמן אין כח עצמי, אבל הפנייה אליהם מבוססת על כך שיש סיכוי רב יותר שתפלתם תתקבל מאשר לאדם מן השורה. אמנם, כשמדובר באדם מת יש בעיה נוספת של איסור [[דרישה אל המתים]], ולכן ישנם דעות בהלכה שנוסח התפילה צריך להיות '''בזכות''' הצדיק הקבור ולא בפניה אל המת בעצמו. --[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 13:41, 31 באוגוסט 2021 (IDT)
::::: זוהי התאוריה. בפועל פולחן [[קברי קדושים]] קיים ביהדות, בנצרות ובאסלאם. כל ההתפלפלויות הללו לא משנות את האמונה העממית. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:10, 31 באוגוסט 2021 (IDT)
::::::זה אחד מהאוניברסלים האנושיים. מובן מאליו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:30, 31 באוגוסט 2021 (IDT)
:::::::קרא לזה איך שאתה רוצה. זאת ההתייחסות היהודית לעלייה ל[[קברי צדיקים ביהדות|קברי צדיקים]], חריגה ממנה יכולה להחשב ל[[עבודה זרה]] במקרים מסויימים. אני לא חושב שנכון לקרוא לזה "פולחן קברי קדושים", כי ה"פולחן" לא מתייחס למתים עצמם.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 14:57, 31 באוגוסט 2021 (IDT)
::::::::עקרונית, עד כמה שהבנתי, היהדות מתייחסת לעליה לקברים וכדו' די בחשדנות. באופן כללי הרעיון הוא להתפלל לקב"ה שייענה לתפילה בזכות הצדיק, ולא להתפלל לצדיק עצמו (כתוב במשנה ברורה: "אל ישים מגמתו נגד המתים, אך יבקש מה' שיתן לו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר.") אבל ברור שיש המון שיטות ודעות בנושא, כמו בכל דבר. [[משתמש:יהודית1000|יהודית1000]] - [[שיחת משתמש:יהודית1000|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם BTS|💜]] 22:58, 31 באוגוסט 2021 (IDT)
::::::::: ועוד נקודה: כשיש חוקים מפורשים, הם בדרך כלל מכוונים לפתור בעיות אמתיות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:07, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
:חלק מהבעיה בתפילה למלאכים זה המחשבה כאילו יש להם בחירה חופשית, מלאך הוא שליח שמוציא את רצון ה' לפועל ללא בחירה חופשית וכאשר מתפללים אליהם מראים כאילו כן יש להם בחירה מה לעשות, האדם לעומת זאת הוא היחיד שיש לו בחירה ולכן במובן הזה הפניה אל האדם היא פחות חמורה אך גם הפניה לאנשים ממש לא מוסכמת [[משתמש:עורך20|עורך20]] - [[שיחת משתמש:עורך20|שיחה]] 09:31, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
::ולכן יש [[קמע#יחס הוגים יהודיים לקמעות|קמעות]], [[קערת השבעה|קערות השבעה]] ושאר אביזרים לפניה אליהם. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:42, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
:::דווקא קמעות וכו' זה מגיע יותר ממקום של לשעבד כוחות ולא לבקש מהם שיעשו כרצונך ולכן זה פחות מניח רצון חופשי שלהם. במספר מקומות רש"י על הנביאים מפרש שאחת מטענות דור החורבן היתה שהם יודעים את שמות המלאכים והכוחות ובכך הם יכולים לשעבד אותם לרצונם ולהימנע מחורבן, כנגד זה הקב"ה עונה להם שהוא יכול לשלוט בשליטתם ולכן זה לא יעזור להם. [[משתמש:עורך20|עורך20]] - [[שיחת משתמש:עורך20|שיחה]] 10:46, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
:::ואלו דברי הרמח"ל בדעת תבונות:
:::"ואחרים חשבו להתחזק בכשפים וקסמים, ואחרים בידיעת מלאכי השרת ומשמרותיהם, כמ"ש במדרש (איכה רבה, פרשה ב, ב) שהיו אומרים לירמיהו, "אנא מקיף לה מיא אנא מקיף לה אשא"...וממה שצריך להאמין, הוא קרוב למה שהזכרנו עתה, והיינו שבהיות שהוא ית"ש אינו מוכרח במעשיו, על כן לא יוכל שום נברא להתחזק ולעשות נגדו, אפילו שישתמש מן החוקים והסדרים עצמם שהוא ית' חקק, כי הרי הוא עשאם, והוא יכול לשנותם ולבטלם כרצונו; והיינו (סנהדרין סז ע"א), "אין עוד מלבדו - ואפילו כשפים", שזכרנו למעלה. שאף על פי שלפי סדרי המערכה העליונה שרצה הקב"ה וערך, הנה כשפים מכחישים פמליא של מעלה (סנהדרין שם), הנה כשהוא רוצה - מושל בכוחו ומבטלם, והיו כלא היו, ולא כשחשבו הפתאים שיוכלו להשתמש מכליו עצמם כנגדו ח"ו. הרי ראו כי שקר נסכם, לא לעזר ולא להועיל בם, הוא אדון כל, ואין זולתו." (דעת תבונות, לו)
:::והמקור באיכה רבה הוא גם המקור של רש"י על הנביאים. [[משתמש:עורך20|עורך20]] - [[שיחת משתמש:עורך20|שיחה]] 10:59, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
::::[[משתמש:Tzafrir|צפריר]], אתה טועה טעות יסודית: ביהדות אין פנייה אל חפצים או מתים. ייש '''שימוש''' בהם ככלי לקיום מצוות, ואמונות עממיות-יהודיות שונות גם משתמשות בקמעות שונות, זה לא פנייה אליהם ככוח עצמי או ככח בכלל. בסה"כ שימוש בחפצים ככלי ליטורגי, מצחיק לקרוא לזה "פנייה לאביזרים". {{ש}} לגבי פנייה אל המתים, יש להבחין בין איסור דרישה אל המתים שבפנייה אל המתים שיתפללו על החיים, שזה אכן שנוי במחלוקת, לבין ייחוס כח '''עצמי''' אל המת או אל המלאך ככח שבידו להרע או להיטיב, שזה כרוך באיסור [עבודה זרה בשיתוף]]. אכן לא תמצא בספרי ההלכה מי שיזהיר מתפילה כזו, כי זה היה פשוט ליהודים.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 13:36, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
::::: אני לא טועה. אני רק שליח. ערכי ויקיפדיה שאליהם הפניתי טועים (לדידך). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:57, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::לא ראיתי באף אחד מהערכים שציינת פנייה אל חפצים/מתים כבעלי יכולת, ואם יש כזו אכן יש לתקן.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 14:20, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::: כתבת: „ייחוס כח עצמי אל המת או אל המלאך״. בשני המקרים יש פניה אל מלאך (או אל שד, שגם הוא כוח שאינו אלוהי). ויש פולמוס ניכר ביהדות נגד התפיסות הללו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:44, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::::<small>רק כעת ראיתי,</small> כאמור לא מדובר על כח '''עצמי''' אלא רק על פנייה אליהם שיפעלו אצל הא-ל עבור בני האדם, ממש כפי שהאדם עצמו יכול לעשות, וגם זה שנוי במחלוקת.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 00:13, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

== טריק [[מדיה ויקי]] ==

האם יש דרך להחריג ערך מפונקציית ''דף אקראי'' של תוכנת מדיה ויקי?

כל טריק לכך, "מגעיל" ככל שיהיה, מעניין אותי ! {{אלמ}}
:לא לשים אותו במרחב הערכים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 11:08, 31 באוגוסט 2021 (IDT)
::אני לא מכיר מרחב טוב יותר ממרחב הערכים לדף הספציפי הזה אבל אני אנסה לשים אותו במרחב התבניות כמעין "פסאודו תבנית". בתודה, {{אלמ}}

==מיהו האדריכל?==
מי האדריכל שתכנן את חדר האוכל של קיבוץ גלאון? [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 08:31, 31 באוגוסט 2021 (IDT)
: יפורו של חדר האוכל בקיבוץ געתון שונה מכל שאר חדרי האוכל. התמזל מזלו ולאחר הפרטת ענף המזון וסגירתו של חדר האוכל ניתנה לו הזדמנות שנייה כשרמי באר, הכוראוגרף ומנהל להקת המחול הקיבוצית, החליט להמשיך ולפתח את כפר המחול שפועל בקיבוץ מאז 1970. באר החליט להסב את חדר האוכל והמטבח לאולמות מחול. לביצוע העבודה הוזמן המתכנן המקורי של חדר האוכל – האדריכל מנחם באר גוגל מצא{{אלמ}}
::כן, אבל השאלה נשאלה על [[גלאון]] ולא על [[געתון (קיבוץ)|געתון]].{{אלמ}}
:::מעבר לכך, יש עדיין חדרי אוכל פעילים בקיבוצים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:47, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

אס גוגל לא מצא, כנראה שמעט מתענינים בנושא

ממליץ לשאול את מזכירות גלאון. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 09:58, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

כל התשובות [https://michaelarch.wordpress.com/2021/09/01/%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%91-%d7%91%d7%97%d7%93%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a5-%d7%92%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9f/#more-140686 <<כאן>>] [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 15:08, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
:הוספתי פרטים בערך. בברכה --[[משתמש:Kippi70|Kippi70]] - [[שיחת משתמש:Kippi70|שיחה]] 12:38, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

== [[מדינה ללא מס עסקאות]] ==

ברור שמדינה צריכה להרוויח ממס אבל האם יש מדינות בלי מס עסקאות (מס ערך מוסף \ מע"מ) כך שאנשים משלמים נניח רק "מס הכנסה" או רק "מס תשתיות" כל שהוא?

תודה !
:[https://www.bdo.global/en-gb/microsites/world-of-private-clients/countries/kuwait כווית] ועיינו גם ב[[מובלעות שווייץ]]. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 15:25, 31 באוגוסט 2021 (IDT)
::יש מדינה שאין בה מיסוי על עסקאות בבנקים. ראה [[בנקאות בפנמה]]. דני - [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 16:05, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

== כמה מראשי הציונות היו אתאיסטים/אגנוסטים/דאיסטים? ==

תודה

== מלחמת העצמאות ==

{{/מצב|טופל}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם חיילים בריטים ניהלו קרבות במהלך מלחמת העצמאות? {{אלמ}}
:ככלל המטרה העיקרית של הבריטים הייתה לצאת בשלום. הם לא רצו לסכן את עצמם בכניסה בין שני הצדדים הנצים. הם לאט לאט נטשו חלקים שונים של הארץ ולקראת הסוף התמקדו רק באבטחת ציר הנסיגה מירושלים ליפו. נדמה לי גם שבגלל פערי האיכות בינם לבין כל המיליציות שפעלו בארץ, לא הייתה לחימה מולם בגלל ההרתעה. במקרה של [[התקפת האצ"ל על יפו]] נוצרו נסיבות מיוחדות שאילצו את הבריטים להתערב, והם מנעו מחיילי האצ״ל להתקדם לתוך יפו (אך לא מנעו מהם להמשיך להחזיק בשכונת [[מנשייה (יפו)|מנשייה]] שהייתה מיועדת למדינה היהודית לפי תוכנית החלוקה). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:05, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
::ללגיון הירדני היו מפקדים בריטיים. למשל [[ג'ון באגוט גלאב]]. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 16:35, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
::: היו גם בריטים מבין [[מתנדבי חוץ לארץ]]. לא ברור לי אם לכך הכוונה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:04, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
::::היי, ראו את הטיוטה הזו בויקיפדיה: [[טיוטה:המעורבות הבריטית במלחמת תש"ח]] [[משתמש:אמפל|אמפל]] - [[שיחת משתמש:אמפל|שיחה]] 22:19, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::ראה [[תקרית האוויר הישראלית-בריטית]].  [[משתמש:ישרול|ישרול]] - [[שיחת משתמש:ישרול|דברו איתי]] • ט"ז בתשרי ה'תשפ"ב • 08:46, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

== factory reset ==

כשעושים למכשיר factory reset, האם הוא משתמש בהתקנה ששמורה במכשיר (ב ROM, או באיזו מחיצה לא נגישה), כך שעדכוני מערכת לא יהיו רלוונטים ויורדו מחדש (למשל במקרה שהיה עדכון שהורד בצורה פגומה)? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 13:51, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
:כן [[מיוחד:תרומות/134.191.232.85|134.191.232.85]] 16:36, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
::תלוי באיזו מערכת הפעלה. באנדרואיד זה פשוט עושה איפוס ל-data (מוכר בקהילה כ-"wipe data" מי שעושה את זה דרך הריקוברי) והקבצים ב-system לא משתנים. &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 21:54, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
:::במקרה הזה הכוונה לאנדרואיד. אין דרך לעשות את זה? אז מה משיגים בזה שזה רק עושה מחיקה של נתונים אישיים? מוחק הגדרות ואפליקציות לא מובנות? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:02, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
::::באנדרואיד הדרך היחידה לדרוס את ה-ROM ולעשות rollback זה לכתוב ישירות למחיצת ה-system - שמה יושבים הקבצים של מערכת ההפעלה עצמה. ללא [[רוט (אנדרואיד)|רוט]] וללא OTA זה לא אפשרי, או לפחות - קשה מאוד. כאמור, factory reset רק עושה wipe למחיצת ה-data. &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 22:06, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::למה זה מתוכנן ככה? זה אידיוטי. אם קורית תקלה בזמן עדכון, אז אין אפשרות להחזיר את המכשיר למצבו המקורי, ע"י התקנה שמובנית בטלפון? בכלל, נראה שזה לא אפשרי במצב שהטלפון לא עולה להתחבר אליו ממכשיר חיצוני כדי לחלץ את המידע מתוכו. בדסקטופ המצב שונה, לא? עם ה-UEFI, ממה שהבנתי, יש מחיצה נסתרת שמכילה את ההתקנה של מערכת ההפעלה. למרות שלא יצא לי להתעסק עם ה shell, ולנסות להבין איך עובדים עם זה, רק שיש אופציה כזו ב Windows, שפונה לזה, ואין לי מושג מה לעשות במקרה שאין גישה למערכת ההפעלה גם פה (עם ה BIOS היה יותר פשוט להבין. גם לעשות boot מהתקן חיצוני זו בעיה עם UEFI). אגב, גם במערכת הפעלה של טלוויזיות חכמות זה אותו סיפור? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:31, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::ב-Windows זה עובד קצת אחרת: בדרך כלל במחשבי מותג יש מחיצה נוספת בשם recovery שמכילה את גרסת ה-Windows שבאה עם המחשב עצמה ואפשר לעשות rollback מיידי במקרה של עדכון תקול. במקרים אחרים, ל-Windows יש כלי recovery מתקדם יותר וכלי גיבוי נוספים כמו נקודות שחזור (כלי השחזור מערכת). מה שכן זה שאין לך גישה למערכת ההפעלה לא אומר שלא תיהיה לך גישה לקבצים והכל אבוד - כל עוד המכשיר עושה בוט (באנדרואיד - אם לא נגעת ב-bootloader ויש ריקוברי מתפקד) - אפשר להעביר את הנתונים לגיבוי צד שלישי (מחשב). לא פעם ראשונה שעשיתי בטעות בריק לאחד מהטלפונים שלי. או לצורך העניין אפילו בריק במחשב שלי (!!!). &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 07:17, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

== טרפנטין ==

{{/מצב|טופל}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם מבחינת הרכב כימי הטרפנטין שנמכר בחניות כמו ACE כחומר ממס, הוא אותו האחד שמשמש כתרופת סבתא לכאבי פרקים?
: אני מניח ש"תרופת הסבתא" שהתכוונת אליה היא משחת ה[[קמפור]] ואם אתה מסתכל בערך על [[טרפנטין]] אתה יכול לראות שהוא שימש לסינטזה של קמפור. כלומר זה לא אותו חומר כימי אבל יש קשר. [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 18:52, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

== האם הקרונה היא באמת מגיפה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אובייקטיבית: אם באוכלוסיה בן כ-9 מיליון יש כ-7,000 נפטרים במשך תקופה של שנה וחצי, האם הדבר יכול להיחשב למגיפה? נראה כי מדובר בסיבת תמותה נדירה ביותר בארץ. וכמובן שמבצע החיסונים נכנס לתמונה. 

אין לראות בשאלה זו המלצה, יעוץ לפעולה או הבעת עמדה. השאלה היא נטו: האם כמות הנפגעים בנפש מספיקה להגדיר מגיפה.
:היי אנונימי, ב-11 במרץ 2020 הכריז [[ארגון הבריאות העולמי]] על מגפת הקורונה כ[[פנדמיה]], כך שנושא זה איננו [[סובייקטיבי]] אלא [[אובייקטיבי]] ומוחלט על ידי הרשויות. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 18:01, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
::זה לא הטיעון של פרופ' [[יורם לס]]? אבל באמת, מה הפרמטרים לפיהם WHO קובע את זה? יש כאלו? או שרק מעצם זה שמדובר במצב חירום עולמי (שיש מי שמכנים "פאניקה". ולפחות בארץ יש עיסוק יתר, בעיקר בתקשורת, בנושא המגיפה, בהשוואה לעולם. טוב, פה יש גם צריכה מוגזמת של חדשות בכללי)? אם זה פשוט אומר שמדובר במחלה שהתפשטה על פני אזורים נרחבים בעולם, שזה מה שראיתי שהפתיח בערך "פנדמיה" מציין, אז גם מחלות מוכרות ועונתיות עונות להגדרה, גם כאלו שכבר יש להן טיפול, חיסון וגם כאלו שאינן מסוכנות או קטלניות, שאפילו לא נדרש טיפול רפואי מיוחד למי שנדבק, רק להימנע מלהיפגש עם אנשים כדי לא להדביק. גם ישנן מחלות מסוכנות שאין להן מענה מספק, כמו איידס. אני חושב שכזה הופץ בהתחלה (מתי זה היה, בשנות ה-80?), התייחסו לזה כאל מגיפה. אז לפי מה באמת נקבע שיש מגיפה? כי היו כאלו שליוו את האנושות עשרות שנים, גם יותר, ללא מענה רפואי (למשל אבולה). מה שכמובן אילץ לחיות עם זה ולא להשבית הכל (אז הייתה גלובליזציה? ואם לא, אז איך מחלות כאלו הופצו ברחבי העולם?). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:51, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
:::הפרמטרים ההגיוניים הם למדוד את שיעור ההדבקה ללא אמצעי חירום, ואז את רמות הסיכון לתמותה, פגיעה ממושכת ונכות. לגבי פרופ' יורם לס, הוא אידיוט. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:31, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
::::אבל הנתונים האלה לא קיימים, לא מדויקים, או משתנים עם הזמן עקב חוסר היכרות עם הנגיף והזמן המועט שהוא נמצא בקרבנו. טיעון מרכזי בקרב המומחים הוא שאין מספיק מידע ואין מספיק היכרות עם הנגיף. מה הכוונה ב"אמצעי חירום"? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:37, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::ברוך הבא למציאות, בה אם תחכה לנתונים מדוייקים תכשל בכל תפקיד ניהולי שקיים. במקרה של אפידמיה, גם תהרוג הרבה מאד אנשים.
:::::אם הנתונים הלא-מדוייקים מבהירים את הנושא - וזה בדיוק המצב - אין שום רציונל להמתין לנתונים מדוייקים ובינתיים לכרות קברים.
:::::שיעור הדבקה - בין 30% ל 70% לוריאנט המקורי, מבוסס על מקרים רבים. גהוה הרבה יותר לוריאנט ההודי.
:::::שיעור התמותה - בין 0.5% ל 4%, תלוי ביכולות מערכת הרפואה.
:::::שיעור הפגיעה לטווח ממושך (לונג קוויד) - בין 8% ל 15%.
:::::נתון תומך (היה מובן מאליו לכל מי שטורח לחשוב, אבל בכל זאת) שיעור התמותה מעל תמותת הרקע - בין 10% במדינות המפותחות ל יותר מ 30% בעולם השלישי.
:::::מה אתה צריך יותר מזה? פטיש בראש?? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:49, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::למה אי אפשר לקיים דיון בלי שזה יגלוש למחוזות הללו, כאילו כל שאלה היא הטלת ספק במוסדות והטייה לכיוון הכחשת המגיפה. אתה העלית את הפרמטרים כנתונים. אני בסה"כ ציינתי שהנתונים משתנים כל הזמן, ולכן קשה להסתמך עליהם בקביעה הזו. גם באופן כללי, המגיפה הזו הרבה פחות קטלנית ממגיפות אחרות שהיו בהיסטוריה האנושית. אולי גם ממחלות יותר מרוסנות. לכן הגיוני לשאול, וזה מה שהשואל המקורי העלה, איך קובעים שמדובר במגיפה. ברור שיש אינטרס לפעול לצמצום התחלואה וההפצה של המחלה, אבל זה לא בהכרח הופך את זה למגיפה, כמו דוגמאות למחלות אחרות שהן מידבקות וקטלניות, ועדיין האנושות חיה איתן, ולא מייחסת חשיבות עודפת להן. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:59, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::::זה שהצלחת להגיע מנתונים כאלו ל"מחלות אחרות שהן מידבקות וקטלניות, ועדיין האנושות חיה איתן, ולא מייחסת חשיבות עודפת להן" מעיד כאלף עדים לחוסר שיקול הדעת שמביא ל"גלישה למחוזות הללו". אתה מביט בעיניים למחלה שללא צעדים קיצוניים כגון הסגרים שהיו הייתה משכיבה כבר 30,000 אלף איש בבתי הקברות, וגם עם האמצעים והחיסונים כבר קטלה 7,000, ומפזם אמרי שפר.  חסוך ממני את "למה אי אפשר לקיים דיון בלי שזה יגלוש למחוזות הללו". אין לי סבלנות למי שיש לו סבלנות למוות המוני. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:30, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::::לגבי השטות "המגיפה הזו הרבה פחות קטלנית ממגיפות אחרות שהיו בהיסטוריה האנושית", עשה בבקשה את החשבון: 50% נדבקים מ 7 מליארד איש, עם 4% תמותה - כי במגפות הקטלניות הקודמות לא היו האמצעים שמפחיתים מספר זה. עכשיו בוא וספר לי איך "המגיפה הזו הרבה פחות קטלנית ממגיפות אחרות שהיו בהיסטוריה האנושית". <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:36, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::::אתה לא יכול לדעת מה הייתה ההשפעה ללא הפעולות הדרסטיות האלו. מה גם שבארץ ממש לא הקפידו ולא אכפו, ויש מדינות שהחליטו לא לכפות שום סגר ומגבלות התקהלות. לגבי המדידה, לא אמורים לבדוק את הגדילה (באחוזים) בתמותה ביחס לזמני שגרה? גם ביחס לעתות של מגפות קודמות ביחס לדיון האם המגפה הזו פחות קטלנית. גם לא בכל מדינה יש נתונים או שלא מפרסמים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:18, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
::: גם [[איידס]] הוכרזה כפנדמיה. [[אבולה]] לא הוכרזה כפנדמיה בגלל שהצליחו להגביל את התפשטותה למספר מדינות. לפני 2014 גם לא הייתה מגפה: היו כמה התפרצויות מקומיות (העובדה שהצליחו להגביל אותן היה שילוב של מזל ושל עבודה טובה של אנשי הרפואה בשטח). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 05:00, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
: סיבת תמותה נדירה, אבל יותר מעשירית מהאוכלוסייה זוהתה כנשאית ויותר מאחד מ־500 חלו קשה, וכל זה עם טיפול רפואי משובח. בנוסף למונח פנדמיה, שווה גם לציין את המונח [[מגפה]] (אפידמיה) ו[[התפרצות מחלה]], שתי דרגות חמורות פחות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:07, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
אז אם נגיד מניחים בצד את כמות הנפטרים (שהופכת את הקורונה לסיבת מוות נדירה ביחס לנגיד מחלות לב, סרטן ותאונות): האם יש נתונים המשווים את כמות החולים במחלות נפוצות אחרות ביחס לקורונה? אני רוצה נתונים כמה שיותר אבייקטיביים. נגיד כמות חולי השפעת ב-2019 מול כמות חולי קורונה ב-2020. אבל יתכן שיש פה הטעיה תצפיתית לא קטנה: בדיקות קרוונה נפוצות מאוד-מאוד, בזמן שבדיקות שפעת לא נעשו באותה התדירות. אני רוצה למצוא איזה נתון כמה שיותר אבסולוטי.
::אין לי מושג איך הגעת לזה. סרטן הוא כ 200 מחלות שונות, מחלות לב יש עשרות. קורונה היא מחלה אחת ויחידה שרמת התמותה בה כה גדולה שאתה צריך לצרף מחלות רבות על מנת להגיע למידת הקטלניות שלה. בחיאת זומזום. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]
:::...ובעיקר, רק מחלות מדבקות מוכרזות כ[[פנדמיה]]. חריגה מכלל זה עשויה להיות אצל עיתונאים תאבי דרמה. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 08:00, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
:אני צריך לשתות כוס מים ולהרגע. בשבוע האחרון אנשים שלא מסוגלים לעשות <math>0.04 \cdot {1\over 2} \cdot 7,000,000,000</math> מעצבנים אותי יותר מהראוי, וכנ"ל <math>0.01 \cdot {1\over 2} \cdot 9,000,000</math>. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:07, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
::שאלה משונה. וכי יש הגדרה מדעית למגיפה? אם זה נראה כמו מגיפה, הורג כמו מגיפה, מדבק כמו מגיפה ומקריס את שירותי הרפואה (בכפוף ליכולות) כמו מגיפה זו מגיפה. לא צריך שום ידע במתמטיקה, רק לא לברוח מהמציאות.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 15:48, 2 בספטמבר 2021 (IDT) 
===תגובת נוספות לשואל השאלה===
נתון אירוע חולי שלפחות לפי הערכות יכל להתפתח למגפה מהר ופעלו בצעדי מנע חריפים למניעת מגפה בגללו; מדובר על הפסקת התיירות הבינלאומית בלמעלה מ-90% ממדינות העולם לפחות, על בידוד מיליארדי אנשים, על האצת שינויים ארוכי טווח בצריכה מרחוק ועבודה מרחוק ועוד, כל זאת למשך תכף שנתיים ועדיין יש חולי רב בעולם שפוגע בכלכלות עד כדי שמדינות מדווחות עליו תכוף לארגונים עולמיים. מכאן אני מבין שיש מגפה גם אם היא חלשה מאחרות (מה שצעדי המנע שתיארתי עוזרים להסביר בפועל).

