הצגת המקור של הדף "Testwiki:הכה את המומחה/ארכיון322"

{{ארכיון הכה את המומחה}}
== הצפת נהר בעיראק בנפט ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


לפני כעשור קראתי במאמר של עיתונאי ישראלי (אולי זה היה בן דרור ימיני?) שדאעש הציפו בנפט את אחד משני הנהרות הגדולים של עיראק- הפרת או החידקל. לכאורה, חתיכת אירוע היסטורי- הרי מדובר בחיסול מקור המים של מיליוני בני אדם וכמובן הכחדה המונית של בעלי חיים. אבל למעט אותו אזכור קצרצר, לא שמעתי עוד על המקרה. מישהו שמע על זה משהו?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:306C:F9F9:87B0:113A:F513|2A00:A040:196:306C:F9F9:87B0:113A:F513]] 16:58, 6 במרץ 2023 (IST)

:בשנת 2016 כתב אלכס פישמן: "כבר חודשים נערכת מוסול למתקפה הגדולה. אנשי דאעש הציפו את נהר החידקל החוצה את העיר ואת יובליו בדלק, והם יציתו אותו ברגע שהכוחות היבשתיים ינסו לחדור אל תוך העיר". מקור: {{ידיעות אחרונות|אלכס פישמן|על לוע הר הדאעש|4868528|20 באוקטובר 2016}}. [[משתמש:בר|בר]] 👻 [[שיחת משתמש:בר|שיחה]] 19:48, 7 במרץ 2023 (IST)
::אכן זה המאמר שהתכוונתי אליו. אז זה באמת קרה?? מישהו יודע מה קרה עם זה? מה הנזק? כמה בני אדם מתו מרעב? כמה ואילו בעלי חיים נכחדו? איך ייתכן שאף אחד בעולם לא דיבר על אירוע בסדר גודל כזה?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:306C:B1D8:9F42:17EB:BCBF|2A00:A040:196:306C:B1D8:9F42:17EB:BCBF]] 00:09, 8 במרץ 2023 (IST)
:::כנראה ששפכו מעט בנזין ורצו להצית אותו. אם לא היה מעקב בכלי התקשורת ככל הנראה מדובר באיום סרק או ששפכו ממש מעט דלק וזה לא עשה שום דבר רציני [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 12:12, 11 במרץ 2023 (IST)
:::::  בויקיפדיה העברית יש ערך על [[טרור אקולוגי]]. כאן כתבתי ערך על [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9D התייבשות נהרות ואגמים] - שהיא תופעה הרבה יותר משמעותית ועקבית (מתרחשת גם בארצות הברית לדוגמה) . התייבשות כזו גדלה עם השנים - בעיקר עקב  גידול אוכלוסין והגדלת טביעת הרגל המימית (בעיקר לשם צריכת מים לחקלאות) וכן בגלל הקמת סכרים ושינוי אקלים.
:::::בדרך כלל חדשות חוץ תופסות הרבה פחות מקום , כך שאנו יכולים לפספס ידיעה על אסון או תהליך הרסני במדינות אחרות. (זה הרסני כאשר תהליך דומה פוגע במדינה שלנו). ההדחקה והתעלמות חזקה יותר כאשר יש בעיה במדינה עניה או דיקטטורית - בגלל שיש לנו מראש פחות אמפתיה למדינה , מבחינת העיתונות מדובר ב"כלב נשך אדם" ולכן פחות מעניין לדבר על זה.  [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] - [[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]] 07:06, 4 באפריל 2023 (IDT)

== רכישת קרנות סל ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


כאשר רוכשים קרנות סל ישנן מספר אפשרויות: הגבלת שער LMT, הגבלת שער בפתיחה LMO, שער שוק MKT, מיידי והכל FOK, מיידי או בטל IOC.

אני רוצה פשוט לקנות, לא להמר/לחש. כלומר לקנות ניירות ערך בסך 1000 שקל נגיד. מה אני צריך לבחור בשביל זה? ניסיתי "MKT" אבל זה עונה לי "הוראות עתידיות מחייבות מגבלת מחיר". איזה מגבלת מחיר? אני רוצה פשוט לרכוש את קרן, במחיר שהיא עולה. [[מיוחד:תרומות/192.114.1.67|192.114.1.67]] 17:42, 6 במרץ 2023 (IST)

:תן לימיט שלהערכתך יתפוס (למשל +15%). [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 20:36, 6 במרץ 2023 (IST)
::אין לנו ערך על [[הוראה עתידית]]. יש ערך שמתייחס לנושא? אני מנסה להבין על מה מדובר. האם המגבלות מתייחסות להוראה עצמה? כלומר, נתתי הוראה עכשיו לקנות את נייר הערך כאשר יחידה שלו עולה עשרה שקלים, אבל כאשר ההוראה תבוצע, הוא עשוי לעלות תשעה או אחד עשר שקלים. למה ההוראה לא מתבצעת „מיד״ (תוך כמה שניות או תוך כמה דקות)? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 20:55, 6 במרץ 2023 (IST)
:::@[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]]: קרן סל דומה למניה, כלומר נסחרת בבורסה ושערה משתנה במהלך המסחר. כמו שאי אפשר לקנות מניה במהלך המסחר ללא מתן לימיט, כך גם בקרן סל. זו לא קרן נאמנות ששערה נקבע פעם אחת בסוף יום מסחר. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 00:15, 7 במרץ 2023 (IST)
:::: אז איך קונים אותה? המשימה היא: לקנות קרנות סל בסך 1000 ש"ח, למה סתם לסבך?. שיחידתה את תעלה כמה שזה עולה, אני רוצה שיצא 1000 ש"ח חשבון. אין להם מחשבון שם שיכול לעשות את ההמרה בעצמו? [[מיוחד:תרומות/109.253.187.204|109.253.187.204]] 18:08, 7 במרץ 2023 (IST)
:::::תקנה בשעות המסחר, תן לימיט אחוז אחד מעל השער הנוכחי. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 23:02, 7 במרץ 2023 (IST)

== משפחתו של קוואמה נקרומה ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ב[[קוואמה נקרומה#משפחתו]], כתוב: {{ש}}
"ב-31 בדצמבר '''1957''', נקרומה נישא לפאטיה...חיה עם נקרומה בגאנה עד להפיכה שהדיחה את ממשלתו בשנת 1966, בעקבותיה חזרה למצרים עם '''ילדיה''' וגידלה אותם לבדה...בנו הבכור, פרנסיס, נולד בשנת '''1932'''." (ההדגשות שלי){{ש}}
ממה שהבנתי מהערך האנגלי, פרנסיס נולד ב1962. אבל לא הבנתי מי אמו, ומה כתוב על ילדים נוספים (אני לא טוב באנגלית)--[[מש:שלום1234321|שלום1234321]] • [[שמש:לבריאות1234321|אפצי]] • [[שמש:שלום1234321|שיחה]] • י"ד באדר ה'תשפ"ג 10:21, 7 במרץ 2023 (IST)
: שנת הלידה של פרנסיס כבר תוקנה בערך, לשנת 1962 (פאטיה היא מי שנולדה ב-1932). לפי הערך באנגלית, נולדו להם 3 ילדים משותפים: ג'אמל {{אנ|Gamal Nkrumah}}, סאמיה {{אנ|Samia Nkrumah}}, סקו (Gamal (born 1959), Samia (born 1960), and Sekou (born 1963).). מלבד הילדים הללו, ישנו בן נוסף בשם פרנסיס, בן נוסף בשם Onsy Anwar Nathan Kwame Nkrumah, שלו אמא מצרית - וששאר ילדיו של קוואמה טוענים שאינו בנו של קוואמה, ובת נוספת בשם אליזבת. מקורות אפשר למצוא בערך באנגלית.

== מחירי הדלק ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שמתי לב שיש הבדלי מחיר לא קטנים בין תחנות דלק באותו האיזור. עד לרמה של 7.02 מול 6.56, לא איזה אחוזון קטן. שאלות בהתאם:

1) מה בדיוק הסיבה לכך?

2) האם יש הבדלי "איכות" בין דלק 95 בתחנות השונות? אם כן, איך זה בא לידי ביטוי?

3) איך זה שלפעמים יש תחנות אחת ליד השניה מרחק נסיעה של 30 מטר אולי עם מחירים שונים? הרי תחרות היתה גורמת לתחנה היקרה יותר לפשוט את הרגל.

תודה למומחים,
[[מיוחד:תרומות/192.114.1.67|192.114.1.67]] 16:08, 8 במרץ 2023 (IST)
:בשוק חופשי המוכר קובע מחיר כרצונו. אדם סביר מתדלק באותה תחנה בדרך כלל ולא בודק מחיר כל תדלוק. כן בודק לטווח ארוך. אין הבדל בטיב הדלק או בכמות המים שאתה מקבל בתחנה בדרך כלל
:::מעל תחנות הדלק משתרעת עננה של [[דלקן]]ים; ומי שמתדלק בעזרתם (ובעיקר ציי רכב) משלם מחיר אחר מהנקוב במשאבה (וגם במועד אחר). ‏«[[u:Kotz|kotz]]» «[[שמש:Kotz|שיחה]]» 15:27, 13 במרץ 2023 (IST)

== מניעת השתקפות ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
במרפסת סלון שלנו מותקן מעקה זכוכית ודירה שאנחנו חולקים איתה קיר משותף יש לה חלון במרחק קטן מהמרפסת שלנו. בתנאי תאורה של שעות הערב אנחנו יכולים לראות את הנעשה בחדר השינה שלהם דרך ההשתקפות במעקה והם יכולים לראות את כל הסלון והמטבח שלנו. 
חיפשתי מדבקות ציפוי שיפתרו לנו את הבעיה ולא מצאתי, מצאתי רק ציפויי חלונות שעושים את ההפך. לעומת זה במשקפיים קיים ציפוי אנטי ריפלקס, יש דרך ליישם ציפוי אנטי ריפלקס על הזכוכית?

==עיבוד אותות==
אני מבין שאות דיגיטלי הוא אות שהוא בדיד גם בזמן וגם במשרעת.

אני מבין מה זה בדיד בזמן, למשל, ניתן לקלוט אותו אחת לשנייה או אחת לחמש שניות וכדומה.

אבל, אני לא בטוח שאני מבין מה זה "בדיד במשרעת".

אפשר דוגמה מחיי היום יום? אולי נכון להגיד ש[[סרגל]] הוא בדיד במשרעת בגלל שהוא מקוטע למקטעים?

תודה. {{אלמ}}

: כל אות שמאוחסן ומעובד במחשב הוא בדיד גם במשרעת. הדבר נובע מכך שאופן ייצוג ושמירת המספרים במחשב הוא סופי, ולכן יש דיוק סופי - גם אם עובדים ב-float (פורמט נקודה צפה) ובוודאי אם עובדים ב-int. מבלי להסתבך ב[[אנליזה נומרית]] ו[[אריתמטיקה]] במחשב, הדוגמה היא שהמשרעת נמדדת רק בדיוק סופי ולכן "מעגלים" ליחידה המינימלית אותה אפשר למדוד: למשל, בסרגל שיש בו שנתות רק של [[מילימטר]] המשרעת תצוין ביחידות כאלו: כלומר n מילימטר, כאשר n [[מספר טבעי]] (או [[מספר שלם]]). וזה בדיוק משרעת בדידה. – '''ד"ר [[משתמש:MathKnight|<span style="color:blue;">M</span><span style="color:black;">ath</span><span style="color:green;">K</span><span style="color:black;">night</span>]] <span style="color:royalblue;font-size:116%">✡</span>''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 21:29, 9 במרץ 2023 (IST)

==מה ההבדל בין פונקציה רקורסיבית ללולאה?==
אם אני מבין נכון לכל פונקציה רקורסיבית (פונקציה שקוראת לעצמה) התנהגות של לולאה אבל לולאה היא לא בהכרח פונקציה רקורסיבית כי ייתכן שהלולאה תקרא לפונקציה כל שהיא שאיננה חלק מהלולאה.

תודה. {{אלמ}}
: גם הפונקציה הרקורסיבית יכולה לקרוא לפונקציות חיצוניות, כך שההבדל שאתה מצביע עליו אינו ברור. 
: כל פונקציה רקורסיבית אפשר לממש באמצעות לולאה, וכל לולאה אפשר לממש בפונקציה רקורסיבית. מכאן שההבדל הוא בצורת המימוש. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:19, 9 במרץ 2023 (IST)
::כן, אבל פונקציה רקורסיבית דורשת גם [[מחסנית (מבנה נתונים)|מחסנית]] (או דרך לממש משהו דומה), למעט מקרי קצה. ונראה מהשאלות הקודמות שהאלמוני משום מה מתעסק בעיקר באותם מקרי קצה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:32, 10 במרץ 2023 (IST)
::: לא תמיד. קיימות פונקציות רקורסיביות רבות שלא דורשות יותר מחסנית מ-O(1), לכן אף קוראים להן לפעמים פונקציות רקורסיביות איטרטיביות, כמה אבסורדי שזה נשמע במבט ראשון. בעצם, כל פונקציה רקורסיבית אפשר להפוך לכזאת. מבחינתי ההבדל בין פונקציות רקורסיביות ללולאה הוא בכלים שניתן להשתמש בהם במקרים שונים ומגוונים. סתם בתור דוגמה, לא ניתן להריץ לולאות במשפחת השפות הפונקציונליות, נתח משמעותי משפות התכנות הקיימות. <span>יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])</span> 02:05, 11 במרץ 2023 (IST)

== סכין ומזלג ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שלום למומחה. אני יודע שבדרך כלל מחזיקים את הסכין בימין ואת המזלג בשמאל, אבל:

1. האם אדם שמאלי אמור להחליף את הצדדים (כלומר להחזיק את הסכין ביד שמאל ואת המזלג בימין)?

2. נניח שנשאר לי בצלחת רק מעט אוכל בתפזורת (נניח קצת אורז או אפונים וכד'). מטבע הדברים קשה להעמיס ככה אוכל על המזלג, אז בדרך כלל אני משתמש בסכין כדי לדחוף ולהעמיס את האוכל על המזלג.

::א. האם פעולה כזאת נחשבת לחוסר נימוס?

::ב. אם מעשה כזה נחשב ללגיטימי, האם אני עדיין אמור להחזיק את הסכין בימין והמזלג בשמאל (היד הדומיננטית שלי היא ימין)?


::ג. שאלה לא קשורה - איטר הוא אדם שהיד הדומיננטית שלו היא שמאל. האם קיימת בעברית מילה לתאור אדם שהיד הדומיננטית שלו היא ימין?
תודה, [[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] - [[שיחת משתמש:יודה אווזי|שיחה]] 00:59, 12 במרץ 2023 (IST)
:::זה תלוי היכן אתה אוכל. בשיטה האירופאית המזלג תמיד נשאר בשמאל. בשיטה האמריקאית אחרי איסוף המזון יש להחליף ידיים כך שהמזלג מוחזק ביד ימין. לכן התנהג כאירופאי (יותר נכון מערב אירופאי) ואחוז תמיד במזלג ביד שמאל. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 06:37, 12 במרץ 2023 (IST)
::::[[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] ראה בבקשה את המדריך הזה: [https://www.youtube.com/watch?v=SQvV4SNeH-U] [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 16:28, 13 במרץ 2023 (IST)
::::: 1. אדם שמאלי יכול להתנהג כימני, או בהתנהגות מראה לימני. [https://www.candacesmithetiquette.com/left-handed.html מקור] 2. למיטב הבנתי, תלוי תרבות. ראה {{אנ|Eating utensil etiquette}}, בארה"ב לא מקובל להחזיק סכין לאחר החיתוך הראשוני - היד השנייה נשארת חופשית ולא על השולחן, ובתרבויות אחרות אפשר להשתמש בסכין כפי שתיארת. [https://ussnemorestaurant.com/resting-utensil-etiquette/ מקור]. ג. ההפך מאיטר הוא ימני.

2.ג. סיס-כיראלי. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 03:44, 16 במרץ 2023 (IST)

== הגנה על יישובים פלסטיניים ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


האירוע בחווארה לא היה ראשון מסוגו, וגם לא שני, וגם לא עשירי... למה הפלסטינים לא מאבטחים את היישובים שלהם כמו שהמתנחלים עושים?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:306C:8C0B:EA78:55CF:F98C|2A00:A040:196:306C:8C0B:EA78:55CF:F98C]] 15:50, 12 במרץ 2023 (IST)
:[[חווארה]] נמצאת ב[[שטח C]], בו האחריות הביטחונית נמצאת בידי צה"ל; ה[[התנחלות#ביטחון|אבטחה בהתנחלויות]] מבוססת על שיתוף פעולה של הרשויות המקומיות עם צה"ל, בעוד הרשויות המקומיות הפלסטיניות לא מקיימות קשרים דומים. ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 17:19, יום ראשון בשבת, י"ט באדר ה'תשפ"ג (IST).
::היא לא נמצאת ב[[שטח B]]? לא שזה משנה את התשובה: ליהודים בגדה יש נשק חוקי ולפלסטינים אין. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:29, 12 במרץ 2023 (IST)
::: (א) ספציפית חווארה (וישנם עוד כמה כפרים כאלה) יושבת משני צידי ציר תנועה ראשי, החוצה את הכפר. לא עולה לי מקבילה של יישוב יהודי בעל מאפיין כזה. (ב) בנוסף, כפריפ רבים מתאפיינים בחוסר תכנון, כך שלא מדובר ברחובות מסודרים בתא שטח קטן יחסית, כמו של היישובים היהודיים, אלא בהתפרשות על פני מחרחב גדול. (ג) אולי לא ראשון מסוגו, אבל זה לא משהו שקורה תדיר. האם התועלת בשמירה שווה את זה? (ד) במקומות יישוב בכל רחבי הארץ ישנם פריצות, גניבות ופגיעה ברכוש באופן יומיומי - גם כאשר קיימת אבטחה, היא ממש לא הרמטית. אין לי מומחיות רבה בתחום, אך נדמה לי שהיום רוב האבטחה היא במצלמות ולא בנוכחות פיזית בשטח.
::::{{ערוץ7||תופעה חדשה: כפרים ערבים בונים גדרות ביטחון|595777|19 במרץ 2023}}. [[משתמש:עמד|עמד]] <small>([[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/עמד|תרומות]])</small> • כ"ו באדר ה'תשפ"ג • 16:59, 19 במרץ 2023 (IST)

==מהי "הסדרת פסילת חוקים" ב[[רפורמת לוין]]?==
כתוב בפתיח הערך [[רפורמת לוין]] שהרפורמה כוללת "הסדרת פסילת חוקים" (בלי דוגמאות, בלי מקור ובלי קישור פנימי).

איזו הסדרה ואיזו חוקים?

שאלתי בדף השיחה והפנתי לשאלתי מלוח המודעות אך מזה כמה ימים שאין תגובה ולכן אני שואל זאת כאן. תודה מראש. {{אלמ}}

:הרפורמה תקבע את המנגנון שמאפשר פסילת חוקים. היא נחליט איזה רוב צריך לפסול חוק, איזה חוק, ובאילו נימוקים [[מש:ס.ג'יבלי|ס.ג'יבלי]] - [[שיחת משתמש:ס.ג'יבלי|שיחה]] - '''הצטרפו ל[[וק:סי|מיזם סין]]''' 09:40, 13 במרץ 2023 (IST)

::מה זאת אומרת "איזה חוק"? יש אין סוף חוקים שניתן לחוקק. {{אלמ}}
:::חוק יסוד, חוק רגיל. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 11:07, 13 במרץ 2023 (IST)
::::איך אפשר להגדיר איך פוסלים חוק מסוים שטרם חוקק? הרי יש אין סוף חוקים שניתן לחוקק אז לכן צריכות להיות אין סוף הגדרות לאיך פוסלים חוק מסוים שטרם חוקק. {{אלמ}}
:::::לא צריך אין סוף הגדרות, די בכללים מתאימים. פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובעת תנאים שעל חוק לעמוד בהם, כך שחריגה מהם מאפשרת את פסילתו, אבל אינה קובעת מי מוסמך לקבוע שהכנסת חרגה מהכללים. הסדרת פסילת חוקים תקבע איזה בית משפט מוסמך לפסול חוק (כרגע כל בית משפט מוסמך לכך) איזה רוב נחוץ (כרגע נחוץ רוב רגיל, ובמקרה שבדין יושב שופט יחיד, די בהחלטה שלו). גם בחוקי יסוד אחרים יש תנאים שעל חוק לעמוד בהם, וגם בהם חסרה הסדרה של מנגנון הפסילה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 16:46, 13 במרץ 2023 (IST)

==זיהום רעש מהפגנות רפורמת לוין==
הבנתי שההפגנות גורמות לבעיית [[זיהום רעש]] המתסכלת רבים. מה המתוסכלים יכולים לעשות והאם מותר להם להפעיל אלימות נגד המפגינים והאם זה תירוץ למשטרה להכות מפגינים? תודה. {{אלמ}}

:לאף אחד שאינו מכוחות הביטחון אין רשות להפעיל אלימות שאינה הגנה עצמית. גם לכוחות הביטחון אסור להפעיל אלימות שאינה נחוצה, במיוחד נגד מפגינים. כל חריגה מהכללים האלו היא עברה על החוק והעונש עליה עלול להגיע לשנות מאסר בפועל. [[מש:ס.ג'יבלי|ס.ג'יבלי]] - [[שיחת משתמש:ס.ג'יבלי|שיחה]] - '''הצטרפו ל[[וק:סי|מיזם סין]]''' 09:38, 13 במרץ 2023 (IST)
::לפי מי? לפי החוק היבש במדינה מסוימת אולי. אני אישית לא מסכים איתך וסבור שאם מישהו חוסם כביש לאדם שנמצא בדרכו לבית חולים, שלא יתפלא אם הוא מותקף בלשון המעטה. {{אלמ}}
::: אתה יכול לא להסכים עם כל חוק באשר הוא. ואתה גם יכול לתקוף אנשים ברחוב כי לדעתך אתה צודק והם טועים. השאלה היתה "האם מותר להפעיל אלימות" והתשובה היא לא. לפי כל חוק במדינה אסור להפעיל אלימות פיזית, פרט למקרים קיצוניים בהם האדם מגן על עצמו מפני פגיעה פיזית ממשית. אתה יכול לא להסכים עם זה, אבל לחוסר ההסכמה שלך אין יותר מדי משקל. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:16, 13 במרץ 2023 (IST)
:סבב ההפגנות שהחל בשנת 2017 (מה הערך שיש לנו עליהן?) קבע כל מיני תקדימים בנושא. בין השאר: שלא צריכים לבקש אישור מהמשטרה להפגנות לא המוניות, איפה בדיוק מותר ואסור להפגין ביחס לבתי אנשים, ועוד. בין השאר, נקבע שההפגנות ליד בלפור (שהן בסביבת בתי אנשים) צריכות להוריד את הווליום בסביבות 21:30 ולהתפזר ב־23:00. במקור לפחות בחלק מהמקרים, 23:00 היה זמן הפיזור הרשמי והתחלת התנגשויות של השבאב עם המשטרה (הכתוב הוא על סמן זכרוני בלבד, מוזמנים לתקן). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:27, 13 במרץ 2023 (IST)

==חוסמי בטא==
האם חוסמי בטא מעכבים אדרנלין דרך חסימת הקולטנים שלו בלב? תודה. {{אלמ}}

:התשובה הבסיסית היא כן, אבל חשוב להכיר את מערכת העצבים האוטונומית כדי להבין מה בדיוק נחסם על ידי איזו תרופה (בנוסף לקולטנים בלב). [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 16:31, 13 במרץ 2023 (IST)

== האם יתכן שבוויקפדיה כתוב שהאמריקאים התערבו בבחירות בישראל (V15)? ==

{{מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בערך [[V15]] כתוב שהאמריקאים הקימו בארץ תנועה שנקראת V15  שמטרתם הייתה לתמוך בקידום פתרון שתי המדינות. כך כתוב בפרק "חקירת הפעילות על ידי תת-ועדה של הסנאט האמריקאי", שבו נאמר גם שהסנטור רוב פורטמן, אמר כי הדבר לחלוטין אינו מקובל. אבל כאן מגיע החלק התמוהה בעיני, בערך כתוב המשפט הבא: '''"עם קבלת תוצאות הבחירות התברר שהתנועה כשלה במשימתה להחלפת הממשלה - מפלגת הליכוד הגדילה את כוחה ל-30 מנדטים וב-14 במאי 2015 הושבעה ממשלת נתניהו הרביעית".''' כלומר V15 ניסו לגרום לפתרון שתי מדינות ע"י מניעת עליתו של הליכוד לשלטון. התנועה לא הצליחה למנוע את עלייתו לשלטון ולכן כשלה. זה יכול להיות?? {{אלמ}}
:באיזה ערך? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:28, 13 במרץ 2023 (IST)
::בערך  [[V15]] או "ניצחון 2015"  [[מיוחד:תרומות/192.114.3.241|192.114.3.241]] 16:17, 13 במרץ 2023 (IST)
:::אגב, נתניהו טוען ב[[ביבי: סיפור חיי]] ש[[ביל קלינטון]] פעל למנוע את בחירתו (פעם ראשונה) מסיבות דומות. ראה גם  [[משתמש:איש עיטי|איש עיטי - שחור הוא יפה]] - [[שיחת משתמש:איש עיטי|שיחה]] 16:32, 23 במרץ 2023 (IST)

==מה יותר פוגע בדמוקרטיה, ביטול [[עילת הסבירות]] או אישור [[פסקת ההתגברות]]?==
תודה. {{אלמ}}
: שניהם מועילים מאד לדמוקרטיה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 12:17, 13 במרץ 2023 (IST)
:: אני מאוד מקווה שאתה ציני. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 17:35, 14 במרץ 2023 (IST)
:שניהם הם חלק מהרפורמה שנודה להוריד את הפרדת הרשויות ולהקל על הממשלה לחוקק חוקים שיקלו על העברת הוראת שעה במסווה של חוקי יסוד (כלומר לקחת על עצמם את סמכויות הרשות המחוקקת) ומרוקנות למעשה את בית הדין מכל כוח ממשי.{{ש}}
:שתיהן פעולות במידה דומה: הבג"ץ אינו יכול יותר לפסול חוק שאומר "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו". כלומר אם הקואליציה תחליט על "חוק יסוד: הכנסת הנצחית" או "חוק יסוד: מחיקת עבר פלילי מנבחרי הציבור" או "חוק יסוד: ביטול האופוזיציה" לא יהיה שום גורם שיכול למנוע זאת.{{ש}} 
:הרי פסקת ההתבגרות אומרת שהרוב קובע וזהו (כלומר [[עריצות הרוב]] היא הנורמה). וביטול עילת הסבירות אומר שאם רה"מ יחליט למנות עבריין מורשע שישב בכלא וקיבל קלון לתפקיד שאחראי על כספי הציבור, אז אין שום גוף שיעצור אותו. וזה מרוקן מתוכן את החלטות המשפט. [[מיוחד:תרומות/176.12.187.119|176.12.187.119]] 12:49, 13 במרץ 2023 (IST)
::לאלמוני מעלי, אין הכרח שהכנסת תחוקק חוק "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו" (לפי דעתי זו דוגמת קיצון [[דמגוגיה|דמגוגית]]) וניתן לפתור את הבעיה שאתה מתאר עם [[משאל עם|משאלי עם]]. העם הוא הריבון, לא בית משפט המוגדר כ"עליון". שלטון הוא עניין חברתי-פרקטי לפני שהוא עניין משפטי. {{אלמ}}
:::עילת הסבירות מתייחסת למצבים בהם '''אין''' חוקים המסדירים את הנושא, למשל האם יש מקום למנות רב ראשי עם הרשעה של הטרדת נשים. זה לא פוגע בדמוקרטיה, זה פוגע בשכל הישר. גם אישור פסקת התגברות כשלעצמה אינה פוגעת בדמוקרטיה ולדעתי ראוי שתהיה פסקת התגברות. המחלוקת היא על ניסוחה, האם יהיה ניסוח שיבטל כמעט לגמרי את הביקורת השיפוטית, למשל דרישה שביטול חוק יזדקק לקולות '''כל''' שופטי בית המשפט העליון ודי יהיה במתנגד אחד כדי למנוע זאת. גם קביעת רף נמוך מדי להתגברות, רף הקואליציה, רע מאוד. במצבים כאלה, כל ממשלה חדשה, שיש לה רוב קואליציוני, תתחיל את כהונתה בביטול החוקים, שהעבירה הממשלה הקודמת. זה יגרום לתוהו ובוהו, החוקים לא יהיו יציבים והאזרח יאלץ כל הזמן לברר מה החוק. הנכון הוא פסקת התגברות עם רוב מיוחס, נניח 70 או 75 חברי כנסת, רוב שמבטיח תמיכה נרחבת ויציבות. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 13:29, 13 במרץ 2023 (IST)
::עילת הסבירות קיימת רק בראשיהם של שופטים, מה שאומר שאין שום קשר בינה לבין דמוקרטיה. העילה הזאת משמשת שופטים להכתיב את דעתם באותם מקרים בהם נעשית פעולה שאין בה שום פגם. הפנטזיה היא שעילה זו תגן (על מי?) מפני פעולות "לא ראויות" של הרשות המבצעת, בפועל [[פסק דין אפרופים|היא מכוונת ישירות נגד הציבור]]. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 13:29, 13 במרץ 2023 (IST)
::זה תלוי באיזה רוב מדובר. ברוב של 80 מנדטים זה תקין ב 100 %. [[מיוחד:תרומות/192.114.3.241|192.114.3.241]] 16:16, 13 במרץ 2023 (IST)
:יש לי דעה ואולי אנמק אותה כאן. אבל ראשית כל, לדעתי הערכים שלנו צריכים לשקף טוב יותר את הנימוקים המשמעותיים (ולא מופרכים) ביחס לשינויים המוצעים. שלא לדבר על תוכן השינויים עצמם. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:22, 13 במרץ 2023 (IST)
::מעשה במהנדס חשמל שהתקשר עם קבלן בניין למתן שירותים שתמורתם ישלם לו הקבלן מיליון ש"ח. בטעות שכחו הצדדים לכתוב בחוזה את מועד התשלום. מהנדס החשמל עשה את חלקו בעסקה, וכאשר בא לקבל את התשלום המגיע לו, אמר לו הקבלן: יהיה בסדר, אשלם. עבר חודש, עברו חודשיים, והקבלן בשלו: יהיה בסדר, אשלם, מילה שלי זו מילה. לאחר שעברו עוד חודשים אחדים, ומהנדס החשמל נעשה רעב ללחם, הוא שאל את הקבלן: מתי תשלם? והקבלן ענה: יום אחרי שיצמחו לי שערות בכף היד. זה לא סביר, זעק מהנדס החשמל. ענה הקבלן: "לא סביר זה רק בראש שלך, אם אתה לא מאמין שאל את עמית, הוא מומחה לנושא". [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 16:54, 13 במרץ 2023 (IST)
:::זו הייתה דוגמה לחוסר סבירות במשפט אזרחי. במשפט מנהלי יש דוגמאות רבות למצבים של חוסר סבירות: מינוי עבריין סדרתי לשר לא נאסר בחוק, אבל הוא אינו סביר; מינוי גנב קרקעות לרמטכ"ל לא נאסר בחוק, אבל אינו סביר; מינוי, לתפקיד הדורש כישורים מסוימים, של אדם חסר כל כישורים אבל מקורב לשר, אולי לא נאסר בחוק, אבל הוא אינו סביר. ביטול עילת הסבירות פירושו שהממשלה תוכל לעשות ככל העולה על רוחה, ללא שום הגבלה. זו אולי דמוקרטיה, כי העם בחר את הממשלה, אבל דמוקרטיה מטורפת. 
:::באשר לטענה שפסקת התגברות מועילה לדמוקרטיה, זו טענה שרק מי שחושב שהרוב מונח בכיסו יאמין בה. פסקת התגברות מאפשרת לקבוע שחרדים פטורים משירות בצבא, אבל היא מאפשרת גם לקבוע שחרדים חייבים לשרת בצבא עשר שנים, תוך ביטול כל סממן חיצוני של חרדיותם. החרדים תומכים בפסקת התגברות מפני שהם בוטחים שלעולם הרוב יהיה אתם, ואולי גם בידיעה שהצד השני פחות מופרע. פסקת התגברות שמתקבלת ברוב קולות בפרלמנט היא דמוקרטית, אבל היא הבסיס לדמוקרטיה מופרעת. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 17:02, 13 במרץ 2023 (IST)
::::אני אספר לך סיפור יותר סביר: מעשה במהנדס חשמל שהתקשר וגו', אבל דווקא רשמו גם רשמו מועדי תשלום והכל פורט בפרטי פרטים, ובכל זאת לא התחשק לקבלן לשלם למהנדס את שכר טרחתו. הלך המהנדס ותבע את הקבלן לדין, והשופט לאחר שהוצגו לו כל הנתונים והחוזה והפרתו, הציע לשניים להגיע לפשרה. בשורה התחתונה, {{א|דוד שי}}, יש את הפנטזיות של מתנגדי הרפורמות (שבית המשפט מגן על האזרחים), ויש את המציאות שאנחנו חיים בה (שבית המשפט מתעלם מהחוק). [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 17:32, 13 במרץ 2023 (IST)
:::: יש גם חוסר סבירות קיצוני בכך שתומכי טרור (כגון עזמי בשארה, חנין זועבי, עופר כסיף והיבה יזבק) ומפלגות שמתנגדות ליסודות קיומה של ישראל (בל"ד) ייבחרו לכנסת. בג"ץ חשב אחרת, דבר שמעיד על שיקול דעת לקוי מאוד אצלו ולכן לא סביר להותיר את עילת הסבירות כמו שהיא בידיו. – '''ד"ר [[משתמש:MathKnight-at-TAU|<span style="color:blue;">M</span><span style="color:black;">ath</span><span style="color:green;">K</span><span style="color:black;">night</span>-at-TAU]] <span style="color:royalblue;font-size:113%">✡</span>''' ([[שיחת משתמש:MathKnight-at-TAU|שיחה]]) 17:34, 13 במרץ 2023 (IST)
:::::בג"ץ לא חשב אחרת, אך המבקשים לפסול את הרשימות הערביות לא הצליחו להוכיח שמדובר בתומכי טרור. אני מסכים עם האביר שתומכי טרור לא צריכים להיות בכנסת או בממשלה, כמובן שהכוונה היא לכל טרור, גם טרור יהודי החביב על סמוטריץ' ובן גביר ואת זה קל להוכיח. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 18:50, 13 במרץ 2023 (IST)
:::::צריך לזכור שנגד [[עזמי בשארה]]  הוגש כתב אישום אך לא התנהל משפט. הוא טוען שהוא חף מפשע (ר’ נימוקיו בערך עליו). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:56, 13 במרץ 2023 (IST)
:::::: ההתבטאויות תומכות הטרור של בשארה, זועבי ושות' היו גלויות לעיני כל ופורסמו בכלי התקשורת (וחלקן מופיעות גם בערכים עליהם בוויקיפדיה). לא צריך מידע מודיעיני חשאי בשביל זה אלא פשוט לדעת לקרוא. לשופטים הציגו את ההתבטאויות האלו, אבל הם קבעו שהן לא מספיק חמורות ואפילו לגיטימיות. זה לא שלא היו ראיות, לשופטים היה שיקול דעת לקוי. – '''ד"ר [[משתמש:MathKnight|<span style="color:blue;">M</span><span style="color:black;">ath</span><span style="color:green;">K</span><span style="color:black;">night</span>]] <span style="color:royalblue;font-size:116%">✡</span>''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 22:59, 15 במרץ 2023 (IST)
:::::::MathKnight נכבדי, אם היה לי תואר דוקטור במשפטים, אולי הייתי יכול להסביר, איך קובעים כמה זה מספיק ראיות לתמיכה בטרור, אבל אין לי. אני אפילו לא בטוח, שהתבטאויותיו של סמוטריץ' בנושא חוארה יספיקו כדי להוכיח תמיכה בטרור ולפסול את מפלגתו מהשתתפות בבחירות הבאות. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 03:51, 16 במרץ 2023 (IST)
עילת הסבירות משמשת בתביעות של אזרחים נגד הרשויות, למשל אם הרשות המקומית תחליט להעלות רטרואקטיבית לשנה את הארנונה ואזרחים יפנו לבג"ץ, אין לבית המשפט עילה אחרת חוץ מחוסר סבירות. איסור השימוש בחוסר סבירות יפגע בעיקר בתחום זה, אבל גם בהחלטות פוליטיות כמו מינוי עבריין מורשע פעמיים לשר, זה מותר בחוק הישראלי ואין כיום עילה אחרת חוץ מחוסר סבירות. 
פסקאות התגברות לעומת זה, יחד עם איסור על בג"ץ בכלל לדון בחוקי יסוד, מקעקעות את לב ליבה של מדינת חוק, שהוא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והן מאפשרות לקואליציה לחוקק כל חוק שעולה על דעת ראש הממשלה או שהוא תומך בו. שני החוקים האלה כמו שאר סעיפי הרפורמה, מתבססים על הנחה שהקואליציה הנוכחית תחייה לנצח, והם לנצח לא יזדקקו לסעד מהרשות השופטת. יש לזה היתכנות, משום שללא הרשות השופטת הכנסת יכולה לחוקק חוק נגד התמודדות מפלגות ערביות לכנסת (עולות הצעות כאלה), או נגד התמודדות מפלגות שמאל.[[משתמש:La Nave Partirà|La Nave]] - [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] &rlm; 03:34, 14 במרץ 2023 (IST)

:אכן גם לדעתי מי שהורשע בליקחת שוחד (1993) גם בהיותו שר פנים לא צריך לחזור לאותה המשרה. אך ועדת הבחירות אישרה את מינויו, גם גנץ אמר שהוא מוכן לעשות איתו קואליציה. ולא הימין ולא השמאל פעלו אי פעם להדחתו כשהם היו בממשלה. מנדלבליט הודה שלא היה ברור  שדרעי יחזור לא לפוליטקה. והעיקר באמת, עם יד על הלב אתם באמת חושבים שבג"ץ היה פוסק נגד דרעי אם היה מקים קואליציה עם השמאל? הרי בג"ץ אישר פסקת התגברות ברוב רגיל, '''של 61!''', כדי ששש"ס תשאר בממשלת רבין והקואליציה לא תקרוס. קולטים? פסקת התגברות ברוב של 61 אושרה ע"י בג"ץ בעצמו, כדי שממשלת שמאל תהיה בשלטון וביחד עם ש"ס. תלו קורה מבין עינכם. יש צביעות גדולה במערכת. [[מיוחד:תרומות/192.114.3.241|192.114.3.241]] 10:17, 14 במרץ 2023 (IST)
::אתה מתכוון לתיקון חוק יסוד חופש העיסוק ב-1994 בגלל יבוא בשר לא כשר בלחץ המפלגות הדתיות? תמיד הדתיים, תמיד הימנים. חופש העיסוק בבשר הוא הדבר הכי פחות ראוי בעולם לתקן בגללו חוקה, אבל אותם ימים היו ימים היסטוריים על רקע הסכמי אוסלו. תיקון החוק עבר בכנסת ברוב גדול, לא 61, ובג"ץ בכלל לא דן בו, הוא לא אישר ולא פסל. זו הייתה טעות שאסור לחזור עליה.  [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave]] - [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] &rlm; 12:24, 14 במרץ 2023 (IST)
:::הדוגמה הזאת מראה שהבג"ץ משמש ככלי פוליטי בידי השמאל. ברצותו - מפעיל את בג"ץ, ברצותו (לשחד מפלגה דתית) נמנע מכך. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 13:53, 14 במרץ 2023 (IST)
::::כל הפוליטיקאים, מימין ומשמאל, מנסים ולפעמים מצליחים לעשות מניפולציות לבית המשפט העליון, אך הכותב מעלי רואה רק את המניפולציות משמאל וחבל על כך. בית המשפט העליון אינו כלי בידי השמאל ואיך אני יודע זאת? כי מרבית חבריו מונו על ידי ממשלות ימין. הבעיה של הממשלה הנוכחית אינה שבית המשפט נוטה לצד זה או לצד אחר, הבעיה שלה היא שבית המשפט משתדל בכל כוחו להיות הגון, לשפוט לפי החוק ולפי הצדק וזה לא מוצא חן בעיני מי שרוצים לשלוט ללא מיצרים. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 14:41, 14 במרץ 2023 (IST)
:::::יש הבדל דק בין "מונו על ידי ממשלות ימין" לבין "מונו בזמן ממשלות ימין". הראשון כמעט שלא קרה, וכשזה סוף-סוף קרה זו הייתה חגיגה תקשורתית, בבחינת "אדם נשך כלב". האם תוכל לתת דוגמה ל"מניפולציה מימין"? [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 18:40, 14 במרץ 2023 (IST)
::::::נכון יש הבדל, בשיטת בחירת השופטים הנוכחית לנציגי הקואליציה יש וטו, לכן לא מונה אף שופט, שהימין התנגד לו, אך בשיטה שהקואליציה הנוכחית מנסה לקדם, ימונו '''רק''' שופטים, שהקואליציה תבחר והיתר יהיו בחזקת ניצבים אילמים. ולגבי מניפולציה מצד ימין, לא צריך ללכת רחוק, מה בן גביר מנסה להשיג בפנייתו לבג"ץ? בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 19:40, 14 במרץ 2023 (IST)
:רק כדי שלא תצא מכאן טעות: אם רשות מקומית תחליט רטרואקטיבית להעלות את הארנונה '''יש''' לבית המשפט עילה לפסול את ההחלטה גם בלי עילת הסבירות - [[מידתיות]] למשל. בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 00:41, 15 במרץ 2023 (IST)
גם לי יש שאלה: '''מה יותר פוגע בוויקיפדיה, ויכוחים פוליטיים ב"כיכר העיר" או ויכוחים פוליטיים ב"הכה את המומחה"?''' [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 19:32, 14 במרץ 2023 (IST)
:ויכוחים פוליטיים בדפי שיחה של מרחב הערכים זה הדבר שהכי פוגע בויקיפדיה, הכה את המומחה וכיכר העיר לא פוגעים כמעט בכלום ביחס אליהם. [[משתמש:עמד|עמד]] <small>([[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/עמד|תרומות]])</small> • כ"ב באדר ה'תשפ"ג • 19:38, 14 במרץ 2023 (IST)
::מסכים לגמרי עם עמד. אנשים (כולל דוד) רוצים לשחרר קיטור, וטוב שיש איפה לעשות זאת. כדאי דווקא לעודד את זה. בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 23:50, 14 במרץ 2023 (IST)
:::הפגיעה היא כמובן בזבוז הזמן הכרוך בדיונים אלה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 07:58, 15 במרץ 2023 (IST)
::::כמובן, אין חולק. 
::::השאלה היא מה המחיר מהצד השני. בפועל אתה רואה שהדיונים הדפי השיחה של ערכים בתקופה האחרונה מלאים בדיונים לא קונקרטיים ולא פרגמטיים בעליל. אז אם ממילא מבזבזים את הזמן - שלא נהרוס על הדרך את הענייניות של דפי השיחה ומרחב הערכים.
::::בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 08:29, 15 במרץ 2023 (IST)

לגבי פסקת התגברות: אני מסכים חלקית עם הגדרת הבעיה, אבל חושב שפסקת התגברות אינה פתרון מוצלח. בעיקרון יש רשות מחוקקת שכותבת את החוקים ויש רשות שופטת שמפרשת אותם. יש [[חוק יסוד|חוקי יסוד]] שכנראה שמעמדם עולה על חוקים רגילים (כמו שמעמדם של חוקים רגילים עולה על זה של [[חקיקת משנה|תקנות]] ושל [[חוק עזר|חוקי עזר]]. אם בית משפט מצביע על כך שמשמעות החוק אינה כמו שחשבו המחוקקים, המחוקקים יכולים לשנות את החוקים.  זה אומר שאם חוק מתנגש עם חוק יסוד, זה נראה לי מוזר שהמחוקקים מתעקשים להעביר אותו שוב. הם יכולים אולי לשנות את חוק היסוד (החוקה) כדי לכפות על השופטים את פרשנותם: הם המחוקקים.

