הצגת המקור של הדף "Testwiki:הכה את המומחה/ארכיון309"

{{ארכיון הכה את המומחה}}
== אולי כל הדינוזאורים היו למעשה עופות? ==

{{מצב|נענה}}


לפי מה יודעים שטירנוזאור לא היה עוף? אולי הוא לא ידע לעוף, אבל גם יען ופינגווין לא יודעים.

לפי מה יודעים ש-Campylognathoides לא היה עוף? אולי אילו Anhanguera היה חי בימנו, היינו רואים אותו ואומרים "הינה ציפור!"? 

מה צריך להתקיים בבעל חיים שהוא יחשב לציפור ולמה חושבים שהמינים שציינתי הם לא? אולי כל הדינוזאורים היו עופות ואנחנו סיווגנו אותם בטעות כזוחלים?

: להיפך. לא כל הדינוזאורים עופות (למשל: הזאורופוד [[דיפלודוקוס]] בכלל לא עוף ואף לא היו לא נוצות כלל) אבל כל העופות הם דינוזאורים. או ליתר דיוק: העופות הם תת-קבוצה ([[ענף (פילוגנטיקה)|ענף]]) ששרד את [[הכחדת קרטיקון-פלאוגן]]. ישנם מאפיינים אנטומיים שהתפתחו בעופות ולא קיימים בדינוזאורים מוקדמים יותר. ראה את [https://www.youtube.com/watch?v=wJbz4yt7tKM ההרצאה הזאת] על [[מנירפטורים]] ([[דינוזאורים|הדינוזאורים המנוצים]] מהם התפתחו העופות, אך הם עצמם לא עופות) ו[https://www.youtube.com/watch?v=bU6K3JYe87A ההרצאה הזאת] על [[אביאלאה]] שכוללת את העופות המודרניים. – '''ד"ר [[משתמש:MathKnight|<span style="color:blue;">M</span><span style="color:black;">ath</span><span style="color:green;">K</span><span style="color:black;">night</span>]] <span style="color:royalblue;font-size:116%">✡</span>''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 18:47, 25 בנובמבר 2021 (IST)
:: אני מכיר את זה שכל העופות הן דינוזאורים. אבל אני שאלתי על הקטע ההפוך. אולי פשוט "דינזאור=ציפור" וזהו? כלומר כל העופות הן הדינוזאורים פשוט כי דינוזאור ועוף זה אותו דבר? אם לא, מה ההבדל המהותי בין דינוזאור שהוא עוף לבין דינוזאור שהוא לא עוף?
:::לפי הערך [[עופות]]: "בגוף העופות בני ימינו חלו התאמות מקיפות לתעופה, כמו מקור קל במקום שיניים, עצמות חלולות לחסכון במשקל, ומערכת ייחודית של שקי אוויר וריאות לנשימה יעילה במיוחד". לרוב הדינוזאורים שאינם עופות אין מאפיינים כאלה. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 18:38, 26 בנובמבר 2021 (IST)
:::: [[משתמש:MathKnight]], [[משתמש:Reuveny|Reuveny]]: האם יכול להיות שמאפיינים של עופות מודרניים כמו מקור, עצמות חלולות ושקי אוויר התפתחו בתקופה יחסית מאוחרת, אבל טירנזאור היה עוף עתיק ללא מאפיינים המדוברים? אולי הוא היה חם דם ועשה קוקריקו? והראש שלו נע קדימה-אחורה בזמן הליכה, כמו יונה? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:52, 12 בדצמבר 2021 (IST)
:::::אם לא היו לו את המאפיינים הנ"ל, הרי שלא היה עוף... אלא אם המונחים (השרירותיים)האלה לא אומרים כלום. בנוגע לקוקוריקו, נראה אותך אומר את זה מול טירנוזאור. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 21:16, 12 בדצמבר 2021 (IST)
::: עוד מאפיינים: התקצרות מספר העצמות בזנב באופן ניכר, [[עצם הבריח|עצמות הבריח]] של העוף מימין ומשמאל מאוחות זו לזו בבסיסן, ויוצרות את "[[עצם המזלג]]" (אנגלית: wishbone כלומר "עצם המשאלות", לטינית: furcula). ברוב הדינוזאורים אין את המאפיינים האלו, בייחוד לגבי הזנב - שהוא ארוך בקרב כל הדינוזאורים. למשל: [[סטירקוזאורוס]] הוא דינוזאור (ממשפחת ה[[צרטופסיים]]) אבל לא עוף בכלל. עצמותיו לא חלולות, זנבו ארוך, ויש לו שיניים בחלק האחורי של הפה. – '''ד"ר [[משתמש:MathKnight|<span style="color:blue;">M</span><span style="color:black;">ath</span><span style="color:green;">K</span><span style="color:black;">night</span>]] <span style="color:royalblue;font-size:116%">✡</span>''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 22:31, 12 בדצמבר 2021 (IST)
:::: [[משתמש:MathKnight]]. מעניין. האם העצמות של כלל משפחת הדינוזאורים דומים יותר לאלו של זוחלים מאשר של עופות? להבנתי "[[זוחלים]]" היא לא משפחה אחת, אלא 4 משפחות בהן נחשים לא מי-יודע-מה קרובים לצבים או לתנינים. ומצד שני עופות שלא נכללים בכלל בין הזוחלים כן נכללים ברשימת הדינזאורים. אז ההיגיון שלי אומר שאולי דווקא העופות דומים יותר לאותם דינוזאורים עתיקים גם חיצונית אולי גם פנימית. אני חושב שהויקפדיה העברית זקוקה לערך [[פיזיולוגיה של דינוזאורים]] {{אנג|Physiology of dinosaurs}}. יש פה עניין ציבורי רחב. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 11:50, 13 בדצמבר 2021 (IST)
::::: לפחות של [[תרופודה|תרופודים]] וככל הנראה גם של [[דמויי זאורופודים]], שבהם יש שקי אוויר המאפשרים עצם קלה יותר ונשימה יעילה יותר. ה[[זוחלים]] הם אכן לא קבוצה [[מונופילטית]] וה[[תנינאים]] קרובים יותר לעופות מאשר ל[[קשקשאים]] ו[[צבים]]. ה[[דינוזאורים]] נמצאים פילוגנטית בין התנינאים לעופות, ושייכים לקבוצה שנקראת [[ארכוזאוריה]], שהיא תת-קבוצה של [[זאורופסידה]] שכוללת גם את הזוחלים המודרניים. – '''ד"ר [[משתמש:MathKnight|<span style="color:blue;">M</span><span style="color:black;">ath</span><span style="color:green;">K</span><span style="color:black;">night</span>]] <span style="color:royalblue;font-size:116%">✡</span>''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 19:29, 25 בדצמבר 2021 (IST)

== חישוב שטח דו מימדי במתמטיקה ==
נניח ויש שניים או יותר נקודות על מישור אין סופי ואנו רוצים לחשב כמה שטח הן תופסות.

* אפשר להוסיף נקודות במינימום בין כל אחת מהנקודות
* אפשר להקיף בקו במינימום את כל הנקודות (הקו יגע בכל אחת מהנקודות אך לא יתחבר איתן ישירות) ולמנות את כמות הנקודות שמרכיבות את הקו המקיף

האם יש רק שיטה אחת נכונה ואם כן מה היא?
:אי אפשר למנות את כמות הנקודות בקו, משום שזו אינה [[קבוצה בת מנייה]].
:יש להגדיר בצורה חד-משמעית את אופן חיבור הנקודות או הקפתן כדי שניתן יהיה לחשב את שטח הצורה שנוצרה. התיאור שנתן השואל מאפשר להגיע לכל תוצאה שנרצה. דוגמה להגדרה אפשרית: שטח המעגל המינימלי הכולל בתוכו את כל הנקודות. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 05:40, 26 בנובמבר 2021 (IST)

== כינוי טוב למספרים כמו 99 או 0.99 או 90 או 1.90 וכו' ==

תודה, שלמה ג'ינו
: מספרים? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:46, 26 בנובמבר 2021 (IST)
::ייתכן שהכוונה ל[[תמחור פסיכולוגי]]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 15:00, 26 בנובמבר 2021 (IST)
:::יש כל מיני השפעות פסיכולוגיות על המחיר. הערך הזה מתייחס רק לאחת ההשפעות. שם אחר שראיתי לאותה ההשפעה הוא „Left digit effect״. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:47, 26 בנובמבר 2021 (IST)

- מניפולציה שיווקית.
- דמגוגיה.

== האם יש הסבר פשוט למה זה תמונת וקטור? ==

אני חושב ש"תמונה שמבוססת על הכפלות" זה קצת כללי מדי.{{ש}}
איך המומחה יסביר זאת בצורה פשוטה? תודה, אלברט.
:מדובר על [[תמונה וקטורית]] בהשוואה ל[[מפת סיביות]]. מפת סיביות היא דרך פשוטה לשמור תמונה: שומרים על כל נקודה ([[פיקסל]]) בתמונה את הצבע שלה. בגרפיקה וקטורית לא שומרים את התמונה כאוסף פיקסלים אלא כאוסף של עצמים: [[קטע (מתמטיקה)|קווים]], [[ריבוע]]ים, [[עיגול]]ים, [[משולש]]ים ועוד . כל אחד מהם מיוצג בפועל על ידי אוסף מספרים (לדוגמה: עיגול יכול להיות מיוצג על ידי מיקום מרכזו ואורך [[רדיוס|מחוגו]]. וצריכים לייצג גם מידע נוסף: לדוגמה: צבע, מילוי, עיוותים שונים). [[וקטור (פיזיקה)]] (לא לבלבל עם המשמעות הביולוגית שלא קשורה של המילה) היא גודל עם כיוון, אבל גם מוכר ל[[וקטור (אלגברה)|מתמטיקאים]], ומהם לאנשי מדעי המחשב כדרך להחזיק ביחד כמה מספרים עם משמעות לסדרם. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:58, 26 בנובמבר 2021 (IST)


וקטור זה דרך חשבונית להציג כיוון ומשקל.
תמונה וקטורית היא תמונה שבנוייה מ'''הוראות מתמטיות'''.
המחשב לא יודע איפה כל נקודה נמצאת, אלא הוא מקבל הוראות חשבוניות (במתמטיקה) '''איך''' לצייר את התמונה.
למשל: "תצייר קו בעובי 1%, באורך 20%, ובזוית 34 מעלות."  
או "תצייר עיגול, בזוית 130 מעלות, תצבע את ההיקף בירוק, ותצבע את המילוי באדום".

זה שונה מתמונת סיביות:
סיבית = יחידת מידע, נקודה אחת.
כל נקודה בציור ידועה מראש.
המחשב מקבל הוראות איפה לשים כל נקודה בודדת.
--[[מיוחד:תרומות/37.163.45.78|37.163.45.78]] 14:39, 18 בינואר 2022 (IST)

== משענת הגב במטוס ==

{{מצב|נענה}}


מה כללי הנימוס המקובלים בנוגע להורדה של משענת הגב במושב המטוס? הורדתי את משענת הגב באמצע הטיסה (לא במהלך נחיתה, המראה או כשהוגשה הארוחה) והנוסעת מאחורי גערה בי. להפתעתי, הדייל הצדיק אותה וביקש ממני ליישר את המשענת. האם יש כללים ברורים למקרה כזה? (הבהרה - האירוע קרה לפני פרוץ הקורונה). [[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] - [[שיחת משתמש:יודה אווזי|שיחה]] 23:35, 26 בנובמבר 2021 (IST)

:"אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", בהנחה שגם אתה לא תהיה מרוצה אם במרחק 30 ס"מ מפרצופך תראה ותרגיש את המושב שמלפניך. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 12:30, 27 בנובמבר 2021 (IST)
::התשובה שלך תמוהה בעיני. מקובל מאוד להוריד את משענת המושב בטיסה ואני מאמין שרוב הנוסעים עושים זאת.[[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] - [[שיחת משתמש:יודה אווזי|שיחה]] 20:25, 27 בנובמבר 2021 (IST)
:::אין כללים. עשה מה שתרצה. אני לא מוריד את משענת הגב אבל זה לא צריך להנחות אותך. הדיילת ביקשה ממך ליישר את המושב כדי למנוע עימות אפשרי אבל זה לגמרי השיקול שלך מה תעשה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:06, 30 בנובמבר 2021 (IST)
:::: הייתי עד מקרה של שני נוסעים שכמעט רבו מכות במטוס בגלל שאחד רצה להוריד את המשענת וזה שישב מאחוריו מנע זאת. בסוף הדיילים הגיעו בריצה פרטו את העניין בכך שהעבירו את הנוסע החם יותר למושב אחר. קיים מכשיר בשם [[מגן ברכיים]] {{אנג|Knee Defender}} שנועד למנוע מהמושב שלפניך ליפול עליך. יש חברות תעופה בהם השימוש בו אסור. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 21:51, 30 בנובמבר 2021 (IST)

== למה "בית" ו"בתים" במקום "בייט" ו"בייטים" : סיבוב שני ==

# ביט \ ביטים ובאנגלית Bit/Bits
# בית \ בתים ובאנגלית '''Byte'''/'''Bytes'''
# קילובייט \ קילובייטים ובאנגלית Kilobyte/Kilobytes

בהתייחס לסעיף 2, למה "בית" ו"בתים" במקום "בייט" ו"בייטים"?{{ש}}
אם אין סיבה מיוחדת עדיף לשנות את זה להיות כמו כל מה שבא אחרכך (קילו'''בייט'''\מגה'''בייט'''\גיגה'''בייט'''\טרה'''בייט''' וכו' בלי שום [[בית מגורים|בתי מגורים]]).{{ש}}
תודה, גרפינקל
:כך נהוג, ו[[מנהג ישראל דין הוא]]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 12:03, 27 בנובמבר 2021 (IST)
::כנראה מאותה הסיבה שנהוג שיצרניות חומרה ישווקו גודל זיכרון על בסיס חזקות של 10 במקום חזקות של 2. 1TB של אחסון הוא לא באמת 1TB, אלא לערך 931GB. &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 13:40, 27 בנובמבר 2021 (IST)
:::לא ממש ברור איך התשובות שלכם קשורות לשאלה שנשאלה. השואל ביקש לדעת (כך אני מבין) מדוע משתמשים ב"בתים" ולא ב"בייטס"? [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 07:25, 28 בנובמבר 2021 (IST)
::::בזיכרון במחשב עובדים בבתים, בתקשורת עובדים בביטים. הסיבה, בתקשורת זה זרם של נתונים. במחשב אין אפשרות לשמור משהו בחלק מבית. גם כשמקצים זיכרון למשתנה בולאני, בסופו של דבר זה בית ולא ביט (אולי אם קומפילר עובד בצורה חכמה, הוא ידע לנצל מצבים שבהם יש שימוש מרובה במשתנים בוליאניים או מערך של בוליאניים כדי לחסוך הקצאות. לא יודע אם זה משהו שנלקח בחשבון בעיצוב של קומפיילר). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:17, 29 בנובמבר 2021 (IST)
:::::אנסה לעזור לשואל. זאת שאלה בעברית, לא במדעי המחשב. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 19:32, 30 בנובמבר 2021 (IST)
::::::הא, כנראה אותה סיבה שנכחה כאן - מניעת בלבול. כפילות באותיות מסויימות כמו י' כעיצור במילים הן שאפשר לכתוב בשתי צורות (בשונה מאנגלית שבה אין בלבול על אופן האיות של מילים, אולי בין וריאנטים של השפה, כמו אנגלית בריטית לעומת אמריקאית), לדוגמא, "מיד" ו"מייד". כתיב חסר של "בייט" (וגם הדימיון בתיב) עלול לבלבל עם "ביט". בכל מקרה, גם לביטים יש מילה עברית (סיבית). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:45, 1 בדצמבר 2021 (IST)

== תשואות, סטיית תקן, דמי ניהול (שאלה במתמטיקה, לא יעוץ) ==

{{מצב|נענה}}


אני תוהה לעצמי עד כמה דמי הניהול הם דבר משמעותי מבחינת הרווח במקרה של הפקדה לתווך בינוני (נגיד 30 שנה).

לצורך העניין ננסה מודל יחסית פשוט בו התפלגות התשואה היא משתנה מקרי עם התפלגות נורמלית עם תוחלת S ואי וודאות M, כלומר <math>X\sim N(M,S)</math>. ולצורך העניין המודל שלנו לוקחים פעם לשנה את כל הסכום ומכפילים במקדם תשואה (כלומר אם התשואה השנה היתה 3%, אז לוקחים את הכסף של תחילת השנה ומכפילים ב-103%). עכשיו נוסיף דמי הניהול, שהם גודל קבוע ללא שגיאה, שיורדים מהתשואה.

במילים אחרות, התשואה "במציאות" היא לא X אלא X-n, כאשר n הוא דמי הניהול. גם X וגם n ביחידות של "אחוז" מהצבירה.

בתחולת אפשר להגיד ש <math>E(X-n)=E(X)-n</math>. ומכיוון שהניסוי נעשה 30 פעם, וכל פעם מכפילים את הערך שהתקבל משנה שעברה במקדם חדש, דמי הניהול הפכים (כביכול) לפקטור משמעותי.

עכשיו, לשאלה: "האם זה באמת חשוב". נניח מספר קופות שונות עם תשואות שונות (לפני דמי ניהול):

א) 10% שנתית פלוס מינוס 15%
ב) 10% שנתית פלוס מינוס 2%
ג) 3% שנתית פלוס מינוס 15%

ודמי הניהול הם קבועים 0.5%.

דמי הניהול משמעותית קטנים מהתשואה (סדר גדול אחר לפחות) וגם קטנים מהשגיאה. הניסוי לא נעשה אינסוף פעמים, אלא רק 30 פעמים (כי בכל זאת, אנשים לא חיים לנצח). לצורך העניין התפלגויות של הקרנות לא משתנות לאורך התקופה, ובכל פעם נעשה ניסוי עם תנאים זהים (פרט לצבירה בסוף הניסוי הקודם).

איך יודעים להעריך את משמעות דמי הניהול במקרים כאלה? הכוונה שלי היא שאולי בהתחשב בכך שהשגיאה בתשואה >> דמי ניהול, ואין אפשרות לחזות את תוצאות הניסוי, אז תרומתם של דמי הניהול זניחה.
: קל להעריך את משמעות דמי הניהול, משום שהם נגבים ביחס קבוע. לוקחים ממך (נאמר) 0.5% בשנה, וב-30 שנה זה מצטבר (לפי ריבית דריבית) לכ-14%. זה אומר שבסופו של ה"ניסוי" ישארו בידיך 86% מן הסכום שיכול היה להיות אלמלא דמי הניהול. דמי ניהול של 1% שווים 26% מהכסף. דמי ניהול של 1.5% שווים 36% (לפי <math>1-e^{-30\rho}</math> כאשר <math>\rho</math> הם דמי הניהול).
: את סכום הכסף שיהיה בידיך קשה יותר להעריך, משום שהתשואה אינה קבועה. ההתפלגות המתאימה היא [[התפלגות לוג-נורמלית]] (ולא ההתפלגות הנורמלית). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:37, 27 בנובמבר 2021 (IST)
:: מה הסיבה ה"פיזיקלית" לזה שההתפלגות היא לוג-נורמלית? [[מיוחד:תרומות/87.70.121.244|87.70.121.244]] 23:10, 27 בנובמבר 2021 (IST)
::: תוצאת ההשקעה היא '''מכפלה''' של התשואות השנתיות, ולא הסכום שלהן. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 23:28, 27 בנובמבר 2021 (IST)

== שמות הקורונה ==

{{מצב|נענה}}


למה מדלתא קפצנו לאומיקרון? אני ציפתי לאפסילון. למה לא הולכים לפי הסדר? {{אלמ}}
:הולכים לפי הסדר, ולא כל הווריאנטים בולטים בתקשורת. כן היה דילוג על האותיות NU ו-XI, כדי להימנע מהדמיון למילה "ניו" באנגלית (חדש) ולשם הסיני הנפוץ XI. {{אלמ}}
::כן, אבל [[ν]] לא מגיעה אחרי [[δ]] (ששמה, בניגוד לשמועות, הוא דלתא ולא [[למבדא]]) אלא אחרי [[μ]]. ארגון הבריאות העולמי נתן שמות נוספים לאחר דלתא. יש לנו ערך על [[וריאנט למדא של נגיף הקורונה]] אבל לא על [[ואריאנט מו של נגיף הקורונה]] {{אנ|SARS-CoV-2 Mu variant}}. שניהם עדיין נמצאים ברשימת הואריאנטים מעוררי עניין [https://www.who.int/en/activities/tracking-SARS-CoV-2-variants/ של ארגון הבריאות העולמי]. בדף הזה כבר לא מזכירים [https://xkcd.com/2485/ שמות מפחידים] ישנים יותר של וריאנטים אחרים (לדוגמה: הוואריאנט P.3 קיבל בעבר את הכינוי תטא {{אנ|SARS-CoV-2 Theta variant}}). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:24, 29 בנובמבר 2021 (IST)

== איך דיקטטורים מגיעים לאו"ם ==

איך יכול להיות שמנהיגי מדינות שאין להן יחסים דיפולמטיים עם ארצות הברית, כמו למשל סוריה (אסד), קוריאה הצפונית (קים ג'ונג און) או איראן (עלי חמינאי) - מגיעים לניו יורק ולמטה האו"ם? כלומר למה שהאמריקאים ירשו לשנואי-נפשם להיכנס לניו יורק? ואם חמינאי הוא [[אישיות בלתי רצויה]], לאמריקאים בסדר שהוא מגיע לניו יורק? [[מיוחד:תרומות/2A10:800F:B7F4:0:38F4:A74A:453D:FEC5|2A10:800F:B7F4:0:38F4:A74A:453D:FEC5]] 23:51, 29 בנובמבר 2021 (IST)

:בשטחיות רבה: יש לעשות הבחנה בין [[מטה האו"ם]] לבין העיר [[ניו יורק]]. ניו יורק בריבונות ארצות הברית, מטה האו"ם אאל"ט בריבונות לא-אמריקאית, וכללי [[משפט בינלאומי פומבי]] חלים שם, לא החוק האמריקאי. [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] - [[משתמש:ניב/מכחילים את הקונגרס|מכחילים את הקונגרס]] 23:52, 29 בנובמבר 2021 (IST)

== האם ניתן ללמוד על התפלגות על סמך מדידות? ==

{{מצב|נענה}}


נניח שיש לנו שק גדול עם כדורים. כמה כדורים יש - לא יודעים. על כל כדור רשום מספר ממשי כלשהו. אין הבטחה שכל הכדורים שונים.