== חיסון שלישי ותו ירוק ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
לאחר החיסון השני קיבלתי תו ירוק ממשרד הבריאות. אחרי החיסון השלישי לא קיבלתי הארכה לתו, ותוקף התו הירוק מסתיים אוטוטו. מה אעשה אם אתבקש להציג תו ירוק? [[משתמש:Nirvadel|Nirvadel]] - [[שיחת משתמש:Nirvadel|שיחה]] 22:38, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
:מה אתה מקבל אם אתה ניגש ל[https://corona.health.gov.il/green-pass אתר התו הירוק]? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:05, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
::עד ה-01.10.21, תו ירוק תקף למחוסנים פעמיים לפחות (הוגדר בעבר תוקף עד סוף השנה, 31.12.21). החל מ-01.10.21, התו יהיה תקף לחצי שנה אחרי החיסון ה-3, או אם עברה עד חצי שנה מהחיסון ה-2. פרטים מלאים באתר משרד הבריאות. {{אלמ}}

== שכר מנכ"ל ויקימדיה ישראל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

היי, סתם סקרן לדעת כמה משתכרת בחודש מנכ"לית ויקימדיה ישראל, מאין מגיע הכסף (מתרומות נכון?..) ומדוע לא ראוי שהתפקיד יעשה בהתנדבות וללא שכר?

בעבר נמתחה ביקורת על מנכ"לי עמותות רבות ששותים את כספי התרומות ועושים לביתם. מקווה כמובן שזה לא המצב פה בוויקיפדיה, וכמובן שגם לא רוצה להכעיס אף אחד. ויקפדיה יקרה לליבי וכבר שקלתי בעבר תרומה כספית. ובכל זאת חשוב לי לדעת שהכסף לא הולך על משכורות מוגזמות ואירועים מטופשים.

שאלת בונוס: הרי שחלק מכספי התרומות מושקע בקידום החינוך בקרב תלמידי החברה הערבית (לפי אתר העמותה). מדוע שוויקימדיה ישראל, שהמיזם החשוב ביותר שלה הוא ויקיפדיה העברית, תטרח לקדם פעילות בערבית? נכון.. אמנם ויקימדיה ישראל פועלת לקידום החניוך בכלל החברה הישרלית, אך אין זה חוטא ממטרת ויקיפדיה העברית לשמש אינציקלופיה חופשית בקרב דוברי העברית? או שמא פעילות העמותה נגועה באג׳נדות פוליטיות?
:אתה מערבב בין ויקיפדיה לויקימדיה. ויקימדיה היא העמותה, ויקיפדיה - אחד מהמיזמים. לא אותו גוף, וגם לא אותם אנשים. שאלות שנוגעות לויקימדיה בבקשה להפנות לויקימדיה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   02:19, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
::במדור הזה אפשר לשאול שאלות על כל דבר - כולל על קרן ויקימדיה, אפילו שזה לא אותו גוף כמו ויקיפדיה. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 07:52, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
:::ברור ש'''אפשר'''. השאלה אם '''כדאי'''. מנסיון העבר הפרטי שלי כשהייתי צריך את קרן ויקימדיה, בקושי מצאתי בויקיפדיה אדם אחד עם קשר ממשי לקרן, וגם זה בלשון עבר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:00, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
::::ראשית, הניסוח "שאלות שנוגעות לויקימדיה בבקשה להפנות לויקימדיה" אינו מרמז למה כדאי אלא למה יאה ומה אינו יאה. שנית, אנשים שואלים פה על כל נושא שבעולם, ומי שיודע עונה. בשביל תשובה, מספיק אדם אחד שיודע, הנה, כמו צפריר למטה, למשל. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 10:49, 2 בספטמבר 2021 (IDT) 
:::::צודק. העצבים מסעיף הקורונה למעלה זלגו לכאן. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:02, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
: זוהי הוויקיפדיה העברית ולא הישראלית, אולם [[ויקימדיה ישראל]] היא הסניף הישראלי של [[קרן ויקימדיה]] וככזה מחויבת לפעול עבור ישראלים בישראל. ויקימדיה ישראל היא [[עמותה]] ישראלית. ככזו היא מחויבת לדווח לציבור הן על מטרותיה והן על פעילותה. עמותה מחויבת לדווח כחלק מהדו״ח השנתי שלה, בין הרבה מספרים שונים, גם את רשימת חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר בעמותה. את כל דוחות העמותה אפשר למצוא ב[https://wikimedia.org.il/about-2/transparency/ דף השקיפות]. אתר [[גיידסטאר]] מקבל את המידע מדוחות שמגישות עמותות בפורמט המוזר שהן מחויבות ומנגיש אותו. הנה [https://www.guidestar.org.il/organization/580476430 הדף שלהם] על ויקימדיה ישראל (מקושר מהערך). הנתונים שם יותר נגישים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 04:51, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
::לגבי ביצוע התפקיד בהתנדבות: אני בטוח שהעמותה תשמח מאוד אם מישהו/מישהי עם הכישורים הראויים יתנדב לתפקיד המנכ"ל (משרה מלאה, אאל"ט). וגם לשאר התפקידים שבתשלום. יש לך מועמדים? [https://www.facebook.com/WikimediaIL/posts/4179673785420579 רלוונטי יותר מתמיד]! [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 18:07, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

== מוסכמות "לא פורמליות" במתמטיקה ==

יש דבר כזה? יש אולי מונח דומה שאני צריך לחפש את הערך שלו?

אני מחפש לקרוא רשימה של מוסכמות לא פורמליות במתמטיקה, כלומר מוסכמות שאינן "אקסיומות" בתורה לוגית מורכבת אלא דברים כמו "מוטב להציג רק שלוש ספרות אחרי הנקודה העשרונית". בתודה.

:אקסיומות אינן מוסכמות. אקסיומות לא פורמליות אין, ולגבי מוסכמות, אני מתאר לעצמי שיש - בכל מקרה, אני מציע שתשנה את הכותרת. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 07:49, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
::ניסיתי לשנות את הכותרת.
: בסטטיסטיקה, מדגם של n=30 הוא "אינסופי". לפי המוסכמה הזו, בכתיבה מתמטית יש הרבה יותר מאינסוף מוסכמות. אבל במתמטיקה גופא, לא ברור לי למה אתה מתכוון. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 09:23, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
::אני חושב שמה שאני מתכוון אליו זה דברים כמו:
::
::* במתמטיקה יום יומית עלינו להשתמש בשיטה עשרונית
::* טוב להוסיף פסיקים כאשר מציגים מספרים עשרוניים גדולים
::* במתמטיקה אין סוף בדרך כלל לא מייצג תופעה פיזיקלית וחופשי להחליט מתי לעצור במנייה
::* מוטב להציג רק שלוש ספרות אחרי הנקודה העשרונית (כמובן, כבר ציינתי אך רק בשביל הרשימה)
::* כאשר פותרים תרגיל חיסור במאונך לעתים נצטרך לחסר את הספרה אחת מספרה מסויימת, להמיר את היחידה המחוסרת למספר עשר, לחבר את היחידה המומרת עם המספר שמימין ואולי גם לחזור על התהליך באופן סדור (אחרת לא נוכל לבצע פיתרון במאונך)
::
::אולי אפילו "1+1 משמעותו 2 ולא 11" תהיה דוגמה למוסכמה "פרקטית" כזו (נכתב בשיא הרצינות)
::
::כמובן אף אחד מה"משפטים" האלה איננו אקסיומה בתורה לוגית פורמלית אלא משהו שפשוט מסכימים עליו לא-פורמלית, ברמת ה"תורה שבעל פה" ורשימה של דברים כאלה אני אשמח לקרוא.{{אלמ}}
:::יש מוסכמות שונות בתחומים שונים. על כך שהפירוש של 1+1 הוא „חיבור של 1 ועוד 1״: זוהי מוסכמה מקובלת. כמובן שיש דרכים שונות לכתוב את זה (סימן שונה לפעולות החיבור, [[כתיב פולני|סדר שונה]], ועוד). גם השימוש בפסיק לחלוקה של שלוש ספרות ונקודה עשרונית הוא מוסכמה [[נקודה עשרונית#דוגמאות לשימוש במפריד אלפים ונקודה עשרונית מסביב לעולם|שמשתנה בין ארצות שונות]]. לעומת זאת, ההתייחסות ל[[אינסוף]] היא כבר פחות עניין של מוסכמה: בתחומים שונים מושגים שונים שקשורים לאינסוף מוגדרים היטב (לדוגמה: המונח העמום שלעתים נקרא „שואף לאינסוף״ מוגדר בצורה ברורה בלי להידרש למילה „אינסוף״. פרטים: בערכים מאותם תחומים). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:14, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
: קוראים לזה "מוסכמות", וזה לא אקסיומות. זה בערך כמו שיש מוסכמות לקריאה וכתיבה בשפה מסוימת. הדבר הכי קרוב למה שאתה מבקש זה "[[סימון מתמטי ]]" {{אנג|Mathematical_notation}}. אפשר היה די בקלות להשתמש במערכת סימנים אחרת מזאת שאתה משתמש בה היום. לגבי החלק האחרון 1+1=11: הטענה נכונה ב[[בסיס אונרי]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 11:23, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
:: ואגב, חלק מהדברים שציינת הם די פורמליים. במובן שלעתים ועדות מתכנסות לקבוע סטנדרטים מסוימים ויש להם משקל בפרסומים מדעיים. אם תרצה לסמן סכום לא על ידי <math>\Sigma</math> אלא על ידי <math>\Theta</math> או תכתוב מספרים ב[[בסיס הקסדצימלי]] בלי הצדקה ברורה לכך: המאמר שלך יפסל על ידי העורכים. הרבה מוסכמות כתיבה מתקבלות לאחר דיונים ממושכים ויש להן תוקף רשמי ועליך לשמור עליהם אם אתה רוצה שהקוראים יבינו אותך. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:17, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

== תביעה בגלל חוק הספאם ==

{{/מצב|טופל}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אפשר לתבוע ראש ממשלה אם הוא מתקשר לטלפון הפרטי שלי בהודעה מוקלטת לפי חוק הספאם?
: הכינוי "חוק הספאם" מטעה, מכיוון שהתיקון לחוק לא מקיף את מגוון ההודעות שמכונות לפעמים "ספאם" או "דואר זבל". הוא לא מתייחס להודעות שאין להן מטרה פרסומית, וגם לא תקף לגבי ספאם שנשלח מחו"ל. — כלכליסט
:: "[[חוק הספאם]]" הוא כינוי פופולרי שהודבק לתיקון ל[[חוק התקשורת (בזק ושידורים)]]. התיקון מתייחס לדואר זבל הכולל פרסומת/הצעה לרכישת מוצר או שירות, וכן בקשת תרומות. המחוקק החריג מהחוק תכנים פוליטיים או תכנים שהופצו על ידי פוליטיקאים (ברור, הרי החתול שומר על החלב).--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 01:43, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

== האם המלך סלמאן שבר את שיטת הירושה הסעודית? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בניגוד למונרכיות אחרות בעולם (כמו בנורווגיה או בבריטניה), בהן המלוכה עוברת מהורה לצאצאו הבכור, ב[[ערב הסעודית]] המלוכה עוברת מאח לאח. כך הבנתי על פי הערך [[אבן סעוד]]. אז אם המלך הנוכחי, [[סלמאן, מלך ערב הסעודית|סלמאן]], החליט למנות את בנו, [[מוחמד בן סלמאן אאל סעוד]], ליורש העצר ולמי שימלוך אחריו – איך זה מסתדר עם השיטה שהגה אביו, אבן סעוד? איך זה שמשפחת המלוכה לא מביעה התנגדות כלשהי להרס השיטה של אבן סעוד מייסד האומה הסעודית? זה כמו שמחר תחליט [[אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת]] שמעתה המלוכה עוברת לנשים בלבד (אגב, היא יכולה לעשות את זה?) ככה סתם. [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] - [[משתמש:ניב/מכחילים את הקונגרס|מכחילים את הקונגרס]] 15:55, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
:זה לא משהו שהמונרך קובע בצוואתו? למי להעביר את השלטון? כי זה לא חייב להיות גם הבן הבכור. יכול להיות בן טיפוחיו אחר של המלך. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:48, 4 בספטמבר 2021 (IDT)
::לא יודע לגבי ערב הסעודית אך בבריטניה שינוי סדר ירושה קצת קשה יותר. אליזבת אמנם יכולה להחליט על דעת עצמה שינוי שיטת הירושה אבל לפי [[חוק וסטמינסטר]] היא תצטרך לאשר זאת בכל אחת מהדינות עליהן היא שולטת. בשנים האחרונות, לאור גילה המבוגר וירידה קלה בתמיכה במלוכה, הועלו הצעות שונות ובהן דילוג על צ'ארלס הלא פופולרי והמלכת ויליאם ישירות אחריה. אני חושב שזה קשה יותר ממנה שנראה והסיכוי שזה יקרה אפסי. ישנו גם התרגיל המפורסם שעשה [[חוסיין, מלך ירדן]] על ערש דווי כאשר ידע שבנו לא מוכר כמוהו ויהיה לו קשה להיות יורש עצר. לכן הוא הכריז עליו כיורשו רק לאחר שמצבו הבריאותי היה סופני. תוכל לקרוא עוד בערכים כמו [[סדר הירושה לכתר הבריטי]] ו[[הסכמת פרת']]. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 21:33, 4 בספטמבר 2021 (IDT)

== האם לפי פיזיקאים החומר הסינגולרי היה כדור מושלם? ==

יש בכלל דעה בנושא? סתם פרט טריוויה מסקרן עבורי. {{אלמ}}

:סינגולריות חסרת ממימדים ולכן גם חסרת צורה, ובתכלס היא כנראה טעות במתמטיקה והיא לא באמת קיימת במציאות...
::לא טעות ובטח לא במתמטיקה.
::ממדי הסינגולריות היו אפס. זה אומר שהיא נקודה בלבד ולכן אין לה צורה. השקפה נוספת היא שממדי הסינגולריות הם [[אורך פלאנק]]. על אורך פלאנק לא ניתן למדוד דבר כך שגם אם מקבלים את הניחוש הזה, - לסינגולריות אין צורה.
::קיום הסינגולריות הוא שאלה פיזיקלית ולא מתמטית. בפועל מדידות רבות מראות שהיקום מתרחב והולך. חוט דק מאד באורך קילומטר במרחב שבין גלאקסיות הולך ונמתח עם הזמן. 
::מביטים על מה קרה בעבר - ממשיכים את התהליך לאחור, ומגיעים לזמן בו אורך החוט אפס והמרחק בינו לבין כל דבר אחר ביקום גם הוא אפס. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:48, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

: "[[סינגולריות (מתמטיקה)|סינגולריות]]" הוא בעיקר מונח מתמטי. לרוב (בהפשטה ענקית) מדובר בחלוקה באפס. מכיוון שפיזיקה משתמשת בכלי הזה שקוראים לו מתמטיקה לצורך תיאור המציאות, אז בחלק מהנוסחאות אנחנו פוגשים בסינגולריות מתמטית. לרוב כשפוגשים בסינגולריות בפיזיקה זה אומר אחד מהשניים: (א) המודל המתמטי שבחרנו לא משקף נכון את המציאות (ב) אין לנו מושג מה קורה שם. שתי האופציות לא סותרות זו את זו....
: רוב הסיכויים שהגעת למושג סינגולריות בהקשר של [[סינגולריות כבידתית]] וחורים שחורים, נכון? אז לרוב הכוונה היא לנקודה או איזור במרחב בו המשוואות הפיזיקליות שאנחנו מכירים לא תקפות. האם זה אומר שמתרחש שם משהו מיסטי? לא. זה אומר שהמודלים שלנו עדיין לא יודעים לחזות את ההתנהגות שם. ולשאלה שלך: אין משמעות לביטוי "חומר סינגולרי". אלא ישנו איזור במרחב המלא בחומר בו קיימת סינגולרית, שזה אומר במילים פשוטות "אין לי מושג מה הולך שם". כל אותם ה"צפיפות אינסופית" (אין דבר כזה) ו"גודל אפס" (גם לא) הם בעיקר ביטויים מילוליים לכישלון התיאור של חומר במצב קיצון כזה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:52, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

טעות או לא טעות, היא בטח לא כדור כי אין לה צורה בכלל...

=== לא הבנתי מה ניסיתם להגיד ===

אם כל החומר ביקום היה דחוס בעוצמה שאנחנו בכלל לא מבינים במקום אחד במרחב, אז למה שהיא לא תהיה כדור חומר מושלם במרחב?...
:כדור הוא ניחוש טוב כמו כל ניחוש אחר. כמו שאילן כתב, הסינגולריות הראשיתית היא תוצאה של [[אקסטרפולציה]] של התפשטות היקום אחורה בזמן. אם מניחים שהיקום כיום הוא כדורי ושהתפשטות היקום היא הומוגנית (שתי הנחות שאין להן אישוש) אז מגיעים ל"כדור" בראשית. במציאות, מדידות רבות מאששות את זה ההיפותזה שהיקום היה משמעותית יותר צפוף בראשיתו. אבל אין שום עדויות לגבי הצורה הגיאומטרית של היקום הראשוני. ויותר מזה יש דיון שלעתים חורג לפילוסופיה של ממש לגבי כללי הפיזיקה בתקופות הראשונות של היקום.
: אם תרצה מודל אחד כזה: היקום תמיד היה אינסופי ותפס את כל המרחב, כי היקום הוא המרחב עצמו ואין דבר (מקום או חומר) שלא נכלל ב"יקום". היקום הולך ומתרחב במובן שהמרחק בין כל שתי נקודות במרחב הולך וגדל עם הזמן. ניתן לדמות זאת לבלון מתנפח, אבל אני מעדיף לדמות זאת לסריג קובייתי כמתואר בתרשים [https://i.stack.imgur.com/3TxOR.jpg כאן]. אתה נמצא בנקודה p שמהותית היא זהה לכל נקודה מעליך, מתחתיך, משמאלך או מימינך. הסריג הזה אינסופי, כלומר לכל נקודה ונקודה יש עוד נקודה מעליה ומתחתיה.
: עכשיו התצפיות מראות כי הסריג הזה נמתח, כך שהמרחק בין כל שתי נקודות קרובות הולך מL ל-L+l תוך כמה מיולוני שנים. זה מה שרואים. עכשיו, אם מניחים שהתנועה לא התחילה אתמול בלילה אלא נמשכה זמן רב, אז אפשר לחשוב הפוך: הקוביות הולכות ונהיות קטנות וצפופות יותר ככל שהולכים אחורה בזמן. ככה מגיעים לכך שהצפיפות הולכת ומתקרבת לאינסוף ככאשר המרחק מתקרב לאפס.  שים לב שבמצב המתואר היקום ממשיך להיות אינסופי בכל רגע נתון, כלומר הוא אינסוף שהולך ומתכווץ, אבל תמיד ממשיך להיות אינסוף. "סינגולריות" בהקשר הזה היא הגבול בו צפיפות נקודות הופכת לאינסוף. ההתקרבות הזאת לגבול האינסוף היא כמו התקרבות ל[[אסימפטוטה]]: העיקר הדיון הוא להתקרב בהבנה שלנו כמה שיותר קרוב ל"רגע" בו הציפות היא אינסוף. ושים לב שבמודל שתיארתי המרחב מחולק לקוביות ולא לכדורים. 
: מעניין אם אני יכול להתחיל לעוף מכל ה[[הוכחה בנפנופי ידיים|נפנוף ידיים]] הזה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:27, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
::אבל זה גבול 0 תוך זמן סופי, לא אסימפטוטה.
::עם אסימפטוטה אין בעייה - בכל רגע נתון מתקרבים יותר לסינגולריות, אבל אף פעם לא מגיעים אליה. כאן הבעייה היא ש'''יש זמן סופי'''. נקודה בזמן אפס, בה כל המרחקים הם אפס (ולכן הרעיון שהזכרת, "תמיד אינסופי" שגוי). בבירור זה משהו שנמצא מחוץ לטווח הראייה של כל המודלים, ולו הפרועים ביותר.
::אחת משתיים: היה , או לא היה. לא היה - צריך נימוק טוב מאד מתי ולמה האקסטרופולציה-לאחור נבלמת. איזשהו נימוק טוב לקיום צנזורה קוסמית. היה - כאב ראש זו מילה עדינה. צריך לייצר מודל בו צפיפות אינסופית היא משהו פיזיקלי, שאפשר למדל אותו.
::ההתרשמות הכללית שלי היא שזה מפחיד קוסמולוגים עוד יותר מכפי שבעיית המדידה מפחידה אנשי קוואנטים. נראה שזה דורש לקחת את כל עולם התפיסות הפיזיקה שלנו ולמצוא משהו שונה ממנו. ימבה ניפנוף ידיים, אבל זה בלתי נמנע - כי אין מה לעשות וזה פשוט נמצא שם. אני לא יודע למה לקוות - שזה נכון ויש משהו מופרע לגמרי, או שזה שגוי והשכל הפיזיקלי ניצל בנס.
::רעיון אחד, מאד נפוץ, הוא למצוא למה זה '''לא יכול להיות נכון'''. חוק צנזורת מציאות שמונע טוטאלית את האפשרות של קיום סינגולריות. באותה נשימה צריך לטפל בסינגולריות לוקלית מסוג חור שחור. זה משדובר בטבעת ולא בנקודה (לחור שחור מסתובב, וחוק שימור התנע מבטיח שכולם מסתובבים) לא עוזר בכלום, כי בעוד רוחב הטבעת גדול מאפס, העובי שלה הוא אפס. שוב מגיעים לאותה בעייה - צפיפות אינסופית.
::כל עוד לא הגענו לשם - לא, לסינגולריות אין צורה, לא ממדים, שם דבר שניתן להאחז בו. מה שבטוח זה לא כדור... ולא גם לא שום דבר אחר פרט לנקודה במובן המתמטי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:48, 4 בספטמבר 2021 (IDT)
::: לא ממש הבנתי את השאלה הראשונה: למה אתה רואה סתירה בין אסימפטוטה לבין זמן סופי? אפשר בהחלט להגיע לאסימפטוטה בתחום הגדרה מאוד מוגבל. לדגומה <math>y(x)=\sqrt{1/x}</math> בתחום [0,1]. לגבי השאלה השניה זה באמת טיפה טריקי: אין סתירה בין "מרחב אינסופי" לבין "כל המרחקים הם אפס". במודל הקובייתי שתיארתי המרחב הוא אינסופי ברגע נתון (עכשיו) וכשהוא מתרחב אז הוא ממשיך להיות אינסופי (כלומר כל הנקודות הולכות ומתרחקות אחת מהשניה, אין "נקודה אחרונה"). גם כשמריצים את ההתרחבות אחרונית בזמן, הנקודות הולכות ומתקרבות אחת לשניה. וגם כאן היקום ממשיך להיות אינסופי (כלומר אין "נקודה אחרונה"). הגבול התחתון של התכווצות הזאת הוא הגעה למצב של אפס מרחק בין כל הנקודה לאחרת וצפיפות אינסופית, אבל גם במצב המוזר הזה היקום הוא איסופי כי "אין נקודה אחרונה". בגלל זה אני מתייחס לזה כ[[גבול (מתמטיקה)|גבול]] וגבול זה לאו דווקא משקף מצב פיזיקלי אמתי (והטענה האחרונה היא פרשנות שלי בלבד). 
::: ולגבי הטענה האחרונה: אני מסכים בהחלט. אין משמעות לדבר על צורה גאומטרית בהקשר הזה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 23:25, 4 בספטמבר 2021 (IDT)
:::: תוספת: גילוי נאות: לא עסקתי בקוסמולוגיה באופן מקצועי ולכן יש לקבל את המידע בערבון מוגבל. עם זאת פניתי עכשיו לחוקר גלקסיות ובגדול הוא אומר שהסינגולריות היא ב[[משוואות פרידמן]]. אם מדלגים בערך על [https://ned.ipac.caltech.edu/level5/Peacock/Peacock3_2.html כל הפיתוח] וקופצים למשוואה 3.60 אפשר לראות שכאשר <math>t\to 0</math> אז <math>\rho \to \infty</math>. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 01:08, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
::::ככל שאני מכיר את המושג אסימפטוטה, מדובר בשאיפה על אחד הצירים עבור כל ערך על הציר השני. כאן זה לא המקרה ולכן לא אסימפטוטה. בזמן <math>t=0</math> מתקבל <math>\rho = 0 </math>. כמובן שזה תלוי בהגדרת המושג אסימפטוטה... אני משתמש בהגדרה שאני מכיר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   02:42, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

== איך מתפתחת שפה טונאלית? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
איך שפה מפתחת מאפיין של טונאליות, כשל[[שפה אם|שפה האם]] לה לא היה מאפיין שכזה? למשל, למיטב ידיעתי [[פנג'אבי]] היא שפה [[שפות הודו-אריות|הודו-ארית]] טונאלית, אבל השפה הפרוטו-הודו-אירופית לא הייתה שפה טונאלית. איך מתרחש השינוי הזה? [[משתמש:2Usernameless|Usernameless]] - [[שיחת_משתמש:2Usernameless|שיחה]] 18:22, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
:אהבתי את שאלתך, ואתן השערה אישית: אני מניח שכל שפה שיש בה מילים הומומורפיות מלאות כמו Well שיש לה כמה משמעויות באנגלית ומילים הומומורפיות חלקיות כמו Gem (יהלום) ו Jam (ריבה) באנגלית, היא בפועל טונאלית אבל אני מבין שהתכוונת לתופעה רחבה יותר של שפות שבמערכת הכתב שלהן האותיות למילים רבות הן בדיוק אותן אותיות באופן כללי אבל יש מה שנקרא מרקרים טונאליים. ובכן, במקרה כזה אני מניח ששפות כאלה התפתחו בקרב איחודי שבטים שדיברו את אותה שפה רק בניבים שונים אבל גם כל שבט הכיל ביטויים ייחודיים שבמקרה היו הומומורפיים עם ביטויים ייחודיים של שבט אחר --- כך התהוו לחצים להתחיל להגיד את הביטויים הדומים ב"ניגון" מעט שונה וכך למעשה נוצרה ה"טונאליות". {{אלמ}}
::[[wikt:en:jam|jam]] ו־[[wikt:en:gem|gem]] מבוטאות ב[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] שונות. אני לא חושב שיש כאן משהו שקרוב ל[[טון (בלשנות)|טונאליות]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:11, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

== [[סמיר קונטאר]] ==

איך הוא קיבל 5 מאסרי עולם בעודו קטין בגיל 16?. [[מיוחד:תרומות/141.226.15.27|141.226.15.27]] 01:29, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
:לבית משפט שמרשיע קטין יש אפשרות לנקוט בדרכי טיפול במקום ענישה אבל אם הוא החליט להטיל עונש הוא יכול במגבלות שקובע סעיף {{סחפ|חוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול|25}} להטיל כל עונש (למעט עונש מוות) שהיה מותר להטיל על בגיר על אותה עבירה. לכן, אם הרשיע קטין במעשה שעליו יש עונש מאסר עולם, הוא יכול להטיל עליו מאסר עולם (אך אינו חייב לעשות כן אף אם על בגיר הייתה חובה להטיל אותו). [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 12:58, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

== האם השפה העברית היא השפה המאורגנת ביותר שקיימת היום? ==

גם ביחס לשפות שמיות אחרות (אולי בגלל כמות רבה של רפורמות והשפעות משפות אחרות), העברית כוללת:

* מגדר
* אדם ושאינו (בצורה ממוגדרת כמו עם הוא, היא, הם, הן, זה וזאת)
* הבדל ברור בין יחיד לרבים (למיטב ידיעתי אין מאפיין כזה ב[[מנדרינית]])
* שורשים
* אית"ן
* קיצורים (for me כלומר "ל-אני" הופך ל"לי", did them כלומר "עשו אותן" הופך ל"עשוהן" וכו')
* ה הידעה

אולי יש מאפיינים שרבים יסכימו שהם יעילים שהחסרתי. עם זאת, אני לא טוען שמשהו פה ייחודי לעברית, כל אחד ממאפיינים אלה זמין בשפות אחרות. {{אלמ}}
:מתייג את {{א|Illang|אילן}}. בטוח יש לו השגות על השאלה הזו. [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] - [[משתמש:ניב/מכחילים את הקונגרס|מכחילים את הקונגרס]] 19:06, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

::>>אוכל פופקורן<< [[משתמש:Illang|Illang]] • [[שיחת משתמש:Illang|שיחה]] 16:34, 4 בספטמבר 2021 (IDT)

===ערבית===
:ב[[ערבית]] יש את כל אלה, אני חושב שגם בשפות שמיות אחרות. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 14:32, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
::בערבית אין צורה תבניתית לריבוי. יש שפות מתוכננות שמסודרות יותר טוב, כמו אספרנטו. יש גם את ithkuil שיכולה לרדת לרמת פירוט ודיוק ברמה די מוגזמת. אני חושב שלא ניתן בכלל ללמוד לדבר בשפה הזו מרוב שהיא מורכבת. יצא לי לראות בעבר ביוטיוב סרטון שמנה כל מיני מאפיינים מיוחדים שניתן למצוא בשפות שונות, ויכול להיות שימושי להטמיע אותם בשפות נפוצות (שם מן הסתם הוא דיבר על אנגלית). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:07, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
:::למיטב ידיעתי, הריבוי בערבית דומה מאוד לעברית ואפילו מגוון יותר (יש את הצורה הרגילה וגם ריבוי שבור). אולי לא הבנתי מה כוונתך ב"צורה תבניתית". [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 17:29, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
::::יכול להיות שאני טועה. זה מה שאני זוכר מלימודי ערבית בחטיבת הביניים. כמובן, שמלמדים רק בסיס. יכול להיות שבגלל חוסר העמקה זה היה נראה ככה, אבל זכור לי שלא ראיתי איזושהי תבניתיות בצורת הרבים (שניתן להסיק מצורת היחיד את צורת הרבים, כלומר שימוש ב suffix כלשהו כדי לעבור לצורת הרבים), אלא שניתן לנו במקביל באוצר המילים צורת היחיד והרבים. אז ממה זה נובע? זה אולי משהו שדומה לבניינים? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:56, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
===מגדר===
:(נכתב לפני התנגשות עריכה) יש לי כמה דברים להגיד בנוגע לשאלה הזאת. קודם כל, חלק מהמאפיינים הללו לא בהכרח מעידים על יעילות או על ארגון, וחלקם (כמו מגדר למשל) עשויים להיות יותר מסורבלים ומגבילים מאשר יעילים. שנית, יש הרבה מאוד דברים "יעילים" שאין בשפה העברית. לדוגמה, יש שפות שיש בהן הבדלה בין "אנחנו - כולל אתה" ו"אנחנו - לא כולל אתה". יש גם שפות שמוסיפות תחיליות או סיומות מיוחדות למילים כדי לציין את תפקידן במשפט בבירור. שלישית, הרבה מאוד מהדברים שמנית אינם יחודיים לעברית. עברית אינה שפה כל כך מיוחדת - היא פשוט מרגישה ככה כי זאת השפה שהכי מוכרת לך (בהנחה שהיא שפת האם שלך). יש שפות עם דקדוק הרבה יותר יעיל או יוצא דופן. רביעית, חלק מהמאפיינים הללו בכלל לא נחוצים כדי ששפה תתפקד. ברוב המקרים, אם תגיד לי משהו שנראה לך חיוני לשפה, כנראה שקיימת שפה שמסתדרת טוב בלעדיו. הדוגמה הכי טובה היא [[טוקי פונה]], שפה בעלת 120/137/180 מילים (תלוי איך סופרים) שלמרות שאי אפשר להגיע איתה לרמת דיוק גבוהה מאוד, עדיין אפשר לנהל איתה שיחות יומיומיות בלי הרבה בעיות. [[מש:שוקו מוקה|💛🤍שוקו מוקה💜🖤]] ([[שמש:שוקו מוקה|שיחה]]) • [[וק:ממו|הצטרפו למיזם משחקי הוידאו!]] •  14:36, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
:: הטענה "עברית אינה שפה כל כך מיוחדת - היא פשוט מרגישה ככה כי זאת השפה שהכי מוכרת לך" שגויה ומתנשאת; אינך יודע מה אני מרגיש ואילו שפות אני דובר ובאיזו רמה ואין קשר לכן שפת אם או לא שפת אם.
::מה גם שלא טענתי שמגדר הוא יעיל אלא ציינתי "רבים יסכימו שהם יעילים"; אני אישית לגמרי מעדיף אנגלית כשזה נוגע למגדר וממש לא רוצה למגדר אנשים נגד רצונם ואולי הייתי צריך להבהיר שאין קשר לדעתי האישית.
::: לא התכוונתי שהטיעון הזה יישמע ככה. אנסה לנסח אותו מחדש: עברית מרגישה יותר שונה משפות אחרות מכיוון שזו שפה שאתה מכיר יותר מקרוב ולכן מוצא יותר דברים יוצאי דופן בה - אבל זה בדיוק אותו דבר עם כל שפה אחרת אם אתה מכיר אותה מספיק מקרוב. עברית מרגישה יוצאת דופן כי אתה מכיר אותה מספיק עמוק כדי למצוא דברים מוזרים בה, אבל בכל שפה יש דברים מוזרים, שקל יותר לשים לב אליהם אם מכירים את השפה מקרוב. בעצם, עברית לא מיוחדת כי כל השפות קצת מיוחדות - אתה פשוט מכיר את המיוחדויות של העברית קצת יותר טוב. מקווה שזה העביר את הטיעון שלי בצורה יותר טובה. לא התכוונתי לפגוע בך בשום צורה. [[מש:שוקו מוקה|💛🤍שוקו מוקה💜🖤]] ([[שמש:שוקו מוקה|שיחה]]) • [[וק:ממו|הצטרפו למיזם משחקי הוידאו!]] •  16:25, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
::::אני מעריך מאד מאד את חביבותך ואת האמפתיה שלך; לעניין הטכני, אני חושב שאני לא מסכים איתך כי באופן כללי כל אדם יכול ללמוד שפה ולדעת עליה מספיק כדי לערוך השוואה רצינית בינה לבין שפה אחרת (לצורך העניין, שפת אימו), אני מניח שהדבר נכון במיוחד כשמדברים על בלשנים.

===תחביר===
: כללי התחביר העברי לא באמת כאלה מדהימים ומיוחדים. לכל שפה יש דברים יחודיים בתחביר. הרשימה שמנית כאן לא משימה בכלל. ל[[גרמנית]] יש משמעותית יותר "עושר" מבחינת כללי דקדוק. כל האלמנטים שמנית אפשר למצוא בגרמנית בצורה כזאת אחרת וקיימים עוד שלל דברים שאין בעברית, כמו: מין "שלישי", הבדל בין "אתה" שאומרים לחבר לבין "אתה" שומרים לאדם לא מוכר. זמנים מורכבים כמו באנגלית. תחיליות כמו ge-, ver-, unter- שמשנות את משמעות הפועל. ישנן [[יחסה|יחסות]] ועוד ועוד. ישנן כללי דקדוק מאוד נוקשים ומסודרים לגרמנית, שבדומה לכל שפה טבעית אחרת כוללים מאות יוצאי דופן. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:40, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
::אם כינויים שונים לאנשים נחשבים ליתרון (אני לא בטוחה, זה נורא מסרבל), אז יש את זה בצורה מאוד בולטת בשפות אסייתיות כמו קוריאנית, יפנית וסינית. יש כמה דברים שהייתי משנה בעברית, למשל את האותיות הסופיות - בשביל מה צריך אותן? [[משתמש:יהודית1000|יהודית1000]] - [[שיחת משתמש:יהודית1000|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם BTS|💜]] 16:18, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
:::לא צריך אותן. יש סרטון של "כאן" שמסביר למה הן בכלל קיימות. על קצה המזלג, זה קשור לרציפות הכתיבה, כאשר עברו לכתיבה בדיו. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:24, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
::::לא בלתי אפשרי, אבל מפוקפק. הניחוש שלי הוא שהסופיות הומצאו לפני שהונהג שימש ברווח בין המילים, להקלת הקריאה. לפי {{אנג|Space (punctuation)}}, עברית וערבית עתיקות לא עשו שימוש ברווחים. תאורטית, אם לכל אות הייתה אות סופית, אפשר היה לוותר על הרווח בלי לפגוע בקריאות (כתבים יוניים ולטיניים עתיקים, בלי רווחים ובלי אותיות סופיות קשים לקריאה מסיבה זו). כתיבה צפופה נראית מטרה רצויה כשה"נייר" יקר, וביתר שאת כשהנייר הזה עשוי מאבן, חימר, או עורות בעלי חיים, והרווחים הם "בזבוז" משאפי נדל"ן יקרים. [[שיחת משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] 00:08, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::אז למה יש אותיות סופיות רק לקצת אותיות? [[משתמש:יהודית1000|יהודית1000]] - [[שיחת משתמש:יהודית1000|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם BTS|💜]] 00:10, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

== Hot Millions - ובעברית? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מי יעזור למצוא איך קראו בישראל לסרט {{אנג|Hot Millions||0}} של [[ז'אן-לוק גודאר]] משנת 1968? {{בעלי ידע|קולנוע}} תודה מראש.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 17:59, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

:ראיתי כמה בלבולים בינו לבין "איש נוכל היה", אבל לפי בדיקה שלי מדובר בשני סרטים שונים לחלוטין. תיקנתי איפה שמצאתי, וממשיך לחפש תשובות ברשת. '''<span style="color:purple;">[[משתמש:GHA|GHA]] - [[שיחת משתמש:GHA|שיחה]]</span>''' 10:18, 4 בספטמבר 2021 (IDT)
::"איש נוכל היה" זה של [[ג'וזף ל. מנקייביץ']] משנת 1970, וזה תורגם מילולית לגמרי: There Was A Crooked Man.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 16:48, 8 בספטמבר 2021 (IDT)
:::{{א|GHA}} יכול להיות שהיה כאן איזשהו בלבול. Hot Millions מ-1968 זה של אריק טיל, ולא גודאר, וייתכן שזה באמת "איש נוכל היה" בעברית, ואני לא פוסל אפשרות שהיו שני סרטים שנקראו באותו שם בישראל. בכל זאת, יותר מ-50 שנה...--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 17:04, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

== מקום תצפית טוב לכוכבים באזור ים המלח ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם יש מקומות תצפית טובות במינימום זיהום אור? המטרה להגיע למקום קרוב יותר לירושלים מאשר מצפה רמון והכל, אבל לא לוותר על המראה.

תודה
:למרבה הצער, לא. מיכאל ולסוב טרח ובנה [http://www.deepskywatch.com/light-pollution-israel.html מפת זיהום אור] של הארץ על סמך תצלומי לוויין. באזור שאתה מדבר עליון יש זיהום אור גם בזנית. בשביל לקבל זנית נקייה מזיהום אור צריך לצאת לירדן או מצרים, או הכי טוב - נמיביה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:51, 4 בספטמבר 2021 (IDT)
::אבל אם אתה משווה בין ים המלח למצפה רמון, זה דומה? ברור שבאפריקה יהיה יותר מוצלח, אבל היא רחוקה.
:::למרבה הצער, לא. 
:::בכל זאת זה יהיה טוב בהרבה מרוב חלקי הארץ. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:00, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
::::יש חניון צבאי במדבר יהודה, שהוא כנראה האתר החשוך ביותר באיזור י-ם, אבל נדרש אישור להכנס לשם. בעבר מיכאל פימה היה מארגן את זה, אבל אני לצערי שנים לא בעסק מאפס זמן, אז אני לא מעודכן. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 13:37, 5 בספטמבר 2021 (IDT)

== אורכים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה האורך הקצר ביותר שנמדד במציאות (לא בתאוריה)?
: מה הכוונה ב„נמדד״? לדוגמה: האם הדמיה שמוצגת בתמונות שנוצרו מ[[מיקרוסקופ אלקטרונים]] היא מדידה? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:39, 5 בספטמבר 2021 (IDT)

== למה סמל מודיעין נראה כמו שהוא נראה ככה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
: מדובר על סמל [[פלר דה ליס]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:36, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
: Attribute: Lilie 
 Patron des Fernmelde- und Nachrichtendienstes; der Boten, Postboten, Postbeamten und Briefmarkensammler; gegen eheliche Unfruchtbarkeit

הסמל של הפרח לילי הוא הסמל של הקדוש גבריאל שהוא הפטרון של השליחים למינהם. מכאן הדרך קצרה להיות סמל של אוספי המידע.  [[מיוחד:תרומות/46.114.144.93|46.114.144.93]] 17:48, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
::ראו תשובה מפורטת בערך "[[אגף המודיעין#סמל אגף המודיעין|אגף המודיעין]]". [[משתמש:Ldorfman|Ldorfman]] • [[שיחת משתמש:Ldorfman|שיחה]] 18:40, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
:::אין שם מקור לסיפור על כתב הסתר או על פעילות לילה. אם תמצא מקור כתוב כאן בבקשה
::::זה מסוג הדברים הדי ידועים בציבור (או לפחות בציבור המשרתים באמ"ן, לפי מור"קים שעברו), אבל אם רצית תימוכין ממקור כלשהו, ראה {{mako|מיכל דניאלי|אמ"ן – אגף המודיעין|7d0b003f53ca031006|pzm-units/intelligence|1 ביולי 2011}}. [[משתמש:Ldorfman|Ldorfman]] • [[שיחת משתמש:Ldorfman|שיחה]] 03:32, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::אני לא יודע אם הסיפור נכון (אני מעריך שכן) אבל לא הייתי מצדד בסימוכין הזה אם הייתה מחלוקת. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 10:55, 7 בספטמבר 2021 (IDT)

== האם קיימת אופציה להשתמש בתוכנות אופיס בחינם? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני זוכר שלפי כשנה השתמשתי באופיס בלי שום בעיה. היה צריך ללחוץ על איזה לחצן שהזהיר אותי שאני משתמש בתוכנה לא רשומה וזהו. אז נרשמתי דרך משתמש של האוניברסיטה וזה הפסיק להציג את ההודעה.

וכעבר כחצי שנה לאחר סיום הלימודים החשבון פג תוקף ועכשיו אני לא יכול להשתמש באופיס בכלל (יש אפשרות לפתוח קובץ אין אפשרות לערוך). האם קיימת דרך להשתמש בתכונות אופיס 365 לא רשומה בחינם או שחייבים לרכוש? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:19, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
:יש אופן אופיס. מסתובבות ברשת תוכנות גנובות של אופיס, אבל זה למי ששמירה על זכויות יוצרים אינה בראש מעייניו. --[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 13:27, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
:: מהניסיון שלי אופן אופיס כושל מאוד. אפילו אם לוקחים בחשבון שהוא קוד פתוח וחינמי, הוא עדיין גרוע ביחס למחיר. אני מדבר על אופיס 365 שאפשר להשתמש בו באופן חוקי ללא תשלום. האם קיים דבר כזה? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:15, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
:::[https://www.geektime.co.il/how-to-get-microsoft-office-for-free/ איך להשיג אופיס חוקי בחינם]. יש גרסה ברשת עם פחות פונקציות, יש בסמארטפון עם פחות פונקציות, ויש גרסה של משרד החינוך, מלאה. הכל חוקי.
:::@[[משתמש:Corvus|Corvus]] צודק, העדכון הראשי האחרון של אופן אופיס היה נראלי ב-2014. אם אתה רוצה תחליף אחר, קח [[ליברה אופיס]], זה פחות כושל. [[משתמש:Eitanbb|Eitanbb]], [[שמש:Eitanbb|שיחה]], [[ויקיפדיה:ערכים לא קיימים/לטיפול דחוף|יאללה לכתוב!]] 14:37, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
::::אני תמיד משתמש.ת בדרייב. אני לא רואה יותר מדי יתרון חיוני באופיס על פני גוגל דרייב [https://www.youtube.com/watch?v=b-Fa6HtvGtQ חוץ מזה שאפשר ליצור פרקטלים בפאוורפוינט] (מה שאי אפשר בסליידס). [[מש:שוקו מוקה|💛🤍שוקו מוקה💜🖤]] • [[שמש:שוקו מוקה|שיחה]] • [[וק:ממו|הצטרפו למיזם משחקי הוידאו!]] •  18:35, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::השתמשתי בגוגל דוקס עד אשר דרישות התזה היו קשות מדי עבורו ונאלצתי לכתת רגלי עד האונ' לקבלת ססמה וכל זה ולהוריד וורד דרך השרת של האונ'. אני לא מכיר דרך אחרת. בכל אופן, גוגל דוקס עושה עבודה לא רעה בכלל. מציע לנסות. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 13:17, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
:ישנם רשיונות אופיס למכירה בזול באיביי מדי פעם. חוקי לגמרי. עפ"ר אפשר למצוא אחד, אם לא מייד, אחרי שבוע-שבועיים. לשים לב שיש אפשרות להחזיר אם לא עובד. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:07, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
:: אתה בטוח שזה חוקי? כי מישהו יכול לקנות אחד ולמכור מפתח ל-5 משתמשים אחרים ואז לך תמצא אותו. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:00, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
:::בחלק מהמקרים חוקי - נקנה מעסקים פושטי רגל וכדומה. צריך להפעיל שיקול דעת. אם מדובר בחנות איביי שקיימת שנים אז אין סיכוי שזה זיוף, כי מיקרוסופט מזמן הייתה קוצצת אותם. אם מדובר בנוסף לזה בחנות עם ציון טוב אז לא מדובר ברמאות. כמובן שהקנייה צריכה להיות של מפתח יחיד ולא משותף. לא תמיד יש את הצירוף של אלה ואז עדיף להמנע. לפעמים יש מציאות ממש - פוטושופ ב 20$ - אבל זה נדיר ממש. לעומת זאת רשיון ווינדוז או אופיס בפחות מ 40₪ קל למצוא בטווח של שבוע-שבועיים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:21, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
::::מציע לחקור קצת בנושא לפני שמצהירים שזה "חוקי לגמרי". יש סיבה לכך שיש פער עצום ומאוד עקבי בין מחיר של רשיונות מאת משווקים מורשים, לבין "מציאות" ברשת. מכירה של רשיונות ברשת בזיל הזול, אפילו בחנויות אינטרנטיות שהן התוצאה הראשונה בגוגל (בקישורים שאינם ממומנים) ונהנות מדירוגי משתמשים גבוהים ולגיטימיים, הן קרוב לוודאי אף פעם אינן חוקיות (וזה שהן לא חוקיות לא אומר שזה לא יעבוד. זה פשוט אומר שיתכן שביום מן הימים הרישיון יחסם, ואולי לא). הוותק של החנות הוא איננו אינדיקציה לכשרות העסקה, אלא לכל היותר אינדיקציה לשיקולי העלות-מול-תועלת של מיקרוסופט לטפל בתופעות האלו. [[משתמש:Radioactive Grandpa|R.G.]] - [[שיחת משתמש:Radioactive Grandpa|שיחה]] 02:21, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
:מוזר, אני יודע שגם כשמופיע החלון הזה של רישיון לא בתוקף, עדיין ניתן להשתמש באופיס כרגיל. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:55, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
:: זה מה שהיה לי לפני שהתקנתי רישיון מהאוניברסיטה. ואז הוא פג תוקף ותחיל לעשות קונצים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 10:45, 7 בספטמבר 2021 (IDT)

== האם האקדמיה ללשון העברית אי פעם יישמה הצעות מהציבור לשינויים בדקדוק? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

היה אי פעם מקרה בהיסטוריה של האקדמיה ללשון העברית שבו מישהו הציע להם שינוי בדקדוק של השפה העברית והם החליטו ליישם אותו כחלק מהשפה העברית? אם כן, באיזה סדר גודל? אני פשוט תוהה לגבי שינוי ספציפי שחשבתי אולי להציע להם (קצת בצחוק, אבל גם קצת ברצינות) ורציתי להבין אם יהיה סיכוי שהם יקבלו אותו או שעדיף לנטוש את הרעיון כבר עכשיו. [[מש:שוקו מוקה|💛🤍שוקו מוקה💜🖤]] • [[שמש:שוקו מוקה|שיחה]] • [[וק:ממו|הצטרפו למיזם משחקי הוידאו!]] •  18:32, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
:אני לא יודע לגבי הצעה מאנשים ספציפיים, אבל האקדמיה מקלה מדי פעם את הכללים על פי הדיבור הרווח בציבור. הנה למשל לאחרונה אושר השימוש בלשון נקבה ל״גרב״. לפני כמה שנים אושר השימוש עבור המילים כמו ״ציפיתי״ בהגיית ״ציפֵּיתי״. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 20:33, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
: גם אם לא יישמו את ההצעה, לפחות יפחיתו או עונש המאסר למי שמדבר לפיה, וגם זה משהו. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 23:14, 5 בספטמבר 2021 (IDT)

== אל"מ שמואל פרסבורגר היה אמנם מח"ט 9100 אך בהמשך שונה שמה לחטיבה 525 .ולכן הוא היה המח"ט הראשון ורק אחריו בא עמוס ירון. השינוי ל-646 הגיע אחרי עמוס ירון. ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
:מקומה של הצעת תיקון הוא ב[[ויקיפדיה:דיווח על טעויות]]. בברכה, <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:45, 7 בספטמבר 2021 (IDT)

== הפרדה מגדרית פוגעת בשוויון? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
״המדינה מקיימת קורס הכשרה לחרדים בהפרדה מגדרית״ - כותרת ב״הארץ״. [[שדולת הנשים בישראל]] טוענת כי הדבר פוגע בשוויון בין המינים. האם מישהו יכול להסביר איפה כאן הפגיעה בשוויון? נראה שהשדולה קפצה על המציאה הלא נכונה... [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 20:36, 5 בספטמבר 2021 (IDT)

:העקרון הבסיסי הוא הימנעות ממצבים של [[נפרד אבל שווה]]. לדוגמה: גברים יכולים ללמד נשים אבל נשים לא יכולות ללמד גברים (או יש בעיה עם קבלה שלהם כמלמדות) ולכן יש פחות מקום לנשים כמרצות. דוגמה למקום אחר שבו מנסים לשמור על שוויון ולהמנע מ„נפרד אבל שווה״: יש עדיפות לקצבאות שמיועדות לכל האוכלוסיה מאשר לקצבאות שמיועדות רק לעשירונים הנמוכים: העשירונים העליונים עוזרים הרבה יותר טוב לשמור על הקצבה הזו מפני שחיקה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:59, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
: הפרדה מגדרית פוגעת בשוויון. גם אי-הפרדה מגדרית פוגעת בשוויון. עכשיו אפשר לרדת מהסטרטוספרה לכדור הארץ ולחשוב מה עושים עם זה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 23:12, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
::שניכם לא הסברתם היכן חוסר השוויון. ובפרט עוזי, פשוט חזרת על הטענה בלי להסביר מדוע. לפי הבנתי מדובר על כך שגברים ילמדו בנפרד מנשים, ונשים ילמדו בנפרד מגברים, באופן שווה לחלוטין. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 00:46, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
:::ראשית כל, כבר נתתי לך דוגמה: דחיקת נשים ממשרות הוראה. שנית, אם יש מסלולי הוראה שונים לגברים ולנשים, זה אומר שיש מסלולים שונים שזמינים לגברים ולנשים. עד כמה אותם מקצועות יהיו זמינים הן לגברים והן לנשים?
:::ומעבר לכך, מדובר על כניסה הולכת וגוברת של הפרדה, שהיא דרישה של חלק מהציבור החרדי, להפוך להיות התקן המחייב. כי זה לא נגמר באוניברסיטאות אלא גם ממשיך במקומות אחרים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:41, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
::::ראשית, ההפרדה לא מדברת על כך שנשים לא ילַמדו. נשים ילמדו נשים, גברים ילמדו גברים - ואת אותם המקצועות. לפי המאמר אין שום אזכור לדחיקת רגלי הנשים או הגברים. שנית, אתה שואל על מה יקרה *אחרי* הקורס להכשרה? לא על זה מדבר המאמר, והחשש קיים גם בלי הקורסים להכשרה. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 10:42, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::הנה דוגמה. נניח שיש קורס רתכים, אליו מעוניינים להרשם 30 גברים ושתי נשים. קורס מיוחד לשתי הנשים לא ייפתח, או שייפתח בתנאים נוחים פחות (למשל, עבור איזור גדול יותר, היוצר מרחק גדול יותר מבית התלמידות, או במועדים נדירים יותר). בנוסף, לכל קורס חדש שייפתח ימתינו יותר גברים מנשים, והנטייה תהיה לפתוח קורסים לגברים ולא לנשים כדי לצמצם את לחץ הביקוש. זה גורר את השלב הבא באי השוויון: העובדה שיכולים להפתח מספר שונה של קורסים לגברים ןלנשים מאפשר ליוזמי הקורסים (שלהם, לפעמים, מה לעשות, אג'נדה) לייצר במתכוון פחות או יותר קורסים עבור אחד המגדרים: נכון שבאופן תיאורטי הביקוש לקורסים אמור להיות שקוף, אבל זה תיאורטי, ובפועל ברגע שיש הפרדה ניתן בקלות לנווט את המיון המגדרי כרצונך. השלב הבא הוא זחילה של ההפרדה המגדרית לתחומים נוספים - מקומות עבודה ממשלתיים, צבא והשמיים הם הגבול. 

:::::בשולי הדברים ברצוני לומר שאינני שולל הפרדה מגדרית בקורסים ויש לבחון כל מקרה לגופו, ולאפשר את ההפרדה במקרים ייחודיים כשטובת הכלל לנגד עיני המאשר - כמו למשל, שילובם הכלכלי של מגזרים מסויימים המוצאים עצמם נפגעים מקורס רתכות אינטרסקס. זו, לדעתי, כוונתו של [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]]. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 12:47, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
::: לא הסברתי משום שהשאלה תמוהה בעיני. משום מה התרגלנו שהטענה שפעולה מסויימת "פוגעת בשוויון" חותמת את הדיון ואין מה להשיב אחריה. קיומו של קורס נפרד פוגע בשוויון, כפי שקיומו של קורס בערד אבל לא בפתח-תקווה פוגע בשוויון, וכפי שאי פתיחת קורס מנעולנים בשעות הערב פוגעת בשוויון. משקולת השוויון צריכה להיות מונחת על המאזניים לצד שאר המשקלות; היא אינה עשויה טיטניום-אינסוף-משקלי. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:54, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
::::עוזי, קיומו של קורס בערד פוגע בפתח תקוואים. אי פתיחה בערב פוגעת באנשי הערב. זה ברור לחלוטין. דווקא ההסבר שאסף השני נתן הצליח טיפה להבהיר את הנושא. עוזי, גם אם התכוונת לומר את מה שכתב אסף השני, לא מספיק להתכוון ולחשוב שהשני מבין - צריך ממש להגיד את הדברים באופן מפורש. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 01:30, 7 בספטמבר 2021 (IDT)

== תופעת לוואי ותמותה מחיסון לקובי 19 ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

כיום יש מאות מיליונים של מחסונים. כמו בכל תרופה (אפילו אקמול) חייב להיות אחוז מסוים של אנשים עם תופעות לוואי קשות ואף תמותה.