אבל אז בעצם אנחנו מגיעים לשינוי חוקי יסוד. הנה [https://www.ynet.co.il/news/article/sj5ofso13 דוגמה] להצעה שדווקא לא קודמה. אבל משרד האוצר שהציע אותה התייחס לשינוי הזה (שינוי בחוק יסוד, בחוקה) כעניין שגרתי. והמחוקקים שדחו אותו לא דחו אותו בגלל שזה שינוי חוקתי אלא בגלל שהוא לא טוב להם (נימוק לגיטימי). אנחנו כבר מתייחסים לחוקי יסוד כחוקים רגילים.

לכן לדעתי אנחנו צריכים לא סתם פסקת התגברות אלא הסדרה שלמה של כל חוקי היסוד.טיוטות של [[הצעת חוק יסוד: החקיקה]] מסתובבות כאן כבר עשרות שנים . צריך להגדיר בצורה טובה את מעמדם של חוקי היסוד. צריך אולי לבחון מחדש את כל חוקי היסוד ולאשרר אותם (או להפך: לקבוע שכל חוק יסוד שלא תוקן בשנתיים הקרובות דינו כחוק משוריין).

מהבחינה הזו הניסיון החרדי להוסיף חוק יסוד לימוד תורה הוא כניסה לאותו מגרש משחקים. אני מתנגד לחלוטין לחוק היסוד הזה, אבל זה בדיוק ניסיון של מחוקקים לשנות את החוקה. אם חוק כזה נוסף לחוקה, השופטים צריכים לשפוט לפיו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:00, 15 במרץ 2023 (IST)

:טיעון יפה @[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]]. אבל אני לא מסכים איתך כבר מהפסקה הראשונה.
:חשוב לזכור שניתן לפגוע בעקרונות ובזכויות שבחוק יסוד (וכמעט לא תמצא חוק שלא פוגע), בתנאי שהפגיעה מוצדקת, ובאופן ספציפי בתנאי שעומדים בתנאי [[פסקת ההגבלה]] (חבל שאין ערך, באמת). מי שמכיר קצת את משמעות התנאים הללו מבין בנקל שההפעלה והיישום של התנאים שבפסקת ההגבלה תלויה מאוד בהשקפת העולם ובעולם הערכים של כל אחד.
:לדוגמא: אין שום ספק ש[[חוק ההסדרה]] פוגע ב[[זכות הקניין]] שב[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]. השאלה היא רק אם הפגיעה היא [[מידתיות|מידתית]]. כשדעת הרוב ב[[בית המשפט העליון]] קובעת שהחוק לא מידתי, מה תצפה מהכנסת שחושבת שהחוק הוא דווקא כן מידתי? לפי דבריך הכנסת צריכה לבטל את הזכות לקניין כדי להעביר את חוק ההסדרה. הייתכן?? 
:לכן אני גם לא מסכים עם הפסקה האחרונה שכתבת. מה פירוש שהשופטים "צריכים לשפוט" לפי חוק היסוד החדש? המשמעות היא הרי שיקבעו מהו האיזון הראוי בין עקרון [[לימוד התורה]] לבין עקרון ה[[שוויון]]. שניהם עקרונות אמורפיים לחלוטין, האיזון ביניהם יכול להיות בכל נקודה אפשרית, והקביעה למעשה תהיה כמובן תלויה בתפיסת עולמו של הפרשן. אז מה יועילו (או יזיקו) חכמים (או [[חכמי חלם]]) בתקנתם?
:בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 22:42, 15 במרץ 2023 (IST)
::אז למה עם כל החוקים הללו, לא ניסו לשנות את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כדי להבהיר לשופטים את הכוונה? לדעתי, אגב, חוק ההסדרה הוא חוק בעייתי שמנסה לכסות על מצב חוקי בעייתי עוד יותר. בית המשפט העליון מנסה להלך בין הטיפות בגלל המצב החוקי הבעייתי.
::חקיקה של פסקת התגברות בפני עצמה נותנת כוח רק בידיים של מחוקקים (ובפועל: [https://www.ynet.co.il/news/article/hykfxeken בידי הממשלה]) ללא שום איזון למקרה של זכויות יסוד שהן בהרבה מקרים עניינם של מי שלא מיוצגים בקואליציה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 06:56, 16 במרץ 2023 (IST)
:::לשאלתך, זו בדיוק הבעייתיות שהצגתי לעיל: הפער הוא לא באמת בין החוק לחוק היסוד, אלא בין הכנסת שחושבת שהפגיעה מוצדקת לבין בית המשפט שחושב אחרת. איזה שינוי תרצה שיעשו בחוק היסוד? שיבטלו את זכות הקניין?? 
:::את חוק ההסדרה הבאתי כדוגמא לחוק שבעיני הכנסת הפגיעה שלו בזכויות היא מוצדקת, ואני לא רוצה לפתח כאן את הדיון על הדוגמא.
:::ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית נותנת כח בידים של שופטים, מתוך אמון שבית המשפט יודע לאזן בין זכויות ואינטרסים ציבוריים שונים בצורה מיטבית. פסקת התגברות נותנת כח בידי הכנסת, מתוך אמון שהכנסת יודעת לאזן בין הזכויות והאינטרסים הציבוריים השונים בצורה טובה יותר. השאלה למי זכות המילה האחרונה בשאלות חוקתיות תלויה בשאלה במי יש יותר אמון.
:::בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 09:10, 16 במרץ 2023 (IST)

== חניה במקביל ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה הסיבה הגאומטרית שחניה במקביל מצליחה רק ברוורס ולא בנסיעה קדימה? [[מיוחד:תרומות/192.114.1.68|192.114.1.68]] 12:28, 13 במרץ 2023 (IST)

:כנראה כי רק הגלגלים הקדמיים יכולים לנוע ימינה ושמאלה. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 16:32, 13 במרץ 2023 (IST)

==מה זה סקלר בהגדרה שמשותפת לכל תחומי המדע (או לחלופין, בהגדרה הנדסית)?==
כל דבר פיזיקלי שניתן לתאר בגודל (כמותית) לפחות חד-מימדית.

לא?

תודה.{{אלמ}}

===וקטור===
האם וקטור הוא כל עצם שיש לו זמן, אנרגיה (מסה, נפח, צפיפות), טמפרטורה אך גם '''כיוון ומהירות'''?

תודה. {{אלמ}}

:[[וקטור (אלגברה)]] ו[[וקטור (פיזיקה)]] (אך לא [[וקטור (ביולוגיה)]]) הוא באופן כללי גודל עם כיוון. כלומר לא [[אנרגיה]] אבל כן [[מהירות]], שיש לה עוצמה וכיוון. [[סקלר (מתמטיקה)]] ו[[סקלר (פיזיקה)]] הוא גודל פשוט ללא כיוון. התשובה הזו אינה מדויקת, אבל הערכים המקושרים נותנים תשובות מדויקות יותר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:19, 13 במרץ 2023 (IST)

(לאחר התנגשות עריכה)

: ראה [[וקטור (פיזיקה)]] ו[[סקלר (פיזיקה)]]. "סקאלר" בפיזיקה מתייחס לכל גודל שאין משמעות להגדרת הכיווניות שלו. לדגומה מאסה, טמפרטורה, צבע, טעם. לרוב הוא יכול להיות מתואר על ידי מספר ממשי אחד. פיזיקאים משתמשים ב"וקטורים" בשביל לתאר גדלים שיש להם כיוון מוגדר. לדגומה, כוח הפועל ימינה, מהירות לכיוון צפון, זרם מגבעה לבקעה. וקטור מתואר בדרך כלל על ידי גודל (מספר ממשי) וכיוון (חץ). ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:25, 13 במרץ 2023 (IST)

==[[הדמוקרטיה הקדומה]]==
אם הבנתי נכון [[הדמוקרטיה הקדומה]] שהונהגה ב[[יוון העתיקה]] לא כללה תוספות "[[איזונים ובלמים]]" כמו [[עילת הסבירות]] או "מניעת כל פגיעה בכל מיעוט" או [[נבצרות זמנית|עיקרון הנבצרות]].

היא הייתה ''רק ואך ורק'' [[שלטון העם]] בדמות [[עריצות הרוב]].

הבנתי נכון? תודה. {{אלמ}}

:לא. היו להם איזונים אחרים. למשל בחירה על ידי הטלת גורל. כך הובטח למשל שאדם מסוים לאו דווקא יכול להבחר כי הוא ביקש לעשות זאת. שיטה נוספת הייתה ריבוי פקידים בכירים. כך למשל ברומא העתיקה היו 2 קונסולים שהיו יכולים להטיל וטו האחד על השני. באתונה (ועד כמה שאני זוכר גם במקומות אחרים) אפשר היה לגרש את הפוליטיקאי מהעיר ללא הוכחת אשמה ולמעשה ללא הגשת כתב אישום כלשהו. ההגלייה הייתה לעשר שנים. בוצע בהצבעה. כמובן שהיו גם בתי משפט. הדין היה אכזר למדי והפוליטיקאי עשוי היה להשלח לגרדום. כך שלא נכון לומר שלא היו שום איזונים ובלמים. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 07:08, 14 במרץ 2023 (IST)
::אני חושב שלא נכון לדבר על רומא אלא רק על יוון העתיקה. {{אלמ}}
:::אני לא חושב שצריך לפסול לחלוטין את רומא העתיקה וגם יוון לא היתה כולה דמוקרטית בנוסח אתונה. לא שזה משנה את הדוגמה. אפילו באותה אתונה נבחרו 10 סטרטגים (גנרלים) כך שהפיקוד הצבאי לא נמסר לאדם אחד וגם נבחרו מספר ארכונים. במדינות אחרות ביוון העתיקה היו שיטות נוספות להבטיח איזון זה או אחר. בנוסף, גם במדינות שלא נהוג לקרוא להן דמוקרטיות כמו ספרטה היה פיצול בכח השררה. כך למשל היו להם 2 מלכים ו5 אפורים. היו גורמים נוספים בממשל שתפקידם היה לאזן את הכח של השלטון. גם ברומא שאותה פסלת היו מספר גורמים שהיו יכולים לאזן את הממשל. למשל אספות העם השונות, טריבונים, סנאט גדול למדי ועוד. לא נכון לומר שהדמוקרטיה העתיקה היא "אך ורק שלטון העם בדמות עריצות הרוב". לפעמים זה עשוי היה להתגלגל לשם אבל זה קרה כתוצאה מחולשת הגורמים המאזנים שנוצלה על ידי פופוליסט מוכשר למען מטרותיו. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 08:24, 14 במרץ 2023 (IST)
::::פיצול כח השררה קיים גם במשטרים שאינם דמוקרטים. [[מיוחד:תרומות/192.114.3.241|192.114.3.241]] 10:08, 14 במרץ 2023 (IST)
:::::נכון, אבל ציינתי עוד כמה דברים כמו אספות העם, בעלי תפקידים מסוימים, בתי משפט ועוד. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 10:34, 14 במרץ 2023 (IST)

== מעורבות הממשל האמריקאי בשינוי משטרים? ==

<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם יש את הערך https://en.wikipedia.org/wiki/United_States_involvement_in_regime_change בעברית?
:לא, אבל אתה מוזמן לכתוב בעצמך או לתרגם... [[משתמש:Shlomo9080|שלמה]] - [[שיחת משתמש:Shlomo9080|שיחה]] 10:23, 14 במרץ 2023 (IST)

:בקצרה כתוב שארה"ב הייתה מעורבת בחלפתם של משטרים רבים. ושה CIA מעורב לעיתים בעניין. ברוב המקרים כנראה שמדובר בדקטטורות שלא בהכרח הוחלפו בדמוקרטיה (יתכן שזה בלתי אפשרי). השלטון החדש היה במקרים רבים אוהד גדול יותר של הממשל בארה"ב. [[מיוחד:תרומות/192.114.3.241|192.114.3.241]] 12:06, 14 במרץ 2023 (IST)

== שם משפחה חצרוני ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


מה מקור ומשמעות (אתימולוגטה) של שם המשפחה חצרוני?
: לְחֶצְרֹן, מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרוֹנִי. ע"ע [[חצרון בן ראובן]] ו[[חצרון בן פרץ]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 00:12, 15 במרץ 2023 (IST)

== תזונה: סוגי דגנים ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
במאמר על דיאטה ים תיכונית הומלץ לאכול farro. לפי הויקיפדיה האנגלית הוא כולל 3 סוגי דגנים, אחד מהם כוסמין. אך מהם האחרים בעברית? תודה  [[משתמשת:shoshie8|shoshie8]] • [[שיחת משתמשת:shoshie8|שיחה]] • כ"ב באדר ה'תשפ"ג • 09:46, 15 במרץ 2023 (IST)

:'''אמר''' (Emmer) ו'''אינקורן''' (Einkorn). לא מצאתי שמות עבריים נפרדים.
:ראי למשל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5071202,00.html 'הטחנות הגדולות של א"י' - סדרת קמחים מלאים עתיקים: אֶמֶר, אינקורן וקמוט מלא]. בברכה, &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 10:02, 16 במרץ 2023 (IST)
:שלום [[משתמשת:shoshie8|shoshie8]]. ראי לעיל. בברכה, &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 23:21, 26 במרץ 2023 (IDT)

==הטענה כי הדמוקרטיה היא דת==
אני מזהה את ההתנהגות של אנשים רבים בעולם שכמהים ל"דמוקרטיה" כדתית בניסיונם לכפות דמוקרטיה על מי שלא רוצים בה. האם יש הטענות לכך שהדמוקרטיה היא דת בדומה לטענה שהאתאיזם הוא דת או שהטבעונות היא דת? תודה, אבנר שמלצר.
:אני טוען שלטעון תמיד אפשר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:52, 15 במרץ 2023 (IST)
:: אחד היסודות החשובים של הדת היא אמורה בכוח עליון. כלומר כלל הדתיים מאמינים שקיימת יישות על-טבעית כלשהי בעלת רצון המסוגלת להשפיע על המציאות הפיזיקלית. למושג "דמוקרטיה" נותנים פרשנויות שונות מאוד (רוסיה, סין שוויץ וארה"ב מגדירות את עצמן כדמוקרטיות) אבל אף אחת מהשיטות לא כוללת אמונה ביישות אלוהית כלשהי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:54, 15 במרץ 2023 (IST)
:::דתות פר אקסלנס כמו בודהיזם, קונפוציאניזם וטאואיזם לא כוללות אמונה בכוח עליון ויש אולי שני מיליארד אנשים המאמינים בדתות אלה וחייהם לפיהן שנתית, חודשית ויומית, לכן אני חושב שהגדרתך את המונח דת איננה נכונה. {{אלמ}}
::::[[קובץ:Vajrapani American Museum of Natural History.jpg|ממוזער|פסל של אליל בודהיסטי]]
::::  [[בודהיזם]] היא דת פוליטאיסטית לכל דבר. היא הכוללת אמונה בעשרות יישויות על-טבעיות (ראה {{אנג|Four Heavenly Kings}} {{אנג|Twenty-Four Protective Deities}} ו- {{אנג|Buddhist deities}}). [[קונפוציאניזם]] אינה דת, אלא תורה פילוסופית-המוניסטית. [[דאואיזם]] הוא אכן מקרה גבולי, שכן הוא כולל אמונות על טבעיות וכוחות עליונים המשפיעים על הייקום, אבל אינו עושה להם פרסוניזציה. אבל בכל אופן, זה חורג מהשאלה המקורית שמנסה להציג שיטות משטר בתור דת. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:17, 15 במרץ 2023 (IST)
:::::אני חושב שדבריך אינם מדויקים עד כדי הטעיה. המונחים האלה אינם מרכזיים בבודהיזם ומזוהים בעיקר עם זרמים בסין (בניגוד למשל למונחים "דהרמה" או "נכנס לזרם" או "סנגהה" מסדר הנזירים, או "גלגול תודעה", או "מדיטציה" או "נירוונה" או "ארבע האמיתות"). לא ידוע לי שהובדהה הטיף להאמין בקיומם של אלים אלה (אתה מוזמן להוכיח אחרת). אני חושב שזה דווקא חשוב מאד להמשך הדיון. {{אלמ}}
:::::: טוב, אם תרצה. בודהיזם הוא דת רחבה מאוד עם זרמים שונים. הגרסה האפנתית כל כך במערב היא "[[בודהיזם במערב|בודהיזם מערבי]]" שבעיקר מושפע מבודהיזם מזרח-אסיאטי, תוך כדי ריקון של מנהגים רבים. לעתים מתבלבלים בינו לבין הדתות הבודהיסטיות המקוריות. בגדול הבודהיזם [[זרמים בבודהיזם|מתפצל לשלושה זרמים עיקריים]]. כמעט שאין ספק שזרם ה[[וג'ריאנה]] (הקטן ביותר) הוא מיסטי לחלוטין, כולל טקסי טנטרה ואמונה בכוחות על-טבעיים ומאגיה. זרם ה[[טהרוואדה]] שהוא הוותיק ביותר כולל ישויות כמו מוקלינדה {{אנג|Mucalinda}} (נחש המגן על בודהה), ווסונדרה {{אנג|Vasudhara}} (אלת האדמה הבודהיסטית. פופולרית מאוד ב[[נפאל]] ו[[מיאנמר]]). הזרם המרכזי הגדול ביותר [[מהאיאנה]] (הכולל את [[סין]] עצמה - מדינה בה מתגוררים 244 מיליון הבודהיסטים, האוכלוסייה הבודהיסטית הגדולה בעולם) ובזרם זה ניתן למצוא אמונה בקיום ישויות על טבעיות כמו וג'רפני {{אנג|Vajrapani}} (המורה והמגן של בודהה), גוניין {{אנג|Guanyin}} (אלת הרחמים. פופלרית ביותר בסין ויפן) ועוד ועוד. בקיצור, הבודהיזם על זרמיו (להוציא את הגרסה ה[[ניו-אייג']] הפופולרית במערב) הוא דת פוליתאיסטית. כוללת מקדשים, פסלים, ויישיות על טבעיות כמו כל דת פוליתאיסטית. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:01, 15 במרץ 2023 (IST)
:::::::אני לא דיברתי על בודהיזם מערבי בהכרח. איפה מתייחסים ל[[מוקלינדה]] כאל? האם יש לך הוכחה לטענה ש''כל'' הבודהיסטים סוגדים את [[ווסודהרה]]? למיטב ידיעתי חלק מהמהיהנא סוגדים אותה ומקורה בדת הוודית כמו כן, התעלמת משאלתי האם יש לך הוכחה שהובדהה הטיף להאמין באלים כל שהם. הבודהה פעל בסביבה לא בודהיסטית וייתכן בהחלט שהוא ניסה למזג את רעיונותיו עם סביבתו ככל שרק יכל בדומה לכך שהמונותאיזם העברי נוצר בסביבה אלילית וניסה להתמזג איתה ככל שרק יכל דרך העתקת סממנים שונים כמו פסלים בתוך בית המקדש, צלמים של חיות, זבח קורבנות וכדומה. {{אלמ}}
::::::::אם לא נצמדים לטרמינולוגיה מקובלת אפשר לקרוא לכל דבר בכל שם. פרופ' נח הררי מצטיין בזה וקורא לזה "סיפורים". יש לו דוגמאות רבות: כסף זה סיפור כי אנו מספרים שיש לו ערך מסוים. אידיאולוגיה זה סיפור כי אנחנו ממציאים את זה ועוד ועוד. מבחינה זו גם דת זה "סיפור" ודרך כך היות שגם דמוקרטיה זה לכל היותר "סיפור" אפשר להגיד שדמוקרטיה היא דת. זה טיעון בעייתי. על כן, כדאי להצמד לטרמנילוגיה שהתקבעה. דת מחייבת בדרך כלל יישות עליונה (או יותר מיישות אחת) צורות פולחן ועוד. דברים שלא קיימים בצורת משטר מודרנית אלא אם משתדלים למתוח את ההגדרות עד כדי ויתור עליהם. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 10:15, 16 במרץ 2023 (IST)
:::::::::מה זה "בדרך כלל" כאן? כלומר, מה היא ה"יציאה מן כלל" כאן? תודה. {{אלמ}}
:::::::: אלמוני, באיזה הוכחה אתה מעוניין? אם קיומם של פסלים, מקדשים וערכים על אלים בדוהיסטיים לא מספיקים לך, אז מה אתה מצפה? להביא לך בודהיסט דובר עברית שיצהיר "המקדש הבודהיסטי של הסוס הלבן {{אנג|White Horse Temple}} אכן כולל פסלים של ארבעת מלכי השמיים {{אנג|Four Heavenly Kings}} שהם ישויות על-טבעיו. הפסלים נמצאים במקדשים לצורך סגידה"? 
:::::::: מה בדיוק עוד אתה רוצה? קטגוריה של אלים בודהיסטיים {{אנג|Category:Buddhist gods}}? אזכורו של קרישנה ורהמה בסיפורי יאטקה {{אנג|Jataka tales}} (סיפור מספר 461)? או לצטט מתוך כתבי ה[[בהגווד גיטא]] שהם בין היתר גם כתבי הקודש עבור מרבית זרמי הבודהיזם? אתה כנראה מצפה לראיון מצולם עם [[גאוטמה הבודהה]] עצמו (שהוא הסמכות היחידה בכל ההיסטוריה לדבר על בודהיזם) שבו הוא מצהיר בקולו "הסיפור הזה שבו מספרים על פריטהיבי {{אנג|Prithvi}} ועלי ביחד הוא אמת גמורה". לא תהיה לך הוכחה כזאת, כמו שלא תהיה לך הוכחה שישו הנוצרי היה נגד הפלות וגירושים. זה שמקדשים בודהיסטים מלאים בפסלים של אלילים זה פשוט עובדה גמורה. כמו שעובדה גמורה שבכנסיות קתוליות יש פסלים של ישו, יוחנן המטביל ומריה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:48, 16 במרץ 2023 (IST)
:::::::::אני לא רוצה עוד כלום אלא רק הוכחה לכך שהבודהה הטיף להאמין באל מסוים. הפסלים והערכים עליהם אתה מדבר, שנמצאים רק בחלק מהמקדשים אם בכלל, הם של אלים מן הדת הוודית, בבודהיזם אין חובה, בטח לא חובה כללית הנוגעת לכל הזרמים, להאמין בהם. המקדש של הסוס הלבן הוא מקדש אחד מתוך רבבות (?) מקדשים בודהיסטים. אני לא מצפה לראיון מצולם עם גאוטמה הבודהה עצמו והרטוריקה הזאת מיותרת לחלוטין, אני רק מצפה שתספק הוכחה לכך שהבודהה הטיף להאמין באלים אלה. על משה, ישו ומוחמד יש מסורות שהם הטיפו להאמין באל מסוים. אינני מכיר מסורת לפיה הבודהה הטיף להאמין באל מסוים כי זה לא חלק מתורתו, הוא לא פעל לקדם את הדת הוודית אלא את הדהרמה. {{אלמ}}
::::::::::במקרה של [[משה]]: העדויות הקדומות ביותר לקיומו הן מאות שנים לאחר זמן חייו. ספרי [[הברית החדשה]] נכתבו רק החל מכמה עשרות שנים לאחר מותו של [[ישו]] (שכלל לא ברור ממה ממה שמסופר עליו התקיים). יש מחלוקת במחקר על תאריך כתיבת [[הקוראן]], אבל גם לפי המסורת המוסלמית, מדובר על כעשרים שנים לאחר מות מוחמד. כנראה שיש עוד כמה סמכויות, בפועל. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 20:34, 16 במרץ 2023 (IST)
:::::::::: בקיצור, אתה רוצה לצמצם מסורת של אלפי שנים של הדת הבודהיסטית על כל זרמיה, אליליה, מקדשיה, פסליה, אמונותיה ומילוני מאמניה לציטוט של אדם אחד. הבנתי. בשיטה הזאת אני יכול לבקש הוכחה שמוחמד היה נגד הפלות או את דעתו של ישו על האפיפיור. אני חושב שזה ויכוח סרק, כי אתה מתעלם מהדת עצמה ומזלזל בפולחן שמקיימים מילוני אנשים ובאמונות שלהם, ובמקום זה מנסה להציג את הבודהיזם כולו בתור ספר ציטוטים של גאוטמה הבודהה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 23:13, 16 במרץ 2023 (IST)
:::::::::::ממש לא וזו ממש לא מסורת על כל זרמי הבודהיזם. עבודת אלילים איננה חובה בבודהיזם. הפסל היחיד שיש מסורת כלל בודהיסטית לייצרו הוא פסל של הבודהה וגם אותו לא סוגדים. ציינתי בעצמי כמה עקרונות מרכזיים בבודהיזם כבר בתחילת הדיון. אתה טועה בהבנת כוונתי, אני טוען שיש מסורות על משה, ישו ומוחמד מטיפים להאמין באל מסוים אבל אין מסורת על בודהה מטיף להאמין באל מסוים, כי זה לא חלק מתורתו. אני לא מזלזל בכלום, אלא מציין בפניך את האמת שהבודהיזם מאפשר להיות בודהיסט ועדיין לא להאמין באל או אלים או כן להאמין באל או אלים (כל עוד אין סתירה בין זה לבין הבודהיזם), כי תורת הבודהה פרופר לא עוסקת באמונה באל (אלא רק טולרנטית לכך באופן כללי). אתה עדיין מתבקש להביא הוכחה למסורת לפיה הבודהה הטיף להאמין באל כל שהוא. {{אלמ}}

==מה הייתה הדמוקרטיה הראשונה?==
חיפשתי כרגע בערך [[דמוקרטיה]] אבל אין שם פרק היסטוריה בו כתוב מה הייתה הדמוקרטיה הראשונה ובעיקר מה היו מאפייניה מבחינה סטרוקטורלית. בברכה, אלמ' במיל'
:ראה [[פוליס#מוסדות השלטון]]. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 23:04, 15 במרץ 2023 (IST)

:נהוג לציין את יוון העתיקה כמקור לדמוקרטיה. אפשר לראות בהרחבה בערך [[יוון הארכאית]] (פרק "משבר המשטר האריסטוקרטי והופעת צורות משטר חדשות" ובמיוחד פרק המשנה של הפרק הזה "כינון הדמוקרטיה וכניסה לתקופה הקלאסית"). עם זאת אין קשר ישיר בין זה לבין הדמוקרטיה המודרנית. קשה לומר מתי בדיוק נולדה דמוקרטיה מודרנית כי הרפובליקות המודרניות הראשונות לא היו דמוקרטיות במובן המקובל כיום. כך למשל בארה"ב הייתה חובה להיות בעלים של רכוש מסוים כדי לקבל זכות הצבעה. נשים ועבדים לא קיבלו זכות הצבעה. גם באירופה היה צורך בקיומו של רכוש כדי לקבל זכות הצבעה ונשים לא קיבלו זכות הצבעה. הדמוקרטיה התפתחה לאט לאט עד שהגיעה למה שמקובל כיום. לכן, קשה לומר איפה בדיוק נוסדה הדמוקרטיה הראשונה. אם רוצים למתוח את ההגדרה אז ככל הנראה אפשר לומר שבאנגליה ובארה"ב וקיבלה בוסט רציני בצרפת. משם זה התגלגל לשאר העולם. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 10:23, 16 במרץ 2023 (IST)

::אני שואל רק איפה נוסדה המדמוקרטיה הראשונה במדויק. להגיד "יוון העתיקה" זה לא מדויק כי ביוון העתיקה היו ערי מדינה. מי התחיל? {{אלמ}}
:::הפנתי אותך לערך שבו מתוארת התופעה. תוכל לקרוא בעצמך. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:24, 19 במרץ 2023 (IST)

: הדמוקרטיה הראשונה הייתה [[ישראל]] והיא נוסדה בשנת [[1992]] אז עבר בכנסת [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] המכונן את [[בג"ץ]] כמגן הדמוקרטיה. לפני זה לא הייתה דמוקרטיה בעולם כי אין דמוקרטיה בלי בג"ץ עם סמכויות-על. ({{ציניות}}) – '''ד"ר [[משתמש:MathKnight|<span style="color:blue;">M</span><span style="color:black;">ath</span><span style="color:green;">K</span><span style="color:black;">night</span>]] <span style="color:royalblue;font-size:116%">✡</span>''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 21:48, 18 במרץ 2023 (IST)
:: רק לדייק, ישראל עדיין אינה דמוקרטיה, היא תהיה כזו ברגע שלקואליציה תהיה שליטה מלאה בוועדה למינוי שופטים והיא תוכל לחוקק כל חוק על ידי הגדרתו כחוק יסוד מבלי מגבלה שיפוטית כלשהי. תיכף זה בא (היי, גם ציניות, קריצה קריצה) [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 20:15, 21 במרץ 2023 (IST)
::: אפשר לציין את אתונה כדמוקרטיה הראשונה - אם כי הדמוקטיה בה היתה מוגבלת מאד - רק לאנשים לבנים, זכרים. (בניגוד - ליוון - שהרי אותו זמן היו ערי מדינה ולא מדינת לאום).  באתונה היתה עבדות והיתה הצדקה גזענית לקיום העבדות בידי הפילוסופים. הדמוקרטיה הזו היתה מושתת על עקרון רפובליקני שהוא גם מושג חשוב. היה אפשר להוציא בה אנשים להורג כמו סוקרטס - עוד לא היה מושג כמו זכויות אדם (כמו כן אתונה ניסתה להתנהג כאימפריה). 
:::אפשר לראות ניצנים של דמוקרטיה ב[[הקונפדרציה השווייצרית הישנה]] משנת 1291 .אם כי היא השפיעה בעיקר על תושבי המקום ולא התפשטה.[http://www.athene.antenna.nl/MEDIATHEEK/KOBACH-1.html]. אחד הדברים שעודדו דמוקרטיה בשוויץ היה התפתחות צבאית - הקשת הארוכה שיצרה יתרון לצבאות גדולים יותר - וזאת בניגוד לאבירים חמושים עם שריון על סוסים שיצרו יתרון למבנה פאודלי ריכוזי יותר - ככל שצבאות הפכו מבוזרים יותר (התפחות כלי ירי) היה יתרון למבנים עממים יותר , כלכלנים מוסדיים כמו אבנר גרייף הזכירו נושא זה 
::: כמו כן המגנה כרתה יצרה מצב יחודי באנגליה שבו האצולה נמצאת בעימות עם המלך ודבר זה יצר בהדרגה איים של חופש ביטוי מסויים וכן מסורת משפטית פחות עריצה (בניגוד למקומות כמו צרפת עם מלוכה אבסולוטית) . בהקשר זה כדאי לקרוא נניח את דיוויד גרייבר - מהם מלכים?  שמסביר כיצד עובדת מלוכנות.  
::: הרנסאס , המהפכה המדעית ושינוים באירופה הובילו ל[[עידן הנאורות]] שהוביל ליצירות כמו [[האנציקלופדיה הגדולה]]. דבר זה יחד עם כתבים ליברלים \ קדם-סוציאליסטים\צדק חברתי נוצרי מהפכני (כמו הקוויקרים שהתגדו לעבדות) נוספים ושינוים חברתיים בעקבות תחילת עידן הקפיטליזם וסוף הפאודליזם השפיעו על מהפכות חברתיות שיצרו סוג של דמוקרטיות (עם בעיות שונות ומשונות) בצרפת ובארצות הברית (חלק מהבעיות לדוגמה - אלימות רבה בצרפת, עליה של קיסר, מלחמה בכל אירופה, או "היעוד הגלוי" ועבדות שחורים בארה"ב) . דבר זה התפשט למדינות נוספות - כמו בריטניה (במהלך המאה ה-19, בתחילה רק לבעלי רכוש- ראה קרב פיטרלו), מדינות אירופאיות ודרום אמריקאיות נוספות. התהליך כולו הוא איטי ולא נע תמיד בכיוון של הגברת הדמוקרטיה ([[שחיקה דמוקרטית]]) ומכונה [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA דמוקרטיזציה עולמית]. הוא מלווה בתהליכים נוספים כמו גלובליזציה או תהליך של "הרחבת המוסר" (הרחבת השאלה "מי זכאי להגנה מוסרית" לגבי קבוצות גדולות יותר) תהליכים נוספים שקשורים הם צמיחתה של התנועה לביטול העבדות, התנגדות גוברת לגזענות (שהיתה נפוצה למדי גם בשלהי המאה ה-19 לדוגמה ואף במאה ה-20 עד לשואה ומלחמת העולם השניה) , פמיניזם, זכויות לילדים, זכוית מסויימות לבעלי חיים ואף גישה של זכויות לטבע. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] - [[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]] 07:55, 4 באפריל 2023 (IDT)

== הפרדת רשויות מלאה ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם יש משטרים פרלמנטריים שבהם השרים עצמם אינם חברי פרלמנט כלל? כלומר מצב שבו לשר אין שני כובעים: גם שר החשמל והמים וגם חבר פרלמנט מפלגת הנוצרים המומרים? [[מיוחד:תרומות/192.114.1.67|192.114.1.67]] 14:00, 15 במרץ 2023 (IST)

:לעניין השאלה: המקור לכינוי [[החוק הנורבגי]] הוא בדיוק זה: „סעיף 62 של [[חוקת נורווגיה]] קובע ששר בממשלה אינו יכול לשמש גם כחבר הרשות המחוקקת, ה[[סטורטינג]]. חקיקה דומה קיימת גם במדינות אחרות כגון [[שוודיה]], [[הולנד]] ו[[צרפת]]. הדבר מחייב את חברי הפרלמנט שהתמנו לתפקיד שרים ב[[ממשלה]] להתפטר מתפקידם ב[[פרלמנט]].״
:לעניין הכותרת: זה כמובן לא אומר שלמפלגתו של [[ראש הממשלה]] אין שליטה על הפרלמנט במדינות הללו. ר’ [[דמוקרטיה פרלמנטרית]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:08, 15 במרץ 2023 (IST)
== רואה דין ועורך חשבון ==
אשמח להסבר על שמות בעלי המקצוע - עורך דין - הרי הוא לא עורך את הדין, אלא השופט. נראה לי נכון יותר לכנות אותו משפטן, כמו lawyer. רואה חשבון עושה הרבה מעבר מאשר להתבונן במספרים, ואולי נכון יותר לכנות אותו חשבונאי. ובכלל, נראה לי מדויק יותר להחליף את הכינויים שלהם כפי שכתבתי בכותרת השאלה... אז מאיפה מגיע העורך והרואה? {{אלמ}}

:ר’ המילה [[wikt:עורך דין|עורך דין]] בוויקימילון. יש לה היסטוריה מעניינת. אין להם משהו מיוחד להגיד על [[wikt:רואה חשבון|רואה חשבון]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:24, 15 במרץ 2023 (IST)

== האם יש סכנה בבושם? ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


כל יום אנחנו משפריצים לעצמנו בושם על הצוואר. האם קיימת סכנה שהבושם יחדור את העור, יגיע לקנה הנשימה ו/או לושט ויגרום לנזק?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E1:9700:69D8:37E3:C080:1FFE|2A00:A041:26E1:9700:69D8:37E3:C080:1FFE]] 14:46, 16 במרץ 2023 (IST)

:לא תשובה, אלא הבהרת השאלה: הערך [[דרכי מתן תרופות]] מתייחס גם ל: מתן טרנסדרמלי (דרך העור השלם, ב[[פעפוע|דיפוזיה]], לצורך ספיגה מערכתית ולא מקומית). למשל, מדבקות [[פנטניל]] בטיפול בכאב, מדבקות [[ניקוטין]] לטיפול ב[[התמכרות]] ומדבקות [[ניטרוגליצרין]] לטיפול ב[[תעוקת לב|תעוקת חזה]].
:כלומר: יש חומרים שעוברים דרך העור (אם כי רוב החומרים לא עוברים דרך העור). אבל אם חומר עובר את העור הוא מגיע לרקמות הפנימיות ובפרט ל[[מערכת הדם]].  [[קנה הנשימה]] או ה[[ושט|וושט]] הם איברים אחרים שחשופים לחוץ. לדוגמה: נטילת [[גלולה]]. לכן זו דווקא אינה הסכנה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:36, 16 במרץ 2023 (IST)
::אכן יש חומרים שיכולים לחדור דרך העור. עם זאת, בושם מסחרי נבדק לפני שהוא משווק לציבור והוא אינו רעיל. חומר שלא עבר בדיקה אכן יכול לגרום לנזק. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:23, 19 במרץ 2023 (IST)

== יש כאן דוברי ערבית? ==

אני מנסה ללמוד את ההבדל בהגייה בין האות [[س]] לאות [[]] ושתיהן נשמעות לי כמו האות '''ס''' בעברית. האם דוברי ערבית מצליחים להבדיל בין שתי האותיות הללו או שגם להם שתי האותיות הללו נשמעות כמו '''ס'''? שהרי בעברית יש את האות '''ט''' ואת האות '''ת''', שנשמעות אותו דבר בדיוק. הבלשנים יאמרו וודאי אחרת, אבל עבור דובר העברית לאותיות '''ט''' ו'''ת''' יש אותו צליל בדיוק, ואותו הסיפור עם '''כּ''' ו'''ק'''. כך שהאם س ו- ص גם הן, עבור דובר הערבית, שתי אותיות שנשמעות בדיוק אותו הדבר? [[מיוחד:תרומות/2A00:A041:3C24:2700:785D:A8B8:8E9E:EEF4|2A00:A041:3C24:2700:785D:A8B8:8E9E:EEF4]] 12:51, 17 במרץ 2023 (IST)
:לא. הערבים הם לא מוגבלים פונטית כמו הישראלים. אין שפה בעולם אם כ"כ מעט צלילים כמו הישראלית המודרנית (בניגוד לעברית המקורית, שבה כאמור, יש הבדל בין א' ל-ע', בין ח' ל-כ', בין ט' ל-ת', ובין כ' ל-ק').--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E1:9700:D9A7:D6DB:49D8:2143|2A00:A041:26E1:9700:D9A7:D6DB:49D8:2143]] 14:25, 17 במרץ 2023 (IST)
::אם להאמין ל[[:en:Māori_phonology|ויקיפדיה האנגלית]], ל[[מאורית]] יש הרבה פחות צלילים מלעברית מודרנית [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC2:4C21:7400:2819:B28A:AB77:31|2A0D:6FC2:4C21:7400:2819:B28A:AB77:31]] 15:39, 17 במרץ 2023 (IST)
:ההבדל בין س לבין ص זהה להבדל שבין [[ס]] ו[[צ]] בגלגולים קדומים של העברית, וכיום בעיקר בהגיות מזרחיות. בעברית מודרנית מתעתקים שמות כמו [[צאלח]] כ"[[סאלח]]" לעיתים קרובות. ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 19:51, מוצאי שבת, כ"ה באדר ה'תשפ"ג (IST).
::בלשנים לא טוענים שטי"ת ות"ו נשמעות אחרת בעברית החדשה. בעברית מוקדמת יותר היה הבדל, וכן גם ההגיה של האות צד"י היתה שונה מזו הנהוגה כיום וברוב המסורות היתה דומה לאותה הגיה של ص הערבית כיום.{{ש}}ההגיה של ص היא כשל סמ"ך [[עיצורים מלועלעים|מלועלעת]]. אפשר לתאר את ההגיה הזאת כמו סמ"ך שנהגית עם גרון מכווץ באופן שדומה להגיית עי"ן לועית (זה גם יהיה התיאור של הטי"ת הקדומה - ת"ו מלועלעת).{{ש}}להמחשה, אתה יכול לשמוע כאן את ההבדל בין הגרסה המלועלת: [[קובץ:Voiceless_pharyngealized_alveolar_sibilant.ogg]]{{ש}}וכאן את הגרסה הרגילה: [[קובץ:Voiceless_alveolar_sibilant.ogg]]{{ש}}[[משתמש:Radioactive Grandpa|R.G.]] - [[שיחת משתמש:Radioactive Grandpa|שיחה]] 11:24, 19 במרץ 2023 (IST)

==למה מולקולות דומות מוצגות הפוך ב-360 מעלות לפעמים?==
ראו למשל שתי תמונות אלה. האחת של המולקולה [[כלורפרומאזין]] (Chlorpromazine) והשנייה של המולקולה [[זוטאפין]] (Zotepine).

אם הופכים את מולקולת הזוטאפין ב-360 מעלות היא תיראה מאד דומה למולקולת הכלורפרומאזין. אז למה באמת איננה מוצגת הפוך ב-360 מעלות?

