הצגת המקור של הדף "Testwiki:הכה את המומחה/ארכיון 244"

{{ארכיון הכה את המומחה}}

== מי אני ומה שמי? ==

לפי הערך בוויקיגרמנית, השחקן [[:de:Fred Düren|Fred Düren]] התגייר, הוסמך(?) כרב ועלה לארץ. מי יכול לברר מה שמו העברי? [[משתמש:דניאל צבי|דניאל צבי]] • [[שיחת משתמש:דניאל צבי|שיחה]] 17:18, י"ט בניסן ה'תשע"ה (8.04.15)
:{{ltr|1988 durfte Düren die Koffern packen. Seitdem lebte er als Rabbiner in Jerusalem. Klein und fein: ohne Fahrrad, Auto und Hund. Dreimal am Tag ging der Mann, der in Defa-Filmen wie „Goya“ und „Levins Mühle“ zu sehen war, in den Gottesdienst. „Es war meine Einsicht“, sagte er, „meine Entscheidung.“}}  [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 17:51, 8 באפריל 2015 (IDT)
::סליחה, איפה יש כאן תשובה לשאלה? [[משתמש:דניאל צבי|דניאל צבי]] • [[שיחת משתמש:דניאל צבי|שיחה]] 19:40, כ"ד בניסן ה'תשע"ה (13.04.15)

== מתי נוהגים טייסי חיה"א לפתוח שמפניה? ==

בתמונה שבראש הערך [[ג'ו אלון]] נראה הטייס בסרבל טיסה (?) כשהוא עומד לפתוח בקבוק שמפניה. הכיתוב: ג'ו אלון לאחר טיסה. - האם זה מנהג רווח? או מיוחד למקרים כמו הפלת מטוס אויב (מה שתקוע בזכרוני משום מה)? [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 17:32, 8 באפריל 2015 (IDT)
:* כשהם שמחים
:* כשהם לא בכוננות
:* כשהם לא בתורנות
:* כשיש להם בקבוק שמפניה בהישג יד 
:* "באירועים יחידתיים, המאושרים על ידי מפקד היחידה, שדרגתו אל"ם, לפחות, כאשר הגשת משקאות משכרים אושרה על ידו במפורש" - [http://www.start-over.co.il/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%95%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%96%D7%A8/43-%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9D.html פ"מ 33.0220 משטר מחנה - משקאות משכרים] 
:* כשהרס"ר לא בסביבה
:* כשהרס"ר בסביבה, וכבר שתה כוסות שמפניה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 20:38, 11 באפריל 2015 (IDT)
::[[משתמש:דוד שי|דוד רחימאי]], רק עכשיו שמתי לב שבחרת לנחש כאן עבורי... {{חיוך}}. תודה לך. פתיחת בקבוק שמפניה היא מסורת טקסית באירועים שונים, לכן שאלתי. זה לא כמו לפתוח פחית אקסל. מכאן הייתה השאלה. זכור לי אסון בו איבד מישהו עין באירוע פתיחת שמפניה אחרי הפלת מטוס, אבל אני לא מצליח למצוא את המידע. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 23:02, 15 באפריל 2015 (IDT)

== לטינית במאמרים מדעיים ==

אני שם לב שבמאמרים מדעיים כל הזמן שוזרים מונחים לטיניים, כמו ab initio , a priori, et. al., in situ, i.e.,etc. למה זה? [[מיוחד:תרומות/79.177.127.195|79.177.127.195]] 11:25, 9 באפריל 2015 (IDT)
:הלטינית היא שפת-האם, ערש המדעים של העת החדשה. היא הייתה שפת הכתיבה והדיבור באקדמיות הראשונות בהיסטוריה שפעלו במתכונת המוכרת לנו. גם לאחר נטישת הלטינית כשפת היומיום באירופה, המשיכו להשתמש בה במשך שנים כשפה אוניברסלית בתחומי המדע, המשפט ועוד. כנראה זו הסיבה. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 12:46, 9 באפריל 2015 (IDT)
::לדעתי זה בעיקר כדי להתבדל מהשפה הפשוטה המוכרת והשמישה ולהעלות רמה אחת לשפה גבוהה יותר / משלב לשוני גבוה. אותו הסבר מתאים גם לשימוש הלועזי בשפה האקדמית בארץ בתוך מאמרים אקדמיים. [[מיוחד:תרומות/149.78.253.71|149.78.253.71]] 12:13, 11 באפריל 2015 (IDT)
:::ההסבר של ביקורת הוא הנכון. עד היום מלמדים לטינית בכמה אוניברסיטאות כקורס חובה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 12:33, 11 באפריל 2015 (IDT)
חלק מהדוגמאות שהביא השואל האלמוני הם באנגלית ממש (לא רק בכתיבה מדעית :  ie etc a priori בברכה «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 12:47, 11 באפריל 2015 (IDT)
: יתכן שהם הגיעו לאנגלית דרך מאמרים מדעים. לא יודע אם בתוקפת שייקספיר היה באנגלית "a priori" ו" etc".{{כ}} ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 12:54, 11 באפריל 2015 (IDT)
:בנוסף לנאמר - פרסום מינים חדשים בבוטניקה לדוגמה, מחייב גם תיאור של המין בלטינית, שמשמשת מעין 'לינגואה פרנקה' בתחום, ואני מתאר לעצמי שגם בתחומים נוספים. [[משתמש:אוריה אורן|אוריה אורן]] - [[שיחת משתמש:אוריה אורן|שיחה]] 19:24, 11 באפריל 2015 (IDT)
:דרך אגב, בברית המועצות כל הרופאים חייבים לדעת לטינית על בוריה, כי כל הניירת (לפני עידן המחשב) היא רק בלטינית חובה - תיקים רפואיים, מרשמים לבית מרקחת וכו... ככל שאני יודע (לא חותם על זה), כדי שהחולים לא יבינו. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 16:01, 12 באפריל 2015 (IDT)

== [[רב האי]] על ספר [[שיעור קומה]] ==

שלום. בערך על הספר שיעור קומה כתוב שרב האי כתב שאין להבינו כפשוטו וכי יש בו סודות עמוקים. עוד כתוב, שהדבר מופיע 'באיגרת'. רציתי לדעת אם אפשר באיזו איגרת מדובר והיכן ניתן למצוא אותה. תודה! [[מיוחד:תרומות/37.60.41.216|37.60.41.216]] 13:08, 9 באפריל 2015 (IDT)
:(http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=981207&forum_id=1364)
::[http://www.josephdan.com/hebrew/sod.asp?cat=19]
:::ראה פרק שביעי בספר שבקישור השני. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 14:08, 9 באפריל 2015 (IDT)

== מה פירוש המילה 'מו'? ==

מה פירוש המילה 'מו', כמו בביטוי "במו עיניי"? --[[מיוחד:תרומות/84.228.5.34|84.228.5.34]] 13:10, 9 באפריל 2015 (IDT)
:צורה מליצית של "ב-" / "בתוך"
היא למעשה מקבילה ל־"כ-"<-->"כמו", רק שזו האחרונה היא נפוצה..
מבחינה אטימולוגית המילה נבעה מ־"ב+מה", בדומה ל-"כמו" אשר נבעה מ־"כ+מה"

המקור הוא מישעיה:
"כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במו מדמנה" (ישעיהו כ"ה י')  [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 13:38, 9 באפריל 2015 (IDT)

אין לי ויכוח עם המקורות, אבל כפי שאנ מבינה את הביטוי בעברית המודרנית, הוא ב"ידיו/עיניו הוא", "בעצם ידיו". הפירוש "כמו" או "בתוך" איננו מתאים לשימוש שעושים במילה כיום. "במו עיני ראיתי" - "בתוך עיני ראיתי"? לא סביר. אולי "בעיני ממש".[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 20:05, 11 באפריל 2015 (IDT)
:צודקת [[משתמש:שלומית קדם|שלומית]], הדוגמה שהובאה לעיל מישעיהו מדברת על קריא וכתיב של המילה "מים" וכמובן שמדובר במי מדמנה. הדוגמה המתאימה היא מאיוב: אֲאַמִּצְכֶם בְּמוֹ-פִי; וְנִיד שְׂפָתַי יַחְשֹׂךְ." במו=בעצם. [[משתמש:slav4|ברכות  אריאל פ. (slav4)]] • [[שיחת משתמש:slav4|דף שיחה]] 19:25, 17 באפריל 2015 (IDT)

== מה אפשר לעשות בתל אביב ביום העצמאות? ==

אם אני נמצא באזור אוניברסיטת תל-אביב ביום העצמאות, מה ניתן לעשות באיזור? איפה ניתן לראות איזה פירסום של אירועים שצפויים להיות בעיר ביום הזה? הכי טוב תושבה עם קישור וללא אמירות בסגנון "זה תל אביב! יש פה הכל!". [[מיוחד:תרומות/79.177.127.195|79.177.127.195]] 17:59, 10 באפריל 2015 (IDT)

== מה הקשר בין ירוק לאיסלאם? ==

נדמה שלצבע הירוק יש הזדהות עם האיסלאם יותר מכל צבע אחר, נכון? א"כ מדוע? האם יש צבע/ים השנוא על האיסלאם או נוגד אותו כביכול? הנושא של הצבעים באיסלאם מסקרן ואשמח לקבל עליו מידע. [[מיוחד:תרומות/149.78.253.71|149.78.253.71]] 12:11, 11 באפריל 2015 (IDT)
:נראה לי די אקראי, כמו האדום של הקומוניסטים. חוץ אם אני לא טועה, אצל השיעים זה צהוב, למרות שאולי בעצם זה תקף רק לגבי חזבאללה. אגב שים לב שאצל דאעש זה בכלל שחור... עזוב, אל תחפש איזה קשר עמוק ומשכנע... רוב הסיכויים שאלה צבעים אקראיים לחלוטין (גם אם בדיעבד מישהו המציא איזשהו הסבר).--[[מיוחד:תרומות/79.178.55.170|79.178.55.170]] 13:26, 11 באפריל 2015 (IDT)
::The Prophet (peace and blessings be upon him and his family) said that Allah will dress him in a green garment on the Day of Judgment as per his words: "When people are resurrected on the Day of Judgment, my community [ummah] and I will stand on top of a hill. Allah Most Exalted will dress me in a green garment and permit me to supplicate Him with whatever I wish. This is the praiseworthy position [al-Maqam al-Mahmoud]" [Recorded by Imam Ahmed).
בספרות האיסלמית שנוספה לקוראן מופיע קטע בו מוחמד אומר שביום הדין הוא יולבש ירוק על ידי אללה. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 13:37, 11 באפריל 2015 (IDT)
:::ירוק הוא הצבע המסורתי של האסלאם. למשל: רוב המסגדים בארץ מוארים בצבע ירוק. מול הצבע הירוק ישנו הצבע הכחול (או טורקיז) שהוא הצבע של השד (ג'ין) לפי המסורת המוסלמית. לרוב הקמעות של המוסלמים (ושל יהודים יוצאי ארצות האסלאם) צבע כחול או טורקיז, בשל כך.{{לא חתם||אלמ}}

== בית על סובארו ==

חבר שלי טוען בתוקף כי ראה סובארו משנע [[מבנה יביל]]. האם הדבר ייתכן? [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 13:54, 11 באפריל 2015 (IDT)
:[[:en:Subaru Baja]] אבל די ברור שעם טריילר מתאים גם סובארו פרייבט יכולה לשנע מבנה יביל. יש מלא ביטויים שמתארים את הרעיון הזה: "במלחמה, גם מטאטא יורה", "עם קצת רצון וקצת יכולת, גם פיל עם תרנגולת..." וכו'. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  20:29, 11 באפריל 2015 (IDT)
::הכוונה היתה לסובארו פרטית מהסוג שהיה נפוץ בכבישי ארצנו בשנות השמונים והתשעים. [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 23:25, 11 באפריל 2015 (IDT)
:::מצד אחד, יש את הסרטון המשעשע בו [[רנו 5]] מובילה (נגיד) קראוון. מצד שני - לסובארו הנ"ל היו למיטב זכרוני 74 כ"ס, מה שמאפשר גרירת קצת יותר מחצי טון. אני לא בטוח, אבל נראה לי שמבבנה יביל שוקל הרבה יותר. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 00:44, 12 באפריל 2015 (IDT)
:כותרת השאלה היא "בית על סובארו" אך גוף השאלה מדבר על גרירת מבנה יביל. אם מתפשרים קצת על המכונית ועל ההגדרה של בית, אפשר לקבל משהו כמו [http://tinyhousetalk.com/micro-cabin-for-truck/ זה] ואולי גם [http://tinyhouseblog.com/stick-built/roberts-tiny-truck-house/ זה]. אבל אני רוצה לשאול משהו קצת שונה. מה מפריע ל[[רנו 4]] לגרור יביל? או אם נקצין את זה, מה מפריע לרנו 4 לגרור נגרר של משאית? ברור שהמנוע חלש ולכן התאוצה תהיה נמוכה. כלומר, ייקח לו זמן להגיע למהירות, וגרוע מכך: ייקח לו זמן לבלום. אבל בהנחה שהוא יכול לתכנן כל עצירה ממרחק של קילומטר (או כמה שזה לא יהיה), אילו עוד בעיות יהיו? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:37, 12 באפריל 2015 (IDT)
::על מנת להתחיל את התנועה עליך להפעיל כוח פרופורציונלי למשקל הנגרר (על מנת לעבור מחיכוך סטטי לחיכוך גלילה/דינמי). בבירור לרנו 4 לא יהיה די כוח לכך.
::גם על מנת לקיים תנועה יש להפעיל כוח גדול מכוח החיכוך, ושוב, כוח החיכוך פרופורציונלי למשקל.
::אחרון חביב, בעלייה הנגרר ימשוך לאחור. זה ייגמר רע, כמו בסרטון עם הרנו 5. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 19:44, 12 באפריל 2015 (IDT)
אוקיי, נכנסתי לקישורים החיצוניים בערך [[מבנה יביל]] ושלחתי מייל לאחת החברות המתמחות בשינועם. תשובת הנציג: "לא, לא ניתן להוביל ברכב פרטי זה לא מוצר שלשים על הגג ולנסוע. בית שוקל בממוצע 350 קג למר. יושב על יסודות ומשונע על גבי משאיות עם מנוף". נראה שהחבר הזַה. תודה לכל העונים. אילן, אני לא מכיר את הסרטון, יש לך לינק? [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 19:56, 12 באפריל 2015 (IDT)
:[https://www.youtube.com/watch?v=0Kl3ErZpjj8 תוצאת החיפוש הראשונה] מחיפוש "renault 5" caravan °°°°°° [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 20:02, 12 באפריל 2015 (IDT)
::הלינק מראה לנו שרנו 5 יכולה לגרור קראוון. זה כנראה לא רעיון טוב (כפי שמסכימים בחברה המדוברת), אבל דווקא נראה שבתנאים מסויימים זה אפשרי. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  20:13, 12 באפריל 2015 (IDT)
:::*עד כדי עלייה. ברור לך שהחבר של השואל לא ראה שום דבר כזה, כן? זה גם לא מעשי לשום טיול סביר. אפילו בכביש 6 יש עליות, ובכל מקרה המנוע של הרנו המסכנה התאמץ באופן שלא ברור אם יעמוד בו לאורך זמן. אף אדם סביר לא ינסה. (לגבי אנשים לא סבירים כבר ראינו). [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 07:06, 13 באפריל 2015 (IDT)
:[https://youtu.be/-BNMvBnm14o "בית" על חיפושית] [[משתמש:שפם אדום|שפם אדום]] - [[שיחת משתמש:שפם אדום|שיחה]] 00:56, 15 באפריל 2015 (IDT)

== פצועים סורים ==

שמעתי שהפצועים הסורים שמקבלים טיפול בחינם בבתי חולים בישראל בעצם משמשים כמקורות מודיעין. עד כמה זה סביר? ואם זה נכון, האם באמת יש ערך פרקטי למידע שהם מספקים?--[[מיוחד:תרומות/79.178.55.170|79.178.55.170]] 20:15, 11 באפריל 2015 (IDT)

:אין לנו ערך על זה, אבל בנוגע לעצם התופעה - [http://lmgtfy.com/?q=%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C ראה כאן]. בברכה, דני. [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    18:42, 1 במאי 2015 (IDT)

== מאיפה השימוש בטבלאות במונח טבלאות גידוד ==

ביקרתי ב-[[חוף דור-הבונים]] וראיתי שם שלט הסבר אודות [[טבלת גידוד|טבלאות גידוד]] והתרגום לאנגלית "Abrasion platform". אז אחרי בדיקה למדתי שגידוד זה המונח הגאולוגי הנכון (ראו [[שחיקה (גאולוגיה)]])
, אבל עדיין לא ברור לי למה בעברית נעשה שימוש במילה טבלה כתרגום לפלטפורמה. כאשר במקרה זה מדובר במשטח ישר שנוצר כתוצאה מהגידוד (ולכן פלטפורמה באנגלית זה הסבר מדוייק). המינוח מצוי גם בדפי ההסבר של רשות הטבע והגנים כך שזה לא טעות בשלט. תודה. [[משתמש:Liorkaplan|קפלן]] - [[שיחת משתמש:Liorkaplan|שיחה]] 01:59, 12 באפריל 2015 (IDT)
:בדיקה במילון מראה שטבלה איננה רק במשמעות המתוארת אצלנו בערך [[טבלה]], אלא גם לוח שטוח, ומשמעות זו תואמת את המהות הגאולוגית. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:23, 12 באפריל 2015 (IDT)
::כמו טבלת שוקולד. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  12:58, 12 באפריל 2015 (IDT)
::: טבלת שוקולד זה כי היא נראית ממש כמו טבלה (חלוקה לקוביות). המונח האנגלי הוא מטיל (bar) כמו סבון. למרות שזאת אחלה דוגמה. [[מיוחד:תרומות/84.111.37.184|84.111.37.184]]
::::המילה "שולחן" באנגלית, '''table''', באה מאותו מקור. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 07:09, 13 באפריל 2015 (IDT)
:::::שלא לדבר על הפלטפורמה המודרנית שנקראת [[טאבלט]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:38, 13 באפריל 2015 (IDT)