הייתי רוצה לראות השוואה בין החיסון החדש (נגיד זה של פייזר) לבין חיסונים וותיקים כמו חיסון נגד שפעת עונתית בהקשר של תופעות לוואי קשות ותמותה.
:לא מוכר לי שיש אנשים שמתים בתגובה לאקמול. יצא לי לראות רשימת תופעות לוואי לחיסוני הקורונה, ראשון שני ושלישי, במסמך פנימי של מישהי שאחראית על תופעות לוואי באחת מקופות החולים. היו שם לא מעט דברים, כולם משניים כמו כאבי ראש, כאבי כתף, חום, נפיחות בלוטות הלימפה, וכיו"ב (את חלקם חוויתי בעצמי לאחר החיסונים). הדבר היחיד שנראה לי משמעותי, והוזכר פעמים רבות בתקשורת, זה מקרים ספורים של דלקת שריר הלב, אף אחד מהם לא קטלני או אפילו קרוב לכך. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 18:17, 10 בספטמבר 2021 (IDT)

== גן ילדים דובר אנגלית ==

אחותי אמורה לחזור מאנגליה וילדיה דוברים אנגלית בלבד. קיבלתי משימה לאתר עבורם גן ילדים דובר אנגלית. לא גן מלמד אנגלית או משהו כזה, אלא פשוט גן ילדים שהילדים שלומדים בו הם דוברי אנגלית. האם יש למישהו ניסיון עם דבר כזה? אם כן, אשמח להכוונה. היא תתגורר באזור המרכז. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 13:15, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
:אם יש כסף - בית הספר האמריקאי באבן יהודה... [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 01:33, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
::[[משתמש:Gil mo|Gil mo]] זה בית ספר או גן ילדים? [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 04:46, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
:::לילדים מגיל 3 עד 18. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 12:16, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
::::אגב אם אתה שואל אותי (ואני יודע שאתה לא), אם הילדים אמורים לגדול כאן עד בגרות - מוטב להם להיכנס לגן דובר עברית כל עוד המוח שלהם מספיק גמיש כדי להשתלט על השפה תוך חודש. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 15:31, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::אז תשמע. התגוררתי ארבע שנים בחו"ל. יצאתי עם תינוק בן 3 חודשים, והוא גדל דו-לשוני. בבית עברית, ובגן שפה מקומית. מאחר שבארץ הילדים של אחותך יגדלו בסביבה דוברת עברית, הם יתאקלמו וילמדו מהר מאד, ולטעמי וניסיוני האישי, זה פשוט מיותר. הם יכולים לשמר בבית את האנגלית, ובחוץ שהילדים ילמדו עברית, וכמו כן, מה ש{{א|Gil mo}} אמר. נראה לי שאחותך פשוט חוששת מהמעבר. לפעמים, לילדים המעבר יותר קל מאשר להורים. ילדים אין ספור עברו את זה. הם יסתדרו. דווקא בית הספר האמריקאי לא כל כך רצוי בנסיבות אלה, כי תחלופת האוכלוסייה שם מאד גבוהה, יש אוכלוסיות ממדינות שונות (בני שליחים ודיפלומטים) ותלמידים רבים עושים בגרות של המדינה שלהם. אם הם חוזרים לתמיד, מוטב לזנוח את הרעיון ולהסתגל לפרובינציה הישראלית.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 17:16, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::יתכן שזה באמת עדיף... [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 17:20, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::::מסכים שעדיף גן בעברית. בגיל הזה קולטים את השפה במהירות, אני רואה את זה אצל אחייני שנכנסים לגן דובר עברית ללא שום היכרות עם השפה, ותוך כמה חודשים אין שום פער ביניהם ובין חבריהם.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 20:16, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

== כמה עולה דירה עם משכנתא? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

יש מחשבוני משכנתא אונליין אבל בעיה היא שצריך להזין להם נתונים של גובה הריבית ואני לא יודע.

אז באופן כללי, ניקח איזה מקרה ממוצע. דירה שעולה 2 מיליון בדיוק ומישהו משלם עליה במשך 20 שנה. כמה הוא יוציא עליה בפועל וכמה הוא ישלם בחודש? אני יודע שזה בטח תלוי בפרמטרים שאני לא יודע אותם. אז תנו הערכה סבירה לפרמטרים חופשיים. אני מחפש רק סדרי גודל.

:לא בנקאי/יועץ ועוד בלי משכנתא. אבל משתף הערכה גסה שלי. אז נניח שהדירה 2 מליון עגול. אז הבנק מחייב אותך שיהיה לך 25 אחוז מימון לפחות הון עצמי. כלומר תידרש במקרה מחמיר לקחת משכנתא בערך 1.5 מליון שח. 
:כלל אצבע לדעתי בשביל ההחזר הסופי תכפיל ב 1.5. (2 אחוז בחזקת 20) 
:לכן עבור אותו מקרה המחמיר תידרש 2.25  מליון שח להחזיר. לכן אחרי חלוקה ל12 חודש ל20 שנה תשלם 9375 בחודש. בהנחה שהבנק חושב שאתה יכול מבחינת שכר.
:שים לב שאם היה לך 60 אחוז מימון. תידרש למשכנתא של 800 אלף שח ובהתאם באותו אופן תשלם 1.2 מליון שח ואחרי חלוקה 5000 לחודש.
:תזכור שההחזר משתנה עם הזמן והריבית לא באמת 2 אחוז היא יותר. נצד שני היא גם לא על הסכום ההתחלתי 20 שנהכי אתה מחזיר אטאט אז הסכום עליו פועלת הריבית יורד עם הזמן. אבל בשביל הערכה גסה תוך הזנחה מסלולים וירידה לפרטים נראה לי שזה הסדר גודל. בעולם המשכנתא כסף גדול מתחבא דווקא בפרטים הקטנים. אז לך ליועץ.{{אנונימי}}

== קלנדר אבסולוטי ==
נניח ומדינה מסוימת רוצה להתקין קלנדר (מערכת מדידת זמן) שאינו מבוסס על מערכת שמש כל שהיא (אלא תקף בכל מקום ביקום), איך ניתן לעשות זאת ולא פחות חשוב, האם זה '''מחייב''' שימוש ב[[מחשב אלקטרו-מכני]]?
:בהחלט. לא תיתכן התקנת קלנדר מסוג זה ללא שימוש מאסיבי ב[[מחשב אלקטרו-מכני]]. [[מיוחד:תרומות/2.53.49.232|2.53.49.232]] 08:29, 7 בספטמבר 2021 (IDT)

:אין כל צורך במחשב כלשהו. עמים התקינו לוחות שנה עוד בעת העתיקה. נהוג באמת לבסס את לוח השנה על גרמי שמים כי זה פשוט נח. לא ידוע לי על לוח שנה שלא מבוסס על מערכת השמש, אבל אני מניח שאין מניעה להמציא אחד כזה. הצרפתים למשל שינו את אורך השבוע בזמן המהפכה שלהם. כך שבהחלט אפשר. גם להם כמובן לא היה מחשב כלשהו בשלהי המאה ה18. אני מניח שאפשר סתם לקבוע באופן שרירותי שבשנה יש 100 ימים ולהתייחס ליממה כמשהו שכולל יותר מ24 שעות. זה לא נח אבל אני מניח שאפשר לעשות את זה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:45, 13 בספטמבר 2021 (IDT)

== קניית רכב פרטי (מכונית) ==
החל מאילו סכומים ([[שקל חדש|ש"ח]]) נהוג לפצל את התשלום כך שחצי יהיה לפני העברת הבעלות וחצי אחרי (או הסדר אחר שיבטיח מניעת הונאה)?

תודה רבה {{אלמ}}

== האם פלסטיני יכול (או יכל בעבר) להשכיר את ביתו בישראל? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לפי הבנתי, הניסוחים השונים של חוק השבות לסוגיו מונעים מפלסטינים לשוב לבית הסבים שלהם שננטש בתקופת מלחמת העצמאות. נכון?

אז אם הם לא יכולים לשוב להתגורר בישראל, אבל לאורך רוב ההיסטוריה לא היתה מניעה גורפת לחצות את הגבול לזמן קצר. אז האם הבעלים הקדומים יכלו לשוב לביתם הנטוש, לשפץ אותו במידת הצורך והשכיר תמורת תשלום?

אני מדבר באופן חוקי כמובן.
:לא לשתי השאלות. האיסור על פלסטינים לשוב לבית סביהם אינו קשור לחוק השבות. הוא נובע בראש ובראשונה מהעובדה שאסור להם, בתור מי שאינם אזרחי ישראל, לשבת בישראל אלא בהיתר. הסיבה השניה, שהיא גם המענה לשאלה השניה היא ש[[חוק נכסי נפקדים]] מעביר את כל הרכוש שהיה למי שהוא נפקד (וזה כולל את כל הפלסטינים שעזבו את שטח ישראל בזמן מלחמת העצמאות) לידי האפוטרופוס והוא הבעלים של הנכס עד שיחליט לשחררו. לכן, אין להם שום זכות משפטית קונקרטית בנכס שנותר בישראל. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 14:03, 7 בספטמבר 2021 (IDT)

== האם בוני אם מזוייפים? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
לפני כמה זמן יצא לי לשוחח עם אבי על מוזיקה, ואחד מהדברים הזכורים לי מהשיחה הוא שהוא טען כי [[בוני אם]] היו להקה מזוייפת, וכי אנשים אחרים ביצעו את שיריהם, ואותם אנשים שאנחנו מכירים בתור חברי הלהקה הם סתם אנשים שבחרו כדי לשים בפרונט. עכשיו, הייתי סקפטי לגבי הטענה הזו, וחיפשתי לראות אם כתוב משהו בערך על בוני אם, ולא מצאתי. עד שלבסוף נתקלתי בעובדה שהמפיק של בוני אם הוא אותו המפיק של [[מילי ונילי]]. השאלה הזו מעסיקה אותי כבר כמה זמן ותהיתי אם מישהו יכול להשלים לי חור בהשכלה. [[משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#733CC6;">ארז האורז</span>''']] • [[שיחת משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#B4DC1E;">שיחה</span>''']] 18:30, 7 בספטמבר 2021 (IDT)


Anders als bei dem Skandal im Jahr 1990 um die ebenfalls von Frank Farian produzierte Gruppe Milli Vanilli wurde bei Boney M. nie ein großes Geheimnis daraus gemacht, wessen Stimmen wirklich auf den Platten zu hören waren. Vortänzer Bobby Farrell durfte auf der Bühne nur die Lippen zu Farians Stimme bewegen. Lediglich Leadsängerin Liz Mitchell und Marcia Barrett waren tatsächlich bei den Gesangsaufnahmen im Studio in Offenbach-Bieber anwesend.

:הוויקי הגרמנית מסבירה שחלק מחברי הלהקה לא השתתפו בהקלטת השירים.   [[מיוחד:תרומות/46.114.144.56|46.114.144.56]] 19:22, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
::זה לא ממש אומר לי משהו. [[משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#733CC6;">ארז האורז</span>''']] • [[שיחת משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#B4DC1E;">שיחה</span>''']] 19:23, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
:::זה בדיוק מה שאביך טען. חברי בוני-M היו למעשה פרפורמרים בלבד, ויתכן אפילו שלא זה - מפני שיש עדויות לשימוש בפלייבק ("תזמורת בצורת") בהופעות הבימתיות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:39, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
::::הוא סיפר לי על השימוש בפלייבקים שלהם, אך רציתי להיות בטוח בוודאות. מרתק ביותר. [[משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#733CC6;">ארז האורז</span>''']] • [[שיחת משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#B4DC1E;">שיחה</span>''']] 22:01, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
:המפיק פרנק פריאן {{אנג|Frank Farian}} יודע לשמצה בכך שהוא לא רואה ערך גבוה לכך שהאמנים שאתה רואה והאמנים שאתה שומע יהיו אותם האנשים. בוני אם הם אכן להקה שבה האנשים ששרים הם לא אלו שאתה רואה. [[בובי פארל]] שגילם את תקפיד הקול הגברי של הלהקה לא אמת קשור לקול הבאס שאתה שומע. הקול המוקלט שייך לפרנק פריאן עצמו. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 22:48, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
::מה אתה אומר? מדהים. ומה לגבי הנשים? [[משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#733CC6;">ארז האורז</span>''']] • [[שיחת משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#B4DC1E;">שיחה</span>''']] 23:00, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
:::[[ליז מיטשל]] הגיעה ללהקה בשביל לפתוח את הפה בזמן ששומעים הקלטה של מישהי אחרת. אבל נשארה וקולה האמתי כן נשמע בהקלטות (בהופעות היא רק פותחת את הפה). קולה מופיע ב[[Daddy Cool]], אבל לא ב[[Rasputin]], למרות  היא מופיע על עטיפת האלבום. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 23:19, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
::::מטורף! תודה לכם על העזרה! [[משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#733CC6;">ארז האורז</span>''']] • [[שיחת משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#B4DC1E;">שיחה</span>''']] 11:06, 8 בספטמבר 2021 (IDT)
::::: ואם תשאל את דעתי: אז המפיק פרנק פריאן {{אנג|Frank Farian}} הוא אדם מוכשר ביותר שהלחין, כתב מילים, ניגן ושר. יצר יצורות מוזיקליות שהיו להיטים עולמיים והפכו לקלסיקה שמייצגת את סוף שנות ה-70. הבן אדם פשוט לא הרגיש שום צורך בכך שדווקא הפנים שלו יהפכו לסמל התקופה. הוא היה צריך צוות שנראה טוב על המסך. ועובדה: השיטה הצליחה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 11:47, 8 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::אין ספק בכך. [[משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#733CC6;">ארז האורז</span>''']] • [[שיחת משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#B4DC1E;">שיחה</span>''']] 20:19, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

== יחזקאל פרק א' ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שאלה ראשונה:

יחזקאל פרק א' מתאר מפלצות די מעניינות. הכלאה בין אריה, פר, איש ועוף. ארבע פנים לכל אחת, ארבעה כנפיים, גלגלים, רגליים ישרות ופרסות עגל. ליצור יש אפשרות לנוע ברבעה כיוונים ללא צורך בסיבוב והיא יכולה להרים את הגלגלים מעל הקרקע. ברקים ואור נוצצים מכל פינה. קצת קשה לי לדמיין את המפלצת האגדית במיוחד בהתחשב בגלגליה. האם יש לכם דוגמה להתרשמות אומן נאמנה למקור התנ"כי?

שאלה שניה:

החייה נראית כמו יצור ים-תיכוני קלאסי, בסגנון הספינקס או למסו וAnzû. האם יש סיווג יותר מדויק של המפלצת? מה אפשר להגיד על התקופה בה החזון נכתב ביחס למצב הפוליטי במזרח התיכון? זה תקופת בבל?

שאלה שלישית:

כל הפמליה הזאת שמתוארת בפירוט רב היא מבוא ל" דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו " היושבת על כיסא ענק שנע בשמיים. הפרק מסתיים באופן דרמטי בחשיפת שם הדמות "מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד-יְהוָה". איך בדיוק הדבר מסתדר? הקב"ה מתגלה בתור דמות אדם? כלומר זה לא אותו האל הבלתי נראה וכל יכול שאנחנו מכירים. אלא אל בעל צורה גשמית שמופיע במופע אור-קולי מרהיב כמו כוכב קולנוע עם פמליה. זה לא טיפה סותר את תדמית האל היהודי?

:השאלה השניה שלך עונה במידה רבה על הראשונה: לדעת חוקרי מקרא רבים, התיאור של החיות בספר יחזקאל (וגם של הכרובים בשאר ספרי המקרא) מתבסס על ה[[למסו]]. סך הכל מדובר בשילוב של דברים שהיו מוכרים בתקופה הבבלית: מרכבות עם גלגלים, למסו, ברקים ואור. האם יחזקאל בן בוזי רשם פטנט על הרעיון? מסופקני. 
:לגבי תדמית האל היהודי, זה נורא תלוי איפה ומתי אנחנו נמצאים. בספרי התנ"ך נמצא תיאורים רבים מאוד של האל כדמות מוחשית, מה שיצר באמת אחר כך בעיה לחז"ל איך לפרש את כל המופעים האלה בהתאם לתדמית של זמנם (או התדמית שרצו ליצור), אבל בסך הכל הם עשו עבודה לא רעה עם ההסברים, עובדה שהתפיסה הזאת היא שהשתרשה. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 12:10, 8 בספטמבר 2021 (IDT)
:: זה אולי מאותה "משפחת מפלצות" כמו למסו, אבל זה לא אותו היצור. נאמר מפורשות שרגליו היו ישרות והיו ארבע כנפיים. אני מפרש "רגל ישרה" כרגל של אדם (לא בזווית כמו הרגל האחורית של פרה וחתול). אני ממש מתקשה לדמיין את זה. ולא יודע איפה לשים את הגלגלים.

לגבי השאלה השלישית-בפסוק לא כתוב שהוא ראה את ה' אלא את *דמות כבוד* ה', זה הבדל משמעותי מאוד...

להערכתי (ואני לא מומחה ולא מכיר מקור בנושא) התיאור בחזיון יחזקאל פרדוקסלי בכוונה, ע"מ למנוע יכולת לדמיין אותו בדיוק, למרות עושר הפרטים כביכול. התיאור מלא במשפטים מפורטים לכאורה, אבל חסרי-הגיון ואף סותרים את עצמם וזה את זה.{{ש}}הז'אנר של תיאורים מפורטים במיוחד ע"מ ליצור רושם של ריאליזם נפוץ במזרח הקדום, למשל תיאורי התיבה המקראיים והמסופוטמיים (שאפילו יותר מפורטים מהמקראיים), וכמובן תיאור המשכן במקרא, תיאור בניית היכל בעל בפסגת הר-צפון ב[[עלילות בעל וענת]], ועוד ועוד. יחזקאל בוודאי הכיר תיאורים מסופוטמיים כאלו, אבל בתקופתו חלקם כבר היו עתיקים מאוד (אלף שנים ויותר) ומן הסתם קשים לקריאה ולהבנה. בייחוד אם יחזקאל לא ידע אכדית והכיר אותם בתרגום לארמית.{{ש}}חזון יחזקאל לדעתי משחזר את החוויה הזו, של חזון מפורט מאוד ולכאורה מפורט וריאליסטי, אבל בפועל מסובך וקשה להבנה, ונותן תחושה של טקסט עתיק ומסתורי. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 15:24, 10 בספטמבר 2021 (IDT)
: לא ברור לי למה אתה מתכוון. כל התיאורים האחרים הם תיאורים שנראה שהיו ברורים לכותביהם. אנחנו לא מכירים את כל עולם המושגים שלהם וזה מקשה על הבנתם לעתים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:21, 10 בספטמבר 2021 (IDT)
::זה דבר אחד מושג שלא מוכר. למשל האם בתיבת נח "צוהר" פירושו "חלון" או אולי דווקא "מכסה"? כך או כך, המשפט עצמו נראה הגיוני. חזון יחזקאל מלא במשפטים שנראים חסרי הגיון, בלי תלות מה הפירוש הספציפי של מושגים. דווקא המושגים הבסיסיים בחזון יחזקאל ברובם מובנים (חוץ מחשמל). אבל למשל משפט כמו "וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי-אֵשׁ, בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים--הִיא, מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת" האם "היא" הכוונה לדמות? או לאש? ולמה היא מתהלכת בין החיות כאשר גם הדמות וגם האש לפני רגע התייחסו לחיות עצמן? ולמה לכתוב בכלל "היא" במקום לכתוב עוד פעם בפירוש את שם העצם? ומה אפילו המבנה התחבירי של המשפט הזה? הוא נראה כמו חיבור שרירותי של שני משפטים שונים.{{ש}}זה לא מקרה שיש המוני ציורים של תיבת נח, לא כולם זהים אבל הויכוחים לגיטימיים. אני כמעט לא מכיר ציורים של חזון יחזקאל, ומה שכן צוייר לא מבהיר את התיאור. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 17:26, 10 בספטמבר 2021 (IDT)
:::עד ה"היא" המשפט מובן מאד. אני משער ש"היא" מתייחס למשהו אחר לגמרי.
:::ישנו ציור ידוע של [[רפאל (צייר)|רפאל]] אבל הוא נטול כל עניין. ציורים אחרים שמצאתי מניחים את הגלגלים בצד הדמויות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   05:13, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
: אולי זה רק הרשום שלי, אבל יחזקאל נשמע כמו [https://www.youtube.com/watch?v=sYg9_6MYAOQ הזקנה התפצלה לשניים] בפרק הזה... ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 10:52, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
::::בעצם קיומם של הגלגלים יש הגיון, אם מה שיחזקאל מתאר אמור להיות המרכבה של האל, שרתומה לחיות, ועליה יושב האל. אבל בשום מקום לא נאמרת המילה "מרכבה", והיחס בין הגלגל/ים מבלבל כמו כל שאר התיאור. כאמור להערכתי זה במכוון, ע"מ לערפל את התיאור למרות הפירוט. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 13:46, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

== פרדוקס הערימה ==

נתונים ארבעה גרעינים, שניים צמודים מסודרים אופקית ושניים צמודים מסודרים אנכית, מונחים על השניים הקודמים.{{ש}}
למה שקבוצות שכבות (במקרה זה, קבוצת שכבה א', קבוצת שכבה ב') לא יהוו פיתרון לפרדוקס? בתודה, {{אלמ}}
: קישור לערך [[פרדוקס הערימה]]. אני עדיין רואה כאן ארבעה גרגירים בודדים. לכן עבורי זה לא פתרון. באופן כללי אין מספר גרגירים מוגדר או אפילו איסוף ברור שלהם שהוא הגבול המוגדר בין „לא ערימה״ ל״ערימה״. האם לדעתך ה„אוסף״ בתמונה שבערך מימין הוא ערימה? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:53, 9 בספטמבר 2021 (IDT)
::{{לפני התנגשות}}רעיון נחמד, אבל זה לא פיתרון מכיוון שאין הגדרה ברורה ל-"ערימה" - כלומר, כמה פריטים צריכים להיות כדי שזה ייחשב כערימה? לצורך העניין גם 2 שכבות שיש בהן פריט בודד לפי הפיתרון שלך נחשבות לערימה, למרות שכנראה רובנו נסכים שלא מדובר בערימה. &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 11:56, 9 בספטמבר 2021 (IDT)
:::לפי דעתי מה שמתואר בתמונה בערך המקושר זה ערימה אחת לפחות (לפי מספר השכבות). {{אלמ}}
:::: פרדוקס הערימה לא נועד לשאול איזו קונפיגורציה מרחבית נחשבת לערימה, אלא להראות שמושגים בשפה הטבעית הם עמומים מטבעם (ולכן העובדה ש'''אתה''' מגדיר ערימה בצורה חד משמעית אינה יכולה לפתור אותו). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:59, 9 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::אז לא הבנתי מדוע אנו נזקקים לפרדוקס, הרי אם מילה פשוטה ביותר כמו "אחד" שבטח נסכים שהיא פשוטה הרבה יותר מ"ערימה" יכולה להיות בשפה מסוימת 1 ובשפה אחרת משהו אחר לגמרי כך גם המשמעות של ערימה יכולה להיות בשפה מסוימת "חלקיק חומר אחד לפחות על חלקיק חומר אחד לפחות אחר" ובשפה אחרת משהו אחר לגמרי (אין זה גורע ממשמעות לוגית טהורה מטא-שפתית אפשרית, לפחות לגבי מספרים). {{אלמ}}
:::::: פרדוקסים, לרוע המזל, מופיעים גם כשלא מזדקקים להם. אינך יכול לפתור פרדוקסים של שפה בכך שתמציא שפה שבה הם כביכול אינם פרדוקסים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:52, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

== ביאור קטע בהקדמות של קאנט ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם מישהו יכול לתת ביאור פשוט לקטע הבא:

"שכן אם נסיר מתוך הסתכלויות הנסיוניות של הגופים ושינוייהם (תנועה) את כל הנסיוני, היינו כל מה ששייך להרגשה, ישארו רק חלל וזמן, שהם איפה הסתכלויות טהורות, המשמשות א-פריורי יסוד להסתכלויות ההן, ולפיכך אין להסירן לעולם. אולם דווקא משום שאין הן אלא צורות-גרידא של חושניותנו הקודמות לכל הסתכלות נסיונית, היינו לתחושת מושאים ממשיים, ושעל פיהם אפשר להכיר דברים א-פריורי, אבל רק כפי שהם מופיעים לנו."

עיקר השאלה זה בהבנה למה על פיהם אפשר להכיר דברים *א-פריורי* והאם הכוונה רק שמאחר ורק דרכם אנו מכירים א-פסטריורי אז ממילא רק דרכם אנו יכולים להכיר א-פריורי?

== איך בודקים אם קבוצת מדידות באה מתוך קבוצה אחרת? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

נניח מודדים ממש מלא אנשים בפינלנד ויש לנו התפלגות יפה של גבהים. עכשיו בנפרד מקבלים רשימה של 100 גבהי האנשים. איך בודקים מה הסיכוי שהקבוצה הזאת היא פינים ולא יפנים או רוסים? נניח לצורך הדגומה שלכל מדינה יש התפלגות גובה קצת שונה. [[מיוחד:תרומות/87.71.14.68|87.71.14.68]] 13:42, 9 בספטמבר 2021 (IDT)
:אני מניח שקבוצת הניסוי אמורה להיות מורכבת פשוט מפינים, ושהחוקר ידאג לכך שהוא חוקר פינים. [[משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#733CC6;">ארז האורז</span>''']] • [[שיחת משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#B4DC1E;">שיחה</span>''']] 14:28, 9 בספטמבר 2021 (IDT)
: [[מבחן קולמוגורוב-סמירנוב]] {{אנ|Kolmogorov–Smirnov test}}. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:57, 9 בספטמבר 2021 (IDT)

== על אילו יצירות תוכן כתוב "טכניות" התעוררו אותן בעיות של זכויות יוצרים לאורך השנים? ==

אני מניח:

* מתכון (מנת מזון, בושם, קרם וכדומה)
* קוד מקור (אולי היה ניסיון לדרוש זכויות יוצרים גם על פסאודוקוד)?

יש עוד משהו? אולי מנגינות (המיוצגות בתווים)?