[[קובץ:Chlorpromazine.svg|ממוזער|כלורפרומאזין]]

[[קובץ:Zotepine.svg|ממוזער|זוטאפין]]

:צודק. עם צאת השבת אשלח מכתב חריף בעניין. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 16:03, 18 במרץ 2023 (IST)
::אשמח אם תפגין אמפתיה ותעזור לי להבין האם יש מטרה מדעית כל שהיא שאינני מודע לה מאחורי זה. אני מניח שיש סטנדרט כיווני לגבי ציור מולקולות דו מימדי. אשמח להתייחסות רצינית. תודה. {{אלמ}}
:::הי אנונימי, למיטב ידיעתי יש הבדל מכוון בכיוון וגם הבדל בסימול שים לב לכל הפרטים. לא מדובר בעניין סתמי [[משתמש:Asaf M|Asaf M]] - [[שיחת משתמש:Asaf M|שיחה]] 16:15, 18 במרץ 2023 (IST)
:::אני אשלח פלפל חריף [[משתמש:Asaf M|Asaf M]] - [[שיחת משתמש:Asaf M|שיחה]] 16:13, 18 במרץ 2023 (IST)
::::שלום. אני מודע לכך שהטבעת המרכזית שונה וגם ה"זנב" אם כי אני לא יודע למה הכיווניות שונה. {{אלמ}}
:::::אם אוכל אנסה לבדוק עבורך, אני מנחש שגם לכיווניות יש משמעות אם כי יכול להיות שאני טועה. מקווה שלקחת את עניין הפלפל החריף בהומור. [[משתמש:Asaf M|Asaf M]] - [[שיחת משתמש:Asaf M|שיחה]] 18:31, 18 במרץ 2023 (IST)
::::::נסה לעיין ב'''[[כתיב כימי]]''' אני מאמין שפתרון לתעלומה מופיע בערך זה. [[משתמש:Asaf M|Asaf M]] - [[שיחת משתמש:Asaf M|שיחה]] 18:33, 18 במרץ 2023 (IST)
:::::::אין שום משמעות לאיך שהמולקולות מוצגות. תוכל למצוא בגוגל ייצוג שלהן "ישר" או "הפוך". וודאי וודאי שאין שום משמעות או קשר לשאלתך לזה שהן דומות או לא דומות. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 20:18, 19 במרץ 2023 (IST)
: 180. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:46, 18 במרץ 2023 (IST)

==אברם ואברהם==
האם השורש של שתי המילים הוא א.ב.ר? איך מבינים זאת מעבר לאינטואיציה?
:לא. אברם הוא צירוף של שתי מילים: אב רם. גם השם אברהם מתפרש באופן דומה, כשהיסוד "רהם" הוא כנראה הרחבה ([[דיאלקט]]ית?) של "רם" (מהשורש רו"ם). [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 18:38, 18 במרץ 2023 (IST)
::לא הבנתי את תגובתך, האם אתה טוען שא.ב.ר אינו השורש?
:::ישנם שמות ללא שורשים. [[משתמש:התו המתחרה|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 14:17, 19 במרץ 2023 (IST)
::::מה למשל? איך ניתן לקבוע זאת? {{אלמ}}
::::: בשונה מפעלים, שמורכבים תמיד מאותיות שורש ואותיות נוספות היוצרות את ההטיה הנכונה, שמות עצם, ובמיוחד שמות פרטיים, יכולים להיות מורכבים במספר דרכים. דרכי תצורה לדוגמה הן שורש ו[[משקל (בלשנות)|משקל]] (כמו משטרה או משתלה=מִקְטָלָה+ש.ט.ר/ש.ת.ל, משפט ומשטר = מִקְטָל+ש.פ.ט/ש.ט.ר), [[הלחם]] שני שמות (כמו אברהם) או שם ו[[מורפמה|צורן]] (כמו עיתון, שמורכב מהשם "עת", והצורן Xוֹן), או פשוט ייבוא משפה אחרת (כמו טלפון, קומוניזם, נאציזם, ויקיפדיה, דמוקרטיה, שאגב כולם גם הלחמים). את דרך התצורה של רוב המילים אפשר לזהות על ידי אינטואיציה והיכרות עם השפה, אך לא ידוע לי על דרך שקובעת זאת במאה אחוז, ויתכנו מילים שדרך תצורתן אינה ידועה או שנויה במחלוקת. למשל, במקרה של אברהם, ניתן לטעון שדרך התצורה שלו היא צירוף של אב+המון, "כי אב המון גויים נתתיך", ואפשר להבין שהתוספת של הה"א לקוחה מ[[יי|שם ה']] (י-ה-ו-ה).  [[משתמש:עמד|עמד]] <small>([[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/עמד|תרומות]])</small> • כ"ו באדר ה'תשפ"ג • 16:13, 19 במרץ 2023 (IST)
::::::איך בדיוק אפשר להגיע מאב+המון לאב'''ר'''הם... מדרשי השמות המקראיים לא מתיימרים להציע אטימולוגיה. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 20:05, 5 באפריל 2023 (IDT)

==המדרש על אברהם==
לא הצלחתי להבין מה כתוב בציטוט להלן מן המדרש. אפשר תרגום לעברית מודרנית? אגב עבורי העברית הזאת שונה הן מעברית מקראית, הן מעברית בית שני והן מעברית מודרנית; איזו מן עברית זאת? תודה. {{אלמ}}

{{ציטוט|יאמר אברם: הן לי לא נתת זרע. אמר רב שמואל בר רב יצחק: המזל דוחקני ואומר לי אברם אין את מוליד. א"ל הקדוש ברוך הוא: הן כדבריך - אברם לא מוליד, אברהם מוליד; שרי אשתך לא תקרא שמה שרי, שרי לא תלד, שרה תלד.}}
:הוספתי סימני פיסוק בציטוט, אני מקווה שכעת קל להבין אותו ללא תרגום. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 18:43, 18 במרץ 2023 (IST)
::גם עם סימני הפיסוק אני עדיין מעט מתקשה עם טקסט זה. למשל:
::* למה "יאמר אברם" ולא "ויאמר" או "אמר"? 
::* למה "הן לי לא נתת זרע" במקום רק "לי לא נתת זרע"?
::* מה זה "אין את מוליד"?
::* [http://www.kizur.co.il/search_mobile.php?abbr=%D7%90%22%D7%9C מחיפוש באינטרנט מצאתי ראשי תיבות רבים ל א"ל], אז מה זה א"ל כאן?
::* את השאר הבנתי. {{אלמ}}
::: 1. לא הקפדת בהעתקת הציטוט: כתוב "ויאמר אברם" ולא "יאמר". 2. הן=הרי, לשון הדגשה שהופכת את העובדה לתמיהה או טרוניה (כך לשון הפסוק בבראשית). 3. אין אתה. 4. אמר לו. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 21:09, 18 במרץ 2023 (IST)
::::הבהרה קטנה ל-3: בלשון התנ"ך והמדרש מצינו כמה פעמים לשון פנייה של "את" לגבר, פחות הקפידו על זה אז. [[משתמש:התו המתחרה|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 14:18, 19 במרץ 2023 (IST)

== איך מקרינים חולי סרטן כשחוסמים כבישים? ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שבוע טוב,

בחודש האחרון נחסמים כבישים מרכזיים ונוצרים שיבושי תנועה ממושכים לפחות פעם בשבוע. אני מניח שכתוצאה מכך יש לא מעט חולי סרטן ו[[אי-ספיקת כליות כרונית|חולי כליות]] שאינם מצליחים להגיע למרכז הרפואי כדי לקבל [[רדיותרפיה|טיפול קרינתי]] או [[דיאליזה]], בהתאמה. זאת גם אם נניח באופן אופטימי שהסגל הרפואי מצליח להתייצב לעבודה על מנת להעניק את הטיפולים האמורים. האם תוכלו בבקשה להסביר לי איזה מענה רפואי ניתן במרוצת "ימי השיבוש" לחולים הזקוקים ל[[טיפול אמבולטורי]] מציל חיים שאינו סובל דיחוי? 

במידת האפשר, אנא השתדלו להשיב דווקא לשאלה המסוימת הזו, ולא לשתף אותי בדעתכם אודות המחאה, הממשלה או הוועדה לבחירת שופטים. תודה, [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • כ"ז באדר ה'תשפ"ג • 22:30, 19 במרץ 2023 (IST)

:מענה רפואי לקוי וחסר. ללא קשר לדעותיי הפוליטיות בכלל, ולדעותיי לגבי האירועים – זו לדעתי שערורייה שנחסמים נתיבי תחבורה שבהם לכודים ברכב פרטי או ברכב הצלה תושבים בדרכם לטיפול רפואי, או לכל מטרה אחרת. זכות המחאה וההפגנה אינה הזכות לסיכון חיי אדם כלשהו. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 06:03, 20 במרץ 2023 (IST)

:אם אי אפשר להגיע לבית חולים --- אי אפשר. זה ככה פשוט. ההשלכות של זה הן כמובן סבל מתמשך לחולים ולבני משפחותיהם, סיכון החולים בסיבוכים רפואיים ובמקרי קיצון סכנת מוות וממש לא מדובר רק על חולי סרטן או כליות אלא על כל מי שצריך בית חולים כולל סובלים מבעיות שינה חמורות, סובלים מבעיות פסיכיאטריות חמורות, אנשים שנפצעו בתאונות דרכים ועוד רבים. אה וגם כמובן הדבר גורם נזק לכלכלת המדינה כי פחות עסקים פתוחים ועסקים מסוימים שפתוחים נותנים שירות פחות מדויק ופחות טוב. {{אלמ}}
::יוצאים לדרך מוקדם יותר ונעזרים ב-Waze. זה פתרון שטוב לכל מי שזקוק לנוע בדרכים, גם בימים שבהם לא חוסמים כבישים וגם למטרות שאינן מצילות חיים. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:46, 20 במרץ 2023 (IST)
:::אולי גם תייעץ להגיע 5 שעות לפני התור? אני מתפלא עליך. מקרים דחופים הם מקרים דחופים! {{אלמ}}
::::השואל לא שאל על מקרים דחופים, אלא על ביקור מתוכנן מראש במרפאה. באשר למקרים דחופים, אלה מוסעים באמבולנס, ואני משער שגם במקרה של חסימת כביש בהפגנה מתאפשר מעבר של אמבולנס, כשם שהוא מתאפשר בפקקים של שעות העומס. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 08:45, 20 במרץ 2023 (IST)
:::::אתה משער, בסדר, זה לא מוכיח שזה יקרה, כל מכשול מהווה סכנה בהצלת חיים מיידית. {{אלמ}}
::::: בדרך כלל ממה שיצא לי לראות, המפגינים מפנים את הדרך כשיש אמבולנס, זה פשוט נוהל שאומץ עם ההפגנות, אז לא אמורה להיות בעיה, אבל בדרך כלל האמבולנסים יודעים איפה יש הפגנות כי הם מקושרים עם הגורמים המתאימים, ואם הם נתקעים בכביש הם עושים רברס ונוסעים נגד התנועה - כי מותר להם. בקיצור, יש להם פתרון לכל וכל. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 12:20, 20 במרץ 2023 (IST)
:::וויז לא יעזור לך כשאתה כבר באיילון על 80 קמ"ש ולפתע פורעי חוק אנרכיסטים פורצים מחסומי משטרה וחוסמים לפתע את הכביש. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 11:33, 20 במרץ 2023 (IST)
:::: גם כשמפגינים מתפרצים לאיילון, המשטרה מוכנה מראש וחוסמת את הכביש לפני הפריצה, ככה שדבר כזה לא ייתכן. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 12:22, 20 במרץ 2023 (IST)
:::::אשמח לראיה רצינית לדברים אלה של אקסינו שמבחינתי הם חסרי בסיס. {{אלמ}}

האם החסימות פגועות בתעבורה משמעותית יותר מאשר הפקקים הרגילים וחסימות שונות לצורך עבודות? כמו שמי שמתוכנן לו טיפול רפואי יכול להיתקע בפקק למשך שעתיים בגלל תאונה, ככה הוא יכול להיתקע בפקק בגלל חסימה לא חוקית. הדרך להימנע זה כמו שדוד ציין: אם זה טיפול חשוב, אז אפשר לצאת הרבה מראש ולהיעזר בוויז שיודע להתריע מראש על שיבושי תנועה ולבחור דרכים חילופיות. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:41, 20 במרץ 2023 (IST)

:וויז לא יודע מתי אנרכיסטים פורעי חוק שמקומם בכלא יחסמו כבישים. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 13:02, 20 במרץ 2023 (IST)
::אז זהו, אין פיתרון. כולנו צריכים לקפוץ מהחלון כאות מחאה נגד חסימת כבישים. ובוא תכתוב עוד הפעם "אנרכיסטים פורעי חוק", זה לא היה מספיק ברור. אולי בפעם הרביעית זה יעזור. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:37, 20 במרץ 2023 (IST)
:::מאחל לך שלא תיתקע בפקק שמקורו בחסימת כבישים ע"י אנרכיסטים פורעי חוק (ב"ק) כשאתה או מישהו הקרוב לך בדרך לטיפול רפואי או סתם צריך לשירותים לאחר שעות ללא תזוזה. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 14:51, 20 במרץ 2023 (IST)
::::ראו [https://t.me/divuhimonline/56269 את זה]. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 16:10, 20 במרץ 2023 (IST)

ממתי כל מי שנוסע בדחיפות לבית חולים עושה את זה דווקא באמבולנס?

לא חסרים מקרים דחופים בהם בן משפחה או חבר מסיע אדם קרוב בדחיפות ואף בחירום לבית חולים ואני מדבר מניסיון אישי. חסימת כבישים היא טרור, היא אמנם לא חמורה כמו הצתה אבל היא חמורה מאד כשלעצמה ו"אכלו שתו לי את בג"צ המדהים שלי" איננה הצדקה לטרור. {{אלמ}}

:החסרים [[פקק כתר|פקקים]] בתל אביב? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:51, 22 במרץ 2023 (IST)

==אני מסכים להשכיר דירה לזוג הומואים רק אם האמא של התינוק גרה איתם תחת אותה קורת גג בטריאדה פוליאמורית, האם החוק לטובתי במקרה של תביעה?==
אם האמא של התינוק לא גרה איתם תחת אותה קורת גג והם מגדלים אותו כשני אבות בלבד הדבר מבחינתי איננו מוסרי ואף אנטי מוסרי ונגד מצפוני ובעקבות זאת אני מסרב להשכיר להם דירה כל עוד אם התינוק לא גרה עימם תחת אותה קורת גג בטריאדה פוליאמורית. האם החוק הישראלי לטובתי במקרה של תביעה? תודה. {{אלמ}}
: ויקיפדיה איננה עוסקת בייעוץ משפטי. אני מאחל לך שתבריא. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 08:04, 20 במרץ 2023 (IST)
::אני בריא. אני מאחל לך שתבריא (הנה גם אני יכול לכתוב שטויות). {{אלמ}}
:::החוק הרלוונטי הוא [[חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים]], תשס"א-2000. החוק אוסר הפליה לפי נטייה מינית, והמעשה שאתה מתאר הוא הפליה ברורה לפי נטייה מינית. עם זאת, החוק חל רק על "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי", ולמיטב הבנתי את החוק הוא אינו חל על השכרת דירות. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 08:40, 20 במרץ 2023 (IST)
::::איך זאת הפליה על רקע נטייה מינית אם אין לי ולו חצי טענה על הנטייה המינית אלא רק על היעדר האם? {{אלמ}}
:::::המחוקק ידע שיהיו חוכמולוגים כמוך, וקבע בחוק "לעניין סעיף זה, רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין". לפי כלל זה, שמופיע בחוקים נוספים נגד הפליה, פרסום מודעה "דרוש מלצר לאחר שירות צבאי" היא התחכמות שמטרתה למנוע את המשרה מערבים וחרדים, ופרסום מודעה "דרוש סבל בעל שליטה מעולה בעברית" היא התחכמות שמטרתה למנוע את המשרה מעולים חדשים. גם הדוגמה שלך היא התחכמות שמטרתה למנוע את הדירה מהומוסקסואלים. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 12:33, 20 במרץ 2023 (IST)
::::::אני טוען שאתה כאן הוא החכמולוג, הרי אין לך ראיה שאני מחרים את ההשכרה בגלל הומוסקסואליות ומצד שני אני אומר, תחיו עם האמא ותשכירו. נוח לך להאמין כך ואני לא אתפלא אם אתה גם נהנה לסכסך בין אנשים כך. {{אלמ}}
:::::::אני מניח שאתה אדם פרטי ולא רשות ציבורית. הכלל במשפט הפרטי הוא שכל עוד לא נקבע אחרת בחוק אתה רשאי לפעול כרצונך ולהפלות את מי שאתה רוצה, גם אם זה מאוד מכוער מבחינה מוסרית.
:::::::בפסק דין מי טל (רע"א 10011/17 מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ נ' חאלד סלמאן (נבו 19.08.2019)) נחלקו השופטים אם [[חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים]] חל על מכירת דירות. השופט [[אלכס שטיין]] סבר שדירה היא לא "מוצר", ואילו השופט [[מני מזוז]] סבר שדירה היא "מוצר" ולכן החוק חל עליה (למעשה הם הסכימו שאסור להפלות במקרה הספציפי מסיבות אחרות). אין למיטב ידיעתי פסיקה שמכריעה לכאן או לכאן מאז.
:::::::(אין לראות באמור ייעוץ משפט כמובן)
:::::::ברובד האנושי, לא הבנתי מה אתה מנסה להשיג ב"טריאדה פוליאמורית" (אין לי מושג ואני לא בטוח שאני רוצה לדעת מה זה) ולמה זה כל כך חשוב לך.
:::::::בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 15:10, 20 במרץ 2023 (IST)
::::::::זה פשוט. טריאדה פוליאמורית זה אהבה רומנטית בין שלושה בגירים ומגורים משותפים, ככלל תחת קורת גג אחת. במקרה הזה, כדי שהילד לא ישאל "אבא ואבא, איפה אמא? למה אני לא יכול להיות איתה?" (או אמא ואמא, איפה אבא? למה אני לא יכול להיות איתו?, לצורך העניין) {{אלמ}}
:::::::::ומה, זה לא מוזר בעיניך שהתינוק ישאל "היי, למה יש לי שלושה הורים"? זה בכללי לא מאוד משנה לדעתי. &rlm;[[מש:שוקו מוקה|💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤]]&rlm; • [[שמש:שוקו מוקה|שיחה]] • [[מש:שוקו מוקה/של מי התמונה הזאת 2022|שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול!]] • ∞ •  08:06, 23 במרץ 2023 (IST)
::::::::::זה דווקא משנה מאד כי המצב הטבעי/מובהק סטטיסטית הוא אמא ואבא. מצב בו יש אמא ואבא ועוד הורה נוסף לעומת זאת הוא מקרה לא שגרתי של אהבה וזה ממש לא בעיה כמו הפרדת הורה מילד. {{אלמ}}
: השאלה לא מתחילה כלל, כיוון שהשכרת דירה אינה מוגדרת בחוק כמתן שירות. לפיכך, התשובה היא "כן". [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 08:52, 23 במרץ 2023 (IST)

==מה קדוש יותר לחילוני הישראלי, דמוקרטיה או הומניזם?==
יש כאן ערך או פרק מערך העוסק בנושא? תודה. {{אלמ}}

:חילוני נגזר מהמילה חולין, וחולין ≠ קודש. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 09:33, 20 במרץ 2023 (IST)
::אנונימי או אנונימית שימו לב ש[[הומניזם]] איננו הומניות, הומניזם הוא תפיסה שהאדם הוא מרכז העולם והדבר הכי חשוב בו, והומניות היא אמפתיה כלפי יצורים חיים אחרים. אלה מושגים כמעט נוגדים, אז למה התכוונת? חוץ מזה התו השמיני צודק, חילונים לא מאמינים בעל טבעי ואין אצלם שום דבר קדוש, יש ערכים טבעיים שאפשר לסכם אותם ב"מה ששנוא עליך אל תעשה לזולתך", בנוסף ל"בל תשחית" את הטבע. [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave]] - [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] &rlm; 09:45, 20 במרץ 2023 (IST)
:::Neither. אם לצטט את פרופ' גיא בן-פורת ('''הלכה למעשה: חילונו של המרחב הציבורי בישראל'''): "חוקרים המתארים את ישראל כ"דמוקרטיה לא ליברלית" או "דמוקרטיה אתנית" טוענים כי אנטי-ליברליות ואתנוצנטריות הם חלק מהתרבות הפוליטית הישראלית, וכי מאפיינים אלה באים לידי ביטוי בהכפפת ערכים ליברליים לשאלות של ביטחון, בשאיפה לקונצנזוס ובהדרת מיעוטים. בשונה מהדמוקרטיה הליברלית, שבמרכזה הפרט וזכויותיו, המחויבת לשוויון בין האזרחים, מבנה האזרחות המרובד בישראל מדיר או ממקם קבוצות ופרטים על בסיס אתניות ומגדר ועל בסיס תרומה לקולקטיב. כפי שהיטיב לתאר זאת אריאל רוזן צבי, היהודי הדמוקרטי החילוני עובר דרך היהדות המסורתית והתפיסה היהודית, גם במשמעותה הדתית, ש"מעניקה ערך מוסף לרעיון הציוני כל אימת שהוא מתעמת עם המרכיב הדמוקרטי. במקרה זה, המשקל הנוסף של המרכיב היהודי חובר למרכיב הציוני כדי להתגבר על התביעה שמעמיד המרכיב הדמוקרטי"... הממצאים שהשתמשתי בהם לאורך הספר מצביעים על תמונה דומה שלפיה התנהגות חילונית (הנמדדת בפעולות) מנותקת לעתים מכל מחויבות פוליטית או אידיאולוגית ומהשקפת עולם ליברלית. גם זהות חילונית מוצהרת עשויה להיות ליברלית בנוגע לתמיכה בנישואין או בקבורה אזרחית אבל מסויגת בשאלת השוויון לאזרחים הערבים. הדבר נוגע באופן מובהק לדפוסי הזהות החילוניים של יוצאי ברית המועצות, המתקיימים לצד שמרנות פוליטית, אבל גם לחלק מהחילונים הישראלים הוותיקים. בעוד שאלה המגדירים עצמם חילונים נוטים להיות יותר ליברליים מקבוצות אחרות בנוגע לשאלת השוויון, רבים מהם אוחזים בעמדות לא ליברליות מובהקות, הכוללות תמיכה במעמד מועדף ליהודים בישראל, התנגדות למדיניות שתקטין פערים כלכליים בין יהודים וערבים, והסתייגות מחיים משותפים בשכונות מעורבות. חולשת הליברליזם, מלמדים הממצאים, נובעת לא רק מתהליך החילון המתקדם בנתיב נפרד מזהות ומחויבות פוליטית, אלא גם מטיבה של החילוניות הישראלית, שמחויבותה לערכים הליברליים נותרת לעתים תחומה בגבולות הקולקטיב היהודי." [[משתמש:AddMore-III|AddMore-III]] - [[שיחת משתמש:AddMore-III|שיחה]] 12:33, 20 במרץ 2023 (IST)
:::: שום דבר.<br>כל היופי בלהיות חילוני זה שאנחנו לא כפופים לחוקים, לא חוקים דתיים, לא חוקים פנתאיסטים, אנחנו אנשי החופש, אנשי החילון. אין לנו חגים ואין לנו כשרות (בכל זאת שיש חילונים שמעדיפים לשמור כשרות).<br>לכן, זה הבחירה האישית של החילוני לבחור מה יותר חשוב לו - הדמוקרטיה או ההומניזם. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 18:29, 22 במרץ 2023 (IST)
:::::אקסינו, צר לי לקלקל לך את החגיגה אבל רוב ה"חילונים" שאני מכיר הם אנשים דתיים בצורה משמעותית, בין אמונותיהם הדתיות ניתן למנות את האמונה לפיה צריך לחגוג יום הולדת (אפילו שבכל יום הולדת אדם מתקרב למותו) וצריך לחגוג את אחד באפריל (גם אם הם ייצאו מושפלים), צריך להשתמש במדיה חברתית ויש להיות פתוח נפשית לטכנולוגיות מדיה חברתית חדשות (גם בלי לחקור את המכניקה שלהן, שיכולה להיות הרסנית לכל המשתמשים), צריך לשתות קפה כל בוקר, מאמינים שיש לחגוג ולנטיינס והלווין, שאין בעיה לחגוג חגים של היהדות, דת שלפי ספר הקודש שלה דינם מיתה בסקילה על מה שמכונה בה "חילול שבת", מאמינים שצריך לכפות הומניות דרך מערכת חינוך ממלכתית, מאמינים בדמוקרטיה, מאמינים שדתיים רפורמיים אינם פנאטיים, מאמינים שלבוש חושפני אינו משחק תפקיד משמעותי בהטרדות מיניות או גרוע מכך, שאיננו "אמור" לשחק תפקיד בכך למרות שאך טבעי שהוא כן, מאמינים שאם זוג הומואים מגדל ילד אין בעיה ממשית שהאמא לא תגור איתם באותו בית ואף לא באותה מדינה וכו' והרשימה עוד ארוכה. {{אלמ}}
::::::עכשיו אתה סתם מכליל. כל חילוני במנהגים שהוא מאמץ לעצמו. יש כאלו שלא חוגגים הלוויין, יש כאלו שכן. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 23:31, 22 במרץ 2023 (IST)
:::::::רבים מהחילונים הישראלים לפחות אכן מתנהלים כפי שתיארתי. אני לא טוען ש''כולם'' מתנהלים כך. {{אלמ}}

:אם בכל זאת נתעקש לאמץ את הטרמינולוגיה המוזרה, הרי שהדמוקרטיה היא רק כלי למימוש ההומניזם. כך שההומניזם, לדעתי, יתואר כ"קדוש" יותר. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 19:53, 20 במרץ 2023 (IST)

===מה ששנוא עליך אל תעשה לזולתך===
עם כל הכבוד, חילונים ודתיים עושים את זה חופשי, אולי זה באמת לא קדוש עבורם. {{אלמ}}

:ברור, השאלה היא מה עמוד התווך המוסרי של החברה שעליו בנויות הדמוקרטיה ומערכת המשפט, אצל חילונים זה "מה ששנוא עליך אל תעשה לזולתך" שכולל את כל היצורים החיים, אצל יהודים דתיים זה "מה ששנוא עליך על תעשה ליהודי" (דתי). [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave]] - [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] &rlm; 17:02, 22 במרץ 2023 (IST)
::כמה בורות בנוגע לדת. 
::בדיוק כמו החילונים גם הדתיים רואים במשפט "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" תווך מוסרי. 
::בדיוק כמו החילונים גם הדתיים מדי פעם שוכחים אותו. [[משתמש:יצחק צבי|-עורך לו-]] - [[שיחת משתמש:יצחק צבי|שיחה]] 17:24, 22 במרץ 2023 (IST)
:::לא שטויות לצערי, המשפט הוא "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" - לא לזולתך כפי שכתבתי, ופרש הרמב"ם: "מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד '''מישראל''' כגופו". [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave]] - [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] &rlm; 22:31, 22 במרץ 2023 (IST)
::::כנראה שגם "חביב אדם שנברא בצלם, חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם" ([[מסכת אבות]], פרק ג', משנה י"ד) היא המצאה חילונית. [[מש:איש הישראלי|אי"ש]] / [[שמש:איש הישראלי|שו"ת]], א' בניסן ה'תשפ"ג ;  23:40, 22 במרץ 2023 (IST)
::::: נחמד, אבל כאן דיברנו על משפט אחר, שלא כמו המשפט הזה, נשא ציווי מוסרי ישיר. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 09:27, 23 במרץ 2023 (IST)

== שופן וואן גוך ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אני שומע מוזיקה קלאסית, וברוב הסרטונים או התמונות של יצירות של שופן, יש את ליל כוכבים, ליל כוכבים מעל הרון או ציוים שונים בהשראתם. מה מקור ההקשר? [[משתמש:שטרודל מאן|שטרודל מאן]] - [[שיחת משתמש:שטרודל מאן|שיחה]] 20:17, 21 במרץ 2023 (IST)

== ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ממתי ההסתדרות היא מעוז ליכודניקי? לא שמתי לב כי היא במילא הייתה צריכה להיעלם, ופתאום היא מופיעה לי בפיד בתור מאפיה ביביסטית. [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave]] - [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] &rlm; 16:56, 22 במרץ 2023 (IST)

:האם זוהי שאלה או הערה על ענייני דיומא? אם זוהי שאלה, בבקשה לנסח אותה בצורה מתאימה. לדוגמה: האם [[ההסתדרות]] היא גוף שבו יש דומיננטיות לליכוד? אם כן: ממתי? זה מפתיע כי ראשי הסתדרות בעבר היו מזוהים עם [[מפלגת העבודה]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:47, 22 במרץ 2023 (IST)
::צפריר, אני בטוחה שאתה יודע את התשובה, תסביר לי מה קרה? [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave]] - [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] &rlm; 22:26, 22 במרץ 2023 (IST)
:::אינני יודע האם הטענה שההסתדרות עברה לשליטת הליכוד נכונה, אבל בהתחשב במפה הפוליטית בכנסת, שבה מפלגת העבודה קטנה במידה ניכרת מהליכוד, סביר ביותר שכך יקרה גם בהסתדרות, משום שאין לצפות שההתפלגות הפוליטית בקרב מאות אלפי העובדים חברי ההסתדרות תהיה שונה במידה ניכרת מההתפלגות בקרב כל הציבור בישראל. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 04:39, 23 במרץ 2023 (IST)
::::לא יודע לגבי הדומיננטית, אבל נדמה לי שזה גם עניין של אופורטוניזם מצד אנשי ההסתדרות. נכון שבתחום המהותי\אידאולוגי, הליכוד ועבודה מאורגנת זה לא בדיוק דברים שהולכים ביחד. אבל אם בהסתדרות רוצים לקדם מאבקי עובדים ספציפיים בכנסת, עדיף להם לשתף פעולה עם מפלגת השלטון, ולא רק עם מפלגות אופוזיציה. ובשביל זה, הרבה וועדי עובדים חזקים,  לדוגמה ארגון עובדי התעשייה האווירית, מתפקדים בהמוניהם לליכוד. והאמת שזה די עובד להם, לראייה ההורדה מסדר היום של ההצעות של ח"כ רוטמן לפגיעה בזכות השביתה. [[משתמש:תום רגב|תום רגב]] - [[שיחת משתמש:תום רגב|שיחה]] 02:45, 26 במרץ 2023 (IDT)
:::::יודע שאף אחד לא קורא את זה, אבל וואו, דבריי התבדו מאוד מהר [[משתמש:תום רגב|תום רגב]] - [[שיחת משתמש:תום רגב|שיחה]] 00:56, 27 במרץ 2023 (IDT)

== צרפתים ברעננה ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שמתי לב לכמות גדולה של דוברי צרפתית בעיר רעננה. האם יש איזושהי קהילה מוכרת בעיר?. האם יש מידע בנושא?

:לפי מה שאני יודע, ברעננה יש ריכוז של יהודים יוצאי דרום אפריקה. על קהילה צרפתית שם מעולם לא שמעתי. {{אלמ}}

:: אני שמעתי על ריכוז של צרפתים ברעננה. איזה סוג של מידע אתה מחפש? זה לא כמו קבוצות ספורט שיש איזשהו רישום של כל הקהילות בישראל....

==הכאת מפגין שמנסה לשבש את תנועת הרכבות==
אם מפגין נגד רפורמת לוין מתפרע בתחנת רכבת בישראל ומנסה למנוע ממני ומאחרים לעלות לרכבת ואני מפעיל נגדו אלימות, לפי חוקי מדינת ישראל, ביצעתי פשע? יש לו עילה לתבוע אותי? {{אלמ}}

:כן. הוא יכול להגיש נגדך תלונה במשטרה על תקיפה, ובנוסף לתבוע אותך תביעה נזיקית. לאזרח מותר להפעיל כח רק במקרים קיצוניים יחסית, וטוב שכך, אחרת היינו חיים באנרכיה. בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 07:56, 23 במרץ 2023 (IST)
::ניסיון לשיבוש תנועת הרכבות זה לא קיצוני עבורך? {{אלמ}}
::: זה לא חשוב מה משה כוכבי חושב על קיצוני או לא. שאלת שאלה: האם לתקוף מפגין או/ו אדם שמשבש תנועה זה פשע? התשובה היא חיובית: להכות אדם זה פשע ועילה לתביעה. אותם מקרים קיצוניים שבהם מותר לאזרח להפעיל אלימות פיזית זה דברים בסגנון של אדם רץ לכיוון שלך עם סכין שלופה, או אדם עם חגורת נפץ צועק "אללה אכבר" בכיכר העיר. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:48, 23 במרץ 2023 (IST)
::::אני חושב שדבריך אפורים ועמומים. המפגין החוצפן תוקף אותי ועוד רבים בכך שהוא פועל גופנית/פיזית למנוע מאיתנו להמשיך בדרכנו. תקיפה אנטי סוציאלית. {{אלמ}}
::::: באת לשאול שאלה או להוציא קיטור? גם במקרה שמישהו תקף אותך פיזית (כלומר בא אם מקל ודפק לך בראש), עדיין לתקוף בחזרה יהווה עבירה. אין שום תקדים משפטי בכך שכל המשתתפים בקטטה יקבלו תיקים על תקיפה, גם אלו שהתחילו וגם אלו שהחזירו. אני חושב שקיבלת את מלוא המענה לשאלה שלך: להכות מפגינים שמפריעים לך זה פשע. לא סביר שתצליח לקבל תשובה אחרת בעתיד האפשרי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:27, 23 במרץ 2023 (IST)
::::::שאלתי שאלה וקיבלתי תשובה אפורה. פירטתי מדוע. הגנה עצמית היא ממש לא עבירה, אתה באמת חושב שאם מישהו ידפוק לך ברזל בראש (אם להשתמש בדוגמה שנתת עלי והדבר מצער אותי ואתה מוזמן לערוך את דבריך ואני אערוך את דברי) אתה עובר עבירה אם תחזיר לו? פתיחת תיק כשלעצמו איננה בהכרח עבירה. {{אלמ}}
::::::: התשובה היתה חדה וברורה: כן. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:40, 23 במרץ 2023 (IST)
::::::::תשובתך איננה הגיונית, אדם שמפריע לאחרים ששילמו על כרטיס לעלות לרכבת מפעיל נגדם אלימות פיזית. {{אלמ}}
::אם הוא משליך אנשים על אחת המסילות ואתה משליך אותו על מסילה אחרת, יתכן שתצליחו להעמיד את נהג הרכבת בפני [[בעיית הקרונית|דילמת הקרונית]]. וכנ"ל לגבי המדינה ): [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • א' בניסן ה'תשפ"ג • 13:29, 23 במרץ 2023 (IST)
:::אני לא רוצה שמישהו ישליך מישהו על המסילה חלילה. כן הייתי בהחלט מנסה להזיז (לא לעבר המסילה) את מי שהיה מנסה למנוע ממני לעלות לרכבת במחאה על רפורמת לוין. {{אלמ}}

==למה חברת ריינאייר כל הזמן בכותרות על בעיות ללקוחות ישראלים?==
מעולם לא טסתי עם חברת ריינאייר ואני בספק שאי פעם ארצה לטוס עימה אבל מעניין אותי, למה לקוחות ישראלים לכאורה כל כך סובלים עימה ועוד יותר למה הם ממשיכים לטוס עימה? {{אלמ}}

:באל על סובלים לא פחות. למה טסים איתם? כי זה זול. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 13:56, 23 במרץ 2023 (IST)
::טסתי עם שתיהן, וסבלתי יותר מריינאייר. המחיר הזול מתקזז עם שירות גרוע ובזבוז זמן. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 20:23, 23 במרץ 2023 (IST)

==טרנסיות בתחרויות נשים==
איגוד האתלטיקה העולמי החליט לאסור על טרנסיות להשתתף בתחרויות לנשים

https://www.haaretz.co.il/sport/other/2023-03-23/ty-article/00000187-0fa3-dce9-afc7-5fefe1d40000

מי יכול למרוד בו?

{{אלמ}}
: הקשר בין הפתיח לשאלה אינו ברור. החברות באיגוד מן הסתם וולונטרית, ולכן אפשר לשנות את החלטותיו מבפנים לפי התקנון, או לפרוש (מי שרוצה יכול לייסד איגוד חלופי). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 10:28, 24 במרץ 2023 (IDT)
:הערך הרלוונטי לנושא: [[טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:21, 24 במרץ 2023 (IDT)

==נבצרות==
בתיקון הטרי ל[[חוק יסוד: הממשלה]] נקבע שנבצרות של ראש הממשלה היא רק "בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית". נניח מצב שבו ראש הממשלה נשלח לכלא (לא נתניהו, ח"ו, כי אצלו כל התיקים קרסו), האם זה אומר שהוא ימשיך להיות ראש הממשלה מהכלא? ישיבות הממשלה השבועיות יהיה בחדר הביקורים של הכלא? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 09:18, 24 במרץ 2023 (IDT)
: על פי חוק יסוד:הממשלה, "*הכנסת* *רשאית*, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום קלון... לא הועבר ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף זה ופסק הדין כאמור... נעשה סופי, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי". כלומר, לו היו בתי המשפט פוסקים על פי חוק (לא אצלנו, ח"ו), היה ברור שכל עוד ניתן לערער על פסק הדין (ואם הכנסת לא קבעה אחרת), ראש הממשלה ממשיך לכהן, וביצוע פסק הדין נדחה יחד עם השאלות כבדות המשקל ב"הכה את המומחה" עד לפסק הדין הסופי. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 10:25, 24 במרץ 2023 (IDT)
:כתוספת למה שעוזי כתב: לא. אם הוא יהיה כלוא, משמע הוא הורשע בפסק דין סופי בעבירה שיש עמה קלון (אחרי זכות ערעור), ולפי חוק היסוד ״[[חוק יסוד: הממשלה|הממשלה]]״, סעיפים 17–18, במצב כזה הממשלה נחשבת כאילו התפטרה. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 12:52, 24 במרץ 2023 (IDT)
::האם כל עברה שעונשה מאסר בפועל היא עברה שיש עמה קלון? אינני יודע. במקרה שיוחלט שאין עמה קלון חזרנו לבעיה שהתחלנו אתה - ראש הממשלה בכלא ובכל זאת ממשיך לכהן כראש הממשלה, ואין דרך להכריז על נבצרותו. 
::בנוסף ייתכן מצב שבו ראש ממשלה יבצע פשע שמחייב מעצר עד תום ההליכים, ושוב חזרנו לבעיה שהתחלנו אתה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 21:58, 24 במרץ 2023 (IDT)
:::הוא כבר עשה מספר פשעים כאלה.--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C|2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C]] 11:59, 25 במרץ 2023 (IDT)
:אם נלך למקרה הפותטי לחלוטין, בו במהלך דיון בכנסת רה"מ, ויו"ר האופוזיציה התחילו לריב מכות, משמר הכנסת עצר את שניהם והעביר אותם למשטרת ישראל באזיקים: האם במקרה כזה תתקיים ישיבה של המליאה בתא המעצר? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:20, 25 במרץ 2023 (IDT)
::אני חושב שבמקרה כזה ברור שישנה אי-מסוגלות פיזית. [[משתמש:התו המתחרה|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 10:33, 26 במרץ 2023 (IDT)
:::זו פרשנות מרחיקת לכת של אי-מסוגלות פיזית. להבנתי הכוונה היא רק לאי-מסוגלות בריאותית, כדוגמת מה שקרה לראש הממשלה אריאל שרון.
:::מליאת הכנסת מתקיימת פעמים רבות ללא נוכחות של יו"ר הכנסת וראש הממשלה, כך שלכנסת אין בעיה אם השניים האלה יושלכו למעצר. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 22:25, 26 במרץ 2023 (IDT) 

:[[משתמש:דוד שי|דוד שי]], אני מנסה להבין למה זה בכלל חשוב. דבר ראשון, בישראלים מפילים ממשלות על ימין ועל שמאל לרמה שזה נדיר לראות ממשלה שמסיימת קדנציה שלמה. דבר שני, אם הכנסת יכולה לחוקק חוק לפיו רה"מ אינו יכול להישלח לנבצרות, אז באותה המידה כעבור חצי שנה הכנסת יכולה לחוקק חוק שלפיו הוא כן יכול להישלח לנבצרות בהצבעה של 61 ח"כים. לכן, אני מנסה להבין: אז מה? למה שבכלל תהיה משמעות לחוק הנבצרות במדינה שבה ממשלות מתחלפות כמו גרביים? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:55, 26 במרץ 2023 (IDT)
::ייתכן שאני קצת נאיבי, אבל כל זמן שהחוק קיים, זה החוק ויש לפעול לפיו, ולכן חשוב להבין את משמעותו. אם ישתנו הנסיבות, אולי ישנו את החוק ואולי לא. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 08:50, 27 במרץ 2023 (IDT)

== פרישה של חבר כנסת מהקואליציה ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


נניח מצב היפותטי שבו יש קואליציה עם 61 חברי כנסת. אחד החברים (בדיוק אחד) מחליט בניגוד למשמעת של מפלגתו לפרוש מהקואליציה. 

א) האם הוא יכול לעשות את זה? להישאר במפלגה, לשמור על זכות ההצבעה כנסת, אבל לא להיות חבר בקואליציה?

ב) האם במקרה כזה, הממשלה מפוטרת וראש הקואליציה צריך לחפש דחוף מחליף?
:מה המשמעות של „לפרוש מהקואליציה״? להצביע נגד הקואליציה? לא להצביע עם הקואליציה? [[דודי אמסלם]], לדוגמה, החליט כמה פעמים להפסיק להצביע עם הקואליציה עד שדרישותיו יתקבלו. שני שרי הליכוד הנוכחיים, [[עמיחי שיקלי]] ו[[עידית סילמן]] פרשו, אבל לא בדיוק, מהקואליציה הקודמת, והתנהלו סביב הנושא סכסוכים משפטיים (כי לפי החוק, שנחקק בעקבות העריקות שהיו ב{{ה|תרגיל המסריח}}), חבר כנסת שהתפצל כך סתם מסיעתו לא יכול לעבור לאחר הבחירות הבאות למפלגה שקיימת בכנסת הנוכחית. אבל אולי לפעמים החוק מגלה גמישות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:29, 24 במרץ 2023 (IDT)
::כל המצבים המטומטמים האלה שלא מאפשרים משילות, לא מאפשרים יציבות, לא מאפשרים למדינה להתנהל, לא מאפשרים ניהול מדיניות לטווח ארוך, הופכים כל ראש ממשלה בישראל לבן ערובה של סחטנים חמדנים- כל אלה הם תוצאה של השיטה המחורבנת שירשנו מהבריטים, בה אין הפרדת רשויות בין הכנסת לממשלה. זוהי אם כל חטאת.--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C|2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C]] 11:57, 25 במרץ 2023 (IDT)
:::כזכור, לפני בערך 30 שנים עבר [[חוק יסוד: הממשלה (בחירה ישירה)|החוק לבחירה ישירה]] שמי שחוקקו אותו קיוו שהו יביא ליציבות. בפועל התוצאה הייתה [[ממשלת ישראל העשרים ושבע|ממשלת ימין על מלא]] שלא הצליחה להשלים כהונה מלאה ו[[ממשלת ישראל העשרים ושמונה|ממשלה ששברה שפל משך כהונה]]. התברר שהבחירה הישירה עדיין לא מעניקה לראש הממשלה כוח לפעול מול כנסת לעומתית. באופן כללי זה מדגים שפתרונות קסם של שינויים בשיטת הממשל לא בהכרח יפתרו בעיות עמוקות יותר. הבעיה הבסיסית שיש כרגע בפוליטיקה הישראלית היא קיטוב עמוק וחוסר נכונות לשיתוף פעולה משני עברי המתרס. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:16, 25 במרץ 2023 (IDT)
::::חחחח יופי, במקום להחליף את המנוע, צבעו את האוטו בצבע אחר ומתפלאים שהוא עדיין לא נוסע. מה הטעם בבחירה ישירה כשהממשלה עדיין תלויה בכנסת???--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C|2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C]] 15:47, 25 במרץ 2023 (IDT)
:::::פנה לאחרים בנימוס בבקשה. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 15:56, 25 במרץ 2023 (IDT)
::::::מחקתי את המלה.--[[מיוחד:תרומות/77.137.79.175|77.137.79.175]] 17:37, 25 במרץ 2023 (IDT)
:::::::תודה. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 18:23, 25 במרץ 2023 (IDT)
::::הטעות להבנתי היתה להשאיר את הבסיס הקואליציוני לקיום ממשלה. בפועל מדובר היה במעבר לשיטה נשיאותית, שכן ראש הממשלה נבחר ישירות ע״י הבוחרים, רק חבל ששכחו שאחד היתרונות העיקריים בשיטה נשיאותית הוא אי-תלות בפרלמנט לצורך קיום הממשלה, כלומר הממשלה לא נופלת כשהפרלמנט מתנגד לה, אלא פשוט נאלצת להגיע איתו לפשרות כתנאי לקידום מדיניות. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 16:03, 25 במרץ 2023 (IDT)
:::::בדיוק. שכחו את הפרט ה"שולי" הזה.--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C|2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C]] 17:38, 25 במרץ 2023 (IDT)
: כשכתבתי "לצאת מהקואליציה" הכוונה היתה להפסיק להיות חבר בקואליציה התומכת בממשלה בכנסת. כלומר להצטרף לאופוזיציה. נגיד במקרה כזה הקואליציה היה 61, ועכשיו האופוזיציה הופכת ל61 . האם במקרה כזה הממשלה אמורה לקרוס או שזה קורה רק אם שר או מפלגה שלמה יוצאים מהקואליציה?
[[מיוחד:תרומות/2A10:8012:17:E643:8CB5:AF91:680B:839B|2A10:8012:17:E643:8CB5:AF91:680B:839B]] 18:29, 25 במרץ 2023 (IDT)

:נדרש כשלון של הממשלה בהצבעת אי אמון או בהעברת תקציב המדינה כדי שהיא תיפול. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 18:53, 25 במרץ 2023 (IDT)

== האם אשראי של שופרסל משתלם? ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


ניסו לשכנע אותי לעשות אשראי של שופרסל כי הוא חינמי. יש מלא הטבות, צבירת נקודות וכד'. אז שאלתי חינמי לכמה זמן?
המוכרת נזכרה באותיות הקטנות ואמרה שזה חינם רק שנה אחת ואז זה עולה 12 שקלים ועוד 3 על חבר מועדון. ואז "פעם לשנה מתקשרים ומבקשים הארכה של המבצע".