== כהן במקום לוי ==

כידוע, אם אין לוי, כהן עולה לתורה במקומו.
האם יש עוד מקרים בהם כהן לוי וישראל מחליפים אלה את אלה? מה קורה כשחסר מישהו מהם?--[[מיוחד:תרומות/79.178.55.170|79.178.55.170]] 11:56, 12 באפריל 2015 (IDT)

== ערך ROCKBOX ==

בבקשה אם מישהו יכול להוסיף מחכמתו ולהגדיל את הערך שלי ("ROCKBOX") אודה לו מאוד זו באמת תוכנה מגניבה,
בעיה נוספת היא שהקישור שם בשם "WWW.ROCKBOX.ORG" מפנה במקום לרשת הכללית לויקיפדיה עצמה.  - [[שיחת משתמש:בנימין גל-ער|שיחה]] 14:32, 12 באפריל 2015 (IDT)
:קרא את הדף [[עזרה:קישורים#קישורים חיצוניים]]. [[משתמש:בריאן|בריאן]] - [[שיחת משתמש:בריאן|שיחה]] 16:36, 12 באפריל 2015 (IDT)

== מטראולוג חובבני ==


מקווה שיש לדף הזה מספיק עוקבים, כי רציתי לשאול האם יש מישהו שנמצא ברגע זה במקום כלשהוא בארץ ויורד כעת גשם שם? כתבו לי בבקשה פה אם יורד אצלכם.
:אני חושב שיש אתרים ייעודיים לדברים מהסוג הזה. חפש גם מכ"מ גשם וכדומה. [[משתמש:בריאן|בריאן]] - [[שיחת משתמש:בריאן|שיחה]] 13:27, 13 באפריל 2015 (IDT)

== ערך שמסביר על משיכה של ילדים למבוגרים ==

חיפשתי ערך שמסביר על משיכה של ילדים למבוגרים, מצאתי רק ערך המסביר על משיכה של מבוגרים לילדים (פאדופיליה)
ושל ילדים לזקנים(גנרופיליה).

::תופעה זו כמו אוקיינוס של תופעות אחרות שתועדו בפסיכולוגיה ובסקסולוגיה עדיין לא זכתה לערך ואני בספק אם היא תזכה בקרוב; באופן כללי ודי גס, ככל שאדם צעיר יותר ככה הוא חרמן יותר (ובמקרים מסוימים גם גמיש יותר); נשים מבוגרות, נניח בגילאי 30-40 הן מאד פוריות (או אמורות להיות) וייתכן שיש כאן עניין [[פרומונים|פרומונאלי]], וכל התחלופה ההורמונאלית עובדת היטב, אם כי כנראה מסיבות תרבותיות, נשים רבות (כולל נשים צעירות מאד) מדחיקות את החשק המיני שלהן וגברים מטבעם ומתרבותם פחות מדחיקים אותו. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Natan]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 23:53, 13 באפריל 2015 (IDT)

==  סיכול הברחת לטאות לישראל ==

[http://www.93fm.co.il/radio/188382/] למה שמים את הלטאות בשקיות שכתוב עליהן אבני חן ויהלומים? ואיך הן נושמות בתוך השקיות? [[מיוחד:תרומות/80.230.126.216|80.230.126.216]] 00:47, 15 באפריל 2015 (IDT)
: 1. כנראה שזה מה שהיה זמין באותו רגע (סביר להניח שלא מייצרים שקית נפרדת לכל מוצר שעובר במכס) והיות ולטאה היא דבר שעלול לברוח חייבים לסגור אותה איפשהו. 
: 2. או שהיו חורי איוורור, או שהתמונה נעשתה מיד לאחר שהוכנסו לשקית ולאחר מכן נמצאה חלופה מתאימה יותר בדמות קופסא.
:עריכה: חורי איוורור נראים בתמונה http://www.93fm.co.il/wp-content/uploads/2015/04/%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%AA-%D7%9C%D7%98%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%933_%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%9C.jpg [[משתמש:NiD123|NiD123]] - [[שיחת משתמש:NiD123|שיחה]] 02:00, 15 באפריל 2015 (IDT)
::תודה רבה! [[מיוחד:תרומות/80.230.126.216|80.230.126.216]] 02:24, 15 באפריל 2015 (IDT)
:::מה שלא ברור לי היא הכותרת - "לטאות בתוך גרביים", ובהמשך, "הלטאות התחבאו בתוך גרביים". מישהו רואה גרביים בתמונות?[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 21:05, 17 באפריל 2015 (IDT)

== למה שהנייר רטוב הוא נקרע בקלות? ==
{{הועבר|ל=ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#למה שהנייר רטוב הוא נקרע בקלות?}}

== יום העצמאות  ==

האם הזיקוקים הם בערב 22.4 או 23.4? [[מיוחד:תרומות/109.64.202.188|109.64.202.188]] 20:19, 16 באפריל 2015 (IDT)
:ברביעי בערב, ה-22 [[משתמשת:BlueHorizon|אופק כחול]] - [[שיחת משתמשת:BlueHorizon|ביבר הזכוכית]] 21:04, 16 באפריל 2015 (IDT)
::עדכון מזג אוויר - לפני יום העצמאות צפוי שרב, אך הוא ישבר ובערב יום העצמאות צפוי להיות קר עם רוחות חזקות. למחרת יתכן גשם. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 08:49, 17 באפריל 2015 (IDT)

== תל אביב, מופעי רחוב. האם יש רוק?==

האם יש ביום העצמאות מופעי רחוב בסגנון רוק? אם כן, איפה? [[מיוחד:תרומות/109.64.202.188|109.64.202.188]] 20:27, 16 באפריל 2015 (IDT)

== מה ההבדל בין מגניטודה לאמפליטודה?  ==
יש לציין שאין לי רקע בפיזיקה, אבל אני רוצה להבין מה המשמעות של זה ברישומים פיזיולוגיים כמו EEG או EKG. ככל שהגלים גדולים יותר אז האמפליטודה גבוהה יותר או האמפליטודה גבוהה יותר? אשמח לקבל דוגמה לכל אחד מהם באחד מהרישומים הנ"ל. 
[[מיוחד:תרומות/149.78.47.234|149.78.47.234]] 20:49, 16 באפריל 2015 (IDT)
: גובה הגל זה [[אמפליטודה]]. [[מגניטודה]] זה בדרך כלל גדול המתאר "עוצמה של משהו", לא חייב להיות גלי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 21:52, 16 באפריל 2015 (IDT)

== אוי גוועלד! ==

# איך כותבים את זה? gevlot, gevald וgevalt זה גרסאות שונות שאני מוצא בגוגל. האם הן בגרמנית או שזה תעתיק מיידיש?
# איך מתרגמים את הביטוי? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 21:54, 16 באפריל 2015 (IDT)
:#חוץ מזה שכל השלושתם מציינים בתור צליל שני את e, דבר שאני אישית לא הייתי עושה, הגרסה gevald נראית לי הכי סבירה.
:#לא תמיד קל למצוא תרגום לכל ביטוי. הצעה שלי - איזה בלגן. אבל לא אתפלא אם מישהו יתרגם את זה בתור חמס. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 23:20, 16 באפריל 2015 (IDT)
:::ל"אוי גוולד!" יש כמה משמעויות (ניואנסים) והתרגום יהיה לפיכך תלוי הקשר. במקרים מסוימים הייתי מתרגם 'Oh dear' או OMG וכדומה. [[משתמש:Mr. W|Mr. W]] <small>~{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} '''[[שיחת משתמש:Mr. W|T]]''' ~ [[משתמש:Mr. W/משרד המשפטים|בית המשפטים העליון]]</small> 23:32, 16 באפריל 2015 (IDT)
:למי שלא שם לב, הכיתוב שבכותרת נפוץ ושגוי. לנו אין ערך על [[גואלד]] (זה האיות? אוי, גוולט!), אך יש עליו [[wikt:גואלד|ערך מילוני]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:33, 17 באפריל 2015 (IDT)
:: ה[[יידיש]] שלי לא משו... מעניין ש[https://en.wiktionary.org/wiki/Gewalt ויקימילון אנגלי] נותן אפשרויות של 1) סמכות 2) אלימות 3) כוח. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 16:02, 17 באפריל 2015 (IDT)
:::האיות הנכון ביידיש - געוואלד. [[משתמש:Magister&rlm;|Magister]] • [[שיחת משתמש:Magister|שיחה]] 16:06, 17 באפריל 2015 (IDT)

== למה רוסים שומעים מטאל? ==

אני יודע שההכללה בכותרת היא רחבה מאוד. אבל אני שם לב שיש קורלציה מובהקת בין אנשים ששומעים מטאל לבין צעירים ישראלים עולים מחבר העמים. למה זה? [[מיוחד:תרומות/109.64.202.188|109.64.202.188]] 14:20, 17 באפריל 2015 (IDT)
:{{משמאל לימין|Люди гибнут за металл...}} יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 15:06, 17 באפריל 2015 (IDT)
::אנשים מתים למתכת ?? «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 16:48, 17 באפריל 2015 (IDT)
:::אכן. זה תרגום חופשי לרוסית של "{{משמאל לימין|Where gleams the burning metal}}" פאוסט, 1, 3, פזמוני מפיסטופל: "{{משמאל לימין|Où brille l’ardent métal !…}}" יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 18:21, 17 באפריל 2015 (IDT)
:אני רואה שאף אחד לא עונה. אז אני אנסה. באמצע שנות השמונים עם בוא מהפכת המערב, הצעירים בברית המועצות טעמו את טעם החופש בתחומים רבים. במוזיקה הם הכירו פתאום את מטאל, שהיה אז מאוד מפורסם בעולם ולא מוכר כלל במדינתם. הם אהבו אותו - חלקם כי זה לטעמם, חלקם כי יש לזה טעם החופש, ורובם נשארו עם האהבה הראשונה. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 17:22, 20 באפריל 2015 (IDT)

== האם בעורק קיימים ארבע או שלוש שכבות?  ==

בהרבה מקומות כתוב שהעורק עשוי משלוש שכבות אך במציאות בעורק יש גם את השכבה האלסטית. אני מבולבל. [[מיוחד:תרומות/149.78.47.234|149.78.47.234]] 14:56, 17 באפריל 2015 (IDT)
:לפי הערך [[עורק]] יש ארבע שכבות. אני לא מכיר את הנושא בעצמי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:40, 17 באפריל 2015 (IDT)
:אפשר גם לאמר שיש שש- שלוש השכבות העיקריות, שתי שכבות אלסטיות, וה[[אנדותל]]. (ראו [[:en:Artery|כאן]] תרשים). הכל תלוי מה סופרים. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 16:27, 17 באפריל 2015 (IDT)

== בעיות נפשיות ==

האם בעיות נפשיות זה משהו שאפשר לראות בבדיקה פיזית של המוח?--[[מיוחד:תרומות/109.67.20.151|109.67.20.151]] 15:45, 17 באפריל 2015 (IDT)
:{{ltr|Thanks to new tools in genetics and neuroimaging, scientists are making progress toward deciphering details of the underlying biology of mental disorders. ---Yet experts disagree on how far we can push this biological model.--- Are mental illnesses simply physical diseases that happen to strike the brain? Or do these disorders belong to a class all their own?}}
::המדענים חלוקים בדעתם אם אפשר לראות בבדיקה פיזית של המוח בעיות נפשיות. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 16:15, 17 באפריל 2015 (IDT)
:::למיטב ידיעתי זה לא נכון. בעיות נפשיות מסויימות מאופיינות היטב בסריקות MRI. היו על כך מספר תוכניות של BBC HORIZON. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 19:07, 17 באפריל 2015 (IDT)
::::התשובה הכללית ביותר היא תלוי. תלוי מה מוגדר כבעיה נפשית, ומתוך מה שהוגדר - תלוי בבעיה. בסדיזם פתולוגי למשל אני יודע שאפשר לראות דפוסי תפקוד מיוחדים במערכת הלימבית (במה שמכונה "אזורי אמפתיה"); זה תלוי מאד אם הבעיה היא בעיקר נוירופיזיולוגית או בעיקר נוירואינפורמטיבית - אם היא בעיקר נוירופיזיולוגית אז אפשר, במקרים מסוימים לראות, אבל אם היא בעיקר נוירואינפורמטיבית אז זה כמובן בלתי אפשרי ב-MRI. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Natan]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 21:58, 19 באפריל 2015 (IDT)
{{ltr|
The behavior of sadists is bizarre and poorly understood. There are gross endocrine and brain abnormalities in a small number of these men. Approximately two-fifths show subtle temporal lobe brain abnormalities that are logically linked to sexual behavior and require further exploration. It would be interesting to explore the interface of the endocrine system and the brain--that is, to determine if there are interactive processes that may be related to the development of sexual anomalies, perhaps early in life as suggested by Kolarsky et al. Certainly, biological factors cannot determine whether an individual will act on his sexual impulses. Many psychological factors, such as family background and substance abuse, play a significant role in the dangerousness of the individual. However, it appears that biological factors are noteworthy in sexual sadism. Brain pathology, especially, shows some correlation with force used in offences and likelihood of recidivism, and for this reason alone it merits further study.}}
:גוגל מצא. מכאן שחלק מהבעיות הנפשיות אפשר לראות בבדיקה פיזית של המוח. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 18:28, 20 באפריל 2015 (IDT)
אחת הסיבות שפסיכיאטרים מתמקדים פחות בבדיקות פיזיות של המוח כגון סריקות MRI היא שלהפרעות שונות יש הדמיות דומות והאבחון על פי סימפטומים, לאורך זמן, הוא מדויק יותר. כמו כן - בטיפול, אין לרופאים אפשרות להתערב במבנה המוח ולכן האסמכתא הפיזיולוגית פחות רלבנטית. --[[משתמש:Techtlv|Techtlv]] - [[שיחת משתמש:Techtlv|שיחה]] 00:59, 23 באפריל 2015 (IDT)