תודה, {{אלמ}}
:אין זכויות על מתכון או על אלגוריתם, לכן משתמשים ברעיון של [[סוד מסחרי]] כדי להגן עליהם. יש הבדל בין אלגוריתם למימוש. על המימוש יכולה להיות הגנה, על האלגוריתם שתיארת כפסאודוקוד לא. ראה לדוגמא, בפרויקט לינוקס (או גנו, לא זוכר), שכתבו מחדש קודים שלמים רק כדי שלא יהוו הפרת זכויות יוצרים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:35, 9 בספטמבר 2021 (IDT)
:: על המתכון עצמו אין זכויות יוצרים. אבל על ניסוחו כטקסט: יש. אם תעתיק את הנוסח המתכון מספר בישול, כולל כל ההערות שיש שם בצד: זוהי הפרת זכויות יוצרים. על מנגינות וגם על חוברות תווים יש הגנת זכויות יוצרים (דוגמה ידועה: [[יום הולדת שמח]]). בתחום היצירה העברית ידוע היוצר (בעיקר מלחין) הצנוע מר [[עממי]] בעל הדרישות הצנועות והעממיות שאיפשר ליוצרים רבים להגדיל את רווחיהם מהמוזיקה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:00, 9 בספטמבר 2021 (IDT)
:::על אלגוריתם ניתן להגן בפטנט. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 21:04, 9 בספטמבר 2021 (IDT)
::::לא על דבר שהוא תאורטי, מדעי או מתמטי. כפי שאי אפשר לקבל בעלות על קונספט מתמטי שהמצאת, זה ברשות הציבור, אם כי תוכל לקבל קרדיט במאמר אקדמי שתוציא על הנושא. פטנט תוכנה יכול אולי להגן על אופן המימוש. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:45, 10 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::כל הפטנטים הרשומים על שמי הם על אלגוריתמים. לא שברור לי מה ההבדל בין זה לבין מימושם. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 08:52, 10 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::Unfortunately, Algorithms on their own cannot be patented because they are considered an “abstract idea.” However, you can patent the software process underlying your algorithm. 

::::::[https://goldsteinpatentlaw.com/can-you-patent-algorithm/ מכאן.] [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 13:25, 10 בספטמבר 2021 (IDT)
:But if you can break down your software algorithm into a series of mathematical steps and procedures that mechanize a process, then the algorithm would fall into the patentable “process” category, rather than the “abstract idea” category. 

So, while an algorithm cannot be patented, you can patent the series of steps that lead to your algorithm.  
:ברור שזה קשקוש משפטי וזהו בעצם אלגוריתם.או מתוך הערך שלנו: "אלגוריתם הוא דרך שיטתית וחד-משמעית לביצוע של משימה מסוימת, במספר סופי של צעדים.". אבל באמת גלשנו. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 15:47, 10 בספטמבר 2021 (IDT)

== מט"ח בארץ ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

נניח מישהו מעביר לי 100 דולר לחשבון בנק ישראלי רגיל. האם בחשבון הבנק שלי זה ירשם כ-100 דולר או שזה יכנס לי כ350 שקל (אני מעגל)?

אם זה יכנס כ-100 דולר (בהנחה שהשאלה הראשונה חיובית) אז: האם אפשר למשוך את הכסף במזומן בארץ? [[מיוחד:תרומות/87.71.14.68|87.71.14.68]] 19:11, 9 בספטמבר 2021 (IDT)
:אפשר להשאיר אותו גם בדולרים בחשבון מט"ח ואז למשוך אותו גם כדולרים. לדעתי לכל הבנקים ישנה אופציה כזאת וזה חוסך משחקי שערים שהם עושים. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 08:50, 10 בספטמבר 2021 (IDT)
::למיטב ידיעתי הדיפולט הוא חשבון מט"ח ואז אתה יכול להמיר את זה לש"ח. [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 19:58, 10 בספטמבר 2021 (IDT)

== העתקת טבלה ממדיה ויקי ל-LibreOffice בצורה מלאה ==

ברצוני להעתיק טבלה ממדיה ויקי ל-LibreOffice בצורה מלאה (עם העיצוב שלה).

לדוגמה, אם כאן בויקיפדיה עורך נתן לטבלה width:100% ב-CSS וגם נתן לכל עמודות הטבלה רוחב שווה (כך שאם יש שתי עמודות אז כל אחת קיבלה width:50% ב CSS) היא אמנם תופיע כאן למשתמש בצורה מלאה ומחלוקת שווה אבל אם המשתמש יעתיק וידביק אותה במסמך עורך טקסט עשיר כמו LibreOffice אז היא לא תופיע לו שם כמו שתיארתי והוא יצטרך לפרמט אותה מחדש שם בשביל שהיא תופיע שם בצורה כזאת.

* איך ניתן להקל על קוראים ולאפשר להם להעתיק טבלאות ממדיה ויקי לעורך טקסט עשיר as-is מבחינה עיצובית? 
* אולי אפשר להציג במדיה ויקי קבצי RTF או ODT ישירות (לא רק לתת להוריד אותו מעץ הקבצים המקומי אלא להציג אותו ממש בערך)?

תודה, {{אלמ}}

== כתובת אי פי דינאמית ==

אני משתמש בסמארטפון שלי כנתב אינטרנט; כתובת האי פי שלי היא דינאמית במובן זה שבכל ריסטרט לסמארטפון היא תשתנה; בדרך כלל כתובת האי פי של הסמארטפון וכתובת האי פי של מחשב העבודה (שמחובר לאינטרנט עם hotspot) הן זהות, אבל, לפעמים הן שונות, למה זה? בתודה, {{אלמ}}

==דימוי כתובת אי פי קבועה עם VPN==
האם זה נכון שאדם שמשתמש בכתובת אי פי דינאמית ולא יכול או לא רוצה להשתמש בכתובת אי פי קבועה (הנקנית מ-ISP בתשלום) יכול להשתמש ב VPN כדי לדמות כתובת אי פי קבועה והאם ההתייחסות אליה באמת תהיה אל כתובת אי פי קבועה ("מסורתית")? בתודה, {{אלמ}}
:כן, כי אתה משתמש בשרת VPN כראוטר שלך לצאת החוצה לאינטרנט. אתה הופך להיות חלק מרשת פרטית בינך לבין המחשבים ברשת הפרטית (לוקאלית). כאן פרוקסי יכול לשמש לאותה מטרה. ולאיזו מטרה אתה זקוק ל IP קבוע - יכול להיות שהוסט יכול להיות פתרון מספק. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:18, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
::בלי סרקזם, לא הבנתי מה התכוונת להגיד במשפט "אתה הופך להיות חלק מרשת פרטית בינך לבין המחשבים ברשת הפרטית (לוקאלית)."
::אני זקוק לאי פי קבוע כדי לבצע בדיקת חיבור ב SSH לסביבת אחסון מסוימת שעם אי פי דינאמי קורסת עם הארור Connection closed by remote host. {{אלמ}}
::: עניתי: כלומר: [[DNS דינאמי]] {{אנ|Dynamic DNS}}: אין כתובת קבועה, אבל יש שם קבוע שמצביע לכתובת המשתנה. יש לזה מגבלות שונות, אבל בהנחה שהחיבור שלך לאינטרנט די יציב ורוב הזמן לא מתנתק, אפשר להריץ על זה [[שרת אינטרנט]]. ואז ראיתי את תשובתך, ונראה לי שאני לא מבין את הבעיה: אתה צריך להתחבר מכתובת קבועה? למה? בגלל שאחרת [[חומת אש|חומת האש]] של סביבת האחסון חוסמת אותך? אם לא, למה נדרשת כתובת קבועה?
::: בהנחה שאתה צריך להתחבר מכתובת קבועה, אתה יכול גם לשכור (או שאולי אפשר לקבל בחינם? אני חושב שהיום כתובת [[IPv4]] עולה כסף, אבל אירוח בסיסי עם כתובת [[IPv6]] קבועה אפשר אולי גם להשיג בחינם. או במחיר חודשי נמוך) שרת ולהתחבר דרכו ב־SSH (לפני כמה חודשים עניתי כאן איך מתחברים בצורה שקופה דרך שרת אחר: האפשרות {{D}}-J של openssh){{כ}}.
::: ואם כבר מדברים על IPv6: מי מהספקים בארץ מספק כתובות IPv6? כתובת IPv6 סטאטית היא הרבה יותר זולה, אם כבר יש רשת IPv6. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:49, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
::::אני יודע ש unlimited נותנים IPv6. לא יודע אם יש אחרים. הכוונה שלי הייתה שמוקמת בינך לבין שאר המחשבים רשת overlay, שהיא נחשבת רשת לוקאלית (LAN). לא הבנתי את תחילת התגובה שלך, צפריר. התכוונת להסביר מה זה הוסט? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:18, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
::::: כן. ליתר דיוק: מה שרלוונטי למקרה שחשבתי בהתחלה שעונה על צרכיו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:22, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

== אין כניסה ליהודים ==

:* שמעתי ממספר מקורות שלפני מלחמת העולם השנייה והמצאת הפוליטקלי קורקט, היו נפוצים באנגליה ובארה"ב שלטים על חנויות "אין כניסה ליהודים וכלבים" (במקרה של ארה"ב זה כמובן "אין כניסה ליהודים, כושים וכלבים").
:* טומי לפיד סיפר שבתור ילד בבודפשט הוא לא יכול היה להיכנס למסעדה היוקרתית ביותר בעיר בגלל שהיה לה שלט כזה.
:* בסרט "הפסנתרן" מוצג שבתחילת הכיבוש הגרמני בפולין, לפני שהפרידו את היהודים מיתר האוכלוסייה, נאסר על יהודים להיכנס לחנויות.
:השאלה שלי היא איך אפשר לאכוף הוראה כזאת? במקרה של כושים בארה"ב ובדרום אפריקה זה לא בעיה לאכוף, כי הם נראים שונה. אבל איך אפשר לאכוף זאת במקרה של יהודים, שנראים בדיוק כמו האוכלוסייה שבתוכה הם חיים? האם כל חנות וכל מסעדה שכרה סלקטור שעמד בכניסה ובדק תעודת זהות לכל מי שרצה להיכנס? נשמע מופרך.--[[מיוחד:תרומות/2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1|2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1]] 18:58, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
::אלמוני יקר, עצם השאלה שלך מראה שהתמזל מזלך ונולדת בישראל. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 19:19, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
:::בניגוד אליך, שנולדת בצפון קוריאה.--[[מיוחד:תרומות/2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1|2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1]] 20:33, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
::::תגובה מיותרת ולא חכמה במיוחד. אני תמה אם צריך לנכש כאלה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:33, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
::היה מה שנקרא "מראה יהודי". הוא לא קלע ב 100% (כנראה שגם לא ב 80) אבל בהחלט עבד - עור כהה יותר, אף עם גבנון, נטייה מוגברת להתקרחות. אינני יודע כיצד זה בוצע בפועל, "סליחה אדוני, אין כניסה ליהודים". "אני לא יהודי, איך אתה מעז??" "בוא לשירותים ותוכיח"? אין לי מושג. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:36, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
:::אילן, אני לא יודע כמה מהסממנים שכתבת זה אגדה אורבנית, אבל לגבי האף זה ודאי כך. ע"ע [[אף יהודי]]. אבל  אחד הדברים הראשונים שהנאצים עשו לאחר כיבוש פולין זה לחייב את היהודים לענוד [[טלאי צהוב]], כך שלגבי הדוגמה מ"הפסנתרן" זאת התשובה כנראה.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 22:16, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
::::לפחות בצפון אירופה זה שגוי, וחבל שבערך אין התייחסות למה שרלבנטי ולא למה שלא רלבנטי. אף סולד היה התקן באוכלוסיה צפון אירופית (בפרט נורדית וסלאבית) ולא כך באוכלוסיה יהודית. בדרום אירופה - למשל בספרד - המצב היה שונה. היו אוכלוסיות יוצאות דופן גם בצפון אירופה (למשל חסידי קרטצ'ניף) ובכל מקרה (וכך כתבתי) לא היה מדובר על אבחנה מבדלת, אלא ב"עדות מסייעת". עבור גרמניה של תחילת המאה ה-20 "הופעה יהודית" היתה משהו שסטטיסטית עבד, אך עם יוצאי דופן רבים. זה חייב את הצנזוס הנאצי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:29, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::אז בעלי חנויות ומסעדות הרשו לעצמם לגרש לקוחות על סמך מראה?! אם כך, הרי ברור שהם גירשו מלא לקוחות לא-יהודים. איך האוכלוסייה הלא-יהודית הסכימה לזה? שימו לב שאני שואל לא רק על גרמניה הנאצית, אלא גם על אנגליה וארה"ב.
:::::באשר לטלאי צהוב- מה הפריע ליהודים לא לענוד אותו ובכך לחסוך מעצמם את ההתעמרות?--[[מיוחד:תרומות/2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1|2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1]] 22:36, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::באשר לטלאי הצהוב, כנראה מהחשש מעונש אם יגלו אותם. עודדו להלשין על יהודים (אני חושב שגם תגמלו על כך), וקרובים להם כמו שכנים בוודאי ידעו שהם יהודים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:49, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::::אם הלשנה הייתה מספיקה בשביל "להרשיע" אדם בהיותו יהודי, מה הפריע לאנשים סתם להלשין על אנשים אחרים שהם לא אוהבים ובכך להיפטר מהם? ואם אמנם נעצרו הרבה גרמנים/פולנים על לא "עוול" בכפם, איך זה שהאוכלוסייה שיתפה פעולה? הרי במצב כזה כל אדם שאי פעם עצבן מישהו נמצא בסיכון.--[[מיוחד:תרומות/2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1|2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1]] 13:27, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::::השלטונות ידעו מי יהודי ומי לא, וגם תעודות הזהות של היהודים סומנו. בתחילה, הם ידעו לזהות יהודים לפי חוקי נירנברג, כלומר היה להם הידע הגנאולוגי על כל האזרחים כדי לדעת אם יש להם סב יהודי. מאוחר יותר הם ויתרו על זה והתייחסו לכל מי שיש לו איזשהו קשר יהודי ככזה (בגלל המאמץ הרב לעשות עבודת מחקר על כל אזרח). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 15:19, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
:בעבר רוב הקניות נערכו בחנויות רחוב ליד הבית, ולכן הייתה היכרות אישית, לא כמו היום שנוסעים רחוק לקניון עם מוכרים זרים. אם יש תעודה שבה זה רשום אפשר לבדוק, אם אין היכרות ואין תעודה אפשר לדעת ע"י הלשנה. הנושא מורכב (יש למשל חצי יהודים או רבע יהודים וכו') ולכן בין השאר נכשל [[חרם אחד באפריל 1933]] בגרמניה הנאצית, שבו ה[[אס אה]] נדרש לאכוף חרם על עסקים יהודים ונכשל (זיהוי שאמור להיות קל יותר - עסקים של יהודים ולא לקוחות יהודים), כך שהחרם הופסק באמצע היום. הכשל של האס אה באירוע היה בין המניעים של היטלר לחסל את האס אה ב[[ליל הסכינים הארוכות]] ב-1934. {{אלמ}}
:אנסה לאתגר את השיח המובן-מאליו בשתי נקודות בנושא הזה: דבר ראשון, לא ידוע לי על שלטים מהסוג הזה נגד יהודים בארצות הברית שאלמוני שמע ממספר מקורות. דבר שני, כל הדיון כאן נסב סביב דברים שקרו תוך כדי מלחמת העולם השנייה, או לכל הפחות דברים שקרו בגרמניה לאחר 1933, בעוד השאלה המקורית מתייחסת לתקופה של לפני המלחמה. לכן כנראה שהתשובה לשאלה הזאת היא פשוט לא. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  00:17, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

רק הערה על דבר אחד שנכתב פה "בעבר רוב הקניות נערכו בחנויות רחוב ליד הבית, ולכן הייתה היכרות אישית, לא כמו היום שנוסעים רחוק לקניון עם מוכרים זרים";{{ש}}
היום ברוב העולם המון מהקניות אם לא רוב הקניות נעשות דרך האינטרנט עם מעקב רשויות צמוד, לעתים עם השלמות בחנויות קטנות הקרובות לבית ונסיעה לקניונים רחוקים היא לא דרך ביצוע קניות עיקרית; זה מאפשר לממשלות להשיג פרטי זהות מדינתיים על אנשים ולכן גם "לבצע חקירות" ו"להסיק מסקנות" לגביהם דווקא יותר בקלות מאשר לפני המצאת האינטרנט, כמובן שבהקשר גזענות הדרך היחידה להתמודד עם זה היא חיסול ללא פשרות של כל סוג של גזענות תוך איחוד בני האדם למדינה אחת, מדינת בני האדם. בברכה, בן אדם נחמד.

== תמסח ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם "תמסח" הוא קרורודיל או אליגטור? {{אלמ}} 
: קרוקודיל <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:00, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
::הוא גם [[תמסח (דוברה)|כלי רכב]] שמילא תפקיד קריטי בצליחת תעלת סואץ במלחמת 73. {{אלמ}}

== ריבלין והרצוג ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם ישנה סיבה ספציפית לפיה ריבלין, נשיא שהגיע מהימין, הפך לאהוד בידי השמאל והמרכז אך מתועב בידי הימין, בעוד הרצוג - נשיא מהשמאל, הפך לנשיא שאהוד על ידי הימין אך מתועב בידי השמאל? 

אני טוען שריבלין ידוע בתמיכתו הנחרצת בזכויות מיעוטים ובהתנגדותו לקנאות יהודית, וכנראה בגלל זה רכש את איבת הימין. "בני עמי בחרו בטרור", אמר, ומאז הפך למושא שנאה אצל הביביסטים ואצל מחנה הימין, בעוד השמאל ומחנה המרכז הביעו את חיבתם כלפיו, במיוחד כשהביע את חוסר הנוחות שלו בהענקת המנדט לביבי במערכה הרביעית. 

הרצוג מינה זמן מועט לאחר היבחרו את נאור יחיא, איש שמזוהה יותר מכל עם לשכת נתניהו, לדוברו האישי. השמאל ממש התחרפן. בנאום ההשבעה שלו הם הפגינו נגדו והפריעו לטקס ברחבת הכנסת, וחלק אף הטרילו את השיירה שלו בדרך למשכן הכנסת בכביש 1. מאותה סיבה הימין התחיל לחבב אותו, ובנוסף יש לו מערכת יחסים חמה עם נתניהו חרף המערכה ב-2015 עם המחנ"צ והוא גם משאיר את השאלה האם יחון את נתניהו עם תשובה עמומה. מה דעתכם? [[מיוחד:תרומות/2A10:8007:9DE7:0:5D9C:BE7D:D987:3C73|2A10:8007:9DE7:0:5D9C:BE7D:D987:3C73]] 00:27, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
:שאלת וענית לעצמך?--[[מיוחד:תרומות/2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1|2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1]] 13:24, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
: לגבי ריבלין: יש משמעויות שונות למונח [[ימין פוליטי בישראל|ימין]]. לדוגמה, הספר [[מלכוד 67]] מציג (בהצלחה רבה, לטעמי) את הטענה שעד שנות השבעים הציר העיקרי של הקיטוב הפוליטי היה הנושא החברתי: מפלגות סוציאליסטיות לעומת אזרחיות. ואילו בשנות השמונים הוא עוצב מחדש על הציר המדיני. לדוגמה [[נתן אלתרמן]] ו[[יצחק טבנקין]] השמאליים (לפי הציר הישן) היו ממקימי [[התנועה למען ארץ ישראל השלמה]] הימנית (לפי הציר החדש){{ש}}נראה לי שלאחר 2015 החל שינוי ציר נוסף שיש לו שני אפיונים אפשריים: [[בנימין נתניהו]] או היחס לזכויות אדם. איפה שרוב תומכי גישת שתי המדינות בוחרים בהיפרדות, ריבלין לא מוכן לוותר על השטחים. אבל גם לא על ערכי השוויון וזכויות הפרט, ולכן מבחינתו סיפוח משמעותו זכויות מלאות לכל תושבי השטחים.{{ש}}אבל אם מדובר על ציר נתניהו: נתניהו התנגד משום מה לבחירת ריבלין כנשיא (בתור מועמד הליכוד). ריבלין הביע עמדות עצמאיות והיה מוקד כוח עצמאי בליכוד שלא מתיישר עם נתניהו. את זה נתניהו לא סובל. וגם בניגוד ל[[שמעון פרס|פרס]] שקדם לו שהתמקד בענייני חוץ ובטכנולוגיה, ריבלין התמקד בענייני פנים. מבחינתי העמדות שריבלין השמיע היו עמדות סבירות. ומחנה תומכי נתניהו לא היה מוכן לקבל אותן.{{ש}}לעניין הרצוג: הפרשנות הזו נראית לי קצת מוגזמת. אבל ימים יגידו. [[יצחק הרצוג|הרצוג]] מתחזק מערכות יחסים טובות עם כולם ולא סתם הוא הצליח להיבחר לנשיאות ברוב גדול בלי שום מועמד רציני מולו (שוב נתניהו לא דאג למועמד של הליכוד). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:46, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
::נדמה שהשאלה של האנונימי מושפעת מסיקורים שטחיים של העיתונות. ריבלין היה אהוד בידי המרכז והשמאל משום שהגיע מתפקיד ממכלתי ומכובד, יו"ר הכנסת. בתפקיד זה נהג בהוגנות כלפי חברי הבית והיה תומך מובהק בעקרון הפלורליזם, מה שהעניק לו נקודת פתיחה טובה כנשיא אצל הצד השני של המתרס. הרצוג, לעומת זאת, הודח בקיץ 2017 בידי מפלגת העבודה מתפקידו כיו"ר המפלגה כנהוג במפלגה זו, אולי מחמת מיאוס. הימין תולה בו תקוות שאולי יחון את שמש העמים ואבי האומה בנימין נתניהו, לכן הם נחמדים אליו. ביום שידחה את בקשת החנינה (אם וכאשר תוגש) - הם יבטלו כל סימן לנחמדות או כבוד. [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] - [[משתמש:ניב/מכחילים את הקונגרס|מכחילים את הקונגרס]] 16:53, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

== ארגון מספרים בעברית ובאנגלית ==

* בעברית אני אגיד "מיליון, מאה חמישים ושבע אלף, ו-חמש מאות שלושים ושש."
* באנגלית אני אגיד "One million, one hundred thousand and fifty seven thousand, and five hundred and thirty six".

באנגלית מוספים את הביטוי one לפני חלקי מספרים "גדולים" ויותר פעמים את הביטוי and, האם זה מעיד על יעילות פחותה לתיאור מספרים גדולים? בתודה, {{אלמ}}
:כן. ההבדל בהחלט מעיד על יעילות פחותה באנגלית לתיאור מספרים גדולים. [[מיוחד:תרומות/2.53.167.83|2.53.167.83]] 12:21, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
::מסכים ומחזק. בהחלט מעיד. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 12:44, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

== איך אומרים seaweed בעברית? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
יש אצות(algea), יש עשב-ים (seagrass) מה המונח שמתאר seaweed? {{כ}} [[משתמש:Assafn|Assafn]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Assafn|שיחה]] 12:37, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
:אצות גם כן. אצות-ים אם תרצה. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 13:28, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

== האם אפשר לתבוע את יורשיו של פושע? ==

אם אדם ביצע פשע ואז מת. האם הקורבן יכול לתבוע כסף מיורשיו של הפושע?--[[מיוחד:תרומות/2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1|2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1]] 13:23, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
: אפשר לתבוע עיזבון של מי שנפטר. התביעה מוגבלת לגובה הירושה. חובות אינם עוברים ליורשים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:54, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

== מה זה "Monocytes" ו - " Eosinophils" גובה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מצאתי בתיק הרפואי שלי בדיקה מ-2004, אז זה לא יעוץ רפואי פה. התוצאה לא רלוונטית להיום. סתם סקרנית:

מצאו לי בזמנו אחוז גבוה של Monocytes ושל Eosinophils בדם. אם אני זוכר נכון פניתי לבדיקה אז לצורך איבחון אלרגיה שאכן התגלתה. אני מנסה להבין אם המולקולות שאת שתם כתבתי קשורות לאלרגיה ואם לא, אז מה זה אומר שיש אחוז גדול מהם?
: אני לא רופא ולא נותן יעוץ מקצועי. אבל אני יודע לחפש בוויקי האנגלי [[w:Monocyte]] ולראות שיש לנו ערך מקביל: [[מונוציט]]. בהתאמה: [[w:Eosinophil]] => [[אאוזינופיל]]. „תפקיד נוסף של האאוזינופילים הוא בתיווך תגובות אלרגיות.״ [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:12, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
::אני לא רוצה להכנס להרצאה ארוכה באימונולוגיה. אגיד בקצרה שאלה תאים של מערכת החיסון. ראה [[:en:Type I hypersensitivity]] ויש גם ערך עברי קצר שמתייחס לריבוי אאוזינופילים: [[אאוזינופיליה]]. מונוציטוזיס (ריבוי מונוציטים) בדרך כלל לא קשור לאלרגיה אלא לדלקת, אם כי יתכן שיש גם דלקת וגם אלרגיה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:40, 13 בספטמבר 2021 (IDT)

== מסלול מניות או מחכה מדד? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

ב'''קרן הפנסיה''' יש אפשרויות: כללי תלוי גיל, מחכה מדד S&P 500, מסלול מניות, הלכתי, שקלי ואג"ח. להבנתי שקלי ואג"ח הם מסלולים עם סיכון נמוך, אבל לא משתלמים לתווך קצר. כללי הוא המוצר הנמכר ביותר והוא מאוזן היטב בין סיכון לבין תשואה.

והמסלולים המנייתיים והS&P הם בעלי סיכון גבוה, שמשתלם בתווך הרחוק. ובשבילי זה בעוד 30 שנה. האם עד כה אני צודק?