אז אין לי סיבה להאמין שיאריכו לי את החינם. ואם כן, אז מדובר בשיטת המצליח: חינם, אבל באמת נזכרים להתקשר רק לאחר שמקבלים חיוב פעם לשנה. ואז בטח עוד חיוב כי לוקח לזה חודש להתעדכן שזה בחינם. אם זה היה באמת חינם, אז לא היו מגבילים את זה לשנה.

אז השאלה היא האם התנאים הללו בכל זאת מפצים על רווח כלכלי כלשהו מהכרטיס?
:יש מענק הצטרפות של 175 ש"ח לקנייה בשופרסל אונליין או 100 ש"ח לקנייה בחנות שופרסל. זה רווח מיידי. בנוסף צוברים יותר "נקודות סופרים", שהן למעשה הנחה על מחיר הקנייה ברשת. בהתאם לכך, השנה הראשונה בוודאי כדאית, ואם בשנה השנייה לא יוותרו על דמי חבר, תוכל לבטל את הכרטיס. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 21:47, 24 במרץ 2023 (IDT)
::כן, מוותרים לכולם על דמי החבר פעם בשנה, כל שנה. רק אל תשכח להתקשר (או לשלוח הודעה). ‏«[[u:Kotz|kotz]]» «[[שמש:Kotz|שיחה]]» 01:27, 25 במרץ 2023 (IDT)
::: הם בונים על זה שתשכח להתקשר כנראה. אחרת, לא היה הגיון לוותר על דמי כרטיס למתקשרים, אפשר היה לתת כרטיס חינם לכל החיים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:14, 25 במרץ 2023 (IDT)

==המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם==
אם המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם התחילה להתקיים, היא אירוע.

אירוע זה יכול להיות אחד ממספר סופי של אירוע/ים או אחד מאין סוף אירועים ([[פרוגרסיה אין סופית]] או [[רגרסיה אין סופית]] ייתכנו באותה מידה מכל אירוע בציר האירועים).

אירוע כזה חייב היה להיגרם בגלל מציאות לא פיזיקלית נצחית חיצונית ובלתי תלויה במציאות פיזיקלית כל שהיא, כי לפני שנוצרה המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם, לא הייתה כל מציאות פיזיקלית שתנבע ממנה מציאות פיזיקלית אחרת (כמו שמתואר ש"[[יקום]]" יכול לנבוע מ"[[וואקום קוונטי]]")
.

אם המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם לא התחילה להתקיים, היא נצחית בעצמה.

האם יש אפשרויות נוספות? תודה. {{אלמ}}
:זה יותר מסובך מזה. אתה מניח הנחה סמויה של זמן בדיד (כלומר "אוסף של רגעים") במקום זמן רציף. רציפות הזמן אומרת שבין כל שני רגעים, יש לך עוד רגע כלשהו. שים את המידע הזה בצד, נחזור עליו עוד מעט. תחשוב על גרף של <math>y=1/\sqrt{x}</math> לדגומה [https://www.wolframalpha.com/input?i=plot+y%3D1%2Fsqrt%28x%29 כאן]. הגרף מתחיל ב-x=0, אבל לא כולל את x=0 בתחום הגדרתו. אם x זה הזמן, ו-y זה לדוגמה צפיפות ממוצעת של היקום, אז אפשר להבין מהגרף סיפור מעניין: אין נקודה ("רגע פיזיקלי") ראשונה, אלא לפני כל נקודה על הגרף יש נקודה אחרת השייכת לגרף. מכיוון שהיקום היה רציף מ"הרגע הראשון" (x=0), אבל לא כולל את הרגע הראשון כחלק מהמציאות - אין אפשרות לשים את האצבע על הרגע הפיזיקלי הראשון שהיה קיים. כי לכל x1 קיים x2 המקיים <math>0<x_2<x_1</math>.

:לגבי הצד השלילי של הגרף שבטח מסקרן אותך: אז פשוט -  הוא מחוץ לתחום ההגדרה. אז אין סיבה לדבר על הצד השלילי, הוא פשוט לא קיים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:37, 25 במרץ 2023 (IDT)

::רגע, למה אתה אומר שאני מניח זמן בדיד אם הצגתי חלופה של מציאות פיזיקלית נצחית שלא התחילה להתקיים אי פעם, (כלומר נצחית ורציפה)?
::
::מעבר לכך, מה זאת אומרת הצד השלישי של הגרף שלא קיים, אם הגרף מורכב רק משני צדדים/צירים?
::
::אה ועוד דבר, אני חושב שאתה מניח הנחת יסוד סמויה ש"מציאות פיזיקלית" היא בהכרח "יקום" ולא "מרחב" (שייתכן וחוקי הפיזיקה בו שונים מבמרחב שלנו)
::: הנחת הבדידות (כלומר שניתן לחלק את הזמן לרגעים) מופיע במפורש בטענה: "אירוע זה יכול להיות אחד ממספר סופי של אירוע/ים או אחד מאין סוף אירועים ". אין בהנחה של "מציאות פיזיקלית נצחית שלא התחילה להתקיים אי פעם" סתירה להנחת הבדידות. אני אסביר פה: [[אינסוף|אינסופי]], [[חסם (מתמטיקה)|חסום]] ו[[פונקציה רציפה (אנליזה)|רציף]] אלו תכונות בלתי תלויות ושונות. לדגומה קבוצת המספרים הטבעיים בין 1 ל2 היא חוסמה, רציפה ואינסופית. מספרים שלמים היא קובצה בדידה, אינסופית ולבתי חסומה. אוסף מספרים ה-(x,y) העונים לתנאי  <math>y=1/\sqrt{x}</math> היא קובצה חסומה מלמטה ורציפה. מספרים ממשיים הגדולים ממש מ-0 (לא כולל את ה-0 עצמו) היא קבוצה חוסמה מצד אחד, רציפה ואינסופית. אוסף המספרים השלמים הוא אינסופי, בלתי חסום ובדיד. מספרים רציונליים הם קבוצה בדידה, לא חסומה ואינסופית.
::: למה זה רלוונטי: בכך שזה שאתה מקבל את האפשרות של מציאות נצחית שלא התחילה אף פעם, אתה לא סותר את זה שהזמן בדיד. אינסוף יכול להיות בדיד בלי בעיה. 
::: בשביל לנסח את השאלה ללא הנחת הבדידות של הזמן, היית אמור לכתוב "אירוע זה יכול להיות אחד '''מרצף''' אירועים" ולא מ"מספר אירועים". זה לא רק סמנטיקה: רציפות היא דבר עקרוני (ואגב, לא מובן מאליו. זאת שאלה פתוחה ונכון להיום כידוע לי רציפות הזמן היא הנחה מקובלת). למעשה הטענה "אם המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם לא התחילה להתקיים, היא נצחית בעצמה. " היא שגויה בדיוק עקב הרציפות: כאשר הזמן רציף וקיים רק בקטע <math>t>0</math> (ולא בקטע <math>t\geq0</math>), אזי לפני כל נקודת זמן שתמסן כ"ראשנה" יהיה לך עוד נקודת זמן שהיתה לפניה, הנמצאת במקטע <math>t>0</math> ! כלומר בו זמנית מתקיימים שני דברים: גם לא היתה מציאות פיזיקלית וראשונה וגם הזמן אינו נצחי, אלא התחיל מ- t=0 , לא כולל את החסם התחתון. 
::: לשאלה למה הצד השלילי של הגרף כלל לא קיים: הוא פשוט מחוץ לתחום ההגדרה. פשוט ככה: לא מוגדר במערכת ההנחות שאנחנו עובדים בה. לא סתם נתתי דוגמה עם שורש.
::: לגבי הבדלים כיבול בין "מציאות פיזיקלית" ו"יקום", זה סמנטיקה מיותרת לטעמי וחורג מתחום הקוסמולוגיה לתחום שעשועי לשון. אם תרצה לשחק במשחק הזה: אני מגדיר "יקום" בתור "כל מה שקיים", אז יקום ומציאות וזה אותו דבר בדיוק. כי אם מצאת מרחב נוסף שלא היה ידוע לפני כן, והוא קיים, אז לפי ההגדרה שלי הוא חלק מהיקום (שזה לפי הגדרה ש"כל מה שקיים"). אותם שעשועי לשון והגדרות זה החלק הכי לא חשוב בחקר היקום, ואסטרופיזיקאים לא באמת משקיעים מאמצים בכיוון הזה. אנחנו עובדים יותר בכיוון של ניסיון לשחזר את התקופות שהיו לפני שהיקום שלנו היה נראה כמו שהוא היום. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:30, 26 במרץ 2023 (IDT)

::::להניח זמן רציף במקום זמן בדיד, איך זה משנה מהותית את המסר שבשאלה (מלבד העניין העקרוני שרציפות הזמן היא גישה מקובלת)?
::::
::::לגבי הצד השלישי, אם x הוא רוחב ו y הוא גובה, אז הצד השלישי הוא עומק? {{אלמ}}

::::: הנחת הרצף היתה חשובה לצורך הבנה שלפני כל נקודה על הגרף, קיימת עוד נקודה על אותו הגרף עם x קטן יותר, וזאת מבלי לסתור את זה שהגרף מתחיל בנקודה x=0. אילו הזמן היה בדיד, וניתן לחלק אותו למספר אינסופי של רגעים, אז אפשרי לדבר על התקופה בין 0 לבין 1 [[זמן פלאנק]] (לדגומה) בתור התקופה הראשונה לקיום. אבל על פניו אין סיבה להניח בדידות, ולכן כל חלוקה לתקופות תהיה שרירותית כי '''לפני כל תקופה''' התקיימה תקופה קודמת לה (קצרה ככל שתהיה). וכל זה מבלי לחרוג מהכלל שזמן תמיד חיובי. 
::::: אני מצטער על ה"שלישי": זאת היתה שגיאת הקלדה. הכוונה היתה "שלילי" אורך כל הדרך, במובן של איזור בגרף שבו <math>x<0</math>, מצטער אם זה בלבל אותך. בדגומה שנתתי צמצמתי את הבעיה ה-4 מימדית לשני מימדים לצורך ההסבר. ציר ה-x בדגומה שלי הוא הזמן וציר ה-y בדגומה שלי הוא צפיפות ממוצעת של היקום. אין צירים נוספים בדוגמה. 
::::: נ.ב. [הערה מתמטית: אני עושה סוג של פרה כדורית {{אנג|Spherical cow}} לצורך פישוט והסבר של עקרונות, על ידי אסימפטוטה. רציפות כמובן מגדירים עם גבולות, אבל העדפתי "למרוח" בשביל לא להיכנס לאפסילון-דלתא, דבר שלא יוצאים ממנו.] ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:45, 26 במרץ 2023 (IDT)

:::::: אז בעצם זמן רציף מחזק את הטיעון? אני מאמין שעדיין לא הבנתי למה. מתחילים מ 0 ועולים כל הזמן, למשל לזמן פלאנק 1, זמן פלאנק 2 אינסופית? {{אלמ}}
::::::: אפשר לראות זאת ב[[הפרדוקסים של זנון|פרדוקסים של זנון]]. זנון חי בתקופה שבה רציפות מתמטית לא היתה ידועה ולכן הגיע לפרדוקסים דומים במידת-מה לשאלה שלך. מומלץ לקרוא את הערך, כי זה רלוונטי. אם אתה רוצה לחלק את הזמן ליחידות בדידות באורך של נגיד זמן פלאנק 1, זמן פלאנק 2 .... עד היום, אז למעשה תיצור מספר תקופות דיסקרטי סופי, כי הזמן מחולק לכמות סופית של תקופות, השווה לגיל היקום חלקי זמן פלאנק אחד. ככה זה לא יהווה פיתרון (לפחות לא מקובל על מרבית החוקרים). עקרונית אפשרי לדבר על קבוצה של תקופות שהולכות והופכות לקצרות יותר ככל שמתקרבים לאפס. אבל בעיה בגישה הזאת שזה הופך למקרה קלאסי של פרקוקס החץ, בו מהירות אפסית בכל רגע נתון. וזה נפתר רק על ידי הגדרות מתמטיות מורכבות יותר ([[נגזרת]]), שדורשות רציפות. 
::::::: אני מצטער אם זה נשמע מבלבל, ומתמטי מדי. פשוט כל התחום הזה של [[קוסמולוגיה]] הוא תחום מאוד כבד מתמטית ונורא קשה לתאר אותו ללא מינוח מ[[חשבון אינפיניטסימלי]]. תנסה לראות את זה בעיינים של "היסטוריון". במקום לחושב על הזמן מ-0 לעכשיו, תחשוב אחורה: אתה מתצפת על היקום וככל שהתצפית עמוקה יותר, ככה אתה רואה אחורה יותר בזמן. אתה רואה הכל מ"עכשיו" (היקום הקרוב סביבך) עד ל"כמעט אפס". האפס עצמו זו נקודה אחת שחסרה. אבל ככל שאתה מתקרב בתצפיות לאותה הנקודה ("תחילת הזמן") אז הצפיפות הממוצעת של היקום הולכת וגדלה. והאפס עצמו, פשוט מחוץ לתחום. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 22:11, 26 במרץ 2023 (IDT)
::::::::רגע, האם לטעון "אירוע אחד מרצף אירועים" במקום "אירוע אחד ממספר אירועים" מחזק את הטיעון? {{אלמ}}
::::::::: פה אני חושב שאיבדתי את חוק המחשבה שלך. תנסה לנסח את הטיעון במשפט אחד. אם המשפט הוא "אם המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם לא התחילה להתקיים, היא נצחית בעצמה." אז זו טענה שגויה. לפני כל מציאות היתה מציאות אחרת. זה מה שניסיתי להסביר לאורך כל הדרך: אין סתירה בין הטענה "המציאות קיימת לכל t>0" לבין "אין רגע ראשון לקיום המציאות". בדיוק כמו שאין סתירה בין "כל המספרים החיוביים גדולים מ-0" לבין "אין את המספר החיובי הקטן ביותר".
::::::::: אם הטענה היא "מציאות ראשונה יכולה להיות אחד ממספר סופי של אירועים או אחד מרצף אירועים ", אז באופציה הראשון מיידית מגיעים לסתירה. אם מקבלים שהזמן רציף, אין אין משמעות ל"מספר סופי של אירועים", מכיוון שבין כל שני אירועים (נקרא להם A ו-B) היה עוד אירוע (נקרא לו A1). ובין אותו אירוע ביניים (A1) לבין A היה עוד אירוע (נקרא לו A2) וחוזר חלילה. האופציה השניה יותר מעניינת ובה נמצא הפיתרון לסתירה: אם מקבלים את זה שהזמן רציף, אז מבינים שלכל אירוע נתון היה רצף בלתי נקטע של אירועים שהובילו אליו. ולכן אין מה לחפש את "הרגע הראשון" לקיום, בדיוק כמו שאין מה לחפש את המספר החיובי הקטן ביותר. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:01, 27 במרץ 2023 (IDT)
::::::::::ואללה, מצטער, אבל אני לא מבין אותך. הטיעון הוא לא משפט אחד אלא מה שהוצג בתחילת השרשור. אני לא מוצא מדוע הטענה שגויה כי '''לפחות לוגית''' המציאות הפיזיקלית שהתחילה להתקיים הראשונה אי פעם היא לפחות במסגרת הטיעון ''הראשונה אי פעם'' כאמור, כך שלפחות במסגרת הטיעון, לא יכול להיות שהייתה מציאות פיזיקלית שהתחילה להתקיים לפניה. {{אלמ}}
::::::::::: אוקי, אז זאת שאלה של התעמלות לוגית ופחות של קוסמולוגיה, לגיטימי. אז: אם אתה מגדיר מראש את "המציאות הראשונה אי פעם" בתור "המציאות שלא היתה מציאות לפניה", אז לא השגת בזה הרבה. כולו הגדרת "ראשון" בתור "אחד שלא היה לפניו". זה לא ממש טיעון, זו הגדרה שאתה מגדיר. וזה לגיטימי.
::::::::::: מה שאני טוען הוא שבמקרה המשעמם של מציאות פיזיקלית אמתית, הקבוצה שהגדרת היא [[הקבוצה הריקה|ריקה]], וזאת עקב רציפות הזמן. אין אף רגע נתון לאורך כל ההיסטוריה שיענה על הגדרה ש"לא היה מציאות לפניו". 
::::::::::: המושג "ראשון" יכול להתקיים אך ורק בקבוצה בדידה (דיסקרטית) וסדורה, כדוגמת המספרים הטבעיים, גובה של ילדים בכיתה, רשימת ציונים של סטודנטים. אם אתה רוצה למצוא מערכת חוקים לגוית בו תוכל להגדיר את הגדרה של "המציאות הראשונה", אז תאלץ להניח שהזמן הוא בדיד. כלומר לוותר על רציפות הזמן ולקבל במקום זה שהעולם מתחלק ל"פריימים" (תקופות זעירות, timeframe) בלתי ניתנים לחלוקה (כי אם הפריים הראשון יכול להתחלק לתת-פריימים, אז אף תת-פריים לא היה ראשון, כי גם הוא יכול להתחלק לתת-פריימים). ואז אתה יכול לתת לכל "פריים" יש מספר סדור. הרגע הראשון נקרא "1", הרגע השני נקרא "2" וכד', עד לרגע זה ממש, שמקבל מספר סופי כלשהו. כלומר כמות המציאויות היא סופית ומוגדרת. האם השגת משהו חדש מבחינה לוגית בראיה זו? לדעתי כלום, כי קיבלת בחזרה את ההנחות היסוד (שכאמור לא מסתדרות על הפיזיקה) ללא מסקנות חדשות. במסגרת הגדרת זמן זו, אתה לא יכול לטעון לקיומה של שום מציאות "לפני הראשונה", כי הגדרת את הראשונה בתור ראשונה. כמובן אתה יכול אז להמציא עוד קבוצה אחרת, עם הגדרה של "מציאות לא פיזיקלית", אבל אני חושש שזה כבר יעזוב את תחום הפילוסופיה והפיזיקה גם יחד. כי אז תאלץ קודם להגדיר מושגי יסוד בעייתיים כמו "קיום", "מציאות", "פיזיקלי", "לא פיזיקלי", "חיצוני", "נצח" ועוד. ואז לבנות ממושגי יסוד טיעונים [[מוגדר היטב|מוגדרים היטב]] שלאו דווקא יעזרו לנו להבין את העולם האמתי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:29, 28 במרץ 2023 (IDT)
::::::::::::לא התעמלות לוגית אלא פשוט לוגיקה.
::::::::::::מה הקשר בין המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם שהתחילה להתקיים לקבוצה ריקה או מה הקשר לרציפות זמן?
::::::::::::אני אכן חושב שהזמן במציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם שהתחילה להתקיים מחולק לפרימיים (יחידות קטנות ביותר שלא ניתן לחלק). {{אלמ}}
::::::::::::: במציאות שבה הזמן רציף, "המציאות פיזיקלית הראשונה" לא קיימת (קבוצה ריקה). בדיוק כמו שהמספר החיובי הראשון אינו קיים. כי לכל נקודת זמן היה רצף אירועים שהובילו לנקודה זו.
::::::::::::: במציאות שבה הזמן בדיד (מתחלק לפריימים מסודרים בלתי ניתנים לחלוקה) ובהנחה שהזמן סופי (קיים פריים ראשון ואחרון) אתה יכול להגדיר את הפריים שלא היה אף פריים לפניו בתור "הפריים הראשון". אני אומר שזה הגדרה טריוואלית שפשוט שלא מובילה לשום דבר חדש ולא מלמדת כלום, אלא רק מגדירה קבוצה סופית סדורה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:04, 29 במרץ 2023 (IDT)

===רצף כאין סוף===
לא הבנתי פסקה זו:

{{ציטוט|במציאות שבה הזמן רציף, "המציאות פיזיקלית הראשונה" לא קיימת (קבוצה ריקה). בדיוק כמו שהמספר החיובי הראשון אינו קיים. כי לכל נקודת זמן היה רצף אירועים שהובילו לנקודה זו.}}

הרי למעלה מכך טענת (או לפחות כך הבנתי) שרצף ואין סוף אינם אותו דבר. הרי משהו יכול להיות גם רציף וסופי. למשל בעיבוד אותות ניתן לדגום אות רציף, אך סופי (מתחילת שידורו ועד סוף שידורו). {{אלמ}}

==אם אני מונע פיזית מאדם לעלות לרכבת, הפעלתי אלימות?==
אם אני מפגין נגד רפורמת לוין ומנעתי פיזית, בשם ההפגנה, מאדם אחר לעלות לרכבת, הפעלתי אלימות?

תודה {{אלמ}}

:עברת על סעיף 215(א) לחוק העונשין: "העושה מעשה שלא הותר בדין... וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או '''הטרדה, או מפריע לו, או גורם לו אי נוחות, בשימוש בזכות הרבים''', <u>הרי זה מטרד לציבור</u>, ודינו - <big>מאסר שנה אחת</big>.".
:וגם 216(א): "עושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים: (4) מתנהג במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום".
:וגם סעיף 31 לפקודת מסילות הברזל: "העושה אחת מאלה ללא סמכות, דינו - מאסר שנה אחת: (5) עושה למסילה כל דבר אחר המפריע לפעולתה או מעכב אותה או מסכן את בטיחותו של נוסע או של כל אדם הנמצא במסילה, גורם לעשיית דבר כאמור או מנסה לעשותו". [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 21:55, 25 במרץ 2023 (IDT)
: בשביל מה לך. תודיע למשטרת ישראל שבכוונתך להפגין, והם יחסמו את הרכבת בשבילך. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 23:11, 25 במרץ 2023 (IDT)

== תפילה בדתות אחרות ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


יש האם יש עוד דתות מלבד היהדות בהן:
:התפילה היא חלק כ"כ מרכזי באורח החיים הדתי?
:התפילה אורכת שעות?
:התפילה היא בנוסח קבוע ואף בשפה אחידה?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C|2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C]] 11:50, 25 במרץ 2023 (IDT)
::באיסלאם, חשיבות התפילה מרכזית ונוסחה קבוע בערבית. חמש פעמים תפילה של רבע שעה ביום עשויה להגיע לשעה ורבע זמן תפילה ביום. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 12:26, 25 במרץ 2023 (IDT)
:::כן, אבל האם יש גם תפילות ארוכות?
:::והאם כל המוסלמים בעולם יודעים לקרוא בערבית ומבינים מה הם קוראים?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C|2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C]] 12:33, 25 במרץ 2023 (IDT)

::::בראשית דרכו של האסלאם תפילות לא נכתבו אלא שוננו בעל פה. מסופר ש[[מוחמד]] עצמו לא ידע לקרוא ולכתוב והעביר את כל המסר שלו בעל פה. {{אלמ}}
:::::תפילה היא חלק חשוב בפולחן של דתות ותרבויות רבות. צודק @[[משתמש:אסף השני|אסף השני]] בדבריו לעיל. גם מוסלמי שאינו דובר ערבית נדרש להתפלל את נוסח התפילה הקבוע בערבית (רוב המוסלמים כיום אינם ערבים כלל), ולרוב משננים את התפילה בעל פה. בזרמים שונים בנצרות יש חשיבות רבה לתפילה, במיוחד לתפילות יום ראשון בכנסייה. בדת הבהאאית יש חובת תפילה יומית גם כן, אך למרות שהנוסח המקורי של התפילה נכתב בערבית, כל מאמין ומאמינה יכולים להתפלל בשפה הנוחה להם (התפילות תורגמו לשפות רבות לנוחות המתפללים). ע"ע {{אנ|Christian prayer}}, [[צלאה]], [[התפילה בדת הבהאית]]. [[משתמשת:סיון ל|סיון ל]] - [[שיחת משתמשת:סיון ל|שיחה]] 10:55, 26 במרץ 2023 (IDT)

==ייצוג פונקציות מתמטיות במחשב==
כשכתוב ב LaTeX למשל x=1 '''תמיד''' הכוונה היא לציר ה x האופקי או שאין בהכרח קשר לצירים? תודה. {{אלמ}}

== [[תל רומיידה]] ==

{{מצב|חדש}}
מה משמעות "רומיידה"? (אני מניח שזה [[ערבית]]) [[משתמש:איש עיטי|איש עיטי - שחור הוא יפה]] - [[שיחת משתמש:איש עיטי|שיחה]] 23:04, 25 במרץ 2023 (IDT)

:@[[משתמש:איש עיטי|איש עיטי]], אני מצטט מ[http://hebron.org.il/blog/7/851 כאן]: "תל חברון הקדומה זוהה בתל שנקרא בערבית "רומידה"; משמעות השם נובעת כנראה מהשורש הערבי  רמ"ד שפירושו אפר או אפור, ומכך שככל הנראה כאשר הערבים הגיעו לחברון במאה ה-7 התל כבר היה חרב ואפור, לאחר שהעיר הקדומה בו חרבה".
:גילוי נאות: אני לא דובר ערבית ולא יודע אם הכותב דייק בכתביו. [[משתמש:התו המתחרה|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 10:39, 26 במרץ 2023 (IDT)
::תודה (גם על הקישור). [[משתמש:איש עיטי|איש עיטי - שחור הוא יפה]] - [[שיחת משתמש:איש עיטי|שיחה]] 11:10, 26 במרץ 2023 (IDT)
:::@[[משתמש:איש עיטי|איש עיטי]] שאלתי כעת מישהו שחשבתי שהוא אמור לדעת את התשובה לשאלתך, והוא ציטט לי כתשובה [https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%AA%D7%9C_%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%94&curid=96865&diff=35936234&oldid=35932398 את מה שכתבת כעת בערך] {{חיוך}} [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 11:36, 26 במרץ 2023 (IDT)

== פאדמה אמידאלה ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם בנאום [https://www.youtube.com/watch?v=B-w1SbkpzV8 פה] רואים את פאדמה אמידאלה עצמה או את הכפילה שלה? כלומר האם זאת פטרמן או נייטלי? [[מיוחד:תרומות/2A10:8012:17:E643:D0B:2424:D9F9:D393|2A10:8012:17:E643:D0B:2424:D9F9:D393]] 00:38, 26 במרץ 2023 (IDT)
: לדעתי זו אינה [[נטלי פורטמן]].

== ערך אישי בויקיפדיה ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום רב,
שמי טלי אטדג'י, קודם כל מבקשת להתנצל על אי בקיאותי בויקיפדיה, ברצוני להעלות ערך בויקיפדיה על שמי ובעקבות שיטוטיי בויקיפדיה גיליתי שהדבר אסור,
אני מבקשת עזרה בנידון, מישהו מכם יוכל לעזור לי בנושא?
ערכתי את הערך שלי בעצמי ואוכל לשלוח אליכם לעיון ולבדיקה יסודית אם זה בסדר מבחינתכם,
אם זה אסור אבין זאת ואכבד את המדיניות,
תודה רבה מראש,
טלי
[[משתמש:טלי אטדג&#39;י|טלי אטדג&#39;י]] - [[שיחת משתמש:טלי אטדג&#39;י|שיחה]] 10:11, 26 במרץ 2023 (IDT)

:@[[משתמש:טלי אטדג'י|טלי אטדג'י]], שלום ובוקר טוב. לוויקיפידה יש [[ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים|עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים]], ואחרי שחיפשתי בגוגל את פועלך אני חושש שאת עדיין לא עומדת בקריטריונים. אם הבנתי נכון, זה נראה שהוצאת שני ספרים בהוצאה עצמית, כשבדרך כלל הנוהג הוא – במקרה של ספרים בהוצאה עצמית – לאפשר כתיבת ערך רק על מי שכתב מספר ספרים גדול בצורה משמעותי. עם זאת, תמיד תוכלי לכתוב את הערך בדף [[טיוטה:טלי אטדג'י]], לפנות לאחר מכן ל[[ויקיפדיה:העברת דפי טיוטה]] ולהביא את ההכרעה לקהילת הוויקיפדים הרחבה. המשך יום נעים, [[משתמש:התו המתחרה|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 10:31, 26 במרץ 2023 (IDT)
::שלום ובוקר טוב, תודה רבה על ההבנה, מעריכה מאד. אמשיך כפי שהצעתם. המשך יום מקסים גם לכם [[משתמש:טלי אטדג&#39;י|טלי אטדג&#39;י]] - [[שיחת משתמש:טלי אטדג&#39;י|שיחה]] 10:34, 26 במרץ 2023 (IDT)

== הצהרת עורך דין לתקשורת ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


הרבה פעמים בחדשות כשמדווחים על חקירה פלילית או משפט פלילי, הפרקליט של החשוד נותן הצהרה קצרה לתקשורת, שבה הוא מציג את עמדתו. בשביל מה? הרי התיק מוכרע לא בתקשורת אלא בבית המשפט.--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E4:9500:DD20:8E44:19D2:5919|2A00:A041:26E4:9500:DD20:8E44:19D2:5919]] 10:13, 26 במרץ 2023 (IDT)

:פרקליט החשוד נותן את ההצהרה עבור כלי התקשורת, וכדי שאם תחפש את שם החשוד בגוגל תוכל למצוא גם את הצד שלו. [[משתמש:התו המתחרה|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 10:40, 26 במרץ 2023 (IDT)
:יש חשיבות לדעת הקהל. אתה יכול לשאול למה עורך הדין עושה זאת ולא הנאשם עצמו, אבל זה נראה לי מובן - אף אחד לא רוצה שיתיקפו אותו באופן ישיר, ועורכי דין מנוסים יותר בנושא. [[משתמש:איש עיטי|איש עיטי - שחור הוא יפה]] - [[שיחת משתמש:איש עיטי|שיחה]] 10:45, 26 במרץ 2023 (IDT)
::לדעתי הצגת עמדת עורך הדין היא טעות של אמצעי התקשורת. הרי אין שום חשיבות לכך שסניגור סבור שמרשו צח כשלג. כדאי להציג פעם טבלה שמשווה בין מה שהסנגור אמר למה שבית המשפט פסק, כדי להמחיש עד כמה דברי הסנגורים חסרי טעם וחסרי חשיבות. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 22:28, 26 במרץ 2023 (IDT)
:::דעת הקהל היא קריטית לאור ההתמשכות של משפטים על פני שנים רבות ובינתיים יש אנשים שעלולים להניח שהוא אשם. התגובה של עורך הדין היא חשובה בשביל הציבור לגבש עמדה. אמנם רבים מהמועמדים לדין מורשעים לבסוף (חלקם בצדק, וחלקם, הקטן אנו מקווים, שלא בצדק) אבל יש גם כאלו שמזוכים. [[משתמש:יעקב|יעקב]] - [[שיחת משתמש:יעקב|שיחה]] 14:55, 27 במרץ 2023 (IDT)

==איסור כל הפגנה נגד רפורמת לוין==
אם הממשלה פתאום תוציא [[צו חירום ממשלתי]] שאוסר להפגין נגד רפורמת לוין בטענה שההפגנות פוגעות בבריאות הנפשית ואף הפיזית של אזרחי ישראל וכן גם במשק הישראלי פגיעה מתמשכת, מה יוכלו אלו הרוצים להפגין לעשות נגד זה? תודה, {{אלמ}}

:להפגין. [[משתמש:התו המתחרה|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 11:51, 26 במרץ 2023 (IDT)
::לעתור ל[[בג"ץ]] בשל [[בג"ץ קול העם|פגיעה אסורה בזכויות]]. בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 12:13, 26 במרץ 2023 (IDT)
:בזמן הקורונה אסרו התכנסות להפגנות. התוצאה הייתה הפגנות במתחמים של קילומטר מהבית (והוצאה של עוד יותר אנשים מהבית להפגנות). אם יהיה איסור הפגנות אני מתכוון לעמוד בלשון האיסור וללעוג לרוחו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:22, 26 במרץ 2023 (IDT)

: ברוסיה עושים את זה לא מעט. הפגנות נגד החלטות הממשלה מדוכאות בכוח. כשהיתה הוראה כזאת באוקראינה בתקופת ה[[יברומאידאן]], הדבר הסתיים בשפיכת דמים: ירי במפגינים, ירי בשוטרים ואלימות קשה בין רשויות החוק לבין מרי אזרחי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:34, 26 במרץ 2023 (IDT)

==ויקיפדיה היא מוסד אנרכיסטי, הנה למה==
בויקיפדיה מצפים מכל משתמש לדעת את הכללים בעל פה, אבל זה לא עובד ככה, משתמש חדש מספיק העומד לסוג כל שהוא של משפט כמו ב וק:בקשות ממפעילים או ב וק:בירורים או אפילו בדף שיחתו האישי אולי יזדקק לעורך דין שיסביר לו במה הוא מואשם, מה הן זכויותיו, איך ניתן להגן עליו וכו.

למה יש פה דין ושופטים אבל לא סנגוריה? למה השופט פה הוא גם בפוטנציה התובע וגם בפוטנציה המעניש? {{אלמ}}
: ר' סימון בשם ר' יהושע אמר: מפני מה אין כהן גדול משמש בבגדי זהב? שלא ייעשה סניגור קטיגור, כדי שלא ליתן פתחון פה לשטן לקטרג ולומר: אתמול עשו להם אלהי זהב, והיום הם מבקשים לשמש לפניו בבגדי זהב…. ובמילים אחרות —כולם כאן סניגורים ובשביל זה קיים ככר העיר [[מיוחד:תרומות/2A02:3038:40B:A0E1:C4CB:AB72:5F47:7237|2A02:3038:40B:A0E1:C4CB:AB72:5F47:7237]] 12:08, 27 במרץ 2023 (IDT)
::ויקיפדיה היא לא אנרכיסטית, יש לה מוסדות מסודרים. היא כן דיקטטורית, אם לזה התכוונת, אבל דיקטטורה שבה השולטים הם נציגי העם והעם בוחר ומדיח אותם כרצונו. [[משתמש:התו המתחרה|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 13:45, 27 במרץ 2023 (IDT)
:::ממתי יש פה מנגנון בחירה מסודר בו כולם מיודעים על "בחירות" כמה וכמה פעמים? גם "תקשורת המונים" שתבשר על הבחירות האלה אין פה. אין דרך לדעת כמה "נמנעים" '''באמת''' יש. {{אלמ}}
::::לא הבנתי. כל משתמש בעל זכות הצבעה יכול להצביע בעד או נגד מינויו של כל מפעיל. ניתן גם, כמובן, להצביע {{נמנע}}. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 14:10, 27 במרץ 2023 (IDT)
::::: אין צורך לנסות להגדיר את ויקיפדיה, פשוט תתרמו את חלקכם ותהנו לממשק. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 14:12, 27 במרץ 2023 (IDT)
: מה קשור אנרכיסטי? אנרכיה היא "איש הישר בעיניו יעשה". פה זה יותר לכיוון ההפוך: ישנם בעלי כוח ותפקידים, אשר יכולים לכפות את דעתם ולסתום לאחרים את הפה בקליק. בשביל למנוע "פשיזם", אותם בעלי הסמכויות נבחרים מדי פעם בהצבעה, ואין מניעה שהם יתפטרו או יפוטרו מתפקידם (קרה מספר פעמים). אין קשר לאנרכיה. וזה שרוב משתמשי ויקידפיה לא משתתפים בהצבעות מינוי, אומר שפשוט לא אכפת להם מספיק וזה בסדר: האתר התנדבותי לחלוטין. אם אתה בכל זאת מעניין להיות מעורב יותר ענייני הקהילה, תזרוק מדי פעם מבט בשינויים האחרונים. כשיש הצבעות פעילות, קל מאוד לראות זאת. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:30, 27 במרץ 2023 (IDT)

:השוואת בחירת המפעילים בויקיפדיה לבחירת חברי כנסת בישראל איננה נכונה מסיבות אלה:
* ההצבעה בויקיפדיה מתאפשרת גם לקטינים בעוד שההצבעה לכנסת מתאפשרת לבגירים בלבד
* ההצבעה בויקיפדיה איננה חשאית ויכולה לבייש את המצביע ואף לגרום לעוינות מתמשכת ולרדיפתו מצד מי שהועמד להצבעה או מצד תומכיו 
* אין בויקיפדיה מנגנון תקשורת המונים שיעסוק בכל הצבעה באופן מתמשך ובעיקר יסקור את הרקע ואת ההיסטוריה של המועמדים השונים 
* נכון להיום אין בויקיפדיה מנגנון שיודיע אוטומטית לכל המשתמשים על כל הצבעה (לשלוח מישהו להביט "מדי פעם" בשינויים אחרונים זה לדעתי זלזול באינטליגנציה של המשתמש, זה הניסוח הכי עדין וחביב שאני יכול למצוא)

אני גם לא חושב שאנשים לא משתתפים בהצבעות כי לא אכפת להם אלא כי אינם מודעים להצבעות. {{אלמ}}

:טענת "יכולה לבייש" כמובן היפותטית לחלוטין, אא"כ יש לאלמוני דוגמה לכך מ-19 השנים שויקיפדיה העברית פועלת בשקיפות (כמעט) מלאה. מה שבולט מדברי האלמוני, וכאן גדולתה של קהילת הויקיפדים פה, שהקהילה סומכת לחלוטין על האחריות האישית של כל ויקיפד וויקיפד - לעקוב, לבדוק את המידע בכוחות עצמו וללא מתווכים, להיות מעורב ולקבל החלטות. זו לא אנרכיה - זו המשמעות המקורית של המונח "דמוקרטיה". [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 07:17, 28 במרץ 2023 (IDT)
::ליתר דיוק: זה יותר קרוב למשמעות של [[אנרכיזם]] מאשר ל[[אנרכיה]]. אנרכיה היא בלגן שנגרם מחוסר שלטון. לדוגמה, בהיסטוריה האנגלית, [[האנרכיה]] הוא תקופה של סכסוך של 13 שנים על ירושת המלוכה שגרם לעלייה זמנית של שליטים מקומיים חומסים. אנרכיזם היא אידאולוגיה שלפיה אין צורך בשלטון מרכזי ואנחנו יכולים להסתדר בהתארגנות עצמאית. ועדיין, [[ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה#קהילה והתנהלות]] מזכיר לנו ששני אלו הם רק כלים לעזור לנו להשיג את המטרה שלנו: כתיבת אנציקלופדיה חופשית וטובה. באופן כללי, מה שנכתב במאמרים מלומדים על דרכי שלטון שמתאימות למדינות לא בהכרח רלוונטי לקהילה אינטרנטית של מתנדבים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:02, 28 במרץ 2023 (IDT)
::
::משתמש:עמית, אני מסכים עימך שזו הצבעה דמוקרטית, אני רק מציין שלא ניתן להשוות זאת לצורת הבחירות או לרוח הבחירות בישראל 2023. {{אלמ}}
::: זה גם לא נועד להיות חיקוי של בחירות במדינה. אנחנו לא פרלמנט פה. אלו לא בחירות בהן גולשים בוחרים נציגים בעלי דעות פוליטיות כאלה ואחרות. הקהילה מנוהלת לפי חוקים (ולכן לא מדובר בשום מקרה באנרכיה), כאשר בעלי תפקידים נבחרים בהצבעות על ידי משתמשים פעילים. אין לנו גוף תקשורת פנימי מסודר, כי לרוב מי פעיל ידע לראות  שיש הצבעות פעילות בכוחות עצמו: אם זה הצבעות מחלקות בנושאים הקרובים לליבו, אם זה במינוי מפעילים, אם זה בנושא מחיקת ערכים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:32, 28 במרץ 2023 (IDT)

::::בסדר, אם זו לא אנרכיה זו דיקטטורה (כמו שציין מ' התו השמיני) ודיקטטורה גרועה במיוחד יש לציין ומערכת בחירות קקמייקה... {{אלמ}}
:::::אתה שוכח שזה מיזם אנציקלופדי. ההצבעות הן חלק שולי מאוד בקיומו. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 00:22, 30 במרץ 2023 (IDT)
::::::לרגע לא שכחתי זאת ואני דווקא מתרשם שיותר מדי זמן בויקיפדיה העברית (ויקיפדיה הצינית) הולך על הצבעות. {{אלמ}}

==  לפנים משורת הדין ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בטעות חניתי בחניה המיועדת לנכה, ונקנסתי. עקרונית, עברתי עבירה (גם אם הסיבה היתה שילוט לא ברור די). הגשתי ערעור וקיבלתי מכתב האומר:

"(...) החליטה התובעת העירונית (...) על ביטול דו"ח החניה שבנדון, וזאת לפנים משורת הדין. דו"חות נוספים בנסיבות אלו לא יבוטלו שוב בעתיד. "

לא הבנתי מדוע התובעת בחרה לבטל לי את הדו"ח? באופן עקרוני, הייתי אמור לקבל קנס כספי גבוה. אני לא מתלונן: הבנתי את המסר, הקנס הומר בכרטיס צהוב והובהר לי שאני לא חונה במקום הזה או קרוב אליו בעתיד. אבל אני מנסה להבין מדוע השתמשה התובעת בטיעון של לפנים משורת הדין במקום להמשיך בקו החוק ולדרוש קנס כספי? [[מיוחד:תרומות/192.114.1.67|192.114.1.67]] 12:30, 27 במרץ 2023 (IDT)

:היה לה מצב רוח טוב כי הילדה לא בכתה בלילה, והיא החליטה לפרגן לך. [[משתמש:התו המתחרה|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 13:46, 27 במרץ 2023 (IDT)
:לפי דבריך: כי ה"שילוט לא ברור די". [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 14:26, 27 במרץ 2023 (IDT)
:: להיות הוגן אני אגיד שהטעות היתה שחניתי בצד ההפוך של הכביש וזה מה שמנע ממני לראות את השילוט. נסעתי בכביש דו סתרי וראיתי חניה פנויה בצד השני של הכביש. לכן שברתי שמאלה ונכנסתי לחניה מהצד השמאלי של הכביש. למי שהגיע מהנתיב ממול היה קל לראות שיש שלט של נכה. אבל למי שהגיע מהכיוון שלי, השלט לא היה נראה לעין. וזאת הסיבה לטעות שעשיתי. גיליתי את השלט רק לאחר שקיבלתי דו"ח. ולכן אני מאוד מופתע מפסק הדין ומנסה להבין מה גרם לתובעת לקבל החלטה שכביכול פוגעת בהסדרי החניה של העיר. [[מיוחד:תרומות/192.114.1.67|192.114.1.67]] 15:23, 27 במרץ 2023 (IDT)
:::טוב, זה די ברור: עברת על תקנה 72(א) לתקנות התעבורה: "לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות: (1) '''בצד שמאל של הדרך'''...".
:::מאחר שלא ניתן לתת לך דו"ח על תמרור שלא יכולת לראות (437), ומאחר שהעבירה של חנייה בצד שמאל של הדרך אינה כלולה בחוקי העזר של העירייה – זכית מן ההפקר. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 21:18, 27 במרץ 2023 (IDT)
:היא בחרה לוותר לך "לפנים משורת הדין" כלומר על אף ש(לדעתה) אתה חיייב בקנס. רשויות רבות נוהגות לוותר במקרה של עבירה ראשונה - זה לא שווה את הטרחה שלהם והתכלית הראשית של הקנס - חינוך הציבור, במקרה זה אתה - הושגה.
:האנונימי הקודם טועה לדעת; הרי בחרת לחנות נגד כיוון הנסיעה - וודאי שהיית יכול לראות את התמרור. רק היית צריך להסתכל במקום הנכון.
:‏«[[u:Kotz|kotz]]» «[[שמש:Kotz|שיחה]]» 17:34, 29 במרץ 2023 (IDT)
::לא, התמרור נועד למי שמגיע מהנתיב ממול ולכן פנה לכיוון ממול (ראה [https://ibb.co/Wt9QL6Y כאן] תרשים שציירתי). אין דרך לזהות תמרור לפי צידו ההפוך. כמובן שזה לא מצדיק עבירה (למרות שחצי מהעיר חונים בכיוון ההפוך לתנועה), אבל מהכיוון שלי לא יכולתי לראות את התמרור כלל. על מנת לראות אותו הייתי אמור לבוא מהכיוון הנכון. יתכן וזו הסיבה לוויתור ויתכן שזה אכן כי נהוג לוותר בפעם הראשונה. [[מיוחד:תרומות/192.114.1.68|192.114.1.68]] 18:46, 29 במרץ 2023 (IDT)
::@[[משתמש:Kotz|Kotz]]: ממש לא טעיתי. דוגמה לסיטואציה דומה: נהג משאית 10 טון נוסע נגד כיוון התנועה (תמרור 402) ומואשם שנהג בקטע כביש שבו לרכב מותר להיכנס עד למשקל של 4 טון, כפי תמרור 415 שמוצב בתחילת קטע הרחוב, בכיוון הנסיעה החוקי. האישום לא יכול להיות על נסיעה בניגוד לתמרור 415 שאותו הנהג לא יכול היה לראות – אלא בניגוד לתמרור 402 שמוצב בכיוון הנסיעה בפועל של נהג המשאית. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 21:20, 29 במרץ 2023 (IDT)
:::לא נראה לי שזו סיטואציה דומה. אבל אני לא מומחה ולא אוסיף, אלא בברכת שנשמור על החוק והוא יגן עלינו ‏«[[u:Kotz|kotz]]» «[[שמש:Kotz|שיחה]]» 22:44, 29 במרץ 2023 (IDT)

==טירוף מערכות של צפצופים מהאוטו==
נסעתי בעבר <strike>טויוה</strike> סוזוקי (לא זוכר את הדגם המדויק) שלא הפסיקה לצפצף לאורך כל הנסיעה, צפצוף אחד היה בשל מעבר נתיב ללא איתות, אם כי האיתות כמובן הפסיק רעש זה ועוד שני סוגי צפצופים שפשוט לא פסקו לאורך כל הנסיעה שאינני יודע את מטרתם:

* צפצוף איטי וארוך (לאורך שנייה וחצי או שתי שניות)
* מערך צפצופים מהירים קצרים (בערך שישה צפצופים בכל פעם, כולם יחדיו לאורך שנייה וחצי - שלוש שניות)

לא מצאתי על זה מידע בחיפוש בגוגל בעברית (מצאתי שרשורים שונים בפורומים על צפצופים מהמנוע אבל לא משהו שמזכיר את שלושת סוגי הצפצופים שאני מזכיר כאן שמקורם אלקטרוני).