מבצעים ניסוי שבו שולפים (עם החזרה) כדור אחד 1000 פעמים. יש רשימה של 1000 מספרים. האם (ואיך) לומדים מהמספרים הללו על כל השק?

נגיד אני יכול לנחש שאם 1000 פעמים שלפו את מהמספר 0, אז כולם אפס. אבל מצד שני, אולי "היה לנו מזל" ו-1000 פעמים יצא אתו כדור? אולי היה כדור אחד בשק ואולי מיליון וכל פעם שלפנו את אותו האחד?

אם שלפנו 1000 כדורים וכל מהשליפות שלנו היו מספרים שלמים בתחום ממינוס 100 עד לפלוס 100, אפשר לנחש שאולי כל המספרים בשק הם שלמים בתחום הזה. אבל אולי "היה לנו מזל" שוב?
: האם ניתן ללמוד '''בוודאות'''? לא. 
: האם ניתן ללמוד '''בהסתברות'''? כן - זו תורת ה[[אמידה|אמידה הסטטיסטית]] ו[[בדיקת השערות|בדיקת ההשערות]]. לדוגמא, אם 1000 פעמים קיבלנו את המספר אפס, אפשר לומר ברמת מובהקות של 95% שאחוז הכדורים שהמספר שכתוב עליהם שונה מאפס אינו עולה על 0.3%. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:49, 30 בנובמבר 2021 (IST)

== הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ==

{{מצב|נענה}}

האם ניתן לומר שההסכם הופר ע"י אחד מן הצדדים?
אם כן, מי הפר אותו? מה היו הסיבות? איך זה קרה?
לא ראיתי מידע על כך בדף של הערך
: ב- 22 ביוני 1941, כשנתיים לאחר החתימה על ההסכם - שבזכותו כבשו הגרמנים את פולין, התפנו "לטפל" במדינות המערב וביססו שליטה גרמנית עד תעלת למאנש, כשהם מבודדים את בריטניה - הפרו הגרמנים את ההסכם ופלשו לברית המועצות במבצע ברברוסה. גוגל מצא. יש דעות שונות בנושא
::ההסכם הסדיר את חלוקת [[מזרח אירופה]] (כולל [[המדינות הבלטיות]]) וצפון-מזרח אירופה ([[פינלנד]]) בין [[גרמניה הנאצית]] ל[[ברית המועצות]]. הרוסים כשלו ב[[מלחמת החורף|ניסיון הפלישה שלהם לפינלנד]] עוד ב-1939, כ-3 חודשים לאחר הצלחת ה[[פלישת גרמניה הנאצית לפולין|פלישה הגרמנית לפולין]], ולאחר מכן פעם נוספת ב[[מלחמת ההמשך]]. שלושה ימים קודם לכן, אור ל-[[22 ביוני]] [[1941]], הופר ההסכם על ידי הגרמנים ב[[מבצע ברברוסה]]. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  13:21, 17 בדצמבר 2021 (IST)

== מאיפה מגיעים מטבעות חדשים? ==

{{מצב|נענה}}


איך המטבעות החדשים מגיעים למחזור הכסף בארץ? עם שטרות זה ברור: תמיד אפשר להדפיס שטרות חדשים בכספומט וככה זה מגיע לציבור. איך מהטבעות החדשים מגיעים לאנשים? מאיפה זה מגיע? מישהו פעם ראה מטבע שרק הודפס?
: קיוסקים וסופרים פורטים שטרות בבנק שיהיה במה לתת עודף. וכן, הם באים בעמודה עטופה בנייר כזאת
: אי אפשר להדפיס שטרות חדשים בכספומט; מטבעות חדשים נכנסים למחזור דרך הבנקים; רק הפועלים במִטבעה יכולים לראות מטבע שרק הוטבע (מטבעות מטביעים ולא מדפיסים). [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 14:45, 1 בדצמבר 2021 (IST)

== טסים מעל הקוטב? ==

{{מצב|נענה}}


טיסה מסנקט פטרסבורג לטורונטו: הקו דרך הקוטב הצפוני קצר מהקו מזרחה או מערבה, נכון?
אז למה לא טסים צפונה?
:שיקולי בטיחות ומזג אוויר. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 14:46, 1 בדצמבר 2021 (IST)
:למיטב הבנתי - לא. המעגל הגדול המחבר את הערים האלה עובר, לפי גוגל מאפס, מעל דרום גרינלנד ולא באיזור הקוטב. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 16:25, 1 בדצמבר 2021 (IST)

== החלפת השלטון בברבדוס ==

נתבשרנו על החלטת רשויות השלטון בברבדוס להפוך לרפובליקה במקום המלוכה החוקתית ששלטה שם עד היום. מדוע כלי התקשורת אינם משתמשים במונח [[הפיכה]] (ולמעשה [[הפיכה עצמית]])? הרי לפחות דה-יורה, מה שארע הוא שהרשות המבצעת החליטה להדיח את ראש המדינה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] • [[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]] • כ"ז בכסלו ה'תשפ"ב 09:13, 1 בדצמבר 2021 (IST)

:להפך. כשהקיסר בחסד השמיים [[מוצוהיטו]] הדיח את [[שוגונות טוקוגאווה|השוגון]], זו הייתה מהפכה. למרות שלהלכה השלטון לא השתנה. מה שבאמת משנה זה השלטון בפועל ולא תואר חסר משמעות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:22, 1 בדצמבר 2021 (IST)

:לדעתי, שתי סיבות עיקריות מונעות מזה להיות הפיכה (ובעצם מהפכה שכן המדובר בשינוי משטר ולא רק בשינויים פרסונליים). ראשית, המדובר בתיקון חוקה שנעשה בהליכים המקובלים ולא בהשתלטות של רשות אחת על רשות אחרת או בשינוי פרסונלי באותה רשות שלא בהליכים המקובלים. בדומה, לא מקובל להתייחס ל[[משאל העם האיטלקי של 1946]] כהפיכה או מהפכה, למרות ששינו את המשטר האיטלקי. שנית, המדובר בתהליך שנעשה בהסכמת הכתר (הנסיך צ'ארלס נכח אתמול בהשבעת הנשיאה החדשה) ולא בכפייה עליו. הפיכה נתפסת כהליך לא מוסכם. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 09:33, 1 בדצמבר 2021 (IST)

== האם המונח "פסאודו נקודה" (או מונח דומה) קיים במתמטיקה? ==

על מישור אין סופי יש שתי נקודות (נקודה במובן זה היא העצם עם הגודל הקטן ביותר שיכול להיות עליו).

נוכל להגיד שהשטח שהנקודות תופסות במישור הוא 2 ונוכל גם לסמן שטח זה בגבול בן 10 נקודות (אם שתי הנקודות צמודות אז הגבול יהיה 4 נקודות מלמעלה, נקודה משמאל, נקודה מימין ו-4 נקודות מלמטה).

אם הגבול עצמו מורכב מנקודות אז תיווצר בעיה; לפחות במובן הגראפי לא יהיה ברור מה זה מה מבחינה "קבוצתית" (לא יהיה ברור אם נשארנו עם שתי נקודות מוקפות בגבול או עם מבנה בן 12 נקודות).{{ש}}
אפשר לפתור את הבעיה דרך הגדרת מושג "פסאודו-נקודה" כעצם דימיוני הזהה בגודלו לנקודה ומשמש רק להקפת נקודה או כמה נקודות (צמודות או לא צמודות), המושג דומה למושג צלע, רק חיצוני. יש דבר כזה? תודה, רפי רזבוזוב.
: אתה אומר מישור ונקודות, אבל חושב על לוח משובץ אינסופי ומשבצות. נקודות אי אפשר להקיף (בין כל שתי נקודות יש אינסוף נקודות אחרות). המושג המתמטי הוא [[סריג (גאומטריה)|סריג]] ונקודות סריג. משתמשים ב"פסאודו-X" כדי לציין אובייקט המוגדר באופן כללי יותר, אבל חולק תכונות מהותיות עם X; ראה למשל המושג פסאודו-ישר המוגדר בערך [[סידור ישרים]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:33, 1 בדצמבר 2021 (IST)

===איך לחשב כמה שטח תופס שבט במרחב?===
נניח שיש קבוצת אנשים, שבט, מלוכד חברתית לחלוטין, שתופסים טריטוריה מסוימת במרחב בכוח.{{ש}}
הטריטוריה שתופסים חברי השבט יכולה לשתנות כל שבריר שנייה כי כל שבריר שנייה מישהו מהשבט אולי ירחיב או יקטין את הטריטוריה לפי מיקומו הפיזי.

אם נמשיל כל אחד מחברי השבט ל"נקודה מאותה [[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצת]] נקודות על מישור", איך ניתן לחשב את השטח הכולל שחברי השבט תופסים בנקודת זמן מסוימת? תודה, רפי רזבוזוב
:תפיסת השטח של שבט איננה ממודלת על ידי תפיסת נקודות במרחב אלא על ידי יכולת השליטה של השבט בשטח. כך, לדוגמא, אם כל אחד מחברי השבט יכול להרוג בעזרת חץ מישהו ברדיוס 100 מטר ממנו, הרי שיש לצייר עיגול סביב כל חבר שבט ולחשב את השטח: ואם בחרו בני השבט ליצור מעגל במונע כניסה לשטח ריק מאנשים, הרי שגם בו הם שולטים: ואם גידרו שטח בגדר ורק להם יש את המפתח לשער, הרי השטח המגודר בשליטתם: ואם יש בידם צוללת גרעינית היכולה להשמיד כל יצור ברדעוס של אלפי קילומטרים, הרי שם בשטח זה הם שולטים. 
:ספציפית למודל המוצע שאלתך, אם כל אחד מחברי השבט משול לנקודה, וזה שטח השפעתו הבלעדי, ומספר חברי השבט סופי, אזי השטח שבשליטתם הוא 0. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 07:43, 2 בדצמבר 2021 (IST)
::אני מנסה לברר איך לחשב את השטח במינימום רק לפי פיזור חברי השבט במרחב בלי להיכנס לסוגיה האפשרית של מאבק עם שבטים אחרים; מספר חברי השבט הוא כפי שהוא ברגע נתון (אני חושב שנכון להגיד "בן מנייה" במקום סופי או לא סופי). תודה, רפי רזבוזוב
::: אולי תנסה להשתמש פחות במושגים מתמטיים, ולהסביר יותר למה אתה מתכוון בתפיסת השטח. האם השאלה היא של הגדרה, או שאלה אלגוריתמית? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 11:21, 2 בדצמבר 2021 (IST)
::::אני חושב שהשאלה היא אלגוריתמית כי אני רוצה לדעת איך לחשב זאת; השבט מכיל 10 אנשים שהתפזרו כל אחד למקום אחר במרחב (אחד הלך לצוד, אחד הלך ללקט פירות וכו'); הטריטוריה שלהם "נפרסת" מאחד לשני ומשתנה כל הזמן, לפי מיקום כל אחד מהם במרחב בכל רגע נתון (בכל יחידת זמן הכי קטנה שיכולה להיות). תודה, רפי רזבוזוב.
::::: אני מפרש את השאלה כך: בהנתן n נקודות במישור, מצא את השטח של ה[[קבוצה קמורה|קבוצה הקמורה]] הקטנה ביותר הכוללת את כולם. יש [https://www.researchgate.net/publication/234809559_Convex_Hull_of_a_Finite_Set_of_Points_in_Two_and_Three_Dimensions כאן] פתרון בסיבוכיות של n log n. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:20, 2 בדצמבר 2021 (IST)

== האם אפשר ללמוד מתשואות העבר על העתיד? ==

{{מצב|נענה}}


קיימת טענה מאוד פופולרית בפורומים העוסקים בתחום התכנון הפיננסי האישי בסגנון "תשואות העבר אינן מצביעות על העתיד".

האם טענה זו נכונה?

השיטה שאני הייתי בודק את זה היא כלהלן: לקחת תשואות של קרן כלשהי למשך תקופה ארוכה ברזולוציה של חודש (או אולי שבוע), בונה היסטוגרמה (כנראה נקבל התפלגות נורמלית) של כל המידע עד לתקופה בת שנה. מחשב התוחלת ושונות. ואז לוקח את הנתונים מהשנה האחרונה ובודק אותם מול ההתפלגות שמצאתי לתקופה לפני השנה הזאת.

וככה הייתי בודק אם תקופת [אינוסף-לפני שנה] יודעת לחזות את התקופה [לפני שנה- היום]. האם התרגיל שעשיתי נכון? האם מישהו פעם עשה אותו?

חסר לי מידע טכני (תשואות ברולוציה של חודש למשך תקופה של מספר שנים) בשביל לבדוק את הטענה. [[מיוחד:תרומות/176.228.34.191|176.228.34.191]] 16:53, 2 בדצמבר 2021 (IST)

:אם שיטה זו או שיטה אחרת כלשהי לחיזוי הבורסה הייתה עובדת, היא הייתה מתפרסמת מזמן ברבים. לכן, גם בלי לבדוק לעומק את מה שהצעת אפשר לומר שהשיטה שלך לא תגלה את העתיד. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 21:56, 4 בדצמבר 2021 (IST)
:: [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]], נהפוך הוא. מאות גופים עוסקים בחיזוי התנהגות הבורסה. יש אנשים במשרה מלאה שכל תפקידם זה לנתח את השוק ולדעת לחזות את העתיד על סמך העבר. כמו בכל [[תהליך סטוכסטי]] תוצאת האנליזה היא לא "מדד א' יעלה ב-20% מחר", אלא "קיימת הסתברות של 0.8 שתהיה עליה בשיעור של 10-30% במהלך השנה הקרובה". מכיר מדענים שלאחר השלמת תואר בפיזיקה תפקידם הוא לחשב סיכון {{אנג|Financial risk}} ולבנות אסטרטגיה של פיזור {{אנג|Diversification (finance)}} לגופים פיננסיים. התנהגות השוק היא לא [[תנועה בראונית]] וכלים סטטיסטיים שאמנם לא יודעים לחזות כלל התנהגות לתווך קצר, מצליחים היטב לתווך הארוך. כי [[חוק המספרים הגדולים]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:46, 5 בדצמבר 2021 (IST)
:::יתכן שאני טועה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 19:27, 5 בדצמבר 2021 (IST)
::אני רוצה לחדד משהו בתשובתו של Corvus: כשמדברים על חיזוי התנהגות של נייר ערך בודד, מדברים על חיזוי הביצועים של גוף כלכלי יחיד. זה כמובן בלתי אפשרי לביצוע, ומי שטוען שהוא הצליח לנתח ולחזות מה תעשה מניה ספציפית הוא ככל הנראה שרלטן. כשמדברים על השוק בכללותו זה משהו אחר לגמרי: טווח הביצועים האפשרי פחות או יותר ידוע, ההתנהגות בטווח הארוך מחזורית - כמו מזג האוויר, זה ניתן לחיזוי ברמת דיוק סבירה. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 10:44, 6 בדצמבר 2021 (IST)
::: אכן, לנסות לנסות לחזות התנהגות של מניה בודדת ועוד לתווך קצר זה בערך כמו לקרוא בכדור בדולח. יש כאלה שזה מצליח להם, אבל לרוב לא. למרות זאת ישנה תופעה מוכרת שבה ערך של מניה מזנק באופן חד, מבלי שתתבצע פעולה כלשהי בחברה ואז לאחריה יש ירידה תלולה. זה יכול להיות [[הרצת מניות]] סטייל [[:en:Pump and dump|Pump-and-dump]] ויכול גם להתרחש באופן טבעי כאשר יש זינוק בביקוש לנייר הערך. בקווים כללים ניתן לחזות שהבועה כזאת תתנפץ, אבל אי אפשר לחזות מתי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 11:38, 6 בדצמבר 2021 (IST)
:::: {{ציטוט|להשקיע על סמך תשואות העבר זה כמו לסוע במכונית ולהסתכל במראה במקום בשמשה|מקור= [[וורן באפט]] מיוחס לו}} [[משתמש:המאו&#34;ר|המאו&#34;ר]] - [[שיחת משתמש:המאו&#34;ר|שיחה]] 19:27, 6 בדצמבר 2021 (IST)

== המבטא של שימי תבורי ומיקי לוי ==

תמיד חשבתי ש[[שימי תבורי]] ו[[מיקי לוי]] נשמעים ממש דומה, ויש להם מבטא די זהה. השאלה היא, איזה מבטא זה? [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] - [[משתמש:ניב/מכחילים את הקונגרס|מכחילים את הקונגרס]] 16:54, 2 בדצמבר 2021 (IST)
:לא מדובר במבטא מקומי. הם מגיעים ממקומות שונים. מיקי לוי הוא יוצא יהדות כורדיסטן, שימי תבורי הוא יוצא יהדות תימן. (ובכל מקרה, זה לא מבטא כורדי ולא מבטא תימני). הייתי מגדיר את זה כצורת היגוי אישית, שהיא במקרה דומה. זה כפי הנראה צירוף מקרים. נכון שהבדרן ההוא שאני לא זוכר את שמו, מחקה את שניהם באופן קבוע. בברכה, דני [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 14:26, 12 בדצמבר 2021 (IST)

== הגעה לבסיס חצור ==

{{מצב|נענה}}


שלום, לפי וויז — יש שתי כניסות לבסיס:

* שער צפוני
* שער כפר אחים

אפשר להיכנס משתיהן? מהי כניסה הראשית?

תודה, [[מיוחד:תרומות/109.186.80.46|109.186.80.46]] 20:39, 3 בדצמבר 2021 (IST)
:שער צפוני

תחנת קיבוץ חצור אשדוד נמצאת במרחק של 2134 מטרים ממך, 28 דקות הליכה.