עכשיו השאלה איזה מהם משתלם יותר לצורך פנסיה?
: (המסלול מחקה את המדד, ולא מחכה לו). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 11:23, 13 בספטמבר 2021 (IDT)

רוב המומחים יגידו שלטווח של 30 שנה כדאי ללכת על מסלול מנייתי שגם אם הוא תנודתי הוא ייתן תשואה עודפת לאורך זמן. מדד S&P 500 הוא גם מסלול מנייתי ואני מניח שכדאי לשלב מדדי חו"ל עם מדדי הבורסה בארץ. בכל מקרה צריך לזכור שקרנות פנסיה אינן מושקעות 100% בשוק המניות ויש בהן מרכיב שקלי/אג"חי. [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 12:53, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
:האם זה נכון, כפי שקראתי במספר מאמרים, שהשקעה מינורית קבועה דרך הו"ק לתעודת סל מחקת מדד (כגון ת"א 35) תייצר בתום כשלושים שנים רווח גדול כמעט ללא סיכון? [[משתמש:פנטין|פנטין]] - [[שיחת משתמש:פנטין|שיחה]] 13:22, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
::בתוחלת. אף אחד לא מבטיח כלום. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]]  18:00, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
:::אין דבר כזה "ללא סיכון" (חוץ מפקדון בלטה). היסטוריית תעודות סל מניתיות אכן מראות תשואה מכובדת לאורך זמן אבל יש כאן גם עניין של תזמון. אם אתה קונה בשיא ויש נפילה זה יכול לקחת גם מספר שנים לחזור למחיר הקניה (כמו למשל אחרי התפוצצות הבועה ב-2001 לקח לנסדא"ק הרבה מאוד שנים לחזור לרמה בה היה ב-2000). [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 20:30, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
::::בפקדון בלטה יש [[אינפלציה|סיכון ענק]], שלא לדבר על עכברים. המציאות מראה שלא היה מי שהשקיע ב[[S&P 500]] פאסיבית למשך תקופה של מעל 10 שנים והפסיד. גם מי שהפקיד ב-2000 ומשך ב-2011, כשבאמצע היו שתי מגה-נפילות, לא הפסיד (אולי הפסד ריאלי קטן). זה כמובן לא אומר דבר לגבי העתיד, אבל לטווח ארוך זו השקעה טובה בהחלט (אין באמור משום ייעוץ וכו').--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 07:13, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

== איך ויקיפדיה העברית מתמודדת עם קישורים חיצוניים שבורים? ==

בטח יש איזה כלי ייעודי ל[[מדיה ויקי]] שרץ על כל הדפים באתר, בודק את כל הקישורים החיצוניים (לאו דווקא בפרק "קישורים חיצוניים" אלא בכלל) ומעיד מה '''לא''' מחזיר HTTP status code 200.

אם כן, מה הוא הכלי הזה? בתודה, {{אלמ}}
:יש בוט שעושה את זה. והחל לפני כמה שנים שיתוף פעולה עם ארכיון האינטרנט, קראתי על זה איפשהו לאחרונה. קיים בוט שיודע לעבוד עם ארכיון האינטרנט ולהציל קישורים שבורים. לא ברור לי אם הוא בעצמו דואג להכניס קישורים חדשים לארכיון על סמך קישורים ששמים בדפים בוויקיפדיה, כי לא תמיד הבוט מצליח להציל קישורים. דווקא שאלתי על זה לפני כמה ימים בדף השיחה של הבוט. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:20, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
:אגב, לא תמיד קוד HTTP שמוחזר יכול להעיד על כך שהקישור שבור, לכן עדיף שיהיה ארכוב מיידי, במידה והגרסה העכשווית אינה מעודכנת בארכיון. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:22, 13 בספטמבר 2021 (IDT)

== האם יש בדתות האברהמיות דוגמאות ל[[רלטיביזם מוסרי]]? ==

ברור לי שהחוק שלהן הוא חוק סגור, אבל אם גם בכתביהן אפשר למצוא מקרים של רלטיביזם מוסרי? תודה. {{אלמ}}
:לעומת הפנתאון הפגאני (יוון ורומא, העולם הנורדי, אולי גם אחרים), הדתות האברהמיות מעולם לא הצטיינו ב"ערכים מוסריים שאינם משקפים אמת מוחלטת או אוניברסלית". הן האורתודוקסיזם היהודי והן הקאתוליות הנוצרית (ואני מניח שגם באיסלם, אף שאיני בקיא בדת זו) ראו בערכיהן המוסריים כאמיתות מוחלטות שאין עליהן עוררין. רק בעשרות השנים האחרונות (או במאה האחרונה לכל היותר) החלו להתפתח בהשפעת הערכים הדמוקרטיים "זרמים" דתיים שרואים בערכים מוסריים כדבר שניתן להתווכח עליו, ולכן בהכרח אין "אמת אחת" שהיא הנכונה, כשכל היתר הן דברי כפירה. בעולם הנוצרי אפשר לציין את הכנסיות הצפוניות הלותרניות (ובפרט הכנסיות-המדינתיות בסקנדינביה), ובעולם היהודי את הזרם הרפורמיסטי.
:מעניין להסתכל על [[דילמת אותיפרון]] בהקשר הזה: {{ציטוטון|...אם כן, אותם הדברים עצמם שונאים ואוהבים אותם האלים, כפי שמסתבר, ומה ששנוא על האלים ואהוב עליהם היינו הך?... (כתבי אפלטון, עמוד 264)}}. בדיאלוג הזה סוקרטס "מוכיח" למעשה שהעולם היווני הוא בדיוק "ערכים מוסריים שאינם משקפים אמת מוחלטת או אוניברסלית", אלא תלויי סיטואציה, מקום, תרבות וכו' (במקרה הזה - דעות שונות של אלים שונים). [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  00:09, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
::מכיוון שזרמים היו בכל הדתות הגדולות מראשיתן אז אולי התכוונת ב"זרמים" ל"תנועות רפורמיות" הקוראות לשינויים קיצוניים בהבנות. {{אלמ}}
:::אני עושה כמיטב יכולתי {{חיוך}} ב"זרמים" כוונתי לארגונים דתיים ששורשי אמונתם זהים. כל הדתות הלותרניות הן לותרניות, אך יש "זרמים" שונים (שמבדילים ביניהם). המשותף לכנסייה השוודית והדנית, לצורך הדוגמה, גדול בהרבה למשותף בין הכנסייה השוודית לכנסייה הקאתולית ברומא, והם כמובן גדולים יותר מהמשותף בין הכנסייה השוודית ליהודות האורתודוקסית, שגם בה יש הבדלים בין יהדות ליטאית ליהדות פולנית, וגם בתוך היהדות הליטאית יש כמובן הבדלים בין ... אני מקווה שהבהרתי את כוונתי במינוח "זרמים". [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  00:32, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
:::קצת התסבכתי עם העברית שלי, אז אגיד את זה בפשטות: דתות שבהן יש אל אחד, לרוב גם תהיה בהן "אמת" אחת, בעוד דתות שבהן יש אלים רבים (שגם רבים זה עם זה ללא הרף), תהיה להן "אמיתות" רבות ומגוונות. דת מונותאיסטית היא כמעט לפי הגדרתה לא רלטיביסטית, פשוט כי "הטוב והרע" נקבעים על ידי אל בודד. אני מחריג מכך ארגונים דתיים המאמינים באל אחד אך מושפעים מערכים דמוקרטים. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  00:35, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
::::בהרבה זרמים של הדתות האברהמיות עשו "ויתורים" רלטביסטיים מסויימים. למשל הנצרות הקתולית (בעקבות [[תומאס אקווינס]]) ביססה חלק חשוב מהתאולוגיה שלה על אפלטון ובייחוד אריסטו. הם כמובן היו מודעים לכך שאפלטון ואריסטו היו פגאנים, אבל ייחסו להם מוסר טבעי. הסינים נחשבו ע"י תאולוגים נוצרים רבים כבעלי מוסר טבעי (ולכן פחות זקוקים למיסיונרים). בדת היהודית יש את [[מצוות בני נח]], ולכן ניתן היה לקבל שגויים המקיימים אותן הם מוסריים לפחות במידה מסויימת. אני לא זוכר כרגע דוגמה בדתות אברהמיות לרלטביזם מוסרי מוחלט ("המוסר שלך טוב בדיוק כמו שלי למרות שהוא שונה"). אבל אני חושד שזה היה נדיר גם אצל פוליתאיסטים. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 11:48, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::העניין הוא שבחברה פוליתאיסטאיסטית אין באמת "אמת אחת" או "מוסר אחד". מה שמוסרי בעיני [[לוקי]] רחוק 180 מעלות ממה שמוסרי בעיני [[תור (אל)|תור]], אבל עבור בני האדם שאינם אלים, שתי הגישות לגיטימיות כמעט באותה מידה. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  14:27, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::אני לא בטוח שזו דוגמה מוצלחת. לוקי ותור היו שניהם אלים נורדים, אבל בדת הנורדית לוקי בד"כ נחשב האל הרע ותור האל המוסרי. כל הפנתאון בד"כ השתייך לאותה דת ומערכת מוסר, אם כי היו פה ושם הבדלים בין אינטרסים של אלים שונים.{{ש}}אני חושב יותר על דוגמאות של אלים שונים מדתות ועמים שונים, למשל (דווקא מהמקרא): "הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ כְּמוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ אוֹתוֹ תִירָשׁ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' אֱלֹהֵינוּ מִפָּנֵינוּ אוֹתוֹ נִירָשׁ."(שופטים י"א, כ"ד). לכאורה טיעון פוליתאיסטי-רלטיביסטי מובהק. אבל בתכלס זה היה חלק מוויכוח על טריטוריה, הצד השני לא השתכנע מהטיעון, והיה צורך לצאת למלחמה ע"מ לקבוע מי יותר חזק, כמוש או ה'. כלומר, למרות שיפתח לא פוסל את האל כמוש והמוסר העמוני, הוא עדיין פטריוט של ה' והמוסר הישראלי. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 15:53, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

== דינוזארים וציפורים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ידוע שציפורים הם צאצאים של דינוזאורים.

1) האם יש רשימה של איזה דינוזאור התפתח לאיזה ציפור? לדוגמה טירקס התפתח לתרנגולת, אפטוזאורוס הפך לברווז וסופרזאורוס הפך לנשר? משהו כזה, אני סתם זורק דוגמאות.

2) איך יודעים שדינוזאורים עצמם לא היו ציפורים? אולי טריצרטופס היה ציפור?

3) זה אומר שזוחלים ועופות הם קרובי משפחה? אבל לי זה נראה שהעופות יותר קרובים ליונקים: הם חמים, יש להם דם בצבע אדום. זה רק אשליה ובמציאות עיט יותר קרוב לאיגואנה מאשר לזאב?

:1) זה לא עובד כך באבולוציה. עופות הן קבוצה [[מונופילטיות|מונופילטית]] (בוודאי עופות החיים כיום, וכנראה גם נכחדים) ולכן התפתחו פעם אחת בלבד, מקבוצת דינוזאורים אשר (בהגדרה) נקראת [[אביאלאה]], וראה שם עץ פילוגנטי משוער של ההתפתחות העופות מן הדינוזאורים. אך יש לציין שהיו כנראה [[דינוזאורים מנוצים]] קטנים שלא היו עופות בעצמם, ובחלקם התפתחה יכולת מסויימת של תעופה במקביל לעופות האמיתיים, למשל [[מיקרורפטור]].{{ש}}2) טריצרטופס בהגדרה איננו עוף, ראה הסבר ב[[אביאלאה]].{{ש}}3) אכן, העיט קרוב יותר לאיגואנה מאשר לזאב, ראה למשל העץ הפילוגנטי ב[[זוחלים#סיווג ומיון]]. "סיווג אינטואיטיבי" לא תמיד קולע למטרה, אך יש לציין שדרווין ואף חוקרי-טבע שקדמו לו כבר ידעו, ללא מאובנים או דנ"א, שהעופות קרובים יותר לזוחלים מאשר ליונקים. בעיקר על סמך [[עופות#שלד ושרירים|תכונות שלד]], וכן שהעופות והזוחלים שניהם מטילי ביצים, ולא מיניקים. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 21:00, 13 בספטמבר 2021 (IDT)

:לעניין הקרבה: כאמור, היונקים רחוקים יותר מכל הזוחלים והעופות. דווקא הטלת הביצית זו תכונה שהתפתחה מאוחר יחסית אצל היונקים (ולא קיימת אפילו אצל [[יונקי ביב]]. והיניקה: גם לא אצל [[יונקי כיס]]). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:35, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
::כל היונקים כולל יונקי כיס ויונקי ביב הם יונקי חלב, ולמעשה יש גם זוחלים משריצי חיים (עובדות שלא היו מוכרות היטב בזמנו של דרווין). הנקודה היא שהטלת ביצים היא המצב העתיק, בעוד שהשרצת חיים התפתחה מספר פעמים באופן שונה, וחלב התפתח פעם אחת בענף היונקים בלבד.{{ש}}באופן דומה, במבט שטחי עופות נראים דומים ליונקים בגלל שנוצות דומות לשערות, אך בבדיקה יותר יסודית, נוצות דווקא הומולוגיות לקשקשים של זוחלים (למשל מתפתחות מן ה[[אפידרמיס]] ולא מן ה[[דרמיס]]), ולכל העופות עדיין יש קשקשים על הרגליים.{{ש}}הנקודה שלי היא שכבר בזמנו של דרווין היה ניתן להסיק, ואכן הסיקו, שעופות קרובים יותר לזוחלים מאשר ליונקים. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 10:31, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

אז שאני אבין:

1) בתקופת הדינוזאורים היה דינוזאור אחד ויחד שהוא האבא של כל הציפורים באשר הם? מי זה היה?

2) האם יש עדות לכך שלא היו עופות בתקופת הדינוזאורים? יכול להיות שאותה "אבא ציפור" היה קודם וכבר בתקופה בה היו טי-רקס ודיפלודוקוסים היו שני ענפים במקבלים: אחד ציפורים והשני זוחלים?

3) הזכרת שנוצות וקשקשים באים מאותו מקור. איך אנחנו יודעים שדיפלודוקוס לא היה עם נוצות? אולי כל הדינוזאורים היו עם נוצות?

4) אם באמת רק דינוזאור אחד הפך לציפור, זה אומר שלא נשארו צאצאים של דינוזאורים אחרים? כלומר הם כולם נכחדו באופן שלא השאירו צאצאים? אז מאיפה מגיע כל הגיוון הביולוגי שיש היום?
:1) אכן זו הדעה המקובלת, בוודאי אם אתה מדבר על העופות של היום. לגבי מי היה האב הספציפי, לא בטוח שגילינו אותו, או שנצליח לזהות אותו מאחיו/בניו. במשך כ-150 שנה המועמד היחיד היה כמובן ה[[ארכאופטריקס]], אבל כיום מועמד חזק אפילו יותר הוא [[אורורניס]], שקדום מארכאופטריקס ועדיין מסווג לאביאלאה. יש עוד כמה מועמדים.{{ש}}2) כן, עופות קדומים רבים חיו לצד הדינוזאורים לאורך עשרות מיליוני שנה בתקופת היורה והקרטיקון. בוודאי לצד [[טירנוזאורוס רקס]] שחי בסוף הקרטיקון.{{ש}}3) עקרונית זה אפשרי של[[דיפלודוקוס]] היו נוצות, אם כי בקבוצה שלו נמצאו הרבה פחות דינוזאורים מנוצים. יותר נמצאו אצל [[תרופודים]]. דיפלודוקוס כנראה גם לא הזדקק לכסות נוצות עקב גודלו (כפי שפילים וקרנפים כיום לא זקוקים לשיער).{{ש}}4) כל מגוון העופות כיום התפתח ממין דינוזאורי אחד מתקופת היורה. דינוזאורים שאינם עופות לא שרדו. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 13:55, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
:: [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]], לגבי מינוח של השורה האחרונה שכתבת. שמעתי טענה דומה בניסוח טיפה אחר וחשבתי שאולי זאת שגיאה. אז לצורך הבהרה: אפשר להיות מסווג בו זמנית כ"עוף" וגם כ"דינוזאור"? אין סתירה בין השניים? הלא המילה "דינוזאור" אומרת שמדובר ב[[זוחל]]? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:13, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
:::זוחלים כבר [[זוחלים#סיווג ומיון|לא קיימים בחלוקה הטקסונומית המודרנית]]. עופות הם היום קבוצה של דינוזאורים, ולכן אין שום קושי להיות גם עוף וגם דינוזאור.{{ש}}מה שכן, בלשון יומיום ואולי אפילו אצל פלאונטולוגים "דינוזאור" בד"כ לא מתכוון לעוף. אך כשצריך לדייק אכן משתמשים במונח "[https://scholar.google.co.il/scholar?hl=iw&as_sdt=0%2C5&q=non-avian+dinosaurs&btnG= דינוזאורים שאינם עופות]". [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 17:08, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

== למה פלאש נחשב מיושן? ==

ניתן לראות ביקורת באינטרנט בעד המעבר ל HTML5 בביקורת שפלאש זה דבר מיושן, וכדאי לעבור לסטנדרט החדש. מה ההגיון בזה, כאשר HTML5 למעשה שאב המון מהפונקציונליות שלו מפלאש? למעשה רצו ליצור תחליף לפלאש, ולקחו את כל או רוב מה שקיים בו וצירפו אותו לסטנדרט. פלאש היווה ההשראה והמודל בתכנון. יש גם השוואות שמראות שלמעשה יצרו יורש לפלאש בהקשר הזה (בוויקיפדיה יש טבלת השוואה, יש גם אתר בשם htmlvflash שערך השוואה אינטראקטיבית ביניהם, מנקודת מבט של מפתחי משחקים). אני יודע כן שפלאש יכול להיות יותר איטי, בעיקר כי זה תוסף צד שלישי, ושיש בו בעיות אבטחה (שנראה שלא נפתרו ב HTML5, מחיפוש בנושא). מה שכן זה נותן, זה סטנדרט פתוח, בניגוד לפלאש שהוא מערכת סגורה וקניינית. מן הסתם שזה גורר גם בעיות כאשר יש מימושים שונים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:53, 13 בספטמבר 2021 (IDT)

: [[אדובי פלאש]] מומש בתור תוסף אחד לדפדפן. הוא לא השתמש בתשתית של הדפדפן והיה צריך לממש מחדש הכל. לדוגמה, גם כאשר בדפדפנים המובילים הייתה תמיכה טובה ב[[אלגוריתם דו-כיווניות של יוניקוד|שפות דו כיווניות]], פלאש עדיין לא תמך בכך ועבר זמן רב עד שהוא הצליח להציג עברית לא הפוכה. פלאש היה דבר טוב בזמן ש־HTML הפסיק להתפתח. כש־HTML חזר להתפתח, הרבה מיתרונותיו של פלאש פחתו. לא מדובר רק על היותו של פלאש קנייני: אחת החלופות שנשקלה לפלאש הייתה [[SVG]]. כאן מדובר על תקן פתוח. אבל הוא סובל מהבעיה הבסיסית האחרת: הצורך לממש מחדש את כל מה שכבר ממומש בדפדפן. בסופו של דבר SVG לא המריא בתחום הזה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:46, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
::אז לא ניתן להתייחס אל פלאש ממש כאל "מיושן". בסה"כ כאשר יצא הסטנדרט החדש, הוא למעשה נשען על עבודה של שנים של פיתוח הפלטפורמה הזו, שהביאו אותו למוצר טוב ועובד. ייתכן שאפילו HTML5 לא מסוגל לעשות כל מה שפלאש יכול. יצא לי לקרוא על כך שיש דברים שעדיין HTML5 לא מסוגל לעשות, ובכך ניסיון מעבר ביניהם הוא לא חלק. גם חלק מהדברים ידרשו תוספים, כמו WebGL ל-3D. כלים, לפחות בהתחלה, עבור פיתוח ויזואלי, כאשר כאן זה נדרש, לא היו. ועוד יתרון משמעותי לפלאש, הוא מתקמפל - למעשה יש קובץ להכנה authorizing וקובץ מקופמל, שמגן על הקוד, כי הוא יוצא ב bytecode. אם כי wasm החדש יחסית יוכל לעזור בלעשות את זה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:43, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
:::הוא בהחלט מיושן: הפיתוח שלו הופסק מזמן. ב־2007 אפל החליטה להשיק את ה[[iPhone]] ללא פלאש בגלל הבעיות הטכניות שהוא גרם (צריכת סוללה, חוסר אפשרות להתאים לתצוגות בגדלים שונים, וכמובן חוסר היכולת של אפל לשלוט בפלאש). זה הדגיש את הבעיה עם פלאש. אדובי ניסו מאז להראות בצורות שונות (ומטעות) שמדובר על פלטפורמה סטנדרטית, אבל לא הצליחו לטפל בבעיות הבסיסיות, ובהדרגה הפסיקו את הפיתוח. מאז 2014 לא יצאו גרסאות חדשות וכיום הוא כבר לא נתמך בכלל. הדפדפנים החדשים ביטלו את ממשק התוספים (plugins) המקורי של נטסקייפ וכיום כבר אי אפשר להשתמש בהם גם באותן גרסאות ישנות שלו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:51, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
::: כמוכן [[HTML5]] במובן הרחב זה לא סתם תקן ההמשך של [[HTML]] 4.0{{D}} אלא אוסף שלם של תקנים מסביבו: [[CSS]], <s>[[ג'אווהסקריפט]]</s>[[ECMAScript]] ואחרים שמגדירים התנהגות של דפדפנים וכל מה שקשור לווב. [[WebGL]] {{אנ|WebGL}} הוא עוד אחד מהם. הוא לא תוסף יותר מאשר CSS הוא תוסף. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:02, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
::::למה להתייחס כאל מיושן בהקשר הזה של גרסה אחרונה שיצאה? לא יותר הגיוני להתייחס מבחינת היכולות שלו לעומת מה שניתן לעשות כיום? או גם על אופן עבודה (ככה מתייחסים לפחות בנושא של frameworks ב web). אני חושב שלאדובי היו אפילו תוכניות לגבי פלאש במובייל לפני שאפל החליטו לחסום אותם (אולי זה קשור גם ל AIR). כן, מכיר חלק מהבעיות הטכניות. גם זכור לי משהו שהוא לא ממש בעיה, אבל היה נראה לא טוב - באופן שבו התנהל עם פקדי ברירת מחדל - נראה שעשה זאת באופן דומה לג'אווה, שיש לו את הפקדים שלו, אבל בד"כ לא היה שימוש בהם. מה אדובי בדיוק ניסו לעשות? אני יודע שהטיעון העיקרי בגללו אדובי עזבו את פלאש היה בגלל נושא האבטחה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:49, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
::::: היו תוכניות? באנדרואיד לא חסמו אותם, ובכל זאת לא היה כיף להשתמש שם בפלאש. יש עשור שלם של פיתוח שרובו לא קרה עם פלאש. לקראת הסוף הדבר היחיד שפלאש ידע לעשות ש־HTML לא יכל היה וידאו עם [[DRM]]. ובגלל שיצרנים שונים כל כך לא אהבו את פלאש הם דאגו להכניס יכולת כזו לתוך HTML למרות ההתנגדות הרבה (ר’ [[w:Encrypted Media Extensions]]). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:41, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

== מה גורל החברה? ==

בוויקפדיה יש שני ערכים, [[אוונגרד (כלי רכב בלתי מאויש)|אוונגרד]] ו[[גארדיום]], המציגים מוצרים של חברת ג'י-ניוס מערכות קרקעיות בלתי מאוישות (יו ג'י אס) בע"מ. ברשם החברות החברה מוצגת כמחוסלת מרצון, והשאלה היא מה עלה בגורל שני המוצרים שלה, האם נפסק ייצורם, או שעבר לאחת משתי חברות האם או לחברה אחרת? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 05:25, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
:יש בערך קישור לכתבה בגלובס מ-2016, בה כתוב שהחברה נסגרה בגלל מחסור בהזמנות, ועובדי החברה נקלטו בחברות האם כדי לשרת את הלקוח הקיים (צה"ל). {{אלמ}}
::תודה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 00:21, 17 בספטמבר 2021 (IDT)

== האם יש משהו משותף חשוב לצמחים הבאים: קוקה, קולה, קקאו, קפה וקמליה סינסיס? ==

חלקם התפתחו באזורים שונים ושייכים למשפחות גנטיות שונות אבל נדמה לי שהמשותף החשוב לכולם הוא הימצאות חומרים סטימולנטים (קפאין?)
:בכולם יש את האות ק'. [[מיוחד:תרומות/2.53.164.183|2.53.164.183]] 09:11, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

:ב[[קוקה]] אין [[קפאין]]. ב[[תה]] יש חומר דומה לקפאין אבל אין ק’ (אבל יש בו C אם כותבים אותו בגרסת [[צ’אי]]). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:50, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
:: בכל מקרה, הערך [[אלקלואיד]] מציג בראשו הן את קוקאין והן את קופאין כדוגמאות לאלקלואידים. לפי הערך נראה ששימושם העיקרי בצמח הוא הגנה נגד חרקים. גם [[שמן אתרי|שמנים אתריים]], שלמיטב הבנתי מספקים את הריח ללא מעט מצמחי התבלין ממשפחת ה[[שפתניים]] ([[נענע]], [[מרווה]], [[אזובית|אזוב]], ועוד) משמשים ככל הנראה כמנגנון הגנה לצמחים אלו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:53, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

== צבעי דגל ישראל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בוועדה הממשלתית בשנות ה50 נקבע הצבע הכחול בדגל לפי [https://toldotofakim.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=0ebd554b-0d57-4d82-917f-135e2c9e432d&lang=HEB הרכב כימי מסוים], אם כן, מנין הגיעו הערכים הנומריים ב[[דגל ישראל]] ו[[הצבעים הלאומיים של ישראל]]?

{| class="wikitable" style="text-align:center;"
![[File:Flag of Israel.svg|border|35px]]<br>צבע
! style="background:#0038b8; color:white; width:200px" | תכלת כהה / כחול
! style="background:#FFFFFF; color:black; width:200px"| לבן
|-
| style="background:#F2F2F2; text-align:right" | '''[[צבע|מינוח רשמי]]'''
| Indanthren Calidon - GCDN{{כ}} || White
|-
| style="background:#F2F2F2; text-align:right" | '''[[ייצוג צבע במחשב|ייצוג צבע במחשב – RGB]]'''
| <code>0/56/184</code> || <code>255/255/255</code>
|-
| style="background:#F2F2F2; text-align:right" | '''[[ייצוג צבע במחשב|קוד צבע הקסדצימלי]]'''
| <code>#0038b8</code> || <code dir="ltr">#FFFFFF</code>
|-
| style="background:#F2F2F2; text-align:right" |'''[[CMYK]]'''
| <code>100/70/0/28</code> || <code>0/0/0/0</code>
|}

לא הצלחתי למצוא לכך שום מקור חוץ־ויקיפדי, לא כל שכן מקור רשמי. &rlm;[[משתמש:ShoobyD|ברוך [ShoobyD]]] • [[שיחת משתמש:ShoobyD|שיחה]] – 14:04, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
:אין מקור רשמי לצבע הדיגיטלי משום שהוא הוגדר בתקופה בה הצבע היה בדפוס בלבד. הצבעים בערך מבוססים על [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Flag_of_Israel&diff=978076041&oldid=977565964 עריכה מויקיאנגלית ללא מקור]. הצבע שהוא הציע קרוב מאוד וזה לא ממש קריטי. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 17:53, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

== האם יש דרך להבחין בין מחלים, חולה, ומחוסן? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

יש את כל בדיקות הPCR ומטוש לתוך האף. האם בדיקה כזאת תדע להבדיל בין חולה פעיל, חולה לשעבר ומחוסן?

אם לא הPCR אז איזו דרך יעילה יש להבחין בין שלושת המקרים?

:חולה זה אדם עם סימפטום משמעותי אחד לפחות המפריע לו לתפקד. כל דבר אחר זה לא חולה.
:
:חולה לשעבר זה לא רלוונטי כי זה היה ונגמר ואין מה להיתקע בעבר (אם אין בעיה משמעותית בגלל זה).
:
:לפחות תאורטית, אין שום הבדל משמעותי מבחינת אדם שמערכת החיסון שלו ניצחה פתוגן ("מחלים" בשפה עילגת) לבין אדם שחוסן בחיסון סינטתי איכותי וטוב, אם כי זה לא מצדיק התחסנות סינטתית מכל מחלה בצמיחה אין סופית ובטח לא כפייה למי שמעדיף לסמוך על המערכת החיסונית שלו.
:
:בברכה, קוקוריקו.