אני מרגיש שצפצופים אלה גורמים הסחה קיצונית שנזקה עולה על תועלתה, אשמח לדעת מה הם ואם אפשר גם איך ניתן לבטלם והאם ביטולם יגרום [[כישלון טסט לרכב]].

תודה. {{אלמ}}
: ברכב שלי (שהוא לא <strike>טויוה</strike> סוזוקי), אם הנהג (ואולי גם הנוסעים) לא מחברים את החגורה, הרכב ממשיך לצפצף עד שמחברים אותו. יש גם צפצוף שמתריע על רמת דלק נמוכה. ישנן התרעות גם על השארת בלם יד מורם, וכשהדלת פתוחה וגם האורות הקדמיים. בנוסף, במערכות כגון [[מובילאיי]] (שניתן להתקין גם בטויטה) יישנם צפצופים שונים - כגון, מעבר נתיב ללא איתות; קרבה למכונית שלפניך; התרעה על מכוניות בנתיבים לידך וכן הלאה.
::אני מכיר את הצפצופים האלה. מה שהתכוונתי אליו שונה וקרה עשרות פעמים... {{אלמ}}
::לאחר שערכת את דבריך והוספת מידע על [[מובילאיי]] אני חושב שלזה התכוונתי. {{אלמ}}

האם יש פה ויקיפד שיכול לאשר שמדובר במובילאיי? האם יש ביקורת על חברת מובילאיי? האם הסרת מובילאיי תגרום לכשלון טסט לרכב? צריך להוסיף את המידע הזה לערך. {{אלמ}}
:נשמע לי כמו צפצופים מהקודן.
:לגבי מובילאי - יש כפתורים של בקרת עוצמת השמע, גם על המצלמה (במרכז השמשה הקדמית) וגם על הצג היעודי של מובילאיי, אם יש לך.
:מערכת מובילאיי אינה רכב נדרש ב"טסט" השנתי של הרכב.
:כן, בוודאי שמערכות בטיחות נהיגה כמו מובילאיי עוברות רגולציה ובקרה.
:‏«[[u:Kotz|kotz]]» «[[שמש:Kotz|שיחה]]» 17:29, 29 במרץ 2023 (IDT)

==האם חברי כנסת פטורים מהעומסים בנתב"ג?==
האם יש להם מסלול עוקף תורים? אני לא מדבר על ח"כים במשלחת דיפלומטית אלא סתם ח"כים בחופשה. תודה. {{אלמ}}

== המשמר הלאומי ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


אני מבקש לענות כמה שיותר אובייקטיבי ופחות מוטה. לפי התקשורת השר בן גביר מתעקש לכונן את המשמר הלאומי שיהיה כפוף למשרד ביטחון פנים ולא למשטרה. האם עד כה אני צודק?

אז קודם כל, אני רואה שיש ערך [[המשמר הלאומי של ישראל]] הטוען שהמשמר הלאומי כבר קיים. איך זה?

שאלה שניה והיא יותר מורכבת: מה התפקיד שאמור למלא המשמר הלאומי ומדוע תפקיד זה אינו יכול להיות ממולא על ידי גופי ביטחון אחרים, כמו משמר הגבול, משטרת ישראל, צה"ל והש"ב? על איזה צורך מבצעי המשמר הלאומי צריך לענות? {{לא חתם|2001:44C8:418B:99C2:F44D:A6FF:FE1E:72D0}}

:אענה כרגע רק בעניין האחרון: התכלית של משמר לאומי (שמוצגת די בבירור גם בערך שציינת בהתייחס ל{{ה|מהומות בישראל (2021)}}), היא להיות ״כוח המילואים של המשטרה״: לעבות את כוחות המשטרה ולטפל במקרים של מרד, הפרות סדר אלימות מאוד או נרחבות מאוד בתוך שטחי ישראל, והפרעה של אזרחים לניוד הצבא בעת מלחמה. כמו כן לסייע בעת אסונות נרחבים (רעידות אדמה, שטפונות, שריפות וכד׳). בדיוק כמו עם צבא המילואים, מדובר בכוח שאין בו צורך בעתות שגרה (הוא גם יקר, לא אמור ולא בנוי להיות מגויס לאורך זמן, שהרי מרבית חבריו עובדים במשרות אזרחיות כשאינם מגויסים). מגויסים קלאסיים הם שוטרי מג״ב לשעבר ושוטרים לשעבר העומדים בקריטריונים של כשירות פיזית (בריאות, כושר גופני, היעדר ליקויים פוסלים ובד״כ גם גיל מתחת לסף כלשהו). כמו כן מדובר בגוף שאפשר להתנדב אליו, כמו רובם ככולם של שירותי הביטחון והרפואה שלנו (שלא היו שורדים בלי מתנדבים). בברכה, &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 16:16, 28 במרץ 2023 (IDT)
:: כלומר לא באמת מדובר בכוח משטרתי סדיר, כמו מג"ב ומשטרה אלא בגסה חמושה של המשמר האזרחי? כלמור אזרחים בוגרי יחידות מג"ב שבמידת הצורך עולים על המדים ומהווים כוח עזר למשטרה. אני מבין נכון? על פניו, נראה רעיון טוב. אבל מצד שני, זמן לגיוס מילואים בצו חירום הוא במינימום 5-8 שעות (הערכה מניסיון שלי) וככה שזה לא כוח שידע לקפוץ לאירוע באופן מהיר.
:::אכן המשמר הלאומי לא אמור להיות כוח סדיר, שכן הכוח הסדיר הוא משטרת ישראל (אם אינני טועה, אך לאחרונה העבירו לרשותה תוספת תקציבית של 9 מיליארד ש״ח כדי לשפר את כשירותה הסדירה). קל בהרבה לגייס משמר לאומי מאשר חיילי מילואים, מכיוון שבניגוד לצבא, כולם מבצעים פחות-או-יותר אותו סוג של משימה, ולכן גם ניתן לדאוג לפיזור גאוגרפי כך שהמרחק לאזורי היעד שלהם יהיה קצר. בגיוס חיילי מילואים, הקשיים ה[[לוגיסטיקה|לוגיסטיים]] רבים: נפוץ מאוד שאלפי חיילים (לפעמים רבבות) יידרשו לעבור מרחקים גדולים כדי להגיע מבתיהם ליחידותיהם; עד שיגיעו הם לא מסוגלים לבצע את תפקידם, ולרוב אפילו אינם חמושים (למשל שריונר שגר בדרום והחטיבה שלו נמצאת בצפון). אלה קשיים כמעט בלתי נמנעים, כי חיילי מילואים לא נדרשים לגור בקרבה גאוגרפית ליחידת המילואים שלהם, ומגוון היחידות וציודן עצום. לעומתם, איש המשמר הלאומי יכול להגיע לאזור בו הוא נחוץ, ואם נדרש שהוא יהיה חמוש, הוא יכול או להגיע חמוש מהבית או לעבור בתחנת משטרה קרובה ולהתחמש. שמיים וארץ מבחינת קושי. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 16:49, 28 במרץ 2023 (IDT)

== מקטעים של כביש 6 ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


התעריפון של האתר כביש 6 כותב לפי כמות מקטעים. כמה מקטעים זה להגיע ממתנב"ג למחלף סומך? [[מיוחד:תרומות/109.253.209.22|109.253.209.22]] 20:40, 28 במרץ 2023 (IDT)

:חמישה קטעי תשלום (מקסימום) בכביש 6; קטע אחד בקטע 18; שני קטעים ב[[כביש 6 חוצה צפון (חברה)|כביש 6 חוצה צפון]]. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 23:12, 28 במרץ 2023 (IDT)

==מה זה אישה?==
ההגדרה שאני מכיר היא:

<pre dir="ltr">
Human female adult
</pre>

אני מבין שאפילו יש בסיס [[מהותנות|מהותני]] להגדרה זו כאשר מדברים על רבייה אבל זו תפישה בעייתית כי היא לכאורה מדירה נשים עקרות.

אשמח לדעת אם לפי המומחה יש להגדיר את המונח אחרת ומדוע. {{אלמ}}
:השאלה באיזה פן מדובר בדיוק. אם מדובר נטו בפן הביולוגי, המינוח אכן נכון (אדם, זיוויג נקבה, בוגרת). &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 23:39, 28 במרץ 2023 (IDT)
::אבל אני רק רוצה לדייק שזה לא נכון בהכרח בפן התרבותי. &rlm;[[מש:שוקו מוקה|💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤]]&rlm; • [[שמש:שוקו מוקה|שיחה]] • [[מש:שוקו מוקה/של מי התמונה הזאת 2022|שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול!]] • ∞ •  08:20, 29 במרץ 2023 (IDT)
:::למה לא? {{אלמ}}
:::להבנתי [[wikt:אשה|אישה]] היא מילה בשפה העברית עם פירושים שונים (לפעמים: כתלות בהקשר). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:35, 29 במרץ 2023 (IDT)
:::: הגדרה היא מונח משפטי -לשוני. המציאות הביולוגית מורכבת מכך שיש מיליוני יצורים חיים, כל אחד מהם ייחודי בגלל מטען גנטי שונה ועם היסטוריה שונה (שגם משנה את המוח ושאר איברי הגוף) ואנו דוחסים אותם לתוך קופסאות של הגדרה [[הסתברות|הסתברותית]] לצרכי נוחות. לדוגמה מה זה אדם ? זה [[אדם]] או [[אדם (סוג)]] אם הורינו הם בני אדם - כן, האם הוריהם הם בני אדם ? מתישהו כאשר ממשיכים בקו הזה מגיעים ל[[הומינואידים|קוף -אדם]] (שהוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] נפרד) ואם הולכים עוד אחורה - לקוף, יונק קדום יותר ואף זוחל או דג - שברור אינם שייכים למין אדם. אבל אין הגדרה חד משמעית מתי עוברים מ"קוף אדם" לאדם. כך גם השאלה האם זנים \ מינים אחרים של בני אדם הם בני אדם או לא. אין הגדרה חד משמעית ומי שירצה כזו - יצטרך להכריע גם כן בין שני אחים. האם  [[האדם הניאנדרטלי|נאנדרטלית]] היא אשה?
::::  אם הסכמנו מהו אדם, נצטרך להחליט מהי "נקבה". האם מדובר על נוכחות של איברי מין נשיים? מה עם נשים שנולדו ללא רחם? או עם איברים מין נקביים וזכריים כאחד או אף אחד מהם? מטען גנטי? יש אנשים שהם [[אינטרסקס|XXY]] או צירופים אחרים. במהלך [[התפתחות עובר האדם]] ייתכן כן XY שמוביל לבעל איברים נקביים והפוך (שכן המטען הגנטי הוא רק בגדר הוראות ולפעמים יש טעות בקריאת ההוראות). ה[[מוח]] הוא [[איבר]] ולכן אם אומרים שהמבחן הוא איברים, אז עולה השאלה מה קורא אם במהלך ההריון המוח מתפתח לצורה יותר נקבית ואילו איברים אחרים מתפתחים בצורה זכרית? או מתפתח בצורה שהיא בין זכר לנקבה או מכיל אלמנטים מכאן ומכאן. 
:::: עלינו להניח כי יש חלוקה  [[בינאריות מגדרית]] חדה בין גברים לנשים וכי כל בני האדם שהם "לא גבר" חייבים להיות "אשה" - ואז יש בעיה אפילו עקב קיום אינטרסקס עקב איברי מין. 
:::: חלופה אחרת היא להניח כי אין חלוקה בינארית, יש גברים טיפוסיים, נשים טיפוסיות ומגוון משמעותי של הגדרות מגדריות אחרות , בצורה דומה לכך שיש מגוון של סוגי של [[נטייה מינית]]. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] - [[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]] 11:52, 5 באפריל 2023 (IDT)

==ניווט בתוך ויקיפדיה==
אם אני רוצה לנווט לדף שיחת משתמש אני צריך לכתוב "שיחת משתמש:username" או "שיחת משתמשת:username".

קשה לי לעשות את זה חוזרנית מטלפון נייד.

מישהו כאן יכול ליצור ראשי תיבות כמו '''שמ''' בדומה ל'''וק:הכה את המומחה''' (שבמקום '''ויקיפדיה:הכה את המומחה''')?

ככה נוכל פשוט לכתוב '''שמ:username'''.

תודה. {{אלמ}}

:קיים כבר: שמש. לצערי לא ראיתי חשבון של „העמים״ או כל ניצול אחר של זה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:16, 29 במרץ 2023 (IDT)
::עזוב את זה - "מש:תתף בצערך". &rlm;[[מש:שוקו מוקה|💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤]]&rlm; • [[שמש:שוקו מוקה|שיחה]] • [[מש:שוקו מוקה/של מי התמונה הזאת 2022|שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול!]] • ∞ •  09:39, 29 במרץ 2023 (IDT)
:::@[[משתמש:שוקו מוקה|שוקו מוקה]], למה לא קראת לי לחגיגה? [[משתמש:תתף בצערך|תתף בצערך]] - [[שיחת משתמש:תתף בצערך|שיחה]] 00:30, 30 במרץ 2023 (IDT)
::::@[[מש:תתף בצערך|תתף בצערך]] אשכרה וואו &rlm;[[מש:שוקו מוקה|💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤]]&rlm; • [[שמש:שוקו מוקה|שיחה]] • [[מש:שוקו מוקה/של מי התמונה הזאת 2022|שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול!]] • ∞ •  07:53, 30 במרץ 2023 (IDT)

== הליכוד, תנועה לאומית ליברלית ==
שמה המלא של המפלגה הוא "הליכוד, תנועה לאומית ליברלית", לפי חזונם של מיסדי התנועה. אך האם היום היא עדיין תנועה ליברלית? הרי הפחתת כוחו של בית המשפט וחוקים של כפיה דתית כגון חוק החמץ אינם ערכים ליברלים. אני לא מתייחס לשאלה האם החוקים צודקים אלא לשאלה האם אלו חוקים ליברלים? [[משתמש:Assafn|Assafn]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Assafn|שיחה]] 11:05, 29 במרץ 2023 (IDT)

:לגבי בית המשפט ההיפך הוא הנכון. ליברל באופן טבעי יתמוך בכמה שיותר כוח לאזרח ובכמה שפחות כוח לשלטון, ולעניין זה בית המשפט בישראל הוא בוודאי חלק מהשלטון. הרפורמה, במיוחד בחלק שנועד ליצור איזונים ובלמים על בית המשפט העליון שכיום נעדרים ממנו כליל, נועדה לעשות בדיוק את זה. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 16:07, 29 במרץ 2023 (IDT)
:ה"ליברלית" בשם הליכוד מתייחס בעיקר לפן הכלכלי, קרי תפיסת [[שוק חופשי]]. בהחלט יש כיום בליכוד גורמים שעמדתם מנוגדת לגישה זו, אך רוב חברי הליכוד מצהירים על מחוייבות לכך. עם זאת, אין לשכוח שלחלק מהשותפות הקואליציוניות כיום של הליכוד תפיסת עולם שונה לחלוטין. שים לב: לא חברי הליכוד הם שמציעים חוקים שמערבים דת ומדינה, והחוקים שמוצעים לא בהכרח עוברים את כל שלבי החקיקה.
:בכל האמור בבתי המשפט, התקשורת אינה מציגה את התמונה המלאה. הרפורמה לא מיועדת במיוחד להחליש את בג"ץ - לחברי הליכוד יש ביקורת קשה על המערכת השיפוטית בכללותה, על שהיא פוגעת בשוק החופשי. למשל, בליכוד טוענים ש[[בית הדין לעבודה]] פוסק כאילו היה סניף של [[ההסתדרות]], מבלי להתחשב בחוקי העבודה במדינה ובטח שלא ב[[זכות הקניין]], הקריטית לקיומו של שוק חופשי. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 16:36, 29 במרץ 2023 (IDT)
:: ליברל אמיתי היה - א. שם לב שבישראל אין חוקה ואין חוקי יסוד להגנה על זכויות רבות שנחשבות בסיסיות - חוק יסוד חופש הביטוי, חוק יסוד שווין בפני החוק, חוק יסוד חופש ההפגנה, חוק יסוד חופש ההתאגדות, חוק יסוד חופש העיתונות, חוק יסוד חופש דת ומדת, הזכות להליך הוגן. במצב קואליציה וממשלה יכולות לדרוס חירויות רבות להן הורגלנו  ב. מודה בכך שבית משפט ללא גבולות עלול להיות מסוכן לחופש. ג. מודה בכך שממשלה ללא גבולות מסוכנת הרבה יותר מאותו בית משפט (שכן כל הדיקטטורות שאנו מכירים הם של ממשלות שלקחו כוח - לא של שופטים דיקטטורים שאיכשהו עקפו את הממשלה) ד. אני גם ממליץ לראות את החלטות הליכוד משנות 1993. [https://twitter.com/roznaiy/status/1641756271555534848] והשוואת עמדתם להיום . ה. כמו כן תוהה לגבי ליברלים בליכוד שהיו בעבר ועפו לכל הרוחות. ו. לגבי השוק - בינתיים נראה שהשווקים לא מתלהבים מהרפורמה של לויון - אולי למשקיעים יש יותר מידי זכרונות רעים מהשקעות ברוסיה והונגריה. כמו כן ליברלי אמיתי היה כנראה מזדעק על זה שבמקביל הממשלה מנסה להכניס אדם ללא רקע סטטיסטי אל ראשות הלמ"ס  [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] - [[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]] 13:00, 5 באפריל 2023 (IDT)
:::{{ר}}{{ר}}{{ר}}כפי שאני רואה זאת, הטעות של הימין היא בחוסר ההבנה שלמעשיו לא ייוחס תום לב, אלא ההיפך הגמור. בפועל, כל אחד מסעיפי הרפורמה נוגע לשינוי שבוצע אחרי 1992, ומטרתו להשיבו למצבו הקודם, דהיינו דמוקרטיה שבה בית המשפט העליון לא מערער תדיר על פעולות הממשלה, ויותר מכך על חקיקת הכנסת, מבלי שיש לכך בסיס חוקי או הצדקה אובייקטיבית.
:::{{ר}}{{ר}}{{ר}}גם לפני 1992 פעל בית המשפט העליון לשמירה על זכויות אדם ואף אחד לא ערער על סמכותו לעשות כן, גם בלי חוקי יסוד. כיום מוזכרים תדיר [[בג"ץ קול העם]] מ-1953, שהגן על חופש הביטוי ועל חופש העיתונות הרבה לפני שנחקק [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו|חוק היסוד ״כבוד האדם וחירותו״]], ו[[בג"ץ ישראל שייב נגד שר הביטחון]] מ-1950, שניסה להגן על חופש העיסוק הרבה לפני שנחקק [[חוק יסוד: חופש העיסוק|חוק היסוד ״חופש העיסוק״]] (הוא נכשל בפועל עקב כוחו של שלטון מפא"י ולא בגלל שלא כובד או שערערו על חוקיותו). כלומר טענתך הראשונה לא עומדת במבחן המציאות, מכיוון שהיעדר חוקה או חוקי יסוד להגנה על זכויות מסוימות לא מנע מבית המשפט העליון לפעול בעבר, כולל, אגב, ביקורת על חקיקה (אבל שמרנית, לא חקיקה מכס השופט).
:::{{ר}}{{ר}}{{ר}}העובדה שאיננו מכירים מדינות שהפכו לדיקטטורות עקב בית משפט ללא גבולות, אין פירושה שזאת לא אפשרות קיימת. למעשה, קל מאוד לטעון שבמספר תחומי שלטון בישראל זה בדיוק המצב, במיוחד השליטה בהגירה (חוקי מסתננים, איחוד משפחות, אזרוח מהגרי עבודה מכל מקום בעולם), היחס לאויב, לרבות אזרחיו וסייעניו (סמכויות שר הביטחון ושר הפנים בחסימת נכנסים פוטנציאליים, כמו במקרה של קרובי משפחות מחבלים מעזה שהשתתפו ב״טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני״ ולארה אל-קאסם שנכנסה לישראל, שניהם בניגוד לרצון השרים ועקב החלטות בג״צ), ובכלל כיבוד חוקי הכנסת בלי לנסות להכניס חוקי-שופטים כשלב בתהליך (למשל פסילת תומכי טרור וגורמים אנטי-ציוניים מכהונה כחברי כנסת, אישור מסירת שטח ימי לממשלת לבנון/חיזבאללה בניגוד לחוק היסוד ״משאל עם״, שקילת הדחת רה״מ באמצעות פרשנות ל״נבצרות״ בניגוד ברור ללשון החוק ולרוחו וכן הלאה).
:::{{ר}}{{ר}}{{ר}}לגבי כתיבת חוקה - הלוואי. גם אולמרט הבטיח זאת כרה״מ, הרבה אחרי 1993 (סביבות 2006 אאל״ט). אבל הרפורמה המשפטית נועדה לטפל קודם כל במה שדחוף, ולכן כתיבת חוקה, שהיא עניין ממושך לכל הדעות, אינה פוטרת את הצורך ברפורמה משפטית.
:::{{ר}}{{ר}}{{ר}}ליברלים בליכוד של אז הם בהחלט סוגייה מעניינת. חלקם הם פשוט בשר מבשרו של בית המשפט העליון (כמו דן מרידור וגדעון סער). אחרים מנסים לפעול בדרך שתועיל להם פוליטית במעוזי השמאל (ציפי לבני והתמודדות אפשרית לראשות עיריית תל אביב) או סתם נחמד להם לקבל תשואות ומחיאות כפיים מקהל גדול במקום לשבת בבית ולהיזכר שפעם היה להם כוח פוליטי. אני לא מנסה לתרץ את מעשיהם, אבל כל מי שתומך בהמשך שלטונו חסר הגבולות של בג״צ איננו ליברל, גם אם הוא מכנה עצמו כך. נשאל הפוך - מדוע דברי ביקורת מהשמאל-מרכז של פעם הפסיקו להיות לגיטימיים היום? מדוע דברים של טומי לפיד נגד סמכויות היועמ״ש, של פרופ׳ שלמה אבינרי נגד כוחו המופרז של בג״צ (את המונח בג״צוקרטיה״ הוא טבע) ושל דניאל פרידמן נגד התנהלות העליון בשלל נושאים לא נחשבים היום לגיטימיים? איך זה שאהרן ברק, אסתר חיות ותומכיהם לא מוכנים לוותר ולו על פסיק מכוחם נוח אותה ביקורת משמאל?
:::{{ר}}{{ר}}{{ר}}לבסוף, עניין הכלכלה. תיקון סביר ל[[פסק דין אפרופים|הלכת אפרופים]] ההרסנית (והטיפוסית לאהרן ברק) ואיוש בית המשפט בשופטים שלא סבורים שהם צד בכל חוזה דווקא יועילו מאוד לכלכלה. אבל בפן שאתה מעלה - לא סביר שאותם אנשים שמזהירים מפני נזק כלכלי בידם האחת, יוזמים ומעודדים אותו בידם השנייה ואז עוד מאשימים את הממשלה בתוצאות. אני לא מכיר כלכלות שהשבתות קבועות של צירי תנועה ראשיים, תעמולה של אזרחיהן נגדן ברמה בינלאומית ויוזמות להוציא מהן כסף, משקיעים וחברות, לא יגרמו להן נזק כלכלי בפני עצמן, בלי שום קשר לרפורמה משפטית זו או אחרת.
:::בברכה, &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 14:15, 5 באפריל 2023 (IDT)
::::הלכת אפרופים? מה הבעיה בה? מדובר על החלטה של בית המשפט העליון (כערעור על פסיקה של בית המשפט המחוזי). הפסיקה מסתמכת בעיקרה על [[חוק החוזים (חלק כללי)|חוק החוזים]]. אם זה מתבסס על חוק החוזים, אפשר לשנות את חוק החוזים, וזה [https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301084.pdf אמנם קרה] בשנת 2011 (על החוק חתומים הנשיא [[שמעון פרס|פרס]], ראש הממשלה [[בנימין נתניהו|נתניהו]], יו״ר הכנסת [[ראובן ריבלין|ריבלין]] ושר המשפטים [[יעקב נאמן|נאמן]]) שנה לאחר מכן שינוי החקיקה נבחן בבית משפט, וראה זה פלא, מסתבר שהשינוי [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\10/610/039/p15&fileName=10039610.p15&type=4 לא ממש ברור]. כלומר, גם העורך דין הממולח נאמן לא יכל לדאוג כאן לנוסח חוק ברור? אם הכנסת חושבת שפסיקות של בית המשפט אינן מוצלחות, היא יכולה לשנות את החוק. אבל לא ממש לשנות את החוק וגם להתלונן שנדרש שינוי?
::::אחת הבעיות שלנו היא שיש לנו כנסת מאוד חלשה ומערכת פוליטית שבה נוח למרוח דברים. איכשהו הם מגיעים לבג״צ שמנסה גם הוא לגלגל אותם הלאה אבל לא תמיד יכול. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:13, 5 באפריל 2023 (IDT)
:::::ידוע, התוצאה לא היתה מרשימה, והעניין הגרוע יותר, ואף אותו ציינתי, הוא זהות היושבים בדין. כל עוד ימשיכו להיכנס למערכת שופטים הסבורים שהם מבינים את החוזה ותכליתו טוב יותר מהצדדים לחוזה, ומסוגלים לפסוק בניגוד לתוכנו ולרוחו של החוזה, תמשכנה חברות ישראליות לחתום על חוזים בינלאומיים, לפיהם בכל מקרה של מחלוקת תהיה ההכרעה על ידי בית משפט במדינה הזרה. כמה חבל שאי אפשר לאמץ זאת גם לחוזים פנים-ישראליים. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 15:22, 5 באפריל 2023 (IDT)
::::::אבל בדיוק בשביל זה העביר גדעון סער תיקון לחוק בשנת 2008 שהכריח להגיע להסכמה של שבעה (במקום שישה) חברי ועדה למינויים בבית המשפט העליון, ובכך העניק גם לחברי הקואליציה זכות וטו על מינויים.
::::::התוצאה אכן לא מרשימה: של אדם ששולט בכנסת כבר יותר מעשור ועדיין לא יכול להעביר תיקון פשוט על נושא לא מפלג. או שלא נדרש תיקון. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:00, 5 באפריל 2023 (IDT)
:::::::ההצעה של סער או גרועה בכוונה או גרועה בלי כוונה, אבל בכל מקרה דרך מינוי השופטים בישראל לא דמוקרטית, וסברתי כך גם לפני שהתברר שאפי נווה ואבי חימי השתמשו בתפקידיהם משל היו גרסת-מציאות ישראלית משפטית של טינדר. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 16:04, 5 באפריל 2023 (IDT)

== האם דוד הוא גיבור? ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


דוד המלך, האם מבחינה ספרותית הוא נחשב לגיבור? לרוב גיבור זה מודל להערצה, יש לו תכונות אופי חיוביות, אומץ ומידת מוסר גובהה.

האם דוד נחשב לגיבור לפי גישה זו?
:כן. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 00:32, 30 במרץ 2023 (IDT)

:כאילו, אני פחות סגור.ה לגבי זה? הוא ביצע כמות לא קטנה של דברים שהיום נחשבים לפשעי מין. &rlm;[[מש:שוקו מוקה|💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤]]&rlm; • [[שמש:שוקו מוקה|שיחה]] • [[מש:שוקו מוקה/של מי התמונה הזאת 2022|שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול!]] • ∞ •  07:54, 30 במרץ 2023 (IDT)
::ברור שגיבור, אנו הרי שרים "[https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=6424&wrkid=4910 שנה טובה לדוד גיבור]". [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 08:39, 30 במרץ 2023 (IDT)
אבל דוד חטא והחטיא את הרבים. איך הוא גיבור?
[[מיוחד:תרומות/109.253.209.22|109.253.209.22]] 11:00, 30 במרץ 2023 (IDT)

:[[דוד המלך]] של [[ספר שמואל]] הוא גיבור חיל ומלך מפואר שכולם אוהבים וגם לא מעט מאויביו מחוסלים באורח פלא על ידי חבריו ([[אבנר בן נר]], [[נבל הכרמלי]]. אפילו את שאול הוא לא הרג). אבל מצד שני יש לו חטא גדול אחד בפרשת בת שבע.
:דוד המלך של ספרים שבאים מאוחר יותר הוא בערך אותו דבר, רק ללא החטאים. הוא אמנם לא בנה את המקדש אבל זה לא בגלל חטאים אלא בגלל מלחמותיו.
:אז גיבור או לא גיבור? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:20, 30 במרץ 2023 (IDT)
::@[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]], אם אני טועה, כתוב איפשהו "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה".
::בכל מקרה, אנחנו אוהבים את הגיבורים שלנו כדמויות עגולות ומתמודדות. גיבורים בעלי מימד אחד לא מצליחים. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 12:08, 31 במרץ 2023 (IDT)
:: גיבור לא חייב להיות מושלם. דוד בהחלט מוצג כגיבור בספרות התנ"כית ובספרות החז"לית.

==קיזוז==
איך המומחה יגדיר "קיזוז"? "פעולה הכוללת חיבור וחיסור יחדיו" לא יספיק, אני מניח. {{אלמ}}

:ב'''[[מליאת הכנסת|כנסת]]'''? ב[[חיסור|אריתמתיקה]]? ב'''[[קיזוז (תעופה)|מטוס]]'''? ב'''[https://www.tamal.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%99%D7%96%D7%95%D7%96-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%9E%D7%A1 מס הכנסה]'''? ב'''[[שיטת הקיזוז|כדורגל]]'''? [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 21:36, 29 במרץ 2023 (IDT)

יש הגדרה כללית המשותפת לכולם?

לא אתפלא אם ההגדרה ממס הכנסה מקבילה היטב לזו מאריתמטיקה. {{אלמ}}

:::איזון על ידי השוואת החָסֵר והיָתֵר זה לזה. כך באתר האקדמיה ע"פ [[מילון ההווה]] בקישור [https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%A7%D6%B4%D7%96%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%96]. ‏«[[u:Kotz|kotz]]» «[[שמש:Kotz|שיחה]]» 09:04, 30 במרץ 2023 (IDT)

== התפצלות הומו סאפיינס למינים שונים ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


האם סביר להניח שלולא גילוי אמריקה והתערבבות כל עמי העולם אלה עם אלה, בעוד כמה מיליוני שנים תושבי [[העולם החדש]] היו מתפתחים למין נפרד או אף מספר מינים נפרדים מהומו סאפיינס?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E4:9500:B192:5222:71EA:E002|2A00:A041:26E4:9500:B192:5222:71EA:E002]] 15:31, 30 במרץ 2023 (IDT)
:בהחלט, ולדעתי גם מאות אלפי שנים היו מספיקות לכך, אולי אף פחות. כמובן בתנאי שאיכשהו תושבי העולם החדש והעולם הישן היו ממשיכים להיות מנותקים לחלוטין. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 15:36, 30 במרץ 2023 (IDT)
::כך חשבתי. תודה רבה, תותח (תמיד אתה זה שעונה על השאלות המעניינות).--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E4:9500:B192:5222:71EA:E002|2A00:A041:26E4:9500:B192:5222:71EA:E002]] 15:58, 30 במרץ 2023 (IDT)
:::[[משתמש:Reuveny|Reuveny]], קשה לי להאמין שמאות אלפי שנים יספיקו בשביל להגדיר מינים שונים של ממש. תקן אותי אם אני טועה, בשביל שהם יהיו מין אחר, אז הם אמורים להיות מנועים מלהתרבות זה עם זה ולהעמיד צאצאים פוריים. ואפילו גזעים של [[מקוק|קופי מקוק]] שונים (שנראים שונים מבחינה חיצונית) יכולים להתרבות זה עם זה וכל כן נחשבים ל[[תת-מין]] למין אחד. אני די בטוח שגם עם ההומו-סאפיאנס הסיפור לא היה שונה. בדיוק כמו שיש טיגריס אמור וטיגריס בנגלי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:25, 30 במרץ 2023 (IDT)

==מעכה טוקסיקונומית נכחדת לחלוטין ==
ישנם אינספור מינים ומשפחות שנכחדו לחלוטין.

אבל האם ידעו לנו על מערכה או לפחות סדרה שלמה של בעלי חיים שחיו בכדור הארץ בעבר ולא קיימים יותר? מה שמסקרן אותי זה צורות חיים שונות מהותית מאלו שאנחנו רואים היום. כי רוב בעלי החיים (הרב תאיים) שאני שומע אליהם הם סוג של "גרסאות" של בעלי חיים שאנחנו מכירים: כמו לטאה אבל גדול והולך על 2. יונק דומה לכלב, אבל אורך יותר. ממש תולעת, אבל חי באוקיינוס. שפירית בגדול של עטלף. פיל שעיר מאוד, לטאה מעופפת עם נוצות, וכד' וכד'. 

אז אני שואל אם יש משהו שהוא לגבי שונה מכל מה שיש היום. איזה יצור שאם היה מופיע היום, אז לא היינו משייכים אותו לאף סדרה או מערכה שמתקיימת היום. [[מיוחד:תרומות/192.114.1.67|192.114.1.67]] 16:10, 30 במרץ 2023 (IDT)

:יצור כזה צריך להיות מספיק שונה. לדוגמה: כל היצורים החיים שאנחנו מכירים מבוססים לא רק על „פחמן״ אלא גם על [[חלבונים]], ועל אותן 20 חומצות אמינו. המערכת של ה־[[DNA]], ה־[[RNA]] וחלבונים היא כנראה מערכת די מוצלחת, אבל בהחלט די סביר שגם כל מיני מערכות די דומות עם כמה שינויים קטנים היו מצליחות לעבוד. בהחלט סביר שהיו כמה מערכות כאלו על פני כדור הארץ ורק זו שאנחנו מכירים שרדה.
:לעומת זאת, משיקולי [[אבולוציה מתכנסת]], לא לגמרי יפתיע לגלות כל מיני נקודות דמיון בין חיזרים לבין יצורים אחרים שאנחנו מכירים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:26, 30 במרץ 2023 (IDT)

:כן, למשל {{אנג|Vetulicolia}} היא מערכה מתקופת ה[[קמבריום]] שנכחדה לחלוטין, לפחות ככל הידוע לנו (כלומר: עד שמישהו יגלה מין כזה חי באיזו פינה נידחת בכדור הארץ). לא בדקתי, אבל לא אופתע אם יש עוד כמה מערכות כאלו, בעיקר מתקופת הקמבריום, או מן הפאונה של האדיקאריה שקדמה לקמבריום. זה בעיקר שאלה של שיוך טקסונומי של מאובנים מתקופות אלו, כלומר האם הטקסונום החליט שהמאובנים מספיק שונים ע"מ להצדיק מערכה שונה. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 16:45, 31 במרץ 2023 (IDT)
::הרחבה לשאלה היא מדוע החיים שאנחנו מכירים מבוססים על פחמן. הסרטון הבא מתמודד עם השאלה
https://youtu.be/kAFC4RY1cKQ [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 19:11, 31 במרץ 2023 (IDT)
: גם  [https://en.wikipedia.org/wiki/Proarticulata Proarticulata] נכחדו ונחשבים מערכה. כמו כן [[בעלי חיים]] הם רק חלק מאוחר למדי ודי מצומצם של החיים על פני האדמה. ראו [[על-ממלכה]], [[איקריוטים]] .אפילו בתוכם - יש את [[דיאפורטיקס]], שמכילים את הצמחים וירוקיות, ויש את [[אמורפאה]] שכוללת את הפטריות האמבות ובעלי החים. בעלי החיים הם "השכנים החדשים" לכדור ארץ שהיו בו יצורים אחרים במשך כ -4 מיליארד שנים ללא בעלי חיים. אחת ההכחדות הגדולות היא [[אסון החמצן]] שבו נכחדו רוב המינים, וסביר שגם מחלקות. בנוסף- ככל הנראה אנחנו מכירים רק חלק קטן מתוך החיידקים - קשה לחוקרים להכיר חיידקים שקשה לגדול במצאים. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] - [[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]] 12:26, 5 באפריל 2023 (IDT)

== דג לרבות שאינו דג ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


מה מקור הביטוי העברי "דג, לרבות שאינו דג"?
:פקודת הדיג המנדטורית משנת 1937. [[משתמש:מרווין האנדרואיד הפראנואיד|מרווין האנדרואיד הפראנואיד]] - [[שיחת משתמש:מרווין האנדרואיד הפראנואיד|שיחה]] 23:41, 30 במרץ 2023 (IDT)
: אין להחמיץ את "[https://www.nevo.co.il/law_word/law06/tak-2445.pdf כלב -- לרבות חתול או קוף]". [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 03:12, 31 במרץ 2023 (IDT)
::וכך גם "{{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 1|אדם - לרבות חברה וחבר בני-אדם}}". כל הדוגמאות ממחישות שהמחוקק נותן למילים את המשמעות שהוא חפץ בה, גם אם היא שונה מהמשמעות המקובלת בלשון בני אדם. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 04:29, 31 במרץ 2023 (IDT)

==מדוע ביבי ביטל את רפורמת לוין?==
יש פה ערך המסביר מדוע בוצע הביטול?