== הרב פינטו וגוף ראשון רבים ==

שאלה כנה: למה הרב פינטו מדבר אל חסידיו בגוף ראשון רבים? למשל: "לא חטאנו באף עבירה מהתורה הקדושה", "כל הגוף שלנו חתוך. יש לנו סרטן הערמונית, אבל גם אמונה חזקה בקב"ה", "השטן בכבודו ובעצמו נלחם בנו" ועוד. {{לא חתם||אלמ}}
:הוא כולל את עצמו עם קהל מרעיתו. משתף את הציבור בתוך הגוף הראשון, כאומר אינני אדם פרטי אלא חלק מהכלל. זו צורה של התייחסות מכובדת כשאדם פונה למישהו נכבד, וכאן הוא עושה אותו דבר בכיוון ההפוך, חולק את עצמו עם מעריציו, כאומר: כשם שצרתי-צרתכם, כך אני מרגיש תמיד את צרותיכם כצרתי האישית. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 15:55, 17 באפריל 2015 (IDT)
:למיטב ידיעתי התייחסות עצמית בגוף שלישי היא מאפיין של מגלומניה. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 19:09, 17 באפריל 2015 (IDT)
::[[משתמש:ביקורת|ביקורת]], האם כך נהוג לפרש את הדיבור בגוף ראשון רבים? אני יודע שבערבית, לדוגמה, כאשר קוראים את דברי השליטים, לא פעם הם משתמשים בגוף ראשון רבים. זה נהוג גם בהקשרים אחרים ובשפות אחרות. אני נטיתי עד כה לראות זאת כסוג של מגלומניה מצד הרב, כפי שהציע אילן לעיל, אבל הפרשנות שלך מאירה את העניין באור חדש. האם גם רבנים אחרים מדברים או נהגו לדבר באופן הזה, בגוף ראשון רבים, כשדיברו על עצמם? האם זו תופעה מקובלת בחוגים רבניים? [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 19:29, 17 באפריל 2015 (IDT)
:::[[משתמש:Eldad|אלדד]], ייתכן שגם מגלומניה גורמת לסוג כזה של ביטוי, אבל גם אם נקבל את ההסבר הזה ביחס למונרך לא-נבחר שאין לציבור שלו מה לעשות עם המגלומניה שלו, בנאדם שמחזר אחרי הקהל שלו, לא יכול להרשות לעצמו התנהגות מגלומנית מובהקת, גם אם הוא כזה (אלא אם מדובר במגלומניה לא נשלטת וכו' וכו', לא נראה לי שזה הסיפור, במיוחד אם הוא מוצא לנכון להצטדק לפני הקהל שלו). לגוף העניין, המנהג לדבר בגוף ראשון רבים מתוקף המעמד כמנהיג ציבור הוא מנהג ישן מאד. ראה למשל אצל [[שרגא אברמסון|אברמסון]], '''רב נסים גאון: חמשה ספרים''', ירושלים: מקיצי נרדמים, תשכ"ה, עמ' 307 בהערה, הוא מצטט קטע מן הגניזה ומוכיח שלא נכתב על ידי "[[גאונים|גאון]]" רשמי-נבחר, או על כל פנים שלא נבחר עדיין בעת כתיבת המכתב, כי הוא מדבר בגוף ראשון נוכח, '''ולא מצאנו לגאונים שיכתבו כך אלא כותבים בלשון רבים''' (הקטע המודגש הוא ציטוט של אברמסון ומודגש גם במקור, תוך הסתייגות לגבי ציטוט מאביו של הגאון שמופיע תמיד בשם "אבא מארי", ציטוט של לשון התלמוד). לדוגמה הוא מונה שם מאגרותיו של רב [[סעדיה גאון]] שכתב בגוף ראשון יחיד עד הכתרתו כגאון וראש הישיבה, ומשעלה לגאונות כותב רק בגוף ראשון רבים, '''וכך דרכם של כל הגאונים כולם''' (גם כאן כנ"ל). זו הדוגמה שמצאתי עכשיו, כאמור מתקופה מאד מוקדמת, אבל הסלנג הזה קיים גם קיים. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 23:05, 18 באפריל 2015 (IDT)
::::תודה רבה, השכלתני. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 23:13, 18 באפריל 2015 (IDT)
::::{{LIKE}}
:::::תמיהני מדוע אף אחד כאן לא העיר שכך מקובל לדבר בציבור החרדי. כל רב מדבר כך, ואפילו כמעט כל אברך שקורא לעצמו "בן תורה" מדבר כך. אני לא חסיד של הרב פינטו, אבל צריך לזכור שהתייחסות אל עצמך בלשון רבים מגיעה דווקא מהכיוון ההפוך של מגלומניה והיא מתכוונת לבטל את האגוצנטריות ואת ה'אני' ומייחסת ביטול אל הרוב (אני נגרר אחרי הרוב, אני בעצמי כלום). תלמיד חכם בציבור החרדי שאומר 'אני' בדרשה נחשב לפחות מנומס. לכן כל הרבנים אומרים 'היינו', 'הלכנו', 'עשינו'. זה דבר כל כך נפוץ שם, עד כדי כך שחרדי שקורא את הפוסט הזה פשוט יגחך על עצם העלאת השאלה. [[מיוחד:תרומות/149.78.232.149|149.78.232.149]] 11:21, 19 באפריל 2015 (IDT)
:[[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת|L'État, c'est moi]]{{כ}} [[מיוחד:תרומות/132.71.108.21|132.71.108.21]] 18:33, 20 באפריל 2015 (IDT)
::קראתי ולא גיחכתי. נקודה מעניינת, אבל לא כל הרבנים מדברים ככה, ולא בהקשר הזה ובמובן הזה. אם כי זה נכון שיש מיעוט בדיבור בגוף ראשון נוכח. ("ניתן ליישב", ולא "יישבתי".)

== עבריינים בממשלת ישראל ==

האם היו (או יש) שרים שהורשעו בעברות על החוק? כלומר לא שהיו שרים ואז תפסו אותם, אלא שהם קודם נשפטו אחרי זה הפכו לשרים. [[מיוחד:תרומות/109.64.202.188|109.64.202.188]] 17:50, 17 באפריל 2015 (IDT)
:כן. למשל, [[צחי הנגבי]] הורשע בעדות שקר ולאחר מכן מונה לסגן שר החוץ. [[חיים רמון]] הורשע בביצוע מעשה מגונה ולאחר מכן מונה לשר בלי תיק ומשנה לראש הממשלה. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 17:55, 17 באפריל 2015 (IDT)
:: בספטמבר 2001 [[אביגדור ליברמן]] הורשע בתקיפת קטין ובאיומים. מאז היה חבר במספר ממשלות. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 19:23, 17 באפריל 2015 (IDT)
:::אלה פינאפ'ס, יש את חברי המחתרות שנשפטו על ידי הבריטים ואחרי כן היו שרים ואף ראשי ממשלה, לדוגמה בגין ושמיר. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 20:50, 25 באפריל 2015 (IDT)

== אבו מאזן ==

האם אבו מאזן אי פעם דחה/סירב להצעה להסכם/פשרה/הסדר מדיני, הכולל את חלוקת ירושלים? בבקשה לא לענות על סמך זיכרון או על סמך טורי דעה, אלא רק על סמך מקורות אמינים. (ידיעות בעיתון וכו'). בנוסף, בבקשה בבקשה על תגלשו מפה לויכוח פוליטי. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 18:33, 17 באפריל 2015 (IDT)
:בפגישה ב-16 בספטמבר 2008, רה"מ דאז אולמרט הציע לאבו-מאזן הצעה שככל הידוע לי, הייתה ההצעה הקונקרטית מרחיקת הלכת ביותר שהוצעה ע"י ראש ממשלה ישראלי אי-פעם, וכללה גם את חלוקת ירושלים (כמובן שיש פרשנויות רבות למונח). אבו-מאזן אומנם לא דחה אותה, אבל סירב לחתום עליה עוד בפגישה, ולאחריה לא העביר את תגובתו להצעה מעולם. היו לכך מספר סיבות, ביניהן מצבו הפוליטי של אולמרט בימים ההם. יצאו הרבה פרסומים בנושא, למשל [http://news.walla.co.il/item/2644736 כאן], תוכל לקרוא קצת יותר על ההצעה בהקשר ירושלים [http://ir-amim.org.il/sites/default/files/report%20A4%20print_web.pdf כאן], בעמודים 9-10 --[[משתמש:Evhap|Evhap]] - [[שיחת משתמש:Evhap|שיחה]] 23:02, 17 באפריל 2015 (IDT)

== מספר ביטוח לאומי אמריקאי (SSN) ==

יש לי חבר שנולד בארה"ב, עבר בגיל צעיר לאירופה ומאז לא ביקר שוב בארה"ב. ההורים שלו לא דאגו בצעירותו להתעסק עם רשויות ארה"ב עבורו ולכן אין לו שום מסמך רשמי של ממשלת ארה"ב (פרט לתעודת לידה שאותה הוא הזמין וקיבל). כעת הוא צריך לסדר את ענייני הזהות האלה ולהוציא דרכון לצורך ביקור בארה"ב. בטופס להנפקת דרכון מבקשים את מספר הביטוח הלאומי שלו (Social security number) שהוא המזהה הפדרלי המרכזי בארה"ב, אבל מקבלים אותו רק כשמתחילים לעבוד. היות והוא מעולם לא עבד שם, אין לו כזה. מישהו יודע איפה ואיך מקבלים מספר ביטוח לאומי? [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  19:54, 17 באפריל 2015 (IDT)
:נסה את [[משתמש:Okedem]]. מידע אישי ידוע לי, שהוא קיבל מספר כזה לא מזמן.[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 21:02, 17 באפריל 2015 (IDT)
::תודה! אדבר איתו. הוא עוד פעיל פה ויראה את התיוג או שעדיף שאשלח לו מייל? 
::בכל מקרה, אני רואה בדף המשתמש שלו שהוא התחיל לעבוד בארה"ב (סביר שעם ויזה מסוג E), ולכן קיבל את המספר שם. אני מחפש מישהו שעבר את התהליך מחוץ לארה"ב, כך שאשמח אם אנשים נוספים יגיבו. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  21:13, 17 באפריל 2015 (IDT)
:::אין לי מושג מה התהליך במקרה זה, אבל אני מניח שכדאי להתחיל בביקור [http://www.ssa.gov/ באתר ה-Social Security Administration] ופשוט לפנות אליהם אם המידע הספציפי לא באתר. [[משתמש:Okedem|עופר קדם]] - [[שיחת משתמש:Okedem|שיחה]] 21:57, 17 באפריל 2015 (IDT)
::::תודה. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  13:54, 18 באפריל 2015 (IDT)
:::::אין צורך להתחיל לעבוד. הוא יכול לגשת לשגרירות/קונסוליה עם תעודת הלידה האמריקאית שלו ולחתום על טופס שאיני זוכר את שמו ובתמורה יגלו לו את הסוד לאחר וידוא זהותו. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]]  01:10, 19 באפריל 2015 (IDT)
::::::תודה. האם זה קורה במקום או שהוא יצטרך לבוא פעם נוספת? האם לצורך וידוא זהותו יספיק הדרכון ההולנדי שלו? [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  19:49, 19 באפריל 2015 (IDT)
:::::::אני לא יודע בודאות, אבל אני בטוח שיגידו לו שם. אני חושב שהוא משלם על מעטפה שאח"כ חוזרת אליו עם הפרטים, אבל אל תתפוס אותי במילה. דרכון הולנדי אמור לעבוד. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]]  23:01, 19 באפריל 2015 (IDT)
:שהחבר ייקח בחשבון שעם קבלת ה-SSN, מס ההכנסה האמריקאי עלול לבקש ממנו דוחות מס לכל השנים אחורה מאז הגיעו לגיל 21, וזה עוד החלק הקל כי הוא יצטרך גם למלא טופסי FBAR (במידה ויש לו או היו לו נכסים פיננסיים - כולל גמל והשתלמות - ששווים עולה על 10,000 דולר) • [[משתמש:XX-59-40|איקס איקס]] - [[שיחת משתמש:XX-59-40|שיחה]] 01:57, 19 באפריל 2015 (IDT)
::כן, הוא יודע את זה. אחת הסיבות שהוא מנסה להסדיר את העניין היא שהבנק שלו בבלגיה מאיים להקפיא לו את החשבון בגלל FATCA. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  19:49, 19 באפריל 2015 (IDT)
::: מתניה צודק. מי שנולד בארצות הברית יכול לקבל SSN בכל עת ובכל מקום עם תעודת הלידה. [[משתמש:בורה בורה|בורה בורה]] - [[שיחת משתמש:בורה בורה|שיחה]] 20:06, 19 באפריל 2015 (IDT)
::לשאלה הקודמת, (האם זה קורה במקום או שהוא יצטרך לבוא פעם נוספת?) למיטב ידיעתי זה לא קורה במקום אלא הטופס נשלח למשרד ה-SSA וחוזר משם עם מספר SSN.• [[משתמש:XX-59-40|איקס איקס]] - [[שיחת משתמש:XX-59-40|שיחה]] 22:25, 19 באפריל 2015 (IDT)
:::תודה לכולכם. הוא מודה לכם מאוד. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  11:01, 20 באפריל 2015 (IDT)

== Adultcentrism ==

האם למישהו שעוסק בפסיכולוגיה או בעבודה סוציאלית מוכר המושג Adultcentrism?

יש עליו ערך מעניין בוויקיפדיה האנגלית, אבל אין לי מושג איך לקרוא בו בעברית. אם יש מושג שמשמש בספרות מקצועית בעברית, יהיה נחמד להשתמש בו.

מתייג כמה אנשים שיכולים לדעת: {{א|Chenspec}}, {{א|Ravit}}, {{א|Danny-w}}. כל יודע־דבר אחר מוזמן להצטרף לדיון. --[[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]], ש[[משתמש:Amire80/נחשב|נחשב לנודניק]] · [[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]] 00:32, 18 באפריל 2015 (IDT)

:לא שמעתי על זה קודם, אבל בהחלט נשמע מעניין [[משתמש:Chenspec|Chenspec]] - [[שיחת משתמש:Chenspec|שיחה]] 08:11, 18 באפריל 2015 (IDT)
::כנ"ל :) אולי {{א|רוליג}} יידע משהו. [[משתמש:Ravit|Ravit]] - [[שיחת משתמש:Ravit|שיחה]] 09:38, 18 באפריל 2015 (IDT)

כן. Adult Centrism (או אפשר גם בכתב מחובר, אם תתעקשו) הוא מונח שעוד אין לו תרגום בעברית, אתם מוזמנים לתרגם.  משמעות הביטוי היא: אמונה (אגוצנטרית ושגויה) בכך שנקודת המבט של המבוגר היא תמיד טובה יותר, צודקת ונכונה יותר, מאשר נקודת מבטו של הילד או הצעיר. הטענה היא, שהטיה ועמדות קדומות ומכלילות, שבמסגרתן יהיו זלזול והפחתת ערך כלפי דבריו של הילד, בהשוואה לדבריו של המבוגר, מקשות על הילד להתמודד ומקשות על הטיפול בו. בעבודה עם ילדים במסגרת מקצוע העבודה הסוציאלית - מודעים יותר ויותר להטייה בעולם המבוגרים, הטייה שבמסגרתה  אין מאפשרים לילד להביע דעתו, או שלא מתייחסים אליה בכבוד הראוי (גם במקרים בהם דבריו חשובים ביותר). {{ש}}
ה- Adult Centrism הוא גורם מעכב (או יוצר חסמים המונעים) הבנה של ילדים. גישה זו מכירה 
בחוסר האונים וחוסר היכולת של ילדים וצעירים להשפיע על מערכות סמכות שנוצרו בידי מבוגרים.{{ש}} 
מדובר במושג חדש יחסית, שבעברית בינתיים אומרים אותו באנגלית הלא נוחה. לא כי לא רוצים, אלא כי העוסקים בכך הם עו"סים ולא בלשנים.  כל רעיון לתרגום יתקבל בברכה (ואולי יהווה את תרגום המילה הרשמית לעברית, יום אחד). אולי בא לכם להציע רעיון לתרגום הגיוני? :-)
בברכה, דני. [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    02:40, 20 באפריל 2015 (IDT)
::הערה: ויקיפדיה כבר תרגמה בעבר מונח יסוד אחר בעבודה סוציאלית: [[ישוג|Reaching out]], שלא הייתה לו מקבילה בעברית. והתרגום דווקא מוצלח. דני [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    02:54, 20 באפריל 2015 (IDT)
:::[[משתמש:Danny-w|דני]], למה הכונה "תרגמה"? בדף השיחה של הערך [[משתמש:Energidi]] כותב ש"המונח "יישוג" הינו נפוץ יותר באקדמיה ובגוגל" - כלומר כבר קיים. [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 11:37, 20 באפריל 2015 (IDT)
::::{{א|Danny-w}}, שתי שאלות:
::::# האם יש מאמר כלשהו בעברית שמדבר על זה? אין בעיה שישתמש במונח באנגלית אם שאר המאמר כתוב בעברית.
::::# יש לך כוח לשאול את האקדמיה? :) --[[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]], ש[[משתמש:Amire80/נחשב|נחשב לנודניק]] · [[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]] 13:09, 20 באפריל 2015 (IDT)
:::::# לא ידוע לי על מאמר בעברית (חיפשתי בגוגל ולא מצאתי). בשפות אחרות כמובן. [https://kuscholarworks.ku.edu/bitstream/handle/1808/10361/Adultcentrism%20in%20Practice%20With%20Children.pdf;jsessionid=567A3AC65C1BFD4A95C8D291F8404BEA?sequence=1]. הסטודנטים לע"ס נאלצים (או זוכים?) ללמוד לעתים קרובות ממאמרים באנגלית. אין פה אידיאולוגיה של אי תרגום,  כפי שציינתי לעיל. לכן אני לא מוצא מניעה במקרה זה - לחפש תרגום סביר. 
:::::# לא כ"כ. אין לי זמן לנסח להם שאלה. מישהו אחר מעוניין אולי? בברכה, דני. [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    17:27, 20 באפריל 2015 (IDT)
חברי אלמוג קציר (תואר ראשון במדעי ההתנהגות) שמע מנהלת בי"ס משתמשת במושג בעל משמעות הפוכה: "ילדוצנטריות". מכאן הוא גוזר ומציע: "בגרוצנטריות". מה דעתכם? אגב, האם קיים מושג עברי (במילה אחת) המקביל ל"צנטריות"? [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 14:05, 20 באפריל 2015 (IDT)
:לא נתקלתי, אך אם המושג "ילדוצנטריות" נמצא בשימוש, אני לא מוצא סיבה מדוע לא להשתמש ב"בגרוצנטריות". מה דעתכם? [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    17:29, 20 באפריל 2015 (IDT)
::לא מתגלגל לי טוב על הלשון. אולי "בגרוצנטריזם"? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 17:58, 20 באפריל 2015 (IDT)
:::למה? זה על משקל [[אתנוצנטריות]] ולא "אתנוצנטריזם". [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 18:51, 20 באפריל 2015 (IDT)
::::זאת רק הצעה. לי זה פשוט לא נשמע טוב. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 19:21, 20 באפריל 2015 (IDT)
:::::לא נתקלתי קודם במושג, אבל לדעתי "בגרוצנטריות" או "בגרוצנטריזם", שניהם נשמעים רע. כפי שאני רואה זאת, לא כל מושג אפשר וצריך לתרגם (גם ילדוצנטריות נשמע מלאכותי ומסורבל). למה לא להשתמש פשוט ב"העמדת הבוגר/הילד במרכז", אם בכלל לתרגם? [[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 23:18, 20 באפריל 2015 (IDT)

== משה פרלמן ==

האם קיימות הקלטות או ראיונות שלו בשפה האנגלית? תודה...
:מישהו\מישהי?