::קוקוריקו, ההגדרה שלך של חולה לא בדיוק מקובלת על משרד הבריאות: "רבים מן הנדבקים במחלה אינם מפתחים תסמינים כלל (חולים א-סימפטומטים) ויכול להיות שאפילו לא יתגלה '''שחלו''' בקורונה." ([https://www.gov.il/he/departments/general/corona-confirmed-cases כאן]). אנא המנע בעתיד מלענות על שאלות מסוג זה על פי מה שקרוי בנימוס בשיחות ויקי "מחקר מקורי". [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 12:46, 15 בספטמבר 2021 (IDT)
:::ההגדרה של חולה א סימפטומטי היא רבת חשיבות: למשל, חולה [[אסימפטומטי]], יכול להדביק אחרים. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 12:50, 15 בספטמבר 2021 (IDT)
::ואותו דבר בקשר לקביעתך ש"אין שום הבדל משמעותי מבחינת אדם שמערכת החיסון שלו ניצחה פתוגן ("מחלים" בשפה עילגת) לבין אדם שחוסן בחיסון סינטתי איכותי וטוב". [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 12:48, 15 בספטמבר 2021 (IDT)
:בדיקות המטוש וה- PCR אמורה לזהות רק חולים פעילים. לפי כתבה [https://healthy.walla.co.il/item/3456499 זו], "למחוסנים יש נוגדנים רק כנגד מרכיב החיסון, הספייק. למחלימים יש נוגדנים גם כנגד מרכיבים אחרים של הנגיף". לא ברור לי אם זה אומר שהם ניתנים להבחנה בבחינת הנוגדנים הקיימת, אבל אין מגבלה טכנית לאבחנה כזו. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 13:09, 15 בספטמבר 2021 (IDT)
::ל"אסף השני" אני לא מסכים עם דבריך, משרד הבריאות הישראלי אינו סמכות עליונה ברפואה וגם מה שציינת מתאר אדם שהוא אולי נשא ולא בהכרח חולה: אדם יכול להיות נשא של חיידקים פרוביוטים למשל, זה לא אומר שהוא חולה (במקרה של חיידקים פרוביוטים אפילו ההפך). בברכה, קוקוריקו.
:::וודאי שמשרד הבריאות אינו סמכות עליונה. כל אחד יכול לבחור איזו סמכות הוא מעדיף: את משרד הבריאות הישראלי (ומגוון ארגונים אחרים שנדמה לי שאין טעם לפרט) או כותב אלמוני בויקיפדיה המכנה עצמו "קוקוריקו". בחירה קשה. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 15:34, 15 בספטמבר 2021 (IDT)
::::הפנייה שלך לסרקזם לא מפריכה את דברי, הצגתי אמיתות ביולוגית שבמחלות זיהומיות כל חולה הוא בהכרח נשא אך לא כל נשא הוא בהכרח חולה (למשל, יכול להיות נשא שעומס פתוגני מסוים אצלו נמוך מאד והמערכת החיסונית שלו תחסל את הפתוגן במהירות בלי שהוא ידביק כל אדם אחר משמעותית או בכלל והכל יסתיים כאילו לא היה). בברכה, קוקוריקו.
אשמח להתייחסות פרטנית לשאלה המקורית, ללא קונספירולוגיה, הגדרות ופרשנות אישית.
:"יש את כל בדיקות הPCR ומטוש לתוך האף. האם בדיקה כזאת תדע להבדיל בין חולה פעיל, חולה לשעבר ומחוסן?" - בדיקות אלו מבחינות רק בין חולים פעילים לאלו שאינם חולים פעילים, כלומר, נוכחות נגיף בגוף. ראה [https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/serological_tests.aspx כאן].

:"אם לא הPCR אז איזו דרך יעילה יש להבחין בין שלושת המקרים?" - בדיקת נוגדנים בצירוף עם PCR תוכל לקבוע עם מדובר בחולה פעיל, ואם לא - אם חוסן\החלים. למיטב ידיעתי, אין בדיקות סטנדרטיות שיבדילו בין מחוסנים למחלימים. בדיקות לזייהוי נוגדנים ספציפיים (שלא רק לספייק) יכולות לעשות זאת, אך הן אינן סטנדרטיות. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 23:46, 15 בספטמבר 2021 (IDT)

== מחפש מקור לגיף ליום כיפור ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה המקור של ה[https://media1.tenor.co/images/b09f11f40c44fabe11001a808504b8be/tenor.gif?itemid=12542246&fbclid=IwAR0TgKrXgDCYTpxN9bznhB9iXFhm4JYVxytvikMz2YPUikIayCc9rmnOw2E גיף הזה]? זה איזשהו סרט? {{אלמ}}
:נראה כמו קליפ של [[וירד אל ינקוביק]]. {{אלמ}}
:::אני חושב שזאת סצנת הריקוד מהסרט רבי יעקב של לואי דה פינס [[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] - [[שיחת משתמש:יודה אווזי|שיחה]] 23:26, 15 בספטמבר 2021 (IDT)
::::זה מ[[רבי יעקב (סרט)|רבי יעקב]] הם רוקדים "הבה נגילה".--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 16:15, 16 בספטמבר 2021 (IDT)

== [[תקנון תשתית אינטרנט]] ==

מה הם הגופים העוסקים בכך? ישר חשבתי על:

* [[איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי|International Telecommunication Union (ITU)]]
* [[הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה|International Electrotechnical Commission]]
* [[Internet Engineering Task Force]]
* [[ICANN]]
* [[איגוד אינטרנט מדיני|איגודי אינטרנט מדיניים]]
* [[ארגון התקינה הבינלאומי|International Organization for Standardization (ISO)]]
* [[יוניקוד קונסורטיום|Unicode consortium]]
* [[World Wide Web Consortium|World Wide Web Consortium (W3C)]]

החסרתי משהו מהותי? בתודה, {{אלמ}}
:ע"ע [[:en:Internet governance]] [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:11, 16 בספטמבר 2021 (IDT)

== מציאת ערכים בעברית ללא ערך תואם באנגלית ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום, ברצוני להשתמש בויקיפדיה כמשאב תרגול עבור התלמידים שלי על ידי מתן משימות תרגום של ערכים בעברית ובאנגלית ללא ערך תואם בשפה המקבילה.
אין בכוונתי שהם יצרו את הערכים האלו באתר היות ויכולת התרגום שלהם עוד נבנית והם בסך הכל תלמידי חטיבה.

אני לא רוצה לתת להם לבחור כל ערך אקראי שכן רוב הערכים כבר קיימים בשתי השפות. האם ישנה דרך לסנן את הערכים שקיימים בעברית ואינם קיימים באנגלית? או להפך - לסנן את הערכים באנגלית שאין להם ערך תואם בעברית?

תודה על העזרה.
:אולי את/ה רוצה להעזר ב[https://meta.wikimedia.org/wiki/Translation_of_the_week/Translation_candidates זה]? [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 11:35, 16 בספטמבר 2021 (IDT)
::סחתיין על היוזמה! תוכל למצוא ערכים רבים כאלה בקלות אם תפנה למושגים שאין בהם ממש עניין בשפות אחרות. למשל, מספרי כבישים בישראל, רחובות או ראשי ערים היסטוריים, וכדומה. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 00:22, 18 בספטמבר 2021 (IDT)

== מהן חמש האפליקציות לשיחות VoIP מבוססות קו טלפון סלולרי, הכי משומשת בעולם? ==

אני מניח שהראשונה ברשימה היא וואטסאפ אבל מה עוד יש שדורש קו טלפון סלולרי?
: יש את סקייפ הוותיקה. את TEAMS של מייקרוסופט. [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 00:09, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
:: סקייפ דורשת קו טלפון סלולרי בטוח?
:::[[VoIP]] בהגדרה לא דורש קו סלולרי, אז על מה השאלה? למה [[WhatsApp]], לדוגמה, דורשת מספר טלפון? השימוש היחיד במספר הטלפון הוא לצורכי זיהוי. מספר הטלפון הזה מזהה אותך ברשת של וואטסאפ. מעבר לזיהוי הראשוני (ולפעמים: זיהוי מחדש אולי במקרים של איבוד סיסמה) אין שום שימוש בחיבור הסלולרי.
:::בעיקרון גם מספר טלפון קווי יכול לעבוד באותה מידה כמו סלולרי, שהרי כל מה שנדרש הוא יכולת להציג [[מסרון]] בודד. אבל לא כל טלפון קווי יודע להציג מסרונים (חלק מהם יכולים והרשת הקווית של בזק יודעת לשלוח בצורה סטנדרטית).
:::לשם השוואה, ב[[סקייפ]] מזוהים רק על ידי שם ושם משתמש. ברשת [[מטריקס (פרוטוקול)|מטריקס]] {{אנ|Matrix (protocol)}} משתמש יכול לבחור לזהות את עצמו גם על ידי טלפון או גם על ידי כתובת דואר במקום רק על ידי שם משתמש אבל הדברים הללו אינם חובה. בכל מקרה כל הפרטים הללו הם בסך הכל פרטי מידע שעוזרים למשתמשים אחרים ברשת למצוא את המשתמש ולא חלק מהותי מהתקשורת בין משתמשים שכבר מכירים.
:: [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:01, 17 בספטמבר 2021 (IDT)

== טיסה לחול כיום ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה הנוהל המקובל היום בשביל לטוס לחו"ל (אוסטריה)? צריך לעשות בדיקת PCR לפני זה? צריך לעשות בדיקה לפני החזרה?

האם "הדרכון הירוק" איכשהו משפיע על נושא הבידוד או על הנהלים? [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:6F1:3E00:783D:E8B0:D27E:8C12|2A0D:6FC0:6F1:3E00:783D:E8B0:D27E:8C12]] 16:17, 16 בספטמבר 2021 (IDT)

== [[המחאה נגד בנימין נתניהו]] ו[[המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש]] ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מה ההבדל? לא הצלחתי להבין לעומק. [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] - [[משתמש:ניב/מכחילים את הקונגרס|מכחילים את הקונגרס]] 18:38, 16 בספטמבר 2021 (IDT)
:גם לי היה קשה להבין כשנתקלתי בזה. כעיקרון, המחאה החלה הרבה לפני כינון הממשלה ה-35. כנראה זה ספציפית נגד ה"בגידה" של גנץ במחנה ובערכים שלמענם נבחר, להוריד את נתניהו, לנקות את השלטון משחיתות ומהשפעה פוליטית בניהול עניינים חשובים, שזה לא אמור להוות שיקול, כמו ביטחון. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:25, 16 בספטמבר 2021 (IDT)

== מה ההבדל העיקרי בין [https://www.w3schools.com/charsets/ref_utf_misc_symbols.asp UTF-8 Miscellaneous Symbols] לבין שירות כמו Font Awesome? ==

שניהם מכילים אייקונים המיוצגים בתווים, כמובן שב Font Awesome יש הרבה יותר אייקונים אבל העניין הכמותי הוא לא מה שאני שואל עליו. 

ההבדל העיקרי היחיד שאני מזהה הוא שאת UTF-8 Miscellaneous Symbols ניתן להעתיק כתוים יחידניים אך את אייקוניי Font Awesome לא.

תודה, {{אלמ}}
:שאת אלה שהם חלק מהסטנדרט של יוניקוד, פונטים מוכרים מממשים, בעוד את אלה, נדרש להשתמש בפונטים ייעודיים שיש בהם את הגליפים הללו כדי להציג אותם. יש אתרים שעושים שימוש בצורה הזאת כדי להציג אייקונים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:19, 16 בספטמבר 2021 (IDT)

== פנטום בבוקר יום הכיפורים תשל"ד ==

בבוקר יום הכיפורים תשל"ד, כחמש שעות לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים, ראיתי בשמי הרצליה מטוס פנטום שטס בגובה נמוך. למה נועדה טיסה זו? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 00:26, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
:סחתיין על הזיכרון. מה שזכור לי זה שערב קודם העיפו אותנו מהכביש עם האופניים כי טסו שם רכבים צבאיים, את אבא שלי רץ לרנו 4 בשבת בצהריים, ואת כל האימהות שהתאספו בחצר וספרו בשפת השואה את מי "לקחו". תלוי לאיזה כיוון הוא טס. אני לא יודע אם פנטומים שימשו אז לצילום, ויכול להיות שזו הייתה המטרה, ויש סיכוי לא רע שזה היה במסגרת העברות מטוסים בין שדות תעופה צבאיים, וריכוזם בחזיתות לקראת תקיפה. ככל שזכרו לי. כבר היו סימנים לתקיפה בחזית רמת הגולן, ולא דיברו על התלקחות בדרום. אז ייתכן שהוא היה בדרך לרמת דוד.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 01:03, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
::תודה. בשבת בצהריים (יום הכיפורים) גם אני (ועוד הרבה אנשים) רצתי למכונית שלי וחזרתי לבסיס. אני לא רואה סיבה לטיסת צילום מעל הרצליה, אבל ההסבר שזו הייתה טיסה בין בסיסים נשמע סביר. עדיין לא ברור מדוע הטיסה הייתה בגובה נמוך (רק במפגנים ראיתי מטוס קרב בגובה כזה). [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 05:14, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
:::הסבר סביר הוא טיסה מתחת לגובה גילוי במכ"ם האויב. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   05:55, 17 בספטמבר 2021 (IDT)

== אלברט אישנטיין - תורת היחסות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
יש איזו בדיחה/סיפור על אדם שנסע עם אלברט אישנטיין באניה
ולאחר ההפלגה אמר שכל ההפלגה אישנטיין הסביר לו את תורת היחסות, ולבסוף הוא הגיע למסקנה שלפחות אינשטיין מבין את התאוריה
--
מי האדם שאליו מיוחס הנאמר לעיל? האם יש לסיפור מקור?
תודה
:כן, הסיפור אמיתי. מי שהפליג עם איינשטיין היה [[חיים וייצמן]], זה היה בשנת 1921. נתקלתי בסיפור בכמה מקורות מהימנים. [[משתמש:יהודית1000|יהודית1000]] - [[שיחת משתמש:יהודית1000|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם BTS|💜]] 03:55, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
::ועוד אנקדוטה באותו נושא: מיוחס ל[[ריצ'רד פיינמן]] המשפט "אם אתה חושב שאתה מבין את תורת הקוונטים, אתה לא מבין את תורת הקוונטים", כך שלפחות את תורת היחסות מישהו הצליח להבין {{חיוך}} [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  14:16, 17 בספטמבר 2021 (IDT)

== לחובבי החתולים, מאיזה גזע החתול שבתמונה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

[[קובץ:חתול לבן בגן יצחק בגבעת נשר (2).jpg|200px|ממוזער|חתול לבן בגן יצחק בגבעת נשר ]]
צילמתי בגבעת נשר. תודה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • '''[[נשר (עיר)|נשר]]''' תחגוג ב-'''[[2023]]''' <span style="color: green">'''מאה שנים להקמתה'''</span> 05:23, 17 בספטמבר 2021 (IDT)

:הגזע הטוב ביותר - אשפתול.
:הוא אחד מהמוני תת סוגים של ShortHair. הצבע הלבן דומיננטי אצל נקבות (נקבות לאם או אב לבנים בדרך כלל לבנות), [[הטרוכרומיה]] שכיחה בקרבן, וכך גם חרשות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   05:53, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
:גזע המחדל לחתולים קצרי פרווה (כלומר שאינם שייכים בברור לאף גזע ספציפי) הוא Domestic Short Hair שבדרך כלל מקוצר ל-DSH. בחתולים לבנים צריך להבדיל בין אלה שיש להם עיניים כחולות, ואז אכן יש אצלם שכיחות גבוהה של חרשות, ובין אלה שיש להם עיניים כתומות/צהובות/ירוקות שאז אין אצלם שכיחות חריגה של חרשות. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 09:32, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
::תודה רבה [[משתמש:אילן שמעוני]] ו- [[משתמש:Easy n|Easy n]] , אני רוצה לשייך את התמונה לקטגוריה המדויקת בוויקישיתוף ולשנות את שם הקובץ (יש עוד 2 צילומים שהעליתי של החתול הזה), אשמח אם תמצאו עבורי את הקטגוריה המדויקת. תודה [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • '''[[נשר (עיר)|נשר]]''' תחגוג ב-'''[[2023]]''' <span style="color: green">'''מאה שנים להקמתה'''</span> 12:50, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
:::עברתי על תמונות של חתולים לבנים בקומונז. שלוש קטגוריות הולמות את התמונה ומוטב לשייך אותה לשלושתן:
::: * Category:Blue-eyed white cats
::: * Category:Cats of Israel
::: * Category:Domestic cats
:::למרבה המוזרות, אמנם קיימת קטגוריה של white cats breeds אבל אין בה שום סבקטגוריה של short hair. אולי כדאי לשקול להוסיף זאת, מצד שני יתכן שמקפידים בקטגוריה זו לכלול רק גזעים מוגדרים היטב, לשיקולך. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:25, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
:::: תודה רבה. אוסיף  לראשונה והשלישית.  את השנייה כבר הוספתי. איני מתמצאת בחתולים אז אני מעדיפה לא לפתוח קטגוריות של גזע. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • '''[[נשר (עיר)|נשר]]''' תחגוג ב-'''[[2023]]''' <span style="color: green">'''מאה שנים להקמתה'''</span> 18:27, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
::::: החתולים בישראל הם ערב רב של גזעים. אפשר לשים לב למאפיינים של [[מאו מצרי]] ו[[ואן טורקי]] מצד אחד ו[[חתול סיבירי]] מצד שני. החתולים בארץ מעורבים  מאוד ואי אפשר באמת לקבוע גזע מוגדר. הקיטלוג הכי טוב לחתול רחוב ישראלי הוא כמו שאילן כתב "אשפתול". החבר שצילמת נראה פחות או יותר כמו Arabian Mau שצבע לבן אומנם אפשרי לו, אבל לא נפוץ. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:53, 17 בספטמבר 2021 (IDT)

== אוטיסטים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אז הבנתי שיש אוטיסטים שהם בעלי פיגור שכלי ויש כאלה שמבחינת התפתחות שכלית הם בדיוק כמו אנשים "רגילים" ולפעמים אפילו הרבה יותר מעל הממוצע.

אז קודם כל: מה קובע איזה סוג אוטיסט יצא? ושנית: יש אוטיסטים מוכרים שסיימו תארים מתקדמים באוניברסיטה? אם ככה, אז מה כבר הופך אותם לאוטיסטים? זה נכות לפי הבנתי. אבל במה היא מפריעה אם האדם יכול להתקדם לדרגות בכירות?
:יש את [[תסמונת אספרגר]] (קשיים באינטראקציה חברתית) שלא מעט מהם מגיעים למשרות בכירות, בעיקר באקדמיה. רובם לא מסוגלים להבין מה זה "טָקְטְ" (סיטואציות חברתיות) ולכן למי שנפגש עם איתם בפעם הראשונה ולא מודע לזה, עשוי להיעלב, ולכן בכל עבודה שדורשת את אהבת הקהל (פוליטיקה לסוגיה) כנראה שאין להם סיכוי ממשי להשתלב, אבל מצד שני רבים מהם חכמים להחריד ובכל מה שנוגע למתמטיקה, מחקר אקדמי, ביולוגיה וכיוצא באלו, הם כנראה הטובים ביותר שיש למין האנושי להציע. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  14:11, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
:: הטענה האחרונה היא הגזמה פרועה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:35, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
::: אני רוצה לענות על השאלה הזאת מכיוון שאני אוטיסט.ית בעצמי. נכון, אני בתפקוד גבוה מאוד (ברמה שאם תיפגשו איתי רוב הסיכויים שלא תנחשו שיש לי אוטיזם), ועשיתי מלא מאמצים לאורך השנים על מנת לשפר את היכולות החברתיות שלי, אבל האוטיזם עדיין מורגש. העניין הוא, שהאוטיזם משפיע בעיקר על התחום התקשורתי והחברתי. קצת קשה לי לפעמים לשמור על קשר עין, לפעמים אני קוטע.ת אנשים בזמן שיחות ולא נותנ.ת להם הרבה מקום לדבר, ומאוד קשה לי להתחייב לדברים ולהגיד דברים שאני לא בטוח.ה במאה אחוז שהם נכונים. יש גם קשיים מסוגים אחרים שנובעים אצלי מהאוטיזם (למשל קשה לי לפעמים שיש יותר מדי רעשים וריחות חזקים בו זמנית) ויש כאלה שאין לי אבל אני יודע.ת שלאחרים יש (כמו עניין מוגבר בתחומים מסויימים ורק בהם), אבל מה שמשותף להרבה מאוד מהסימפטומים של אוטיזם הוא קושי בהבנה והבעה של גירויים מהעולם החיצון. אין שום דבר שמגביל אותי מבחינת מה שקורה בתוך הראש שלי. (אני צריכ.ה לאכול, אז אמשיך עוד מעט). [[מש:שוקו מוקה|💛🤍שוקו מוקה💜🖤]] • [[שמש:שוקו מוקה|שיחה]] • [[וק:ממו|הצטרפו למיזם משחקי הוידאו!]] •  14:56, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
::
::בשולי הפרק - אנחנו צריכים לפתוח מועדון '' '''ויקיפדים על הספקטרום''' ''
::
: <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:04, 17 בספטמבר 2021 (IDT)

==האם זום הופכת למתחרה לוואטסאפ?==
וואטסאפ אמנם מבוססת על קו טלפון סלולרי במקום על אימייל וכמדומני לא מאפשרת שיתוף מסך וגם לא ועידת וידאו אך האם בכל זאת יש מגמת תחרות מתפתחת בין שתי התוכנות?
:אלו שתי פלטפורמות שונות. זום נועד למפגשים מסיבות כאלו ואחרות, בהן אפשר להשתמש בכלים כמו שיתוף מסך לאיזה אתר/דף שרוצים ולצייר ולשרטט, וווטסאפ נועדה לתקשורת יומיומית. ווטסאפ אינה יכולה להכיל כמות אנשים גדולה בשיחות כמו בזום (אם זו הכוונה להשוואה בשאלה) {{ש}}מה גם שלדעתי, אחרי כל הקורונה השימוש בזום יפחת משמעותית משום שהבינו את התסכול שבשימוש בו כבר בקורונה, אבל מכיוון שהוא האופציה הכי טובה בשוק שקיימת, הוא זינק ונהפך פופולרי. [[משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#284A96;">ארז האורז</span>''']] • [[שיחת משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#E66335;">שיחה</span>''']] 21:36, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
::אפשר לפשט את זה. ווטסאפ הוא IM, זום הוא web conference tool. אם כבר מתחרה הגיוני לזום הוא Facebook Rooms. איך זום הוא האופציה הכי טובה? יש יותר טובים וותיקים ממנו. היתרון היחיד של זום הוא שהוא חינמי יחסית, תחת מגבלות נסבלות. יש מי שיגידו שהוא גם פשוט לשימוש. לדוגמא, Adobe Connect, Cisco WebEx. וגם ווטאסאפ לא נוח, לא מנוהל ב[[מחשוב ענן|ענן]], ומעמיס המון על הטלפון, בעוד רשתות חברתיות לא. מעבר בין טלפונים הוא פשוט, רק ווטסאפ מסבך. פייסבוק כבר גילו שיש להם את כל המידע שמור אצלם, לא ברור לי למה לא מעבירים את ווטסאפ להיות מנוהל בענן בדומה לשאר המוצרים של פייסבוק. גם רצו לשלב בין המוצרים דרך אפליקציית מסנג'ר, זה לא אפשרי כל עוד ווטסאפ נשאר בצורה הנוכחית. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 03:35, 18 בספטמבר 2021 (IDT)

== הטענה כי מבחינה מהותנית אין דבר כזה שבטים או עמים (אלא רק משפחות גרעיניות) ==

מבקש הפניה לערכים על גישה זו. בתודה, {{אלמ}}
:אני לא מכיר גישה כזאת (ולמה הכוונה ב"מהותני"?). זה לא הגיוני, משפחה גרעינית לא יכולה לשרוד אם היא לא שייכת לחוג רחב יותר - שבט, קבוצה, עם וכן הלאה. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 21:19, 18 בספטמבר 2021 (IDT)
::מהותני = קשור ב[[מהותנות]]. אני לא התכוונתי להישרדות ולפוליטיקה, ברור שקבוצות באות באינטראקציה ומתאחדות על כל המשתמע מכך, מעבר להיבט הזה ביקורת על מהותנות והפרכה למהותנות קיימת בשפע במגוון תחומי מחקר. {{אלמ}}
:::קשה לי להעלות על הדעת שתעלה טענה מחקרית כזו שתזכה להתייחסות רצינית. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 08:59, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
::::למה?... {{אלמ}}
:::::כי אמפירית, יש שבטים ועמים: וגם אם יבוצע תעלול טרמינולגי שיטען שאין כזה דבר, עדיין העם הפלסטיני ימשיך לראות עצמו כעם פלסטיני וכך גם העם היהודי, וכך גם ימשיך חלק גדול מהעולם לראות בהם: ושבטים ימשיכו לשמר מסורות ולבדל עצמם משאר העולם: וסכסוכים יצוצו בין אלו לאלו: ככה שלמשחקי נדמה לי שכאלו אין ערך מדעי. ולא שחסרים פרסומים ללא ערך מדעי: אבל טענה כל כך דרמטית וכל כך סותרת את המציאות - קשה לי להעלות על הדעת שתצוץ. 
:::::שאלת למה ששאלה כזו לא תזכה להתייחסות רצינית: אך השאלה שצריכה להשאל במדע היא למה שטענה '''כן''' תזכה להתייחסות רצינית. אחרת, ניאלץ נדרוש התייחסות מדעית לכל טענה שעלתה על דעתו של מישהו בזמן ארוחת עשר. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 11:13, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::אמפירית מה שיש זה אנשים שטוענים על עצמם שהם שייכים לשבטים\עמים, לוגית זה לא מבסס הכללת אנשים שלא הוחלפה עימם מילה כ"שייכים" למבנים כאלה, בין אם אותו אדם מגדיר עצמו "פלסטיני" או "יהודי".{{ש}}
::::::"חלק גדול מהעולם" לא מוכיח משהו כי אולי הרוב טועה.{{ש}}
::::::לא מצאתי בדבריך ראיה לכך שטענה כזאת לא נמצאת בתוך השיח המדעי או שהטענה "דרמטית" ו"סותרת את המציאות". {{אלמ}}
:::::::לא הבנתי את המשפט הראשון. לאיזה ביסוס היית מצפה אם לא "אנשים שמכריזים על עצמם שהם עם כזה או אחר?" [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 14:44, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::::אני לא מצפה לשום בסיס כזה.