כמו כן אשמח לדעת אם יש סיכוי להחזיר את הרפורמה. {{אלמ}}

:ראה [[אנרכיה]]: "מצב בו מתקיים אי-סדר באזור מסוים ו"איש הישר בעיניו יעשה" (כגון בעת מהומות אלימות), הגורר את היחלשותו של השלטון המרכזי". [[מיוחד:תרומות/2A01:73C0:66E:FE8F:0:0:13A1:8652|2A01:73C0:66E:FE8F:0:0:13A1:8652]] 12:12, 31 במרץ 2023 (IDT)
::ביבי לא ביטל את המהפיכה המשטרית. שותפיו לקואלציה הצהירו שהם ימשיכו לקדם את המהפיכה המשטרית במושב הבא של הכנסת. זה ככל הנראה תרגיל שהוא למד מפולין.
::מדינה שב-2017 הודיע השלטון בה על הפיכה משטרית שמחאה של מיליונים הצליחה לעכב, אבל לא לאורך זמן.
::
::התעייפות של המחנה הליברלי איפשרה השתלטות מוחלטת של השלטון על מערכת המשפט ב-2019. 
::מאות שופטים, בכל הערכאות, מונו על ידי השלטון. מי שיכול עוזב. והמדינה שוקעת באיטיות. [[משתמש:מרווין האנדרואיד הפראנואיד|מרווין האנדרואיד הפראנואיד]] - [[שיחת משתמש:מרווין האנדרואיד הפראנואיד|שיחה]] 13:23, 31 במרץ 2023 (IDT)
:::ראשית, רפורמת לוין לא בוטלה, היא רק הושהתה. התוכנית, המכונה רפורמת לוין על ידי חסידיה והמהפכה המשפטית על ידי מתנגדיה, אמורה לשנות את המאזן בין 3 הרשויות, לחזק את הרשות המבצעת ולהחליש מאוד את הרשות השופטת. קבלת התוכנית תהפוך את ישראל למדינה חסרת או כמעט חסרת שומרי סף, תהפוך את הביקורת המשפטית על הרשויות האחרות לחלשה עד לא קיימת. במצב כזה ישראל תיפול כפרי בשל לידי פופוליסטים, שינהיגו משטר אוטוקראטי וכמובן גן עדן לעשירים, שיוכלו לשחד את השולטים (ראו חוק המתנות, מסווה למתן שוחד), לקבל זיכיונות וליצור מונופולים. יהיו מי שיתעשרו, אך מרבית האוכלוסייה תסבול מצמצום שרותים ויוקר מחיה. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 13:35, 31 במרץ 2023 (IDT)
::::מדהים כיצד [[ביקורת שיפוטית]], [[הפרדת רשויות|יחסים בין רשויות]] ו[[נבואה]] הפכו תוך חודשים ספורים לתחום מומחיות כה נפוץ. בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 16:14, 31 במרץ 2023 (IDT)
:::::רפורמת לוין/המהפכה המשטרית לא הייתה באה לעולם, לולא כישלון מקצוע האזרחות בבתי הספר. אם רבים היו יודעים את הדברים הבסיסיים על הפרדת רשויות וביקורת שיפוטית, רק פוליטיקאי מתאבד היה מעלה על דעתו לעלות רעיונות כל כך אנטי-דמוקרטיים. לא פלא שמרבית תומכי הרפורמה/מהפכה באים ממגזרים שלא לומדים אזרחות. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 16:21, 31 במרץ 2023 (IDT)
:::::: רפורמות לוין לא הייתה באה לעולם אילולא ההפיכה המשפטית המשטרית שביצע אהרן ברק. הפרדת רשויות עובדת לשני כיוונים: גם ריכוז כל הכוח ברשות השופטת (כולל כוח לפסול חוקים ולחוקק חוקים בעצמה, וכן שליטה ברשות המבצעת באמצעות היועמ"ש) זה מתכון לדיקטטורה. – '''ד"ר [[משתמש:MathKnight|<span style="color:blue;">M</span><span style="color:black;">ath</span><span style="color:green;">K</span><span style="color:black;">night</span>]] <span style="color:royalblue;font-size:116%">✡</span>''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 16:31, 31 במרץ 2023 (IDT)
::::::@[[משתמש:אריה ענבר|אריה ענבר]] כיצד ספרת עד שהגעת לתוצאה המעניינת הזו שמרבית תומכי הוואטאבר באים ממגזרים שלא לומדים אזרחות? למיטב זכרוני מדובר ב[[מקצוע חובה]]. אם מתאים לך אשמח גם להבין מהם הדברים הבסיסיים על הפרדת רשויות וביקורת שיפוטית. בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 16:41, 31 במרץ 2023 (IDT)
:::::::[[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]], די להביט בהפגנות של התומכים, כדי לראות סימנים מובהקים של הבאים ממגזרים בהם לא לומדים אזרחות ולא לומדים את תורת האבולוציה. יתר על כן, גם נציגיהם בכנסת לוקחים חלק בקואליציה המקדמת את המהפכה המשטרית.
:::::::אביר, חזרה אין סופית על אגדה חסרת בסיס עובדתי אינה הופכת אותה לאמת. הפנסיונר אהרן ברק אינו דיקטטור ואין לו שום כוח ושום סמכויות - לשרים יש כוח וסמכויות והשרים הנוכחיים תאבי כוח ורוצים עוד כוח. לרשות השיפוטית יש רק את כוח החוק, היא יכולה להגיד מהו החוק, אך אין לה גייסות, כדי להכתיב זאת. לרשות המבצעת יש גייסות וכרגע רוצים להוסיף גייסות (המשמר הלאומי). נא לא לזרוק חול בעיניים, רק הכנסת מחוקקת ובית המשפט יכול, במקרים בהם יש ניגוד בין חוקים קיימים, לבטל חוק. הכנסת תמיד יכולה לשוב ולחוקק אותו, תוך תיקון הניסוחים הבעיתיים. בלי סיפורי סבתא, הרשות השופטת הייתה ונשארה הרשות החלשה ביותר. מה רוצה לוין לעשות, זה להפוך אותה לאימפוטנטית. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 17:00, 31 במרץ 2023 (IDT)
:::::::: ברק כבר לא דיקטטור, כי הוא פרש. אבל תשלובת חיות+מיארהבהרב כן. בסמכותן לבטל כל החלטת ממשלה, אפילו ללא נימוק מצידן, וכן בסמכותן לחייב את הממשלה לבצע כל פעולה שהן פוסקות, ומאחר ש''בפועל'' הפרקליטות והמשטרה כפופות להן ולא לממשלה, יש בידיהן הרבה מאוד כוח, כוח ברמה כמעט דיקטטורית. השלב היחידי שנותר בינן לבין דיקטטורה מוחלטת היא שהצבא יפסיק לציית לממשלה ובמקום זאת יציית להן. מעניין מה יקרה אם הממשלה תחליט שצריך לבצע Y ובג"ץ יפסוק אחרת או יועמ"ש תטיל וטו - למי הצבא יציית? למי הוא כפוף? – '''ד"ר [[משתמש:MathKnight|<span style="color:blue;">M</span><span style="color:black;">ath</span><span style="color:green;">K</span><span style="color:black;">night</span>]] <span style="color:royalblue;font-size:116%">✡</span>''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 19:57, 31 במרץ 2023 (IDT)
::::::::: יש בחלק מהאוכלוסיה שמתנגדת באופן כללי לרפורמות במערכת המשפט, הנחת יסוד שלדעתי היא כוזבת. האחת היא שהשופטים אנשי הפרקליטות ואנשי לשכת עורכי הדין (שנציגיה חלק מהוועדה לבחירת שופטים) הם (חלקם, רובם או כולם) שומרי סף ערכיים, תמים וטהורי לב שהם במהותם שומרים על זכויות אדם ומיעוטים ושואפים לחברה "מתוקנת" ויגנו מפני האזרח הקטן מן השררה.<br>זו אחת מהתפיסות הכוזבות עד כדי חולי שקיימות בשיח הציבורי. אני אדהים אתכם ואגלה לכם גם מניסיון אישי שהשופטים כולם ללא יוצא מן הכלל הם בני אדם המונעים מאינטרסים לעיתים אישיים שמקבלים לעיתים הכרעות דין מראש ורק לאחר ההכרעה הלא מקצועית הם בונים את מסכת הנימוקים, דוגמאות יש בשפע עצום. הפרקליטות זכתה לכינוי "גוף עברייני" מפי אילנה ראדה ואני מבין לליבה. לפרקליטות כח אדיר והיא משתמשת בו לעיתים באופן לא פרופורציונלי ולא מוסרי תוך טיוח ומצגי שווא. לשכת עורכי הדין בישראל הוא גוף חולה שלא ניתן להבריא. יש לפרקו ולהקים גוף חדש שיהיה נתון לפיקוח עצמאי לחלוטין.<br>רפורמה במערכת המשפט היא חובה, חוקה לישראל היא חובה, שני בתי פרלמנט לישראל חובה, פירוק מוחלט של שחיתות שלטונית היא חובה.<br>יחד עם כל אלה אני מוכרח להדגיש שלדעתי פסקת התגברות ברוב של 61 היא טעות נוראית ותוביל את ישראל לתהום, פסקת ההתגברות צריכה להתקבל ברוב של 80 חברי כנסת (שני שלישים), בחירת שופטים צריכה להעשות על ידי וועדה רחבה של כמה עשרות חברים מקצועיים, משפטנים בכירים (לא עורכי דין) ודיוני הוועדה כולם צריכים להיות מוקלטים ומועברים בשידור חי (סטייל ערוץ הכנסת). דיונים בבתי המשפט (למעט חסויים) צריכים להיות מוקלטים, פסקי דין (למעט חריגים) צריכים להיות נחלת הכלל (חסל תקדין וכל שאר המסרסרים במידע). <br>יש בשמאל ובימין, דתיים וחילונים, יהודים וערבים הרבה אנשים חכמים ומוסריים, עליהם החובה לתקן את מערכת המשפט ולהשאיר את ישראל עם 3 רשויות נפרדות, עצמאיות שהתנהלותן שקופה לחלוטין.<br>מי יתן.. [[משתמש:Asaf M|Asaf M]] - [[שיחת משתמש:Asaf M|שיחה]] 20:43, 31 במרץ 2023 (IDT)
::::::::::רפורמה היא אולי חובה, אבל השינויים המוצעים ממש לא עוזרים. בינתיים הדבר שהכי חסר הוא תוספת כוח אדם. השר שאחראי למשטרה נלחם על תוספת תקציב למשטרה. השר שאחראי למערכת המשפט לא נלחם על תוספת תקציב למערכת המשפט. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:16, 31 במרץ 2023 (IDT)
::::::::@[[משתמש:אריה ענבר|אריה ענבר]] אני לא מבין. מגזרים בהם לא לומדים אזרחות הם בפשטות מגזרים בהם לא מסיימים תעודת בגרות. מה במראה של המפגינים רימז על כך שמדובר באנשים שלא לומדים אזרחות לבגרות? ואיך לימודי אבולוציה קשורים לתמיכה או התנגדות לרפורמה במערכת המשפט? בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 21:12, 1 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::משתמש:אריה ענבר סתם חירטט. לא צריך לקחת את החירטוט הזה שלו ברצינות. תחי רפורמת לוין. {{אלמ}}
::::::::::[[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]], אתה מתמם ולגבי האלמוני עם החרטוטים, מאז ומתמיד באפלולית של האלמוניות התחבאו כל מיני שרצים, זה לא חידוש. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 07:01, 2 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::::משתמש:אריה ענבר מה השגת בלקרוא לי בעקיפין שרץ? אם אתה קורא לי שרץ אני קורא לך שרץ, איך זה קידם אותנו? {{אלמ}} 
::::::::::::אני לא יכול לקרוא לך, לא שרץ ולא הגאון מווילנה, כל עוד אינך מזדהה, אתה בחזקת רוח רפאים. אני ציינתי עובדה ידועה על כך ששרצים אוהבים להסתתר, מתחת לאבנים או באלמוניות ומשם הם מגיחים כדי לנשוך, לעקוץ מבלי לסכן את עצמם, גיבורים גדולים בעיני עצמם, אך למעשה נבלים מוגי לב. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 07:35, 2 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::::::אם בשבילך אני רוח רפאים אז אני חושב שאינך צריך להתייחס אלי. אני לא מסתתר, כתובת האי פי שלי גלויה. אין לי סיבה לפזר על עצמי פרטים לפניך. אין לי מושג על מה מתבססת אותה "עובדה ידועה" כדבריך, אני אף מוצא בכך כפיות טובה כלפי כל התרומות של "אלמונים" בכל הויקיפדיות. {{אלמ}}
::::::::::::::אין שום בעיה עם אלמונים תורמים, אין בעיה גם עם אלמונים סקרנים, הבעיות מתעוררות עם אלמונים, כמוך, שמתוך מסתור האלמוניות באים להעליב ולפגוע. אלמונים, כמו ויקיפדים רשומים, יכולים גם לקחת חלק בדיונים ובמחלוקות, אך כל זאת מתוך התייחסות עניינית, דיונים לגוף הנושא ולא לגוף המתדיינים. כאן עובר הגבול, בחרטוטים. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 10:54, 2 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::::::::להכליל אותי כ"לא תורם" ו"בא להעליב" זה חסר בסיס וחמור מאד, בדיוק כמו הכללתך המתריסה על תומכי הרפורמה כמי שלא למדו אזרחות או לא למדו על תאוריית האבולוציה. לא אמרתי עליך אד-הומינם אחד, אחרת אנא צטט אותו. {{אלמ}}
:::::::::::@[[משתמש:אריה ענבר|אריה ענבר]] אל תתייחס לעלבונות סרק. אבל אני לא מיתמם, אני באמת לא מבין למה התכוונת. האם אתה סבור שנערים מ[[הציונות הדתית]] או מצביעי ליכוד לא לומדים אזרחות? ברצינות, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 09:17, 2 באפריל 2023 (IDT)
::::::::::::בואו נבדיל, במיוחד הזכרתי גם את תורת האבולוציה. אנשי ימין שלמדו בבתי ספר ממלכתיים למדו גם את תורת האבולוציה וגם אזרחות. מי שלמד בבתי ספר חרדיים לא למד לא את זאת ולא את זאת וחלקם לא למדו מתמטיקה ולא למדו אנגלית. בזרם הממלכתי דתי לא לומדים את תורת האבולוציה ולומדים אזרחות מקוצצת, ערך השיוויון לא מתאים להם. אני מניח שאותן ימניים, שלמדו אזרחות מלאה, מרביתם ודאי מתנגדים למהפכה המשפטית, כמו רבים מהאישים הבאים, כולם ימניים: ליברמן, סער, מרידור, בגין, מנדלבאום, רובינשטיין, סאשה ביטון ורבים אחרים. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 09:50, 2 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::::::[[אליקים רובינשטיין|רובינשטיין]]? מה לגבי [[אלעזר שטרן|שטרן]]? מה הקשר של אבולוציה לדיון הנוכחי? מה הקשר לחרדים? חרדים היו מיעוט מבין המפגינים, לא? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:49, 2 באפריל 2023 (IDT)
::::::::::::::@[[משתמש:אריה ענבר|אריה ענבר]] תוכנית הלימודים של ביולוגיה זהה בחינוך הממלכתי ובממלתי-דתי. אותו היקף שעות (מצומצם בכל מקרה) שמוקדש ללימודי האבולוציה זהה בשניהם.
:: הוא לא ביטל כלום, הוא רק עיכב, מרווין ציין פה (והוא צודק) שזה טריק שהוא למד מפולין שגם קידמו רפורמה דומה כמעט לחלוטין<br>הם בעצם עיכבו את ההפיכה בשנתיים ככה שהמחאה תיחלש ואז אחרי שנתיים בבליץ' חקיקה העבירו את הרפורמה. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 20:52, 31 במרץ 2023 (IDT)

== תביעת אגד נגד הרשות הפלסטינית ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


זכור לי שבזמן או אחרי האינתיפאדה השנייה אגד תבעה את הרשות הפלסטינית על הנזק לאוטובוסים וזכתה בתביעה. האם הרשות הפלסטינית הכירה בלגיטימיות של התביעה ושלחה עורך דין שייצג אותה במשפט? האם היא שילמה את הפיצוי? האם הייתה דרך בכלל לאכוף את התשלום?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6|2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6]] 19:42, 1 באפריל 2023 (IDT)
:מדובר בהליך שנפתח ב-2002 ונסגר ב-2017 (ת"א 2425/02). הרשות הפלסטינית נתבעה ע"י אגד בטענה שהיא מימנה אירועי טרור שפגעו באוטובוסים ובהכנסות של אגד.  במענה לשאלותיך:
# הרשות הפלסטינית יוצגה בתיק זה ע"י עו"ד יונתן ארנון.
# היו הרבה דיונים בנושא לאורך השנים. נדמה לי שהיה פסק דין שחייב פיצויים אך לא כובד, אבל אני לא בטוח לגבי זה. לבסוף הוחלט לפנות להליך גישור אצל עו"ד [[יורי גיא-רון]] ולדחות את התביעות.
# היתה דרך לאכוף את התשלום, ואף אושר להוציא צו [[עיקול]] של נכסים של הרשות בישראל במקרה הצורך. דרך חלופית היא כמובן לקזז מכספי המיסים שישראל מעבירה לרשות על פי הסכמי אוסלו, בדומה למנגנון של [[חוק הקפאת כספי טרור]].
בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 00:23, 2 באפריל 2023 (IDT)
::1. למה עורך דין ישראלי ייצג את הרשות הפלסטינית?
::2. מה פתאום דחו את התביעה??--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E4:9500:64FC:A0ED:A9EC:A74E|2A00:A041:26E4:9500:64FC:A0ED:A9EC:A74E]] 14:10, 2 באפריל 2023 (IDT)
:::במשפט ב[[בית משפט]] ישראלי, הצדדים צריכים להיות מיוצגים על ידי [[לשכת עורכי הדין|עורכי דין ישראליים]] (לא אם כן אחד או יותר מהצדדים בוחר לייצג את עצמו). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:33, 2 באפריל 2023 (IDT)
:::::אז זה עורך דין שבית המשפט הישראלי מינה?  האם הרשות הפלסטינית שיתפה איתו פעולה?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E4:9500:64FC:A0ED:A9EC:A74E|2A00:A041:26E4:9500:64FC:A0ED:A9EC:A74E]] 15:33, 2 באפריל 2023 (IDT)
::::למיטב הבנתי זה לא בדיוק דחיה של התביעה. יותר כמו משיכה שלה על ידי אגד בגלל הליכי הגישור. אני יכול לשער שכמו כל גוף עסקי אגד לא היו מעוניינים להמשיך את ההליך האינסופי הזה.העלות של ניהול הליך משפטי על פני שנים יכולה להיות גבוהה מהרווח שלבסוף ניתן להפיק ממנו. בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 15:06, 2 באפריל 2023 (IDT)
:::::אז בשביל מה הגישו את התביעה מלכתחילה?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E4:9500:64FC:A0ED:A9EC:A74E|2A00:A041:26E4:9500:64FC:A0ED:A9EC:A74E]] 15:33, 2 באפריל 2023 (IDT)

== כור היתוך של בן גוריון ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


ידוע שבן גוריון בא עם חזון של כור היתוך גרעיני שלפיו אחרי מספר קטן של דורות יוולד הישראלי החדש שיהיה שונה מכל הגלויות.

האם החזון של בן גוריון כשל? כי המדינה שלנו כולה מתעסק בנושא העדתי. כולם מתחלקים לספרים ואשכנזים ובני תערובת. 

האם אפשר להגיד שישראל היא באמת כור היתוך גרעיני?{{אלמ}}

:ראשית כל, [[כור היתוך]] (או melting pot, או כור מצרף) אינו [[כור גרעיני]]. הערך לא מתייחס למשמעות הביטוי אבל הוא נוצר עוד לפני שכור גרעיני היה קיים. מדובר על כלי קיבול שאליו מכניסים מתכת מוצקה, ומחממים אותה עד שהיא מותכת והופכת להיות תערובת אחידה.
:שנית, באופן כללי נראה לי שהתהליך הזה די הצליח (עבור היהודים!). עדות שהיו פעם: רומנים, סלוניקאים, בולגרים, פרסים וכדומה, לא ממש קיימות כזהות עיקרית. אני חושב שלפחות מבין היהודים. רוב גדול מאוד של היהודים רואה את עצמו בראש ובראשונה ישראלי או יהודי ישראלי לפני כל זהות אחרת. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:40, 1 באפריל 2023 (IDT)

== שתי שאלות הנוגעות לתיפעול [[זום (יישום)|'זום']] ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שתי שאלות:

א. מה בין join meeting'' לבין 'new meeting' בחלון הראשי של ישום 'זום' ? נראה שהראשון מיועד לאורח המוזמן, ועליו להקליד קוד או קישור ? ואילו השני מיועד להזמנת אחרים ? מלבד זאת, במה שונה אפשרות זו מכניסה לחדר של המארח באמצעות קישור שהוא מספק ? אשמח לדעת יותר פרטים על כך, מהמנוסים שבחבורה.

ב. היכן מצויות מצויות או נשמרות הקלטות של מפגשים ? שבוע טוב, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:55, 1 באפריל 2023 (IDT)

: א. הראשון מיועד לאורח המוזמן, והשני נועד כדי לאחר אחרים אצלך. זהה לחלוטין לכניסה לחדר באמצעות קישור ישיר לחדר - ובצורה זו של קישור ישיר אפשר להתחבר לפגישה ללא צורך ביצירת משתמש.
: ב. תלוי בהגדרות - אפשר להגדיר שהן נשמרות לוקלית במחשב שלך, או באיזשהו שירות ענן.

== היכן נמצא ==
{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ארכיונו / עזבונו של פרופ' [[נחום סלושץ]] ? אשמח אם מישהו יודע משהו על כך. ארכיון חשוב ביותר מבחינת תחומי המחקר בהם עסק, כולל [[יהדות צפון-אפריקה]]. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:07, 1 באפריל 2023 (IDT)
:כדאי להפנות את השאלה לדלפק הייעוץ של הספריה הלאומית. [[משתמשת:סיון ל|סיון ל]] - [[שיחת משתמשת:סיון ל|שיחה]] 14:58, 2 באפריל 2023 (IDT)
::הם הראשונים אליהם פניתי, וגם ליעצי ספריות אחרות. רק לאחר מיצוי ערוצים 'טבעיים' אלה, שאלתי גם כאן, כי אולי.
::לבסוף, הציע לי ספרנו של [[מכון שוקן]] לבדוק גם בספריית [[יד בן-צבי]], שכן סלושץ ובן-צבי היו קרובי משפחה. ואכן, עצתו היתה מועילה, כמו גם בעניינים ביבליוגרפיים אחרים. בסופו של דבר, מנהל ספריית היד אכן ידע את קורות הארכיון עליו שאלתי. הארכיון שהה ביד ב"צ עד 1999, יחד עם ארכיונו של [[יצחק בן-צבי]], ואז הועברו שני הארכיונים ל[[ארכיון המדינה]], שכן ארכיונו של בן-צבי, כנשיא, עובר לארכיון זה, הוא והמצורף אליו. חג שמח, למרות למרות, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:55, 7 באפריל 2023 (IDT)
:::סלושץ היה בין מייסדיו של [[מכון גנזים]], שמחזיקים בארכיונו עד היום. לא יודע מה היה ביב"צ - או שפשוט מדובר בדברים שבן־צבי התכתב עם סלושץ לגביהם, או שארכיונו פוצל (בהחלט אפשרי - הבנאדם עבר את גיל 90 ולא הפסיק לכתוב, יש לו מספיק חומר כדי להיכלל בכל ארכיוני הארץ). [[משתמש:דניאל צבי|דניאל צבי]] • [[שיחת משתמש:דניאל צבי|שיחה]] 14:20, י"ח בניסן ה'תשפ"ג (9.04.23) 14:20, 9 באפריל 2023 (IDT)

== הריון שלא נגמר ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


האם קיים מקרה רפואי שבו הילוד לא יצא כלל והאישה המשיכה לחיות כרגיל?

מה ההריון הכי ארוך שנרשם לאדם?
:לשאלה השנייה, [https://content.time.com/time/subscriber/article/0,33009,797153,00.html 375 יום] לפי כמה כתבות ברשת.[[משתמש:Uziel302|&#32;Uziel302]] - [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 00:58, 2 באפריל 2023 (IDT)

:אני לא יודע לגבי הריון הכי ארוך שנרשם בהיסטוריה אך באופן כללי ההריון לא יכול להמשך לנצח ויסתיים במות האם והעובר. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 19:48, 12 באפריל 2023 (IDT)

== הקואליציה האיראנית ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


האם עיראק (שאחרי נסיגת האמריקאים), סוריה ולבנון הן מדינות בובה של איראן?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E4:9500:C475:47B7:2430:908|2A00:A041:26E4:9500:C475:47B7:2430:908]] 23:21, 1 באפריל 2023 (IDT)

:תגדיר "מדינת בובה". [[משתמש:התו המתחרה|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 13:27, 2 באפריל 2023 (IDT)
::מדינה שלא מנהלת מדיניות עצמאית, אלא למעשה משמשת כזרוע של מדינת החסות. אני מניח שהדוגמא הכי מפורסמת ונדושה זה משטר וישי.--[[מיוחד:תרומות/2A00:A041:26E4:9500:64FC:A0ED:A9EC:A74E|2A00:A041:26E4:9500:64FC:A0ED:A9EC:A74E]] 14:11, 2 באפריל 2023 (IDT)
:: כנראה הכוונה להפעלת [[ממשלת בובות]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:13, 2 באפריל 2023 (IDT)
:::אז לשאלתך – סוריה ועיראק כנראה שלא, לבנון חצויה בעניין. [[משתמש:התו המתחרה|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 14:19, 2 באפריל 2023 (IDT)

== החזרה בתשובה ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בשיח עם דתיים לאומיים סמוטריץ' אמר "זאת תהיה תפארתה של הציונות הדתית...מפסיקים לגמגם ולהרגיש לא נעים ולפחד ופשוט הולכים להחזיר את עם ישראל בתשובה" - [https://twitter.com/UriKeidar/status/1642246844905398273 כאן]. שאלה לדתיים: למה הוא מתכוון? אבל אנא, ענו בכנות, למי הוא מתכוון ב"עם ישראל" ומה כוונתו "להחזיר בתשובה". [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave]] - [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] &rlm; 23:33, 1 באפריל 2023 (IDT)

:מחיפוש קצר נראה שזה מכנס של [[ראש יהודי]]. אלו אנשים בעלי תפיסה דתית אקטיביסטית שמאמינים בצדקת דרכם ואמונתם ורוצים לשכנע יהודים לחזור בתשובה. "עם ישראל" הכוונה מם הסתם בעיקר אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, ו"להחזיר בתשובה" זה לשכנע אותם ללמוד תורה ולקיים מצוות. בכנות, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 23:48, 1 באפריל 2023 (IDT)
:: ראי [[תנועת התשובה]]. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 09:16, 2 באפריל 2023 (IDT)
:::האנשים האלה הם עכשיו בשלטון, אין מדינה יותר דתית מישראל למעט כמה מדינות מוסלמיות, כאילו זה משהו לשאוף אליו.  [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave]] - [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] &rlm; 23:20, 2 באפריל 2023 (IDT)
:::: לא ברור לי איך זה אמור להיות קשור למדינה. סמוטריץ הופיע בכנס של ארגון החזרה בתשובה והוא מחזק את ידיהם, זה הכל. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 23:58, 2 באפריל 2023 (IDT)
:::::סמוטריץ' הוא שר במדינה הזאת, "זאת תהיה תפארתה של הציונות הדתית, להפוך את כולנו לשליחים שאומרים הנני, ומפסיקים לגמגם ולהרגיש לא נעים ולפחד, ופשוט הולכים להחזיר את עם ישראל בתשובה". [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave]] - [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] &rlm; 01:00, 3 באפריל 2023 (IDT)
:::::: אז מה אם הוא גם שר? שכל מה שהוא תומך בו הוא מתכוון לקדם כשר? שימי לב שהוא מדבר על [[הציונות הדתית]] (לא [[הציונות הדתית (רשימה)]]) ולא על המדינה. זה שברשתות אוהבים להוציא כל דבר מההקשר ולהזדעזע זה עוד דבר. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 01:50, 3 באפריל 2023 (IDT)
:::::::לא הוא לא תומך במיסיונריות, הוא רק מדבר בלשון רבים ודוחק בשליחים לעשות את העבודה. כל מה שהוא עושה זה קידום דתי, העליונות היהודית היא דתית, הרפורמה היא דתית כדי לחוקק ב"ארץ ישראל השלמה" חוקים שבג"ץ היה פוסל. [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave]] - [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] &rlm; 09:42, 3 באפריל 2023 (IDT)

==האם בג"צ מחויב לאתאיזם והומאניות?==
אחרת, על מה הוא מתבסס בפסיקותיו? תודה. {{אלמ}}
:בפסיקותיו בג"ץ מתבסס על חוקי ישראל, על [[מגילת העצמאות]] (המעוגנת בחוקים אחדים) ועל עקרונות יסוד של המשפט, שאתאיזם אינו אחד מהם (אך גם יראת שמים אינה נכללת בהם). הומניזם נגזר מ[[כבוד האדם]], שנכלל ב[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 11:44, 2 באפריל 2023 (IDT)
::מה זאת אומרת "עקרונות יסוד של המשפט"? לאיזה משפט הכוונה? כמו כן האין ההנחה שהומאניות (כתפיסה אתאיסטית רחבה) נגזרת מאותו חוק יסוד, היא הנחה רחבה מדי? {{אלמ}}
:::ראה [[עקרונות יסוד (משפט)]]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 12:33, 2 באפריל 2023 (IDT)
::::הערך שם ללא מקורות כלל, אינני יכול לדעת אם יש בו הטיה כל שהיא. רק מקריאת פסקת הפתיחה ניכר שיש בו ערבוב בין הומאניות לבין "משפט ישראלי". {{אלמ}}
::::: אם כבר מתבססים על מגילת העצמאות, אז צריך לזכור שהיא לא מסמך אתאיסטי כלל, אלא מזכיר מהמשפט הראשן את הדת היהודית כנקודת מפתח. הוא מזכיר את התפילה היהודית, לצד ערכי הומאניות, ריבונות, דמוקרטיה, לאומיות יהודית ועליה יהודית. אפשר להתווכח רבות על סעיפים ופרשנויות ולדון מה מיושם ומה נשאר הצהרה, אבל העקרונות שעליהם קמה המדינה כללו גם יהדות וגם דמוקרטיה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:00, 2 באפריל 2023 (IDT)
:שאלה מוזרה. על אילו פסיקות אתה מדבר? אחד הדברים היפים אצל שופטים הוא שפסקי הדין שלהם מנומקים (בשונה מהרבה מקבלי החלטות אחרים), כך שאם אתה שואל על פסיקה ספציפית - תוכל למצוא לכך תשובה בפסק הדין עצמו. אך נדמה לי שבדבריך יש רק טרוניה כללית ולא מבוססת. בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 13:19, 2 באפריל 2023 (IDT)
::אני שואל האם יש השקפת עולם לפיה שופטי בג"צ בישראל פוסקים? האם למשל בוצע מחקר על פסיקותיהם ו'''הכליל''' מכך השקפת עולם מסוימת כמו [[הומניזם חילוני]] או לחלופין [[אתאיזם הומאני]]? {{אלמ}}
:::אני לא חושב ששופטים מנסים לפסוק לפי תפיסת עולם או מרגישים מחויבים לאתאיזם והומניזם. אפשר אולי לומר שיש להם [[הטיה קוגניטיבית]] כזו או אחרת שמביאה אותם לפסיקות שתואמות לתפיסת העולם שלהם. מחקר מעניין שבחן את יחסם של השופטים לעתירות של תנועות ימין לעומת יחסם לעתירות של תנועות שמאל זה תוכל לראות [https://www.regavim.org.il/wp-content/uploads/2020/10/HakolMadid2018FinalHeb.pdf כאן]. בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 16:16, 2 באפריל 2023 (IDT)
:::: יש מעט אתאיסטים בישראל, וממה שיש - מעט מאד התפתח מספיק לכדי תפיסה הוליסטית, רחבה ועמוקה מספיק כדי לבסס עליה משהו. כדוגמה למשהו טיפה יותר עמוק אפשר לראות את דוקינס "יש אלוהים?" שבו הוא תוהה ביחס לשיוך האוטומטי כמעט בין דת ומוסר. ומזכיר פרשות כמו זו של ג'ורג' טמרין. שנשכחה בקרב רוב הציבור ה"חילוני" הישראלי. ישראל מדינה די דתית והרבה ממי שאינם דתיים באורח החיים מאמינים בכל זאת בקיומו של כוח עליון, בכך שהתנ"ך הוא ספר מופת להוראת מוסר ורעיונות דומים. הרעיון שדת עלולה לחסום התקדמות רוחנית או מוסרית (נניח להצדיק גזענות, להצדיק סחר בנשק, או לאפשר תהליך שמוליך לאסון אקולוגי-חברתי) הוא רעיון שכמעט לא קיים בציבור ואני בספק אם יש שופטים שמחזיקים בו. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] - [[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]] 12:40, 5 באפריל 2023 (IDT)

==המשמר הלאומי של בן גביר==
מה אמור להיות ההבדל המהותי בין המשמר הלאומי לבין מג"ב (משמר הגבול)?

האין מדובר באותו דבר בדיוק בכלל המדינות? למשל בארה"ב יש את The National Guard. זה לא המג"ב שלהם ולכן הקמת "המשמר הלאומי" של בן גביר מיותר? {{אלמ}}

תודה. {{אלמ}}
:לדעת המפכ"ל המשמר הלאומי הזה מיותר ומזיק [https://www.ynet.co.il/news/article/rygeji8wn], אבל כדי שבן גביר יצא גבר-גבר ונתניהו יצא אפס, המשמר הלאומי יקום. הצטרפו בהמוניכם! [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 11:40, 2 באפריל 2023 (IDT)
:: אכן, משמר הגבול מזמן-מזמן משמש כמשמר לאומי לכל דבר ודומה בסמכויות ותפקוד למשמרים לאומיים של מדינות אחרות. אני לא מבין מה המטרה של כל הסיפור הזה, בהתחשב בכך ש[[המשמר הלאומי של ישראל]] כבר קיים והוא פלוגת מילואים של מג"ב. הרעיון היה בהתחלה שהמשמר החדש לא היה כפוף לשרשרת הפיקוד המשטרתית ובמקום זה יהיה כפוף ישירות למשרד ביטחון הפנים. קשה לי לראות איך אפשר לתת למישהו סמכויות שיטור מבלי להפוך אותו חלק מכוחות המשטרה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 11:55, 2 באפריל 2023 (IDT)
:::שלום. התייחסתי לנושא לא מזמן, ראו במעלה השרשור הנוכחי תחת הכותרת [[ויקיפדיה:הכה את המומחה#המשמר הלאומי|״המשמר הלאומי״]]. בברכה, &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 12:00, 2 באפריל 2023 (IDT)

==אברהם במחזה==
לפעמים אני מציץ בדף "בקשות ממפעילים" ומוצא שם בקשות לחסום כתובות או משתמשים שפתח "אברהם במחזה". 

אני מניח שהאיש משתמש בפרוקסי ולכן לא עולים על [[כתובת IP]] קבועה או על טווח כתובות אחד או יותר שהוא מקבל מאותו [[ספק שירות אינטרנט]].

אבל, בהתחלה, עם הכתובות הראשונות, '''לפני''' שהוא התחיל להשתמש בפרוקסי (אם היה זמן כזה) הוא כן השתמש בכתובת או בטווח/טווחים יציב/ים, לא? אם כן הרי שעמותת ויקימדיה הייתה יכולה לפעול נגדו במישור החוקי, אין היא יכולה?

אשמח להסבר. {{אלמ}}
: פרוקסי נחסם היום גלובלית. כתובת IP משתנה מעת לעת, וכתובת סלולרית יכולה להשתנות בתוך כמה שעות. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 16:47, 2 באפריל 2023 (IDT)

::מה זאת אומרת "פרוקסי נחסם היום גלובלית"? כמו כן, אם הכתובות שלו מאותו ספק איך זה שעד היום לא פנו לספק האינטרנט שלו וביקשו לבקש ממנו שיפסיק להשתמש בו נגד ויקיפדיה? {{אלמ}}
:::עריכה מפרוקסי. כנראה זה לא בראש מעייניה של חברת התקשורת. --[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 21:07, 2 באפריל 2023 (IDT)
::::לא הצלחתי להבין את דבריך כי פרוקסי הוא שירות עצמאי שלקוח ה ISP יכול לרכוש או לא לרכוש. {{אלמ}}

== למי פונים לדיווח על עבירה? ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
במקרה צילמתי משאית נוסעת על המדרכה. לאן אני יכול להעביר את הסרטון על מנת שהנהג יקנס כיאות? [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 16:13, 2 באפריל 2023 (IDT)

:ניסית במשטרה? כנראה ששם (יודע על מישהו שצילם אוטובוס עוקף רכב במעבר חציה, תוך כדי שילדים חוצים, והנהג נעצר אחר כך). [[משתמש:התו המתחרה|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] 16:24, 2 באפריל 2023 (IDT)
::במשטרה בעיקר לא עונים. אני לא רואה הגיון להתקשר למוקד החירום בעניין. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 16:39, 2 באפריל 2023 (IDT)
:נניח שאתה שולח את התמונה למשטרה, מה הם יכולים לעשות איתה? בעלי המשאית ייקח עורך דין וזה יגיד שאין שום הוכחה שהסרטון שהעברת למשטרה הוא בדיוק מה שצולם באותו מקום. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:08, 2 באפריל 2023 (IDT)
::אני לא מבין בדיוק את מערכת המשפט, כך שאיני יודע איזה הוכחה אפשר לדרוש לכך שסרטון מראה מה שהוא מראה. עדיין נהג המשאית יצטרך לשלם לעורך דין. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 17:14, 2 באפריל 2023 (IDT)

אם זה בכלל יגיע לכך, עורך הדין של הנהג ישאל "מה זה נוסע על מדרכה?" האם הוא נסע על כל המדרכה או רק עלה על חלק ממנה? אם תפנה למשטרה תחילה היא אולי רק תזהיר אותו. {{אלמ}}
: כולם פה כבר עורכי דין לדיני תעבורה ושופטים, שיודעים לפסול ראיות מבלי לראות אותן... 
: התשובה לשאלה היא כמו שנאמר פה פשוטה: לדווח למשטרת תנועה. בנוסף קיים מיזם בשם "שומרי הדרך" שדורש הרשמה והתקנת אפליקציה ייעודית, המצלמת דרך טלפון נייד. ארגון שומרי הדרך נמצא בקשר עם משטרת תנועה ודרכו ניתן לדווח על עבירות בכביש. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:20, 2 באפריל 2023 (IDT)
::@[[משתמש:עמית אבידן|עמית אבידן]] @[[משתמש:Corvus|Corvus]]: שומרי דרך מדווחים רק על עבירות בריונות גסות בדרך ועבירות מסכנות חיים. מהאתר שלהם: "מיזם מיועד להצלת חיים, ולכן אנו מתמקדים בעיקר בעבירות תנועה חמורות ומסכנות חיים. הכוונה לעבירות כמו עקיפה על קו הפרדה רצוף, עקיפה כאשר הדרך אינה פנויה, אי מתן זכות קדימה להולך רגל על מעבר חצייה וכיוצ"ב". לא כל נסיעה על מדרכה היא כזו, ויש מקרים בהם היא מותרת. אפשר להגיש תלונה למשטרה דרך ה'''[https://www.gov.il/he/service/request-file-complaint-online-during-emergency מרשתת]'''. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 01:59, 3 באפריל 2023 (IDT)
:::: נכון שסביר להניח שעבירה כמו נסיעה על מדרכה לא תעניין את שומרי הדרך. אבל את המשטרה אולי כן. מצד שני, כמות העבירות תנועה ביום כה גדולה, שהם מעדיפים להתמקד ספציפית בעבירות מסכנות חיים ועבירות שגרמו לנזק. לצערי אין למשטרה מספיק כוח אדם להתעסק בעבירות פחות חמורות כמו עקיפה אסורה דרך השוליים, החלפת נתיבים לא זהירה ("לחתוך מישהו"), או אפילו אי ציות ל"תן זכות קדימה", שהופך לרלוונטי רק במקרה של תאונה ובירור מול חברות ביטוח... ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:21, 4 באפריל 2023 (IDT)
::::: למשאית יש שטחים מתים מכל הכיוונים - קדימה, אחורה, משני הצדדים ולכן גם במהירות איטית היא עלולה לסכן חיים (מנסיון לצערי). הבעיה שבישראל המשטרה היא ארגון מוטה מכוניות (לדוגמה כמעט כל השוטרים נוסעים במכוניות - לא מתניידים ברגל או באופניים) ולכן עיוורים לעבירות תנועה רבות (לדוגמה - תת אכיפה של עבירות מהירות בעיר, תמיכה של המשטרה במדיניות תכנון עירוני מוטת מכוניות ומסוכנת - כמו ביטול מעברי חציה, גדרות תכנון "אנטי הליכתי"). ארגון "שומרי הדרך" אולי היה יכול לקבל את התלונה (הם מעבירים אותה למשטרה) אבל הם גם מוטי מכוניות - הם לא מקבלים צילומים מאנשים שאינם נוסעים בזמן הצילום במכונית (כלומר לא מרשים להולכי רגל או רוכבי אופניים או נוסעי אוטובוס להשתתף, בטענה מקוממת שדבר זה יחשוף את המצלמים לאלימות (כאילו אינם חשופים לאלימות כבר כעת) ובכל מקרה - שומרי הדרך יקחו רק צילום של מישהו שנרשם כבר למערכת. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] - [[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]] 12:49, 5 באפריל 2023 (IDT)

== שגרירות ישראל באסטנה ==

{{מצב|חדש}}
בקשה לדוברי ה[[רוסית]]/[[קזחית]]: האם מישהו יכול לחפש מתי הועברה שגרירות ישראל ב[[קזחסטן]] מ[[אלמטי]] ל[[אסטנה]]? (אני יודע שהיא הוקמה ב-1992 ב[[אלמטי]] שהייתה אז [[עיר בירה|בירת]] [[קזחסטן]], שהבירה הועברה ל[[אסטנה]] ב-1997, ושהשגרירות עדיין הייתה ב[[אלמטי]] ב-2004 (כל הנ"ל כתוב ב[[יחסי ישראל–קזחסטן]]).). יעזור לי ב[[משתמש:איש עיטי/שגרירות ישראל באסטנה|טיוטה שאני כותב]]. תודה,--[[משתמש:איש עיטי|איש עיטי]] - [[שיחת משתמש:איש עיטי|שיחה]] - [[יהדות חרדית|שחור הוא יפה]] 17:40, 2 באפריל 2023 (IDT)

:אה, מצאתי את זה בערך על [[רן ישי]]. (בין 2006 ל-2008. תאריך מדוייק יותר יעזור, אבל לא דחוף). [[משתמש:איש עיטי|איש עיטי]] - [[שיחת משתמש:איש עיטי|שיחה]] - [[יהדות חרדית|שחור הוא יפה]] 18:18, 2 באפריל 2023 (IDT)

== עזרה בזיהוי סרט ==
{{מצב|נענה}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ראיתי אתמול סרט בסלקום TV או נטפליקס, ובגלל עייפות וניקור איני זוכר את שמו לצפייה חוזרת. קבוצה של חיילי יחידת עילית אמריקאית נוחתת במסוק על אי שבו מוחזקים (ע"י ארה"ב) אסירים/שבויים ובהם אחד סורי עם אזרחות בריטית שנשללה ממנו שהם אמורים להעביר לניו-יורק. נלווית אליהם נציגת הממשל. אחרי הנחיתה ולקיחת הסורי הם נקלעים למארב של (?) שחודרים את שער המחנה במשאית מלאה לוחמים וגם הם רוצים את אותו סורי, אך (כמובן) חיילי היחידה מצליחים בסוף להשתלט, ונרדמתי. מה שם הסרט? [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 02:07, 3 באפריל 2023 (IDT)
:טוב, מצאתי (מומלץ): טווח אפס – '''[[:en:One Shot (2021 film)|One Shot]]'''.‏ [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 16:04, 3 באפריל 2023 (IDT)
::בסוף הוצאת את עצמך מומחה. אני מקווה שגם ההמלצה שלך על הסרט ניתנה מתוך מומחיות : )
::חג שמח. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 18:05, 3 באפריל 2023 (IDT)

== [[אורי וולש]] ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

היה הצנזור הצהלי. אין בערך עליו פרטים מינמלים. היש בכם יודע משהו נוסף עליו? [[מיוחד:תרומות/2A02:3038:413:DB73:D189:D130:CBE4:89B3|2A02:3038:413:DB73:D189:D130:CBE4:89B3]] 11:09, 3 באפריל 2023 (IDT)

:שלום. גם אני לא מצאתי. הוא ה{{פירושון|וולש}} היחיד שאין לי לגביו מידע. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 17:43, 5 באפריל 2023 (IDT)
::אפשר לנסות לפנות ל[[דובר צה"ל]]. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 01:24, 6 באפריל 2023 (IDT)

== שכיר ללא משכורת, מה עם ביטוח לאומי? ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

כאשר בן אדם הוא שכיר, אז על המעסיק שלו לשלם ביטוח לאומי ומס בריאות, מתוך שכרו של המועסק. נכון? אז אם מישהו עובד על פי חוזה שעתי והוא עבד בחודש מסוים בדיוק 0 שעות: מה דינו?