== זכות הצבעה בויקיפדיה ==

{{מצב|נפתר}}
לפי [[וק:הצבעה]] ישנו "סקריפט לבדיקת זכות הצבעה", והפעלתי אותו, אם כי הוא פשוט מראה לי (על כל משתמש, לא רק על עצמי) שאין 100 עריכות. כן, הסקריפט מראה לי את אותו הדבר גם אצל מפעילי מערכת, מנטרים, ביורוקרטים וכיו"ב. האם הבעיה אצלי או אצל הסקריפט, ואם הבעיה בסקריפט, האם יש דרך אחרת לדעת האם יש לי זכות הצבעה, או ממתי היא תיכנס לתוקף? (משתמש בכרום ובאנדרואיד) [[משתמש:פרצטמול|פרצטמול]] - [[שיחת משתמש:פרצטמול|שיחה]] 10:29, 5 בדצמבר 2021 (IST)

:עדכון: ביצעתי הפעלה מחדש והסקריפט חזר לעבוד כמו שצריך. [[משתמש:פרצטמול|פרצטמול]] - [[שיחת משתמש:פרצטמול|שיחה]] 10:37, 5 בדצמבר 2021 (IST)

== שדרוג רישיון מאוטומט לידני? ==

אפשרי לשדרג את הרישיון מאוטומט לידני או שזה להוציא רישיון חדש עם כל השיעורים וכל?
:שאלו את זה כאן בחודשים האחרונים – חפש בארכיונים.
:בקליפת אגוז: 
:'''פטור''': תאוריה, שיעורים, מבחן פנימי
:'''חובה''': רש"ל 18, בדיקה רפואית, בדיקת ראייה, מבחן מעשי.
:[[משתמש:דגש|דגש]] - [[שיחת משתמש:דגש|שיחה]] 16:33, 6 בדצמבר 2021 (IST)

== באילו מקרים אפשר להזניח שגיאה סיסטמטית? ==

{{מצב|נענה}}


נניח שהמכשיר שאותו אני חוקר פולט פולסים חשמליים באוצה של 10A פלוס מינוס 5A (דבר שאני לא יודע בתחילת הניסוי) ומכשיר המדידה שלי פועל כך שהוא מוריד 0.01A מהזרם (דבר שאני כן יודע). נניח שאני מעוניין לחשב את סכום הפולסים או את הממוצע וכד' לצורך איפיון המשכיר הנחקר. האם אפשר להגיד שהמדידות מסדר גדול של 10A והשגיאה של משכיר המדידה היא 0.01A ותמיד שלילית, אז אין לה חשיבות למדידה שלי?
: אם הסטייה היא דטרמיניסטית וידועה אז אפשר לכייל את המדידה ולהקטין את השגיאה עד כדי דיוק הכיול. אם היא דטרמיניסטית ולא ידועה, אפשר לשערך אותה, ואז רק שגיאת השיערוך (שלרוב הסימן שלה אינו ידוע) תשפיע על שגיאת המדידה. בסופו של דבר מה שחשוב הוא דיוק המדידה הרצוי: בנפנוף ידיים, לשגיאה סיסטמטית לא תהיה חשיבות אם מוכנים לקבל שגיאה גדולה מספיק ממנה. [[משתמש:Laugh Tough|צחקשוח]] - [[שיחת משתמש:Laugh Tough|שיחה]] 19:15, 6 בדצמבר 2021 (IST)

== הייתכן מצב בו עורך דין מקרקעין גונב נכס מלקוח? ==

לפחות מבחינת החוק הישראלי, ייתכן מצב כזה? תודה, אלקומיסי
:לא, כל עורכי הדין בישראל (וכל עם ישראל) הם זכים וטהורים, מעולם לא הורשעו בדין ולא פשעו. למה בכלל תחשוב כך? [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 07:14, 7 בדצמבר 2021 (IST)
::אם זה לא היה ברור, אני מעוניין ללמוד על הונאה עיקרית אפשרית / הונאות עיקריות אפשריות בהקשר זה. אלקומיסי
:השאלה לא ברורה. החוק הישראלי לא קובע אילו מצבים ייתכנו ואילו לא. לכל היותר הוא יכול לתאר את הגבול בין מותר לאסור (מה מוגדר כהונאה, אם הבנתי נכון את ההבהרה) ומה עונשו של העבריין. אם אתה שואל אם על פי החוק הישראלי '''מותר''' לעורך דין לגנוב נכס מלקוח - אני לא משפטן, אבל מן הסתם התשובה היא לא, אחרת כל הנכסים היו מזמן בבעלות עורכי דין (ובכלל, גנבה מעצם הגדרתה היא עברה). אם אתה שואל אם יש פירצה בחוק - זו כבר שאלה פילוסופית (מטא-משפטית), אבל גם כאן נראה לי שלו היתה ידועה/מתגלה פירצה כזו, היא הייתה מנוצלת בפועל. [[משתמש:Laugh Tough|צחקשוח]] - [[שיחת משתמש:Laugh Tough|שיחה]] 17:08, 7 בדצמבר 2021 (IST)
::כמוכן נראה לי שהמילה המתאימה אינה [[עורך דין]] אלא [[דיני נאמנות|נאמן]]. אם עורך דין מחזיק נכס בנאמנות עבור אדם אחר, מחובתו לטפל בנכס לטובת אותו אדם אחר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:31, 8 בדצמבר 2021 (IST)
:::הנה [https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/SH-17-09-61095-652.htm דוגמה] לניסיון של עורכת דין לגנוב דירה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 10:45, 8 בדצמבר 2021 (IST)

== פניה שמאלה ==

{{מצב|נענה}}


אם מגיעים מכביש חד סתרי לצומת בה מעוניינים לפנות שמאלה: אם הכביש אליו נכנסים הוא חד סתרי, אז יש להגיע לנתיב השמאלי. אם הוא דו סתרי, אז לימני. 

אבל איך יודעים אם הכביש אליו מתקרבים הוא דו או חד? {{לא חתם|2a0d:6fc0:21c:9100:1cc6:1a7c:8952:f7c7}}
:יש תמרור שמודיע על היותה של הדרך חד סטרית. ולמען הסר ספק:
:* פניה שמאלה מחד סטרי לחד סטרי: מתחילים בשמאל ומסיימים בשמאל
:* פניה שמאלה מחד סטרי לדו סטרי: מתחילים בשמאל ומסיימים בימין
:* פניה שמאלה מדו סטרי לדו סטרי: מתחילים ממרכז הכביש (החלק השמאלי ביותר של הנתיב הימני) ומסיימים בימין
:* פניה שמאלה מדו סטרי לחד סטרי: מתחילים ממרכז הכביש (החלק השמאלי ביותר של הנתיב הימני) ומסיימים בשמאל. 
:יום טוב, [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] - [[משתמש:ניב/מכחילים את הקונגרס|מכחילים את הקונגרס]] 16:31, 7 בדצמבר 2021 (IST)
::זה ברור. לא ברור איך יודעים אם הכביש שאליו נכנסים הוא חד או או סתרי? {{לא חתם|2a0d:6fc0:21c:9100:1cc6:1a7c:8952:f7c7}}
:::כביש שבכניסה אליו '''לא''' מוצב תמרור של דרך חד-סטרית או שטח הפרדה כלשהו '''ייחשב לכביש דו-סטרי'''; כביש חד-סטרי יהיה כזה שבכניסה אליו '''מוצב''' תמרור המורה כי הכביש שאליו נכנסים הוא חד-סטרי, או אם יש בו שטח הפרדה. [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] - [[משתמש:ניב/מכחילים את הקונגרס|מכחילים את הקונגרס]] 16:35, 7 בדצמבר 2021 (IST)
:{{לפהת}}ברירת המחדל היא שדרך היא דו־סטרית. אם דרך היא חד־סטרית, היא צריכה להיות מסומנת בתמרור 618, התקף עד לצומת או המחלף שאחריו. אם לאחר הצומת או המחלף הדרך ממשיכה להיות חד־סטרית, חייב להיות בה תמרור שוב בכניסה מהצומת/המחלף אל הדרך. [[משתמש:דגש|דגש]] - [[שיחת משתמש:דגש|שיחה]] 16:41, 7 בדצמבר 2021 (IST)
::כמו כן, יש לציין שאם ישנה דרך חד-סטרית שיש בה צומת, כלומר הכביש מסתעף עם כביש אחד, ואין לאחר הצומת תמרור 618, אזי שהדרך כבר אינה חד-סטרית (צומת מבטל חד-סטרי אם אין לאחריו תמרור). [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] - [[משתמש:ניב/מכחילים את הקונגרס|מכחילים את הקונגרס]] 16:43, 7 בדצמבר 2021 (IST)

תודה לכולם. איך נראה התמרור שאומר שהכביש שאותו *חוצים* הוא חד סתרי? כלומר יש צומת + שבה באים בכיוון "|" ויש תמרור 618 בכיוון ממנו מגעים וגם על הכביש "|" שאחרי הצומת. אבל איך הנהג ידע שהכביש ה"-" (החוצה) הוא לחד סתרי. הוא לא רואה את ה618 שלו כי הוא יהיה במאונך אליו ולא לפנים.
:לא הבנתי. האם בציור שתיארת הנהג מעוניין לפנות ימינה או שמאלה, או להמשיך ישר? [[משתמש:דגש|דגש]] - [[שיחת משתמש:דגש|שיחה]] 17:04, 7 בדצמבר 2021 (IST)
::סליחה אם לא היה ברור. יש כביש חד סתרי שבו הנהג מגיע לצומת +. הוא מגיע בכיוון | ובכניסה לרחוב שלו היה גם 618 שאותו הוא עבר מזמן. הוא מגיע לצומת המדוברת ואחרי הצומת הוא כעיקרון יכול להמשיך ישר אבל הוא רוצה לפנות שמאלה. אז איך הוא ידע אם הכביש השני (-) הוא חד סתרי גם? אם לא כתוב כלום זה זה בטח דו סתרי. אבל מה צריך להיות תמרור שאומר "הכביש לכיוון שמאל הוא חד סתרי בלבד"?
:::בכניסה לרחוב היעד אמור להיות תמרור 618, במקום שמאפשר לראות אותו לפני שנכנסים לצומת. [[משתמש:דגש|דגש]] - [[שיחת משתמש:דגש|שיחה]] 17:49, 7 בדצמבר 2021 (IST)
::::נראה לי ההסבר שלי כל כך גרוע שלא מבינים את השאלה בכלל. אז ציירתי [https://ibb.co/bm1GdS6 פה]. נהג במצב 1 רוצה להחליט אם הוא מגיע למצב 2.1 או ל2.2 בהתאם לסוג הכיבש. הוא מגיע מכביש A לכביש B ורוצה לפנות שמאלה. בעיה היא שהוא לא יודע אם הוא צריך להיות במצב 2.1 או 2.2 עד שהוא מגיע ממש לצומת. כי את השלט 618 של כביש B הוא לא רואה כשהוא במצב 1. השלט מסובב לכיוון של כביש B! וזה הקטע שלא ברור לי. איך הוא יראה את 618 של כביש B לפני שהוא התקרב צמוד צמוד לצומת ויכול לראות את התמרורים של מי שבא מכביש B. זה ברור שמי שמגיע מכביש B ורוצה להמשיך לכביש B יראה 618. אבל מי שמגיע מכביש A לא יראה את השלט כי הוא מסובב ב-90 מעלות! וזה מה שלא ברור לי.
:::::יש לך טעות פשוטה -- בין אם B הוא חד־סטרי ובין אם B הוא דו־סטרי, היות ש־A הוא חד־סטרי – את הפנייה שמאלה מ־A ל־B צריך לבצע מנתיב 2.1. את הבחירה בין נתיבי היעד (3.1 במקרה של דו־סטרי או 3.2 במקרה של חד־סטרי) אמורים לבצע בכניסה לצומת, ושם כבר הנהג אמור לראות האם מוצב ברחוב B תמרור 618. [[משתמש:דגש|דגש]] - [[שיחת משתמש:דגש|שיחה]] 18:49, 7 בדצמבר 2021 (IST)
:::::: לדעתי חייב להיות סימון "אין פניה ימינה" במקרה כזאת. ואז אין צורך לנחש. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 11:47, 8 בדצמבר 2021 (IST)
:::::::לא קשור. היות הרחוב השמאלי חד־סטרי לא מחייבת את היות הרחוב הימני חד־סטרי או את כיוון התנועה שלו. [[משתמש:דגש|דגש]] - [[שיחת משתמש:דגש|שיחה]] 13:57, 8 בדצמבר 2021 (IST)

== מדוע הביטויים אלגוריתם ולוגריתם נשמעים דומה? ==

אני מבין את המונח [[אלגוריתם]] כדרך שיטתית לפתרון בעיה מוגדרת היטב כמו שניים או יותר שלבים להרכבת מוצר (נניח, כיסא) שאפשר להגדיר לאדם או לרובוט.{{ש}}
אינני מכיר לוגריתמים אך מעניין אותי לדעת מה מקור הדמיון בין המונחים או שזה צירוף מקרים. תודה, מרפא בעיסוק.
: לוגריתמים באה משילוב המילים לוגי ומספר
:: מושג האלגוריתם קרוי על שמו של אלחואריזמי, ומקורו בשיבוש שמו בתרגום הלטיני של השם אל-ח'ואריזמי ל-Algorithmi (ככל הנראה שיבוש בתעתיק שנגרם מהחלפת האות خ-ח', באות ج-ג, ולאחר מכן החלפת האות ز-ז באות ذ-ד' -שבשפות אירופיות נהגית כ-th וכך אל-ח'ואריזמי הפך ל אל-גורית'מי). וויקיפדיה
: לוגריתם (ביחס לבסיס קבוע) הוא הפעולה ההפוכה להעלאה בחזקה. מקור המונח (בלטינית, logarithmus) מחיבור logos (בהקשר זה - יחס) ו-arithmus (מספר). כלומר, "מספרי יחס". הדמיון לאלגוריתם הוא צירוף מקרים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 11:14, 8 בדצמבר 2021 (IST)
:דווקא יש יותר קשר אטימולוגי עם "אלגברה". "אל" היא ה' הידיעה בערבית שמופיעה בשניהם. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:44, 15 בדצמבר 2021 (IST)

== האם לעובד עצמאי בישראל מותר לתבוע הבטחת הכנסה? ==

ניקח לדוגמה אדם שהיה עצמאי מרגע שהתחיל לעבוד ומעולם לא נרשם כדורש עבודה בלשכת העסוקה אך נקלע לקשיים כלכליים והפך מועט הכנסה או אפילו נעדר הכנסה והמוסד לביטוח לאומי לא מכיר בו כנכה ולו חלקית ומזערית. אותו אדם לא מעוניין לסגור את העסק שלו ברשות המסים אלא להשאירו פתוח, להגביר את שיווקו ואף להרחיבו.

המדינה לא תתן לו הבטחת הכנסה?... {{אלמ}}
:ראה [https://www.btl.gov.il/benefits/Income_support/Pages/default.aspx כאן], וגם [https://www.btl.gov.il/benefits/Income_support/Pages/zacautnew.aspx כאן] ו[https://www.btl.gov.il/Simulators/Pages/IncomeSupportCalc.aspx מחשבון]. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 14:39, 8 בדצמבר 2021 (IST)

== כפית קמורה וכפית קעורה ==
{{מצב|נענה}}

למה כששוטפים כפית קעורה המים משפריצים לכל עבר, אבל כשרוחצים כפית קמורה המים מתנהגים כרגיל? [[מיוחד:תרומות/2A10:800F:BDC3:0:DCF0:DB8D:92A5:3026|2A10:800F:BDC3:0:DCF0:DB8D:92A5:3026]] 15:54, 8 בדצמבר 2021 (IST)

:מניסיון, גם בכפית קמורה המים משפריצים, פשוט בכיוון אחר. הכיוון ההתחלתי של מהירות המים תלוי בשיפוע של הכפית (אם מדובר בצד הקעור, הכיוון של המהירות ההתחלתית הוא כלפי מעלה באלכסון, ואם מדובר בצד הקמור, הכיוון של המהירות ההתחלתית הוא כלפי מטה באלכסון). {{בעלי ידע|מכניקה}}, האם אני טועה? האם ההסבר שלי לוקה בחסר? [[משתמש:פרצטמול|פרצטמול]] - [[שיחת משתמש:פרצטמול|שיחה]] 16:02, 8 בדצמבר 2021 (IST)
::זו שאלה מעניינת. דרך אגב, כששופטים כפית קעורה קרוב לזרם, כלומר מחזיקים אותה קרוב לברז, המים משפריצים "חזק" יותר, אבל אם שוטפים אותה קעורה בצמוד לתחתית הכיור, אז ההשפרצה "חלשה" יותר. נכון? צריך לשאול את {{בעלי ידע|פיזיקה}}. [[משתמש:ניב|ניב]] – [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] – [[משתמש:ניב/מכחילים את הקונגרס|מכחילים את הקונגרס]] 16:05, 8 בדצמבר 2021 (IST)
:::בשני המקרים - כפית קעורה וכפית קמורה - וקטור המהירות ההתחלתי של המים (כש"התחלה" פירושה רגע ההתזה הראשון של טיפת מים מפני השטח) הוא באותו כיוון, נגיד אלכסון כלשהו. אלא שבכפית קעורה (U) הדפנות של הכפית גורמות לנתזים הבאים להיות עם פחות תנע, כי חלק מהתנע נמסר לדפנות (שמבחינת הטיפה הן כמו קיר עצום). בכפית קמורה (∩), אין התזות שניוניות כי כל הטיפות שפוגעות בפני השטח אינן מוסרות תנע לכפית מעבר לרגע ההתזה ההתחלתי שלהן. מקווה שזה היה הסבר בהיר ומספק. [[משתמש:קוונטום דוץ|קוונטום דוץ]] - [[שיחת משתמש:קוונטום דוץ|שיחה]] 16:50, 8 בדצמבר 2021 (IST)
:ההסבר הפיזיקלי (מכניקת זורמים) הוא מסובך ודורש משוואות שאני לא יודע לכתוב. אבל אפשר לחשוב על שתי אנלוגיות (שתיהן רחוקות, אבל אולי עוזרות להבנה): "קרני אור" (שהן עצמן קירוב של תופעת גל/חלקיק) וכדורי ביליארד. בקרני אור, פגיעה של "אלומה מישורית" (מקבילה לזרם המים) במראה ישרה תגרום להחזרה בזווית ששווה לזווית הפגיעה; פגיעה במראה קמורה (הצד האחורי של הכפית) תגרום להחזרה עם פיזור כלפי חוץ - הקרניים כאילו יוצאות מנקודה (מוקד) שמאחורי המשטח; פגיעה במראה קעורה (הצד הקדמי של הכפית) תגרום להחזרה עם ריכוז כלפי פנים - הקרניים נפגשות במוקד שנמצא לפני המשטח. אלא שלא כמו המים, קרני אור אינן מושפעות מכוח הכבידה ואינן מתנגשות זו בזו, ולכן בשלב הזה עדיף לעבור לחשוב על כדורי ביליארד שפוגעים במשטח קשיח... בהחזרה ממשטח קמור, הכדורים מוחזרים "החוצה" ולא יתנגשו זה בזה, וגם אם ההחזרה גורמת לתנועה כלפי מעלה היא תהיה זמנית בגלל הכבידה, ולכן נקבל "זרם כדורים" כלפי מטה עם פיזור מסביב לאיזור הפגיעה. בהחזרה ממשטח קעור, הכדורים מתרכזים כלפי פנים, ושם הם פוגעים זה בזה ומתפזרים לכל עבר; חלקם יקבלו תנע נוסף מכדורים שפוגעים בהם מלמטה ולכן יגיעו גבוה יותר מאשר בהחזרה ממשטח קמור. התופעה הזו תתחזק ככל שיהיו יותר כדורים - או במקרה של זרם מים, ככל שהזרם חזק יותר. [[משתמש:Laugh Tough|צחקשוח]] - [[שיחת משתמש:Laugh Tough|שיחה]] 14:15, 11 בדצמבר 2021 (IST)

== מדוע אין ערך על טיפול דינמי? ==

{{מצב|דיון פתוח}}

נברתי במרחבי הערכים העוסקים בפסיכולוגיה, ולא מצאתי ערך העוסק בנושא הטיפול הדינמי. למיטב ידיעתי, מדובר באחד מדרכי הטיפול הכי שכיחים, לצד הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.
האם יש סיבה לכך? או שמא פספסתי מידע? (ראיתי שיש ערך בשם 'פסיכודינמיקה' המתייחס באופן כללי לפרויד)
:אני מנחש שאתה מתכוון לערך [[:en:Psychodynamic psychotherapy]]. אין סיבה לכך, אף אחד עדיין לא כתב אותו אבל אתה יותר ממוזמן לכתוב, אם יש לך את הידע בנושא. &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 21:56, 8 בדצמבר 2021 (IST)

== מה שמו של מי שהמציא את נגה? נתנו לנו עבודה ואני לא מוצאת בשום מקום את התשובה ==

{{מצב|דיון פתוח}}


מי המציא את כוכב נגה?
נתנו לנו עבודה על זה והרשו לנו להשתמש מאינטרנט ואני לא מוצאת את זה תוכלו לענות לי 
תודה
קרצי מקריית חיים
: נגה הוא כוכב לכת, ואף אחד לא המציא אותו... הוא היה שם הרבה לפני האנושות. '''<span style="color:purple;">[[משתמש:GHA|GHA]] - [[שיחת משתמש:GHA|שיחה]]</span>''' 17:54, 9 בדצמבר 2021 (IST)
:: אם הכוונה היא למקור השם העברי, אז המילה "[[נוגה]]" בהקשר של כוכב לכת ונוס מופיעה בתלמוד הבבלי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:38, 9 בדצמבר 2021 (IST)
:::אני חושב שהכוונה היא מי גילה את קיומו של הכוכב. [[משתמש:ניב|ניב]] – [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] – [[משתמש:ניב/מכחילים את הקונגרס|מכחילים את הקונגרס]] 12:44, 11 בדצמבר 2021 (IST)
:::: אם כך, אז השאלה מיותרת. זה כמו לשאול מי גילה את הרוח או מי גילה את הירח. נוגה הוא גרם שמיים שרואים מכל נקודה מאוכלסת בכדור הארץ בעין בלתי מזויינת. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:04, 11 בדצמבר 2021 (IST)
::::: מיותרת כמו לשאול מי גילה את כוח המשיכה. כוח המשיכה קיים כבר מיליארדי שנים, וכל אדם מבבחין בו בכל מקום בכדור הארץ.  אני אומר, בוא נמחק את ויקיפדיה, היא מיותרת ממילא. כל דבר שיש בויקיפדיה ניתן להבחין בו, אז חחח, כאילו.. חחח. --[[מיוחד:תרומות/37.162.159.197|37.162.159.197]] 15:02, 18 בינואר 2022 (IST)
::::: אולי השאלה מי נתן לו את כינויו זה. [[משתמש:המאו&#34;ר|המאו&#34;ר]] - [[שיחת משתמש:המאו&#34;ר|שיחה]] 18:44, 18 בדצמבר 2021 (IST)
::::::אין טעם לנחש. צריך לחכות להבהרה [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 14:55, 18 בינואר 2022 (IST)