== שושלת נסתרת ==

האם ידועים מקרים אמיתיים בהיסטוריה של אירופה בהם שרידים של שושלות של מלכים או אצילים נאלצו להתחבא, ולאחר שנים התגלה יורש העצר הנסתר? - (רעיון נפוץ בסיפורים ובאגדות) תודה!

[[רומנוב]] ?  
אולי גם אפשר למצוא [[:קטגוריה:בתי מלוכה|כאן]] 
[[מיוחד:תרומות/132.71.108.19|132.71.108.19]] 19:05, 19 באפריל 2015 (IDT)
:אם כבר מזכירים את בית רומנוב, ר' [[דמיטרי הכוזב הראשון]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:56, 20 באפריל 2015 (IDT)

== הזדהות עם "הדמות הרעה" בספרות ==

שלום! מי מכיר יצירות ספרות או קולנוע, לפני התקופה ה"פוסטמודרנית", בהן מופיעה הבנה או אמפטיה מסוימת כלפי הדמות הרעה? לדוגמא, ההסבר החלקי של נפש הרוצח בסרט [[M (סרט)|M]].

1. יש המזדהים עם דמות החרגול/ צרצר מהמשל הצרצר והנמלה
2. במיתולוגיה הנורדית ישנן דמויות שילדים מזדהים איתם (לא רק) לדוגמא דמותו של "לוקי" ראה ערך בויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99

[[משתמש:חפנון|חפנון]] - [[שיחת משתמש:חפנון|שיחה]] 11:17, 3 במאי 2015 (IDT)

== "אח שלי" ==

האם יש עוד מקומות בעולם בהם מקובל לפנות אחד לשני כ"אח שלי"? (ביטוי שמצוי כבר בתורה- "אחיך" ככינוי לכל יהודי) אני מכיר תופעה דומה רק בקרב האוכלוסיה האפרו-אמריקנית (brother/sister).
: גם תרבות ערב יש "אחויה". [[נזיר]]ים פונים זה לזה ב"אח". ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 21:56, 18 באפריל 2015 (IDT)
:: נזירים ונזירות קתולים. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  00:18, 19 באפריל 2015 (IDT)
:::[[הבונים החופשיים]] ‏[[משתמש:Ovedc|Ovedc]] • [[שיחת משתמש:Ovedc|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערכים יתומים|אמצו ערך יתום!]]</small> 09:10, 19 באפריל 2015 (IDT)
:::: בעולם הקלאסי. החיילים הרומאים היו קוראים זה לזה פארטר ([http://en.wiktionary.org/wiki/frater frater]) והחיילים היוונים - אדלפוס ([http://biblehub.com/greek/80.htm adelphos]).
:::::לא רק אפרו-אמריקנים, בשנות העשרים-שלושים נפוץ בארה"ב, לדוגמא ?Brother, Can You Spare a Dime {{אנ|Brother, Can You Spare a Dime?}} [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 13:27, 20 באפריל 2015 (IDT)
:בשיר השירים, ה"אחות" היא האהובה. [[משתמש:GeriReshef|גרי רשף]] - [[שיחת משתמש:GeriReshef|שיחה]] 17:54, 25 באפריל 2015 (IDT)
::ניתן להעלות תיאוריה שהכינוי נפוץ בקרב חברות שיש בהן קרבה מיוחדת בין האנשים. הדוגמא משנות העשרים והשלושים בארה"ב מאפשרת לשאול האם הדבר קשור לתקופה הקשה של השפל הכלכלי, שהוא זה שעומד ברקע הביטוי שהובא Brother, Can You Spare a Dime. אולי הקשיים הכלכליים גרמו ליותר "תחושת אחווה" בין האנשים.

== מתי (יום וחודש) נחרבה הספרייה הגדולה באלכסנדריה? ==

החלטתי לכונן יום אבל חדש. מה התאריכים של חורבני הספרייה באלכסנדריה? [[משתמש:אנבה|אנבה]] - [[שיחת משתמש:אנבה|שיחה]] 00:09, 20 באפריל 2015 (IDT)
:ר' [[הספרייה הגדולה של אלכסנדריה]]. ככל הנראה לא היה תאריך חורבן אחד. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:50, 20 באפריל 2015 (IDT)

== אזוב ==

מה התרגום המדויק למילה האנגלית lichen? לפי המילון, פשוט "אזוב", אבל במילה זו השתמשתי בערך [[כף האלט]], ועכשיו ראיתי הפניה לדף פירושונים, שממנו לא השכלתי הרבה. אם moss הוא טחב, מה יהיה lichen ואיזה סוג של אזוב גדל ב[[אנטארקטיקה]]? תודה מראש לבוטניקאים שבינינו.[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 23:08, 20 באפריל 2015 (IDT)
: שיניתי שם, נעזרתי במילון של האקדמיה העברית. --&rlm;[[משתמש:Manedwolf|Manedwolf]]&rlm; (דור סיני) • [[שיחת משתמש:Manedwolf|◄✉]] 20:31, 21 באפריל 2015 (IDT)

== יערות הכרמל ==

בתמונה הזאת [http://www.hnn.co.il/pics/gal28997/603730371_597390206.jpg], מה הדבר האפור שברקע? [[מיוחד:תרומות/80.230.126.216|80.230.126.216]] 01:11, 21 באפריל 2015 (IDT)
:נראה לי כמו [[חממה|חממות לבננות]].  ‏[[משתמש:Ovedc|Ovedc]] • [[שיחת משתמש:Ovedc|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערכים יתומים|אמצו ערך יתום!]]</small> 09:23, 21 באפריל 2015 (IDT)

== פרופיל פיירפוקס קרס ==

שלום לכם. פרופיל פיירפוקס קרס אצלי במחשב. מישהו יודע איך אני יכול להעתיק ממנו את ההגדרות של מראה הסרגלים ואת כל ההגדרות של add-ons לפרופיל חדש? אין לי כח להקדיש שעה וחצי לשחזר את הכל צעד צעד. תודה, יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 16:47, 21 באפריל 2015 (IDT)
::האם אבדו לך Bookmarks? אם לא אני ממליץ לבצע בכל מקרה Export לקובץ HTML שיהיה לך גיבוי על כל מקרה ואף לשמור אותו מחוץ למחשב. אם בסרגלים אתה מתכוון לסרגלי כלים (Toolbars) בלי קשר לסרגל ה-Bookmarks אז נסה לראות כאן ל[https://support.mozilla.org/en-US/kb/ive-lost-my-firefox-sync-account-information מדריך צעד אחר צעד]. בכל מקרה אני ממליץ לך תמיד להקפיד על שימוש בתוספים שהם כמה שיותר כלליים (במקום המון תוספים שכל אחד עושה פעולה ספציפית). כמו כן אני ממליץ לך להימנע משימוש ב-Toolbars חיצוניים זה מאד שביר וספאמי; גם לא מציע להתקין הרבה תוספים בפיירפוקס ולמעשה בשום דפדפן אחר מלבד Chrome, ואני עצמי משתמש ב-Firefox אגב. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Natan]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 17:00, 21 באפריל 2015 (IDT)
:::תודה, אבל זה לא מתאים. ה-bookmarks אכן עבדו, אבל זה לא אכפט לי - אשחזר אותם תוך דקות מזיכרון. הכתובת שנתת מדברת על פיירפוקס נייד, ולא על מוזילה שאני משתמש בו. בעניין ההמלצות - אין תוספים כלליים מספיק טובים שמכסים את כל מה שאני צריך, אז אני נאלץ להשתמש בעשרות קטנים. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 17:06, 21 באפריל 2015 (IDT)
::::גם לי קרה את זה היום. אתה צריך להתקין את התוספים מתוך קבצים. אותם תמצא בdirectory שנוצר לך על שולחן העבודה (במידה ואת עובד בwuindows). [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 20:40, 21 באפריל 2015 (IDT)
:::::לא מצאתי. כנראה יש לך איזה תוסף שדואג לזה. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 20:55, 21 באפריל 2015 (IDT)
:אף אחד לא יודע? אז אעשה את זה ידנית. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 15:55, 24 באפריל 2015 (IDT)
::אפשר בעיקרון להעתיק את קובצי ההגדרות מהפרופיל הישן לחדש, אם כי לא הבנתי מה כוונתך בפרופיל שקרס; אם יש בעיה בפרופיל היא עשויה לעבור באופן הזה לפרופיל החדש. בהנחה שאתה משתמש ב-Firefox 37, ניתן לבצע זאת באופן הבא: 
::על מנת לאתר את תיקיית הפרופיל, בפרופיל הישן, יש לפתוח את התפריט-> לפתוח את תפריט העזרה ("?")-> Troubleshooting Information-> ותחת Application Basics ללחוץ על Show Folder. 
::כעת, לסגור את Firefox ולהעתיק את הקבצים user.js ו- prefs.js ואת התיקייה extensions מהתיקייה שנפתחה כשלחצנו על Show Folder לתיקייה של הפרופיל החדש (אפשר למצוא אותה באותו האופן, כלומר לעבור לפרופיל החדש על ידי הפעלה של Firefox עם הפקודה firefox.exe -profilemanager ושוב להגיע ל-Show Folder ולסגור את Firefox) ולאחר מכן למחוק את הקבצים הבאים בפרופיל החדש: "extensions.json", "extensions.sqlite", "extensions.ini", "extensions.cache" ו- "extensions.rdf"{{כ}} ולהפעיל את Firefox עם הפרופיל החדש.[http://kb.mozillazine.org/Transferring_data_to_a_new_profile_-_Firefox#Copy_data_to_the_new_profile|מקור] [[משתמש:אנבה|אנבה]] - [[שיחת משתמש:אנבה|שיחה]] 19:22, 24 באפריל 2015 (IDT)
:::תודה, אבל מאוחר מדי. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 19:26, 24 באפריל 2015 (IDT)

== זיקוקים ביום העצמאות ==

שלום, היום בערב, באיזה שעה רואים זיקוקים בתל אביב (ליד אוניברסיטה)? [[מיוחד:תרומות/62.219.149.14|62.219.149.14]] 11:16, 22 באפריל 2015 (IDT)

== האם 25ms שווה ערך ל-0.250Sec?  ==

אשמח לקבל הסבר. ובאיזה דרכים אני יכולה להגיע מערך של 25 לערך 0.250 והאם יש הבדל בין 25 מאיות השניה ל-250 אלפיות השניה? תודה. [[מיוחד:תרומות/149.78.225.79|149.78.225.79]] 14:49, 22 באפריל 2015 (IDT)
: בכל מאית יש עשר אלפיות. לכן 25 מאיות הן בדיוק 250 אלפיות. הסימון ms הוא קיצור ל-milisecond, כלומר אלפית שניה. לכן 25ms הן 25 אלפיות השניה, כלומר 0.025 שניות שלמות. לעומת זאת 0.25=0.250 שניות הן 25 מאיות (ו-250 אלפיות). כדי להגיע מ-25 ל-0.250 מחלקים במאה; כאמור, במקרה שלנו יש לחלק דווקא באלף, ולא במאה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:01, 22 באפריל 2015 (IDT)
::תודה. [[מיוחד:תרומות/149.78.225.79|149.78.225.79]] 18:04, 22 באפריל 2015 (IDT)

== האם איראנים (או שיעים בכלל) גם כן נוסעים למכה, לקברו של הנביא מוחמד? ==

האם איראנים (או שיעים בכלל) גם כן נוסעים למכה, לקברו של הנביא מוחמד, כפי שנוהגים הסונים? [[מיוחד:תרומות/149.78.225.79|149.78.225.79]] 16:09, 22 באפריל 2015 (IDT)
:{{ltr|As many as 500,000 Iranians visit Saudi Arabia each year for the Umrah pilgrimage to Mecca and Medina, which are the holiest sites in Islam, while a further 100,000 travel to Saudi Arabia for the hajj.{{ש}}This year, the hajj will take place in September.}}
::כן. איראנים גם נוסעים למכה. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 16:51, 22 באפריל 2015 (IDT)

== המודיעין המסכל ==

מה זה בדיוק [[המודיעין המסכל]]? - שימו לב שאין לזה ערך בויקיפדיה. האם הבנתי נכון מההקשר, וגם מעצם שמו, שזה ארגון ששייך לרשות הפלסטינית ותפקידו למנוע פיגועים? האמנם פת"ח טרחו להקים ארגון שלם שזאת כל תכליתו? בפאודה יש סצינה שהם מפוצצים במכות את דורון, כיוון שהם חושדים שהוא חמאסניק. זה אמין? באמת חמאסניקים עוברים אצלם עינויים כאלה?--[[מיוחד:תרומות/109.65.59.119|109.65.59.119]] 18:30, 22 באפריל 2015 (IDT)
:[[הביטחון המסכל]]. 16:57, 23 באפריל 2015 (IDT)
::אלמוני, קראתי את הערך, הוא לא עונה על השאלה שלי בנוגע לעינויים.--[[מיוחד:תרומות/109.65.59.119|109.65.59.119]] 17:18, 23 באפריל 2015 (IDT)
:::באופן "רשמי" אף אחד לא משתמש בעינויים, אך אף אחד לא יכול לדעת מה באמת קורה בחדרי חדרים... [[משתמש:NiD123|NiD123]] - [[שיחת משתמש:NiD123|שיחה]] 18:31, 24 באפריל 2015 (IDT)

== כמה אזרחים נהרגו בפיגועים?: ==

כמה אזרחים ישראלים נהרגו בפעילות טרור במצטבר מקום המדינה? [[מיוחד:תרומות/62.219.149.14|62.219.149.14]] 19:10, 22 באפריל 2015 (IDT)
:אתה יכול לחשב לפי הטבלה הזאת:  http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99#.D7.94.D7.A9.D7.A4.D7.A2.D7.AA_.D7.94.D7.98.D7.A8.D7.95.D7.A8


::[http://www.laad.btl.gov.il/Web/He/About/Default.aspx למעלה מ-4000, מאז 1851]. [http://www.btl.gov.il/About/newspapers/Pages/EivaNetunim.aspx מתום מלחמת העצמאות ( 1בינואר 1950 ) ועד היום הוא 2,538  מספר זה כולל גם 122 אזרחים זרים, תיירים ועובדים שנהרגו בפיגועים]. בקישור השני ישנם פרטים נוספים.
:::1851?! זה לפני העלייה הראשונה! את מי הם רצחו ולמה?--[[מיוחד:תרומות/109.65.59.119|109.65.59.119]] 20:56, 23 באפריל 2015 (IDT)
::::מן הערך [[טרור פלסטיני]]: "יש הסוברים כי הנרצח היהודי הראשון על רקע לאומני היה [[אברהם שלמה זלמן צורף]] בשנת 1851". [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 21:18, 23 באפריל 2015 (IDT)
::::: מה שאנו מכנים [[העלייה הראשונה]], הינו בעצם העלייה הציונית הראשונה. קדמו לה כמה עליות בעת החדשה כאשר המרכזיות שבהם הינם [[עליות מגורשי ספרד ופורטוגל]] במאה ה-16, [[יהודה החסיד (ירושלים)|עליית רבי יהודה החסיד וחבורתו]] במאה ה-18 ו[[עליית תלמידי הגר"א]] במאה ה-19. מלבד זאת, הייתה אוכלסייה יהודית בארץ מזמנים קדומים יותר, כך שמי שחיפש יהודי להרוג, יכל למצוא. ראה גם [[עליות קדומות לארץ ישראל]].