האם במקרה כזה המעסיק צריך להעביר בעצמו תשלום ב"ל מינימלי על חשבונו? [[מיוחד:תרומות/192.114.1.67|192.114.1.67]] 12:26, 3 באפריל 2023 (IDT)
:אדם שלא הרוויח כלום במשך חודש ישלם תשלום קטן לביטוח לאומי [[מיוחד:תרומות/2A02:3038:413:DB73:D189:D130:CBE4:89B3|2A02:3038:413:DB73:D189:D130:CBE4:89B3]] 12:31, 3 באפריל 2023 (IDT)
:: מי שאינו עובד (למעט אישה הנשואה למבוטח תושב ישראל), חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עצמו בשיעור המינימום - 194 ש"ח (החל ב- 01.01.2023) —גוגל מצא
: אבל אם הוא רשום בתור שכיר (כן חתם על חוזה העסקה, לא קיבל מכתב פיטורים), אז אין לו אפשרות לשלם בעצמו: המעסיק הוא זה שאמור להתעסק בענייני ב"ל. [[מיוחד:תרומות/192.114.1.67|192.114.1.67]] 12:39, 3 באפריל 2023 (IDT)
::בתור מי שיושב צמוד למנהלת המשרד אני יכול לספר שמה שקורה בפועל, זה שמשלמים את הדברים הנ"ל (לא יודע באיזה סכום, אבל בסכום כלשהו), השכיר מקבל תלוש משכורת עם מספר שלילי, ומנכים לו את הכמות מהמשכורת הבאה. [[משתמש:דניאל צבי|דניאל צבי]] • [[שיחת משתמש:דניאל צבי|שיחה]] 14:25, י"ח בניסן ה'תשפ"ג (9.04.23) 14:25, 9 באפריל 2023 (IDT)

==אזרח ישראל מתנגד שיקברו אותו בקבורה יהודית (רבנית או קראית) או בקבורה שומרונית או בקבורה נוצרית או מוסלמית או דרוזית או באהאית, איך הוא יכול להסדיר את זה?==

* האם יקל עליו להירשם כחסר דת או כ"בן דת אחרת" (תוך הצהרה שדת זו איננה נצרות/אסלאם/דרוזיות/באהאיות)?
* האם יקל עליו להסדיר זאת בצוואה ואם בצוואה האם יקל עליו לשגר עותק של הצוואה הזאת למשרד ממשלתי מסוים?

השאלה כללית לטובת הציבור.

תודה. {{אלמ}}

:ראה ערך [[קבורה אזרחית בישראל]] ו[[חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית]]. בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 13:17, 3 באפריל 2023 (IDT)

== עוגת שמרים כשרה לפסח ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

זה לא סוד שהיום יש מגוון רחב של מאפי שמרים שטפחו היטב שכשרים לפסח. ניתן למצוא על המדף גם "שמרים כשרים לפסח". יש אפילו תערובת מוכנה להכנת מאפה שמרים כשל"פ.  אז נשאלת השאלה מה בדיוק (כלומר מה התגובה הכימית) שמבדילה בין חמץ למצה? האם זה "חיטה+שמרים => חומצה"? [[מיוחד:תרומות/192.114.1.67|192.114.1.67]] 14:59, 3 באפריל 2023 (IDT)
: [[חמץ]] הוא מונח הלכתי, ואינו קשור לשמרים כלל, אלא לקמח (העשוי מאחד מחמשת מיני הדגן (שוב, בהגדרה הלכתית ולא בוטנית)) שבא במגע עם מים ותפח. מצה עשויה מקמח ומים, אך אופים אותה בפרק זמן שאינו מאפשר תפיחה. שמרים בפני עצמם אינם חמץ. עם זאת, ניתן להשתמש בקמחים שמקורם אינו מדגן, קמח תירס, חומוס (בפסח, מוגבל לנוהגים לאכול קטניות), שקדים, תפוחי אדמה וכו' בכדי להכין מאפים שונים.
::נכון, וקמח לכשעצמו אינו בהכרח חמץ, ובתנאים מסוימים מותר שיימצא בבית בתקופת חג הפסח ומותר להשתמש בו לאפייה. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 01:28, 6 באפריל 2023 (IDT)

== בן/בת זוג של ישראלי ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


נניח בן או בת זוג של ישראלי אינם מעוניינים לקבל אזרחות ישראלית. האם הוא/היא מקבלים תושבות קבע? [[מיוחד:תרומות/192.114.1.67|192.114.1.67]] 15:30, 3 באפריל 2023 (IDT)
:כן. הם מקבלים מעמד תושב קבע ויותר מזה — במקרה של גירושין בלי ילדים או מוות בלי ילדים  על פי רוב אין לבן הזוג הזר במקרה כזה זכות מוקנית להמשך שהייה בארץ. אך אם מתקיימות בעניינו נסיבות הומניטריות מיוחדות (בעיה בריאותית חמורה, מגבלה משמעותית כלשהי, שהייה ממושכת כדין בישראל, התפתחות מקצועית בארץ ועוד), צריך לבקש העברת העניין לוועדה ההומניטרית. חשוב להבין שמשרד הפנים לא בנקל מסכים להפנות בקשות לוועדה, ובמרבית המקרים תידרש מערכה משפטית על עצם הזכות להגיע לוועדה ההומניטרית. [[מיוחד:תרומות/2A02:3038:40A:246A:95D3:EDF8:17CE:1298|2A02:3038:40A:246A:95D3:EDF8:17CE:1298]] 19:15, 3 באפריל 2023 (IDT)

==על מה ממשיכים להפגין?==
הממשלה הקפיאה את הרפורמה ומקימה את המשמר הלאומי. על מה יש עוד להפגין? אני מבין שמפיקי ההפגנה מקבלים כסף לפרסם וליצור שלטים ולתאם עם הרשויות וכנראה גם מספיק משעמם להם לצאת להפגין ואני לא אתפלא אם גם מפגינים מסוימים מקבלים כסף, אבל כרגע, מה הקטע? איזה בעיה זה פותר? תודה {{אלמ}}

:משתתפי ההפגנות לא מקבלים כסף.
:באופן כללי הקואליציה בכנסת יכולה להעביר את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בהתראה די קצרה ברגע שהכנסת תתכנס מחדש. כמה מראשי מחנה הימין הצהירו שזה עומד על הפרק. לכן חייבים להישאר מוכנים. והדרך להישאר מוכנים היא לשמור על שגרת הפגנות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:14, 3 באפריל 2023 (IDT)
::מה זה "להישאר מוכנים"? איך שגרת הפגנות שמשבשת את התנועה ומעמיסה באכזריות על התשתיות תשנה את דעתם של חברי הקואליציה? {{אלמ}}
:::המחאה שהייתה עד כה הובילה לשינוי קטן (הקפאה זמנית של המשך החקיקה), אבל נחוץ שינוי גדול יותר, של השלכת החקיקה המוצעת לפח האשפה, ולכן נדרש המשך המחאה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 02:04, 4 באפריל 2023 (IDT)
:::: כמו שצפריר ודוד אמרו, מטרת ההפגנה היא להשמיד את החקיקה לחלוטין<br>בלי הידברות, בלי הפסקה ובלי השהייה. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 02:53, 4 באפריל 2023 (IDT)
::::: ההפגנות כל הזמן היו מול מה שהמפגינים (וכן משקיעים ומומחים מהעולם ,ממשלות דמוקרטיות אחרות) מזהים כ[https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C ניסיון הפיכה משטרי] או [[שחיקה דמוקרטית]]. הדגש הוא על רפורמת לוין שהיא לפי הטענה חוליה מרכזית בשרשרת (שכן היא תאפשר לממשלה להעביר עוד ועוד חוקים שיחזקו את כוחה). אבל היתה ויש מחאה גם מול צעדים אחרים שנתפסים כצעדים משלימים : לדוגמה נסיון לסגור ערוץ 11 (של שר התקשורת) , סיוע של הממשלה לערוץ 14 (ויתור על גביית כספים שהערוץ חייב לממשלה), נסיון לפוליטיזציה של הלמ"ס (הצנחת איש לא מקצועי לעמוד בראש הגוף), פוליטיזציה של המשטרה, נסיונות השתקה של אנשי מקצוע שעובדים בממשלה שלא ישמיעו את קולם (לדגומה סמורטיץ מול אנשי האוצר, פוליטקאים אחרים מול נגיד בנק ישראל) , הסתה נגד מפגינים (לדגומה הגדרה שלהם כאנרכיסטים, טרוריסטים, אנשי SA ועוד - ) הסתה נגד אליטות (אחד הסמנים של פופליזם , ראה לדוגמה [https://www.facebook.com/ReichmanUniversity/videos/2-%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94/629377624309995/ סרטון זה] של פרופ' מהבין-תחומי משנת 2020) . [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] - [[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]] 07:19, 4 באפריל 2023 (IDT)

את משתמש:דוד שי אני שואל, למה אתה כך בטוח שהחרפת המחאות תביא לביטול גורף של '''כל''' החקיקה? אני אישית לא חושב שזה יקרה. {{אלמ}}
:  אבל נחוץ שינוי גדול יותר, של השלכת החקיקה המוצעת לפח האשפה, ולכן נדרש המשך המחאה —-כך כתב ד. ש.
::אני כלל לא בטוח, רק ציינתי שזו מטרת המשך המחאה.  [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 10:40, 4 באפריל 2023 (IDT)

== האם עתודאית יכולה עקרונית להתחתן ==

אחרי סיום הלימודים באוניברסיטה ולזכות בפטור מגיוס? 21:39, 3 באפריל 2023 (IDT)
: עתודאית יכולה עקרונית להתחתן. ועם זאת, [https://www.karduner.co.il/%D7%A4%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%99/ "קיימים תפקידים וסוגי שירות כגון עתודה, בהם חיילת מתנדבת מראש, בטופס חתום, שגם במקרה של נישואין או הריון תתנדב לשירות צבאי, חרף פטור שאמור להינתן לה"]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 22:43, 3 באפריל 2023 (IDT)

::משעשע הניסוח: "מתנדבת מראש... [ש]תתנדב". [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 14:05, 4 באפריל 2023 (IDT)
::: כתוב וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל-הִתְנַדְּבָם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הִתְנַדְּבוּ. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:52, 4 באפריל 2023 (IDT)
::::אשתי הייתה עתודאית, ולאחר שעברה קורס קצינות וילדה את בננו הבכור שוחררה מצה"ל. כל זה היה לפני 50 שנה, ייתכן שהכללים השתנו מאז. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 17:23, 4 באפריל 2023 (IDT)
:::::הכרתי רופאה שעשתה את הטירונות שלה עם בנה התינוק. סביר להניח שהצבא לא ימהר לוותר על רופאות. [[משתמש:יעקב|יעקב]] - [[שיחת משתמש:יעקב|שיחה]] 17:39, 4 באפריל 2023 (IDT)

== מה שמו של הניסוי על הצגת אלימות בהפגנה  ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

* קראתי מספר פעמים בעבר על ניסוי שבו הראו למשתתפי הניסוי סרטון על הפגנה בו יש אלימות בין שוטרים לבין מפגינים. כאשר אמרו לאנשים מהימין שאלו מפיגינים מהימין, הם תארו כיצד המשטרה דיכאה את המחאה באכזריות ובאלימות. כאשר תוארו המפגינים כאנשי שמאל הנשאלים מהימין תארו כיצד המפגינים התגרו והרביצו לשוטרים. דבר דומה של ראיה סלקטיבית של מה רואים התרחש כאשר הראו לאנשים שמאלנים את אותה הפגנה ונתנו להם לתאר אותה כאשר סיפקו להם את הטענה לשיוך פוליטי נגדי או משותף להם. אני מחפש את שמו של הניסוי?  
* כמו כן אני מחפשי חומרים לגבי "הצדקת אלימות" - כיצד אנשים בחברה דיקטטורית או גזענית (ולפעמים גם דמוקרטית) מצדיקים פעולות אלימות של השלטון או של מיליציות נגד מתנגדי השלטון \ אנשים שנפגעו על יד השלטון \ אנשים בקבוצת המיעוט \ קבוצה אחרת - לדוגמה כיצד אנשים בברית המועצות \ תקופת מקראתי בארה"ב  \ לינצי'ם בארה"ב הצדיקו פעולות אלימות.  [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] - [[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]] 07:30, 4 באפריל 2023 (IDT)
:: הכוונה אולי ל[https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S002210311930352X זה]?
:: לא. אבל תודה על הנסיון [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] - [[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]] 12:02, 5 באפריל 2023 (IDT)

==קצבת ביטוח לאומי לטרנסג'נדרים בישראל==
האם זה נכון שכל ישראלי, ללא יוצא מן הכלל, יכול להביא מכתב מפסיכולוג לפיו הוא "טרנסג'נדר" (גם אם מעולם לא התחיל תהליך שינוי מין ואף איננו מעוניין להתחיל) והוא אוטומטית יקבל קצבת נכות כללית 100% גם אם הוא עובד ומרוויח לפחות שכר מינימום?

האם ביטוח לאומי לא מבצע מבחנים פסיכיאטריים כל שהם כמו להבטיח שלא התחיל והפסיק שינוי מין כמה פעמים וסובל מבילבול מגדרי או כדי להבטיח שלא מדובר בהתחזות?

תודה {{אלמ}}
:[https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%AA_(%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%92%27%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA) כאן] [[מיוחד:תרומות/31.154.130.146|31.154.130.146]] 14:07, 4 באפריל 2023 (IDT)

: זה סוג של נכון, אבל לא כזה ישיר. ראה [https://www.btl.gov.il/ZcuyotAsdience/lahatav/Pages/necot.aspx כאן]. בגדול, לפי ביטוח לאומי צריך א) להתחיל להתאמה מגדרית בשביל לקבל הגדרה של נכות ואז אין דרישה לעמוד מול ועדה ב) אם מגיש התביעה אינו התחיל בתהליך הרפואי, אז עליו כן לעמוד מול ועדה. לגבי דרגת האי-כושר , אז לפי האתר [https://www.kolzchut.org.il/he/קביעת_נכות_בגין_דיספוריה_מגדרית_(טרנסג'נדריות) כל זכות] זה 40%, לא 100%. וכמו שהם כותבים באתר, הם מבקשים חוות דעת רפואית או מעובד סוציאלי. על פניו, נראה שעם תנאים שהם הציבו, זה לא כזה מסובך להתחזות לטרנס. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:12, 4 באפריל 2023 (IDT)
::השואל לא דיבר על 100% נכות אלא על 100% קצבת נכות. שני דברים שונים. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 14:17, 4 באפריל 2023 (IDT)
::(מה שכתוב באתר כל זכות מתייחס לאחוזי נכות רפואית ולא לדרגת אי-כושר, כפי שכתבת). [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 15:09, 4 באפריל 2023 (IDT)
::מה זה "להתחיל שינוי" בשביל להיות פטור מוועדה? האם פשוט רק ''קבלת מרשם''' אנדוקרינולוג לטיפול הורמונלי (בלי לוודא שהכדורים נלקחו ובלי מעקב רפואי של שנה-שנתיים אולי) מאפשר לפסוח על ועדה ולקבל קצבה חופשי? {{אלמ}}
::: אני לא חושב שזה המקום לתת טיפים איך לרמות את הביטוח הלאומי. בסופו של דבר זה הכסף שכולנו משלמים, ואני לא חושב שזה ראוי לקחת מקופה משותפת שנועדה לנכים, כשהלוקח אינו באמת נזקק לעזרה. ולכן אני מסתפק בשני הקישורים שנתתי ומקווה שאיש לא ינצל את הניסוחים המעורפלים שם לרעה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:06, 4 באפריל 2023 (IDT)
:::: איפה ביקשתי טיפים איך לרמות את הביטוח הלאומי? בסך הכל שאלתי אותך ואני עדיין שואל אותך מה זה "להתחיל שינוי" בשביל להיות פטור מוועדה? כי '''לא ברור למה התכוונת''' וכן שאלתי האם פשוט רק ''קבלת מרשם'' אנדוקרינולוג לטיפול הורמונלי (בלי לוודא שהכדורים נלקחו ובלי מעקב רפואי של שנה-שנתיים אולי) מאפשר לפסוח על ועדה ולקבל קצבה חופשי? כי '''לא ברור אם לזה התכוונת'''. לא אמרתי ולא התכוונתי להגיד כל דבר אחר.
:ואני גם רוצה להגיד משהו לאנונימי - אני חושב.ת שאתה ממעיט בכמה קשה לטרנסג'נדרים לקבל טיפולים של התאמה מגדרית. אני מעולם לא לקחתי הורמונים אז אני לא יכול.ה להגיד לך על זה ממקור ראשון, אבל אני כן הייתי במשך תקופה בטיפולים של נישוי קול - לא ניתוחים אפילו, אלא פגישה שבועית עם קלינאית תקשורת לצורך דיבור בצורה יותר נשית. אפילו זה היה מאוד קשה לארגן - בשל הביקוש הגבוה, הייתי צריכ.ה לבוא לפגישות בשעה מאוד מוקדמת בבוקר כי רק השעה הזאת הייתה פנויה, וגם את זה הצלחתי לארגן רק אחרי מאמץ ממושך. ההליך הזה הרבה יותר מסובך משאתה מניח, וזה ממש לא "טריק לקצבה בחינם". &rlm;[[מש:שוקו מוקה|💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤]]&rlm; • [[שמש:שוקו מוקה|שיחה]] • [[מש:שוקו מוקה/של מי התמונה הזאת 2022|שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול!]] • ∞ •  16:18, 4 באפריל 2023 (IDT)
::איפה ואיך המעטתי ב"קושי" עליו אתה מדבר? פסיכיאטרים ופסיכולוגים יש בשפע ואנדוקרינולוגים יש בשפע, אם אין תורים ל-3 חודשים קרובים אדם יכול ללכת פרטית ולשלם עוד 300-400 ש"ח (ולקבל החזר) ולהמשיך עם רופא משפחה. בכל מקרה, כלל לא בזה עסקתי אלא בקלות לכאורה בה ניתן לקבל קצבה בלי ועדות שהיא פתח להונאות. {{אלמ}}
:::אבל אתה יכול לקבל קצבה רק אחרי שהתחלת תהליכים. ניסיתי להסביר למה להתחיל תהליכים זה לא קל בכלל. ונראה לך שבפרטית יש תורים? תחום הרפואה לטרנסים הוא מאוד מצומצם וחסרים לו משאבים. &rlm;[[מש:שוקו מוקה|💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤]]&rlm; • [[שמש:שוקו מוקה|שיחה]] • [[מש:שוקו מוקה/של מי התמונה הזאת 2022|שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול!]] • ∞ •  20:11, 4 באפריל 2023 (IDT)
::::תהליך אן תהליכים? לפי מה שאני מבין מספיק ש'''כל אדם''' יביא מכתב מפסיכולוג/פסיכיאטר בו כתוב שהוא '''טרנסג'נדר''' ולזה לא הייתי קורא "תהליכים" אלא מחדל. אגב, ממש לא רק טרנסיות מחכות הרבה זמן לתורים ברפואה ציבורית, זו טענה אבסורדית. תורים לפסיכיאטרים ופסיכולוגים יש בשפע ובמקרים דחופים אפשר לפנות למיון פסיכיאטרי שם יוכלו לקבוע תור מהיר. {{אלמ}}

:כן, אבל הפתרון ההגיוני הוא להכניס את התרופות ו/או הטיפולים ל[[סל הבריאות]], לא לחלק כסף כ[[קצבה]]. משתמעת פה אמירה לא ממש טובה על טרנסג'נדרים, אני מתפלא מדוע הסכימו לכך. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 17:10, 4 באפריל 2023 (IDT)
::לא ברור למי הגבת או מה ניסית להגיד, אתה מתכוון שההסכמה לתת קצבה בלתי נגמרת לאדם אוטומטית רק כי הוא "הביא מכתב מפסיכולוג שאומר שהוא טרנסג'נדר" היא בעייתית גם עבור טרנסג'נדרים? {{אלמ}}
:::א - הקצבה לא בלתי נגמרת, כתוב מפורשות שהיא רק לשנתיים.
:::ב - עדיף הרבה יותר שהטיפולים עצמם יהיו זולים מאשר שנזדקק ללכת לקבל קצבה מביטוח לאומי.
:::ג - ההגדרה של טרנסג'נדרים כנכים היא הגדרה... בעייתית, אם לומר זאת בעדינות. זה עדיף מאשר לקרוא להם חולים, אבל עדיין לא טוב בכלל. &rlm;[[מש:שוקו מוקה|💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤]]&rlm; • [[שמש:שוקו מוקה|שיחה]] • [[מש:שוקו מוקה/של מי התמונה הזאת 2022|שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול!]] • ∞ •  20:15, 4 באפריל 2023 (IDT)
::::לא קראתי את המקור המצורף. מוזר שהקצבה לשנתיים, אם אני לא טועה קצבה אמורה להיות לשנה. אחרי שנתיים אפשר להגיע לועדת ביטוח לאומי שוב עם אותם מסמכים ומן הסתם יאריכו אותה מחדש. {{אלמ}}
:::::בשום מקום לא כתוב שאפשר לקבל מכתב מפסיכולוג ובום יש לך קצבה. &rlm;[[מש:שוקו מוקה|💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤]]&rlm; • [[שמש:שוקו מוקה|שיחה]] • [[מש:שוקו מוקה/של מי התמונה הזאת 2022|שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול!]] • ∞ •  10:48, 5 באפריל 2023 (IDT)
::::::לא אמרתי זאת, אמרתי שאפשר להביא מכתב '''לועדה רפואית''' ואז ולקבל קצבה לשנתיים (כי הרי לך תוכיח ששמוליק לא באמת מרגיש אישה בנפשו). אז נכון, אולי בוועדה יידרשו עוד סימוכין כמו התחלת טיפול הורמונלי (שגם ניתן להפסיק כבר באותו היום בו הותחל) ואם זה המצב זה מחדל חמור ופתח אדיר לניצול המערכת. {{אלמ}}

== הדלקת נרות שבת במסורת הבעל שם טוב ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
נתקלתי במסורות ברסלביות שונות ולפיהן הבעל שם טוב נהג להדליק נרות שבת מוקדם - שעתיים קודם כניסת השבת. האם מסורת זו מוכרת מחוץ לספרות ברסלב. תודה לעונים. [[משתמש:טל ומטר|טל ומטר]] - [[שיחת משתמש:טל ומטר|שיחה]] 13:58, 4 באפריל 2023 (IDT)

:ב[[בית יוסף]] סימן רסא סעיף ב, הובאה דעת מוהר"ם שאפשר להוסיף מהחול על הקודש שעתיים לפני הלילה, שהם 1/12 מהשבת, כשם שתוספת [[שמיטה|שביעית]] היא 30 יום, שהם 1/12 מהשנה.
:בהקשר זה מפורסמת גם תשובת [[תרומת הדשן]] סימן א: {{ציטוטון|גם שמעתי בישיבה מפי אחד מהגדולים, ששמע וקיבל, כי בימי הקדמונים בקרימ"ש התפללו ערבית וקראו את שמע בערב שבת בעוד היום גדול כל כך, שהיה רב העיר, שהיה מהגדולים הקדמונים, הוא וכל טובי הקהל עמו הלכו לטייל אחר אכילה של סעודת שבת על שפת הנהר דונא"י, והיו חוזרין לבתיהם קודם הלילה}}.
:בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] - [[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]] 23:35, 4 באפריל 2023 (IDT)
:: אתה בטח יודע שמבחינה הלכתית צריך להדליק אחרי [[פלג המנחה]]. שים לב שבחלקים מסוימים של הגלובוס, הכנסת שבת מוקדם הוא (עדיין) עניין סטנדרטי, כך שלא בטוח שזה היה ראוי לציון.
:::תודה רבה לך על תשובתך. אין ספק ש'''אפשר''', איש לא חולק על כך. אבל כמה מקורות ברסלביים מספרים שכך, בפועל,  נהג הבעש"ט וכן נכדתו פייגה אמו של רבי נחמן. והמקורות שהבאת אינם מסייעים. אני חוקר את המסורות הברסלביות הנוגעות לאגדות אודות לידתו של רבי נחמן ואני מבקש לבסס מסורת זו. חג כשר ושמח. כשר - מה שתרצה. שמח - עד בלי די, [[משתמש:טל ומטר|טל ומטר]] - [[שיחת משתמש:טל ומטר|שיחה]] 23:59, 4 באפריל 2023 (IDT)

== האם פיצה כשל"פ נחשבת להערמה? ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


הערמה היא שיטה לעקוף איסור הלכתי. האיסור הוא לאכול לחם בפסח. הדרך לעקוף זה להחליף את קמח החיטה בקמח תפוח אודמה. האם זה נחשב להעמה? [[מיוחד:תרומות/109.253.194.39|109.253.194.39]] 11:48, 5 באפריל 2023 (IDT)

:אולי אתה מתכוון ל[[מראית עין]], ואתה מוזמן גם לבדוק את [[איסור אכילת קטניות בפסח]], שדומה לרעיון. בכל מקרה, שאלות הלכתיות מומלץ להפנות ל[[רב]]. [[משתמש:איש עיטי|איש עיטי]] - [[שיחת משתמש:איש עיטי|שיחה]] - [[יהדות חרדית|שחור הוא יפה]] 12:04, 5 באפריל 2023 (IDT)
:קמח חיטה לכשעצמו אינו אסור בפסח. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 01:30, 6 באפריל 2023 (IDT)

==למה המשטרה נכנסה ונלחמה אתמול במסגד אל אקצא?==

הדבר יכול להצית מלחמה עם כל העולם המוסלמי ממרוקו ועד אינדונזיה ומלחמה כזו יכולה להביא לסופה של מדינת ישראל.

למה המשטרה נכנסה לתוך המבנה עצמו? איזה בעיה זה פתר? למה היא לא פעלה רק מחוץ למבנה?

תודה. {{אלמ}}

:הר הבית הוא שטח בריבונות ישראל. כשאזרחים מתפרעים בו ותוקפים אזרחים אחרים או שוטרים מחוצה לו, תפקידה של משטרת ישראל לעצור את ההתפרעות. הדרך הישירה והפשוטה לעשות זאת היא להיכנס למתחם הר הבית ולהתעמת עם המתפרעים לצורך ריסונם ומעצרם, גם אם הם נמצאים במסגד אל אקצא או בכל מתחם ואזור אחר על ההר. מבחינה הצהרתית כל דבר ״יכול להצית מלחמה עם כל העולם המוסלמי״, ואיכשהו זה אף פעם לא קורה, אולי כי ״העולם המוסלמי״ עוסק בענייניו, אולי כי רוב נתיניו נמצאים הרחק מגבולות ישראל, אולי כי רובו מורכב ממדינות עולם שלישי שאזרחיהן מתקשים לדאוג לעצמם למספיק אוכל ברמה היומית, אולי כי אין להן יכולת צבאית מספקת לתקוף את ישראל ולהמשיך להתקיים, ואני בטוח שיש עוד ״אולי״ לרשימה. בכל מקרה, ״סופה של מדינת ישראל״ לא צפוי להגיע עקב אכיפת החוק על המתפרעים בהר הבית. אישית אני ממליץ לשתות משהו חם ולהירגע, זה בריא, עשוי לתרום לאריכות ימים, וכשחיים יותר אפשר להספיק להתנבא על חורבן המדינה הרבה יותר פעמים (וגם לעשות עוד דברים, חלקם אפילו נחמדים). חג שמח ושקט. בברכה, &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 17:39, 5 באפריל 2023 (IDT)
::אם אתה טוען שאני "אפילו לא עושה דברים נחמדים" אני רק יכול להיות מופתע מכמות מהציניות, אתה הרי לא מכיר אותי ולא יודע מה אני עושה או לא עושה. גם לשטחים בריבונות ישראל '''ייתכן''' מעמד מיוחד והר הבית הוא אחד מהם ורשויות המדינה נמנעות להניף בו דגל ישראל ומקשות על אזרחים ישראלים יהודים לעלות לשטחו. דיברתי רק על מסגד אל אקצא שפגיעה קיצונית בו אכן יכולה להצית מלחמה עם כל מדינות האסלאם. מה שכתבת על מדינות ערב לא נכון אך זה לא מטרת הדיון ולכן לא אתייחס לכך מעבר לכך. לצערי לשאלות ששאלתי לא מצאתי תשובה בדבריך, למשל לשאלה למה היה צורך להיכנס למבנה עצמו, כלומר, '''איזו בעיה זה פתר'''. {{אלמ}}
:::לא טענתי דבר נגדך באופן אישי. בהחלט ביקרתי את הטון הרה האסון בו נקטת. ייתכן שהמשטרה פעלה בצורה סבירה וייתכן שלא, ייתכן שיכולה היתה לפעול אחרת וייתכן שלא היתה לה כל ברירה אלא לנהוג כפי שנהגה. כך או כך, הקפיצה הלוגית המדהימה שלך מ״המשטרה נכנסה למסגד אל אקצא״ ל״תהיה מלחמה עם כל העולם הערבי שתכחיד את ישראל״ ראויה לביקורת נוקבת, שכן מלבד היסטריה אינה מסתמכת על שום בסיס הגיוני. למה לדעתך הדברים שכתבתי על מדינות ערב אינם נכונים? האם אתה סבור שיש להנהגתן, צבאותיהן ואפילו תושביהן את היכולת הכלכלית, הלוגיסטית והצבאית כדי להגיע מרחבי המזרח התיכון לישראל ועוד לנחול הצלחה צבאית במלחמה נגדנו? לא לחינם הם הפסיקו לנסות, ולא לחינם הדאגות העיקריות שלנו ברמה האסטרטגית הן משטרים משוגעים עם יכולת גרעינית ולא ״צעדת מאות מיליוני ערבים כועסים לישראל״. ליל מנוחה. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 23:26, 5 באפריל 2023 (IDT)
::::שלום [[משתמש:Virant]]. אנא שים לב, לא ציטטת אותי במדויק, לא אמרתי "תהיה מלחמה עם כל העולם הערבי" אלא עם העולם ה[[אסלאם|מוסלמי]]. כמו שאתה בטח יודע, רק 20% מהמוסלמים בערך חיים בארצות ערב.{{ש}}
::::לא אנמק על מה שלא קשור לדיון ישירות ולא אדון בכל מדינה ספציפית אבל אני כן מאמין שהיום יש לרבות ממדינות האסלאם את היכולת הכלכלית, הלוגיסטית והצבאית כדי להגיע בקלות למרחבי המזרח התיכון ולזרוע הרס אם מספיק ירצו בכך ולאו דווקא בישראל. המשפט "לא לחינם הם הפסיקו לנסות" לדעתי מעיד על שאננות (רגעית, אני לא מתרשם שאתה אדם שאנן כלל) כי הערבים שתקפו את ישראל בראשיתה בכללותם או ברובם לא כללו ביניהם מלזים, אינדונזים, איראנים, בנגלדשים, פקיסטנים, אלג'יראים, טורקים, מרוקאים, עומאנים או קזחים וכו' וגם ככה הזמנים השתנו מאז (למשל, הנפצת המחשוב האישי ועליית האינטרנט ומספיקים שני גורמים אלה כדי לא להשוות, לדעתי). לגבי דבריך על "צעדה", אני מצטער לבשר לך שגם זה לא ציטוט מדויק של דברי, לא דיברתי על צעדה וגם לא התכוונתי לכך. {{אלמ}}

===תוגבה ל[[משתמש:Virant]] מאת [[משתמש:אקסינו]]===
:ישראל היא לא ממש דמוקרטיה במלוא מובן המילה, היא דמוקרטיה פגומה על פי [[מדד הדמוקרטיה]].<br>תמיד מפמפמים לנו שישראל היא מדינה דמוקרטית, אבל היא לא ממש כזאת.<br>מדינה דמוקרטית לא מכניסה פלוגות משטרה לתוך הר הבית כשאנשים בה מתפללים (וגם אם הם כן מתפרעים, זה לא מגיע למצב של 16 פצועים!), מדינה דמוקרטית לא רומסת את חופש הביטוי של הפלסטינים, של האתיופים ושל החרדים להפגין, מדינה דמוקרטית לא זורקת רימוני הלם או מביאה מכתז"ית להפגנות, מדינה דמוקרטית היא לא מדינה שבה המפכ"ל מעז אפילו לומר את הדבר שאמר על ערבים ולא מתפטר, ולדובדבן שבקצפת, מדינה דמוקרטית לא הייתה מאפשרת מצב של נישול אוכלוסייתי כמו שיש בישראל היפה שלנו.<br>עכשיו ישראל עשתה עוד צעד מטומטם במיוחד של כניסה למקום הקדוש ביותר למוסלמים, המשטרה התנהלה באופן בזיוני, מה ציפיתם שיצא, קולה? ניכנס למבצע, זה בעיקר אשמתם של אחראי המנגנון המקולקל הישראלי. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 23:49, 5 באפריל 2023 (IDT)
::שלום @[[משתמש:אקסינו|אקסינו]]. קרא את תגובתי להלן לגבי המשטרה, שנכתבה כשעה וחצי לפני תגובתך. אתה לא צריך לשכנע אותי לגבי תפקודה הלקוי של המשטרה. כמו כן אני מסכים שישראל דמוקרטיה פגומה. בניגוד למה שכתבת, הר הבית הוא לא המקום הקדוש ביותר למוסלמים אלא המקום הקדוש ביותר ליהודים. הוא שלישי בקדושתו למוסלמים, וגם זה רק בתקופה מאוחרת ו״בהשאלה״ מהיהודים. האם זה נותן לנו היהודים הצדקה להתפרע ולאיים במלחמת דת? אני מעריך ששנינו נסכים שלא. אישית אני מסרב להצטרף להיסטריה לגבי הר הבית. זה שהמשטרה פועלת הרבה פעמים בצורה לקויה (ועוד לא השתכנעתי שזה המצב הפעם) לא מהווה הצדקה לאלימות על רקע דתי, לאומי או כל עילה מעוותת אחרת לפריעת חוק, בטח לא להבנה שלנו לאלימות מצד מוסלמים (״טוב, נכנסנו ״להם״ למסגד אז הגיוני שהם יורים, מציתים ומתפרעים״). לא, לא ועוד פעם לא. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 16:54, 6 באפריל 2023 (IDT)
:::כמובן שלא, אבל תפקודה גרם להתלקחות. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 17:32, 6 באפריל 2023 (IDT)
::::יכול בהחלט להיות. ויכול להיות שהשתמשו בה כתירוץ להתפרע, ולא בפעם הראשונה. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 17:35, 6 באפריל 2023 (IDT)
:::::אז אתה בכלל לא עונה לשאלה שבכותרת. ובפרט: למה עשתה זאת בשנית, כאשר יכלה לחזות לאחר הפעם הראשונה שהתוצאה תהיה שוב התנגשות אלימה. נתניהו אמר בתגובה למאורעות האלימות שהמשטרה פעלה כך למניעת מאורעות אלימות למחרת, בזמן עליית יהודים להר הבית.
::::::בהנחה שזה נכון, זה אומר שהמשטרה לא יכולה להסתמך על הידברות עם [[הווקף הירושלמי]] {{אנ|Jerusalem Waqf}} וגורמים דומים כדי למנוע את האירועים. למה? שאלה טובה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:49, 6 באפריל 2023 (IDT)
::::::::: המשטרה לא הייתה צריכה להיכנס להר הבית בתפילות רמאדן, זה מתכון לאסון ואנחנו יודעים זאת מהעבר. אולי היא רצתה שיהיה סכסוך ביטחוני, אבל אי אפשר לדעת כלום בינתיים. בכל מקרה, ההתנהגות של המשטרה - לא חכמה בלשון המעטה, והרבה בלתי מעורבים נפצעו בשלה. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 17:54, 6 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::התשובה לשאלה בכותרת מובנת מאליה וענית עליה בעצמך. מה שמשך את תשומת לבי הוא הדרמה הנלווית (שלא לומר ההיסטריה לפיה ״כניסת משטרה לאל אקצא עלולה להביא לסופה של ישראל״), והיא שהפריעה לי. ככל שאכיפת החוק תהיה מהוססת כך נראה יותר מקרים כאלה. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 17:55, 6 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::: היא אמורה להפריע. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 18:52, 6 באפריל 2023 (IDT)
:::::::: ההתפרעויות החלו לאחר שהמשטרה נכנסה.<br>צר לי להגיד לך אבל משטרה לא נכנסת לכותל ב-3 בלילה, אין מצב כזה. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 17:53, 6 באפריל 2023 (IDT)
===תגובת [[משתמש:Tzafrir]]===
::נכון, אבל ההתפרעות שם החלה לאחר כניסת המשטרה.
::דרך אגב, מדינת ישראל לא הצליחה להגן על תושבי [[חווארה]] (שבשליטה בטחונית ישראלית – [[שטח B]]) וסגרה להם את החנויות למשך פרק זמן די ממושך מהרמדאן. מי שנחלצו לעזרתם הכלכלית היו תושבי העולם המוסלמי (ליתר דיוק: [[איחוד האמירויות]]) שהעניקו להם פיצויים על הרס רכושם. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:43, 5 באפריל 2023 (IDT)
:::שלום צפריר. אף אחד מכוחות הביטחון שלנו לא עושה מלאכה נפלאה בטיפול באזרחים, לא המשטרה, לא משמר הגבול ולא הצבא. הצבא מבצע משימות שאינו אמור לבצע (שכן הוא צבא ולא משטרה), המשטרה מונהגת במשך הרבה שנים ע״י קצינים שרובם לא מבינים את תפקיד המשטרה בחברה חופשית, ונעה בין אדישות והתעלמות מפניות האזרחים להפעלת אלימות קשה כלפיהם ולפגיעה בזכויות אדם אחרות, ומג״ב הוא הילד הבעייתי של אימא משטרה ואבא צבא עם מאפיינים בהתאם. עם זאת, על שאלה קנטרנית כמו ״למה המשטרה נכנסה להתמודד עם התפרעות בהר הבית?! אתם לא יודעים שזה יגרום לשמיים ליפול?!״ קשה להגיב ללא סרקזם. לגבי העניינים שהעלית - מסכנים תושבי חווארה שהותקפו ושרכושם הוצת, ומסכנים התושבים היהודים בקרבתם שסופגים מהם טרור רצחני מזה עשרות שנים. זאת המציאות, בלי להכניס עמדות פוליטיות. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 22:14, 5 באפריל 2023 (IDT)
::::אותה משטרה מאותה איכות עם אותו מפקד, שלוש שנים ברציפות. בשנה אחת מתוכן לא היו מהומות בירושלים (שהקרינו למקומות אחרים) בחודש רמדאן. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:35, 5 באפריל 2023 (IDT)
:::::אולי כשמכניסים לקואליציה את התנועה האסלאמית (סניף דרום), יש לה אינטרס גדול יותר למנוע מקרים כאלה, ללמדך עד כמה המתפרעים מוכוונים מלמעלה. מצד שני, הכנסת התנועה האסלאמית לקואליציה היא עניין בעייתי מאוד בפני עצמו. בכל מקרה אסור להסכים לסחיטה באיומים - יתכבדו מנהיגי המוסלמים וימנעו התבצרויות עתידיות שלהם בהר הבית, כדי שהמשטרה לא תצטרך לפרוץ למתחם ההר ולהפעיל אלימות כדי לאכוף את הסדר. &rlm;[[משתמש:Virant|Virant]]&rlm; ([[שיחת משתמש:Virant|שיחה]]) 17:59, 6 באפריל 2023 (IDT)
::::::לאירוע זה היו שלבים מוקדמים, שלא התייחסתם אליהם. זה התחיל עם פנטים יהודים, שהודיעו על כוונתם לבצע זבח על הר הבית, למרות האיסור. זה נמשך עם השר לביטחון הפנים, שסירב לקרוא להם להימנע מהפרובוקציה. איש דת מוסלמי קפץ על המציאה וקרא למאמינים להתאסף במהלך הלילה במסגד, כדי למנוע את ההקרבה של היהודים. התאספות המוסלמים במסגד, בניגוד לתקנות, גררה את התערבות המשטרה. הקיצונים היהודים עשו פרובוקציה, הקיצונים המוסלמים שמחו לקחת חלק ואת החשבון מגישים למשטרה... בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 19:39, 6 באפריל 2023 (IDT)
:::::::אולי החמצת את [https://www.bbc.com/news/world-middle-east-65184207 הסרטון הזה], שבו שוטרים מכים מכות רצח אנשים במסגד אל אקצא. איפה שוטרים לומדים להכות כך? למה מצפה המשטרה לאחר ששוטריה פועלים כך? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 05:25, 7 באפריל 2023 (IDT)
:::::::אותם פנטים יהודיים עורכים את אותם טקסים כל שנה וכל שנה המשטרה תופסת אותם בדרך. ההבדל הוא שהשנה כתוב על הכרוז שלהם (שמבטיח פרס כספי לכל משתתף, כולל מי שייתפס בדרך) שהדבר הוא בהסכמת השר בן–גביר. השר, שאחראי על המשטרה, לא טרח להכחיש את זה. לכן מבחינת המוסלמים, יש כאן הוכחה טובה לכך שאל אקצה בסכנה. ויש להם תיבות תהודה ומערכות תעמולה משלהם שטרחו להפיץ את המסרים הללו.
:::::::כמוכן, בשנה שעברה השר נתן למשטרה הוראה להימנע משימוש באמצעים שונים במתחם הר הבית במהלך התקופה הרגישה (או בכלל). במבחן התוצאה לא הייתה בשנה שעברה התפרעות של מתפללים מוסלמים שמנעה כניסת מתפללים יהודים להר הבית או תפילת יהודים לכותל. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:10, 7 באפריל 2023 (IDT)
::::::::[[משתמש:דוד שי|דוד שי]], אכן החמצתי את הסרטון, אך עכשיו, אחרי שראיתי אותו, אני מחפש את מה שקדם לו, קטע שתמיד חסר בסרטונים כאלה. הקטעים האלה קיימים, אך עורך הסרטון דאג להעלימו, כדי להעצים את מה שרואים בסרטון, כי אולי פגעו קודם בשוטר, התגרו בו ואז הסתבר שגם השוטרים, כמו שיילוק, כואב כשפוגעים בו ומחפש לנקום. אני יודע, שוטרים צריכים לדעת להתאפק, לא להיגרר. יש פיתרון לכך, לסלק את כל השוטרים המגיבים לפובוקציות ולגייס חדשים, כאלה היודעים להתאפק ומוכנים לשרת במשטרה, במשמרות של 12 שעות ביום ובמשכורת מבישה, הרי יש המון מועמדים לכך, לכן איני מבין איך חסרים כל כך הרבה שוטרים, עכשיו, לפני שסולקו השוטרים המכים. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 10:35, 7 באפריל 2023 (IDT)

== מי אמר: כך אומרים המשוררים? ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
זכור לי שקראתי היכנשהו לפני שנים רבות משהו מעין זה:
כשילדים שואלים על סיפורי אגדה שונים 'האם זה אמיתי' יש לענות להם: 'כך מספרים המשוררים'. חיפשתי ארוכות בגוגל את המקור ולא מצאתי. מתייג {{בעלי ידע|ספרות}} בברכת מועדים לשמחה, [[משתמש:טל ומטר|טל ומטר]] - [[שיחת משתמש:טל ומטר|שיחה]] 21:51, 6 באפריל 2023 (IDT)
: [https://www.urbandictionary.com/define.php?term=Like%20the%20poet%20said נראה לי] שמדובר בהשאלה צינית. מוכר לי אצל [[פילון האלכסנדרוני]] פנייה דומה (אמיתית) לגבי [[הומרוס]], [https://www.sefaria.org.il/The_Midrash_of_Philo.2.8.11?lang=bi&with=all&lang2=en במדרשי פילון ב, ח].
::תודה לך אנונימי מלומד. אבל ככל שאני זוכר זה לא היה כלל בציניות. זו תשובה אלגנטית ונבונה לילד. לא עונים לו בהן או לאו. עונים לו כך שהשאלה תמשיך להדהד בו וכשיגדל יבין. כלומר, יבין שמה שהמשוררים מספרים 'אמת' הוא על פי דרכם. [[משתמש:טל ומטר|טל ומטר]] - [[שיחת משתמש:טל ומטר|שיחה]] 13:30, 7 באפריל 2023 (IDT)

==מאיפה באנו ולאן אנו הולכים==
האם אלו שתי שאלות שמפריכות את הגישה הניהליסטית? תודה
:כבר בפרקי אבות נאמר {{ציטוטון|דַּע מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן|{{משנה|אבות|ג|א}}}}, והם בוודאי לא היו ניהיליסטים. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 11:18, 7 באפריל 2023 (IDT)

:והתשובה לשאלות:
:מֵאַיִן בָּאתָ?
:מִטִּפָּה סְרוּחָה;
:וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?
:לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה;
:וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן?
:לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
:‏ [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 00:39, 8 באפריל 2023 (IDT)
::מאיפה באנו - [[אבולוציה של האדם]], לאן אנו הולכים - כדרך כל מין בעבר - [[הכחדה ]]. מובן שאנו יכולים לעזור לזה להתרחש - ראו לדוגמה [[מלחמה גרעינית]], [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90  חקלאות בת קיימא], [[משבר האקלים]], [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D גבולות פלנטריים]. אם הכוונה היא במישור האישי - יש ערך (חסר) על [[מוות]] [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] - [[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]] 15:09, 9 באפריל 2023 (IDT)
:::לי אישית לא ברור על מה מסתמכת הטענה לפיה אנו הולכים לכיוון של הכחדה, הרי לפחות תאורטית קיימת האפשרות שבהינתן טכנולוגיה מספיק מתקדמת ניתן יהיה להגיע ליקום אחר או לכל הפחות לשלוח אליו זרעי חיים. {{אלמ}}

==פרידריך ניטשה==
האם נכון להגיד שהוא היה "אבי הפוסטמודרניזם" במובן מסוים? תודה
: נראה לי כמקור השראה, לא בהכרח אב. ראה שני ציטוטים מערכים באנגלית: (1) מתוך הערך Postmodernism:

: "In the 1970s a group of poststructuralists in France developed a radical critique of modern philosophy with roots discernible in Nietzsche, Kierkegaard, and Heidegger, and became known as postmodern theorists, notably including Jacques Derrida, Michel Foucault, Jean-François Lyotard, Jean Baudrillard, and others"
:(2) מתוך הערך Postmodern philosophy:

: "Postmodern philosophy originated primarily in France during the mid-20th century. However, several philosophical antecedents inform many of postmodern philosophy's concerns.