== מפקדים ==

{{מצב|נענה}}
מה תפקיד מפקדי/קציני מילואים בצה"ל? [[מיוחד:תרומות/217.175.86.154|217.175.86.154]] 22:36, 9 בדצמבר 2021 (IST)
: לכל קצין/מפקד תפקיד אחר. בעיקר תפקידים פיקודיים הדומים לאלו שהיו להם בשירותם הסדיר. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 22:58, 9 בדצמבר 2021 (IST)
::באוגדת מילואים,למעט מפקד האוגדה ואולי הרמ"ט והמח"טים, כל שאר הקצינים הם אנשי מילואים שעושים קשת רחבה של תפקידים. זה כולל סגן מפקד האוגדה, קציני אג"ם, מודיעין, הנדסה, לוגיסטיקה, שלישות, קישור אוויר, סמח"טים, מג"דים, מ"פים וכו' וכו'. [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 17:59, 25 בדצמבר 2021 (IST)

== מג'דרה ==

ראש הממשלה נפתלי בנט [https://twitter.com/naftalibennett/status/1468931313940021250 צייץ]: "ידעתם שבמזנוני אוכל בישראל אסור להגיש מג'דרה, אבל מותר להגיש אורז עם עדשים?" על איזה רגולציה הוא מתבסס? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 08:28, 12 בדצמבר 2021 (IST)

:בוא נגיד שכאן הייתי נותן את הקרדיט לבנט שהוא יודע על מה הוא מדבר. בהינתן העובדות שהאסדרה בישראל אוסרת על [[היינץ]] לקרוא למה שהם מוכרים [[קטשופ]], ול[[השחר העולה]] לקרוא ל[[ממרח שוקולד השחר העולה]] שהם מוכרים בשם [[ממרח שוקולד]], אין זה בלתי סביר שיש אסדרה שלא מאפשרת למזנונים לקרוא למה שהם מוכרים [[מג'דרה]]. אבל יש דרך מאוד פשוטה להפריך את טענתו: מצא מזנון שקיים מעל 5 שנים שבתפריט שלו מופיעה המילה "מג'דרה". העובדה שאין כאלה מאוששת את הסברה שיש אסדרה בנושא: אחרי הקנס הראשון פשוט משנים את התפריט. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 12:57, 12 בדצמבר 2021 (IST)
::מה שכן, אצלנו לא כתוב כלום על כך ששוקולד השחר אינו ממרח שוקולד. איפה אפשר למצוא את ההגדרות הרלוונטיות לממרח שוקולד?
::אצל [[היינץ]] ו[[קטשופ]] הסיפור מורכב יותר. קטשופ זה במקור סוג כללי של מטבל. היו פעם סוגים שונים (המקורי היה בטעם דגים). קטשופ עגבניות היה רק אחד מסוגי הקטשופ. ואמנם באנגית השם המלא הוא „קטשופ עגבניות״. במקור שימרו אותו עם כל מיני חומרים מאוד לא ממש בריאים. בשנת 1901, בעקבות ביקורת (ואולי גם פעולות של הממשל האמריקאי) על איכות הקטשופ, החלו מספר יצרניות קטשופ, ובהן היינץ (או שאולי זה היה דווקא רעיון של היינץ?) לעבור לחומרים משמרים אחרים: בעיקר סוכר. זה גם אפשר להם לעבור לשימוש בעגבניות אדומות. כך נולד הקטשופ המודרני. עם השנים (ובפרט בעשרות השנים האחרונות) עלתה רמת הסוכר בקטשופ.
::בארץ פעם היה רק קטשופ של [[אסם (חברה)|אסם]] בבקבוקי זכוכית לא נוחים. לאחר הסרת [[החרם הערבי]](?) נכנסה לארץ היינץ עם בקבוקי קטשופ נוחים מפלסטיק והשתלטה על נתח ניכר מהשוק (רובו?). יש מי שטוענים שגם הקטשופ שלהם טעים יותר.
::אסם חיפשה דרך להגדיל את נתח השוק שלה. היא מצאה נקודה שבה היא הייתה שונה: תכולת הסוכר. בקטשופ ההיינצי היה יותר סוכר. כל כך יותר סוכר שזה אמור היה להיות הרכיב הראשון ברשימה. אבל הוא לא הראשון ברשימה מכיוון שהם השתמשו בשני סוגי סוכרים שונים ולכן היה בקטשופ יותר רכז עגבניות מכל אחד מהם בנפרד. חברת אסם קידמה תקן ישראלי שדורש כמות מינימלית של רכז עגבניות במוצר כדי שהמוצר ייקרא קטשופ. דרישה שנשמעת מאוד הגיונית. משום מה הלוביסטים של יבואני היינץ לארץ ([[דיפלומט]]) לא הצליחו לחסום את התקן והוא עבר, והיינץ נאלצו לשנות את שם המוצר השם ל„מתבל עגבניות״.
::התגובה של היינץ / דיפלומט הייתה כפולה: מצד אחד הם פעלו לשינוי התקן. מצד שני הם לא טרחו לשנות את שם המוצר. ישראלים רואים בקבוק שנראה כמו בקבוק קטשוב שכתוב עליו היינץ וזה מספיק טוב להם.
:: אז אולי אחת המסקנות מכל הסיפור היא שיש גבול לחשיבות של הסימונים. לדוגמה: כשאתם קונים בקבוק עם מים מתוקים עם טעמים שקשורים לפירות, האם אתם מצליחים להבין מהשם האם וכמה (שלא לדבר על איזה סוג) פרי יש שם? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:39, 12 בדצמבר 2021 (IST)
:אולי הייתה זו בדיחה גרועה. {{אלמ}}
::לא פקפקתי בקיומה של האסדרה שבנט רמז לה, רק ביקשתי לדעת היכן היא כתובה. באשר לצד האמפירי: בשבוע שעבר אכלתי במסעדת "שמולה" הוותיקה בירושלים וביקשתי מהמלצרית מג'דרה, וקיבלתי מיד. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 14:08, 12 בדצמבר 2021 (IST)
:::מזנון ומסעדה אינם כפופים לאותן מגבלות רגולטוריות. ([[משתמש:שי אבידן|שי]] • [[שיחת משתמש:שי אבידן|מנשמע?]]) [[תבנית:לטיפול דחוף|מה, אין?]] 14:13, 12 בדצמבר 2021 (IST)
::יש עוד כל מיני אסדרות מוזרות בתחום המזון. אתה יכול להכין [[יין נתזים]]. אולם אסור לך לרמוז שמדובר על [[שמפניה]], כי הזכויות על המותג הזה שמורות לקרטל מקומי (שלא כמו [[בורבון (משקה)|בורבון]], לדוגמה, שם ההגדרות הרבה פחות מקומיות). יש עכשיו מלחמה קולינרית בין קוראה לסין על איזה [[קימצ'י|כרוב כבוש]] (נשמע לי במעומעם כמו ציטוט מתוך ספר של [[קורט הלבריטר]]). אז אני לא אתפלא אם מדינה כלשהי תכריז שהמג’דרה היא מיסודות מטבחה ואין להעלות על הדעת לקרוא לערבוב של אורז ועדשים שלא הוכן באותה מדינה בשם המפורש „מג’דרה״. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:32, 12 בדצמבר 2021 (IST)
::{{א|דוד שי}} בהחלט יתכן שביקשת מג'דרה וקיבלת. השאלה היא האם ב'''תפריט''' היה רשום "מג'דרה" או משהו אחר. אתה יכול לקבל במסעדות בישראל גם דג פילה. הכל אפשר לקבל. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 16:18, 12 בדצמבר 2021 (IST)
::::אני לגמרי לא בטוח שיש הבדל בהקשר שלפנינו. ב[[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)]], [[s:חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|תשע"ו-2015]], מופיעה ההגדרה "'בית אוכל' – עסק שבו מכינים ומגישים מזון המיועד דרך כלל לאכילה במקום העסק ובסמוך למועד הכנתו, ובכלל זה בית קפה, מסעדה, מזנון ועסק של מזון מהיר", כך שלעניין חוק זה אין הבדל בין מסעדה למזנון. כאשר נדע היכן זה כתוב נדע גם מה כתוב, ונוכל להחליט על מי זה חל. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]]
:::::יש הבדל מאוד רציני בין מסעדה למזנון. למסעדה כדאי לפעמים להשקיע באסדרה במקומות שזה יהפוך מזנון ללא-כדאי כלכלית. לגבי למצוא איפה מוגדרת האסדרה: אני מאחל לך בהצלחה במציאת המקום. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 16:23, 12 בדצמבר 2021 (IST)
::::::אפשר להתחיל [https://shakuf.co.il/26092 כאן], ולהמשיך [https://www.nevo.co.il/law_html/law103/24_ptv_607916.htm כאן]. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 15:00, 13 בדצמבר 2021 (IST)
:::::::כלומר: גם קארה וגם בנט מדקלמים (מהפה, ללא מקור) את אותן סיסמאות וזה לא עוזר לנו להבין לפי אילו חוקים ותקנות, אם בכלל, הדבר אסור. בפרט, הסיבה שאסור לך להשתמש בפרסום במיקי מאוס הוא שהחברים הנחמדים מ[[חברת וולט דיסני|דיסני]] יבואו ויתבעו אותך. כך גם אם תטען שיין הנתזים שאתה מייצר הוא שמפניה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:21, 13 בדצמבר 2021 (IST)
::::::::שלחתי אתמול מייל לנפתלי בנט עם בקשת מקור, לצערי עדיין לא קיבלתי תשובה. הנה הצעתי לרגולציה: כאשר שר או חבר כנסת טוען לקיומה של רגולציה, חובה עליו לספק מקור לטענתו. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 19:00, 13 בדצמבר 2021 (IST)
:::::::::{{א|דוד שי}} אעיר רק הערה קטנה ברשותך, שמבוססת על המון נסיון מעשי: לא לכל הרגולציות יש מקור. חלק נכבד מהן הן הנפצות של פקידים שדורשים אותן ללא כל בסיס חוקי. עכשיו אתה בעל מזנון, מה אתה בוחר: ללכת לבית המשפט מול פקיד העירייה ושהעסק שלך יהיה סגור ל-5 השנים הבאות, ובסופו של דבר הפקיד אפילו לא ינזף, או פשוט להסיר את המילה "מג'דרה" מהתפריט? וולקאם טו יזראעל. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 21:09, 13 בדצמבר 2021 (IST)
::::::::::ייתכן, אבל כשראש הממשלה מדבר על קיומה של רגולציה, חייבת להיות לכך אחיזה במסמך רשמי (חוק, תקנה, הנחיה של משרד ממשלתי וכו') ולא שמועה כי פקיד עירייה כלשהו אמר משהו. אם בנט הסתמך על אביר קארה בלי לבדוק, אנחנו בבעיה. אם אביר קארה אמר זאת כי דודה שלו סיפרה לו ששכן שלה מסתובב עצבני כי פקח הפריע לו למכור מג'דרה, אנחנו בבעיה. נפתלי בנט, הבה לי אסמכתא כי אם אין - אכזבתני. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 21:18, 13 בדצמבר 2021 (IST)
:::::::::::אתה יכול להראות לי איפה כתוב שכשראש הממשלה מדבר על קיומה של רגולציה, חייבת להיות לכך אחיזה במסמך רשמי? [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 21:26, 13 בדצמבר 2021 (IST)
::::::::::::כשבנט מדבר על הנושא יש לכך מקור ברור (מסמכי התדרוך של [[פורום קהלת]]). אבל כדי שהטענה תהיה נכונה נדרשת לכך אחיזה במסמך רשמי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 00:31, 14 בדצמבר 2021 (IST)
:::::::::::::טעות בידך. כדי שהטענה תהיה נכונה דרוש שזה יהיה הישום בשטח. זה תמונת הראי של "אות מתה" - יש חוקים שאף אחד לא מקיים, ויש דרישות רגולטוריות שמעולם לא נכתבו - אבל כולם מקיימים. רוצה דוגמה פעוטה (רק 100-200 אלף שקל)? נראה אותך מוצא איפה כתוב שבשביל לקבל [[טופס 4]] לבית מגורים בתל אביב נדרשת לו [[מערכת הגנת ברקים]], ונראה אותך מנסה לקבל טופס כזה מבלי שתהיה לבניין מערכת כזו. בהצלחה בשתי המשימות. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 09:44, 14 בדצמבר 2021 (IST)
::::::::::::::אני עדיין מחפש את ההוראה בעניין מג'דרה, ואתה שולח אותי לחפש הוראה בעניין מערכת הגנת ברקים. על זה אמר הנביא: {{ציטוטון|אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים|{{תנ"ך|ירמיהו|יב|ה}}}} מבינים, בנט ועמית? כשאומרים שהנביא אמר, יש להביא מראה מקום מדויק בתנ"ך, וכך גם בעניין רגולציה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:19, 16 בדצמבר 2021 (IST)

== בטון ==

האם נכון להגדיר תערובת בטון כ"אבן" או כ"סלע"?
:ההגדרה המדעית של סלע היא: "צירוף טבעי וחוקי של מינרלים".[[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 10:39, 14 בדצמבר 2021 (IST)

== האם מגדלים בוטנים בישראל? ==
תודה {{אלמ}}
: · היקף הייצור השנתי – כ38,000-35,000- דונמים
· יבול שנתי – 19,000-17,500 טונות
· אזורי גידול עיקריים – נגב מערבי (כ25,000- דונמים), מרכז, גליל עליון (החולה) וגליל מערבי
· זנים – באזורי החול: "חנוך" ו"אמיר" (מעט "עודד"); בשאר האזורים: "שולמית" ו"הילה"

== גידול פירות בישראל ==

אילו פירות שנצרכים בישראל, חוץ מקוקוס ואננס, לא מגדלים מסחרית בישראל כלל?
:(אננס מגודל מסחרית בישראל, לפחות בהגדרה הרחבה של "ישראל") [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 10:36, 14 בדצמבר 2021 (IST)

== ביטוח לאומי במשרה חלקית ==

{{מצב|דיון פתוח}}


אם מישהו עובד במשרה חלקית מאוד (שעתיים לחודש) והמעסיק משלם עליו ביטוח לאומי: האם העובד צריך להשלים מכספו הפרטי למינימום דמי ביטוח? [[מיוחד:תרומות/109.66.50.173|109.66.50.173]] 12:53, 14 בדצמבר 2021 (IST)

:לא [[משתמש:הארמי|הארמי]] - [[שיחת משתמש:הארמי|שיחה]] 23:51, 14 בדצמבר 2021 (IST)
כן, יש דמי ביטוח מינימליים. ואם מישהו מרוויח 29 ש"ח לשעה ועובד שעתיים בחודש אז לא מצפים שהמעסיק ישלם עליו ביטוח יותר מהמשכורת... [[מיוחד:תרומות/109.67.24.204|109.67.24.204]] 00:31, 15 בדצמבר 2021 (IST)
::לא. מי שעובד שעה בחודש משלם '''פחות'' לביטוח לאומי מאשר מי שלא עובד בכלל.[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • י"ב בטבת ה'תשפ"ב • 05:16, 16 בדצמבר 2021 (IST)
:::חוק הביטוח הלאומי דורש שההכנסה לדמי ביטוח ל'''שכיר''' לא תפחת משכר המינימום, אבל אינו דורש סכום חודשי מזערי, כלומר מי שמועסק בשכר של 20 ש"ח לשעה יש לחשב לו את דמי הביטוח הלאומי לפי שכר המינימום (28.49 ש"ח לשעה), אבל כאשר שכיר מועסק רק שעה אחת בחודש בשכר של 30 ש"ח, לא נדרשת שום השלמה ממנו או ממעסיקו. ל'''עצמאי''' הכלל שונה: הוא חייב בדמי ביטוח לפי מינימום של 2,638 ש"ח לחודש. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:39, 16 בדצמבר 2021 (IST)

== איך קוראים למצב שיש בו הרבה משתנים מקריים אבל התוצאה יחסית ידועה? ==

{{מצב|נענה}}


נניח מערכת עם הרבה משתנים מקריים, שבסופו של דבר מסתכמים למשהו יחסית דטרמיניסטי. יש שם לזה?

לדוגמה לכל המולקולות באוויר יש מהירות לכיוון בגודל אקראי. אבל "בממוצע" כל האוויר בחדר עומד במקום, ככה שהמערכת דטרמיניסטית.

בחדרי הלילה ובחלקות הגריאטרויות יש כמות אקראית של אנשים כל יום. אי אפשר לדעת כמה ילדים יוולדו בתאריך מוגדר. אבל אפשר לחזות פחות או יותר את גידול האוכלוסייה באופן דטרמיניסטי לעוד שנה.

כל מיקרוב מחליט להתפצל או למות באופן בלתי תלוי בחבריו לצלחת פטרי. אבל אפשר לחזות את כמות המיקרובים אחרי יממה של ניסוי.

יש שם לזה שהרבה משתנים מקריים מסתכמים (בממוצע, בסכום או באיזה קריטרניון אחד) בסוף למשהו מוגדר?
:[[חוק המספרים הגדולים]], [[משפט הגבול המרכזי]] [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 21:05, 14 בדצמבר 2021 (IST)
: אני מציע [[שמורה (מתמטיקה)]] (כי [[המילטוניאן (מכניקת הקוונטים)]] אדום). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 21:45, 14 בדצמבר 2021 (IST)
::ולמולקולות האוויר: [[מכניקה סטטיסטית]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:31, 15 בדצמבר 2021 (IST)

[[המילטוניאן]]

== הערות שוליים בציטוט - לפני או אחרי גרשיים ==

{{מצב|נענה}}

ערב טוב, איפה כותבים הערות שוליים בציטוט, לפני הגרשיים או אחריהם? לדוגמה:

"הגאווה היא הטפשות היותר פראית{{הערה|שם=הרב זצ"ל|[[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב זצ"ל]]}}" או "הגאווה היא הטפשות היותר פראית"{{הערה|שם=הרב זצ"ל}}

וכן איפה כותבים את ההערה ביחס לנקודה? לדוגמה:

כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים{{הערה|שם=הרב זצ"ל}}. או כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.{{הערה|שם=הרב זצ"ל}}

תיוג: {{בעלי ידע|לשון והגהה}} תודה רבה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] - [[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]] 23:07, 14 בדצמבר 2021 (IST)

:לגבי נקודה - עניין של טעם; ניתן למצוא דוגמאות לכאן ולכאן. לגבי גרשיים - לעניות דעתי נאה יותר להניח את ההערכה לאחר הגרשיים. מאמין שוותיקים ממני יביאו נימוקים נאים משל עצמם. [[משתמש:קוונטום דוץ|קוונטום דוץ]] - [[שיחת משתמש:קוונטום דוץ|שיחה]] 23:10, 14 בדצמבר 2021 (IST)
:: כמעט בכל פרסום אקדמי הערות השוליים באות אחרי הנקודה. החריג הבולט הוא כתב העת Nature. לצערי בוויקיפדיה העברית החליטו להשאיר זאת לשיקול דעת העורכים, והדרישה היא רק לאחידות בערך. הערת השוליים באה תמיד אחרי הגרשיים, ואם משתמשים בשיטה שהערת השוליים באה אחרי הנקודה, הערת השוליים תבוא אחרי הנקודה שאחרי הגרשיים (באנגלית נהוג בהרבה מקומות שהנקודה באה לפני הגרשיים שסוגרות ציטוט, בעברית להבנתי נהוג שהגרשיים באות לפני הנקודה). [[משתמש:Politheory1983|פוליתיאורי]] - [[שיחת משתמש:Politheory1983|שיחה]] 23:18, 14 בדצמבר 2021 (IST)
:האקדמיה התייחסה לשימוש במירכאות (לא גרשיים) [https://hebrew-academy.org.il/category/%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%AA/ כאן], אם כי בעיקר לשאלות של מיקום סימני פיסוק ואותיות שימוש ליד מירכאות. לדעתי ראוי להרחיב מה שנאמר שם גם למיקום הפניה להערת שוליים: אם המירכאות מציינות ציטוט, וההפניה אינה חלק מהציטוט עצמו (כלומר לא נאמרה או נכתבה במקור), הרי שהיא צריכה לבוא לאחר הציטוט ומחוץ למירכאות.
::לשאלת הנקודה, לטעמי הפניה להערת שוליים צריכה לבוא לפניה, כי הפניה זו כמוה כמאמר מוסגר (שבא לפני הנקודה ולא אחריה). בדומה לכך הערת שוליים תהיה גם לפני פסיק (מאותה סיבה), ולפני סימני פיסוק אחרים. עם זאת, יש הסבורים אחרת, ונכון להיום אין אחידות, הן בוויקיפדיה והן בכתבי עת רבים. [[משתמש:Laugh Tough|צחקשוח]] - [[שיחת משתמש:Laugh Tough|שיחה]] 23:41, 14 בדצמבר 2021 (IST)
:::דעתי כדעתו של [[משתמש:Politheory1983|פוליתיאורי]] לעיל. דרך אגב, לפני אי-אלו עשרות שנים, כשהתחלתי את לימודי באוניברסיטה, הדרישה באקדמיה הייתה כנהוג באנגלית להקדים את הנקודה או הפסיק למרכאות שבסוף הציטוט. לטעמי עדיף שהנקודה באה אחרי המרכאות ושהספרה המפנה להערת השוליים באה אחרי שני סימני הפיסוק, היות שאני רואה אותה כחיצונית להיגד ולא כמאמר מוסגר. [[משתמש:Amikamraz|Amikamraz]] - [[שיחת משתמש:Amikamraz|שיחה]] 01:09, 15 בדצמבר 2021 (IST)
::::רק אוסיף שהטענה שההערת השוליים צריכה לבוא לפני הנקודה משום שהיא מאמר מוסגר היא לא רלוונטית בעיני. בסוף זה עניין של קונבנציה. בכל המדיריכים הבולטים לכתיבה אקדמית הנקודה באה קודם, וכך גם ברוב הפרסומים. גם בוויקי האנגלית החליטו שההערה תמיד תבוא אחרי הנקודה וחבל שוויקי העברית מתעקשת על חריגה מהמקובל. זה גם יוצר בעיה בנראות כי הנקודה אחרי הערת השוליים זולגת לפעמים לשורה הבאה ועומדת לה בדד, כאילו למשפט שלפניה אין נקודה כלל. [[משתמש:Politheory1983|פוליתיאורי]] - [[שיחת משתמש:Politheory1983|שיחה]] 01:28, 15 בדצמבר 2021 (IST)

; הערות שוליים
{{הערות שוליים}}
:::::לא חושב שזה כזה משנה. כן מקובל שבכתיבה מקצועית יש הקפדה על ריווח נכון, ועל איך שמים את הפיסוק, אבל יש גם כמה חוקים שאינם כאלה ברורים, כמו בציטוטים - האם שמים פסיק בתוך הציטוט, כשהוא מסיים אותו (באנגלית זה די מקובל), או נקודה שמסיימת את המשפט בסוף ציטוט - בתוך הציטוט או מחוץ לו. יותר מקובל שיופיע כחלק מהציטוט, אם כי זה יכול מעט להטעות, כי זה עלול להיות פחות ברור שזה גם סוגר את המשפט. לפחות בוויקיפדיה העברית, לא תמיד יש עקביות בקונבנציות הללו. אפילו בשימוש במקף וקו מפריד תקניים אין (למה אין לזה בוט?). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:38, 15 בדצמבר 2021 (IST)

== הידבקות באיידס ==

{{מצב|נענה}}

למה קיום יחסי מין בין 2 גברים מגדיל את הסיכוי להידבק באיידס מאשר קיום יחסי מין בין גבר לאישה?