== עליתי ==

הי, איפה בודקים ניקוד? לדוגמא, האם ב-"עליתי" יש קמץ או פתח? חג שמח [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 18:20, 23 באפריל 2015 (IDT)
:[[משתמש:אמא של גולן|עָלִיתִי]]. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 18:32, 23 באפריל 2015 (IDT)
:אם יש לך כח, [[בניינים בעברית]]. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 18:34, 23 באפריל 2015 (IDT)
:: תודה רבה! אנו מתכוננים להכתבה ולא העתיקו נכון מהלוח.[[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 18:48, 23 באפריל 2015 (IDT)

== איפה טבעונים משיגים פגרים? ==

ביום עצמאות טבעונים פיזורו בפרקים על המנגל פגרים לא מעובדים של בבעלי חיים ששחטו או אולי ביתרו לאחר מותם. השאלה היא איפה הם משיגים את הפגרים? [[מיוחד:תרומות/109.64.202.188|109.64.202.188]] 09:36, 24 באפריל 2015 (IDT)
:אולי בבית מטבחיים - שם יש הרבה פגרים שמבתרים אותם ואנחנו אוכלים אותם, חלק מאיתנו על מנגלים. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 09:39, 24 באפריל 2015 (IDT)
:: בית מטבחיים מוכר גם גדי שלם עם עור? כלומר למעשה הטבוענים קונים אותו כמו כל בשר אחר, רק לא מעובד? [[מיוחד:תרומות/109.64.202.188|109.64.202.188]] 09:44, 24 באפריל 2015 (IDT)
:::לפני הכל יש מעט לדייק בניסוח השאלה - זה לא "טבעונים שמשיגים פגרים", אלא "קומץ טבעונים ליצניים, במידה רבה, שמשיגים פגרים ביום העצמאות בשביל לעשות מיצג פרובוקטיבי שאני בספק שהוא מקרב מישהו לטבעונות". {{בעיית חתימה}}.
::::למיטב הבנתי הליצנים האלו טבעונים, כך שניסוח השאלה '''מדוייק לחלוטין'''. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 18:46, 24 באפריל 2015 (IDT)
:::::לא - הוא יוצר רושם כאילו טבעונים באופן כללי עושים את הפעולה שתוארה בהרחבה בשאלה, אם כי רק זה רק יוצאים מן הכלל ולא נחלת הכלל. {{בעיית חתימה}}
::::::פרשנות זו קיימת רק אצלך ועל אחריותך. הוא לא הוסיף יידוע, '''ה'''טבעונים. אין דבר בשאלה שתומך במה שאתה טוען. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 21:04, 24 באפריל 2015 (IDT)
:::::::היה צריך לציין באילו טבעונים מדובר ואז השאלה הייתה מדויקת יותר ביחס למקרה הספציפי, אחרת, היא לא שונה מהשאלה "היכן אסטרונאוטים משיגים פגרים". {{בעיית חתימה}}

בכל מקרה, השאלה באמת מרתקת, ואינני יודע עליה את התשובה. אנסח מחדש, עם התיקונים: {{ש}}
ביום העצמאות פיזרו טבעונים קיצוניים ופרובוקטיביים, שאינם מייצגים את הכלל, ברחבי פארקים שונים ובסמוך למנגל, פגרים לא מעובדים של בבעלי חיים, שנשחטו, או אולי בותרו לאחר מותם. השאלה היא איפה הם משיגים את הפגרים?  דני (בשם השואל הקודם). [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    21:37, 24 באפריל 2015 (IDT)
::אני לא יודע על משהו שהיה השנה (לא הגיע לעיתונות עד כמה שאני ראיתי), אבל בשנה שעברה היה מדובר בגופות שהובאו ממרפאות וטרינריות. ראו [http://news.walla.co.il/item/2743913 כאן]. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 22:37, 24 באפריל 2015 (IDT)
::: בטח, יש [http://www.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1122574&pid=55&sid=120&service=www גם השנה: פעילים לרווחת בעלי החיים פיזרו שלטי מחאה ופגרים בפארק הירקון]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 23:30, 24 באפריל 2015 (IDT)
::::צודק. ולפי הכתבה [http://news.walla.co.il/item/2848447 הזאת], מדובר בבעלי חיים שמתים ממחלות וכו' בזמן גידולן בתעשיית הבשר. ("גופות בעלי החיים שפוזרו ברחבי הפארק הן רק חלק מתוך 30 מיליון שלא שורדים, ומצליחים להגיע בכל שנה לבית המטבחיים בגלל קריסת מערכות ואינספור המחלות שקיימות בתעשייה הזו.") אני מניח שהכוונה היא "לא מצליחים". [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 10:12, 25 באפריל 2015 (IDT)

== קופת גמל ==

הי לכולם, 

שאלה כללית על קופות גמל. אם יש בבעלותי קופת גמל מילדות בשווי של מעל 7,000 ש"ח, האם משיכת הכספים מהקופה תחייב אותי על פי החוק החדש לשלם מס? אם כן, הקופה עצמה די כבולה מאחר ואין ביכולתי להכניס אליה כספים (אחרת היא תסגר לי עד גיל מבוגר),
תודה, --[[מיוחד:תרומות/79.178.222.179|79.178.222.179]] 14:22, 24 באפריל 2015 (IDT)
:על כספים ישנים בקופת גמל חלים הכללים הישנים, ועל כספים חדשים חלים הכללים החדשים (ובניסוח אחר: בעת שינוי הכללים אין מיסוי רטרואקטיבי). אם תפקיד עכשיו כספים בקופה זו, רק הכספים החדשים ייסגרו לתקופה ארוכה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 14:35, 24 באפריל 2015 (IDT)
::היכן אני יכול לקרוא על החוק הישן? מאתר [http://www.savings.co.il/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9A-%D7%9B%D7%A1%D7%A3-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA-%D7%92%D7%9E%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%94/] מצוין כי לא משלמים מס, האומנם? (עמלות בוודאי שאני משלם) הרי עתה מפורסם שניתן למשוך קופות גמל קטנות ללא מס עד סוף יולי. הכסף מופקד בפסגות אשר העבירה/אחדה את המסלול הקודם אל פסגות גדיש. מצאתי את [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/255_208.htm] - חוקי 1964, אבל לא כל כך ברור לי האם יש באפשרותי למשל יכולת להעביר מסלול מבלי שהקופה תסגר וכו'. כלומר החוקים לא כל כך מידעים כיצד הקופה עלולה להסגר. תודה רבה. --[[מיוחד:תרומות/79.178.222.179|79.178.222.179]] 14:45, 24 באפריל 2015 (IDT)
:::"חוקי 1964" שמצאת הם התקנות בנוסחן הנוכחי - ראשיתן בשנת 1964, אך מאז עודכנו פעמים רבות, ומה שמצאת זה הנוסח המעודכן. ב"פרק ששי: הוראות בדבר תשלומים לעמיתים" תוכל למצוא את כללי המשיכה, לכספים ישנים ולכספים חדשים. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 20:00, 24 באפריל 2015 (IDT)

== מה הקשר בין הירח לבין האיסלאם?  ==

[[מיוחד:תרומות/213.57.30.219|213.57.30.219]] 05:32, 25 באפריל 2015 (IDT)
:בגלל אגדה מסוימת הפך הירח לסמל העיר ביזנץ/קונסטנטינופול וכאשר [[כיבוש קונסטנטינופול|העותמאנים כבושו את קונסטנטינופול]] ניכסו לעצמם את הסמל וכך הירח הפך לסמל האימפריה המוסלמית. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 06:54, 25 באפריל 2015 (IDT)
:ר' גם [[סהר]] (נראה לי שאפשר להרחיבו). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:41, 25 באפריל 2015 (IDT)
::הסהר היה סמלם של העותמנים גם לפני שכבשו את ביזנטיון. העותמנים נלחמו בביזנטים וכל צד הניף דגל שבו סהר.{{לא חתם||אלמ}}

== ביצי חופש ==

האם יש פיקוח על השימוש במלים "ביצי חופש" על אריזות ביצים? האם יש פקחים שבודקים את מפעלי הביצים, או שכל מפעל ביצים שרוצה יכול להדפיס על הקרטונים שלו את המלים "ביצי חופש"?--[[מיוחד:תרומות/109.65.59.119|109.65.59.119]] 16:11, 25 באפריל 2015 (IDT)
:זכור לי שהייתה תוכנית צרכנות שניסתה לבדוק זאת והתוצאות לא היו כל כך טובות. הפיקוח וולונטרי - אם רוצים מפקחים ואם לא, אז לא. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 16:45, 25 באפריל 2015 (IDT)
::לא יודע מה היה כתוב בתכנית הצרכנות- אבל בכל מקרה (כפי שאפשר לקרוא בערך [[ביצת חופש]])- כל מי שכותב ביצי חופש מחוייב לתנאים מסויימים מבחינת צפיפות וכד'. מי שכותב ביצי חופש בלי לציית לתנאים עובר על החוק. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 21:14, 25 באפריל 2015 (IDT)
:::אין שום פיקוח על השימוש במילים הללו, מדובר על טריק מסחרי שקרי שלעתים מתווסף אליו איזה ציור פתטי של תרנגול מחייך ועושה סימן "נפלא" עם היד. בפועל במדגרות בהם עובדים, במקרים רבים, אנשים ירודים מאד מבחינה מוסרית ומשוחדים מאד, טוחנים אפרוחים, חונקים אותם בחניקה המונית, גורמים להם למחוץ זה את זה למוות בתוך שקיות שחורות וחשוכות, קורעים אותם לגזרים בווקום ועוד כל מיני שיטות "הומאניות" שהקשר בינן לבין חופש לא קיים במציאות. מבחינתי צריך לתבוע על מליונים מי שמשתמש בטריק הזה כך שכל חייו יעבוד "בחופש" למען המדינה ולמען הציבור וישלם על ההונאה המוסרית ולעתים גם הבריאותית אליה הכניס עם שלם - העם שאליו הוא שייך. {{בעיית חתימה}}
::::יש מקור לטענות הקשות האלו? הכוונה לנושא "ביצי חופש", לא לנושא התעשייה בכלל, עליו אין מחלוקת. מהעבר הרחוק שלי אני יודע שאפשר בהחלט לגדל תרנגולות שמחות ומרוצות בחצר - עד שהכלבים של השכן טורפים אותן {{עצוב}} [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 09:32, 26 באפריל 2015 (IDT)
:::::אלמוני, שים לב שהשאלה היא לא האם ביצי חופש זה הומאני, אלא האם מי שמתיימר לייצר ביצי חופש, באמת מקיים את המעט שהוא כן מתחייב עליו- גידול בשטחים פתוחים ותזונה אורגנית.--[[מיוחד:תרומות/109.65.59.119|109.65.59.119]] 10:24, 26 באפריל 2015 (IDT)
::::::אני לא אלמוני, יש לי כאן בעיית חתימה - עיין בהיסטוריית הגרסאות וכנס לדף שיחתי. עניתי על השאלה "האם יש פיקוח על השימוש במלים "ביצי חופש" על אריזות ביצים?" והדגמתי בצורה המוחלטת ביותר מדוע אין פיקוח על זה וכל אחד עושה עם התואר השקרי הזה מה שהוא רק רוצה ושאין שום חופש ושום נעליים. כן, בדרך כלל גם לא בגידול. {{בעיית חתימה}}
:::::::אני מצטט '''"בפועל במדגרות בהם עובדים, במקרים רבים, אנשים ירודים מאד מבחינה מוסרית ומשוחדים מאד, טוחנים אפרוחים, חונקים אותם בחניקה המונית, גורמים להם למחוץ זה את זה למוות בתוך שקיות שחורות וחשוכות, קורעים אותם לגזרים בווקום ועוד כל מיני שיטות "הומאניות" שהקשר בינן לבין חופש לא קיים במציאות."''' יש גיבוי לטענות הקשות האלו? "אין פיקוח" לא אומר שזה קורה. מאיפה הידע שלך שזה מה שקורה? [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 14:16, 26 באפריל 2015 (IDT)
::::::::כי ראיתי את זה קורה פעם אחר פעם במדגרות, תרשום ביוטיוב "Chick culling" או "Egg industry suffocation" תראה קצת תמונות וסרטונים ונדבר אז. {{בעיית חתימה}}
:::::::מבלי להמעיט בחומרת התיאורים שלך, המושג "ביצי חופש" מתחייב למשהו ספציפי ביותר, ואני מצטט ישירות מהקרטון: "ביצים אורגניות אלו נאספו מתרנגולות מטילות הגדלות בלולים מרווחים, מסתובבות בצורה חופשית ואוכלות מזון אורגני". זאת ההתחייבות, ולא שום דבר מעבר. התיאורים שלך קשים, אבל לא סותרים את ההתחייבות הזאת. לכן השאלה היא - ואני שואל בפעם האחרונה לפני שאני מתייאש - האם ההתחייבות הזאת מיושמת?--[[מיוחד:תרומות/109.65.59.119|109.65.59.119]] 15:29, 26 באפריל 2015 (IDT)
::::::::יש קרטונים שונים עם כיתובים שונים ובכל מקרה המטרה היא ליצור תצוגה כאילו מדובר בביצים מתרנגולים שאיש לא מפריע למחייתן עד ליום מותן (הרי מי ידמיין מכונות גריסה או שאיבת בווקום עד מוות?), גם ההתחייבות שאתה מתכוון אליה ספציפית במקרים רבים לא מיושמת (לא שזה היה משנה משהו כן?), התרנגולות כמעט לא יכולות לשוטט חופשי בגלל עומס וזוהמה שהן שוקעות בה, בפרט עם המשקל הרב שיש עליהן והמצב הנפשי הקשה של לשמוע רעש ציפצופים בלתי פוסק, תקיעות בלתי פוסקות בגופן של תרנגולות אחרות, עובדי משק שלעתים דורכים עליהן, מצב ביוכימי קשה וקשיים נוספים. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 04:31, 27 באפריל 2015 (IDT)
::::::::::שואלים אותך על תנאי מחייה של =תרנגולות שמטילות בייצים= ואתה חוזר שוב למדגרות. '''יש לך הוכחה שהתרנגולות המטילות "ביצי חופש" חיות בתת תנאים בארץ??'''. זה עניין חשוב. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 00:21, 28 באפריל 2015 (IDT)
:::::::::::אני יודע על מה שאלו אותי אבל אתה בפירוש לא יודע מה קראת שהרי אם היית יודע לא היית מתעלם ממה שכתבתי בתשובתי האחרונה שאצטט להלן שנוגע בדיוק לענין הזה - '''תנאי מחייה''' של תרנגולות שמטילות ביצים: {{ציטוט|תוכן=גם ההתחייבות שאתה מתכוון אליה ספציפית במקרים רבים לא מיושמת (לא שזה היה משנה משהו כן?), התרנגולות כמעט לא יכולות לשוטט חופשי בגלל עומס וזוהמה שהן שוקעות בה, בפרט עם המשקל הרב שיש עליהן והמצב הנפשי הקשה של לשמוע רעש ציפצופים בלתי פוסק, תקיעות בלתי פוסקות בגופן של תרנגולות אחרות, עובדי משק שלעתים דורכים עליהן, מצב ביוכימי קשה וקשיים נוספים.}} 
:::::::::::אם לא ברור לך באופן אוטומטי שהפרקטיקות התעשייתיות הנוראיות האלה שמתקיימות בכל מדגרה תעשייתית מתקיימות גם בארץ (כן, כולל מניעת חופש תזוזה וגידול בצפיפות נוראה בכלל מדגרות ה"חופש"), אזי פשוט תתרגם את המונחים שנתתי לעיל באנגלית, לעברית, תריץ עליהם שאילתאות בגוגל ויוטיוב, תראה קצת תמונות וסרטים ונדבר אז. ממליץ לראות גם פעולות של פעילים מהחזית לשחרור בעלי חיים בכמה מדגרות וכמה תחקירי כלבוטק שעוסקים בנושאים אלה על הדרך. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 01:34, 28 באפריל 2015 (IDT)
::::::::::::אולי הבנתי את שורש הבעייה. אתה מודע לכך שמדגרה ולול הם דברים שונים לגמרי? שיש מעט מדגרות על הרבה לולים, ושמטילות מבלות את חייהן בלול ולא במדגרה? השואל שאל על לול.
:::::::::::: בחיפוש שטחי ביוטיוב אין חיזוק לטענה שלך, להיפך. יש כמה פרסומות ללולי חופש שנראים בסדר גמור, ויש מצגת תמונות אחת, עם כתוביות, שטוענת שתרנגולות שנראות נורא באו מלול חופש - בלי שום פרטים ושום הוכחות. עבדו עליך. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 06:36, 28 באפריל 2015 (IDT)
::::::::::::::בטעות החלתי את המונח "מדגרה" על "לול" אוי ואבוי - מה שתיארתי לגבי גידול התרנגולות נוגע כמובן ללולים ומה שנוגע להמתתן נוגע כמובן למדגרות; לא צריך להיות גאון בשביל להבין את זה ואני אופתע מאד אם לא עלתה בנפשך האפשרות שכך פעלתי. אני לא יודע מה חיפשת בגוגל וביוטיוב ומה זה בשבילך "נראים בסדר גמור". תחימת הודעתך באמרה "עבדו עליך" פתטית, כי איש לא עובד עליי והאמרה נובעת מאי נוחות רגשית - הרי אין לך מושג איזה חומרים אני ראיתי בעברי (ותאמין או לא, ראיתי חומרים גועליים מישראל שכאלה אין הרבה כי לא ממש נותנים לך לצלם, בטח לא אחרי שעלתה המודעות למה קורה אחר כך!) ולכן הקביעה שמישהו עבד עליי () שקרית ואבסורדית. תרשום בגוגל "ביצי חופש טבעונות" (בלי מרכאות) ותראה תמונות של צפיפות וזוהמה. אחוז התמונות שהן תראה דשא או צמחייה שופעת ב"לול" הוא אולי 5%. וכל זה לא יגרע אות מהתיאורים הנוספים שהצגתי למעלה. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 06:57, 28 באפריל 2015 (IDT)
{{שבירה}} [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1392177 בלבולי ביצים] - אל תאמינו לכל מה שמספרים לכם המשווקים, להם יש אינטרסים ועל פער המחירים של ביצי החופש כביכול מתפרנסים בכבוד... בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 08:05, 28 באפריל 2015 (IDT)
:ליש, תודה רבה על הלינק. קיבלתי תשובה.--[[מיוחד:תרומות/109.65.59.119|109.65.59.119]] 09:37, 28 באפריל 2015 (IDT)
:'''תודה'''. מסתבר שאם רוצים ביצי חופש פשוטו צריך לרכוש אורגני - זה אחד מהתנאים. אגב, לא היה שם שום ביסוס לטענה ש"ביצי חופש" הן משהו שמקורו בתנאים לא תנאים - רק נכתב שאין פיקוח למעט פיקוח בתשלום שאינו חובה (תמריץ קלוש מאד לבקש פיקוח). [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 10:06, 28 באפריל 2015 (IDT)