:It was greatly influenced by the writings of Søren Kierkegaard and Friedrich Nietzsche in the 19th century and other early-to-mid 20th-century philosophers, including phenomenologists Edmund Husserl and Martin Heidegger, psychoanalyst Jacques Lacan, structuralist Roland Barthes, Georges Bataille, and the later work of Ludwig Wittgenstein. Postmodern philosophy also drew from the world of the arts and architecture, particularly Marcel Duchamp, John Cage and artists who practiced collage, and the architecture of Las Vegas and the Pompidou Centre."
: https://www.pomoculture.org/2013/09/26/nietzsche-as-postmodernist/
:: provides no firm connection between Nietzsche and “postmodernism. קטע מהמאמר

==העברת מידע בין מחשבים סמוכים==
שלום למומחה. יש לי שני מחשבים שולחניים עם ווינדווס 11 שנמצאים אחד ליד השני במרחק של בערך שני מטר.

אני רוצה להעביר ביניהם מידע בצורה של העתק הדבק, למשל להעתיק-להדביק ממחשב A למחשב B או ממחשב B למחשב A.

המידע שאני רוצה להעביר נע בין קילובייטים ספורים ללא יותר מג'יגהבייט.

אני רוצה לעשות זאת בלי [[דיסק און קי]] אבל גם בלי [[תוכנת ענן]] כל שהיא.

יש דרך לכך? יש אולי איזה כבל שניתן לקנות כדי ליצור מעין Local Area Network מהירה (בלי שום קונפיגורציה) ולהעביר דרכו מידע כאשר שני המחשבים עובדים? {{אלמ}}
:אני מעריך שהם באותה רשת, אז [https://support.microsoft.com/en-us/windows/file-sharing-over-a-network-in-windows-b58704b2-f53a-4b82-7bc1-80f9994725bf כאן] יש הסבר. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 23:13, 7 באפריל 2023 (IDT)
::עדיין אין רשת מקומית בין המחשבים.
:הדרך הפשוטה היא ליצור [[רשת מקומית]]: לחבר את שני המחשבים בכבל [[אתרנט]]. למחשבים שולחניים יש בדרך כלל גם מתאם אתרנט. אם אין: אפשר לקנות אחד שעובד מעל USB. חיבור האתרנט עצמו לא דורש הגדרה. אבל עדיין צריך להגדיר כתובות. נדמה לי שעבור המקרה הפשוט הזה אפשר להסתמך על כתובות אוטומטיות לרשתות מקומיות: {{אנג|Link-local address}} (לפחות עבור [[IPv6]]) אבל לא ניסיתי את זה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:21, 7 באפריל 2023 (IDT)
::תודה. שני המחשבים מחוברים לאותו Wi-Fi אז כתובות ה IP שלהן זהות. איזה עוד כתובת צריך להגדיר? תודה. {{אלמ}}
:::אם הם מחוברים לאותו וי-פי אז הם כבר ברשת מקומית. לכל אחד מהמחשבים יש כתובת מקומית שונה שנותן הראוטר. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 07:10, 8 באפריל 2023 (IDT)
::::בדקתי כרגע ב whatismyip.com גם ממחשב נייד שמחובר לוי-פי וגם ממחשב נייח שמחובר לוי-פי ולשניהם הופיעה אותה כתובת IP אז לאיזו כתובת מקומית שונה התכוונת? תודה. {{אלמ}}
::::::זוהי הכתובת החיצונית שלך. לא משנה כמה מכשירים יהיו מחוברים לראוטר שלך, לכולם תהיה אותה כתובת. הראוטר "מווסת" את התקשורת שמגיעה מבחוץ אל המכשירים השונים כשלכ"א יש כתובת מקומית. [https://support.microsoft.com/en-us/windows/find-your-ip-address-in-windows-f21a9bbc-c582-55cd-35e0-73431160a1b9 כאן] תוכלו לקרוא הסבר כיצד לגלות אותה. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 20:27, 8 באפריל 2023 (IDT)
:::::::תודה, במחשב השולחני השלונית הייתה Ethernet ובמחשב הנייד הלשוניתה הייתה Wi-FI. במחשב הנייח הכתובת היא 10.0.0.2 ובמחשב הנייח הכתובת היא 10.0.0.3. {{אלמ}}

==מסגד אל אקצא שלישי בחשיבותו למוסלמים - האמנם?==
הטענה שמסגד אל אקצא הוא "שלישי בחשיבותו למוסלמים" היא טענה ידועה ומוכרת שמפומפמת הרבה מאד באינציקלופדיות, בספרות כללית ובמדיה.

אבל, האם היא נכונה? 

גם בזמנים בהם המוסלמים שלטו במזרח התיכון ([[האימפריה המוסלמית]], [[האימפריה העותמאנית]]) הם מעולם לא הפכו את מתחם אל אקצא לגרנדיוזי ומפואר כמו [[הכעבה|מתחם הכעבה במכה]] או [[מסגד הנביא|מתחם מסגד הנביא]] באל-מדינה.

מתחם אל אקצא תמיד היה נראה לי מוזנח מאד יחסית למתחם הכעבה במכה או למסגד הנביא באל-מדינה, אז אולי באמת יש הגזמה בספרות לגבי חשיבותו למוסלמים?

הערת אגב, אני מכיר את התאוריה שמקדם [[מרדכי קידר (מזרחן)|מרדכי קידר]] לפיה מסגד אל-אקצא המקורי (הנזכר בספרות ה[[חדית']]) הוא בכלל ב[[אל-ג'ועראנה|ג'ועראנה]] בתחום סעודיה של ימינו ואני בפירוש לא מתייחס לתאוריה זו אלא אך ורק למסגד אל אקצא בירושלים.

תודה. {{אלמ}}
:כידוע לך ההגזמה בבנין מתחם קבר מוחמד נעשתה נגד רוח האיסלם. כנראה צנעה וההזנחה בירושלים הייתה מכוונת
::הבנייה המוסלמית הקדומה בהר הבית היא בהחלט גרנדיוזית ומפוארת, בשורה אחת עם מרכזי פולחן מוסלמיים בולטים אחרים. [[כיפת הסלע]] היא "המבנה המוסלמי המונומנטלי העתיק ביותר שנשתמר ללא שינויים מהותיים" ו"נחשבת למופת אדריכלי ואמנותי, ולפינת יסוד בתולדות האמנות והאדריכלות האסלאמיים." (הציטוט מהערך). גם [[מסגד אל-אקצא]] מייצג השקעה רבה של שליטי ירושלים בתחילת המאה השמינית, אבל עבר אירועים רבים של הרס מרעידות אדמה ותהפוכות פוליטיות. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 18:46, 8 באפריל 2023 (IDT)

== ברוך ==

{{מצב|לא ברור}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


ברוך כהנא, נדבן יהודי מפלוישט שברומניה, אשר הוריש את עזבונו לקק"ל בתמורה להנצחת שמו ביישוב חקלאי —-מי הוא היה?
: נראה לי נדבן יהודי מפלוישט שברומניה, אשר הוריש את עזבונו לקק"ל בתמורה להנצחת שמו ביישוב חקלאי. אבל אם לדבר ברצינות, השאלה שלך לא מספיק ברורה כדי שיהיה אפשר לענות עליה כמו שצריך. תרצה להבהיר? &rlm;[[מש:שוקו מוקה|💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤]]&rlm; • [[שמש:שוקו מוקה|שיחה]] • [[מש:שוקו מוקה/של מי התמונה הזאת 2022|שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול!]] • ∞ •  20:38, 8 באפריל 2023 (IDT)
::{{דבר||ברוך כהנא|19271214|18}}. אכן חשוב מאוד לכתוב עליו ערך, כמי שעל שמו נקרא [[כפר ברוך]]. [[משתמש:יעקב|יעקב]] - [[שיחת משתמש:יעקב|שיחה]] 11:04, 9 באפריל 2023 (IDT)
:::תודה על הקישור. מההספד לא ברור ממה עשה את ההון אותו תרם. היש יודע?

==האם ממשלת ישראל או הרשות הפלסטינית כיוונו לכך שתהיה תקיפה משטרתית בתוך מסגד אל אקצא?==
מצד אחד, אם אני לא טועה, לא סתם מתפללים באל אקצה '''טמנו בתוכו זיקוקים''', מצד שני הכאת מתפללים '''בתוך''' מסגד אל אקצא היא מצב קיצוני, שברירי ומסוכן, במיוחד בהתחשב בנזק שזה יכול לגרום ל[[הסכמי אברהם]] ובכלל להסלמת היחסים בין ישראל לעולם המוסלמי (אני מדגיש, לאו דווקא הערבי, אלא המוסלמי בכללותו).

אני מנסה לברר האם מדובר בפרובוקציה אליה כיוונו [[ממשלת ישראל ה-37]] או הרשות הפלסטינית, או גרוע מכך שניהם יחדיו. מה דעת המומחה?

למה אני שואל את זה? ובכן, לא ידוע לי על מקרה בהיסטוריה של מדינת ישראל בו המשטרה תקפה '''בתוך''' מסגד אל אקצא.

תודה. {{אלמ}}

# פנטים יהודים הודיעו על כוונתם להקריב חיה על הר הבית. הקרבה כזאת היא בגדר הפרה חמורה של הסטטוס קוו וניסיון לחדש את עבודת הקורבנות על הר הבית, מקום הנמצא בבעלות המוסלמים מזה דורות. הפנטים האלה מנסים זאת כל שנה והמשטרה מונעצת זאת מהם. השנה ממונה על המשטרה השר בן גביר, שסירב לקרוא להם להימנע מההקרבה. מכאן ראו המוסלמים סכנה לבלעדיות שלהם על הר הבית.
# איש דת מוסלמי, כנראה בעידוד חמאס, קרא למוסלמים להתאסף במסגד אל אקצא, כדי להגן עליו. מוסלמים רבים התאספו שם והכינו עצמם למאבק עם אבנים וכלים אחרים.
# לפי התקנות אסורה לינה במסגד והמשטרה נשלחה לפנות את המנסים להעביר את הלילה במסגד, הם התנגדו לפינוי ומכאן התחיל המאבק.

לסיכום, ממשלת ישראל לא נתנה הוראה לתקוף, אך התנהגות השר לביטחון פנים והפנטים משני הצדדים הובילו למאבק אלים מיותר ומזיק. אנחנו רגילים שהפנטים, משני הצדדים, מחפשים אמתלות להצית בערות, זה לא חדש, מה שחדש זה שיש לפחות שר אחד, שמעודד פעילות זאת. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 16:33, 8 באפריל 2023 (IDT)

:בטח שלא [[הרשות הפלסטינית]]. גורמים שונים ב{{ה|תנועה האיסלאמית}} (הפלג הצפוני, בתוך ארץ ישראל) או [[החמאס]] (מזרח ירושלים) הם חשודים יותר סבירים בארגון, אם היה כזה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:09, 9 באפריל 2023 (IDT)
::בלת"ק, מדובר בקונספציה הישראלית הקרויה "נא בעין". כשישראל לא פורצת למסגד הכל עובר בשלום, כשישראל לא נדחפת לחגיגות של מוסלמים לא קורה כלום. מאות מתפללים ישנים במסגד אל אקצא ומסתגרים שם, בחוץ בכל זאת נדחפים משיחיסטים יהודים, אבל בניגוד לקונספציה המשטרה לא פורצת פנימה והכל שקט. ככה עברו עלינו שני רמדאנים בממשלת השינוי. [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave]] - [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] &rlm; 10:52, 9 באפריל 2023 (IDT)

==טיעון הבריאה של אמנון יצחק==
אמנון יצחק מרבה לטעון בהרצאותיו טענה בנוסח זה:

{{ציטוט|יש שתי אפשרויות, או שנבראת או שבראת את עצמך; מוכרח שנבראת כי מי שלא קיים לא יכול לברוא את עצמו}}

בגרסה השנייה של הטיעון הוא אומר {{ציטוטון|מי שלא קיים לא צריך לברוא את עצמו}} אבל זה סתם סיבוך מיותר כי לא צריך לדבר דווקא על מושג ה"צורך".

אני אישית מבין שאין שתי אפשרויות, יש רק אפשרות אחת, שכל ישות, מלבד ישות נצחית, הותחלה להתקיים ("נבראה") איך שהוא.

מה חושב המומחה? תודה. {{אלמ}}
:ראה [[אבולוציה]]. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 18:38, 8 באפריל 2023 (IDT)
::אם קצת נתפלסף הטיעון שלו לא סותר שהמין האנושי התחיל להתקיים ("נברא") דרך אבולוציה. {{אלמ}}
:::נחמד ועונה לשאלה. בגישה אחרת, זה לא נכון שיש רק שתי אפשרויות. או שבראת את עצמך, או שנבראת על ידי מישהו אחר, או שהתפתחת באבולוציה, א שהיית קיים תמיד, או הרבה אפשרויות אחרות. הצבת רק שתי אפשרויות מתוך הרבה ובחירת האחת על ידי פסילת האחת היא כשל לוגי. לא מפתיע אצל כבוד הרב הגדול הגאון מרן אמנון יצחק שליט"א. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 20:50, 8 באפריל 2023 (IDT)
:ככל שידוע לי (מעדותה של אמי ז"ל) לא נבראתי ולא בראתי את עצמי. אני גם לא מכיר אף אחד שנברא או ברא את עצמו. כאשר כבר הפסוק הראשון בטיעון שקרי, אין צורך להמשיך הלאה.
:ייתכן שכוונת הטוען היא בעצם לטיעון שונה מאוד, לגבי היקום כולו שנברא או ברא את עצמו. אך למעשה גם איננו יודעים זאת, וייתכן בהחלט שגם היקום, כמו כל מה שאנחנו מכירים בתוכו, התפתח ממשהו שהיה קודם. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 10:13, 9 באפריל 2023 (IDT)
::אין בזה שום היגיון.
::נניח "לכל דבר יש בורא" => "יש שתי אפשרויות, או שנבראת או שבראת את עצמך" אבל לא "מוכרח שנבראת".
::נניח בנוסף "מי שלא קיים לא יכול לברוא את עצמו" => אין בורא.
::נניח שיש הוכחה לבורא => אמנון יצחק לא [[אמונה|מאמין]] בבורא. [[משתמש:ראש כרוב כבוש|ראש כרוב כבוש]] - [[שיחת משתמש:ראש כרוב כבוש|שיחה]] 12:25, 9 באפריל 2023 (IDT)
בנוסף למה שנאמר, הטענה "ברא את עצמו" היא לא יותר מאוסף מילים שיוצרים רצף נכון בלשנית, אבל לא חסר הגיון. שכן המושג "ברא" הוא פועל שאומר שגוף א' ביצע פעולה, שלאחריה גוף ב' התחיל להתקיים. "ברא את עצמו" לא יכול לקרות כלל, כי אילו גוף א' לא היה קיים לפני תחילת הבריאה, לא היה מי שיברא אותו. וכמובן זה שהדובר מציג שתי אפשרויות, ופוסל אחת על הסף זה טיעון חלש ביותר. זה גם אד איגנורנטיאם, וגם לוקה בחוסר הכרות עם עבודות בסיסיות של פילוסופים עתיקים ומודרניים. [[מיוחד:תרומות/2A10:8012:17:E643:3CB9:B403:95A7:E510|2A10:8012:17:E643:3CB9:B403:95A7:E510]] 12:57, 9 באפריל 2023 (IDT)
::: ראשית החיים, '''לא''' הגיע מתוך אבולוציה. אבולוציה היא כוח הורס שמאיץ את יצירת הסדר בקרב יצורים חיים - אם יש התאמה גדולה יותר של יצור א' (או יכולת ליצור יותר צאצים בריאים בעלי יכולת רביה בעצמם) - יש לו יתרון על פני יצור ב'. ההסבר לראשית החיים הוא מתוך מנגנון של [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99 ארגון עצמי] - מקרים נדירים בהם זרימה של אנרגיה חופשית בתוך מערכת גוררת הגדלה של הסדר במקום הפחתה שלו. הסבר נוסף - [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94 החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה]  
::: התפתחות דברים כמו יסודות כבדים ממימן או הווצרות כוכבי לכת במערכת השמש - לא נוצרו מאבולוציה אלה שוב - כתוצאה מתהליכים פיסיקליים שלפעמים יוצרים "סדר" (במובן לדוגמה שכוכב לכת הוא בעל אנטרופיה נמוכה יותר מאשר עננת אבק, השאלה איפה נמצא חלקיק חומר מסויים היא תמיד - במרחב כוכב הלכת, לעומת המצב של עננת אבק שבה חלקיק החומר יכול להתקיים בכל מקום, דבר מגיע להסברים של מכניקה סטטטטית ומידע והקשר שלהם לתרמודינמיקה) 
::: התפתחות היקום - קשה לדעת מה היה בראשית היקום. לדוגמה איך היתה זרימת הזמן שם? (שהרי מסה מרחב וזמן קשורים אחד בשני). 
::: הטיעון לפיו כל דבר מורכב מחייב דבר מורכב יותר שיבנה אותו הוא טיעון לא נכון. זהו טיעון נכון לגבי שעונים אבל לא נכון לגבי יצורים חיים. הטיעון הזה הוא טיעון רקורסיבי שלכאורה עוצר בישות מורכבת כלשהי המכונה "אלוהים" אבל נוצר קושי לוגי נוסף - אם הטיעון היה נכון היה נדרש הסבר לוגי לשאלה כיצר נוצר אלוהים (מי שלא קיים לא יכול לברוא את עצמו - כלומר גם אלוהים נברא). בשלב זה מבצעים תעלול לוגי נוסף ומכריזים שאלוהים נמצא מחוץ לחוקי הלוגיקה או העולם או הבנתנו וכו' - ובעצם יצרנו כאן הסבר ללא הסבר על ידי המצאת מושג (אלוהים) שאין לו בעצם משמעות מסויימת וברורה.  לעיון נוסף ממליץ על [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%99%D7%A9_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D%3F יש אלוהים?][[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] - [[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]] 15:30, 9 באפריל 2023 (IDT)

== בית הבראה לילדים בנוה-שאנן בחיפה ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אני מחפש פרטים אודות בית הבראה לילדים, או מוסד דומה, אשר פעל, ככל הנראה, בשכונת [[נוה שאנן (חיפה)|נוה-שאנן]] בחיפה, או בסמוך לה, בתחילת שנות ה-60 (אינני יודע מתי נסגר). אשמח לדעת את שמו ואת מקומו המדוייק. מקוה שמישהו כאן מכיר או שמע פרטים אודותיו. שבוע טוב, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:13, 8 באפריל 2023 (IDT)
:נראה שאתה מתכוון לבית ההבראה ברחוב פיארברג 9 בנווה שאנן שהוקם על ידי "מילד לילד" של עליזה שמעוני מ[[ארגון אמהות עובדות]]. בית ההבראה החל לפעול בשנת 1968 ושמו שונה ל"בית שמעוני". נראה שכיום נמצא בו מעון של נעמת [https://www.google.com/maps/place/%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%E2%80%AD/@32.7855716,35.0154725,18z/data=!3m1!4b1!4m6!3m5!1s0x151dbbd042f7907d:0xa3fec8a00eb8a123!8m2!3d32.7855716!4d35.01676!16s%2Fg%2F11fl0xtmmv ראה כאן במפה]. ראה את הכתבות הבאות מהעיתונות:
*{{דבר||בית־הבראה לילדים נזקקים ביזמת אא"ע בחיפה|19680624|117}}
*{{דבר||בית־הבראה לילדים - בחיפה|19680802|127}}
*{{למרחב|מרים גולדנברג|בית־החלמה לילדים - בחיפה|19680926|57}}
*{{למרחב|מאיר הראובני|ילדי הספר נופשים בחיפה|19691120|49}}
*{{דבר|עמוס כרמלי|הילדים לא הבינו: מדוע לא ישנים במקלטים?|19691125|47}}
*{{דבר|אריאלה ראובני|ימי הבראה בלי בומים|19700316|38}}
*{{דבר|מרים גורן|ילדי הספר שנפצעו מחלימים בבית הבראה יחיד מסוגו בארץ|19700622|141}}

הנה הודעה על המכרז להקמת המבנה:
*{{דבר||עירית חיפה|19661120|116}}

אחר כך יש כתבות על עליזה שמעוני. בזה שמשנת 1976 (8 שנים אחרי ההקמה) כתוב שהמוסד פעל כ-10 שנים:
*{{דבר||אחת מרבים|19760330|89}}
*{{דבר|עליזה שמעוני|קרן להנצחת זכר ילדים|19780406|153}}
*{{מעריב|מיכל מירון|עליזה שמעוני מלאך|19810107|165}}
*{{דבר|אהרן גבע|130 הילדים של עליזה שמעוני|19811026|86}}

האם מגיע ל[[עליזה שמעוני]] או ל[[בית שמעוני]] ערך? [[משתמש:יעקב|יעקב]] - [[שיחת משתמש:יעקב|שיחה]] 10:57, 9 באפריל 2023 (IDT)

==מה הופך אדם לפנאטי בהקשר מסוים?==
האם זה דחיית כל ביקורת על השקפת עולמו? האם זה חוסר היכולת להגיד משהו טוב על בעלי השקפת עולם יריבה? האם זה שני הדברים האלה יחדיו?

מה ההגדרה המקובלת?

תודה. {{אלמ}}

:לבושתנו, אין לנו עדיין [[פנאטיות]]. הכי קרוב זה [[פנאטיות דתית]] אבל בשביל זה פשוט אפשר לצפות בחדשות. [[משתמש:Lilijuros|לוגי]] ; [[שיחת משתמש:Lilijuros|שיחה]] 12:17, 9 באפריל 2023 (IDT)
:: הסבר אחד הוא הרעיון של [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A1%D7%92%D7%99%D7%93%D7%94 סגידה]  - הערצה ללא גבול של משהו (דת , מנהיג, אידאולוגיה) - ברמה שתרגום לתקיפה והכחשת עובדות מצד מי שמנסה לערער על הנושא. כמו כן פנאטיות בימנו מלווה ב [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%A9%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%A2 הכחשת מדע]] בו בזמן שאותו אדם משתמש במדע בהקשרים אחרים (נניח כדי לפתח נשק או לשם פיתוח תרופות) אבל מתנגד לשיטה המדעית כאשר היא מערערת אמונות שלו (דוגמה לזה אצל דתיים קיצוניים, אצל הקומוניסטים, הנאצים) - כלומר סוג של "פצלת". 
:: הסבר דומה נוגע למושג "קדושה" כפי שהוא מוגדר בספר [[סלמון הספק]]- אוסף של רעיונות שאסור לערער עליהם. מדוע [[טאבו (סוציולוגיה)|אסור לערער]] ? -פשוט ככה - החלנו שאסור וזהו. פנאטיות הולכת יד ביד עם הגדרת הטאבו כדבר שהוא בגדר [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A4%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94 פשע מחשבה] 
:: ההפך מן הפנאטיות היא א. מתינות (אני חושב משהו אבל אין לדון בחומרה אנשים אחרים שחושבים אחרת) ב. [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA נכונות להודות בבורות] - להגיד - יש שאלות שאנו לא יודעים לענות אליהם - כיצד לדעתך כדאי לחפש להן תשובות? [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] - [[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]] 15:46, 9 באפריל 2023 (IDT) 
:::רק הערה: אלו <u>הפירושים</u> למונח 'פאנט', לא מה עושה אדם לפאנט. המונח מתחלף עם [[קיצוניות ורדיקליזם|קיצוני]] ו[[קיצוניות ורדיקליזם|רדיקלי]], אבל משמש גם להגכחת הגורם 'הפאנט' (בדרך כלל [[פנאטיות דתית|דתי]]). [[משתמש:איש עיטי|איש עיטי]] - [[שיחת משתמש:איש עיטי|הבה נשיחה]] - [[ש:רפורמת לוין|הבה נריבה]] 21:09, 9 באפריל 2023 (IDT)
:::: המוסר הוא דבר אוניברסלי שטבוע ברוב האנשים (למעט פסיכופטים) אבל בכל תרבות יש פרשנות שלה לשאלה מה זה מוסרי. בחברות מסויימות אפשר לשכנע אנשים שמה שמוסרי לעשות הוא לדבוק באמונות מסויימות, גם אם זה כרוך באלימות מול קבוצות מסויימות. שילוב של חינוך, סביבה חברתית, תעמולה וצנזורה שמציגים את העולם בצורה מסויימת. ככה תמכו מיליונים בתרבויות שונות ברצח עם בשם הדת, בעבדות של שחורים (והתייחסות אליהם כאל רכוש) בשם צידוקים דתיים ואו גזעניים, בטרור בלתי פוסק של המדינה (לרבות הלשנה על חברים ובני משפחה) במשטר הסובייטי של סטאלין. בתוך זה יש אנשים שיותר מתנגדים (לפעמים תוך כדי סיכון עצמי) או זורמים עם השלטונות ועם האלימות. בין היתר בגלל שאלה כמה זה תורם להרגשה טובה של ערך עצמי (למול מקורות אחרים של ערך עצמי וזהות - נניח אמפתיה לבני אדם אחרים). כמו כן ראו ניסויים בתחומים של [[פסיכולוגיה חברתית]] [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] - [[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]] 21:38, 9 באפריל 2023 (IDT)
:::::? (אמת ונכון, אבל מה זה קשור לכאן?) [[משתמש:איש עיטי|איש עיטי]] - [[שיחת משתמש:איש עיטי|הבה נשיחה]] - [[ש:רפורמת לוין|הבה נריבה]] 12:53, 10 באפריל 2023 (IDT)

==עקרונות מדעיים מודרניים==
האם זה נכון שכל מדען עובד עם [[עיקרון הסיבתיות]], [[חוק הסתירה]] ו[[עיקרון ההפרכה]]?

האם יש עוד כללים וחוקים המשותפים כביכול לכל המדענים?

תודה. {{אלמ}}

:ע"ע [[המתודה המדעית]]. מניסיוני כמדען, כל העקרונות שהזכרת הם פילוסופיים יותר מאשר נוגעים לעבודתו הממשית של המדען. 
:סיבתיות: מרבית המדענים מחפשים קשרים סיבתיים בגלל שהם שימושיים, אך כמעט כולם (למשל כל מי שמשתמש ב[[בדיקת השערות]]) מניחים שקיים בתופעות גם מרכיב [[אקראי]]. ישנה אמנם טענה פילוסופית שאקראיות מייצגת רק את חוסר הידע שלנו בנוגע לסיבות, אך טענה זו לא נתמכת דווקא [[מכניקת הקוונטים|בתאוריה המדעית המתקדמת ביותר]] כיום.
:חוק הסתירה: מדענים אכן משתמשים בו, אבל השימושיות שלו מוגבלת כי לעתים קרובות מסתבר שתי אפשרויות שלדעתנו סותרות זו את זו, בעצם לא סותרות. 
:עיקרון ההפרכה: עיקרון שנוסח ע"י פילוסוף, ובאופן מעשי מדענים ממעטים ליישם אותו בעבודתם אפילו כשהם מסכימים איתו עקרונית. ע"ע [[השיטה המדעית#השיטה המדעית בפילוסופיה של המדע החל מהמאה העשרים]] ו[[המבנה של מהפכות מדעיות]]. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 11:03, 9 באפריל 2023 (IDT)
:: בערך מתודה מדעית מוזכר הנושא של ביקורת עמיתים והוא דבר שמאפיין עבודות מדעיות ומאפיין אותם משיטות אחרות לצבירת ידע (מאמרים בירחונים לא מדעיים, מאמרים בדת, עיתונות פופלארית). חשוב גם היבט לפיו יש דיון מנומס ללא אד הומינם. 
:: חשדנות או פקפוק בעדויות כמו מעשי ניסים, או טיעונים כמו "פעם מישהו חשוב פעם אמר"  כמו גם "מדען חשוב אמר" - יתכן ואפילו סביר שמדען מהעבר טעה. (להבדיל מדת לדוגמה)  
:: עקרון חשוב קיים מאז [[מרן מרסן]] והיא פרסום של הממצאים בצורה פומבית בשיטה מסודרת (כך שאחרים יוכלו לשחזר מה שעשית). 
:: שימוש בניסוי מדעי ותצפית מדעית. (להבדיל מפילוסופיה, דת) 
:: עקרונות נוספים מפורטים בספר [[https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%97%D7%93%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D החדווה שבגילוי דברים] של פיינמן לדוגמה "אסור לדעת את התשובה לשאלה כלשהי מראש " או  לאסוף כמה שיותר ראיות ולנסות שראיות אלה יהיו עקביות מבחינה לוגית זו עם זו. לחבר כמה דברים אחד עם השני ולנסות לברר האם הם עקביים. ככל שמצליחים לחבר יותר רעיונות אחד לשני כך שיהיו עקביים כך המצב טוב יותר." או העקרון שבו אתה אומר להציג לא רק דברים שמתסדרים עם התזה שלך אלה גם דברים שמפריעים לתזה הזו. 
:: עקביות בין הסברים שונים, מחקרים שונים תחומי מחקר שונים - לדוגמה עקביות הולכת וגדלה בין חוקרים מתחמומים שונים בשאלה מהי מהירות האור (בין אסטרונממים לבין פיזיקאים שמדדו את הדבר בשיטות שונות) - עקביות בין ענפים שונים של המדע בשאלה מה גילו של כדור הארץ \ מע' השמש (הסברים של גאולוגיה , ביולוגיה, פיזיקה בהקשרים של רדיואטקיביות וכן פיזיקה גרעינית ביחס לשמש) עקביות בין תחומי מדע שונים (התאמה בהסברים של ביולוגיה מודרנית על תאוריות יסודיות יותר מתחומי פיזיקה, כימיה, סטטיסטיקה), התבססות חקר מודרני של היסטוריה על תחומים כמו ביולוגיה , רדיולוגיה, אריכאולוגיה, גנטיקה וכו')  [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] - [[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]] 16:09, 9 באפריל 2023 (IDT)

== עת שאיבת מים בעת העתיקה ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בספר בראשית, בתיאור שליחות העבד להביא אשה ליצחק נאמר: 
:וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם '''לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת'''. 
'לעת ערב', כך אני מבקש להניח, אין הכוונה לערב ממש. שכן מה ההיגיון לשאוב מים בחשכה. אלא הכוונה סמוך לערב. אולי מה שאנו קוראים שעות אחר הצהריים. אילו מקורות מתארים את נושא שאיבת מים בעת העתיקה? תודה לעונים, [[משתמש:טל ומטר|טל ומטר]] - [[שיחת משתמש:טל ומטר|שיחה]] 11:20, 9 באפריל 2023 (IDT)
: בספר בראשית, כמה פרקים מאוחר יותר כתוב וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ - כלומר שהשקית הצאן נעשית מוקדם בייום. בנוסף, בספר שמואל כתוב הֵמָּה עֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם וַיֹּאמְרוּ לָהֶן הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה, ובהמשך הנערות אומרות לשאול שיש רואה (שמואל) בעיר, ושימהרו לעיר - כי העם לא אוכל עד ששמואל יזבח זבח, ולכן הגיוני שמדובר בשלב מוקדם יותר ביום. לי נשמע הגיוני שהיו יוצאים לשאוב פעמיים ביום - פעם בבוקר ופעם בערב, ונראה שכך סוברים המפרשים על הפסוק שהבאת: 
::*"נוהג זה של שאיבת מים על ידי הנערות לעת ערב מצינו גם מאוחר יותר; השווה שמואל א ט׳:י״א. ולדברי נוסעים במזרח קיים נוהג זה גם כיום." [[רד"צ הופמן]]. 
::*"הנשים הממלאות מים ומוליכות לצורך סעודת ערבית" [[שכל טוב]]. 
::*"ושהיה זה לעת ערב שהוא עת צאת השואבות ואמר זה לפי שהנשים השואבות מים לא ישאבום כאשר השמש זרחה על המים כי הם אז מתחממים מאד גם שיהיה לנשים טורח גדול ללכת עם משא המים בהיות השמש בגבורתו ולכן ישאבו המים אם בבקר קודם שהשמש יצא על הארץ או לעת ערב אחרי שקיעתו." [[אברבנאל]].
:מלבד זאת, אני תוהה מהו טווח השנים של העת העתיקה אליו אתה מתכוון - הרי ככל שהולכים רחוק יותר, כך המקורות מתמעטים..

==עניין בהוראת אנגלית שלא מצאתי עליו כאן ערך==
העניין הזה קשור להוראת אנגלית בעיקר לדוברי עברית כשפת אם ואינני יודע עד כמה הוא קשור להוראת אנגלית לדוברי שפות אחרות כשפת אם.

ישנן מילים באנגלית אשר מבחינת הצליל נשמעות מהן האותיות D ו-J בסמיכות ואשר דוברי עברית נוטים להפוך את צליל ה-J שבהם ל G.

* דיג'יטל (Digital)
* סטראטג'י (Strategy)
* טראג'די (Tragedy)
* דיודיליג'נס (Due-diligence)
* רג'יסטרי (Registry)

אפשר לבטא מילים אלה יותר בקלות אם מפרקים אותן לרכיביהן ומבטאים כל רכיב בנפרד ''כפי שהוא נשמע'' בפרקי זמן שונים, למשל:

* Diji-tal
* Stra------De------jy
* Tra---je---dy
* Due---Dilijence
* rej---ist---ry

זה כמובן לצורך הוראת ההיגוי בלבד כי הרי המילים לא נכתבות כך באנגלית.

האם יש פה ערך או פרק בערך שמרחיב על זה ונותן עוד דוגמאות?

תודה. {{אלמ}}

:נשמע לי שהתופעה הזו נגרמת מחוסר חוסר הידיעה של איך האשכולים gi, ge, gy פועלים באנגלית ומהעובדה שהמקבילות למילים בעברית כולן מתועתקות כ-'ג' בעברית. נסה אולי את הערך English phonology {{אנ|English phonology}} באנגלית. [[משתמש:Lilijuros|לוגי]] ; [[שיחת משתמש:Lilijuros|שיחה]] 12:13, 9 באפריל 2023 (IDT)

== פלשתינה א"י בחותמת דואר ==

{{מצב|חדש}}<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם חותמות דואר שבהן כתוב 'פלשתינה א"י' היו בשימוש כבר בתקופה העותמנית, או שזה הופיע רק עם המנדט הבריטי? [[מיוחד:תרומות/109.67.65.229|109.67.65.229]] 10:19, 10 באפריל 2023 (IDT)

:לשם [[פלשתינה]] / [[פלסטין]] לא הייתה משמעות רשמית בתקופה העותומנית. [[המנדט]] ניתן לבריטים על „פלסטינה״ (Palestine) ומכאן זה הפך להיות שם רשמי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:19, 10 באפריל 2023 (IDT)

==הלקוח תמיד צודק==
באופן כללי זה נכון, הלקוח תמיד צודק.

ייתכנו מקרי קיצון נדירים בהם הלקוח לא צודק אלא משקר ואולי גם על הדרך מקלל (וגם מצולם ומוקלט).

סביר להניח כי לקוח רוצה להנות ולא לשקר ואפשר לזהות שלקוח לא משקר אם הוא נראה נסער, במיוחד ליד בני משפחתו.

במקרים מסוימים ראוי לפצות לקוח על טענה מוצדקת.

יש פה ערך שמסביר על זה ונותן דוגמאות? מישהו כאן עם ידע רחב מספיק על התנהגות צרכנים כדי לכתוב ערך בסיסי בנושא? תודה. {{אלמ}}

==ניסיון==
שלום, אני לא מצאתי ערך כאן שמסביר על המונח ניסיון שהוא מונח בסיסי בכלכלה (בעלי עסק צריכים ניסיון, שאותו למשל רכשו בלימודים טכניים) וכן הוא גם מונח בסיסי במדע.

בבחינה המדעית יש פה את הערך [[אמפיריציזם]] אבל זה לא מסביר כללית על המושג. חסרה גם התייחסות למונח מבחינת פסיכולוגיה (נפש ותודעה). גם אין דף פירושונים.

כמו כן, אשמח לדעת מה המומחה חושב על ההגדרה הכללית הבאה, שאולי תבסס כתיבת ערך כזה:

{{ציטוט|
המונח ניסיון משמש לתאר ידע שהושג בכל דרך שאיננה תאורטית (עם חריג אפשרי בתחום מתמטיקה).{{ש}}
המונח ניסיון מקצועי משמש לתאר ידע נרחב ומדויק, המשקף שניים או יותר "תבניות מקרה" (case patterns) בתחום עיסוק מסוים.
}}

תודה. {{אלמ}}

:בערך חצי שעה אחרי פרסום פנייה זו [[משתמש:דוד שי]] יצר את הקצרמר [[ניסיון]]. {{אלמ}}
: מתמטיקה חריגה בכך שהיא אינה אמפירית, כלומר אינה תלויה ב'''ניסוי'''. המתמטיקאי, כמקרה פרטי של אדם, צובר '''ניסיון''' ככל אדם אחר. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:57, 10 באפריל 2023 (IDT)

==ביקורת על הויקיפדיות השונות לפיה הערכים בהן ארוכים מדי==
אני חושב שכולם כאן נתקלו בתופעה של "ערך ארוך מדי".

לפי דעתי זאת בעיה של ממש. האם יש כאן ערך או פרק על ערך העוסק בביקורת ספציפית זו ומציע פתרונות? תודה. {{אלמ}}
: אין ביקורת כזו ב[[ביקורת על ויקיפדיה]]. בתחילת כל ערך יש פתיח שמתמצת את הערך לכמה פסקאות כך שלדעתי אין בזה בעיה. [[משתמש:עמד|עמד]] <small>([[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/עמד|תרומות]])</small> • י"ט בניסן ה'תשפ"ג • 16:51, 10 באפריל 2023 (IDT)
::ואם הפתיח לא כולל את המידע הרלוונטי? ואם הפתיח חסר מקורות? ואם הפתיח בעצמו ארוך מדי? ואם הפתיח בעצמו לא כתוב טוב? ואם מצד אחד הפתיח עצמו קצר מדי ונותן תחושת החמצה ומצד שני הערך ארוך מדי ונותן תחושת [[עומס מידע]]? אני לא שואל שאלות אלה כדי שתענה לי אלא כדי להשיב בשאלות רטוריות המציגות את הבעיה שבפשוט להניח שיקראו את הפתיח והכל בסדר. {{אלמ}}
:::אפשר אולי לתקן, או לפחות להעיר על כך בדף השיחה של הפרק. יכולים להיות מקרים של ערכים הם ארוכים מדי כי יש בהם תוכן מיותר. או של ערכים שהם ארוכים מדי ועדיף להפריד חלק מהתוכן לערך משנה.
:::לפתיח, אגב, לא צריכים להיות מקורות. אבל הוא צריך להתבסס כולו על תוכן הערך. להפך: אם יש למידע שבו מקורות ישירים, זה מעלה חשד שהוא לא מסכם את תוכן הערך אלא מכיל מידע שלא נמצא בשאר הערך. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:29, 11 באפריל 2023 (IDT)
::::לפתיח לא אמורות להיות מקורות? זה מאד חדש לי. אפשר עוד הסבר? {{אלמ}}
:: אתה טועה - ערכים ארוכים הם בעיה מאוד גדולה.<br>לדעתי הדבר הראשון שיגרום לוויקיפדיה להיות "אתר של פעם", אפילו בעתיד הקרוב - הוא האריכות של הערכים.<br>אם ערך ארוך מדי יש לפצלו. עשיתי זאת בעבר עם [[מצעדי גאווה בישראל]] ו[[מצעדי גאווה בעולם]] ואני מצפה שגם אחרים יעשו את זה.<br>ערכים ארוכים מדי מרחיקים קוראים פוטנציאלים מהאתר אפילו לצמיתות לתוך אתרים אחרים (לפעמים גם הפתיח ארוך מדי). [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 17:02, 11 באפריל 2023 (IDT)
:אני מציע להתייחס לערכים שונים בקני מידה שונים. יש ערכים שמטבעם צריכים להיות קצרים ואחרים אמורים להיות ארוכים. [[היסטוריה של אירופה]] צריך להיות ערך ארוך, אפילו שיש בו הפניות לערכים מורחבים, לעומת זאת [[צומת בית הערבה]] מטבעו יהיה קצר, אולי אפילו קצר מאוד. מה שחשוב בערכים גדולים זה שלא יהיה בהם תוכן חסר חשיבות ושיהיו מסודרים פרקים-פרקים, כך שהקורא יוכל לגשת למה שמעניין אותו מבלי להיות חייב לקרוא את כל הערך. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 17:21, 11 באפריל 2023 (IDT)