:ב[[מין אנאלי]] יש סיכון גבוה יותר להידבקות ב-HIV. לא כל הגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים אחרים עושים מין אנאלי, אבל חלק ניכר כן מקיים מין כזה. הסיבות המרכזיות שמין אנאלי הוא מדבק יותר מ[[מין וגינאלי]] הן: (1) הרקמות ב[[רקטום]] רגישות יותר, כך שיש סיכוי גבוה שהן יקרעו ויתאפשר מעבר של הנגיף; (2) ברקטום יש הרבה תאים של מערכת החיסון [[לימפוציט T#תאי T מסייעים|מהסוג שהנגיף תוקף]].{{ש}}סיבות נוספות שלא קשורות ישירות למין אנאלי: (1) העברה בתוך קהילה קטנה - גברים שעושים סקס עם גברים הם חלק קטן יחסית באוכלוסייה, וכיוון שכבר יש לא מעט גברים הומוסקסואלים שנושאים את הנגיף, הסיכוי של מי שמחפש קשר מיני הומוסקסואלי למפגש מיני עם נשא הוא יותר גבוה; (2) [[סטיגמה]] וסיבות חברתיות אחרות עשויות לגרום לכך שגברים שעושים מין עם גברים אחרים בחברות מסוימות יתביישו או יפחדו להיבדק ולקבל שירותי בריאות שקשורים בזיהוי נשאות, מידע לגבי אמצעי מניעה, [[טיפול מונע לפני חשיפה]] וכדומה. [[משתמש:Politheory1983|פוליתיאורי]] - [[שיחת משתמש:Politheory1983|שיחה]] 02:25, 15 בדצמבר 2021 (IST)
::דווקא לעניין הסעיף השני - עם ההדלפה מאתר "אטרף" דיברו על פרט מידע שמופיע בפרופילים - נשאות של איידס. מסתבר שהמטרה היא כדי לא להדביק אנשים נוספים, כלומר מפגשים מיניים רק בין מי שכבר נשא. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:41, 15 בדצמבר 2021 (IST)
:::זה נכון שחלק מאתרי ההיכרויות [https://www.politico.com/news/2019/12/10/dating-apps-stds-080159 מודעים יותר היום] לתפקיד שלהם בהעברה של מחלות מין (לא רק איידס), וליכולת שלהם להביא ליותר מודעות בנושא, וזה אחרי שמחקרים [https://www.vox.com/science-and-health/2017/11/13/16620286/online-dating-stds-tinder-grindr הצביעו על קשר] בין עלייה בפופולריות של היכרויות באינטרנט ועלייה בתפוצה של מחלות מין. הנקודה לגבי סטיגמה תלויה ברקע התרבותי והפוליטי. מן הסתם, יהיה לה יותר משמעות בחברות שבהן יש סטיגמה יותר חזקה. בחברות שבהן מין בין גברים הוא לא חוקי או מוקע, יש יותר סיכוי שאנשים לא יפנו לייעוץ, בדיקה ועזרה בנושא. [[משתמש:Politheory1983|פוליתיאורי]] - [[שיחת משתמש:Politheory1983|שיחה]] 01:03, 17 בדצמבר 2021 (IST)
::::בנוסף להערתו הנכונה של פוליתיאורי יש להזכיר גם את ריבוי הפרטנרים. הומואים לרוב מקיימים מפגשים עם גברים רבים. ככל שיש יותר פרטנריים מיניים כך עולה הסיכוי שמי מהם נשא של נגיף כזה או אחר. כנ"ל כמובן במקרה של יחסי מין בין גבר לאשה. אם אשה או גבר הטרוסקואלי יקיימו יחסי מין אם פרטנרים (או פרטנריות) רבים כך כמובן יעלה גם הסיכוי שלהם להדבק. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:18, 17 בדצמבר 2021 (IST)

== לאיזה מגזר שייכות האוניברסיטאות בישראל? ==

{{מצב|נענה}}

האם הן שייכות למגזר הפרטי או המגזר הציבורי?
למה הן שייכות למגזר הזה?

:האוניברסיטאות בארץ הן כולם ציבוריות. למה? כי עדיין לא נפתחו אוניברסיטאות בבעלות פרטית. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:42, 15 בדצמבר 2021 (IST)
::נכון (בהזנחת [[אוניברסיטת רייכמן|רייכמן]]). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:47, 15 בדצמבר 2021 (IST)
::: וואלה, אני לא מעודכן. הבינתחומי הרצליה קיבל תואר אוניברסיטה מסתבר. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:23, 15 בדצמבר 2021 (IST)
::::מלבד רייכמן, ששייך למגזר הפרטי, אני חושב שנכון להגדיר את האוניברסיטאות כחלק מ[[המגזר השלישי]] כיוון שהאוניברסיטאות הקיימות כיום הן כולן עמותות פרטיות ומי שמועסק בהן לא מוגדר עובד מדינה. מקובל לקרוא להן ציבוריות כי חלק גדול מהתקציב שלהן ממומן על ידי המדינה אבל זה נכון גם ללא מעט עמותות פרטיות אחרות שנותנות שירותים למדינה. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 15:29, 15 בדצמבר 2021 (IST)

== סגירת רשתות דור 2 ו3 ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ישנה החלטה של משרד התקשורת, להפסיק בהדרגה את השימוש ברשתות סלולריות מדור 2 ודור 3, כדי לפנות תדרים לרשתות מתקדמות יותר.
[https://www.gov.il/he/departments/news/27062021_2 פרסום של ההחלטה].

1. האם רשתות מדור 2 ו3, משתמשות באותו תחום תדרים כמו רשות מדור 4 ו5?{{ש}}
2. מדוע שסגירת רשתות אלה תפנה תדרים? [בהנחה שהמשתמשים לא יחזרו לשימוש בטלפון קווי, אלא יעברו לשימוש ברשתות מדור 4 ו5..]?    ''מישהו.'' {{אלמ}}
:# כן, יש חפיפה מסויימת בין רשתות דור 2 (GSM/EDGE) לרשתות דור 4 (LTE) בתדר אחד - 1800Mhz, בשאר התדרים אין חפיפה - [[תקשורת סלולרית בישראל#תדרי הסלולר]].
:# הכוונה שהתדרים האלו יהיו חופשים לשימוש ללא כל הפרעה כי אין משהו שנמצא בתדרים הללו. בנוגע לתדר ה-1800Mhz - יפנה יותר רוחב פס לרשת ה-LTE. &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 22:15, 16 בדצמבר 2021 (IST)
: החלטה מעניינת. אבל, מנסיון אישי. אני מחובר לפרטנר. מהירות של 12 עד 15 בדור 3. מהירות של 1.2 עד 1.5 בדור 4. כנראה כי יש הרבה יותר משתמשי דור 4. אז למה ההחלטה הזאת טובה? <span>יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])</span> 20:41, 17 בדצמבר 2021 (IST)
::לכאורה, דורות מתקדמים יותר משתמשים באופן יעיל יותר בספקטרום הנתון, במובן של bits/hertz. לגבי ה"כנראה" של  [[מש:IKhitron|IKhitron]] - כנראה שליד הבית שלך יש יותר אנטנות 3G מאשר 4G (או לפחות, יותר אנטנות חלקי מספר משתמשים). כאשר יסגרו את דור 3, יאלצו המפעילים להחליף אנטנות 3G באנטנות 4G ו5G והמהירות בבית תעלה. ‏«[[u:Kotz|kotz]]» «[[שמש:Kotz|שיחה]]» 09:25, 21 בדצמבר 2021 (IST)
:::יעילות במובן שהזכרת היא יותר שאלה של המשתמש הפרטי, לשאר משתמשי הרשת משנה כמה סה"כ תדרים הוא בזבז. ובד"כ, מי שעובר מדור 2 לדור 5, ישתמש בהרבה יותר bits ברשת, זה לא גובר על היעילות?  ''מישהו''

== ויזת J1? ==

{{מצב|דיון פתוח}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בקבלה לעבודה אקדמאית אחת בארצות הברית כותבים שאחת הדרישות היא "foreign nationals eligible for a J-1 visa"

מה הכוונה והאם אזרח ישראלי יכול להגיש לשם? ספציפית המילה eligible לא ברורה. האם ישראלים זכאים או לא? [[מיוחד:תרומות/109.67.6.18|109.67.6.18]] 19:02, 15 בדצמבר 2021 (IST)
: eligible הוא לא בדיוק זכאים, אלא זכאים לבקש; וכן, ישראלים זכאים לבקש ויזת J-1. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:57, 15 בדצמבר 2021 (IST)

== מה הפתרון של האינטגרל שבקישור? ==

{{מצב|בדיון}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

https://ibb.co/QYzVrs3 . תודה, [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 11:29, 16 בדצמבר 2021 (IST)
:[https://www.wolframalpha.com/input/?i=integral+of+%28x%5E3*cos%28x%2F2%29%2B1%2F2%29*sqrt%284-x%5E2%29+between+-2+and+2]. נראה כמו פאי או קירוב שלו. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 13:38, 16 בדצמבר 2021 (IST)
: מה ה-dx עושה מתחת לקו השורש? זאת שגיאת הקלדה או ככה המתכוון המשורר? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:59, 16 בדצמבר 2021 (IST)
:: שגיאת כתיב. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:27, 16 בדצמבר 2021 (IST)
: רמז: האינטגרל כולל שני מחוברים. אחד מהם הוא פונקציה אי-זוגית. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 00:22, 17 בדצמבר 2021 (IST)

== דו"ח מס הכנסה שנתי ==
{{מצב|חדש}}האם בשביל להכין את הדו"ח לחברה בע"מ צריך יותר מרק [[ספר חשבונות]]? אם כן אז אילו מסמכים נדרשים לבניית הדו"ח לחברה? {{אלמ}}

==מה עושים עם הריסות מגדל?==
נניח ופירקו מגדל ענק בן 150 קומות, מה אפשר לעשות איתן חוץ מלטמון אותן בחול? תודה, יוסף המצרי

==הלבנת הון בעולם ללא מזומן==
{{מצב|חדש}}

לפי מה שהבנתי, בעולם ללא מזומן (ללא מטבעות ושטרות), מוכר נשק לא חוקית יכול לייצר מוצרי אמנות ולקבוע להם איזה מחיר שירצה ולהגיד ללקוח שלו "תקנה פסל X באתר אינטרנט Y במחיר הנשק ואני כבר אשלח לך את הנשק" כך שההון לנשק הלא חוקי "מולבן" דרך קביעת מחיר פיקטיבי כביכול למוצר אמנות.

איך רשויות יוכלו למנוע מצבים כאלה? אולי פיקוח על מחירי אמנות?
:כל דבר יכול לשמש בתור כסף, אז למנוע מצב כזה בעייתי. בטח עם הופעת הביטקוין שנועד לפתור בדיוק את הבעיה הזו עבור סחר לא חוקי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 15:43, 17 בדצמבר 2021 (IST)
::כל מה שהצדדים בעסקה יגדירו כתשלום עבורם יהיה תשלום נכון אבל בוא נגיד שממשלות בעולם התאגדו ומצד אחד החליטו לחסל את הקריפטו ומצד שני כל תנועת מלאי מתועדת, מה אז?
:::לא הבנתי מה עניין "ללא מזומן" לעסק. גם בעולם עם מזומן, אדם יכול למכור מוצר לא שווה במחיר גבוהה, על מנת להלבין את מכירתו של המצור האמיתי. כבר הגמרא הכירה את הפטנט הזה {{ציטוטון|מתני' הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו אתרוג במתנה לפי שאין רשאי ללוקחו בשביעית: גמ' לא רצה ליתן לו במתנה מהו אמר רב הונא דבליע ליה דמי אתרוג בלולב}}{{בבלי|סוכה|לט|א}}.[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • ט"ו בטבת ה'תשפ"ב • 09:23, 19 בדצמבר 2021 (IST)
::::אוקיי, 100% אז אפשר להלבין עלות על מוצר Y בעזרת מחיר גבוה למוצר X, עם או בלי מזומן. סבבה, איך אפשר למנוע את התופעה הזאת? תודה. {{אלמ}}
:::::להלבנה יש שתי סיבות:
:::::* הכסף הושג באופן חוקי, אך לא שולם עליו מס.
:::::* הכסף הושג באופן פלילי.
:::::כאשר מדובר בסיבה הראשונה, בהלבנה המוצעת אין הרבה תועלת, כי המס ישולם דרך מוצר X (ייתכן יתרון כאשר על מוצר X חל מס נמוך מאשר על מוצר Y).
:::::כאשר מדובר בסיבה השנייה, אין צורך בתחבולה המוצעת, משום שפקיד השומה שמח לקבל מס גם על הכנסות לא חוקיות, ולא יגלה למשטרה את מקור הכסף. פתרון בעיית המס אינו מלבין את הכסף, משום שמקורו נותר פלילי.
:::::אז איך מלבינים? קונים כרטיס שזכה בלוטו מאדם שאין לו עסק עם רשות המסים, ולכן אינו חושש שישאלו אותו את מקור הכסף. כדי לחסום דרך זו, בעת רכישת כרטיס לוטו יש למלא את מספר הזהות של הרוכש.
:::::אז איך מלבינים? בנעורי היה לי חבר שאביו היה רופא שיניים עמוס בכסף שחור, שכדי להלבין אותו נתן את הכסף לבנו. מה עושה נער שיש לו המון כסף? קונה סמים. הסוף היה רע. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 15:18, 25 בדצמבר 2021 (IST)

==מה הם הבדים העיקריים מהם עושים מכנסיים שלא מצריכים חגורה כיום? ("מכנסיי ספורט")?==
{{מצב|חדש}}

אני מתקשה למצוא על זה מידע ברור לא רק בויקיפדיות השונות אלא באינטרנט בכלל. ביקשתי הבהרה בערך [[בד סינתטי]].

אם אני מבין נכון, אלה הבדים הנפוצים:

* [[כותנה|כותנה (למכנסי "טריינינג")]]
* [[פליס|Polar fleece (ל"מכנסי גשם")]]
* [[בד ניילון]] ?
* [[בד גומי]]?
* '''מה עוד?'''

תודה {{אלמ}}

:הבלאגן סביב המינוח בתחום הזה חוגג בכל רחבי האינטרנט, אולי אפשר לתייג פה חשבון משתמש שמבין בכימיה או בשיווק בגדים?... תודה, {{אלמ}}

== בעל ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם יש כיום מי שעובד את בעל או אשתורת?
:באופן כללי אין כיום עובדי בעל או '''ע'''שתורת. אלו אלים שהיו בעיקר באזור כנען וה[[מסופוטמיה]], ואלו כבר עברו טיהור של עבודת אלילים, דרך הנצרות והאסלאם ובעקבות היהדות, בעיקר. במזרח הרחוק קיימים אלים ותיקים יותר, אז ממילא קשה למצוא שם אפילו שרידים או גלגולים של האלים מהמזרח התיכון. [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] • [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] •  19:29, 25 בדצמבר 2021 (IST)

==[[הלנה בלוואצקי]]==
{{מצב|חדש}}

נכתב בערך עליה:

{{ציטוט|תורתה הטביעה את רישומה על ניצני התנועה הנציונלסוציאליסטית}}

מה זאת אומרת "ניצני"?

האם הכוונה שהיא השפיעה על [[אגודת תולה]]? האם הכוונה שהיא השפיעה על מפלגת DAP שהקים [[אנטון דרקסלר]]? האם הכוונה שאדולף היטלר עצמו הושפע מכתביה?

תודה, {{אלמ}}
:בערך באנגלית עליה יש הסבר על מי ממתחילי תורת הנאצים היא השפיעה. אם צריך תרגום טוב מזה של גוגל כתוב כאן
:: Blavatsky's published Theosophical ideas, particularly those regarding Root Races, have been cited as an influence on Ariosophy, the esoteric movement established in late 19th- and early 20th-century Germany and Austria by Guido von List and Jörg Lanz von Liebenfels.[343][344] Hannah Newman stated that via Ariosophy, Blavatsky's Theosophical ideas "contributed to Nazi ideology"
:::לא צריך, תרגמתי לבד, בדרך כלל אם אני צריך תרגום של משהו לשפה כל שהיא אני אבקש. {{אלמ}}

== ירדנים ופלסטינים לפני המנדט ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם היתה הפרדה כלשהי בין ערבי ידני לבין ערבי פלסטיני לפני המנדט הבריטי? צרוך העניין הבדל בין east bank לבין west bank?
:עד [[מלחמת העולם הראשונה]], כל האזור היה תחת שליטת [[האימפריה העות'מאנית]]. לאחר כיבוש השטחים שהם כיום ישראל, ירדן, עיראק, סוריה ולבנון (כל המרחב), נחתם הסכם [[סייקס-פיקו]] שחילק את האזור לאזורים-מדינתיים תחת שליטת (או חסות) אימפריות-ההסכמה (הבריטים והצרפתים פשוט מתחו קווים על גבי המפה והחליטו ביניהם היכן מתחילה ונגמרת כל מדינה). עבר-הירדן המזרחי (=ירדן) ניתן לסבו של מלך ירדן, בעוד עבר הירדן המערבי (=פלשתינה-א"י) נשאר תחת מנדט אנגלי. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] 🦔 [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  03:33, 28 בדצמבר 2021 (IST)

== שאלה על הפרשות פנסניוניות ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

זכותו של עובד בישראל להחליט איזה סוג הגוף הפנסיוני שבו יבוטח, ואת הגוף עצמו [https://www.gov.il/he/departments/guides/pension-insurance?chapterIndex=4]. שאלתי היא האם העובד יכול להחליט לפצל את ההפרשה, נניח להפריש 50% לקרן פנסיה ו-50% לקופת גמל?
:כן. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 07:09, 20 בדצמבר 2021 (IST)

== למי אכפת איפה נולדו הוריו המאמצים של תורם דם? ==

{{מצב|נענה}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום וברכה,

[https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-1.10469507 כידוע], לאחרונה החליפו  שירותי הדם של [[מגן דוד אדום]] את סעיפי [https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/laboratories/Documents/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%9D%20%D7%93%D7%9D.pdf "ארץ לידת אב" ו-"ארץ לידת אם"] בסעיפי "מקום הולדת הורה 1" ו-"מקום הולדת הורה 2". לאחר מכן הסירו את הסעיף הזה כליל מטופס התרומה [https://www.mdais.org/media/3204/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%9D-%D7%93%D7%9D-122021.pdf]. מכאן עולות השאלות:

א. [https://www.mdais.org/media/3169/gl-plb-003-13-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%93%D7%9D-01-10-2021.pdf איזה פתוגנים] נועדו הסעיפים הללו לאתר ולהחריג ממאגר התורמים?