== למה פגר בעל חיים מרתיע אנשים? ==

אנשים שאוכלים בשר, אנשים שהם אוכלי כל מבחינה ביולוגית: למה כשרואים גופה של בעל חיים שאינה ארוזה בסופר, זה גורם לרתיעה במקום תאבון? נכון, לא כולם. אבל הרוב מינים מה אני אומר: ישנה רתיעה זו או אחרת מגופה. למה? [[מיוחד:תרומות/109.64.202.188|109.64.202.188]] 16:55, 25 באפריל 2015 (IDT)
:כי רוב בני האדם, גם אוכלי הבשר, אינם עוסקים בציד ו/או בגידול בעלי חיים למאכל ומרבית בעלי החיים שהם מכירים, הן חיות מחמד, חיות שאנשים מתקשרים אליהן רגשית, לכן גופת בעל חיים יוצרת הקשר לחיית מחמד ולא לבעל חיים שמגדלים לצורכי מאכל. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 17:05, 25 באפריל 2015 (IDT)
:: מה שאתה כותב מאוד מעניין. לפי טענה זו, גופה של בעל חיים מעוררת בנו אמפתיה (ולא חמלה) במקום תאבון וזאת עקב הרגלי חיים שהם אנו פוגשים בעלי חיים במצבם החי והשמח בסביבה אנושית מוכרת. זה בדיוק מסביר את מקור כל סמסמאות של טבעונים לגבי "למה להיות חבר של אחד ולהרוג את האחר" בהקשר של חיות מחמד מול צאן ובקר. כלומר הדגש הוא על אמפתיה. [[מיוחד:תרומות/109.64.202.188|109.64.202.188]] 17:30, 25 באפריל 2015 (IDT)
:::כצמחונית, גם מראה של עוף תלוי על אנקול באטליז או ארוז במרכול מעורר בי דחייה ולא תיאבון, אבל גם לגבי אוכלי בשר מושבעים, לא נראה לי שמראה פרה מתה בשדה יעורר בהם מחשבות על סטייק עסיסי. אני מניחה, שגם אצל אוכלי-כל יש רתיעה מפגר, שאין לדעת איך וממה מת ולפני כמה זמן. אגב, גם טורפים יעדיפו להימנע מאכילת פגר חיה, אלא אם הם מורעבים, בניגוד לתנים, צבועים ועופות דורסים. לא בדקתי את נכונות האמירה, שאם דוב רודף אחריך, כדאי לך להתחזות למת כדי שיסתלק ולא יטרוף אותך, אבל אולי זה כך. מישהו מתנדב לנסות?[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 21:15, 25 באפריל 2015 (IDT)
:לדעתי מ2 סיבות
* הזדהות עם החיה (ומאותה סיבה קשה לראות תמונות גראפיות של תאונה)
* אסוציאציה עם ריקבון הגוף
[[מיוחד:תרומות/192.114.7.39|192.114.7.39]] 12:10, 26 באפריל 2015 (IDT)
::::הרתיעה בעבר נבעה עקב חשש לזיהום ומחלות. יתכן כי פזיולוגית אנחנו מגיבים באותה מידה... זו הסיבה הנחרצת של [[אנטיגונה]] לקבור את אחיה - כי זה צו "האל", כלומר הקבורה לא נועדה רק עבור כבוד המת.--[[מיוחד:תרומות/132.64.177.219|132.64.177.219]] 14:51, 26 באפריל 2015 (IDT)
:::::גם אני לא מתלהב מפגרים. כל עוד הסטייק אנטריקוט שלי לא מחובר לראש של הפרה - זה בסדר. אני גם אוהב דגים (בצלחת), אך איני מסוגל לאכול דג עם ראש, או ראש של דג. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 16:20, 27 באפריל 2015 (IDT)

== פעולת האנזים ==

היי,

האם אנזימים יכולים לזרז התרחשות פעולה רק בכיוון אחד או גם לזרז את התרחשות הפעולה ההפוכה? לדוגמא, האם אנזים קטלאז יכול לא רק לפרק מי חמצן למים וחמצן אלא גם להרכיב אותם למי חמצן?
במידה והאנזימים יכולים לבצע גם את הפעולה ההפוכה, איך יש בקרה על איזו פעולה הם יעשו? לדוגמא, איך יש בקרה על כך שקטלאז לא ירכיב מי חמצן בתאים (יש שם מים וחמצן) או לחלופין שפפסין אכן יפרק את השומנים ולא ירכיב אותם חזרה?

תודה רבה!!!
: ככל הידוע לי, אינזמים שונים עושים פעולות הפוכות. לדוגמה, [[קינאז]] מזרחן, בעוד [[פוספטאז]] מוריד את קבוצ הפוספט.
::אכן אניזם קטלאז אינו יכול לבצע גם פירוק וגם בנייה. הוא יודע לבצע פעולה אחת בלבד. ישנם או אנזימים אחרים או בד"כ מעכבים/מולקולה אשר מאיטה את פעילותו. ראי בקצה ב[[B:ביוכימיה/מעכבים הפכים]]. [[מיוחד:תרומות/132.64.177.219|132.64.177.219]] 14:55, 26 באפריל 2015 (IDT)
:::יש ויש. דוגמה לאנזים בעל פעילות כפולה היא האנזים [[קרבוניק אנהידראז]], שהופך פחמן דו-חמצני ומים לחומצה פחמתית ולהיפך. [[משתמש:Kulystab|Kulystab]] • [[שיחת משתמש:Kulystab|שיחה]] • <small>הערך [[גאוגרפיה של יפן]] רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו.</small> • י"ג באייר ה'תשע"ה • 00:04, 2 במאי 2015 (IDT)

== מחפש ביטוי עברי למונח "Proof coil chain", כשאיני יודע את מובנו. ==

אני מבין שזה סוג מסויים של שרשרת, כנראה לא מהאיכות הכי טובה, ועדיין...

תודה, דב
: זו שרשרת חוליות; המונח "Proof" משמש בתעשייה לשרשראות מדרוג 30, שהוא הדרוג הנמוך ביותר. ראה [https://www.1st-chainsupply.com/aboutgrading.htm האתר הזה] -- הדרוג הוא חוזק הכיפוף, בעשרות ניוטון למילימטר מרובע. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 21:45, 25 באפריל 2015 (IDT)

== הספיקותי ==

נתקלתי מספר פעמים בשימוש של סופרים במילה זאת. האם לא מדובר בשיבוש? הרי נכון להגיד הספקתי [[מיוחד:תרומות/192.114.7.39|192.114.7.39]] 12:02, 26 באפריל 2015 (IDT)
:זה לא שיבוש אלא צורת נטייה ארכאית, שנשארה בשימוש פה ושם במילים מסוימות (למשל הבינותי = אני הבנתי). [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 17:27, 26 באפריל 2015 (IDT)
::[[ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 14#הבנתי או הבינותי?]] [[מיוחד:תרומות/192.114.7.39|192.114.7.39]] 17:34, 26 באפריל 2015 (IDT)
:::{{ציטוט|"...- חוץ מזה ספרים זה גם תענוג, בפירוש ספרים תענוג. בן אדם הולך לבית הבראה של ההסתדרות  לא ייקח איתו שנים, שלושה ארבעה חמישה ששה ספרים?
-אבל לא רק בעניין הבריאות, יש גם להיטים, בן אדם הולך למסיבה ישאלו אותו "האם קראת את "הממונה" של מיקי בר קיקי?"  מה יגיד?
- יגיד - ראיתי את הסרט
- לא! יגיד "קניתיו – אך טרם הספיקותי לעיין בו". למחרת בא בליינד קונה את הספר..."
|מקור=[[הגשש החיוור]] במערכון "שוק הספרים" שכתב [[דן בן אמוץ]]}} ‏[[משתמש:Ovedc|Ovedc]] • [[שיחת משתמש:Ovedc|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערכים יתומים|אמצו ערך יתום!]]</small> 14:06, 27 באפריל 2015 (IDT)
::הכינותי מראש! [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 16:16, 27 באפריל 2015 (IDT)
"הספיקותי" זו שגיאה מכוונת של הגשש החיוור למטרה קומית. אפשר להשתמש בצורות כמו "הכינותי", "הבינותי" "הקימותי" "הסיבותי" "נסוגותי", רק בגזרות החלולים והכפולים (גזרת נעי"ו, ע"ע). המילה "הספקתי" בעלת שלושה עיצורי שורש ס-פ-ק, ולכן הצורה "הספיקותי" שגוייה ולא ארכאית.{{לא חתם||אלמ}}

== מה זה הארגון FAIMER ומה המטרות שלו?  ==

עד כמה ההכרה שלו במוסדות לרפואה חשובה? [[מיוחד:תרומות/5.28.181.196|5.28.181.196]] 07:48, 27 באפריל 2015 (IDT)
{{ltr|support the Educational Commission for Foreign Medical Graduates (ECFMG) as it promotes international health professions education through programmatic and research activities.}}
::לתמוך בועדת החינוך לבוגרי חוץ רפואיים. הוא מקדם חינוך במקצועות בריאות באמצעות פעילויות תכנותיות ומחקר.  [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 13:20, 27 באפריל 2015 (IDT)

== למבינים גדולים בלוח השנה העברי ==

האם אפשר לקבוע בוודאות תאריכי מינימום ומקסימום לראש השנה העברי לפי הלוח הלועזי כטווח הקטן ביותר? מה שהגעתי אליו הוא 28 באוגוסט עד 31 באוקטובר. אני יודע בוודאות שיש שנה בה זה נפל ב-28 באוגוסט (שנת ג'תתע"ג). אולי אפילו יש מוקדם יותר באוגוסט, לא יודע. ואין לי שום הוכחה שאין ראש השנה ב-31 באוקטובר. אם תעזרו לי למקד את הטווח, מאוד אשמח. מדובר בשנים 111 - 9999. תודה, יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 17:28, 27 באפריל 2015 (IDT)
:תוכל לחשב לפי [[הלוח העברי#מועדים בלוח העברי]]. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]]  17:31, 27 באפריל 2015 (IDT)
::תוסף ל[[Excel]] שיועד להמיר תאריך עברי ללועזי ולהיפך, לפי הפרסומים. [http://www.prog.co.il/showthread.php?p=244920#post244920] {{כ}}«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 17:34, 27 באפריל 2015 (IDT)
:::תודה, {{א|Matanya|מתניה}}, אבל אין לי שנה להבין מה כתוב שם.
:::תודה, {{א|kotz}}, אבל זה רק לכיוון ההפוך. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 17:42, 27 באפריל 2015 (IDT)
::::[http://www.prog.co.il/showthread.php?t=137240] {{כ}} «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 18:17, 27 באפריל 2015 (IDT)
*[http://people.sc.fsu.edu/~jburkardt/m_src/calpak/new_year_to_jed_hebrew.m new_year_to_jed_hebrew.m]
*[http://people.sc.fsu.edu/~jburkardt/m_src/calpak/jed_to_datenum.m jed_to_datenum.m]
*פונקציות אלו הן חלק מ-[http://people.sc.fsu.edu/~jburkardt/m_src/calpak/calpak.html CALPAK] ל-[[MATLAB]]
«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 18:53, 27 באפריל 2015 (IDT)
:תודה רבה לך, {{א|kotz}}. הקוד הראשון נראה לי מבטיח, ברגע שאבין איך מחברים אותו. אני רק מקווה שזה קוד נכון. וצריך גם לבדוק עניין המעבר מיוליאני לגרגוריאני שיתאים לחוקי הוויקיפדיה. השני נתקל בבעייה פשוטה: מה זה matlab? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 19:38, 27 באפריל 2015 (IDT)
::למזלך, כמה אנשים בנו מאגר מידע שמיועד לענות על שאלות כאלו. מדובר בפרויקט חדשני בשם "ויקיפדיה", ותוכל לקרוא שם על [[MATLAB]]. [[שיחת משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] 20:01, 27 באפריל 2015 (IDT)
:::בוא נשאיר את זה לימים כשאהיה בגמלאות, בסדר? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 20:07, 27 באפריל 2015 (IDT)
:בדקתי טווח קצת יותר קטן (שנת ג'... עד שנת ו'...) והטווח שאני מקבל הוא 31 באוגוסט עד 10 באוקטובר:
  for i in `seq 3000`; do LANG=C hdate -z 0 1 1 $((3000 + i)) 2>/dev/null; done | grep -v '^$' | cut -d, -f2 | cut -d' ' -f 2-3 | sort -nu
:(בודקת טווח של 3000 שנים). עד כמה שאני זוכר המחזור בין שנים עבריות ללועזיות הוא בעיקרו המחזור בן 19 השנים של החודש המעובר. יש עוד כמה ימים שיכולים לזוז לכאן ולכאן, אבל לא מעבר לכך. לכן לא ברור לי איך הגעת לטווח גדול כל כך. באיזו שנה היה ראש השנה בתאריך מאוחר יותר מהשליש הראשון של אוקטובר? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:25, 27 באפריל 2015 (IDT)
:: יכול להיות גם בנובמבר, למשל 02/11/8826. ככל שמתקדמים בשנים, א' תשרי מתרחק. 06/11/9586. 11/11/10669. בדקתי עם "קלוח" [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:58, 27 באפריל 2015 (IDT)
:::{{א|Tzafrir}}, אתה גדול. hdate זה בדיוק מה שהיה חסר לי. הוא עובד טוב עד לשנת 4358 לספירה, ולאחר מכן מקבל segmentation fault, אבל אני מניח שבוויקיפדיה לא נצטרך תאריכים מעבר לזה בזמן הקרוב. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 10:40, 28 באפריל 2015 (IDT)
:למיטב ידיעתי הלוח העברי מדוייק יותר מהלוח היוליאני, אך פחות מהגריגוריאני; ואם נתייחס לזה האחרון בתור המדוייק ביותר, הלוח העברי זז כל הזמן קדימה ביחס אליו.{{ש}}
:כיום ראש השנה יהיה לכל המוקדם ב-4 או ב-5 בספטמבר, אלא שאם נלך אחורה בציר הזמן לתחילת הספירה הגריגוריאנית - נמצא ראשי שנה גם בסוף אוגוסט. כדאי כמובן להזכיר שמדובר בחישוב בדיעבד של הלוח הגריגוריאני שלא היה קיים אז.{{ש}}
:אם לחילופין ננוע קדימה - נמצא בעתיד הרחוק ראשי שנה שיחולו עמוק בתוך אוקטובר, ואפילו בנובמבר. זה עלול ליצור אז בעייה הילכתית מכיוון שפסח יחול בקיץ ולא בתחילת האביב.[[משתמש:GeriReshef|גרי רשף]] - [[שיחת משתמש:GeriReshef|שיחה]] 11:16, 28 באפריל 2015 (IDT)
::אחרינו המבול. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 11:17, 28 באפריל 2015 (IDT)
:::הבעיה מוכרת וותיקה, לפחות כאלף שנה. מזמן הבינו חכמי ישראל כי הלוח שתיקן הלל (?, או מי שזה לא היה) לא מושלם, ובעתיד הרחוק הוא יהפוך ללא מדוייק דיו. הרעיון הוא שהלוח הוא פתרון 'זמני' לבעיית ה[[סנהדרין]]. אם כן, יש לקוות כי הסנהדרין תוקם בשנית עוד לפני שנת ח'קי"ט...--[[משתמש:אדג|אדג]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 16:28, 28 באפריל 2015 (IDT)
:ובכן, סיימתי. בין 1 בספטמבר 110 לספירה לבין 18 בספטמבר 4358, שזה תשרי ג'תתע"א-ח'קי"ט, ראש השנה נופל בין 28 לאוגוסט לבין 15 באוקטובר. שוב תודה לכל מי שעזר. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 12:02, 28 באפריל 2015 (IDT)

== במה משקיע הקופה שלי? ==

האם ניתן לדעת במה משקיעה חברת הפנסיה שלי בקופה שלי?כלומר מה הן המניות,אגח וכו בהם היא משקיע? ולא רק 30%מניות וכו. תודה
:חפשו באתר הקרן. לדוגמא [https://www.migdal.co.il/He/MigdalMakefet/Investments/Nechasim/Pages/default.aspx קרן מקפת]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 11:55, 28 באפריל 2015 (IDT)

::הי [[משתמש:שנילי]], הנתונים לא פרוטים לפורטות אלא רק מציגים אחוזים. תהיתי לדעת אם ניתן לדעת מה הן המנית. למשל האם חלקן מושקעות אצל יצחק תשובה וכו
:::הכנס ותוריד את קבצי האקסל, יש שם בלשוניות השונות פירוט מלא עד רמת נייר הערך הבודד	העתקתי לכאן קטע (הטבלה מופיעה כאן בבלגן אבל בקובץ היא מסודרת כמובן)