===היכן עובר הגבול?===
גם אם מסתכלים רק על המובן הפילוסופי של זה, זה לא רציני להגדיר "אדם" ללא שיוך רחב יותר ממשפחתו הגרעינית, כי היכן עובר הגבול? האם הסבא והסבתא שלו כבר לא נחשבים חלק חשוב מהקיום שלו? ומה לגבי דודים ודודות? המחנך שלך בבית הספר? קפטן קבוצת הכדרוגל האהובה עליו? הרב שלו? החברים שלו? אם לפחות חלקם משפיעים על הזהות של האדם (סביר מאוד להניח שזה נכון), היכן עובר הקו שממנו אפשר להזניח את הקשר בין אדם אחד לקבוצה הרחבה יותר (מורים, חברים, מכרים, שכנים)? קח את הקבוצה שקבעת שהיא "היחידה" שמשפיעה על "מהות" האדם שבחרת, והרי לך שבט או עם {{חיוך}} קשה לי לחשוב על אדם כלשהו שהזהות שלו מסתכמת בזהות הוריו בלבד. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  16:25, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
:אני חושב שלא הבנת נכון את דברי, לא התכוונתי לטעון שרק משפחה גרעינית משפיעה על אדם; לגבי סבתות וסבים, לא ניתן להכחיש את הקשר שלהם לאדם, כמובן.
::אז לא הבנתי מה ניסית לטעון בעצם. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  18:47, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
:::אני אישית טוען שכולנו בני אדם ועם זאת אין הכרח לשים גבול אנושי-קבוצתי בשום מקום מעבר למשפחה גרעינית כי אפשר להתפלסף איפה לשים אותו עד אין סוף ולכן מבחינה מהותנית אם כבר מחלקים את בני האדם לקבוצות, החלוקה היחידה המבוססת באמת שלא ניתן להכחיש בשום צורה (לא הגדרות, לא פילוסופיה וכו'), מעבר ל"מין אנושי", היא "משפחה גרעינית", זה כמובן לא מונע קרבה לסבתות וסבים וכו' ובדיוק באותה מידה לא מונע מאדם שהקים משפחה גרעינית משלו לפרנס אותה ולחנך את ילדיו. {{אלמ}}
::::גם הכיוון הזה לא לגמרי מדויק. ישנן תרבויות רבות בעולם שבהן מה שאנו בעולם המערבי חושבים כ"המשפחה הגרעינית" היא למעשה "משפחה מורחבת", ראה מצד אחד את [[קלאן|קלאן (חמולה)]], מצד שני את האצולה האירופית, ואני משוכנע שיש עוד דוגמאות רבות מאסיה ומאפריקה שאני לא מכיר. גם אם תנסה להתכחש למרכזיות איש הכמורה, איש החינוך, אנשי התרבות והשכנים האחרים לעיצובו של האדם (איש איש לפי תרבותו כמובן), אני מסופק אם תצליח להגיע להגדרה ברורה של המושג הזה דרך הסתכלות על המעגל המצומצם ביותר שאפשר להעלות על הדעת; הרבה יותר פשוט להניח שהתפתחות החברות המגובשות (משמע עמים/שבטים) בכל רחבי הגלובס נבעה מטבעו של האדם, ולא מכוונת מכוון של יד נסתרת כלשהי בשחר ההיסטוריה. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  16:35, 20 בספטמבר 2021 (IDT)
::::: אינני יודע איזה כיוון ומה לדעתך לא מדויק. {{אלמ}}

===לוגיקה===
לוגיקה לא שייכת לעניין כלל. אדם אינו חי על פי שכלו - המניעים של האדם אינם לוגיים וממילא הטענה "(כל דבר אנושי שהוא) אינו לוגי" נכונה עבור כל דבר אנושי ולכן נטולת חשיבות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:53, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
לגבי "סותר את המציאות" - שייכות שבטית היא מהאוניברסלים האנושיים. אפשר כמובן לטעון שזה לא רלבנטי, ובאותה מידת רצינות, אבל באופן הרבה יותר מבוסס, לטעון ההיפך. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:03, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
:אני לא מסכים עם הטענה שלוגיקה לא קשורה לעניין כלל, אין בסיס לוגי להכליל אנשים כחלק מקבוצה מסוימת בלי שהם טוענים שהם שייכים לה או אם הם טוענים שהם לא שייכים אליה כי הגדרות זה עניין מילולי נטו (מה קורה במציאות זה עניין אחר), זה שאנשים עושים מכלילים כך בנפשם, יכול לנבוע ממניע רגשי, לאו דווקא לוגי.
::אין משמעות לאמירה "...לנבוע ממניע רגשי, לאו דווקא לוגי". כמעט כל מה שמניע בני אדם בעוצמה רבה אינו לוגי. אהבה אינה לוגית, והיא מניע אדיר עוצמה, וכך גם שינאה, שאיפה למעמד ויוקרה, וגם תחושת השתייכות לקבוצה. 
::למעשה '''יש''' בסיס לוגי לכל אלה ב[[פסיכולוגיה אבולוציונית]] (כולל לקיום שבטים ועמים) אבל זה אינו ממין העניין, מפני שאדם שפועל עקב רגש אינו עושה זאת למען הסיבה האבולוציונית.
::נשאלת השאלה מהו הדבר שאתה מחפש בחקירה שאתה עורך עכשיו. לא מפני חשד במניעים שלך (הם פרטיים שלך ואינם מעינייני) אלא בניסיון להבין ואולי לתקן את התפיסה, שיתכן ששגויה, שעומדת מאחורי נסיון זה למצוא לוגיקה במחוזות בהן היא לא מאד רלבנטית. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:24, 19 בספטמבר 2021 (IDT)

===ייתכן שאין בויקיפדיה העברית מידע כזה===
::: התבקשנו לספק הפניה לערכים שמתייחסים לגישה מסוימת. השבנו שהגישה לא מוכרת לנו. אני חושב שגם זו תשובה לשאלה (התשובה שאנחנו מכירים חוקרים רבים שלא מכירים גישה כזו אינה תשובה רלוונטית לשאלה). אנחנו לא יכולים לענות לכל השאלות וצריכים לדעת להכיר בכך. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:29, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
::::[[קורט וונגוט]] טוען כך ב[[עריסת חתול]]. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:45, 19 בספטמבר 2021 (IDT)

== מלחמת יום כיפור: דיגום ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שמתי לב שבסרטים על מלחמת יום הכיפורים יש בעיות דיגום:

התספורת של החיילים מאוד ארוכה. חלק עם שיער כזה שהרסר של היום היה מתפוצץ. 

הפאות על כל הפנים. כמו אלביס 

שפם

חיילות עם חצאית מיני.

האם הסרטים (שעת נעילה) נצמדות למציאות או סתם לא רצו להגיד לשחקנים להסתפר? {{אלמ|‏147.161.9.206}}
:חיילי הצבא הסדיר נדרשו לתספורת צבאית, חיילי מילואים לא נדרשו לכך. לא מובן לי מדוע ב"שעת נעילה" זה אחרת, אבל זו אינה הבעיה החמורה ביותר בסדרה זו. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 15:37, 18 בספטמבר 2021 (IDT)

== האם יהודים בארה"ב מתרכזים בעיקר בערי החוף המזרחיות והמערביות? ==

אם כן מדוע זה וגם למה בחוף המזרחי והמערבי כן אך לא בחןף הדרומי, מבחינת היסטוריה של ארה"ב?
: אחת הסיבות היא שלארצות הברית אין חוף דרומי, מה שמקשה להתרכז בו. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 21:30, 18 בספטמבר 2021 (IDT)
:: [[קובץ:USA 2000 population density.png|ממוזער|שמאל|250px|צפיפות האוכלוסיה בארצות הברית לפי מחוזות (שנת 2000)]]ל[[ארצות הברית]] (היבשתית) יש לא רק [[החוף המזרחי (ארצות הברית)|חוף מזרחי]] ו[[החוף המערבי (ארצות הברית)|חוף מערבי]] אלא גם חוף דרומי, לחופי [[מפרץ מקסיקו]]. נראה לי שאורכו הוא בערך כאורך החוף המערבי. לחופו נמצאות, הין השאר, [[יוסטון]] ו[[ניו אורלינס]]. אז כן, זה אזור פחות מאוכלס מהחוף המזרחי ומהחוף המערבי. למעשה נראה שלפחות בנתוני שנת 2000, „החוף הצפוני״ של ארצות הברית (זה של [[האגמים הגדולים]]) צפוף יותר, אבל גם קצר יותר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 03:09, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
:::אבל הוא לא מכונה כך, בניגוד למזרחי ולמערבי. אאל"ט כל ההתייחסויות ששמעתי באמריקאית לחוף הן בתור bay area. 
:::: <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   06:08, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
:יהודים נטו להגיע איפה שכבר הייתה קהילה קיימת כנראה. 11:54, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::יהודי ארצות הברית הראשונים התיישבו בעיקר בחבל הארץ הצפון-מזרחי (דהיינו, מ[[מסצ'וסטס]] עד [[ניו ג'רזי]]), פשוט כי דרכי המסחר עם [[העולם הישן|אירופה]] היו בעיקר באזורים האלה (לא כל שכן, החוף המערבי עד תקופה יחסית מאוחרת עוד היה [[המערב הישן של אמריקה|שטח הפקר]] אינדיאני). [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  16:09, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::מאירופה, אסיה ואפריקה. {{אלמ}}

== האם מצרים הפרעונית ניסתה לפלוש למקומות נוספים מסביבה מלבד לכנען? ==

שטחי [[לוב]], חצי האי ערב, דרום סודאן וכו'? {{אלמ}}
:מצרים הפרעונית התפשטה בעיקר לאורך נהר הנילוס ([[ממלכת כוש]] בדרום) וצפון-מזרחה לכיוון ארץ ישראל וסוריה (על שמותיהן המתחלפים). אם תחשוב על זה, אין כל כך סיבה הגיונית לנוע מערבה לתוך החולות, או דרום-מערבה לכיוון המדבר הערבי. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  16:04, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
::אני מאמין שלפני אלפי שנים לא היו שם חולות כמו היום, לגבי לוב אין לי נתונים אבל לגבי דרום חצי האי ערב, האזור היה בעבר שופע ביערות סאב טרופיים סבוכים שכיום השרידים שלהם זה ''Dofhar forests'' וכן גם ''יערות הרי מערב תימן'', אשר כיום שניהם בסכנת הכחדה ממשית. {{אלמ}}
:::{{לפני התנגשות}} לפני 6000-7000+ שנים לא היו פרעונים. פרעה הראשון מוערך לתחילת [[תקופת הברונזה]] (דהיינו לפני כ-5000 שנים). [[הפירמידה הגדולה של גיזה]] נבנתה לפני כ-4500 שנים. בתקופות מוקדמות יותר עוד לא היתה מה שאנו מכנים "מצרים הפרעונית". [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  16:42, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
::::למיטב ידיעתי אין הסכמה לגבי מתי נבנתה פירמידת גיזה וזה נושא מאד מאד שנוי במחלוקת. {{אלמ}}
:::::אני לא מכיר טענה כזאת. היא נבנתה לשמש כקבר של [[ח'ופו]]. מדוע שתהיינה אי הסכמה לגבי תקופת הבנייה שלה? [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  16:53, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::לפי מה שאני הבנתי מראיונות עם אנשי מחקר בנושא אין הסכמה חד משמעית שזו הייתה מטרת בנייתה. {{אלמ}}
:::::::זה לא נכון. בדיקה מהו גיל הפירמידות בוצעה באמצעות פחמן 14 על שבבי העץ ששימשו למליטה של החלקים הפנימיים. הגיל שנמדד הוא כ 4,500 שנה. מיהם המומחים הללו? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:36, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::::ראיתי ראיונות בנושא ביוטיוב במספר סרטונים בעבר אבל לא ממש התעמקתי במי הם המומחים, לא הרגיש לי שהם wacos או kooks אלא פשוט אנשים שחולקים על מטרת ו\או זמן בניית הפירמידות; אין לי דעה מוצקה בנושאים האלה. {{אלמ}}
:::::::::[[תחות|דרוש מקור]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:32, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::::::התכוונתי להגיב רק להערה אישית שאיננה בתחום נושא הדיון, אין לי כוונה להביא מקורות לויקיפדיה בנושא.{{אלמ}}

אשמח לתשובות לשאלה המקורית, האם מצרים הפרעונית ניסתה להתרחב לאזורים הנ"ל.{{אלמ}}
:המצרים טרחו לחצות את המדבר ולהגיע לכנען רק בתקופת [[הממלכה החדשה של מצרים]] שייסד [[יעחמס הראשון]], מייסד [[השושלת ה-18]], במאה ה־16 לפני הספירה. ראיתי שמלכים שונים נלחמו עם פושטים [[לוב]]ים והכריזו שניצחו אותם. מעבר לכך הם לא הגיעו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:51, 20 בספטמבר 2021 (IDT)
::זה לא מדויק. כנען היתה קולוניה מצרית כנראה רק ב[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הממלכה החדשה]], אבל היו מסעות מלחמה, סחר וקשרי גומלין רבים ואולי מדי פעם שליטה ישירה, החל משושלות הפרעונים של [[היסטוריה של מצרים העתיקה#תקופת הממלכה הקדומה|הממלכה הקדומה]] (תקופת הפירמידות, באלף השלישי לפני הספירה, כשנבנתה הפירמידה שהוזכרה לעיל). זה לא מסע דרמטי ממצרים לארץ ישראל, לא ביבשה (הזרוע המזרחית ביותר של הנילוס עוד התקיימה באותה עת ונשפכה לים במערב סיני, ומשם זו קפיצה קטנה למישור החוף שלנו) ובטח לא בים. 
::בנוגע לאזורים האחרים שהוזכרו, היו קשרי סחר אבל לא יותר מכך. למצרים לא היה הרבה מה לחפש במדבר הצחיח שמסביבם או בחצי האי ערב, ואכן היה זה כבר מדבר צחיח בתקופה זו. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 15:04, 20 בספטמבר 2021 (IDT)
:::[[משתמש:Reuveny]] אם הבנתי דבריך נכון אתה טוען שכבר בתקופה בה גיזה הייתה בנויה (לפני 4500 שנה) אלו היו אזורים צחיחים; אם כן, אני חושב שאלו טענות פוזיטיביות שמצריכות ראיות ממחקרים {{אנ|Paleoethnobotany|פליאובוטאניים}} מקיפים שאני לא יודע אם נעשו באזורים הללו (דרום חצי האי ערב ולוב). {{אלמ}}
::::נכון. מחקרים רבים של שחזור אקלים באמצעים שונים (לא רק פליאובוטניקה) מצביעים על התייבשות הסהרה וערב לפני תחילת הציוויליזציה המצרית. ראה למשל [https://link.springer.com/chapter/10.1007/978-3-319-89839-1_12 כאן] שחזור שמתמקד בעיקר ב[[פלינולוגיה]] ומפלסי אגמים. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 15:45, 20 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::תודה, הייתי מאד שמח לקרוא ערך תמציתי בנושא בעברית או באנגלית. {{אלמ}}
::::::אגב על מה עוד בעיקר הסתמכו? תצלומי לוויין? {{אלמ}}

== חוות החרקים והפרפרים הישראלית ==
[[חוות החרקים והפרפרים הישראלית]] האם מישהו יודע אם החווה עדיין קיימת. מכיוון שהעמותה נסגרה סביר להניח שגם החווה אבל אני לא יודע. צריך לעדכן את הערך. [[משתמש:Assafn|Assafn]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Assafn|שיחה]] 12:36, 19 בספטמבר 2021 (IDT)

== טעינה אוטומטית במרכבה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
למה ל[[מרכבה (טנק)|מרכבה]] אין [[:en:Autoloader|טעינה אוטומטית]] כמו למשל ל[[T-90]]? בתודה, {{אלמ}}
:שמעתי שני הסברים שונים: אחד שמנגנוני טעינה אוטומטיים מתקלקלים יותר מדי, והשני שממילא לפי הגדרת המרכבה הפנים גדול דיו לטען-קשר ולכן אין הגיון במנגנון שעיקר היתרון שלו הוא חיסכון במקום. אינני יודע מי מהם (אם בכלל) הוא הנכון. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:40, 19 בספטמבר 2021 (IDT)

::א. יש את ה[[ATMOS]] שיש לו טעינה אוטומטית, ואם צה"ל בחרו אותו כנראה הוא מספיק אמין.
::ב. גם אם אין בעיה של מקום, זה יכול לחסוך חיי אדם בשדה הקרב (כל טנק שנפגע יש שלושה נפגעים במקום ארבעה) {{אלמ}}

== איך לפתוח פוסט מכירה בפייסבוק? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
צהריים טובים. אקדים ואומר שמעולם לא התנסיתי בפייסבוק.
יש לי מספר דגי נוי שהחלטתי למכור. ניסיתי לפתוח פוסט בקבוצה שזו מטרתה למכור ציוד\דגים\צמחים לאקווריום ומשום מה הפוסט הורד ע"י פייסבוק בטענה שהוא נוגד את מדיניות סחר של בע"ח של פייסבוק אם מישהו יכול להסביר לי מה הסיפור... [[משתמש:מחבק עצים|מחבק עצים]] - [[שיחת משתמש:מחבק עצים|שיחה]] 16:18, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
:ניסית לשאול את מנהלי הקבוצה בפרטי? כנראה הם יותר מבינים ועם ניסיון עם פוסטים שכאלה בפייסבוק ומה גורם לצרות. בד"כ זה יהיה דיווח על פוסט או מילים בעייתיות שמזוהות אוטומטית. ואפשר גם לבדוק את כללי הקהילה, כנראה זה איפשהו במרכז התמיכה של פייסבוק. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 04:52, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

== אם אדם הולך ערום באמצע הרחוב בישראל מה הרשויות יכולות לעשות לו? ==
נניח שיש אדם בישראל שהוא מעורער בנפשו, חי על קצבת נכות של 2500 ש"ח בחודש ולפעמים בא לו ללכת ערום ברחוב, מה רשויות ישראל יכולים לעשות במקרה כזה? נניח שהוא עושה את זה פעם אחת ואז שוטרים מחזירים אותו הביתה, ואז פעם שנייה, פעם שלישית וחוזר חלילה, איך בכלל הרשויות מתמודדות עם מקרה כזה? {{אלמ}}
:אם הוא מעורער בנפשו בצורה שפוגעת בציבור יכניסו אותו לטיפול במוסד אן התכוונת לכל שאדם חוזר על פשע כמה פעמים בסוף זה יגמר בכלא. [[משתמש:Assafn|Assafn]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Assafn|שיחה]] 10:28, 20 בספטמבר 2021 (IDT)
::אני מניח שאם אדם עושה זאת כמה פעמים הוא לא יישלח לכלא אלא למוסד פסיכיאטרי אבל אני מנסה להבין מה הגבול של הרשויות להחליט כמה פעמים זה צריך לחזור על עצמו כדי להחליט על אשפוז בכפייה ואם אשפוז בכפייה אז כמה זמן אשפוז כזה יכול להימשך והאם זה בכלל אפקטיבי במקרה כזה ובמיוחד מה החוק הישראלי אומר בנושא. {{אלמ}}
:::זו לא עבירה פלילית להתערטל בציבור? אמור להיות מוגדר בחוק מה הענישה על כך. אבל זה גם תלוי בנכונות של המשטרה לפעול ובהחלטה של בית המשפט. אבל בכל מקרה כדי שאדם יוכנס למוסד סגור בכפייה בגלל אי שפיות זה דורש התערבות של ביהמ"ש, לא? אבל כעיקרון יש גם מדינות שיש בהם מקומות ציבוריים לנודיסטים, שזה מותר שם. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 04:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
:::: אני בהחלט חושב שיש סעיף בחוק לגבי זה. אם יש ברחוב הזה לפחות אישה אחת, או לפחות גבר דתי אחד, אפשר להפעיל את הסעיף של פגיעה ברגשות הציבור, ואם יש לפחות ילד אחד, סעיף של הטרדה מינית. <span>יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])</span> 02:09, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::יגאל, בקרב המחמירים אני מניח שניתן יהיה להפעיל את סעיף הטרדה מינית גם לגבי מבוגרים. {{אלמ}}

== שדה הראייה ==

מהו היחס אורך:רוחב של שדה הראייה של אדם בוגר?
וכמה מתוכו ממוקד?
לא כתוב בערך.
:אני חושב ש-270 מעלות. זה מה שעושים ב-VR. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 12:01, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

== מה כבר בודקים באתרוג? ==

<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שמתי לב לדקדקנות רבה בה בוחנים אתרוגים. מה בדיוק הם מחפשים למצוא שם?
:ראה [[הלכות_ארבעת_המינים#פסולי_האתרוג]], זה מחולק יפה לסעיפים. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  16:40, 20 בספטמבר 2021 (IDT)
::או בשלושה מילים, יופי, נקיות, ושלמות. [[משתמש:המאו&#34;ר|המאו&#34;ר]] - [[שיחת משתמש:המאו&#34;ר|שיחה]] 00:15, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
:::וברמה המעשית, מה שקובע את כשרותו (ובעיקר, את הידורו) של האתרוג: - היעדרן של נקודות שחורות או כתמים חומים ולבנים (בעגה מכונה "נקיות"); צורה נאה וסימטרית, מה שמכונה בעדה "נקיות"; ושלמות - שריטות עלולות לפסול את האתרוג - מה שמכונה "חסר". ככל שיהיה האתרוג ברמה יותר גבוהה בפרמטרים אלו, כך יעלה מחירו בהתאם, והשמים הם הגבול.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 00:30, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

== שאלה בפיזיקה/חשמל ולא בתכנון/רישוי ==

יחידה חיצונית של מזגן מפוצל (נניח 1 או 2 כ"ס אם זה משנה) צריכה להימצא "בחוץ". נהדר, אבל מה נחשב "בחוץ"? נניח שהיחידה מצויה בחדר (3*3 מטרים) נטול תקרה, זה בסדר? מה אם יש תקרה, אבל עם פתח בגודל של שמשייה? מה אם אין פתח בתקרה אבל יש פתחים בקירות? מה אם יש 100 פתחים בגודל של צלוחית קפה? מתי זה מפסיק או מתחיל להיות מספיק "בחוץ"? תודה, רוני
:מזגן הוא בסך הכל משאבת חום. הוא מעביר חום ממקום אחד (שאותו הוא למעשה מקרר) למקום שני (שאותו הוא למעשה מחמם). אין שום צורך שאחד המקומות יהיה “בחוץ”. באופן מעשי, רוב האנשים רוצים לחמם או לקרר את הבית שלהם ולא לקרר חלק אחד מהבית ולחמם חלק אחר שלו, ולכן הם שמים את היחידה החיצונית מחוץ לבית, כך כשהם מחממים את הבית הם מקררים את האוויר שמחוץ לו וכשהם מקררים את הבית הם מחממים את האוויר שמחוץ לו. מעבר לכך, לכל מזגן יש הפרש טמפרטורות שמעבר לו הוא לא יצליח לשאוב חום מצד אחד לצד השני. אם היחידה החיצונית נמצאת בחדר מבודד וקטן, טמפרטורת החדר תעלה או תרד עד שהפרש הטמפרטורות בין החדר הזה ושאר הבית יגדל כך שהמזגן לא יצליח לבצע את פעולתו. לכן כדאי שהיחידה החיצונית (ולמעשה גם הפנימית) תהיה במקום מאוורר היטב. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 18:21, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

== האם התפרצויות וולקניות היו ואולי אף הינן גורם משפיע משמעותי על אקלים כדור הארץ? ==

בברכה, האלרואי
:לרוב התשובה היא לא, אך יש מקרים בהן התשובה היא כנראה שכן. ראה את הערך [[התפרצות-על]] ובפרט את פסקת [[התפרצות-על#השפעת התפרצויות-על|השפעת התפרצויות-על]]. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  19:16, 20 בספטמבר 2021 (IDT)
:: [[התפרצות על]] הוא ערך שדורש שיפור. החל מהפתיח שמסביר מה התפרצות על איננה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:15, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
:::יש בכלל ברחבי ויקיפדיה רשימה של תופעות טבע ידועות שיכולות לגרום או שגרמו בעבר (גם אם רק ע"פ השערות) לשינויי אקלים דרסטיים? נניח, שמעתי לאחרונה ששינוי במסלול כדה"א גרם ל snowball earth, ושזה נגרם מההשפעה הגרוויטציונית של נגה וצדק. בכלל, נראה שמסלול כדה"א מוזר. בד"כ חושבים שזה מסלול קבוע (ככה זה גם נראה בד"כ בהדמיות של מערכת השמש), אבל נראה שכד"הא כל הזמן משנה מעט את המסלול שלו - יש סרטון שמראה את זה שהועלה ע"י [[מכון דוידסון לחינוך מדעי]] (לא שלהם במקור, לא זוכר את שם האתר ממנו לקחו את זה). עוד אפשרות יכולה להיות שינוי ב[[נטיית ציר הסיבוב]] שצופים שתקרה, ומדברים גם על השפעה מלאכותית שיש לאדם על כך, בשאיבת מים, בעיקר בהודו ובסין. כמובן שיש את אפקט החממה (וניתן להשוות את ההשפעות השונות בפלנטות השכנות, נגה ומאדים), ואת השפעה של האסטרואיד שגרם להכדחה ההמונית שהשמידה את הדינוזאורים, וחסמה את אור השמש וגרמה לעידן קרח. השפעה דומה צפויה גם מפליטת גזים מהתפרצות של סופרוולקנו. לא קיים אחד שחזו שהיה אמור כבר להתפרץ כבר שנים? על פי מה קבעו זאת? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:07, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

==מערכת ניהול תוכן שיכולה להתממשק עם כל תוכנה דרך אינטליגנציה מלאכותית==
יש הרבה מערכות ניהול תוכן חזקות מאד כמו Drupal או MediaWiki אבל כשזה נוגע להתממשקות עם תוכנות כמו תוכנת ניהול מלאי, תוכנת הנהלת חשבונות או תוכנה מעורבת (גם ניהול מלאי וגם הנהלת חשבונות), נדרשת קסטומיזציה. האם יש מגמה לפתח מערכת ניהול תוכן שלא תצריך כל קסטומיזציה כזו בשל אינטליגנציה מלאכותית שתדע להתממשק כך אוטומטית לבדה? {{אלמ}}
:בין התוכנות צריך איזו שכבה כדי להעביר מידע, ובכל תוכנה צריך איזשהו תוסף שידע לתקשר עם השכבה ולעשות שימוש במידע הזה בתוך התוכנה. קרא עוד על כך. זה נקרא "אינטגרציה" (נניח כדי לגרום להפעלה של משהו במערכת, אבל יכול להיות רק שיתוף של נתונים בין מערכות, data integration). בכל מקרה, נדרשת היכרות עם ממשק התוכנה (API), כלומר שיהיה מעוניין בכלל לאפשר גישה למידע ע"י תוכנה ולא ע"י ממשק משתמש בלבד, למרות שיש גם דרכים (די עקומות) לפתור גם דברים כאלה. יש כל מיני טכנולוגיות שיש בהן שימוש בזה, כמו SSO, SOA, microservices. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)