ב. איזה מהפתוגנים הללו עלולים להיות מועברים מהורה לא-ביולוגי לתורם?

ג. כמה תרומות דם נוספות מאוכלוסיות סיכון עלולות להיאסף כתוצאה מהסרת הסעיפים הללו? לשם פשטות אני מתעלם מהעובדה שכל מנות הדם נבדקות, ומתייחס רק לתוספת הסיכון הנשקפת כתוצאה מהשינוי בטופס.

בתודה, [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ב • 13:00, 20 בדצמבר 2021 (IST)

:אז שאלתי את [[דוב מורל]] בטוויטר וקיבלתי הפנייה ל[https://twitter.com/harelev/status/1481179588692779008 תשובה הזו] המובאת בשמו של מנכ"ל מד"א: "בעבר הסעיף (ארץ מוצא אב/אם) שימש כדי לאפשר למד"א לקרוא לאנשים המתאימים במקרים בהם נדרשת תרומת דם של עדה/מוצא ספציפיים. היות ובשנים האחרונות הרוב כותבים "ישראל" (שכן מי שעלו הם הסבא/סבתא, ולא ההורים), עברו להשתמש בקמפיינים ייעודיים בעת צורך לתרומה ממוצא מסוים". [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ב • 19:09, 24 בינואר 2022 (IST)

== איך מחשבים "צריכת דלק" ברכב חשמלי? ==

{{מצב|נענה}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בכל מיני מקומות מדברים על יעילות מנוע של רכב חשמלי, ומשווים אותה לרכבים היברידיים או לרכבים עם מנועי בעירה, ביחידות של ק"מ לליטר. עכשיו אני מבין איך מודדים צריכת דלק של רכב היברידי או של רכב עם מנוע בעירה ביחידות של ק"מ לליטר. לוקחים את הרכב ממלאים עד הסוף, נוסעים קילומטראז' מסויים ובודקים כמה ליטר דלק צריך למלא כדי לחזור ל-full tank, כלומר, כמה ליטר דלק ניצלנו בנסיעה. ואז מחלקים קילומטראז' בכמות ליטרים שנוצלה, ומקבלים את צריכת הדלק ביחידות של ק"מ לליטר. אבל ברכב חשמלי אין תא דלק ולא ממלאים ליטרים של דלק אלא טוענים חשמל. אז מהו החישוב?

אני יכול לחשוב על כמה דרכים:
# מונחים של מחיר: נניח, טעינה מלאה של רכב חשמלי בעמדה הביתית עולה 36 ש"ח. ליטר בנזין עולה בסביבות 6.5 ש"ח (תלוי בתחנה, אשראי או מזומן, שירות מלא או לא). כלומר, באותו מחיר שבו אני טוען טעינה מלאה ברכב חשמלי, אני ממלא כ-5.5 ליטרים בנזין. רכב חשמלי טעון לגמרי יכול לנסוע, נאמר, 400 ק"מ, מה שאומר שבמונחים של מחיר, שווה ערך ל-5.5 ליטר בנזין מספיק לי ל-400 ק"מ = כ-72 ק"מ לליטר. נתונים מעולים.
# מונחים של זמן טעינה: נניח, טעינה מלאה של רכב חשמלי לוקחת (בוא נתייחס באופטימיות למה שנקרא "טעינה מהירה" ולא לטעינה איטית שמתרחשת בלילה בחניון ליד הבית) כ-45 דקות. טעינה של כ-55 ליטרים בנזין (מיכל מלא ברכב משפחתי סטנדרטי) לוקחת כ-4 דקות. כלומר, טעינה מלאה של רכב חשמלי לוקחת מה שלוקח ברכב רגיל טעינה של כ-620 ליטר, ומספיקה לכ-400 ק"מ נסיעה = כ-0.65 ק"מ לליטר. נתונים עלובים.

אז מה מהם הוא ה"נכון"? אולי דרך אחרת?

[[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  15:24, 20 בדצמבר 2021 (IST)
:הספק ל-100 ק"מ. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 11:40, 23 בדצמבר 2021 (IST)
::[[הספק]] מודד צריכת אנרגיה רגעית. מה שנמדד ביחידות של [[ואט-שעה|kWh]] זה [[עבודה (פיזיקה)|עבודה]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:23, 23 בדצמבר 2021 (IST)
:אם אתה משווה מחיר, אתה צריך לחשב ישירות עלות ק״מ נסיעה. כלומר: אם נסעת 100 ק״מ ובסיום טענת את המיכל ב־5₪ (סתם מספרים עגולים מומצאים), הרי שהמחיר הוא 20 ק״מ\₪. המחיר הזה מושפע גם מעלות החשמל, ומחיר הק״מ במכונית דלק יושפע גם מעלות הדלק. המהדרין גם ישקללו במחיר את עלות התחזוקה של המכונית ושאר ירקות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:40, 23 בדצמבר 2021 (IST)
::נראה לי די ברור שזמן הטעינה לא רלוונטי. זמן הטעינה הוא פרמטר של נוחות משתמש, לא של צריכה.
::מה שכן, ישנה אפשרות שלישית למדוד.ץ הרי, כידוע לך, החשמל שמיוצר בלילה הוא חשמל "מבוזבז", ולכן חברת החשמל מעדיפה שתשתמש בו. לכן, במקומות מסויימים, יש מונה חשמל שעובד על בסיס שעתי, ובודק לא רק כמה חדמל צרכת, אלא גם באיזה שעות, וחשמל בשעות הלילה עולה לך פחות. את השיטה הזו אפשר ליישם גם במכוניות חשמליות, וכך המחיר שתשלם על הטענת הרכב ל400 קילומטר ישתה. לפיכך, לדעתי חישוב (כללי אובייקטיבי) של צריכת האנרגיה של שתי המכוניות צריך להתבסס של שאלות של אנרגיה (במקרה הקל - כמה ליטר דלק היה צריך בשביל ליייצר את החשמל למכונית שלך, ובמקרה האמיתי והנכון - כמה אנרגיה (שנראה לי מודדים בג'אול, אב לאני לא מומחה בזה) הן צורכות לקילומטר.
::אגב, גם השוואת המחירים היא לא מדוייקת, כיוון שכידוע מחירי הדלק גבוהים משוויו האמיתי בגלל ה[[בלו (מס]], שהוא מס מלאכותי שמטרתו (למיטב הבנתי) להפחית נסיעה ברכבים. אם כך, ייתכן שהמדינה דווקא תעלה את המחיר להטענת רכבים גם בחמשל, מתוך רצון לצמצם נסיעות. (ניתן לעשות את זה אם בשביל להטעין רכבים צריך עמדה רשמית ולא מספיק שקע סטנדרטי).[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ב • 13:16, 26 בדצמבר 2021 (IST)

== פנסיה: שקל היום - כמה נותן בעתיד? ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

נגיד שכיר+המעסיק הפקידו יחדיו שקל אחד לקרן הפנסיה. כמה כסף יהיה לו בקצבה בעקבות ההפקדה?

לצורך החישוב נניח שיש תשואה שנתית קבועה של 7% ושהשקל הופקד ביום ההולדת ה-37 של גבר שפורש בגיל 67. 

כמובן שהשאלה על שקל אחד היא לצורך החישוב. אם הפקיד 10,000 ש קלים אז נכפיל את התוצאה בהתאם, תוך כדי התחשבות במסים. [[מיוחד:תרומות/109.66.89.71|109.66.89.71]] 15:54, 20 בדצמבר 2021 (IST)
:1.07 בחזקת 30. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 17:58, 20 בדצמבר 2021 (IST)
:: לא הגיוני. לפי השיטה הזאת אם אדם מפריש 10,000 שקלים, הוא לא יקבל קצבה של 76,000 שקלים וקצבה כזאת אפילו מיליונרים לא מקבלים. אני חושב שהתבלבלת בחישוב. [[מיוחד:תרומות/109.66.89.71|109.66.89.71]] 18:38, 20 בדצמבר 2021 (IST)
:::מה שאסף כתב, חלקי 200 (חודשי פנסיה). בגס. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 20:07, 20 בדצמבר 2021 (IST)
::::הסבר ארוך יותר: אסף השני ענה כמה כסף יצטבר בקופה, והאלמוני הפך סכום הפקדה זה (10,000 ש"ח), לפי [[מקדם קצבה]] 200, לקצבה חודשית של 380 ש"ח. גם זה סכום גבוה, שנובע מתשואה שנתית לא ריאלית של 7%. תשואה ריאלת יותר, של 4% לשנה, תיתן קצבה חודשית של 162 ש"ח. הטיה נוספת בנתונים שהציג השואל היא משך החיסכון, שנע בטווח 0–37 שנים, כך שמשך החיסכון הממוצע רחוק מלהיות 30 שנה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 15:03, 25 בדצמבר 2021 (IST)
::::: [[משתמש:דוד שי|דוד]], מדוע אתה אומר ש-7% זה לא ריאלי? תשואות נומינליות בקרנות הפנסיה במסלולי מניות הן בסביבות ה-8-10% שנתית, ובהתחשב באינפלציה של כ-3%, יוצא שהתשואה הריאלית היא בסביבות ה-5-7%. האם אני טועה? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:15, 26 בדצמבר 2021 (IST)
::::::מסלול מנייתי הוא קצת בעייתי לחיסכון פנסיוני, בוודאי בשנים שלקראת הפרישה (הסיכון גדול מדי). האם תשואה ממוצעת של 8% היא לאורך שנים או בשנה טובה? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 15:01, 26 בדצמבר 2021 (IST)
::::::: המסלול המנייתי הוא תנודתי הרבה יותר, אבל כשמדברים על חיסכון של כ-30 שנה, אז התשואה מתכנסת יותר לתוחלת שלה (כן, יש סיכוי למשבר ואז באסה ממש). לפי [https://pensyanet.cma.gov.il/Parameters/Index פנסיה נט], יוצא שהתשואה שנתית '''ממוצעת ל-5 שנים''' של "איילון מיטב מקיפה - מסלול מניות" היא 9.82%. של "הפניקס פנסיה מקיפה - הפניקס מסלול מניות 	" היא 10.59% ושל "מגדל מקפת אישית מניות" היא 9.46%, "כלל פנסיה מניות" היא 10.03%. ככה שאני חושב שאפשר לצורך הערכה גסה להניח ~9-10% תשואה נומינלית.

== בועה ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם [[ביטקוין]] עולה על הגדרה של "[[בועה כלכלית|בועה]]"? [[מיוחד:תרומות/109.66.89.71|109.66.89.71]] 12:47, 22 בדצמבר 2021 (IST)

:[[הסולידית]] [https://twitter.com/hasolidit/status/1458020407743758340 הפסיקה לגחך על ביטקוין והתחילה לקנות]. אני עוד לא הצלחתי להבין למה צריך [[בלוקצ'יין]] ונרתע מהשקעה בנכסים שאני לא מבין. [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • י"ח בטבת ה'תשפ"ב • 13:56, 22 בדצמבר 2021 (IST)
::בלוקצ’יין זה לא רק ביטקוין. באופן כללי זה [[מבנה נתונים מבוזר]] שמאפשר לקבוצת משתתפים להסכים על תוכנו של [[ספר חשבונות]]. עדכנתי קצת את הערך [[בלוקצ'יין]] על [[הייפרלדג'ר]]. זה אוסף מיזמים שממומנים על ידי [https://www.hyperledger.org/about/members חברות רציניות] (רשימה מרשימה כזו לא מבטיחה שיצא מזה משהו, אבל מצביעה על כוונות רציניות). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:24, 22 בדצמבר 2021 (IST)
:::אגב, המטרה של hyperledger היא אחרת. היא רוצה להכניס את השימוש בבלוקצ'יין לשימוש מסחרי, למטרת שקיפות בתוך חברה ובין חברות. זה מתאים לרעיון של שרשרת אספקה. באופן הזה, זה כנראה יותר דומה לאתריום מאשר לביטקוין. אני חושב שיש שם גם חוזים חכמים. הייתי בהרצאה של IBM שעסקה בזה, שהיא אחת החברות שקשורות למיזם. זה היה בזום ויש לי את ההקלטה. זה אולי גם יכול לסייע בהרחבה של הנושא בוויקיפדיה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 10:56, 24 בדצמבר 2021 (IST)
מאמיר לרמה גבוהה עד כדי כך שהיא מנותקת מהשווי הכלכלי האובייקטיבי שלו זאת ההגדרה של בועה. לבלוקציין אין ערך אוביקטיבי כיום, כך שהוא לא יכול להיות בועה. [[מיוחד:תרומות/46.114.150.192|46.114.150.192]] 14:32, 22 בדצמבר 2021 (IST)

"בלוקצ'יין" היא רק שיטה טכנולוגית. היא לא מהותו של ביטקויין. באותה המידה אפשר היה לסחור בשרשראות DNA שאי אפשר לזייף או בניירות עם חתימה מקורית של ג'ון לנון. למה אני שואל אם זאת בועה: כי אם כל הכסף של מי שמוכר את נייר הערך מגיע אך ורק ממשקיעים אחרים, אז ערך השוק של הנייר לא משקף דבר פרט להיצע וביקוש. נגיד מחירו של יוגורט על המדף משקף את עלות חומרי הגלם, עלות היצור, לוגיסטיקה ועוד. מחירי היוגורט הם לא בועה כי מדובר במוצר שנקנה במטרה להיות נצרך. ביטקויין נקנה במטרה להיות נמכר, מתוך אמונה שלמה בכך שערכו עולה עם הזמן. אמונה מתגשמת כל עוד יש ביקוש. באותה המידה אפשר היה לסחור בבולים שיושבים עכשיו במוזיאון לונדון והמוזיאון מפעיל מערכת מתוחכמת מאוד מאוד שבה אדם יכול לקנות אחוזי אחזקה של הבולים. ולכן השאלה: האם זה נחשב לבועה? למה שלבלוקצ'יין לא יהיה ערך אובייקטיבי?
[[מיוחד:תרומות/109.66.89.71|109.66.89.71]] 14:47, 22 בדצמבר 2021 (IST)
:מחזק. באותה המידה אפשר יהיה לקנות זהב בתקווה למכור אותו: או לסחור בניירות עם תמונה של הנשיא (שגם להם אין ערך אובייקטיבי), בתקוווה שערכם יישמר: או להכים עם הבנק שהביטים שיש לו במחשב מייצגים את הרכוש שלי. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 10:30, 23 בדצמבר 2021 (IST)
:: אני לא מומחה, אז אביא את דעתו של אחד. [[סבר פלוצקר]] אומר כי ביטקוין הוא [[הונאת פונזי]]. <span>יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])</span> 20:27, 23 בדצמבר 2021 (IST)
:: נכון שגם ניירות עם תמונות של משוררים וגם זהב וגם סיביטים בבנק הם שער חליפין שאין לו משמעות בפני עצמו, אלא עניין של הסכמה בין יצרן, צרכן וספק. עם זאת, יש הבדל בין במצב בו החלפתי שעות עבודה שלי לביטים בבנק, מסרתי אותם לטובת ביטים בחשבון הבנק של מישהו אחר, שאני אקבל מוצר שלו לבין [[שיגעון הצבעונים]]: קניה של משהו חסר ערך כלכלי מתוך תקווה למכור אותו ברווח מבלי לנקוף אבצע.
[[קובץ:Pretzel.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[בייגלה]] מודרני עם שלושה חורים]]
:::שער חליפין של מטבע לאומי מייצג את העוצמה הכלכלית של משק אותה מדינה. שער חליפין של ביטקוין מייצג את הערך הכלכלי של החור בבייגל. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 08:32, 24 בדצמבר 2021 (IST)
::::לא יותר את ההציע והביקוש לסחר במטבע, שזה כנראה קשור לייבוא וייצוא סחורות, שזה יותר קשור לחוזק של תעשיות במדינה. כמו שבארץ, השקל מתחזק בגלל ההייטק, למרות שזה פחות מעיד על שאר הכלכלה בארץ. הטיעון שהמטבע הזה זה לסחור באוויר מתאים לכל מטבע, בין אם הוא נייר, מידע במחשב של בנק או ניירות ערך. מה שכן, לגבי מה הערך שהוא משקף אני מסכים. זה באמת לא משקף שום דבר, חוץ מהאמונה בערך של המטבע. אבל הרעיון של בלוקצ'יין הוא שימושי בהרבה מאוד נושאים, כשרוצים ביזור. לא רק מטבע, או NFT, או חישוב מבוזר כמו באתריום. אפילו הצבעה, חתימה על חוזים, הגרלות אפשר לעשות בצורה אמינה ושקופה בעזרת בלוקצ'יין. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 11:02, 24 בדצמבר 2021 (IST)

== "מוזס" ו"רעמזס" ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שמתי לב שבאנגלית שמו של משה ושמו של פרוע נשמעים דומים: מוזס ורעמזס. האם יש הסבר לזה?
:אני חושב שהקשר לא לגמרי ישיר. השם של [[משה]] נחשב לשם ממקור מצרי: פירוש השם „[[רעמסס]]״ הוא „בנו של [[רע (אל)|רע]]״. הסיומת „מסס״ היא „בנו של״. יש השערה שהשם „משה״ הוא שריד של שם דומה שממנו שרד רק הסיום. מקור השמות בשפות אירופיות הוא בשם ביוונית, Μωϋσῆς. שם זה נוצר, ככל הנראה, על ידי יהודים מיהודה או מצרים. לא ברור לי למה נוצרה הסיומת ודי ברור שהם לא התייחסו למשה כבן של מישהו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:30, 23 בדצמבר 2021 (IST)
:: לפי מה שכתוב ב[[ספר שמות]], את השם משה נתנה בת פרעה. ישנם שטוענים שמשה מגיע מאותו שורש של מסס (רע'''מסס'''), שפירושו בן, ומשה זה רק ההטייה העברית של המילה המצרית.

== מתי הזנות הוצאה מחוץ לחוק באירופה? ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

ידוע שבאימפריה הרומית הזנות היתה ממוסדת וחוקית. וידוע שחצי השני של המאה ה-20 אירופה התחילה בתהליכים של דה קרימנליזציה, לגיטימציה ומיסוד של הזנות.

זה אומר שבשלב מסוים הזנות היתה בלתי חוקית ובלתי ממוסדת.

אז באיזה שלב הזנות הפכה לבלתי חוקית בשטחי האימפריה הרומית לשעבר? באימפריה הביזנטית? [[מיוחד:תרומות/109.66.89.71|109.66.89.71]] 20:06, 23 בדצמבר 2021 (IST)
:זה קשור לחוקי הצניעות של הנצרות אז סביר להניח שאחרי המאה ה4 לספירה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 08:19, 24 בדצמבר 2021 (IST)

== מילון ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

יש איזה שהוא מילון אנגלי-עברי שמראים בו גם איך צריך להגות את המילים באנגלית? {{אלמ}}
:יש מילונים עם IPA. אני לא חושב שיש כאלה בעברית, מאחר ולצערנו לא מלמדים את זה בארץ. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 10:51, 24 בדצמבר 2021 (IST)
: יש גוגל טרנסלייט עם כפתור ההשמעה. <span>יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])</span> 20:36, 24 בדצמבר 2021 (IST)
::בוויקימילון האנגלי יש IPA ולעיתים גם קובץ השמעה. מוויקימילון העברי יש בחלק מהערכים קישור לתרגום בוויקימילון האנגלי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:49, 27 בדצמבר 2021 (IST)

==זיתים שחורים מקומטים==
לפעמים כשקונים זיתים שחורים, במיוחד "מעובדים" "פרימיום" מ"מעדניות" הם קצת מקומטים.