ב. ניירות ערך סחירים				 ₪  	 אגורות 	 אלפי ₪  
	4. מניות						
	בישראל						
	תל אביב 25:						
	אלביט מערכות	1081124	ביטחוניות	שקל	 656,841.66 	 23,800.00 	 156,328.32 
	בינלאומי 5 - הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ	593038	בנקים	שקל	 1,642,476.00 	 4,990.00 	 81,959.56 
	בנק דיסקונט לישראל בע"מ	691212	בנקים	שקל	 16,188,365.48 	 625.00 	 101,177.29 
	בנק לאומי לישראל בע"מ	604611	בנקים	שקל	 22,416,687.00 	 1,338.00 	 299,935.28 
	בנק מזרחי טפחות בע"מ	695437	בנקים	שקל	 4,012,755.00 	 4,090.00 	 164,121.68 
	בנק הפועלים בע"מ	662577	בנקים	שקל	 23,121,621.00 	 1,840.00 	 425,437.83 
	החברה לישראל בע"מ	576017	השקעה ואחזקות	שקל	 19,345.00 	 185,600.00 	 35,904.32 
	פז חברת הנפט בע"מ *	1100007	השקעה ואחזקות	שקל	 300,233.00 	 50,460.00 	 151,497.58 
	קבוצת דלק 	1084128	השקעה ואחזקות	שקל	 72,290.99 	 98,330.00 	 71,083.73 
[[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 11:27, 29 באפריל 2015 (IDT)

== הרבולוציה של קופרניקוס ==

שאלה בהיסטריה של המדע והלשון. ספרו של קופרניקוס נקרא {{אנ|De revolutionibus orbium coelestium|De revolutionibus orbium coelestium}}. המפכה של קופרניקוס נקראת Copernican Revolution. כשקופרניקוס נתן את השם, הוא התכוון לתנועה סיבובית, ולא למהפכה. השאלה היא האם המילה "מהפכה" (Revolution) היא מטבע לשון שהטביע קופרניקוס? או שRevolution זו מילה שהיתה קיימת קודם לספר וזה צירוף מקרים קוסמי (סטגדש) ובמקרה שם הספר שמדבר על "סיבוב" יצא גם "מהפכה"? [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 20:54, 29 באפריל 2015 (IDT)
:קופרניקוס עצמו לא התייחס לגילוי שלו כ"מהפכה". השימוש ב"revolution" כ"מהפכה" בהקשר הזה הוא מאוחר הרבה יותר- אם אני לא טועה המונח נטבע על ידי [[:en:Jean Sylvain Bailly|ביילי]] במאה ה-18. אבל מאוד יכול להיות שאני טועה. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 21:19, 29 באפריל 2015 (IDT)
:: אם המונח הוטבע על ידי ביילי (אסטרונום שכמובן הכיר את עבודתו של קופרניקוס), אז היתכן בהחלט שהוא השתמש במילה "revolutionibus" בהשאלה ובכך למעשה גרם לזה שקופרניקוס יהיה האחראי למילה revolution בדרך עקיפה. מעניין אם יש מחקר היסטורי בקשר לכך. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 21:24, 29 באפריל 2015 (IDT)
::אני חושב שבספר של [[זאב בכלר]],  [[שלוש מהפכות קופרניקניות]] יש התייחסות לנושא. אם אתה יכול להשיג אותו מאיפהשהו. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 21:41, 29 באפריל 2015 (IDT)
:אאז"נ [[סיימון סינג]] טוען שאכן, מקור המילה רבולוציון כ"מהפכה" בספרו של קופרניקוס. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 22:35, 29 באפריל 2015 (IDT)
::איפה? ב"המפץ הגדול"? [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 23:18, 29 באפריל 2015 (IDT)
:::אם זה מופיע, זה מן הסתם שם. משלושת הספרים שלו שקראתי זה היחיד שמתאים. מצד שני קראתי גם את בכלר ויתכן שאני עושה סלט. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 00:43, 30 באפריל 2015 (IDT)
::::אני נוטה להניח שזה לא אצל סיימון סינג, קראתי את כל ספריו בעברית ואני לא זוכר דבר כזה. אבל הגיל עושה את שלו. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 01:30, 30 באפריל 2015 (IDT)

== תקציב מכבי תל אביב בכדורגל ==

מאיפה הכסף? כמה זה הכנסות וכמה תרומות, ולמה אנשים מוכנים להפסיד/לתרום סכומי כסף עצומים לקבוצת כדורגל? &rlm;[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 23:26, 29 באפריל 2015 (IDT).
::בעיקר מכיסם של הבעלים. ממליץ לקרוא את המאמרים [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/3/ART2/071/905.html הזה] ו[http://www.calcalist.co.il/sport/articles/0,7340,L-3559548,00.html הזה]. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 23:38, 29 באפריל 2015 (IDT)

== האם המחקר הכימי על בטריות תקוע כבר 20 שנה לפחות? ==

מדי פעם אני שומע על איזה שהוא כימאי שחוקר סוללות ואגירת אנרגיה. עם זאת, לי זה נראה שהסוללות של שנת 2015 לא באמת מחזיקות זמן רב יותר מהסוללות של שנת 95 (למשל), לא במכוניות ולא בפנסים, ושהסוללות של שנת 2015 לא ממש שונות מסוללות הסמארטפונים של שנת 2010. אני מקבל רושם, שאולי הוא שגוי, שהמחקר אודות אגירת אנרגיה פשוט נתקע, ואין או כמעט אין חידושים בתחום הזה ב-20 השנים האחרונות. האם אני מדייק? &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 18:52, 30 באפריל 2015 (IDT)
:הערת אגב, ותתחדש על השם, לא בטוח שהפתרון אמור לבוא מתחום הכימיה. [[חיים הכט]], "הניצחון הסופי - סיפורו של [[פליקס זנדמן]]" (קישור לצפייה בערכו של האחרון) מספר על איזה פטנט להארכת חיי סוללה שהתמקד דווקא בנתונים הפיזיים שלה ולא בחלק הכימי. ואגב דאגב, יצרניות הסמארטפונים מרכזות מאמצים בתחום הזה והסוללות של 2015 חזקות בהרבה מאלו של 2010 ולא רואות אפילו את אלו של 95', פשוט הגדלנו את הפעולות שעושים. הסמארטפון היום מריץ מעבד חזק בסדר גודל לעומת הצעצוע שהחזקת ב-95'. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 20:46, 30 באפריל 2015 (IDT)
::אתה די מדייק, וזה אתגר משמעותי מהרבה בחינות (למשל- פיתוח מכוניות חשמליות מוצלחות תלוי במידה רבה בתכנון מצברים מוצלחים). ראה [http://www.cnet.com/news/why-batteries-arent-getting-better/ כאן] מאמר ארוך ומפורט על הנושא. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 22:12, 1 במאי 2015 (IDT)

== איזה עוד סוגי צמתים יש חוץ מצומת t ומצומת הצטלבות? ==

אני עשה עבודה בזהירות בדרכים ואני רוצה לדעת את זה. {{לא חתם||אלמ}}
: [[כיכר תנועה]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 21:15, 30 באפריל 2015 (IDT)
::"צמתים מורכבים", שהם למעשה חיבור של שתי הצטלבויות או יותר. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 21:46, 30 באפריל 2015 (IDT)
:::אני לא בטוח ש[[מעגל תנועה|מעגל התנועה]] '''עצמו''' מהווה [[צומת]]. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 22:37, 30 באפריל 2015 (IDT)
:::: בשביל עבודה בזהירות בדרכים זה נשמע כמו סוג נוסף סביר. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 11:38, 1 במאי 2015 (IDT)
:::::לא בארץ זה נחשב?  יש את [[:en:Magic Roundabout (Swindon)|כיכר הקסם]] באנגליה. חוצמזה, אם כיכר נחשב אז למה לא [[מחלף]]? [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 12:45, 1 במאי 2015 (IDT)
::::::לפי החקיקה בישראל שניהם לא מהווים צומת. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:53, 1 במאי 2015 (IDT)

== [[מלך האריות]] ==

כתוב שהסרט מלך האריות מבוסס בין היתר על סיפורם של המלט, יוסף ומשה. המלט זה מאוד בולט וברור (מות אבא בעקבות בגידת הדוד ומאבק בין הדוד לגיבור בהמשך). אבל היכן משה ויוסף? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 11:54, 1 במאי 2015 (IDT)
:[http://disneyprincess90.blogspot.co.il/2010/09/did-stories-of-joseph-and-moses.html פה] יש הסבר מאוד לא משכנע בעיני [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 22:14, 1 במאי 2015 (IDT)
:משה נמלט מארצו למדיין, ואז שב אליה כדי לשחרר את עמו לאחר שרפיקי, אממ.. סליחה, אלוהים, התגלה אליו. בכל מקרה, בוויקי האנגלית מצוין שהמקור הוא בדברי היוצרים בדיסק השני של גרסת הפלטינום. {{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}[[משתמש:ShoobyD|ברוך [ShoobyD]]] • [[שיחת משתמש:ShoobyD|שיחה]] – 05:46, 2 במאי 2015 (IDT)
:: אני רואה שהקשר הוא באמת די חלש. מה שבולט באמת זה המלט. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 11:07, 2 במאי 2015 (IDT)

== איזה בצק עלים הכי טוב? ==

ישנם בסופר מלא חברות המייצרות בצק עלים (זוגלובק, שלושת האופים, מעדנות, שופרסל, אסם). איך בוחרים את הכי טוב? [[מיוחד:תרומות/109.64.125.155|109.64.125.155]] 14:15, 1 במאי 2015 (IDT)
:גם אם היה פרמטר בר-השוואה, זה מאד היה תלוי מה אתה רוצה להכין מזה. כולם טובים, ואם חשובה לך מאד העליות של העלים, נניח ל[[קרמשניט]], קח את בעל תכולת השומנים הגבוהה ביותר. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 15:45, 1 במאי 2015 (IDT)
::הבצק שמכיל חמאה יהיה בדרך כלל טוב יותר (ונוח יותר לעבודה) מאשר זה שמכיל מרגרינה.• [[משתמש:XX-59-40|איקס איקס]] - [[שיחת משתמש:XX-59-40|שיחה]] 21:26, 2 במאי 2015 (IDT)
:::[[משתמש:XX-59-40|איקס איקס]], למה זה כך? (בגלל מגבלות כשרות הבצק במרגרינה זמין יותר, לכן אני שואל. אינטואיטיבית הייתי מקשר לרמת הנוקשות של השומן אבל לא למקורו חי/צומח, לאור מה אתה אומר זאת?) [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 23:52, 2 במאי 2015 (IDT)
::::אני לא יודע מהי הסיבה המדויקת, אני הקניין ולא האופה בבית, כלומר אני ממלא הוראות קניה של האופה כלשונן. גם אשתי וגם אחותי אומרות שבצק על בסיס חמאה יותר נוח לעבודה והתוצאה טעימה יותר. אגב, חוץ מאשר לקרמשניט אשתי עברה מבצק לעלים לבצק פילו (פילס) על מנת להוריד כמות שומן והתוצאה טעימה גם היא.• [[משתמש:XX-59-40|איקס איקס]] - [[שיחת משתמש:XX-59-40|שיחה]] 09:56, 3 במאי 2015 (IDT)

== משחק שבו רצים שמאלה ==

למה בכל המשקים הדו-מימדיים בסגנון מריו רצים שמלאה ולא ימינה? [[מיוחד:תרומות/109.64.16.57|109.64.16.57]] 14:25, 2 במאי 2015 (IDT)
:אאז"נ קומנדר קין רץ ימינה. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 21:24, 2 במאי 2015 (IDT)

:בשלושת משחקי "[[האחים סופר מריו]]" הקלאסיים, הריצה היא דווקא ימינה.. {{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}[[משתמש:ShoobyD|ברוך [ShoobyD]]] • [[שיחת משתמש:ShoobyD|שיחה]] – 03:53, 3 במאי 2015 (IDT)
:: היתה שגיאה בשאלה. הניסוח צריך להיות: למה בכל המשקים הדו-מימדיים בסגנון מריו רצים ימיניה ולא שמאלה? [[מיוחד:תרומות/82.102.169.113|82.102.169.113]] 11:32, 3 במאי 2015 (IDT)
:::התשובה היא שיותר נוח לנו לשחק ככה. ראה [http://time.com/3745935/mario-left-right/ כאן] ו[http://www.geeksaresexy.net/2015/03/16/why-does-mario-run-to-the-right/ כאן]. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 15:23, 3 במאי 2015 (IDT)
::::נראה ששני הקישורים מתייחסים לאותו המקור. הטיעונים שמועלים שם נראים לי תמוהים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:21, 3 במאי 2015 (IDT)
:::אני מניח שזה קשור לכך שאנגלית (ושאר שפות מערביות) נכתבות משמאל–לימין; הוא הדין לגבי יפנית, כשזו נכתבת בצורה אופקית ("יוֹקוֹגָאקִי"). כאשר העין רגילה לקרוא את הטקסט (שלעתים מופיע גם במהלך משחקים) משמאל–לימין, נוח לה שגם המשחק מתנהל באותה כיווניות. אם נלך אף רחוק יותר, זו גם הסיבה לדעתי שבמסלולי מירוץ מעגליים – החל ממרוצי הכרכרות ביוון ורומא העתיקות, ועד למירוצי מכוניות, אופניים, כלבים, ג׳אמוסים – התנועה היא נגד כיוון השעון (במבט על), כי כך לצופים מבחוץ היא נראית משמאל–ימינה.{{ש}}בכל מקרה, ישנם פה ושם מקרים של סקרולרים שכן רצים מימין–לשמאל; מספר דוגמאות מ־[[NES]] (מה קראו לו בארץ "מגאסון"): Legend of Kage המשמים לדעתי, Sky Kid ומשחק הבלונים של [[הלו קיטי]] (התחיל בתור Balloon Kid ל[[גיימבוי]]), שהיה די מהנה אם לומר את האמת.. ツ היה גם את קונג־פו, שהתחיל מימין–לשמאל, עד שמגיעים למדרגות בסוף השלב, עולים מעלה לקומה הבאה שבה הכיוון הוא משמאל–לימין, וחוזר חלילה, כל קומה בכיוון הפוך לקודמתה. {{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}[[משתמש:ShoobyD|ברוך [ShoobyD]]] • [[שיחת משתמש:ShoobyD|שיחה]] – 03:29, 4 במאי 2015 (IDT)

== התחממות גלובלית בכוכבים אחרים ==

האם יש התחממות גלובלית בכוכבים אחרים כמו שיש בכדור הארץ? [[מיוחד:תרומות/109.64.16.57|109.64.16.57]] 18:25, 2 במאי 2015 (IDT)