מה גורם לקימוט ולמה הם יותר טעימים לי מזיתים לא מקומטים? אולי זה כי טיגנו אותם? תודה, {{אלמ}}
:ריכוז מלח גבוה גורם להוצאת המים מהזיתים ולכן ה"בשר" של הזית שנשאר מצטמק לאחר שאיבד נוזלים. זו גם הסיבה שהוא יותר טעים כי הוא יותר מלוח. [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 17:03, 25 בדצמבר 2021 (IST)
:: יותר טעים? [[משתמש:המאו&#34;ר|המאו&#34;ר]] - [[שיחת משתמש:המאו&#34;ר|שיחה]] 15:25, 27 בדצמבר 2021 (IST)
:::על כך אמר [[מוחמד עלי (מתאגרף)|מוחמד עלי]]: "different strokes for different folks"; דהיינו: "כל אחד אוהב משהו אחר". [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] 🦔 [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  22:43, 28 בדצמבר 2021 (IST)

== כתבה פרסומית ראשונה על הקוביה ההונגרית במגזין מוניטין משנות  ה 80 שנכתבה ע"י נעמי לבנטל ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מחפשת את הכתבה הפרסומית שנכתבה על ידי נעמי לבנטל על הקוביה ההונגרית באחד מהמגזינים של  מוניטין מתחילת שנות ה 80
תודה
--[[מיוחד:תרומות/2A10:8002:496:0:D0FF:6B52:A8F3:54B8|2A10:8002:496:0:D0FF:6B52:A8F3:54B8]] 19:14, 24 בדצמבר 2021 (IST)נעמי לבנטל

== מקדשים נוצריים עם מפלצות ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שמתי לב שבכנסיות קתוליות יש על הצד החיצוני הרבה פסלים של מפלצות. 

מה הסיבה לזה?{{אלמ}}
:[[גרגויל]] (או [[גרוטסקה]])? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 01:08, 25 בדצמבר 2021 (IST)
::הגרגוילים על גבי הקתדרלות הגדולות של צרפת הם ככל הנראה תוצר-לוואי של כניסת הנצרות לאזור [[גאליה]] (צרפת), וסביר שמדובר במפלצות "אמיתיות" ([[פגאניזם גרמאני]]) שמקורן בתרבויות הקדם-נוצריות באירופה המערבית והמרכזית. המטרה העיקרית שלהם היתה להפחיד את ציבור המאמינים מחד, ולהרחיק שדים ורוחות-רעות (=קדם-נוצריות) מאידך. בנוסף, עיטור הכנסיות ובפרט הקתדרלות הקתוליות היווה סמל-סטטוס חברתי בימי-הביניים, וככל שהמבנה היה מקושט יותר ובעל פסלים רבים יותר - כך הוצגה הכנסייה כחזקה יותר, יוקרתית יותר וחשובה יותר. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] 🦔 [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  03:19, 28 בדצמבר 2021 (IST)

== הסכסוך הישראלי פלשתיני ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שלום למומחים. קולגה לא ישראלית שאלה אותי אתמול כמה שאלות, ולמרבה המבוכה לא ידעתי לענות עליהן, אז הבטחתי לברר ולחזור אליה עם התשובות. קראתי את הערכים הרלבנטיים ויש כמה נושאים שעדיין לא ברורים לי, אז אשמח אם תוכלו לעזור.

הבהרה חשובה - אני מבקש לא להפוך את העניין לדיון של ימין נגד שמאל, אלא רק לברר עובדות מוסכמות שאין עליהן מחלוקת.

1. ישראל זוכה לביקורת בגלל הסגר שהיא מטילה על רצועת עזה. איך יכול להיות שמצרים לא זוכה לביקורת ברמה כזאת למרות שגם הגבול בסיני סגור?

2. מדוע ישראל מציגה את הBDS כקמפיין לא לגיטימי? לפי הבנתי הBDS מוצג כאנטישמי, משום שהוא שולל את קיומה של מדינת ישראל. אני לא מבין מדוע העמדה הזאת, גם אם היא חריפה וקיצונית נחשבת לאנטישמית.  

3. בעניין ה"בעלות" על ארץ ישראל, כלומר ישראל בגבולותיה היום, הגדה ורצועת עזה.

א. האם לתוכנית החלוקה של האו"ם (החלטה 181) היה תוקף מחייב, או שהיא נחשבה להצעה לא מחייבת? אני מבקש להבין אם לעובדה שההצעה נדחתה ע"י המנהיגות הערבית היו השלכות משפטיות.

ב. מהם הטיעונים ההיסטוריים/משפטיים/דתיים/אחרים של הצד הפלשתיני כדי להצדיק את השאיפה ל"בעלות" על כל ארץ ישראל? (ודוק - בעלות על איזורים שלא נחשבו ערביים במובהק לפני הקמת המדינה). 


תודה רבה. [[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] - [[שיחת משתמש:יודה אווזי|שיחה]] 15:32, 25 בדצמבר 2021 (IST)

התשובה ל-2: ישראל לא אוהבת שמעבירים עליה ביקורת ובמיוחד לא כשזה פוגע באינטרסים שלה [[מש:ס.ג'יבלי|ס.ג'יבלי]] - [[שיחת משתמש:ס.ג'יבלי|שיחה]] - '''הצטרפו ל[[וק:סי|מיזם סין]]''' 18:52, 25 בדצמבר 2021 (IST)
:1. באופן רשמי, רצועת עזה הינה חלק מהרשות הפלסטינית ונמצאת תחת שלטון צבאי ישראלי, בדומה ליהודה ושומרון; העובדה שלמעשה המצב אינו כזה מטילה אשמה על אלו שאחראים לכך, בעיקר ישראל שבידיה הכלים לפעול בתוך הרצועה.
:2. על פי תפיסתה של ישראל, שהוכנסה לספר החוקים של כמה מדינות מערביות עקב שתדלנות ישראלית, שלילת זכותו של העם היהודי למדינה ריבונית (במשמעות של התנגדות לישראל כמדינה יהודית) נחשבת לאנטישמיות.
:3-ב. "איזורים שלא נחשבו ערביים במובהק" כמעט ולא היו קיימים לפני העליות הציוניות, אותן רואים הפלשתינים כחלק מפרויקט קולוניאליסטי שנועד לנשלם מאדמתם.
:מקווה שזה עוזר, ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 19:13, מוצאי שבת, כ"א בטבת ה'תשפ"ב (IST).

:תשובה לשאלה 2 לבקר את ישראל זו לא אנטישמיות לבקר '''רק''' את ישראל זו אנטישמיות [[משתמש:Gutter|Gutter]] • [[שיחת משתמש:Gutter|שיחה]] 20:27, 25 בדצמבר 2021 (IST)
::1. ישראל לא כובשת את עזה (הריבון בפועל ברצועה הוא ממשלת החמאס. הריבון להלכה הוא ממשלת הרשות הפלסטינית / ממשלת פלסטין). ישראל [[תוכנית ההתנתקות|יצאה מהרצועה]] בשנת 2005. החל משנת 2007  ישראל מטילה על רצועה עזה סגר, במשותף עם מצרים. מצרים מצליחה לשמור על יחסים פחות גרועים עם ממשלת החמאס. כמוכן, הגבול עם מצרים סגור לרוב, אבל יש שם מדי מעבר של אנשים (לא הרבה, אבל יש) ומדי פעם עוברות גם קצת סחורות. לרוב פחות מאשר מישראל. מצרים גם מוכרת לרצועה קצת חשמל.
::2. לא הבנתי. אנטישמיות היא התנגדות מהותית ליהודים. אפשר להיות נגד מדינת ישראל מסיבות שונות שלא קשורות ישירות להיותה מדינת היהודים. דוגמה היפותטית: אם מדינת ישראל מחרימה כל אפשרות של יבוא של קישוא סגול אליה, אפשר להתנגד למדיניות הזו גם בלי להיחשד באנטישמיות. באופן כללי יש מגוון סיבות שגורמות לאנשים להתנגד לישראל ולישראל נוח מאוד להציג את כולן כאנטישמיות. התוצאה היא חיזוק של אותם גופים שמתמקדים בהחרמת מדינת ישראל (BDS, מיזם שמטרתו החרמת מדינת ישראל, כשההשראה היא במידה רבה היחס לאפרטהייד בדרום אפריקה, מושך תשומת לב רבה מצד ישראל. מבחינת ישראל הוא הפך לשם גנרי של כל מי שמתנגד למדיניות ישראל מול הפלסטינים, מה שאינו נכון). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:38, 25 בדצמבר 2021 (IST)
::3א. ל[[החלטה 181]] היה תוקף מחייב. היא גם אושררה לאחר המלחמה ב[[החלטה 194]]. אבל הן ישראל והן ירדן התעלמו ממנה והיא נותרה אות מתה. נדמה לי ש[[החלטה 242]] הכירה בכך בפועל. כמה משמעויות ממנה:
::* ירושלים ובית לחם הן שטח בינלאומי. היא לא יכולה להיות בירת ישראל, אבל גם לא בירת פלסטין.
::* בגבול הסורי הייתה מחלוקת בין ישראל לסוריה בין [[הסכמי שביתת הנשק|קווי שביתת הנשק]] לקווי הארבעה ביוני (כלומר: המצב בשטח לפני [[מלחמת ששת הימים]]). להלכה לפי החלטה 181 מדובר על שטחים של המדינה היהודית. נדמה לי שזו אולי הנקודה היחידה שבה ישראל לא הצליחה להשיג את מלוא קווי החלוקה.
::* תוקם סוף סוף [[מדינת תל אביב]], גם אם ביפו.
::[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:38, 25 בדצמבר 2021 (IST)
על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. 1. ארגון ה[[חמאס]], השולט למעשה ברצועת עזה, הוא ארגון איסלאמי קיצוני, ששם לו בין מטרותיו את השבת "אל אקצא" לשלטון מוסלמי לאור ה"דיכוי" שמבצעת בו ישראל. במסגרת זו, הוא שואף להשמדתה של מדינת ישראל. לאור זאת, ישראל מונעת כניסת אמצעי לחימה לעזה בכל דרך, כולל דרך הים. וזה למעשה מה שמכונה "מצור".

2. הטענה העיקרית להיותו של הBDS אנטישמי היא התמקדותו בישראל דווקא, אף על פי שמדינות רבות "קודמות" לישראל בהפרת זכויות האדם.

3. א. היה תוקף. ב. הטענה העיקרית היא ש'''לפני''' שבאו היהודים הם שלטו בכל הארץ. טענה בעייתית, מפני שלא התקיימה פה אף פעם מדינה ערבית עצמאית, מאז כיבוש ממלכת היהודים שלטו כאן אימפריות.

בהצלחה עם ההסברה המורכבת. [[מיוחד:תרומות/2A01:6502:D597:31A8:5CFA:4C56:93E8:9278|2A01:6502:D597:31A8:5CFA:4C56:93E8:9278]] 22:03, 25 בדצמבר 2021 (IST)

הנושאים שאתה שואל עליהם הם מורכבים ו"פוליטיים" במובן שיש עליהם חילוקי דעות גם בחברה הישראלית, וכמובן בין הנראטיב הישראלי והפלסטיני, ובעולם הגדול ששניהם פונים אליו. לכן לא סביר שתמצא תשובות בוויקיפדיה העברית (שאמורה לכלול עובדות ולא דעות, גם אם זה לא תמיד מצליח).

אם אתה מחפש הסברים מעניינים שאינם מתיישרים עם הטיעונים הפוליטיים השחוקים של אף צד, אני ממליץ על ספריו של מיכה גודמן. לחלק מהשאלות שלך הוא מתייחס ב[https://www.osimhistoria.com/osim-politica/ep102-bds פרק של הפודקאסט "עושים פוליטיקה" בנושא ה-BDS]. [[משתמש:Laugh Tough|צחקשוח]] - [[שיחת משתמש:Laugh Tough|שיחה]] 15:23, 27 בדצמבר 2021 (IST)

== בין סגירת שערי המטוס להמראה ==

כשקונים כרטיס טיסה, כתובה עליו שעת ההמראה, אבל בפועל, המטוס לעולם לא ממריא בשעה זו. בשעה זו אולי נסגרים שערי המטוס והדיילות מורות לחגור את החגורות. אז המטוס מתחיל לנסוע לאט, ונוסע לאט במשך דקות ארוכות, ואז מאיץ, ואז פתאום מאט ולעתים אף עוצר, ואז שוב מתחיל לנסוע... בפועל עובר כחצי שעה עד שבאמת ממריאים. מה פשר ה"טקס" הזה?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1|2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1]] 21:21, 25 בדצמבר 2021 (IST)
:שעת ההמראה המתוכננת היא השעה המצויינת בתוכנית הטיסות השגרתית. בגלל שיקולים כאלה או אחרים - כגון תזמון המראות, זמינות נתיבים וכדומה, מצב המטוס, זמינות שירותי שדה וכדומה, שעת ההמראה עשוייה להשתנות. עכשיו בהקשר של תפעול המטוס על הקרקע. כאשר המטוס בשער, הוא לא יכול להניע, בשביל להניעו צוות קרקע צריכים לבצע דחיפה ולהעמיד אותו כך שהוא כן יוכל להניע. לאחר התנעה המטוס יכול להסיע לבדו למסלול ההמראה. ההסעה לשם יכולה לקחת כמה דקות, ובתלות במיקום השער יחסית למסלול, זה יכול לקחת יחסית הרבה זמן והמטוס עשוי להסיע במהירות גבוהה יחסית, כי הצד של המסלול שמשתמשים בו מוכתב על ידי הרוח בשדה – המטוס כמעט תמיד ימריא לתוך הרוח. כמו כן, המטוס הוא לא לבד בשדה ובו מסיעים כלי טיס אחרים, כאלה באותו מסלולי הסעה שלו או כאלה שחוצים את המסלול שלו. בגלל זה המטוס עשוי לעצור במהלך ההסעה בשביל להמתין למטוסים אחרים. בשדות תעופה מסויימים מסלולי הסעה חוצים מסלולי המראה, ולכן אם אלה נמצאים בשימוש, המטוס המסיע עשוי לעצור בשביל לתת למטוס אחר להמריא או לנחות. בנוסף, לרוב המטוס יעצור בתחילת מסלול לבדיקות אחרונות לקראת המראה ואז רק יאיץ וימריא, המגדל עשוי להורות למטוס להתיישר ולהמתין [על המסלול] לפני שהוא נותן אישור המראה וגם זה יכול לגרום להמתנה של כמה דקות.
:מקווה שזה עונה על השאלה. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 00:10, 26 בדצמבר 2021 (IST)
::בהחלט! תשובה מפורטת ביותר. אתה טייס?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1|2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1]] 08:20, 26 בדצמבר 2021 (IST)
:::לא ממש, יותר חובב תעופה. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 18:50, 26 בדצמבר 2021 (IST)

==פרזנטורית==
אני רואה שלטי חוצות שבהם [[רותם סלע]] רומזת שכדאי לעבור לבנק דיסקונט. אין לי ספק שסלע מבינה קצת יותר ממני בענייני בנקאות, הרי בחשבון העו"ש שלה עוברים סכומים שאני לא חולם עליהם, אבל בכל זאת, למה שאשתכנע מדבריה? האם עשתה סקר שוק? בחנה בעצמה עוד ארבעה בנקים והחליטה שדיסקונט הוא הטוב מכולם? ברור לי שאם הבנק, שכסף הוא המומחיות שלו, הסכים לשלם לה סכום עתק תמורת שירותה, יש בשירותה תועלת רבה, אבל מהי? מי יעבור לבנק דיסקונט בגלל שרותם סלע רמזה לו שהגיע הזמן לכך? גילוי נאות: במשך שנים אחדות היה לי חשבון בבנק דיסקונט, שהתנהל לשביעות רצוני. עברתי לבנק הפועלים כי הציע לי תנאים עדיפים, ולא בגלל הפרזנטורית הנאה שלו (לא יודע האם הייתה כזו). [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:16, 26 בדצמבר 2021 (IST)
:כמו מרבית הפרסומות, הן לא נועדו לדבר אל ההיגיון שלך, אלא אל ה[[איד]] שלך, וממנו אל התת־מודע. הפרסומת נועדה לגרום לך להסתכל עליה (ולכן מעוצבת בצורה מושכת עיניים, ועושה שימוש באלמנטים מהסוג של שחקניות/דוגמניות), ובפעם הבאה שלא תהיה מרוצה מהתנהלות הבנק שלך ותחשוב על מעבר בנק – אינסטינקט מסוים ידחוף אותך לברר מה התנאים בבנק הזה.
:זה בנוסף לשיקול הפשוט של פרסומות להראות נוכחות בשטח – גם קוקה קולה משקיעה הון בפרסום למרות שאין קיוסק בישראל שלא מוכר את מוצריה. [[משתמש:דגש|דגש]] - [[שיחת משתמש:דגש|שיחה]] 10:30, 26 בדצמבר 2021 (IST)

::האמת שגם אני חטאתי בהרהורים על הסכומים הנזכרים ברכילות אודות שכרה של סלע [https://www.ynet.co.il/economy/article/sy04mjctt] והגעתי למסקנה ששכרה נמוך מדי. בעוד שנים אחדות תוחלף גברת סלע בדוגמניות צעירות ממנה, כפי שכבר קרה בשעתו ל[[יעל בר זוהר]] ול[[איילת זורר]]. שנים אחדות של שכר שנתי של 850 אש"ח נדרשות לפרנס אותה במהלך כשבעים שנות חייה הנותרות, וזאת כשאחוזי התשואה הצפויים על חיסכון פנסיוני רחוקים מלהבטיח 4% תשואה שנתית כמו פעם. ו[[אל_תסתכל_בקנקן_אלא_במה_שיש_בו#המקור_לפתגם|כמאמר רבי יהודה הנשיא]]: "אל תסתכל בחוזה אלא במה שאין בו" - ביטחון תעסוקתי עד גיל גבורות. [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ב • 13:35, 26 בדצמבר 2021 (IST)

== כללים בפיזיקה מודרנית שסותרים את ההיגיון ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום.
אני מכיר (ותקנו אותי אם אני טועה) שלושה כללים בפיזיקה שסותרים את ההיגיון הטבעי האנושי: שניות הגל-חלקיק, אי-הודאות, בעיית המדידה.

כוונתי לכללים שלא מתיישבים עם ההיגיון, ושנראים להיגיון כמו 1+1=3.

האם יש כללים נוספים? האם אני צודק לגבי שלושת כללים אלו?
תודה אבי_ק [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A042:E4B9:4ED0:597D:16F:D70D|2A01:6500:A042:E4B9:4ED0:597D:16F:D70D]] 09:35, 26 בדצמבר 2021 (IST)
:אני מכיר כלל ב[[פיזיקה ניוטונית]] שסותר את ההיגיון הטבעי האנושי: ללא השפעת כוחות גוף ממשיך לנוע באותו כיוון ובאותה מהירות. זה סותר את האינטואיציה שלנו (ואת הקביעות של [[אריסטו]], לדוגמה). האינטואיציה שלנו התפתחה מתוך ההכרות עם הסביבה הקרובה שלנו והיא לא תמיד נכונה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:26, 26 בדצמבר 2021 (IST)
::תודה. אבל הדוגמא שלך היא לגבי סתירה לאינטואיציה. ולזה יש הרבה דוגמאות (הארץ לא שטוחה, האוויר מלא חיידקים, החומר מורכב מחלקיקים שנעים כל הזמן וכו'). אני מחפש סתירות לחוקי ההיגיון הבסיסיים. כמו בדוגמאות הנ"ל, למיטב הבנתי. תודה אבי_ק [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A042:E4B9:4ED0:597D:15F:7349|2A01:6500:A042:E4B9:4ED0:597D:15F:7349]] 10:59, 26 בדצמבר 2021 (IST)

:אין שום סתירה לחוקי ההיגיון. קשה עד בלתי אפשרי להבין פיזיקה קוונטית בלי לעבור קורס מסודר. אותם כללים ששולפים מתוך הקורס ומנתקים מהקשרים יכולים להישמע לא אינטואיטיביים (כמו [[דואליות גל-חלקיק]] או [[עקרון האי-ודאות]] ובעיקר [[החתול של שרדינגר]]) אבל אין בהם סתירה ל[[לוגיקה מתמטית]]. במכניקת הקוונטים יש עד היום דברים שלא זכו לאינטרפרטציה מוסכמת על הכל (לדגומה [[קריסת פונקציית גל]]) אבל אין פה פגיעה ב[[חוק האי-סתירה]]. נכון שזה נוגד את האינטואיציה שלנו שמיקומו של חלקיק לא מוגדר היטב (אנחנו רגלים לזה שכדור קשיח נמצא בנקודה מוגדרת כלשהי) וקשה לנו להבין איך אינספור תהליכים אקראיים מתחברים לתהליך דטרמיניסטי לחלוטין (ובכלל קשה לשכל שלנו עם אקראיות). אבל אין פה [[סתירה (לוגיקה)|סתירה]]. סתירה היא מצב שבו הנחת טענה א', הסקת מספר מסקנות מא' והגעת למסקנה שא' שגוי.
: פרדוקס [[החתול של שרדינגר]] הוא סתירה בכיבול שבה אובייקט כלשהו מקבל שתי תכונות הסותרות זו את זו. אבל זוהי אינטרפרטציה (ולא דווקא המוסכמת ביותר) שנועדה להבהיר את עקרונות [[פרשנות קופנהגן]] לפיה חלקיק נמצא בשני מצבים סותרים אחד את השני '''כל עוד לא התבצעה''' מדידה בפועל. הסבר קצת פחות "מיסטי"  הוא שחלקיקים נמצאים במצב "לא מוגדר" כל עוד לא התבצעה מדידה. מה זה "לא מוגדר" קשה להגדיר. אבל ברגע שהתבצעה כל מדידת מצב מכל מסוג שהוא -  החתול יהיה רק חי או רק מת. בלי שום מצבי ביניים ודברים בלתי מוגדרים. ועזוב את הפרשנות ההזויה סטייל "[https://youtu.be/sEVEKL1Fbx0 דוקטור קוונטום]" - אין קשר לתודעה. הניסוי פועל גם עם מכשירים טיפשיים ביותר כמו לוח עץ וסרגל. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:55, 26 בדצמבר 2021 (IST)
::לגבי החלק האחרון, אוסיף שיותר מזה - הרי אם היתה איזו-שהיא השפעה ל"תודעה" (מה זה בכלל?) על הניסוי של החתול, הרי שעד שהחוקר היה פותח את התיבה, הניסוי כבר היה מבוצע הרבה קודם, על ידי לא אחר מהחתול עצמו... הרי במה שונה תודעתו של שרדינגר מתודעתו של החתול? {{חיוך}} חוסר היגיון במדע מגיע בדרך-כלל מאנשים שמעולם לא למדו פיסיקה, מתמטיקה או ביולוגיה - ומנסים להיאחז באיזה ציטוט אקראי של אב-מייסד כדי "להוכיח" דברים שלא קשורים בשום דרך או צורה לתורה המדעית. כך נולד "[[אלוהים לא משחק בקוביות#הוצאה מן ההקשר|האלוהים האישי]]" של איינשטיין, וכך למרבה הצער גם נולדו כל מני "תאוריות תפקיד התודעה" במכניקת הקוונטים. זו תעשייה שבמקרים רבים (בעיקר במכירת ספרים) מגלגלת הרבה מאוד כסף. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] 🦔 [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  03:02, 28 בדצמבר 2021 (IST)

== חדק של פיל ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מהו גובהו המקסימלי של חדק הפיל?????

* הכוונה לאורכו או לגובהו מעל פני הקרקע? [[משתמש:LXNDR|LXNDR]] - [[שיחת משתמש:LXNDR|שיחה]] 11:49, 26 בדצמבר 2021 (IST)

==מרחב שמכיל רק קוונט אחד==
נניח שישנו מרחב פיזיקלי אין סופי שכל האנרגיה שיש בו היא קוונט אחד, זהו אין כלום חוץ מזה.

האם במרחב כזה הקוונט הזה פשוט יופיע ויעלם במקומות שונים בלי סוף בצורה רנדומלית? תודה {{אלמ}}
: לא. ראשית היחיד של קוונטה זה לא "קוונט", זה קוונטום. שנית: [[פוטון]] בוואקום שהוא קוונטום של אור מתפשט במהירות האור ולא " מופיע ויעלם במקומות שונים". המיקום שלו לא ניתן לחיזוי במדויק, אבל הוא אינו מופיע ונעלם. נגיד ככה: אם תשים ברדיוס של שניית אור אחת גלאים מסביב למקור שפולט פוטון בודד, אז כעבור שניה אחרי הפליטה רק אחד מהם יזהה שפוטון פגע בו. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:48, 27 בדצמבר 2021 (IST)
::
::הי!
::
::מה זה "היחיד של קוונה"?
::
::אני חושב שבקוונט התכוונתי למעשה ל"פלקצואציה". אם אני לא טועה פלקאוציה בחיים איננה פוטון, נכון? {{אלמ}}
:::טעות הקלדה. "קוונטה" זה רבים. "קוונטום" זה יחיד. פוטון אינו פלוקטואציה קוונטית, אלא קוונום של קרינה אלקטרומגנטית. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:56, 27 בדצמבר 2021 (IST)
:אומנם אי אפשר להסביר את היקום בעזרת קוונטום בודד, אבל (לפחות מתמטית ומחשבתית) ניתן לתאר את היקום בעל [[אלקטרון]] בודד, "הנע קדימה ואחורה ב[[זמן]]" (בעזרת [[סופר-סימטריה]]). למרבה הצער, לא נראה שיש לזה שימוש פרקטי בחיי היומיום, אבל עדיין מגניב לחשוב על זה. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] 🦔 [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  02:46, 28 בדצמבר 2021 (IST)

==קריאת דף HTML ארוך==
אני קורא דף HTML ארוך (למשל [https://benyehuda.org/read/7740 דף זה]), ורוצה לסמן לעצמי שהגעתי לשורה מסוימת, כדי שכשאחזור לדף זה במועד מאוחר יותר אוכל להמשיך מהמקום שבו הפסקתי (כמו לשים סימניה בספר מודפס). אני מכיר את הטכניקה של הוספת {{משמאל לימין|<nowiki>#:~:text=</nowiki>}} בהמשך ה-URL, אבל זה מייגע. האם יש דרך לעשות זה בקליק או שניים (במחשב וגם בסמארטפון)? תודה, [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 17:44, 26 בדצמבר 2021 (IST)
:בכרום יש אפשרות לסמן טקסט ולהפוך אותו לקישור, כך שלחיצה על הקישור תפנה מיד לטקסט המסומן (ראה [https://www.androidcentral.com/how-directly-link-highlighted-text-google-chrome כאן]). את הקישור אפשר אח״כ לשמור במועדפים. [[משתמש:Little Savage|עמרי]] • [[שיחת משתמש:Little Savage|שיחה]] 17:57, 26 בדצמבר 2021 (IST)
::תודה, בדיוק מה שרציתי. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 18:44, 26 בדצמבר 2021 (IST)

==בעיות סבירות עם פתיחת חשבון בנק נטול-סניף אונליין==
אני חושב לפתוח חשבון בנק אצל אחד הבנקים הגדולים בישראל אבל לא בשיטה ה"ישנה" של הגעה לסניף עם חשבון שקשור לסניף הספציפי אלא בשיטה ה"חדשה" של התקנת אפליקציית נייטיב של הבנק על הסמארטפון וביצוע שיחת וידאו עם בנקאי מתוך האפליקציה, לאישור הפתיחה.

אני מניח שהשיחה עם הבנקאי תהיה מוקלטת ותישמר במאגרי המידע של הבנק. זה שהשיחה מוקלטת יכול קצת להרגיז כי אם השיחה לא חלקה או אפילו הופכת קונפליקטית מכל סיבה שתהיה אף אחד לא ירצה שיישמר תיעוד של זה, אבל נניח ונסלח לבנק על זה, איזה בעיות יכולות להיות בתהליך כזה מעבר לכך?

לאיזה בעיות פרטיות\אבטחת מידע\באגים להתכונן נפשית? תודה, {{אלמ}}

==האם פלקצואציות קוונטיות מתרחשות רק בסביבה הנקראת "וואקום"?==
אם כן, מדוע? {{אלמ}}
:לא. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 17:05, 27 בדצמבר 2021 (IST)
::אם הכוונה ל[[שזירה קוונטית]] (Entanglement), אז לא, היא קוראת כל הזמן בכל מקום ביקום (ומעניינת במיוחד ב[[אופק אירועים]] של [[חור שחור|חורים שחורים]]). מלבד זאת, הבעיה היא שלפי [[תורת השדות הקוונטית]], אין בנמצא ביקום ואקום (היקום כולו שזור בשדות קוונטים), ולכן שום דבר לא יכול לקרות שם. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] 🦔 [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] - [[חיסון נגד COVID-19|צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!]]  02:39, 28 בדצמבר 2021 (IST)
:::אני מניח שהכוונה לזה {{אנ|Quantum_fluctuation}} [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 10:47, 28 בדצמבר 2021 (IST)
::::הן מתרחשות בכל מקום רק שבסביבה רועשת בלתי אפשרי למדוד אותן. ובכל זאת כן מדדו, וזה מוזכר [[:en:Quantum fluctuation|בערך האנגלי]] (בסוף הפתיח). &rlm;- [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave Partirà]]&rlm; 12:08, 28 בדצמבר 2021 (IST)
:::::התשובה "לא" עונה לשאלה שבכותרת - "האם פלקצואציות קוונטיות מתרחשות רק בסביבה הנקראת "וואקום"?". [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 13:18, 28 בדצמבר 2021 (IST)
::::::נכון, תיקנתי את עצמי. &rlm;- [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave Partirà]]&rlm; 15:07, 28 בדצמבר 2021 (IST)

==CRM לעומת POS==

Customer Relationship Management

לעומת

Point Of Sale

האם יש מונח לתוכנה המהווה שילוב שלהן? האם שילוב שלהן הוא מימוש הגיוני בכלל? 

בתודה, סמיאלי
:מדובר על שני מושגים מתחומים שונים. תוכנת [[CRM]] שומרת מידע על לקוחות ומאפשרת להשתמש בו בצורה נוחה ומועילה (וגם בצורה מעצבנת בתוכנות עם ממשק נוראי). תוכנת [[w:Point of Sale]] (מה צריך להיות שם הערך בעברית?) היא, כהגדרתה, התוכנה שרצה על מחשב בעמדה של מוכר. תוכנה כזו יכולה גם לקבל מידע על לקוחות ממערכת CRM. אבל היא צריכה לעשות כל מיני דברים אחרים (לדוגמה: לדעת לזהות פרטים שנמכרים ולחייב בצורה נכונה את אמצעי התשלום הנכון). במידע מתוכנות CRM משתמשים גם במקומות רבים אחרים (לדוגמה: כל נציג מכירות מעצבן שמתקשר אליך או נציג שירות שמעצבן אותך כשאתה מתקשר אליו משתמש בתוכנה שיש לה מידע עליך דרך מערכת CRM). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:04, 28 בדצמבר 2021 (IST)

האם יש תוכנה שהיא גם CRM וגם POS? {{אלמ}}

== שנים במקרא ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

א) מה האירוע ההיסטורי האחרון בתנ"ך?

ב) באיזו שנה עברית נולד משה?



אפשר הסבר מה זה אומר מה שכתוב בערך הזה? https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%AA
:א. לפי הכתיב: [[ספר עזרא]] ו[[ספר נחמיה]] מזכירים את חנוכת [[בית המקדש השני]]. [[ספר חגי]] ו[[ספר זכריה]] מתרחשים קצת קודם לכן וספר [[מלאכי]] מתרחש בתקופה לא ברורה בתחילת(?) ימי בית שני.
:לפי המחקר: מקובל במחקר ש[[ספר דניאל]] רומז על מאורעות שונים עד ימי [[גזירות אנטיוכוס]].
:ב. [[משה]]: לפי מדרש סדר עולם: נולד בז' באדר ב'שס"ח. זהו התיארוך המסורתי.
:ג. אפשר לכתוב <nowiki>[[הפרעת חרדה מוכללת]]</nowiki> ואז מתקבל הקישור [[הפרעת חרדה מוכללת]]. אין לי מה להוסיף על מה שכתוב בערך. 
:[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:18, 28 בדצמבר 2021 (IST)

== מונח גאוגרפי למפגש בין שטח עירוני לטבע ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שלום, זכור לי מונח שצוין בסדרה שראיתי (עמוק באדמה) שבה הדמויות טיילו במקום הררי בארה"ב, ושמסתיים בתוך העיר או משקיף עליה ואז אחת הדמויות ציינו את המונח למפגש הזה. לא הצלחתי למצוא את השם לאחר חיפושים רבים.
תודה, [[מיוחד:תרומות/147.236.158.6|147.236.158.6]] 21:50, 28 בדצמבר 2021 (IST)

==הוראת מתמטיקה==
האם מוטב ללמד ילדים חילוק פשוט לפני כפל?
למשל דרך חילוק 20 ממתקים ל-10 ילדים כולל חציית כל ממתק לחצי, רבע, שני רבעים, שלושה רבעים ושליש ומכאן גם ללמד מונחים כמו חמישית עד עשירית שיסייעו לילדים מאוחר יותר בהבנת מושג המאית/אחוז? תודה {{אלמ}}
: מה אתה מתכנן להרוויח מלדבר על חלוקת 20 ממתקים ל-10 ילדים לפני שדיברת על כך שאם לכל אחד מעשרה ילדים יש שני ממתקים אז לכולם יחד יש 20? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 12:47, 31 בדצמבר 2021 (IST)
::אני מבין שחילוק יותר פרקטי ממסקנת הכפלה "מופשטת" ולכן עקרונית עדיף להתחיל איתו. {{אלמ}}
:::חלוקה היא פעולה מורכבת יותר מבחינה קונספטואלית. היא דורשת הבנה של "חלקים שווים" (לדגומה יש מלא דרכים לא שוויוניות לחלק 20 סוכריות ל-10 ילדים) וישר מעלה שאלה של איזה מספר ניתן לחלק באופן הוגן ואיזה לא ופותחת שני מסלולי חשיבה חדשים: שברים פשוטים וחילוק עם שארית. חלוקה בפני עצמה היא קפיצה מחשבתית לא קטנה.
::: כפל הוא "חיבור משודרג". כלומר זה פעולה שנועדה לקצר תהליכי חיבור מונוטוניים כמו 3+3+3+3 והיא פעולה שקל מאוד מאוד להסביר למי שכבר הבין חיבור. זה קונספט פשוט יותר והרבה יותר הגיוני ללמד ילדים כפל לפני חילוק. 
::: שלא נדבר על זה שמבחינה דידקטית, אחרי שילד למד את לוח הכפל הוא ידע לזהות מספרים שהם כפלות שלמות של מספרים שהוא כבר מכיר, דבר שיקל מאוד על הפנמת החילוק ומהווה את הכלי המרכזי למציאת פתרון. ילד שלא מכיר לוח כפל לא ידע איך לחלק את  45 ל-9. זה לא יתכן כלום. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:39, 2 בינואר 2022 (IST)

== ערך בעברית ששמו מוכר באנגלית ==

נתקלתי בכמה מקומות בקישור האדום "[[פלנד פרנטהוד]]" כמו שרבים מכנים את הארגון. קיים ערך "[[הורות מתוכננת]]" אבל הוא לא עולה בחיפוש בויקי או בגוגל אם מחפשים בעברית את שם הארגון (מה שנראה לי מאד אינטואיטיבי, במיוחד עבור מי שאינו יודע מה משמעות המילים\לתרגם). לכן אפשר לטעות ולחשוב שאין ערך כזה. האם כדאי לשנות את שם הערך לשמו המקורי של הארגון ולהסתפק בתרגום בתוך הערך? בכל מקרה כדאי לאחד בין הדפים ואני לא יודעת איך לעשות זאת לכן מפנה זאת למומחים. תודה. [[משתמש:ראומה ראמן|ראומה ראמן]] - [[שיחת משתמש:ראומה ראמן|שיחה]] 21:24, 30 בדצמבר 2021 (IST)
:אני רואה שבעקבות השאלה יצר אלמוני [[ויקיפדיה:הפניה|הפניה]]. בחיפוש שלי, דף הוויקיפדיה [[הורות מתוכננת]] הוא תוצאה ראשונה בחיפוש. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:24, 31 בדצמבר 2021 (IST)

== תנ"ך באנגלית ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
התחלתי לקרוא את התנ"ך באנגלית, וכבר בתחילתו שמתי לב שהמילה "ארץ ב"את השמים ואת ה'''ארץ'''" נשארה כמילה עברית רק באותיות אנגליות. מישהו יודע למה?

ואגב, מישהו יודע על תנ"ך באנגלית קלה?

 - In the beginning God created the heavens and the earth.H776. יש דימיון בין המילה האנגלית לבין המילה העברית - ארץ-

בלטינית התרגום הוא -11In principio creavit Deus caelum et —terram— 2
: תודה. ולגבי תנ"ך באנגלית קלה?
:המילה שיש שם היא earth, ומשמעותה בעברית היא אדמה או שמו של כדור הארץ. חוץ מדמיון חלקי בצליל אין קשר בינה לבין המילה העברית "ארץ". [[משתמש:2Usernameless|Usernameless]] - [[שיחת_משתמש:2Usernameless|שיחה]] 14:37, 31 בדצמבר 2021 (IST)
:יש בוויקיספר האנגלי [[s:en:Bible|מספר תרגומי תנ״ך לאנגלית]]. נראה לי שכמה מהמאוחרים יותר שם הם באנגלית קלה ולא באנגלית הארכאית של [[תרגום המלך ג'יימס]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:14, 31 בדצמבר 2021 (IST)

==האם נדל"ן פרטי בעולם מועט אסונות טבע ומועט מלחמות פירושו אינפלציה?==
הרי כל מי שקונה רוצה למכור ביותר יקר והדבר יגרום אינפלציה, כלומר, עליית המחירים לא תהיה רק אין סופית בתחום הדיור אלא גם אין סופית בתחומים אחרים כי כולם מתבססים על דיור שהוא ההוצאה הכספית הבסיסית ביותר. {{אלמ}}
:[[אינפלציה]] היא תוצאה של הדפסת כסף ואינה קשורה לנדל"ן. גם הטענות שלך כי "כולם מתבססים על דיור" ו"דיור הוא ההוצאה הכספית הבסיסית ביותר" חסרות בסיס. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 17:59, 31 בדצמבר 2021 (IST)
:כל (כמעט. לדוגמה: לפי [[חוקי מרפי|מרפי]]: כולם חוץ ממני). מי שמחזיק בבעלותו דירה יכול למכור אותה במחיר יקר יותר מכיוון שיש ביקוש מספיק. כלומר: יש מי שמוכנים לשלם על הדירה מחיר גבוה יותר. זה לא חוק טבע אלא נובע מסיבות שונות (לדוגמה: יש הרבה אנשים שרוצים לגור באזורים שונים. יותר מכמות הדירות שזמינות שם. אבל גם זה לא חוק טבע. למה זה קורה? ולמה הביקוש רק עולה?) [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:04, 31 בדצמבר 2021 (IST)
::האם צדיק [[משתמש:עמית אבידן]] שאינפלציה לא קשורה לנדל"ן? לגבי הטענה הראשונה, למה חסרת בסיס? הרי אם הדיור עולה, הכל עולה. {{אלמ}}
::::מחירי הדיור עולים בישראל בשנים האחרונות. אבל מדובר על עליה מסדר גודל של אחוזים בודדים בשנה. לכן לא מדובר על עלית מחירים שסוחבת בצורה משמעותית את כל מחירי המשק. יש כל מיני שינויים שמשפיעים על עלות המחיה. לדוגמה: היה הליך מתמשך של ירידת מחירים בתחומי האלקטרוניקה מסיבות שונות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 00:29, 1 בינואר 2022 (IST)
:::כשאני כותב שטענה היא חסרת בסיס, המשמעות היא שהיא לא מתבססת על שום דבר, למעט אולי תחושותיו האישיות של הכותב, וזה לא נחשב. כך גם הטענה כי "אם הדיור עולה, הכל עולה" (תתפלא, אבל בין מחירי קניית דירות ומחירי שכירות יתכן דווקא קשר הפוך, ראה למשל המחקר החדש [https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/6-6-21.aspx הזה] של בנק ישראל). בפועל, לא תמיד יש בהכרח קשר בין סקטורים כלכליים שונים, ותנודות מחירים בסקטור מסויים לא בהכרח משפיעות על סקטורים אחרים, בטח שלא על כולם. על העובדה הזאת (וזו באמת עובדה) מתבסס כל הרעיון של פיזור השקעות, שכן אם הייתה תלות ישירה בין הסקטורים השונים, ובראשם הנדל"ן, כל מי שמבין בכלכלה היה שם את כל הביצים בסל של הנדל"ן, וחסל. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 10:16, 1 בינואר 2022 (IST)
::::אינך יודע על מה היא מתבססת, כמובן שבשביל ויקיפדיה צריך מקור. גם אם ככל שמחירי דירות עולים כך מחירי שכירתן יורדים ייתכן שזו אקספציה למצב רחב יותר בו אכן ככל שמחירי דירות עולים כך כל המחירים במשק עולים. {{אלמ}}

===[[פיזור מחירים]]===
אפשר הסבר? תודה, {{אלמ}}

== אקטיביזם שיפוטי או שפיטה אקטיבית? ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מבחינה לשונית, מדוע אומרים "אקטיביזם שיפוטי" כאשר הנושא הוא השיפוט ולא האקטיביזם? לכאורה מתבקש להבין כאילו יש כמה סוגי אקטיביזם ואחד מהם הוא האקטיביזם השיפוטי. האם לא נכון יהיה לומר "שפיטה אקטיבית" בניגוד ל"שפיטה מרוסנת"? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 18:16, 31 בדצמבר 2021 (IST)
:אקטיביזם שיפוטי הוא רק אחד מסוגי האקטיביזם הקיימים. יש אקטיביזם אזרחי, אקטיביזם סביבתי, אקטיביזם חקיקתי ועוד [[מש:ס.ג'יבלי|ס.ג'יבלי]] - [[שיחת משתמש:ס.ג'יבלי|שיחה]] - '''הצטרפו ל[[וק:סי|מיזם סין]]''' 18:27, 31 בדצמבר 2021 (IST)
::ובכל זאת כשמציינים אקטיביזם שיפוטי הדיון יהיה כמעט תמיד על צורת השיפוט - הנושא כאן הוא השיפוט ולא האקטיביזם. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 19:39, 31 בדצמבר 2021 (IST)