:אנחנו לא יודעים מספיק לענות על זה. על [[נוגה]] יש אפקט חממה נוראי שמבשל אותו בטמפרטורת [[כבשן]] - אבל אנחנו לא יודעים אם היה שם מצב מתמשך של אקלים מתון יותר. על התקררות גלובלית אנחנו דווקא יודעים - [[מאדים]] הוחזק במצב ממוזג למשך מאות מליוני שנים, על ידי גזי חממה שנפלטו בהתפרצויות געשיות [[אולימפוס מונס|עצומות]]. כשהוולקנולוגיה נרגעה, התנדפו גזי החממה ומאדים קפא. מחוץ לשני אלה, הקרובים אלינו ביותר למטרות מחקר, אנחנו פשוט לא יודעים מספיק על מנת להשיב על זה. ° ° ° ° [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 09:55, 3 במאי 2015 (IDT)
:: הכוונה בשאלה למאה השנים האחרונות, לא היסטוריה עתיקה. [[מיוחד:תרומות/82.102.169.113|82.102.169.113]] 11:20, 3 במאי 2015 (IDT)
:::קחחח, התחממות גלובלית היא תהליך שנמשך מאות ואלפי שנים. השאלה שלך חסרת משמעות.
:::: אני מרגיש שהשאלה הזאת מתייחסת לשאלת אנתרופוגניות (כלומר נגרם על ידי אדם) של ההתחממות שיש כיום בכדור הארץ. אנשים מאוד רוצים לחשוב שהם אחראיים להתחממות, מכיוון שרק כך יש לנו שליטה על הנושא. התשובה נמצאת בוויכוח מתמיד. בחדשות אוהבים להציג במיוחד את הצד שאנשים אוהבים לשמוע ואף אחד לא רוצה לשמוע את הגישה שלאדם אין כוח על הטבע. [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 10:56, 4 במאי 2015 (IDT)
:::::ומה עם [[החור באוזון]], אין לו קשר להתחממות? [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 14:27, 4 במאי 2015 (IDT)
::::::[[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]], אין. אבל שאלה יפה, בעיקר בנושא תקשורת. ראה את הגרף [[:קובץ:Atmospheric Transmission.png|הזה]]. קודם כל צריך להבין על מה מסתכלים. הגרף הכי למעלה זה הקרינה הישירה של השמש (אדום) מול הקרינה המשתקפת מפני השטח של כדור הארץ (כחול). במצב "מושלם" (עם אפס אטמוספריה) הקרינה היתה נראית כמו העקומה הדקה. המציאות היא השטח העבה. הגרפים במהשך מתארים את הבליעה. השני הוא הבליעה של הקרינה על ידי כל האטמוספירה גם יחד. ובהמשך מפורטים הרכיבים שלה ומה הם בולעים. שים לב איפה מצא החמצן+אוזון. הם בולעים ממש-ממש מעט בתחום האינפרה אדום. התרומה המרכזית שלהם היא בתחום ה[[אולטרה סגול]], שזאת לא קרינה תרמית. תזכור שמה שמחמם את אטמוספרית כדור הארץ  לא הקרינה הישירה מהשמש, אלא הקרינה הנבלעת. וכמו שאתה רואה מהגרף העליון, השמש כמעט שלא פולטת בתחום האולטרה סגול. מרבית הבליעה באטמוספרה היא בתחום של הקרינה המשתקפת מכדור הארץ ושם גז החממה המרכזי הוא כמובן מים.  [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 14:41, 4 במאי 2015 (IDT)
:::::הנושא של [[התחממות עולמית]] נמצא בוויכוח מתמיד (עפ"י עמיתי העורך). מצד שני, לפי אותו ערך (שעבר אינספור עריכות), יש הסכמה כמעט כללית עם הטענה שההתחממות העולמית היא תוצאה של פליטה מלאכותית של [[גזי חממה]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:49, 5 במאי 2015 (IDT)
:::::: כידוע לי, ההפיך הוא הנכון. כלומר התחממות גלובלית נמדדה (ראו [[:en:File:Global Temperature Anomaly.svg|כאן]]) וגם נמדדה [[קורלציה]] בין תעשייה לבין אותה העליה. מה שלא נמצא זה קשר סיבתי מובהק בין פעילות האדם לבין ההתחממות. כלומר על פניו נשמע מאוד הגיוני שאם פחמן דו חמצני הוא תוצר ביערה וגם גז חממה, אז עליה בכמות השרפות גומרת לעליה בטמפרטורה (כלומר ההתחממות היא מקור אתנרופוגני). מה שאנשים "ספקנים" (ואני בינהם) אומרים שייתכן שהמצב מסובך יותר. ייתכן בהחלט שהעליה שאנו מודדים היא תוצאה של מכשור מדוייק יותר למדידה. יתכן שהעליה היא אמתית והיא תוצאה של מחזורים ותהליכים טבעיים בכדור הארץ. יתכן שהעלייה היא תולדה של פעילות כלשהי ב[[שמש]] ועוד. בנוסף, אני מכיר חוקרים המנהלים ויכוח לגבי האם עליה ברמת הפד"ח היא בעלת משוב חיובי או שלילי (כלומר ככל שיש יותר פד"ח יש יותר פוטוסינתזה בכדור כולו או אולי הפוך). וזה נכון שמרבית החוקרים בחתום נוטים לחשוב שלאדם יש השפעה מרכזית ושלילית על האקלים, אבל מדע לא נקבע על ידי הצבעה. [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 12:53, 5 במאי 2015 (IDT)
:::::::מדע לא נקבע בהצבעה אלא בתהליך של [[קונצנזוס מדעי|קונצנזוס]]. לעניין ה[[התחממות עולמית#קרינה-קוסמית|קרינה הקוסמית]] מה שיפה הוא שהמחזור העיקרי של שינוי הקרינה הקוסמית לא משפיע כמעט על ההתחממות הגלובלית. לפרטים נוספים, ר' [[:en:Solar variation# Solar variation and climate|בוויקי האנגלית]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:36, 5 במאי 2015 (IDT)
::לפי מה שאני מבין, במאדים חסרונו של [[מגנטוספירה|שדה מגנטי]] במאדים גורם לסחיפה מתמדת של האטמוספרה על ידי [[רוח השמש]]. מצד שני, גם האטמוספרה של נוגה [[:en:Atmosphere of Venus#Induced_magnetosphere|נסחפת כל הזמן]] מסיבות דומות. למיטב הבנתי שם גזי החממה הם שונים. אבל אני לא מבין בדיוק את ההבדל. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:40, 5 במאי 2015 (IDT)
::: נוגה פעילה געשית הרבה יותר וגם קרובה יותר לשמש. גזי החממה שלה הרבה יותר כבדים ולכן השמש לא מצליחה לנדף אותם. [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 12:53, 5 במאי 2015 (IDT)

== תסכיתים כמשפחת שמחון וכפול טמפל ==

האם תסכיתים כגון אלה עדיין קיימים וניתן להאזין להם בגלי צה"ל ובקול ישראל, בהתאמה? תודה...
: [http://www.yekum.org/2011/12/%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%9C/]
::[[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 13:22, 5 במאי 2015 (IDT)

== כיצד לבדוק האם נקודה נמצאת בתוך חרוט אינסופי במרחב התלת מימדי ==
שלום

יש לי חרוט אינסופי, תלת מימדי, מוטה בזווית כלשהי במרחב. החרוט מוגדר ע"י נקודת קודקוד <math>P (x,y,z)</math>, וע"י ארבע זוויות: זוג הזוויות הראשון מתאר את ההערכות המרחבית של של החרוט: <math>\theta</math> היא הזווית הפולרית ו-<math>\phi</math> היא זווית האזימוט (באופן דומה לדרך בה קורדינטות ספריות מוגדרות). זוג הזוויות השני, <math>\alpha</math> ו-<math>\beta</math>, מתארות את ה"מיפתח" (אני לא בטוח אם זה המונח הנכון) האנוכי והאופקי - בהתאמה - של החרוט (מדובר בזווית שונות, כלומר החרוט בעל "בסיס" אליפטי). אני רוצה לבדוק האם נקודה אחרת <math>U (x2,y2,z2)</math> נמצאת בתוך החרוט. כיצד לעשות זאת? אשמח לקבל גם הסבר בנוגע להיגיון מאחורי האלגוריתם. תודה!
:אני חושב שעדיף לך לחקור ב"הכה את המומחה:שאלות במדעים מדוייקים"

:הערה (אני שואל השאלה המקורי): החרוט הנ״ל הוא קירוב לתופעה פיזית בעולם הממשי, כלומר הזוויות הפולרית והאזימוט נמדדים במציאות לעומת הזנית והצפון המגנטי. הנקודות u ו-p נתונות ברשת UTM, אבל אפשר גם להמיר אותן לרשת ECEF. אני מניח שזה מסבך עוד יותר את החישוב, מכיוון שיש צורך להמיר את הזוויות הפולרית והאזימוט מכאלה המבוססות על הזנית והצפון המגנטי לכאלה המבוססות על מערכת הקורדינטות שנבחרה - UTM או  ECEF.

::איני בטוח שהבנתי את התיאור שלך. זוג זוויות הרוֹם ("פולרית") והאזימוט מספקות למעשה ישר, האם מדובר על הציר המרכזי של ה"חרוט" העובר מן הקודקוד דרך מרכז אליפסת ה"בסיס"? (והזוויות הן כפי שנמדד מנקודת המבט של הקודקוד){{ש}}לגבי זוויות ה"מיפתח", האם מדובר על הזוויות בין ישרי החתכים האנכיים לחרוט, שעוברים דרך צירי הסימטריה של האליפסה? (כלומר המינימום והמקסימום של זווית ראש ה"חרוט"){{ש}}אם אכן אלו הנתונים, אז לדעתי חסר לך עוד נתון, והוא נטיית צירי הסימטריה של האליפסה ביחס למרחב, דהיינו נטיית העקמומיות של החרוט (שהרי אינו חרוט מעגלי). עם נתונים אלו תוכל רק לדעת האם נקודה מסוימת נמצאת בתוך החרוט ה'''אמתי''' (שבסיסו מעגלי) שמוכל/חסום בחרוט שלך, או מחוצה לחרוט המעגלי המכיל/חוסם. במילים אחרות, תוכל לדעת את הזווית בין הציר המרכזי לישר המחבר בין הקודקוד לנקודה שנחקרת, ואם היא קטנה מהמינימום של זווית הראש – הנקודה בהכרח בפנים, ואם הזווית גדולה מן המקסימום – הנקודה בהכרח בחוץ, אך כל זווית בטווח־הביניים תותיר אותך בחוסר וודאות. {{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}[[משתמש:ShoobyD|ברוך [ShoobyD]]] • [[שיחת משתמש:ShoobyD|שיחה]] – 18:09, 4 במאי 2015 (IDT)
:::תודה על המענה. אכן, זווית הרום והאזימוט מתייחסים לישר שיוצא מהקודקוד, וזוויות המפיתח מוגדרות ע"י הישרים שמגדירים את החתכים האנכיים והאופקיים של החרוט. אני לא לגמרי מבין למה אתה מתכוון בנטיית העקמומיות, הרי ההעירכות המרחבית של האליפסות שמהוות את חתכי החרוט נקבעות לפי הזוויות תטא ופי, ואילו ממדי האליפסות הנ"ל נקבעים לפי הזוויות אלפא ובתא. לפני ששאלתי את השאלה כאן שאלתי אותה במקום אחר [http://math.stackexchange.com/questions/1244495/determining-if-a-point-is-inside-an-infinite-3d-elliptical-tilted-cone וקיבלתי תשובה], אבל אני לא בטוח לגבי נכונותה, לכן שאלתי שוב כאן. אם החישוב מאוד מסובך, אני יכול להסתפק בקביעה האם הנקודה נמצאת או לא נמצאת בתוך פירמידה שבסיסה מלבן, או פאון אחר, שחוסמת את החרוט (משהו כמו  בציור ה[http://etc.usf.edu/clipart/42200/42235/conepoly_42235_lg.gif זה] אבל פירמידה מלבנית). מה אם פשוט אבדוק אם (תיקון: '''את''') הזווית <math>\theta 2</math> ו-<math>\phi 2</math> בין הנקודה שאני רוצה לבדוק לבין קודקוד החרוט, ואז אבדוק האם <math>\theta 2</math>   נמצאת בין <math>\theta + \beta</math> ל-<math>\theta - \beta</math>, ואם <math>\phi 2</math> נמצאת בין <math>\phi + \alpha</math> ל- <math>\phi - \alpha</math>? [[מיוחד:תרומות/109.160.188.60|109.160.188.60]] 18:47, 4 במאי 2015 (IDT)

::::אסביר את כוונתי: נסתכל על בסיס אליפטי לחרוט במרחק כלשהו מן הקודקוד. מה שנתון לך היא הזווית הראש בין הנקודות המרוחקות ביותר זו מזו של האליפסה, וזווית הראש בין הנקודות הקרובות ביותר זו מזו. אך מה מצב האליפסה ביחס למרחב? האם הציר ראשי שלה (המחבר בין המוקדים) מקביל לאופק? אולי מאונך אליו? או שמא בכלל האליפסה נמצאת בנטייה?{{ש}} חשוב על נקודה כלשהי במישור האליפסה, אם ידוע לך מרחקה מהמרכז, האם זה יספיק לדעת את מצבה ביחס לאליפסה? {{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}[[משתמש:ShoobyD|ברוך [ShoobyD]]] • [[שיחת משתמש:ShoobyD|שיחה]] – 20:02, 4 במאי 2015 (IDT)
::::תוספת: אם נמשיך לגבי מה שאמרת על בסיס מלבני, אז ידועים לך האורך והרוחב שלו (עבור בסיס במרחק כלשהו), אך לא האם הוא "מקביל" לאופק וכן הלאה. {{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}[[משתמש:ShoobyD|ברוך [ShoobyD]]] • [[שיחת משתמש:ShoobyD|שיחה]] – 20:08, 4 במאי 2015 (IDT)
:::::ההטייה של המלבן ביחס לאופק לא נקבעת ע"י זווית הרום? הרי אם נסתכל על חרוט פשוט וסופי עם בסיס מעגלי נראה לי ברור שההטייה של הבסיס במרחב לעומת המישור האופקי נקבעת ע"י זווית הרום של הציר הראשי של החרוט שיוצא מהקודקוד, לא? [[מיוחד:תרומות/109.160.188.60|109.160.188.60]] 21:26, 4 במאי 2015 (IDT)
[[קובץ:3D inclined pyramides models.png|ממוזער|פירמידות נוטות עם בסיס בסיבוב שונה]]
::::::איני מדבר על ההטיה של מישור המלבן/אליפסה, שאכן נקבעת לפי זווית הרום (כי המישור מאונך לציר המרכזי), אלא על הסיבוב של המלבן/אליפסה בתוך אותו מישור.{{ש}}האם לדוגמא הצלע הארוכה של המלבן מקבילה לאופק? מכך שאינך מבין את כוונתי נראה שאתה מניח זאת במובלע.{{ש}}בכל מקרה, הוספתי איור להמחשה: הצירים המרכזיים של שתי הפירמידות מקבילים, בסיסיהן נמצאים באותו מישור, ובכל זאת, האם מדובר בהכרח על מצב כמו של הפירמידה בצד שמאל, או שיכול להיות מצב שבו הבסיס מסובב כמו בימין? {{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}[[משתמש:ShoobyD|ברוך [ShoobyD]]] • [[שיחת משתמש:ShoobyD|שיחה]] – 22:58, 4 במאי 2015 (IDT)
:::::::עכשיו הבנתי...תודה על ההסבר הסבלני (-:. מדובר במצב שבו הצלע הארוכה של המלבן מקבילה לאופק. [[מיוחד:תרומות/109.160.188.60|109.160.188.60]] 06:45, 5 במאי 2015 (IDT)
::::::::אז אני מניח שאותו הדבר גם לגבי הציר הראשי של האליפסה (דהיינו הארוך מבין השניים, זה שמחבר בין מוקדיה), ואם כך.. ⇊
{{שבירה}}
הפתרון שלי מסתמך על מספר טרנספורמציות של המרחב:
* דבר ראשון נבצע הזזה של הקודקוד P לראשית, לשם נוחות.
* נבצע [[מטריצת סיבוב|סיבוב]] של המרחב מסביב לציר ה־z, בגודל  90° פחות  זווית האזימוט; כך שציר החרוט המרכזי יימצא על מישור y–z (בהנחה שמדידת האזימוט מתחילה מכיוון ציר x, כמקובל).
* נבצע סיבוב מסביב לציר ה־x, בגודל 180° פחות זווית הרום.
[מעשית, כל זה מבוצע רק על הנקודה U..]{{ש}}
כעת ציר החרוט אמור להתלכד עם ציר ה־z, כאשר החרוט פונה "מטה" לכיוון השלילי, ובהסתמך על האמור בדיון לעיל, אליפסת הבסיס (עבור מישור z=c כלשהו, c שלילי) אמורה להיות קנונית ביחס ל־x–y, עם הציר הראשי מקביל לציר ה־x (נסה לדמיין את התנועה של החרוט במרחב).{{ש}}
נסתכל על קואורדינטת ה־z של הנקודה U (המוזזת!), נניח היא c: אם c חיובי אזי בוודאות הנקודה U נמצאת מחוצה לחרוט, שכן היא מעליו; אם c שלילי אזי נסתכל על מישור z=c; במישור זה כל שאנו צריכים לבדוק הוא האם הנקודה U נמצאת בתוך אליפסת הבסיס הספציפית הנמצאת במישור, או מחוצה לה.{{ש}}
עם הנתונים הקיימים (ידיעת מישור הבסיס, זוויות ה"מיפתח"), נוכל למצוא את גודלי צירי סימטריה של האליפסה הנ״ל באמצעות טריגונומטריה פשוטה (כי גובה החרוט הרלוונטי הוא פשוט |c|), ומכיוון שהאליפסה אמורה להיות קנונית, כאמור לעיל, נדע גם את משוואתה.{{ש}}
כל שנותר לבדוק כעת הוא האם כאשר נציב את קואורדינטות x ו־y של U המוזזת בביטוי האליפסה, האם נקבל ערך קטן מ־1 (שאז הנקודה בפנים), או ערך גדול מ־1 (שאז הנקודה בחוץ); במקרה שהערך שווה ל־1 הנקודה נמצאת על האליפסה, ומכאן שעל שפת החרוט עצמו.{{ש}}
וזהו. מקווה שלא נפלה לי טעות בתהליך. {{חיוך}} {{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}[[משתמש:ShoobyD|ברוך [ShoobyD]]] • [[שיחת משתמש:ShoobyD|שיחה]] – 05:22, 6 במאי 2015 (IDT)
:תודה רבה! אם ארצה במקום זאת לבדוק עבור הפירמידה החוסמת (כמו בציור שהעלית), האם הבדיקה תהיה פשוטה יותר במידה משמעותית? [[מיוחד:תרומות/212.179.61.126|212.179.61.126]] 10:23, 6 במאי 2015 (IDT)
::בשמחה. {{חיוך}} למרבה האירוניה, ההפך הוא הנכון – עבור פירמידה יש לבצע את כל השלבים באופן זהה עד לאחרון (גודלי צירי הסימטריה של האליפסה הם האורך והרוחב של מלבן הבסיס), ואז במקום בדיקה פשוטה עם ביטוי בודד האם הנקודה נמצאת באליפסה, תצטרך לבדוק לפי קואורדינטות אם נמצאות בטווח צלעות המלבן, כי מלבן אינו קבוצת אפסים של ביטוי פולינומי כלשהו.{{ש}}אולי אפשר למצוא תהליך אחר עבור פירמידה, אך למרות שהסבר התהליך דלעיל מעט ארוך, הוא דווקא די פשוט לביצוע; בסה״כ 3 פעולות על נקודה בודדת, זוג חישובים טריגונומטריים דומים, והערכת ביטוי.. {{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}[[משתמש:ShoobyD|ברוך [ShoobyD]]] • [[שיחת משתמש:ShoobyD|שיחה]] – 15:24, 6 במאי 2015 (IDT)

== מושגי משאבי טבע ==

אפשר את המושגים של משאבי טבע?
:[[משאבי טבע]] ולהבדיל, העובדים, המפעלים וכדומה של [[טבע תעשיות פרמצבטיות|טבע]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:27, 3 במאי 2015 (IDT)
::[[חוק פו]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 21:47, 4 במאי 2015 (IDT)